שיעור בוקר 20.06.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מנצחים את המלחמה 

לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם

קריין: נושא הלימוד: מנצחים את המלחמה, קטע מס' 4.

כותב הרב"ש באגרת ה',

"וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לנצל את השונא."

(הרב"ש. אגרת ה')

אם אדם באמת רוצה להילחם עם היצר הרע שלו ולא עם משהו אחר שהוא מדמיין לעצמו, אז אין לו ברירה אלא לאתר את היצר הרע הזה, ואז בטוח שהוא ירגיש איך הוא חלש נגד היצר הרע שלו ואיך הוא זקוק לתמיכת החברה ולתמיכת הבורא, כי בלעדיהם מיד נעלמת ממנו ההרגשת הבורא, הרגשת הדרך, הרגשת החברים - כי כל זה צריך להיות המָנוע שמביא אותו לדבקות בבורא, בלעדי זה הוא לא ירגיש שזה קיים. אלא דווקא אותן הסיבות שהוא ידע מקודם שעל ידן, כשהוא עובד איתן, הוא יתקדם למטרת הבריאה, למטרת החיים, וכאן זה נעלם ממנו.

לכן העיקר מה שאנחנו לומדים הוא לתאר לעצמנו צבא שאנחנו עומדים בתוכו, אפילו בראשו, ושאנחנו הולכים להילחם עם הבורא. אפשר להגיד נכון יותר, שאנחנו עומדים להילחם עם היצר הרע והבורא נשאר בצד. אנחנו עד ועוד נתאר את עצמנו דבוקים בבורא ומנותקים או מרוחקים מהיצר הרע שלנו.

תלמיד: מה האדם צריך לעשות אם הוא לא מרגיש שהוא נמצא במלחמה?

רק להתאמץ להתקשר עימו עם המחשבות, עם הבעיות שהוא מגלה במלחמה שלו עם היצר הרע. כי אין לו יותר הזדמנויות וכוחות, הבורא פתח לו את הכול, וכל היתר מה שהאדם עוד צריך לפתוח בסולם המדרגות זה כבר תלוי ביגיעה, ככל שהאדם נותן, מוסיף לעבודה שלו עם היצר הרע.

תלמיד: האם אני בעצמי צריך להתחיל את המלחמה עם היצר הרע, אני צריך לזהות אותו ולדרוך עליו, או שאני רק מנסה להתגונן מפני ההפרעות שתוקפות אותי?

לא. במלחמה יש מטרה ועליך להיות מכוון אל המטרה הזו, בלי זה לא תהיה שום התקדמות. ולכן, גם נראה את זה כתוב בקטעים הבאים, עלינו להתחבר בינינו ולראות כיצד המחשבות שלנו, המעשים שלנו, המטרות שלנו, אנחנו בעצמנו, מתחברים לכוח אחד משותף והכוח המשותף הזה הוא זה שמנצח את כל המזיקים, את כל הרצונות שמתעוררים בנו ומזיקים לנו ביחס לבורא, לכן עלינו להיות מאורגנים היטב בקשר בינינו וכנגד הבורא. כנגד הבורא, הכוונה כנגד זה שהבורא שולח לנו כל מיני הפרעות.

תלמיד: מתי האדם מגלה בפעם הראשונה שהיצר הרע שולט עליו?

מתי שהוא מגלה. מתי שהאדם כבר בכוח יכול לעמוד ולדחוף מעצמו את היצר הרע ולהשתדל להגיע להתפלל, לבקש מהבורא את היצר הטוב.

תלמיד: איך הוא יודע שזה היצר הרע והוא לא מדמיין?

הוא רואה שעל ידי היצר הטוב הוא יכול להתקרב לבורא, להרגיש אותו, לתפוס אותו, לאתר אותו בצורה נכונה וקבועה. ואילו על ידי היצר הרע הוא רק קופץ ממצב למצב, פעם נראה לו שזה חשוב ופעם נראה לו שזה חשוב, וככה הוא לא מגיע לשום הרגשה קבועה.

תלמיד: אמרת שאנחנו צריכים להילחם ביצר הרע ושהבורא עומד מהצד. מה זה אומר שהבורא עומד מהצד?

שאנחנו נלחמים נגד היצר הרע שלנו, נגד המלאך הרע, אנחנו לא רואים את הבורא לפנינו כי אנחנו נמצאים בינתיים בהסתרה. ולכן מה שאנחנו כן רוצים זה, שמתוך ההסתרה אנחנו נגיע לגילוי שאותו היצר הטוב, שאנחנו רוצים שהוא ישלוט עלינו, בתפילותינו אנחנו מבקשים ממנו שכל הזמן יתגלה עוד ועוד ויעזור לנו להילחם נגד היצר הרע שלנו.

תלמיד: מה צריכה להיות התוצאה הנכונה של המלחמה, להרגיש שמפסידים והבורא חייב לעזור?

לא, אנחנו לא צריכים להפסיד. אלא להיפך, אנחנו צריכים להשתדל במלחמה הזו לעשות כל דבר כדי לנצח בכל קרב פרטי הכי קטן מול הבורא. אנחנו צריכים מראש לתאר לעצמנו בתור אלה הנכנסים לעבודת ה', שאנחנו נמצאים בקשר עם הבורא ויחד עם זאת בקשר עם כוח זר שלא רוצה שנהיה קשורים כל הזמן עם הבורא. אם נתאר זאת כך לעצמנו, אז המצב הניטרלי יהיה בשבילנו גם התחלה טובה.

תלמיד: כשהיצר הרע מתגלה בעשירייה איזה סוג של חיבור או תפילה משותפת יכולה לעזור כדי להפוך את היצר הרע הזה מיצר רע לכוח חיובי שמחבר אותנו לבורא? מה העבודה של העשירייה במקרה הזה?

חברי העשירייה, כדי לגדול בכוח המתגבר והמתקדם לקראת הבורא צריכה יחד ללמוד חומר שמדבר על הגאולה, על ההתקדמות, וכך הם ירגישו שהבורא שומע את מה שיש בליבם, בפיהם, וכך הם יתקדמו.

תלמידה: איזו עזרה מהחברים אנחנו זקוקים?

איזו עזרה מהחברים אנחנו צריכים? תמיכה, כזו שלא נוכל להחליף אותה בעצמנו. אנחנו צריכים רק תמיכה, דוגמה. תמיכה במעשים שאני עושה ותמיכה שאני מקבל מהם ורוצה גם בעצמי לממש.

תלמיד: אדם שפונה לעשירייה כאילו מוציא את הבורא מתוך המשוואה. למה טוב לפנות לעשירייה עם בקשה לעזרה?

שאדם פונה לעזרה הוא מתאר לעצמו את כל המציאות שהיא כוללת את הבורא בקבוצה שלו שמשתוקקת לבורא, ושבסוף הפעולה הוא עם הקבוצה שלו מתחברים לבורא וכך הם מתקדמים הלאה.

תלמיד: האם צריך להתייחס לחברים שלא מגיעים לשיעור הבוקר באמונה למעלה מהדעת שגם הם איתי בקרב?

השיעור הוא כמו שדה קרב, אנחנו מגיעים למקום אחד והעיקר הוא להיות עם כולם יחד במחשבות. ולכן להיות בצורה וירטואלית בשדה קרב זה לא נקרא שאני ישן ואיפשהו בחלום שלי בצורה וירטואלית אני עם החברים שלי, אלא שאני רואה את עצמי על המסך, כמו שאני רואה אתכם עכשיו, וכולנו נמצאים עכשיו בשדה הקרב.

תלמיד: אין ספק שבדרך המיוחדת שלנו, במלחמה הזאת, אנחנו מרגישים כל יום יותר כמה אנחנו צריכים את החברים, את החברה. במאמר, בסוף הקטע, כתוב שאנחנו צריכים להיות מקושרים בדעה אחת איך ובמה לנצל את השונא. מה זה אומר לנצל את השונא?

שונא זה כוח שתמיד יוצא נגדנו בכל האפשרויות, בכל הלבושים, כמו שאנחנו כך אומרים בחוכמת הקבלה, ואנחנו צריכים לאתר אותו ולדחות אותו מדרכנו, שלא יפריע לנו בדרך.

תלמידה: היצר הרע יודע להסוות את עצמו שקשה מאוד לזהות אותו, ומצד שני יש הרגשה שהוא פשוט נכנס לנו דרך כל החושים כל הזמן. מאיפה בן אדם שואב כוח להיות במלחמה הזאת? לפעמים מרגישים שאנחנו מפספסים את המלחמה, זה ממש מורגש, אבל כאילו אין כוחות להילחם.

אנחנו צריכים להשתדל לא לצאת מהחיבור עם החברים ולתת לזה הרבה כוחות, עד כדי כך שאנחנו מפסיקים להרגיש את עצמנו ורק רוצים להתבטל בתוך החברים, ולהיות מעורבים איתם בכל התנאים שיש להם.

תלמידה: האם האדם צריך להיות מותש במלחמה הזאת?

זו לא מטרה. אבל אם הוא מרגיש את עצמו מותש, אין מה לעשות, אז כך הוא מתקדם. ישנם כאלה שיש להם כוחות, ישנם כאלה שאין להם כוחות, שהם חלשים. גם אלו וגם אלו, בעצם, צריכים לפנות לבורא ולבקש ממנו יותר כוחות השפעה להתקדמות.

תלמידה: באיזו צורה אני יכולה לעזור לחברה שנמצאת כעת במלחמה הפנימית?

כשאת מתקרבת אליה, ועוזרת לה להבין ולהרגיש, לעבד את ההפרעות שעכשיו מתעוררות בה, אז אנחנו כן יכולים לצאת נגד אותן ההפרעות ולהיבדל מהם. זה אפשרי.

תלמיד: שמענו עכשיו, שהשיעור הוא כמו שדה קרב.

כן.

תלמיד: על מה אנחנו נלחמים בזמן השיעור?

השיעור שלנו זה לא כמו באוניברסיטה או באיזה מקום אלא אצלנו זה באמת יום קרב. על ידי הלימוד שלנו, על ידי הדיבור, על ידי זה ששומעים יחד - מקובלים, אנחנו רוצים לעלות מעל לרמה שלנו הרגילה ולהיכנס במאבק עם ההפרעות שיש בתוכנו.

ואז יוצא שכולנו נראה לפנינו את כוח הרצון לקבל, שהכוח הזה לא נותן לנו לשלוט במלואו בכוח הבורא, בהשפעה על הכוח של הסטרא אחרא שזה כוח הקבלה. אז כך אנחנו צריכים לראות, איפה אנחנו יכולים להכתיר את הבורא מעל לכוחות שמתגלים בי.

תלמיד: מה לעשות אם אני לא מרגיש את היצר הרע שלי, או להיפך, אני מרגיש אותו, אבל אין לי שום דבר כנגדו, אני דווקא נהנה ממנו ורוצה לקבל יותר ויותר?

אתה צריך לעשות חשבון פנימי של מה מניע אותך ומה דוחף אותך למטרת הבריאה. את זה עליך לעשות בכל ווריאציה שלא תהיה, בכל מה שניתן. לנתק את עצמך. כל מה שמנתק אותך ממטרת הבריאה זה יצר רע, כל פעם, מהבוקר עד הערב. בבוקר ובערב, כשאתה גומר את היום, לתאר לעצמך את עצמך, כנמצא תחת שליטת היצר הטוב. זה מה שאתה עושה במשך היום וזו המלחמה שלך.

תלמיד: אמרת ששדה הקרב זה שיעור הבוקר. אצלנו, מלבד שיעורי בוקר, יש גם שיחות, ישיבות במהלך היום, פעילויות שונות. האם גם זה שדה הקרב שלנו?

זה שדה הקרב שלך. זה לא חייב לקרות שאתה פוגע באותו אויב, אלא זה שאתם מתחברים ביניכם כדי שכל אחד יגלה בו עוד יותר תכונות שליליות, זה שדה הקרב.

תלמיד: הרב"ש כותב לנו "אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש."

כן.

תלמיד: איך מבקשים עזרה מהחבר, מהחברים מבפנים?

אני חושב שכל העבודה שלנו היא בזה שכל אחד רוצה להיות חופשי מהיצר הרע שלו, ועם כל יתר הכוחות, מתוקנים יותר, מתוקנים פחות, הוא רוצה לעזור לחברים לעלות בדרגות העלייה.

תלמיד: כן, אנחנו תמיד מדברים על לעזור לחברים, אבל פה רב"ש אומר שאדם מרגיש שהוא חלש והוא זקוק לעזרתו של חברו ובלעדיו גם כוח עצמו נחלש.

ודאי. הוא מרגיש שאין לו כוחות לנצל את היצר הרע שלו, אלא רק אם הבורא יעזור לו, אם יתגלה בו כוח הטוב ואז הוא יוכל לנצל את היצר הרע.

תלמיד: אני מבין מדבריך ש"חברו" פה זה הבורא, זה לא החברים? או שאני טועה.

לא. כל דבר שיכול להיות מהצד כעזרה.

תלמיד: איך מבקשים עזרה מהחברים לא במילים, אלא מבפנים, איך עושים את זה?

אני לא יכול להגיד לך איך מבקשים עזרה מהחברים. אני לא יודע, לבקש מהחברים זה בדרך כלל קשה, אבל מגיעים לזה לפי הבקשה שלנו, כשאנחנו פונים לבורא עוד ועוד ואז היצר הרע שלנו מתרכך, עד שאני יכול גם להרגיש דרכו את חבריי, ולבקש כוח חיבור בינינו. 

תלמיד: זאת אומרת, צריך לפנות לבורא ולבקש ממנו שיעזור לי לפנות לחברים?

גם כן, נכון.

תלמיד: למה היצר הרע כל כך משכנע? יש לו את הטיעונים הכי חזקים והכי מנומקים.

מפני שאני מסתכל על הסביבה, על חבריי בצורה שהם לא יכולים להיות איתי בקבוצה אחת, מחובקים יחד איתי, עושים צעד לקראת הבורא כולנו יחד. אני לא יכול לתאר כך את עצמנו, זו הבעיה. 

תלמיד: עכשיו אמרת שהיצר הרע תוקף בעיקר את החברים ואת החיבור.

כן.

תלמיד: מה ההבדל בין זה שאני באמת נלחם בו לבין זה שאני מתעלם ממנו, לא מתמודד עימו, עם השאלות שלו?

בזה שאתה מתעלם ממנו, אתה פשוט יוצא מהמשחק, אתה לא משתתף. בזה שאתה פונה לכל הכוחות האלה שעובדים יחד, אז אתה מוסיף להם כוח חיבור.

תלמיד: ומה עושים עם השאלות הנוקבות, עם החקירות המשוכללות שלו?

אין שום בעיה, אתה לא יכול בבת אחת להעלות את כל השאלות וכל התנאים שלו, אבל אין בעיה, אתה תראה עד כמה הם נעלמים. 

תלמיד: רוב הזמן האדם לא מרגיש בכלל שהוא במלחמה וכשהוא מרגיש, זה מורגש כמו מלחמה אישית. איך הופכים את המלחמה למלחמה של העשירייה?

 לפי הרצון, שברצון שלי אני רוצה לתאר לעצמי שאני נמצא בקשר עם כולם, וכל חבריי גם הם רוצים להתקדם לקראתי.

תלמיד: אמרת שדווקא הנטייה לרע היא שמונעת מאיתנו לבקש עזרה מהחברים מתוך בושה, גאווה ופחד. כיצד נצא מהמצב הזה כדי לחזק את הנטייה שלנו לטוב?

על ידי הרגשת הקשר בינינו, על ידי הרגשת החובה להיות כאיש אחד בלב אחד יותר ויותר, נרגיש את כל העשירייה ובכלל את כל העשיריות, כנמצאות יחד בסיר אחד, וכך נתקדם.

אתם צריכים לצייר, לשרטט, לדבר על זה בלשון פשוטה, בשפת האם, ואז יהיה לכם יותר קל לראות את הקבוצה שלכם ולדבר עליה מתוך המצב שאתם עוברים.

תלמיד: מה זה אומר להסיט את השנאה מהדרך או להתעלות מעל השנאה? איך לעשות זאת אם אנחנו אסירים של הרגשות האגואיסטים שלנו?

כדי להשתדל לבקש עלייה רוחנית או לפעול ברוחניות, אני צריך את הכוח הרוחני, את כוח ההשפעה, ואז יוצא שאין לי ברירה. אני נמצא כולי סגור בתוך האגו שלי ואין לי שום אפשרות לצאת ממנו. זה מה שאני כן רוצה לומר. 

תלמיד: כשאנחנו שרים ורוקדים, כמו שהרב"ש היה עושה, האם גם זו מלחמה?

כמובן שזו גם מלחמה אבל זה תלוי על מה אתה חושב, בשביל מה אתה רוקד. האם הלב שלך רוצה לכלול בתוכו פנימה את כל החברים או לא? כלומר, מהי המשמעות, מהו הכוח שאתה מוליד בריקוד הזה, בחיבוק הזה עם החברים, מה אתה רוצה להשיג בו, מה אתה רוצה להשיג בזה? זה מאוד חשוב.

תלמיד: אנחנו מרגישים לא פעם שחברים חושבים שאת הפתרון הם יכולים למצוא לבד ולא בחיבור עם החברים. יש לנו הרבה הפרעות בקשר בינינו. איך אנחנו נותנים לכל חבר להרגיש שאנחנו עומדים במערכה הזו ביחד?

זה שאני מרגיש את עצמי מנותק מהעשירייה שלי, שאנחנו לא הולכים לעשות יחד איזו פעולה, אלא כל אחד משתתף איך שהוא רוצה במשהו שאנחנו ארגנו, כשיעור בוקר, שיעור ערב, עוד משהו, וכך כל אחד יכול לבוא ולהשתתף, או לא לבוא מחר, זה לגמרי לא טוב, זה לא נכון, ואני לא חושב שצריכים להמשיך כך. אלא אנחנו צריכים לעבור לחיבור העשיריות שלנו, שכל אחד בתוך העשירייה שלו רוצה ומעוניין בפועל לחבר את כל החברים שלו לחבר אחד, לגוף אחד.

תלמיד: אנחנו מרגישים שלהרבה חברים יש בעיות שמפריעות להם לבוא ולהתחבר. אנחנו יוזמים ורוצים לעזור להם, אבל החברים לא נותנים, הם חוסמים את עצמם ומצד שני גם לא באים אלינו להתחבר ולקבל את העזרה. חוץ מתפילה לבורא כמובן, מה עוד אפשר לעשות ביום יום?

חוץ מתפילה לבורא אני לא יודע מה לעשות. בסופו של דבר כולנו נגיע רק לחיסרון לזה, תפילה לבורא שרק הוא יודע לעזור.

תלמידה: העשירייה שלי מצוינת, אלא שאני הבעיה. אני מרגישה את המלחמה, ומה שאני לא מצליחה להבין זה עד כמה הקרב חשוב, באיזו מידה המלחמה חשובה. איך אני מאזנת את הרצון להשפיע אל מול הרצון לקבל כדי למצוא את התכונה של הקו האמצעי, כדי למצוא את הקו האמצעי בתוכי?

שאלה מאוד טובה, מאוד לא פשוטה, בעצם זו שאלה על הדבקות. אנחנו יכולים להשיג על ידי הדבקות את המעמד שלנו פנים אל פנים עם כולם, או לא. בעל הסולם מסביר לנו, שבכל המצבים האלה זה אפשרי להיות פנים בפנים עם כוחות הטבע ואנחנו צריכים להתקרב לזה ולהתרגל. אז בואו נעשה.

תלמידה: האם במלחמה מול היצר הרע יש שאלות שעדיף לא לשאול, שעלולות ממש להסיט את האדם מהדרך? לאורך השנים אנשים ששאלו הרבה מידי שאלות, עזבו את הדרך. אז האם יש דברים שאתה צריך פשוט להימנע מלשאול אותם?

יש שאלות שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו רשות לשאול אותם, להעלות אותם בתפילה, יש שאלות כאלה. מחלק מהשאלות אנחנו לא יודעים איך לפטור את עצמנו, ואם אנחנו נתחיל לעסוק בחלק מהן אנחנו לא בדיוק נבין מה קורה, אבל בעצם השאלות קיימות, הן שם.

תלמידה: יש דרך לזהות מתי זו שאלה אסורה?

לא, אם אנחנו מרגישים שהשאלה עצמה כשהיא 'יוצאת לאוויר' לא גורמת להרחיק חברים זה מזה, אז יש לה מקום.

יש לכם שאלות כאלה? צריכים לחשוב.

תלמידה: יש תמיד.

תמיד יש?

תלמידה: כל הזמן.

אז למה אתן לא שואלות?

תלמידה: כדי לא להפריע לחברות.

לא, לא, לא.

תלמידה: איך אני יכולה באמת להפנות את התפילה, לבורא, ולדעת שאני מכוונת את זה לבורא? כי הרבה פעמים נדמה שניהול השיחה הוא עם ה'שונא שלי', האגו, ולא עם הבורא, איך אדע שאני פונה לבורא? אני רוצה להפנות את זה אליו.

אם המטרה שלך, הכוונה שלך, להגיע להשפעה, לתמיכה, לבקש מהבורא שיעזור לנו, למישהו מאיתנו או לכל הכלי העולמי, אז הבקשה נכונה. הבקשה היא נכונה.

תלמידה: אז בעצם אני צריכה להרגיש בלב שאני פונה אליו, שאם אני מכוונת אליו אז זה אליו?

לא, את זה את יכולה להרגיש או לא להרגיש, זו כבר הרגשה פרטית.

תלמידה: אז מה לעשות כדי שזו לא תהיה הרגשה פרטית אלא עבודה?

להשתדל להפוך את ההרגשה שלך להרגשה כללית של הקבוצה, העשירייה.

תלמידה: מה האדם עושה כשכל יום הוא מגלה רק עד כמה הוא יותר ויותר גרוע, מה הוא צריך לעשות כשהוא מגיע כבר לנקודה שהוא לא יכול לסבול את עצמו, עד כדי שהוא מפחד מעצמו?

להירגע, להבין שמה שנפתח לו מעצמו, שהוא מרגיש עד כמה יש לו דברים לא טריים, בזה סך הכול מתגלה לו הטבע שלו, ועכשיו זה רק עניין של לפתוח את עצמו יותר כדי שאור הבורא ייכנס בו, ובאור ה' הוא יעשה צעד קדימה. ואז הוא יראה עד כמה הוא יותר גרוע ממה שהיה, רואה את עצמו יותר, וגם יכול לראות איך זה צריך להיות נכון.

אז בבקשה, תעשו כך וכך, תשחקו עם המצב הזה, ואתם תראו עד כמה לבקש מהבורא תיקון והתקדמות זה יותר כדאי, יותר טוב, יותר נעים, יותר נכון, וכך תמשיכו.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להילחם במקום החבר כשהוא נפל, נחלש וכן הלאה?

מעשית לא, אתם צריכים להיות מאוד קשורים זה לזה, להחליף זה את זה בכל הנסיבות, ואז גם בחלק מהסיבות, כשאתם נפרדים, מתרחקים, אתם יכולים להחליף את החבר, אבל זה לא לעכשיו, זה יקרה אחר כך.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לעזור לחבר עוד לפני שיצא לשדה הקרב?

להזמין אותו להשתתף איתנו במערכה.

תלמיד: מי בסופו של דבר נלחם נגד יצר הרע, אנחנו או הבורא?

הבורא.

תלמיד: ואיך אנחנו עוזרים?

בזה שאנחנו דוחפים אותו לזה, אנחנו תומכים בו, רק כך.

תלמיד: על ידי חיבור מתמיד שלנו?

כן, כן.

תלמיד: האם לנצל את השונא, הכוונה היא להרגיש יחד בעשירייה את הכוח שלו?

אנחנו לא צריכים כל כך להרגיש את כוח השונא, אנחנו צריכים להרגיש במקומו את הכוח העוזר, המחבר, כוח אחד יחיד ומיוחד.

תלמיד: כדי לפנות לכוח של היחיד והמיוחד אנחנו לא צריכים יחד להרגיש את הכוח שמפריד אותנו?

לא.

תלמיד: כשבמהלך היום האדם מגלה שנמצא במלחמה אמיתית, ואין לו תפילה כנה, ואין לו התכללות בחברים, אז העצה להתחיל לפתח את המחשבה הזאת. ושמתי לב שהיצר הרע פועל כנגד הערך של המחשבה הזאת ומוריד ממנה את הערך. היצר הרע אומר, אם המחשבה שלך לא כנה, אל תתחיל אפילו, אין בזה שום משמעות, זאת לא תפילה אמיתית. אז איך באמת המחשבה על חבר, המאמץ הזה, נותן לחברים כוח להילחם?

כאן צריך לקחת כמה מקרים כאלו ולסובב אותם זה כנגד זה, ואז יהיה ברור איך לחלק אותם, איך לחלק ביניהם.

תלמידה: כשאנחנו מרגישים השפעה חזקה של הבורא עלינו, המאמץ שלנו הוא בלהשתמש בכוח הקבוצה כדי להגיע לרוגע פנימי ולהחזיק בזה, או שהצעד הבא הוא להרגיש בתוך המאמצים האלה שהבורא מקבל נחת רוח? כי כתוב, "בו ישמח ליבנו".

במה ישמח ליבנו, זה רק בנקודת הדבקות של התכונות שלנו עם תכונות הבורא.

(סוף השיעור)