שיעור צהרים 18.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"לשמוע בקול ה'" - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "לשמוע בקול ה'", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 6.

קריין: קטע שישי, אומר הרב"ש.

"ניתן לנו את העבודה בתורה ומצות בבחינת "נעשה ונשמע". היינו, שעל ידי זה שאנו נעשה ונקיים תו"מ בבחינת המעשה, נזכה לבוא גם לבחינת נשמע. כלומר, שהאדם צריך לקיים תו"מ אפילו בדרך כפיה. ואין צורך לחכות, מתי שיהיה לו רצון וחשק לקיים תו"מ, אז הוא יקיים. אלא שהאדם צריך להתגבר ולקיים בבחינת עשיה לבד. אלא שהעשיה יביא לו אח"כ בחינת שמיעה, היינו שישמע אח"כ את החשיבות, שיש בתו"מ. זאת אומרת, שיזכה להטוב ועונג, שישנו בתו"מ. וזה ענין שאמרו ישראל "נעשה ונשמע"."

(הרב"ש. מאמר 11 "מהו, שנר חנוכה מניחה בשמאל, בעבודה" 1990)

שאלה: מה זה "נעשה ונשמע"? אני שומע את זה כבר כמה שנים ואני לא מבין מה זה אומר.

זה אומר שאנחנו חייבים לבצע את מה שכתוב בתורה, בעיקר סביב ואהבת לרעך כמוך ואל תשנא את חברך. זאת אומרת, הכול כלפי התקרבות וחיבור שאנחנו צריכים לבצע בין בני האדם. גם אם אין לנו שום הרגשה ודחף לזה, נשתדל לעשות את זה ומתוך מאמצים נגיע למצב שנרצה לאהוב את האחרים ולהתקרב לחברים ולקרב אותם אלינו, ואז נגלה את הבורא בקשר בינינו, זה "נעשה ונשמע".

צריכים לעשות את זה אף על פי שלא רוצים, שאין לזה שום דחף ונטייה, אבל אם נעשה זאת בניגוד לרצון, נגלה שיש רצון, הבנה ויכולת להיות מחוברים ולגלות את הבורא בקשר בינינו.

שאלה: איך אני יכול להגדיל יחס של שמחה בקבוצה ובכלי עולמי?

אתה יכול להגביר אותו בשני אמצעים. בראשון אתה מראה לכולם איך אתה עובד, איך אתה עושה את כל זה, אף על פי שאתה לא יודע הלכה למעשה לתקן את היחסים בין החברים. אבל אתה בכל זאת עושה את זה כדי לעשות רושם והתפעלות על החברים שלך בכל העולם, ואתה פונה לבורא ומבקש ממנו עזרה. האמצעי השני הוא להשפיע לבורא, מכיוון שאתה עושה זאת לא מתוך הרצון שלך אלא נגד הרצון שלך, אז לאט לאט אתה משפיע לבורא בצורה כזאת שהוא מאיר עליך, נותן לך כוחות ורצון להיות מחובר עם האחרים, ואז בקשר ובחיבור עימם אתה תתחיל להרגיש את הבורא.

שאלה: מאיפה האדם לוקח את הכוח לקיים תורה ומצוות, מהי נקודת ההתחלה?

את נקודת ההתחלה נותן לאדם הבורא שמעורר אותו. אתה רואה שיש בעולם מיליארדי אנשים והבורא מעורר רק כמה עשרות, זה מגיע מהבורא. אבל חוץ מהנקודה הראשונה שהבורא מדליק את האדם, כמו שאתה מתניע את הרכב, מסובב את המפתח, המנוע מתחיל לפעול ואתה מתחיל לעבוד, כך אתה והבורא עובדים יחד ומתקדמים.

תלמיד: כשנעבור את המחסום האם נבין למה הבורא עורר אותנו ולא אנשים אחרים? כי כרגע אני לא מבין מה ההבדל בינינו ולמה דווקא אנחנו.

אתה תבין ובכל זאת לא תוכל לספר את זה לאחרים.

שאלה: מי מחייב אותנו לבצע תורה ומצוות כמו שכותב רב"ש?

הבורא.

תלמידה: לא הרצון שלנו מניע אותנו?

לא, אין לנו רצונות כאלה, אנחנו ריקים. אנחנו חיים ממה שהבורא מעורר בנו.

תלמידה: מאיפה אנחנו יודעים מהי מחשבת הבריאה?

בינתיים אנחנו יודעים על זה רק ממקובלים שמספרים לנו על זה. בהמשך כשנגלה את הקשר בינינו לבורא, נרגיש מאיפה זה מגיע ולשם מה.

שאלה: האם אפשר להגיד שבביטול עצמי בפני כל אחת מהחברות אנחנו משיגים תכונות חדשות שחסרות לנו לגילוי הבורא?

אמת לאמיתה, בדיוק כך צריך לדבר.

תלמידה: כשאנחנו מגלים את הערבות האמיתית זה אומר שאנחנו באים למצווה "ואהבת לרעך כמוך"?

כן.

שאלה: כתוב שהקבוצה צריכה להתבטל לפני שהיא מגיעה למעמד הר סיני. למעשה הקבוצה שלמה, רק העניין הוא שכל פעם באים אנשים חדשים עם רצונות חדשים, איך נוכל לבוא למצב שנעמוד לפני הר סיני?

אין מה לדאוג שאנשים חדשים מגיעים ויש כאלה שעוזבים, שום דבר לא משתנה, הכול נעשה על ידי הבורא, הוא מערבב את זה כמו חבילת קלפים.

תלמידה: כלומר כבר עכשיו אנחנו יכולים לעמוד לפני הר סיני?

כמובן שכן.

שאלה: כתוב שניתן לקבל שכר של עונג כשמגיעים לקיום תורה ומצוות. מהו אותו תענוג שמקבלים לפני שמקבלים את התורה והמצוות, איזה כוח אנחנו מקבלים? איזה תענוג אנחנו מקבלים לפני שאנחנו משיגים תורה ומצוות?

אנחנו משיגים קשר טוב עם החברים וזה מה שמחזיק אותנו.

תלמיד: מה מביא את התענוג כשאנחנו מנסים להתחבר?

כשאנחנו מנסים להתחבר אנחנו מתקרבים לבורא ומשם אנחנו מקבלים תענוג.

תלמיד: אבל אנחנו מקבלים גם כל מיני התנגדויות ועוד דברים אחרים, איפה התענוג כשאנחנו מנסים להתחבר? מאיפה הדרייב להמשיך ולהתקדם?

סימן שאתם לא מתחברים כי אם הייתם מתחברים הייתם מתחילים להרגיש בזה תענוג.

שאלה: מה זה נקרא לעשות מעשים נגד הרצון?

שאת לא רוצה לעשות משהו, אבל מאין ברירה כוחות חיצוניים מקריים ומסוימים מחייבים אותך בכל זאת לעשות משהו, זה נקרא שלא מתוך הרצון.

תלמידה: אני מבינה את זה, אבל כל דבר שאנחנו עושים כלפי העשירייה הרצון לקבל עושה כי הוא יודע שבסופו של דבר יהיה לו רווח מזה.

וודאי שאם אנחנו עושים משהו, אנחנו עושים את זה מתוך קבלת רווח. אבל כשמתחילים לעבוד לאו דווקא מרגישים את הרווח, אלא מאין ברירה מתחילים לעשות, זה מלא לשמה מגיעים לשמה. יש הרבה מקרים כאלה בחיים שלי שאני עושה אותם ללא שום רצון ואפילו נגד הרצון, אבל מה לעשות? לכן אנחנו משתדלים להיות בחברה, להסתכל על החברים ובצורה כזאת אנחנו בכל זאת מקיימים.

תלמידה: האם האדם צריך לדחוף את עצמו ולהוסיף מעשים נגד הרצון, להאיץ בפעולות האלה?

לא, את זה אני לא יכול להגיד, יכול להיות כך ויכול להיות אחרת, הבורא מסובב אותנו לאן ואיך שהוא צריך.

שאלה: מה היא בחינת שמיעה? מתי אנחנו מבינים שאנחנו שומעים?

שמיעה היא אוזן, דרגת הבינה.

תלמידה: כלומר, אנחנו נשמע בתוכנו.

כן.

שאלה: איך אני יכול לעשות משהו כשאני לא שומע מה אני צריך לעשות, איזו פעולה אני צריך לעשות בתוכי?

לא שמעת שצריך לאהוב חברים?

תלמיד: אני מדבר על "נעשה ונשמע".

זה בדיוק נעשה ונשמע.

תלמיד: איך אני עושה לפני שאני שומע, איך אני יודע מה לעשות לפני שאני שומע?

תתאר לעצמך שאתה אוהב את החברים ותנסה לעשות זאת על אף שאין לך שום דחף לכך, ואז תתחיל להבחין שאפילו כך ישנם פתאום שינויים.

תלמיד: לתאר לעצמי את זה, זו הפעולה הפנימית שעלי לעשות בתוכי?

כן.

שאלה: כתוב שאדם צריך לקיים תורה ומצוות אפילו דרך כפיה, איך אפשר לכפות על אדם ללמוד תורה ומצוות?

אם תשלם לו אז הוא ילמד, אם תרביץ לו אז הוא ילמד, אם תראה לו איזה רווח יהיה לו אז הוא יקיים.

תלמיד: אם אני מראה לו איזה רווח וזה כדאי לו אז כן, אבל לכפות עליו, להרביץ לו, יש דבר כזה היום?

בטח שכן, כתוב "חוסך שבטו שונא בנו".

תלמיד: ואם זה לא הבן שלי אלא חבר?

אתה צריך לפעול עליו בכל האמצעים כדי שהוא ילמד תורה.

תלמיד: איך אני יעשה את זה?

תחשוב.

שאלה: מאיפה האדם לוקח את האומץ לפעול, לעשות מעשים?

מתוך עצמו, הוא משכנע את עצמו שזה חשוב.

שאלה: אנחנו לומדים שאין אונס ברוחניות. האם את האונס הזה אני יכולה לקיים רק כלפי עצמי, וכלפי החברים עלי להתייחס עם בקשה לבורא שיהיה אצלם רצון?

אמת לאמיתה, נכון.

קריין: קטע 7, אומר הרב"ש.

"בשעה ששומעים את קול ה' המדבר אל הלב, בסוד "הבא לטהר מסייעין אותו". ופירושו בזוהר הקדוש, שמסייעין אותו בנשמתא קדישא, היינו שהלב שומע קול ה', אז מקבל השליטה על כל הרצוניות דווקא קול הקדושה, היינו הרצון להשפיע. וממילא לא ישובו לכסלה, היינו שלא יחטא עוד, משום שכל הרצוניות של הקבלה נכנעו תחת רצון להשפיע.

ואז מתגלה על הלב כל נועם הטוב, שאז כבר יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה, והעידון והערֵיבוּת והנעימות והידידות מתפשט וממלא את כל האיברים של האדם. וזה דווקא כששומעין את קול ה', אז כל הגוף נכנע ומשעבד את עצמו להקדושה."

(הרב"ש. אגרת י"ח)

שאלה: מה זה אומר שהלב שומע את קול ה'?

הלב זה כל הרצונות שלנו, וכל הרצונות שלנו מגיבים לקול ה'.

תלמיד: אבל הוא כותב, שכל הרצונות לקבל נכנעים לרצון להשפיע.

כן, פשוט מאוד, יש רק רצונות לקבל, בהדרגה, זה אחר זה, הם יתחילו להיתקן תחת השפעת האור העליון ויהפכו לרצון להשפיע.

תלמיד: איך זה קורה בפועל? אם יש לי איזה רצון לקבל, אני צריך עכשיו לבטל אותו, לכבות אותו ולחשוב על החברים?

אתה לא צריך ולא תוכל לעשות זאת, אתה לא יכול להחליף את הרצונות, אתה לא הבורא, את כל זה רק הבורא עושה. אתה צריך רק לרצות ולבקש ולכן עליך להשתתף עם החברים ולאט לאט תתחיל לרצות. וכדי לממש את הרצון הזה תצטרך יחד איתם להשפיע זה על זה ואז הבורא ישפיע עליכם.

תלמיד: הרצון האגואיסטי נכנע דרך הבקשה שלי. מה אני צריך לבקש מהבורא שזה יעשה?

שהוא יעזור לך לעלות מעל האגו.

תלמיד: כלומר באותו הרגע שאני מרגיש רצון אגואיסטי עלי לבקש, בורא תעזור לי להתעלות לאהבת חברים?

כן, בדיוק, תבקש, לא חשוב איך, הוא יבין.

תלמיד: ואז הרצון האגואיסטי שהיה לי יתבטל ואני אתכלל ברצון יותר גבוה?

כן.

שאלה: מבלבל אותי תמיד שאני כאילו אני צריך לפתוח את זה ולא החברים שלי. איך לברר את זה?

מה ההבדל, מה זה משנה מי? העיקר הוא מי שמרגיש.

תלמיד: אבל איך אם אני מרגיש והחבר לא מרגיש, הרי המטרה שלי היא שהחברים שלי ירגישו.

אתה לא יכול לעשות זאת. אה תרגיש ותהיה מקושר איתם ודרך הקשר הזה גם הם ירכשו את אותן תכונות.

תלמיד: כלומר, המטרה האישית שלי בעשירייה זה להתכלל ולהרגיש את החיסרון של החברים, לראות את כל הבעיות, את השבירה ובסופו של דבר אני צריך לבוא להיכל המלך את ליבי?

זאת לא המטרה הסופית, אבל תנסה.

שאלה: בטקסט כתוב, "והעידון והערֵיבוּת והנעימות והידידות", האם זה מה שאני צריכה להרגיש כלפי החברות ולהרגיש שגם הן כך כלפי?

כן. מה רע בזה?

תלמידה: מעולה, לא רע בכלל.

יופי, אז תתחברו בצורה כזאת ותרגישו עד כמה זה מעלה אתכן.

שאלה: האם נכונה ההרגשה שבחינת השמיעה זה כאשר האדם מתחיל להרגיש מה רוצה הבורא והאדם עושה את הפעולות האלה. ראייה זה כאשר האדם רואה שלא הוא בעצמו מבצע את מה שהבורא רוצה, אלא הבורא עושה את זה דרך האדם.

נכון מאוד.

שאלה: מה זאת אומרת נשמה קדושה?

נשמתא קדישא, זאת הנשמה שמחוברת עם הבורא.

שאלה: בקטע היה כתוב שהבורא מביא הפרעות, איך לברר מה הבורא רוצה מאתנו?

להשתדל כל הזמן להיות בשאלה אליו.

שאלה: אני יושב עכשיו עם חברים, מתחבר איתם, עושה מאמץ נגד הרצונות האגואיסטיים שלי ומתחיל להרגיש משהו כרצון חדש. איך להתייחס לנקודה החדשה הזאת שנקראת בחינת שמיעה?

הכול טוב, לא לדאוג. לא צריך לעשות עם זה כלום.

תלמיד: איך לעזור לנקודה הזאת?

רק אם תחפש את אותו הדבר בחברים שלך ותתחבר עימם.

תלמיד: במקרה הזה לבקש מהבורא או לבקש מהחברים?

עזרה לבקש רק מהבורא.

תלמיד: והעזרה ממני היא רק לחברים?

כן.

תלמיד: יוצא שאני מתחיל להתקרב לבחינת בינה ומתחיל להיות לי רצון לדאוג לחברים כמו אימא?

כן.

תלמיד: יש לנו ספק במה שאנחנו שומעים, איך להפריד את זה או שלא כדאי?

ספקות זה משהו שיש בו צורך. זה מזכך ומכוון אותך.

תלמיד: האם אני צריך להיכנס לתוך הספקות האלה או להתרחק מהם?

אתה לא צריך להרחיק את עצמך מהספקות, אתה פשוט רציך יותר ויותר לברר את המטרה.

תלמיד: לברר ביחד עם הבורא או בין החברים?

בך ועם החברים.

תלמיד: קודם בי ואחר כך עם החברים?

כן, קודם בך ואז עם החברים.

שאלה: איך אנחנו יכולים לפתוח חלל בלב כך שהשכינה תוכל למלאות את החלל הזה?

על ידי כך שאתה רוצה להתחבר עם החברים ומתחבר איתם, על ידי זה נבנה מקום משותף ביניכם. אחר כך המקום הזה מתמלא בנוכחות הבורא והוא נקרא "מקום השכינה".

שאלה: איך לפתוח את כל המקומות החסומים ביני לבין החברות?

לאט לאט ובעדינות.

תלמידה: קול ה' מגיע לכל מי שעשינו לו הפצה?

לא, תלוי באדם עצמו, בכל אחד.

תלמידה: אבל הבורא לא נתן לו רצון חזק כמו שלנו?

אז הוא לא ישמע.

שאלה: לפי הקטע שעכשיו קראנו כתוב, "ואז יש מקום בתוך הלב להשראת השכינה". איך להתמודד עם כך שלא מבינים ולהיות לטובת העשירייה?

תדברו על זה, תקראו יחד עם החברות ותראו איך זה פועל.

תלמידה: כשאנחנו קוראים דברים כאלה גבוהים, פעמים רבות אנחנו מתרגשות מהיופי של זה. אבל בקשר למימוש בפועל זה נראה כל כך רחוק שזה כביכול לא בשבילנו. איך להאמין שזה בשבילנו?

תעלו למדרגה הזאת ותראו שזה בשבילכן, כל מה שאתן שומעות זה בשבילכן.

שאלה: קול ה' קשור לנתינה לזולת?

כן.

שאלה: איך יכולים רצונות לקבל להיכנע לרצון להשפיע, מה הם צריכים להרגיש ריקנות או מילוי?

זה לא עניינך, הם מקבלים מילוי מהבורא ובצורה כזאת מסתפקים בזה שלא מקבלים כלום.

שאלה: איזה מילוי אפשר לקבל מהבורא, רצון כדי שהוא ירגיש שהוא ייכנע?

אור חסדים.

שאלה: אנחנו כולנו אימהות, יש לנו דאגה מהטבע, גם חינוך זה חלק מאיתנו. איך נכון לשלב תכונת דאגה ותכונת חינוך בעשירייה?

לא כל כך הבנתי אותך. כלומר אתן קשורות ביניכן, אתן מרגישות אחת את השנייה. יש לכן ניסיון בחינוך ילדים, דאגה לילדים וזה עוזר לכן להיות קשורות ביניכן.

תלמידה: כן, החינוך איכשהו מדאיג אותי כי יש לנו את התכונה הזאת. ולא רק שאני דואגת, אלא אני גם מחנכת ומתחילה לחנך את החברות.

האמת אני לא כל כך מרגיש את השאלה שלך.

קריין: היא אומרת, שבאופן טבעי יש לאימא שתי תכונות. אחת זו דאגה ושתיים זה לחנך.

כן.

תלמיד: היא שואלת על התכונה השנייה, לחנך.

כן.

תלמיד: היא נמצאת בעשירייה, בעשירייה יש לה חברות גם הן אימהות. היא מרגישה שהנטייה הזאת האימהית לחנך, מפריעה לה להתקשר עם החברות כחברה, כי היא באה אליהן כמחנכת?

זה נכון?

תלמידה: כן נכון.

את רואה, אז מה אני צריך לענות?

קריין: מה אתה צריך לענות?

כן.

קריין: מה היא עושה עם הנטייה המחנכת, כדי לשמור על השוויון שלה עם החברות. ולא לבוא אליהם מלמעלה כאמא כמחנכת שהיא יותר חכמה, יותר יודעת, יותר מכוונת. היא מרגישה שזה מפריעה לה להתקשר איתם בשווה כמו חברה?

כן.

קריין: אז מה היא צריכה לעשות, זו נטייה טבעית שלה כאימא?

לא. איפה שאנחנו ביחד בקבוצה, שם אנחנו צריכים להתייחס לחברים בשוויון גמור, לחלוטין כשווים. אין גבוה, אין נמוך, אין מחנך ואין תלמיד.

תלמידה: הבורא עושה את זה, או לעשות את המאמץ הזה לביטול, מי עושה את זה?

הבורא יעזור לך, או בזה שהוא יאזן אותך עם האחרים, או בזה שהוא יפריע לך, עד שאת בעצמך תמצאי את האיזון.

שאלה: שמיעה זאת בינה, והלב נפתח להשראת השכינה ואנחנו פותחים את התענוג הזה. האם יש איזה צמצום על המצב הזה, שצריך לשים לבורא בשביל שהוא ייהנה מזה, בשביל שיעבור משמיעה לראייה?

כמובן שיש תנאי, זה המעבר מדרגה אחת לאחרת, מהרמה של בינה לרמת החכמה, זאת עליה מאוד גדולה.

שאלה: איך בעשירייה לפתוח את המעבר הזה?

רק על ידי הקשר בינינו יותר ויותר, קשר יותר ויותר הדוק בינינו, אין משהו אחר. ואט אט נלמד איך לעשות את זה.

תלמידה: אנחנו צריכות כל הזמן להתרכז בתשומת לב שלנו, בשביל לעבור לחכמה?

זה אנחנו לא יודעים, הבורא יוביל אותנו.

שאלה: ביחס בקבוצה בינינו מה הוא המצב שהרצון לקבל נכנע לגמרי לרצון להשפיע?

זה יהיה קבלה בעל מנת להשפיע.

תלמידה: כלומר זו כבר תהיה המטרה הסופית שלנו, שאנחנו משיגים אותה?

כן, אם אנחנו נעשה את זה במלואו, אז אנחנו נשיג את המטרה הסופית במלואה.

שאלה: מאוד רוצים להיות בטוחים שאני מבינה נכון. שמעתי שלשמוע זה להרגיש, לשמוע את הבורא בתוך עצמי, בחינת שמיעה. לשמוע זה אומר להבין מה שרוצה מאיתנו הבורא, או ממש לשמוע אותו בתוכנו?

אני לא יכול להסביר את זה, כיוון שאלה הרגשות הפנימיות שלנו ולא ניתן להעביר אותן. אבל תנסו ואט אט זה יתממש בך ותוכלי להבין על מה מדובר.

שאלה: בלב אנו שומעים את קול ה' וזה טוב ונעים לשמוע את הקול הזה, כי זה הבורא מדבר אלינו מרגיע אותנו, נותן לנו כוח וביטחון. למרבה הצער הרבה פעמים האגו משקיט את הקול הזה, האם זה המקום שבו עלינו לפעול ולהרגיש מעשים, כדי להרגיש שוב את הלב?

כן. העיקר תנסו כל המצבים האפשריים ותראו.

שאלה: האם לשמוע את קול ה' זה אומר כל הפעמים שאני מצליחה להיות בביטול, בתפילה עבור החברות, לראות את גדולתן. זה אומר שאני שומעת את ה'?

כן.

קריין: קטע שמיני, אומר בעל הסולם.

"כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו. רק שאם עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', והוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו. על זה מזהיר הנביא, שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו, ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה'."

(בעל הסולם. "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")

שאלה: מה יכול לעזור לנו להתגבר על דעתנו, ולהאמין אמונה שלמה שזו שליטת הבורא?

רק הקשר עם החברות, אך ורק. כאשר את איתן אז תופיע בך היכולת גם להיות בקשר עם הבורא ואם את לא קשורה איתן, אז גם לא תוכלי לשמוע את הבורא.

תלמידה: איך כל הזמן להיות בקשר עם החברות ולא להתנתק מהקשר הזה?

את זה את צריכה לסכם איתן. זה תלוי בך ובהן.

שאלה: שם הקול שהוא מתלבש בנו, זה הארה שבעצם אתה מפסיק לשפוט חברים בדרך. אתה מתחיל להבין ולהרגיש אותם, ורוצה רק להתחבר איתם?

כן.

קריין: קטע תשיעי, אומר בעל הסולם.

"אם האדם שומע לקולו ית', בסוד "ה' צלך", נמצא שאינו נופל ויורד מחמת התגברות הצער של ההעראות, כי רואה ושומע שגם השכינה הקדושה סובלת כמדתו, מחמת הגעגועים המתרבים, ממילא נמצא הולך ומתעצם, פעם אחר פעם, ביתר געגועים, עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט."

(בעל הסולם. אגרת י"ט)

שאלה: מה זה אומר הולך ומתעצם?

נעשה יותר ברור, יותר בולט.

שאלה: לגבי הגעגועים, מי מתגעגע למי?

שניהם, כתוב שכשהאדם מגיע לגעגועים, הוא רואה שגם השכינה נמצאת בגעגועים אליו.

שאלה: האם יש הבדל בין האור המחזיר למוטב לבין קול ה' שאדם שומע בתוכו?

זה לגמרי משהו אחר.

תלמיד: היכולת לשמוע את קול ה' בתוכו, זו פעולה של המאור המחזיר למוטב שפועל על האגו?

לא. אבל אתה יכול להגיד על רוב הדברים שזה פעולות האור מלמעלה, זה עדיין לא אומר כלום.

שאלה: הוא כותב, שכשהאדם מרגיש שהשכינה סובלת כמותו, אז הוא הולך ומתעצם. האם זה מצב שאנחנו צריכים לשאוף אליו או שזה תנאי שכשהוא מגיע ואז קורה מה שקורה או שאנחנו צריכים לבקש את זה?

אנחנו מעוניינים בזה.

תלמיד: זאת אומרת, להרגיש את צער השכינה זה משהו שאפשר להתפלל עליו?

כן, ודאי.

שאלה: מה זה להשלים את הנקודה של נקודת הלב?

אולי היא הגיעה לגמר התיקון, אבל אני לא בטוח. איפה זה כתוב?

קריין: המשפט האחרון בקטע תשיעי, "עד שמשלים נקודת לבבו, בחפץ השלם, בקשר חזק שלא ימוט."", מה זה נקרא משלים לבבו?

להגיע לגמר התיקון.

שאלה: בינתיים אין לנו קשר מושלם עם החברות, זה אומר שאנחנו לא יכולות לשמוע את קול הבורא?

אתם יכולים הכול, זה לא תנאי הכרחי.

שאלה: בקטע שמונה כתוב, "עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', הוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו", אנחנו עשינו את הדרך במחשבה

את כל הדרך אנחנו עושים בעזרת ה'. כול מה שעושים זה הכול בעזרת ה'.

תלמיד: אבל הוא כותב, שכל עוד לא משלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יודע שזה קול ה', הוא חושב שהוא בעצמו עשה.

הוא לא יודע., היינו הוא לא מרגיש, זה נקרא שהוא לא יודע.

תלמיד: אז מתי הוא יודע שהכול בא מהבורא?

רק בסוף.

תלמיד: זה מגיע בשלבים או בבת אחת?

גם בשלבים, אבל אתה שואל מתי הוא יודע שהכול בא ממנו? הכול זה בסוף.

שאלה: אני מרגישה שהדרגות עליהן דיברנו בשיעור, הן דרגות גבוהות. וזה כמעט בלתי אפשרי שיהיה כוח לעבוד עבור הבורא, אפילו להשתוקק לבורא. האם רק דרך חשיבות המטרה וזה שרוצים להשפיע לו נחת רוח, אנחנו יכולים להשיג את הרצון הזה, את ההשתוקקות הזאת?

כן, זה מספיק.

שאלה: איך אפשר לתאר עשירייה מתוקנת?

שהיא נמצאת בדבקות עם הבורא והבורא ממלא אותם.

שאלה: לגבי ציטוט 8, מה העניין של התשובה ושהכול מגיע מהבורא?

תשובה נקרא שאנחנו חוזרים לדבקות בבורא - זה נקרא תשוב ה' לגבי ו' – תשובה.

שאלה: שמיעה זה אומר, שאנחנו נתחיל לשמוע קולות רק אם נתחיל להרגיש השתוקקות לחיבור בעשירייה וזה יהיה קול ה'?

כן.

שאלה: כשאנחנו מרגישים בחיים שלנו ריקנות, הרגשות לא נעימות, האם אפשר להגיד שאלה געגועים לבורא, רק פשוט אנחנו לא מפנימים את זה?

נכון מאוד, את צריכה להרגיש שהבורא הוא זה שקורא לך, מושך אותך.

(סוף השיעור)