שיעור בוקר 07.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 418, מאמר "החרות"

אנחנו צריכים לראות את כל הכוחות שפועלים עלינו, גם מפתחים אותנו וגם מגבילים אותנו. כל ההתקדמות תמיד חייבת להיות כלולה משני כוחות מנוגדים, אחד מייצב את הדבר והשני מגביל את הדבר, כלומר מגדיל את הדבר, אז בצורה כזאת אנחנו מתקדמים. ולכן יש גורמים פנימיים, גורמים חיצוניים, ובכל אחד מהם יש כביכול מנוע משלו.

עכשיו הגענו לגורמי חוץ, מה הם גורמי חוץ? הם לא נמצאים כביכול בטבע של הנברא, לא נמצאים בפנים ולא מתפתחים בפנים אלא מתפתחים מבחוץ, כביכול מחוץ לנברא. כאן יש הרבה שאלות, האם הוא מזמין שהם יפעלו עליו, האם בכוונה קיימות הסיבות האלה שיפעלו עליו וכן הלאה. אז בואו נראה.

קריין: עמ' 418, מאמר החירות, טור א' למטה מימין, כותרת "גורמי חוץ".

גורמי חוץ

"סבה הד' הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ"גורם ונמשך", הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.

הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר".

שאלה: בעל הסולם כותב, "ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו". מה הוא רוצה להגיד בעצם?

שחוץ מארבעת הגורמים האלה לא נמצא עוד גורמים שפועלים עלינו.

תלמיד: הוא אומר "שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר", אז הוא שולל את המצב הגשמי?

אני לא חושב שהוא בכלל מתייחס לעניין הגשמי, הוא מסתכל בסך הכול על הכוחות שפועלים על מין דומם, צומח, חי, מדבר.

תלמיד: הוא לא מדבר על משהו רוחני?

לא.

תלמיד: למה הוא מתכון כשהוא אומר שהחיצוניים משפיעים עלינו, הוא מדבר על הסביבה עצמה?

ודאי שגם הסביבה.

תלמיד: אבל הסביבה נתונה לבחירה שלנו, אנחנו צריכים לבחור?

אפילו שאתה בוחר בסביבה, בכל זאת אחר כך הוא מדבר על בחירה חופשית, סביבה כגורם, אתה רואה שהוא מדבר על זה הלאה.

שאלה: כתוב כאן, "הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד". אז בעצם מחשבה, שינוי של תכונות, זה גם מגיע מארבעת הגורמים, המחשבה הזאת קשורה לשינוי המצע?

איזה מצע?

תלמידה: המצע הרוחני, כלומר הרצון להגיע לדרגה הבאה.

זה לא עניין טבעי, זאת לא תוצאה מאותן תכונות, גורמים קודמים?

תלמידה: זו בדיוק השאלה שלי, האם גם זה מגיע משם?

בוודאי, אין לנו מה לעשות, אנחנו חייבים להתפתח באופן הדרגתי עד הרגע שגם אנחנו כחלק מאותו סדר נרצה להגיע למרחב הרוחני, ולא נוכל לפעול בצורה אחרת. זה ממש מה שכתוב לנו בזמן שנולדנו, זה נקבע מראש.

תלמידה: אז זה הכול עניין של מהירות ההתקדמות?

כן, מהירות, עניין של כמה את מסכימה לזה וכן הלאה. אבל כעיקרון הדרך עצמה היא קבועה, לא ניתן להימלט ממנה, זאת אבולוציה.

שאלה: אם על אף ההשפעות של אותם גורמים חיצוניים האדם מבטל את עצמו בעשירייה, אז מה אנחנו צריכים לבקש כעשירייה מהבורא כדי שיפעל עלינו?

מה אנחנו יכולים לבקש מהבורא כעשירייה? רק חיבור. ככול שאנחנו נהיה יותר ויותר מחוברים, מלוכדים כאיש אחד בלב אחד, אנחנו נתכלל יותר בהתאם לזה בבורא.

שאלה: האם ביחס לרוחניות יש כזה תהליך שתוך כדי עיבוד, עבודה, איזה גורם מתחיל להשתנות באיכות שלו, נגיד שלישי הופך לרביעי, רביעי לשלישי?

ומה הלאה?

תלמיד: אנחנו יכולים להיעזר בזה איכשהו, להשתמש בזה?

כל מה שקורה קורה לפי תכנית, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה רק לזרז או להאט את ההתפתחות שלנו, זה הכול.

קריין: כותרת "בחירה חופשית".

בחירה חפשית

"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."

זה ברור שיש דבר כזה, בואו נראה, מה הוא מסביר לנו בהמשך.

קריין: כותרת "הסביבה כגורם".

הסביבה כגורם

"והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.

הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.

כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.

אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.

לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. - - - וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"..."

שאלה: הוא אומר "והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם." אני שומע מסביב כל מיני סיפורים, איך אני יודע שהגעתי לסביבה המתאימה והטובה לי?

אם לא תשמע שום דבר, רק את עצמך, תוכל לענות על זה.

תלמיד: לא הבנתי מה אתה אומר.

תמיד אפשר למצוא אלפי גורמים שאומרים דברים רעים על הסביבה שבה אתה נמצא, או שטוב שאתה נמצא בה, תמיד זה יהיה ככה. השאלה האם זו הבחירה שלך.

תלמיד: אמרת שצריך להרגיש את זה, זאת אומרת צריך לפתח רגישות כלפיי הסביבה, ואז אתה יודע מה הפידבק שאתה מקבל מהסביבה שלך. אבל אם אין לי מספיק רגישות, הרי לא קונים את זה במכולת, איך אני משיג את הרגישות הזאת כלפיי הסביבה?

זה תלוי בגורל.

תלמיד: זה לא תלוי בי?

במקצת זה תלוי גם בך, אבל בעצם זה תלוי בגורל, במלאך שמוביל אותך למקום הנכון.

תלמיד: זאת אומרת הכול ממעלה.

כן.

שאלה: בכל זאת נראה כל יום שהבחירה בסביבה טובה זו תוצאה מכך שאני בורח מהייסורים לקראת התענוגים, ואני לא מרגיש בזה שום בחירה חופשית. האם היא בכלל קיימת או לא?

את זה אנחנו נגלה, אבל עוד לא עכשיו.

תלמיד: לפי איך שכתוב כאן, אפילו מצורה שבה זה מתואר כאן, זה הרושם שאני מקבל.

אנחנו עוד נחשוב על זה ביחד.

תלמיד: זה איכשהו קורה במקביל, דבר והיפוכו על כל צעד ושעל, וזה מבלבל.

גם את זה צריך.

שאלה: אני נולד וגדל במשפחה, אני פוגש אנשים כשאני קטן, אני הולך לבית הספר, אני גדל בסביבה. ופה אין חופש בחירה. זאת אומרת אני מובל על ידי הסביבה הזאת לעבר הקבלה או לעבר דרכים אחרות. כאן אני לא רואה שום חופש בחירה. אז למה בעל הסולם אומר שיש חופש בחירה בבחירת הסביבה? אני רואה שהסביבה היא זו שמובילה אותי לכל הכיוונים.

כן, אבל אז אתה מגיע למצב שבו אתה כבר יכול לבחור את הסביבה. ואז אותה סביבה שבה היית קודם, גם היא לא הייתה במקרה.

תלמיד: מה זה המצב הזה?

אנחנו כל פעם, רוצים או לא רוצים, אבל אנחנו משנים את הסביבה. כל פעם. אנחנו לא מדברים על העשירייה, אלא על זה שאתה מפעיל רדיו, טלוויזיה, שאתה מדבר עם השכנים, או קורא עיתון.

תלמיד: האם אני יכול לבחור את הסביבה הזאת רק כשאני נמצא בתוך הדרך של חכמת הקבלה או גם לפני כן?

ככה כל אחד בעולם יותר ויותר מקרב את עצמו לאמת. גלגול אחר גלגול, ושוב, כך כל אדם בעולם מתפתח.

שאלה: אם בחירת הסביבה מזרזת את ההתפתחות הרוחנית שלנו, האם זה משנה גם את הרשימות, או שזה רק מאיץ את ההתפתחות שלהן?

גם מאיץ, וגם משנה.

שאלה: מה זה אומר לשפר את תנאי הסביבה שלי בפועל, ואיך זה נעשה? האם אני צריך לעשות שינויים בקבוצה שלי, שהיא בעצם הסביבה שלי, כדי לשפר אותה?

יכול להיות שכן. הוא אומר שכן, שבזה תלויה ההתפתחות שלך.

שאלה: מצד אחד אנחנו כחומר בידי היוצר, מצד שני אנחנו יכולים לזרז את התהליך שייצרו מאיתנו משהו. אנחנו לא מדברים על אדם שיוצא מהעשירייה, שוכח ממנה, אלא על חבר נורמלי שמגיע לפגישות בצורה קבועה. ואתה אומר שאפשר להוסיף עוד לזמן שאני נמצא מחוץ לעשירייה. איך אני שם מרכז את עצמי שזה יזרז את הדרך שלי? אולי אני לא מרגיש את החשיבות הזו, עד כמה זה חשוב.

איך המקובל, באיזה ריכוז, כוונה, הוא נמצא כל היום. הוא כמו מגהץ שהשאירו אותו דלוק והוא כל הזמן, בכל היום יום שלו נמצא בריכוז, איך הוא לא משתגע מהריכוז הזה? מאיפה יש לו כוחות לזה?

הוא לא משתגע כי הוא חושב רק כל דבר אחד, ולא מחליף את תשומת הלב שלו לאלף פרטים. הוא חושב רק על דבר אחד, איך בכל זה הוא יכול להיות קשור לבורא. לכן הוא לא משתגע.

תלמיד: עד כמה הזמן הזה שבין השיעורים חשוב כדי לייצב יותר טוב את הסביבה בתוכי?

תחשוב בעצמך, במה אתה עוסק בין השיעורים.

שאלה: האם אפשר להגיד שבחירת סביבה זו בחירה של אותה המטרה שאליה אנחנו רוצים להגיע באמצעות הסביבה, שממנה אנחנו רוצים לקבל את התוצרת?

כן.

שאלה: הבורא כבר הביא אותנו לסביבה הטובה, מה זה אומר בכל פעם בעבודה שלנו, בחברה שלנו, לבחור סביבה יותר טובה להתקדמות שלנו?

אנחנו צריכים בכל יום לברר את העשירייה שלנו, להעריך אותה כל פעם יותר, ולפי זה אנחנו נתעלה. בזה שאנחנו מעלים את העשירייה, אנחנו מעלים את עצמנו.

שאלה: אמרת שמלאך מוביל אותנו כל הזמן למקום הנכון, מה זה בדיוק המלאך הזה, והאם עלינו להתפלל אל המלאך ולא לבורא?

לא, וודאי שלבורא. אבל מלאך זה נקרא כוח שמושך אותנו קדימה.

שאלה: שמעתי שאין לנו שום חופש בחירה. אם כך האם הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לבקש על מנת שנוכל להמשיך להיות בסביבה הזאת של בני ברוך, ושנוכל להמשיך לקבל כוח בשביל להזין את עצמנו, להגדיל את עצמנו כדי שנהייה אור לגויים, אור לעולם?

כן, עוד נדבר על זה.

שאלה: כתוב "עשה לך רב, וקנה לך חבר", אני קולט בסופו של דבר הרב הוא מדריך, אבל אני צריך לעשות את כל העשירייה שלי כרב, שאני הקטן, והם גדולים ממני. האם זו הסתכלות נכונה?

נכון.

שאלה: טוב ורע בנו, אם אני טוב או רע, זו תוצאה של שינוי כמותי או איכותי?

בדרך כלל זה איכותי.

תלמיד: אז מה בעל הסולם מתכוון שכל שפה שעושים היא כמותית ולא איכותית, שהוא אמר בפסקה הקודמת? שכאילו אי אפשר לשנות את האיכות, רק הכמות יותר גדולה, יותר קטנה, אבל לא האיכות. בפסקה האחרונה של גומרי חוץ, הוא כותב "ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, וכולי וכולי, ואפילו ישב ויעיין לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שהם נותנים לו. וכל הוספה היא במידת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו."

שאלה: ואז הוא אומר, כל שכלו תלוי בבחירת הסביבה, ששם הוא יכול לצאת אם הוא נהיה טוב, או נהיה רע. אז יש לנו יכולת לשנות משהו באיכות שלנו, או שרק טוב או רע?

אנחנו בתוכנו יכולים לשנות את הכול, והכול תלוי רק בדרישה.

תלמיד: אבל זה לא שינוי של החומר ובצורה שלנו, אלא רק באיזשהו ביטוי. לא כך?

יש משהו במה שאתה אומר, אבל בכל זאת יש קשר בין כמות ואיכות. בוא נגיד כך, מה ההבדל בהרגשתנו אם טוב או רע, אם אני מעלה את הטוב, או אם אני מוריד את הרע? יש כאן עוד דברים שאנחנו לא יכולים לברר אותם, והם תלויים כבר בספירות, בזיווגי הספירות.

תלמיד: אז השאלה המתבקשת, מה הקשר בין כמות לאיכות?

החשוב זו האיכות, אבל הכמות משפיעה על זה. בסופו של דבר, הכמות מחייבת אותנו לשנות את האיכות.

תלמיד: ואם לצורך העניין, לא נעסוק בחיטה אלא בבני האדם. זה אומר שאתה יכול לקחת מישהו מכל מקום בעולם, לא משנה אם יש לו נקודה שבלב או לא, ולהכניס אותו לסביבה נכונה, ומהכמות המספקת תתחיל להיווצר בו האיכות המתאימה?

בוודאי. אין ספק שאנחנו יכולים לשנות כל אדם נורמאלי, נורמטיבי.

שאלה: המלאך, הגורל שמוביל את האדם, האם זה חלק מהמצע?

כן. זה חלק שטמון בתוך האדם, והוא מוביל את האדם.

תלמיד: אנחנו רואים שלדומם אין שום יכולת להזיז את עצמו מסביבה אחת לאחרת.

כן.

תלמיד: לצומח יש יותר, והחי יכול לזוז ממקום למקום. מה זה אומר שאדם נמצא מעל הגורל שלו, שהוא יכול לקבוע את הגורל שלו, ואיך זה בא לידי ביטוי בארבע הגורמים האלה?

על הגורל הוא מסביר בכמה מקומות, אבל בכל זאת זה עדיין לא ברור. גורל זו מין בחירה שנמצאת למעלה מהאדם. זה כמו שאתה לא יכול לקבוע איפה אתה נולד, אצל מי אתה נולד וכן הלאה - אז זה הגורל, אבל הגורל הוא לא עיוור, הכול מתוכנן, שאתה חייב להיוולד כך וכך ולהתחנך כך וכך.

תלמיד: הכוח שמכריח את האדם, את המצע לממש את עצמו, להשיג את המטרה, זה כוח שנמצא גם כחלק מהמצע, או שזה מעליו?

את זה כולם מוכרחים. כי הנקודה ההתחלתית והנקודה הסופית כבר קיימות לכל אחד. אנחנו רק נמצאים באמצע ביניהן ומושפעים מכל מיני כוחות כדי לממש את הבחירה.

תלמיד: בתהליך הזה, יש לנו בכל זאת בחירה ואיפה היא?

איפה, אצל מי?

תלמיד: אצל האדם. האם יש לו איזו בחירה, כי עם המשיכה הוא חייב להגיע לסביבה, אחרת הוא מרגיש שהוא לא יכול.

כן.

תלמיד: הוא כל הזמן משנה סביבה כדי למצוא את המקום שמגדיל אותו.

כן.

תלמיד: אז גם פה לכאורה אין בחירה, כי אני מוכרח מתוך האינרציה הפנימית של הטבע למצוא את המקום הזה. אז איפה מתבטאת הבחירה של האדם?

רק בזה שהוא מתחזק בקבוצה. הבורא מביא את האדם לגורל הטוב ואומר לו, "קח לך". וכול הבחירה של האדם זה להתחזק באותה הסביבה.

תלמיד: כשאנחנו יושבים ועובדים או מגיעים לקבוצה, אני לא יכול להיות רגוע, עד שאני לא מרגיש שאני מממש משהו, כי יש לי כוח כזה שאני חייב להזיז קדימה, חייב להשיג משהו.

כן.

תלמיד: גם פה כאילו אין לי בחירה, ואני לא יכול להישאר דומם, אני מרגיש שיש כוח שמכריח אותי לממש את זה למרות שקשה.

כן.

תלמיד: גם פה אין לי בחירה, אני לא יכול לשבת ולא לעשות כלום, אני חייב לפעול.

כן, על זה לא מדובר שיש לך בחירה או לא. הבחירה היא דווקא להוסיף יגיעה מעצמך, ואם נותנים לך מקום ליגיעה, אז אתה מוסיף.

שאלה: האם השקעה מתמדת בסביבה שלי, זה נקרא שאני בוחר כל פעם סביבה נכונה?

כן, כי הסביבה שלך כל פעם משתנה וגם ההשקעה שלך משתנה, והחשבון שלך גם כן משתנה.

שאלה: לזרז את הזמנים או להאט אותם, זה תלוי בי או בגורל שלי?

לזרז זה תלוי בך.

שאלה: זה לא נמצא כבר בגורל שלי?

נותנים לך הזדמנות, ואם אתה משתמש בה, אז אתה יכול לזרז את הגורל.

שאלה: מה ההבדל בין הבחירה בסביבה לבין רכישת סביבה?

בחירה בסביבה ורכישת הסביבה יש ביניהן הבדל גדול. בחירה זה שאתה בוחר בה, ורכישת הסביבה זה שאתה נכלל בה וקונה את החברים. זו כבר קנייה בפועל.

תלמיד: אם כן, למה הוא אומר, שכל יום אתה צריך לבחור בסביבה יותר טובה, ולא אומר שאתה צריך לרכוש כל יום את הסביבה, הרי הבורא הביא אותנו לאותו מקום, אתה אומר תודה, ועכשיו אתה אמור להשקיע בה, לרכוש אותה כל פעם מחדש. אז למה אני אמור לבחור בה כל פעם?

כי אתה צריך לשאול את עצמך, אם זה באמת מה שאתה רוצה? מה שאתה צריך, ומשקיע מהמצב הנכון?

תלמיד: ואיך לא לסטות מהשאלות האלה?

לא לסטות, זה גם להיות שייך לחברה, וכל פעם לעשות עליה ביקורת וכל פעם לקבל ממנה פידבק שזו בדיוק החברה הנכונה להגיע למטרה.

שאלה: ויש איזו דרך שאני יכול לעגן את עצמי בתוך זה, שלא אפול מזה, לא אברח מזה, אלא כל הזמן אהיה באותה בחירה והשקעה?

זה מה שהרב"ש כותב במאמרים הראשונים על החברה, שאתה חייב להיות שקוע בהם ודבוק בהם ולעזור להם בכול, ואז אתה תראה עד כמה שהם נמצאים סביבך.

שאלה: לפי מה שאמרת על "עשה לך רב", מה זה "לעשות רב"?

"לעשות רב" זה שיהיה מישהו גדול, רב זה גדול, שיקבע את דרך ההתפתחות לאדם. ואדם שרוכש לעצמו רב, זה נקרא שיש לו מורה, שיש לו דרך ויש לו עוגן וכך הוא מגיע למטרה. בלי רב אי אפשר, לכן כתוב "עשה לך רב וקנה לך חבר", כי בלי זה אתה לא מגיע למימוש החיים.

תלמידה: זה שיש לנו רב מאפשר ללכת מעל העתיד שלנו, מעל הגורל שלנו אם אנחנו עוקבות אחר ההנחיות של הרב?

זה כולל יחד. אנחנו לא יודעים איך, אבל הכול מגיע לנו יחד, גם חברה, גם רב, גם מורה, גם חברים, גם כל מיני אירועים, הכול מגיע כך כדי שאנחנו נוכל לארגן את זה כאיזו חבילה ואיתה להגיע למטרת החיים.

שאלה: לבחור סביבה טובה האם זה כולל ספרים ומורה? לְמה זה מתייחס?

"לבחור סביבה טובה" זה נקרא לבחור קבוצה ולבחור רב ושהם יחד שניהם ישפיעו עליי, יפעילו אותי.

שאלה: מהי תפיסת המציאות הנכונה כלפי החברות כדי שנוכל להתקדם בצורה נכונה?

תפיסת המציאות הנכונה כלפי החברות, שהן המרכיבים של הנשמה שלי. בנשמה שלי יש חלקים והם נפרדים על ידי שבירת הכלי שהיה בתחילת הבריאה כתוצאה מחטא עץ הדעת, ואני יחד עם החברות רוצות לאסוף את זה יחד לנשמה אחת. ואז אנחנו נרגיש את עצמנו עד כמה אנחנו מתחברות עוד ועוד ומגלות את עצמנו קיימות בתוך אותה הנשמה האחת, וכך אנחנו מגיעות לתיקון.

שאלה: האם ההשקעה בקבוצה מגדילה את חופש הבחירה שלי?

כן.

תלמיד: מהו המנגנון שבו זה מגביר את חופש הבחירה שלי כשאני משקיע בקבוצה?

כי אני מתקשר יותר עם החברים, ואז אני יכול לעבוד איתם ביתר אפשרויות כדי לאזן את העשירייה ולהביא אותם לתיקון.

שאלה: שמעתי שעלינו לעשות ביקורת על הסביבה. אתה יכול להסביר בדיוק איך עושים את זה ואיך זה יכול לעזור בבניית סביבה טובה יותר?

אנחנו צריכים לדבר בינינו בתוך העשירייה, ולברר עד כמה אנחנו מתאימים להיות ממש העשירייה הנכונה, ומתוך זה אנחנו נראה מה עוד נשאר לנו לעשות כדי להגיע לתיקון.

שאלה: האם המשמעות של בחירת סביבה טובה, כל פעם מחדש, זה לחזק את החיבור אצלנו בעשירייה? האם כל פעם כשאנחנו מחזקים את החיבור בעשירייה זה נקרא בחירת סביבה טובה?

כן, נכון. כל פעם כשאנחנו משנים את החיבור בעשירייה זה כאילו שאנחנו בוחרים סביבה חדשה.

שאלה: אמרת שאת הבחירה ניתן לעשות כשנותנים לך אפשרות כזאת, מה זאת האפשרות הזאת ואיך לזהות אותה?

ככל שאנחנו נמצאים בדרך יותר קצרה לתיקון, לחיבור, זה הכול.

שאלה: איך היחס שלנו צריך להיות לעבודה בעשירייה, לגורל ולהשגחה העליונה?

היחס לגורל ולהשגחה העליונה צריך להיות שזה מגיע לנו מהבורא, ואנחנו רוצים להתכלל בזה כדי לנוע לכיוון התיקון.

תלמיד: אפשר להגדיר את זה כאמונה מעל הדעת, לקבל את זה כמו שזה?

כן, כרגיל.

(סוף השיעור)