שיעור בוקר 26.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכל מושג בכוח התפילה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא - הכול מושג בכוח התפילה. אנחנו בקטע מספר 21.

בואו נקרא ונברר עוד כמה פסוקים מהלקט הזה, וחוץ מזה אם יש לכם עוד מה לשאול אז כרגיל ביום שבת אתם יכולים לשאול על כל דבר שהוא מחוץ למסגרת השיעור. אתם יכולים לפנות עם כל השאלות.

קריין: קטע 21 של הרב"ש.

"חטאו של אדם הוא בזה, שלא בקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שבקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו.

מה שאין כן אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו, ושה' שומע את כל מי שמבקש ממנו, ושלפניו קטן וגדול שוים, דהיינו שעונה לכולם. נמצא, שהתפלה אינה שלימה."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)

שאלה: כתוב, "מה שאין כן אם תפלתו אינו שגורה בפיו, שהפירוש הוא, שאין לו האמונה אמיתית, שה' יכול לעזור לו". יוצא שהכי חשוב שבכל מצב תהיה אמונה, שה' כן יכול לעזור. איך ניתן להיות בכל מצב עם אמונה אמיתית שה' יכול לעזור?

איך הוא יבקש מהבורא אם הוא לא מרגיש שיש לו קשר עם הבורא, שיש לו יכולת לפנות לבורא, שהבורא ישמע, שהבורא יגיב ויעביר לו את מה שהוא מבקש. כל הדברים האלה צריכים להצטבר באדם ולבנות לו קשר עם הבורא בצורה כזאת ש"אני לדודי ודודי לי".

שאלה: מה לעשות אם התעייפנו לבקש, ופשוט משלימים עם מה שיש?

חסרה תמיכה מהחברות.

תלמיד: אתמול עשינו תפילה מאוד גדולה. אצל הנשים השתתפו 750 נשים, אפילו יותר בתפילה מאד גדולה.

כן, שמעתי.

תלמיד: וגם אצל הגברים היה כינוס מאוד גדול, היו יותר משלוש מאות איש בקבוצה אחת, ובעוד קבוצה היו עוד כמה מאות. במה אפשר לדייק את התפילה?

את זה אתם צריכים לחפש. אבל בלי שאתם מכוונים את התפילה הנכונה, את החיסרון הנכון למקום הנכון, לא יקרה כלום. לכן אני לא יכול להיכנס כאן, אלא צריכים בכל עשירייה, או כולם יחד, אפילו כמה מאות יחד, לבקש מהבורא שיעזור להם לברר את עומק התפילה, את כיוון התפילה, איך להתחבר ביניהם, על מה בדיוק לבקש, מה לצפות. בכל דבר ודבר לפנות מתוך הקשר ביניהם לבורא. אין יותר מזה, פשוט זאת נקודת האמת.

תלמיד: זו הכנה שכל אחד ואחת צריכים לעשות לבד, או שזה צריך להיות בתחילת המפגש?

גם וגם, לא חשוב. תתחילו באיזו צורה לעשות זאת, בהתחלה, או בסוף, יחד כולם, כל אחד לחוד, קודם מתחברים ואחר כך כל אחד מתפלל ועוזר לאחר, או הפוך. העיקר שתעבדו על זה, ואז תראו איך באמת להגיע כאיש אחד בלב אחד לפני הבורא, מול הבורא.

שאלה: אמרת שהמורה שלך הרב"ש עקב אחרי כל הפרשנויות בחדשות. אני גם הסתכלתי בחדשות וראיתי גל של שנאה כלפי רוסיה והרוסים, וזה מאוד דומה לאנטישמיות. למדנו שיש שורש לאנטישמיות, מה התפקיד שלנו עכשיו, של הרוסים, מה הבורא רוצה מאיתנו?

אני לא יודע, אני לא מזכיר של הבורא ולא יכול לפרש מה הוא באמת רוצה מבני אדם ומהיהודים. אבל כמו שאנחנו לומדים, אנחנו צריכים להבין שאם יש איזו תקלה בעולם, בסופו של דבר בתוך התקלות האלו, יש האשמה כלפי כולם ובמיוחד כלפי היהודים. וזאת מפני שהם צריכים לפזר את חכמת הקבלה לכולם, ללמוד בעצמם וללמד אחרים איך להגיע לבקשה לבורא, שיכוון אותנו, יחבר אותנו, את כולנו, את כל האנושות, ושנהיה כלי לגילוי שלו לנבראים.

לכן מה שקורה בעולם, חלק גדול הוא באשמת היהודים. על אף שמשתדלים לפזר את הידיעות הללו, האנושות בעצמה לא רוצה להתערבב בזה ולתקן. זאת אומרת, היום כבר כולם צריכים לדאוג לזה.

שאלה: אנחנו יודעים שכל מה שקורה לנו זה מהבורא. האם הבורא נותן לנו סימנים איך לנהוג ולאיזה כיוון ללכת?

על זה כותבים כל המקובלים. מה הבעיה? אתה צריך להתחבר ולבקש מהבורא לתקן את המצב.

תלמיד: אבל אנחנו מקבלים סימנים מהבורא איך לנהוג?

אתה רואה קלקולים בכל מקום בעולם?

תלמיד: כן.

אז תבקש תיקונים.

שאלה: אני מרגיש שאני בעצב גדול מהמצב של אחינו באוקראינה, אני לא מצליח להתרכז בחומר של השיעור ומנסה להעלות תפילה לבורא שיעזור לנו, להם, לכולם להגיע לחיבור. מה עוד אני יכול להוסיף במצב הזה?

שום דבר, רק בקשה שהבורא יתקן את המצב.

שאלה: הקטע שקראנו מדבר על כך שאם התפילה היא לא כל הזמן בפה, אז זאת לא תפילה שלמה. האם תוכל להסביר?

אדם כל הזמן צריך להרגיש בלב עם מה הוא פונה לבורא, וזה צריך להיות מצב קבוע, הרגשה קבועה, שכל הזמן הוא מחפש עם מה לפנות לבורא. זה העניין. וככל האפשר לא להתנתק מזה.

שאלה: איך לתמוך בחברים ובחברות שמרגישים את הטעם המר מהבורא? מה צריך לעשות בפועל?

הבורא דורש מהם לפנות אליו בצורה כזאת. בצורה כזאת חריפה, נוראית, לא נעימה, מסוכנת הבורא דורש מהם לפנות אליו.

תלמידה: אם בדרגת חי האדם נמצא ממש בשיתוק, זה מאוד קשה, במיוחד לנשים.

אבל אם תתחברו ביניכן ותפנו לבורא פתאום תגלו שמה שהוא עשה הוא לטובתכן. כתוב "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". דווקא במקרים כאלה יש מקום לתפילה.

שאלה: שמענו מדבריך שדווקא תפילת רבים מצד נשים יכולה להצליח יותר לשנות את העולם, להרגיע את הרוחות.

כן.

תלמידה: למה דווקא נשים?

נשים יותר קרובות לבורא, הן יותר סובלות, יותר רגישות. הן מרגישות פחות תמיכה מהסביבה, מהזולת, הן ממשיכות את החיים, הן תלויות בגבר. יש הרבה מאוד הבחנות באישה שבהן היא יותר גבוהה מהגבר ולכן לגברים יש יותר מצוות שהם צריכים לקיים כדי להשלים את מה שחסר להם, ואילו נשים לא צריכות אלא רק מצוות שהזמן גרמן. לכן אנחנו מאוד מבקשים מכל הנשים בעולם, במיוחד נשים שנמצאות במסגרת שלנו שיתחברו ויבקשו מהבורא שיפנה אלינו יותר ויותר כי אנחנו מאוד תלויים בזה.

שאלה: לפעמים יש לי הרגשה בשיעור שאנחנו מאוד תלויים בך ומוטלת עליך המון אחריות. איך אנחנו יכולים להיות שותפים שלך ולא רק מקבלים ממך. לעזור לך בקבלת האחריות כי עכשיו אנחנו במצב קריטי, אנחנו חייבים להתחיל לגדול.

את צודקת מאוד. כולכם שותפים שלי מפני שאני כולל את כולכם יחד בליבי, ברצון שלי ומעלה אתכם יחד איתי. אבל וודאי שאם הייתם עוזרים לי ולכולנו, כל אחד לכולם, היינו מגיעים להישגים גדולים מאוד. לכן אני מקווה מאוד שנעבוד בצורה כזאת.

תלמידה: אתה יכול להגיד לנו מה אתה מבקש מאיתנו? אנחנו ממש רוצים לעזור.

אני מבקש מכן לקיים מה שחכמי הקבלה מבקשים וכותבים על זה, לא יותר מזה. אנחנו קוראים מה שהם כותבים, אני לא יודע לדבר כל כך יפה בעברית ולכן אני מבקש שתקראו מה שהם כותבים ונשתדל להיות יחד איתם ונתכלל בהם. אנחנו צריכים להתכלל ברב"ש ובבעל הסולם, הם בעצם המעלית שמעלה אותנו לבורא.

שאלה: איזו תשובה אנחנו צריכים לקבל מהבורא? לאיזו תשובה אנחנו צריכים לחכות? נראה שאנחנו מחכים לאיזו תשובה פרקטית מהבורא.

למה לא? אנחנו יכולים לבקש כל דבר שנרצה. זה כמו ילד קטן שמבקש מהבוקר עד הלילה, כל הזמן מבקש, אבל נותנים לו מה שטוב לו.

תלמידה: אבל לא מורגש שזה אכן כך. כשהכלב שלי סובל אני מרגישה את זה ואני רוצה לעזור, אבל פה נראה שאף אחד לא שומע אותך.

כי הבורא שם תנאי, הוא ישמע את התפילה שלנו רק בתנאי שהתפילה תהיה נכונה. זאת אומרת לבורא הנכון, התפילה הנכונה, לכיוון הנכון, מהחיבור בינינו. אם נארגן את הדברים האלה הוא מיד ישמע ומיד ייתן תגובה.

שאלה: קבוצת בני ברוך בליטא משתתפת ביריד ספרים. אנשים מתעניינים בשיטות שונות, הם קוראים הרבה. יש כמובן כאלה שאומרים שמעניין אותם משהו יותר עמוק. מה עלינו לעשות, להוכיח לאנשים שחכמת הקבלה היא הפתרון היחיד?

זה נכון שקשה מאוד להבין עם מי הצדק מה שנקרא. אבל כאן אי אפשר לעזור. רק שיבואו ללמוד, להצטרף לאיזה קורס שלנו ובצורה כזאת אפשר יהיה לברר. איך אפשר אחרת? אני לא יודע. יש לנו קבוצות, יש לנו אנשים שיודעים להסביר. יתכן שיש אנשים שדורשים טיפול אישי, אז אולי אפשר לארגן את זה.

תלמיד: הבעיה היא שאין לנו אפשרות, הזדמנות להוכיח להם משהו, הם מתלבטים. הם אומנם שמעו על זה אבל מתעניינים בעוד חוכמות כמו נומרולוגיה ולא יכולים לקבל החלטה לבוא ולבדוק לעומק. ואין לנו הזדמנות לקרב אותם אלינו.

תמכרו להם ספרים. מי שלא מעוניין לקנות שילך, סימן שזה לא חשוב לו.

שאלה: אתמול בבית הספר יכולתי לראות איך האנשים דואגים ועצובים בגלל הסכסוכים והמלחמה שיש עכשיו בעולם, ממש אפשר היה להרגיש את זה. זהו הרגע, המפתח שההפצה והתפילה ישתלבו בפעולה אחת פנימית וחיצונית כדי לשנות את המצב הזה?

ודאי שכן.

תלמידה: ההפצה היא תפילת רבים כללית שאנחנו מכוונים אליה?

אין כוח יותר גדול מהפצה שיכול להרגיע את העולם, לתקן אותו, למשוך אותו לתיקון. כי בזה אנחנו מקרבים את הבורא לכולם ולא בצורה נקודתית.

שאלה: הקבוצה שלנו היא וירטואלית, אנחנו מחברות את החברות מרוסיה ומאוקראינה ויחד אנחנו משתדלות להיות בקשר בכל המצבים, וכמובן ששיעור בוקר מאחד אותנו. אבל מה עלינו לעשות אם אין אינטרנט מסיבות טכניות ואנחנו לא יכולות להתחבר לשיעור הבוקר? מה לעשות בשעות האלה? מה לקרוא, הקדמה לתע"ס, "שמעתי"? מה צריך להיות המאמץ החיצוני והפנימי בשעות כאלה?

אני מבין שיכולים להיות מצבים כאלה שלא יהיה קשר בינינו לזמן קצר. אני חושב שההפסקות האלה לא יהיו ארוכות, אולי כמה שעות או מקסימום יום או יומיים, ובכל זאת נמצא איך להעביר זה לזה את החומר, ואיך להיות בקשר. אני חושב שהחומר שאנחנו לומדים כבר נמצא אצלכן במחשב וגם הספרים שלנו. אם יש כאלה שאין להן, אני ממליץ שיהיו ספרים.

יש ספרים שלא נמצאים בארכיון שלנו. תכנסו לארכיון ותשפכו משם את כל החומר לכל אחת ותעבירו למחשב שלכן. אמנם יש דברים כבדים כמו "זוהר", "תלמוד עשר הספירות" אבל בכל זאת תנסו. אני כבר לא מדבר על המאמרים של בעל הסולם ומאמרי רב"ש שצריכים להיות לכל אחד ואחד. אני הייתי שומר אותם לא בהארד דיסק, כי מי יודע מה עלול לקרות למחשב, אלא הייתי שומר אותם ב CD. בצורה בטוחה ככל האפשר, שלפחות הנתונים האלה יהיו אצלכן.

שאלה: אמרת הבוקר שיש שני סוגי חסרונות, חסרון שאני מבקש את מה שאני צריך, וחסרון שאני מעריך את זה שאני בכלל יכול לפנות לבורא. איך להעריך בדיוק את החיסרון הזה, שיש לי בכלל יכולת לפנות לבורא?

להיות כל הזמן בהודיה לבורא. להודות לו על זה שהוא לא שוכח אותי, לא שוכח אותנו, שהוא דואג ומקדם אותנו. כי יכול להיות שינתק אותי ממנו ואז לא תהיה לי שום מחשבה עליו ועל מהות החיים, מטרת החיים, על הקבוצה, על שום דבר. ואז כמו חיה, כמו כלב שמסתובב, כך אני אסתובב בחיים. לכן אנחנו צריכים להודות לו על זה שהוא כל הזמן שומר על הקשר איתנו.

שאלה: יש חיסרון לתפילה אבל חסרות המילים כדי לבטא את זה, איך אפשר למצוא מילים או אותיות?

זה לא חשוב, הבורא קורא את מה שיש בלב האדם, לכן לא חשוב באיזו שפה ובאילו מילים, אלא ההרגשה שיש. אפילו אם אתם לא פותחים את הפה, אלא מכוונים את הלב שלכם לבורא וכך אתם חיים כל הזמן, אז נקרא שאתם מדברים עם הבורא. תדברו מתוך הלב ותקבלו הרגשה מהבורא גם בתוך הלב. הקשר עם הבורא נמצא ממש בלב, רק לקשור אליו את הלב.

שאלה: באיזה אופן יכול להתקבל חיסרון נכון להשפעה מרצון לקבל?

רק על ידי עבודה גדולה מאוד מהרצון לקבל אנחנו יכולים להגיע לכוונה בעל מנת להשפיע. על זה מדובר בכל מקום. אני צריך להתחבר עם החברים, אני צריך איתם יחד לארגן את הקבוצה, אנחנו צריכים ללמוד חומרים של מקובלים ולבקש מהבורא שיעשה מאיתנו כלי לקבלת ההשפעה ממנו, מפני שאנחנו רוצים להידמות לו. להיות כלי לקבלת השפע ממנו כדי שהשפע הזה יאיר דרכו לכל העולם.

שאלה: אני שומעת מהרבה מאוד נשים בסביבה, מחוץ לבני ברוך, שהן לא ישנות מרוב דאגה למה שקורה באוקראינה. ואני גם רואה במדיה החברתית הרבה מאוד תפילות, אנשים שמבקשים שהמלחמה תיפסק. האם יש איזו דרך שאנחנו יכולות איכשהו להתחבר לזה, להעלות את זה לבורא בצורה טובה יותר?

רק דרך לב יפה וטוב כמו שיש לך, רק בצורה כזאת אפשר לעשות את זה. תנסי לארגן תפילות כאלה, וזה יקדם מאוד את כל העולם לתיקון. בצורה כזאת.

שאלה: בשיעור שמעתי שצריך להשתדל לקבל את כל מה שאנחנו מקבלים מהבורא בעל מנת להשפיע, בהשפעה. האם זה משהו מאוד אקטואלי, אוניברסאלי, או זה רק לזמן הזה או לשבת בערב, איך לזכור את זה?

לשמור על זה אפשר רק בין החברים. לא לבד, אם אתה לבד זה ייעלם. זה צריך להיות בקשר ביניכם, כך שתזכירו זה לזה.

שאלה: במצב שנוצר כרגע, כולנו פונים בתפילה לבורא ומחכים לאיזו תוצאה חיצונית, אבל אילו שינויים פנימיים צריכים לקרות בתוכנו כתוצאה מהתפילה הזאת?

השינויים שאנחנו מקווים שיעברו ויתרחשו בנו הם שאנחנו נתחיל להעריך יותר את כוח ההשפעה, הנתינה. שכל אחד ירגיש, עד כמה אני נעשה קרוב לכל אנושות, עד כמה אני רוצה לקרב אותם לבורא, עד כמה אני מרגיש יותר שהם כולם קשורים אליי. השינויים שאנחנו צריכים להרגיש ממצב למצב הם שאנחנו עוד ועוד מתקרבים זה לזה וסוגרים בזה את מערכת אדם הראשון.

שאלה: לגבי המצב שאנחנו נמצאים בו, יש לנו הפרעה אחת משותפת שמפריעה לנו לעשות את מה שנדרש מאיתנו, וההפרעה הזאת היא פחד. ויש כל מיני צורות של ביטוי האגו, למשל, במצבים פחות גרועים ממה שקורה עכשיו, אנחנו מדברים על חשיבות המשחק, שצריך לשחק בכל מיני מצבים. אבל כשאני מנסה להתחיל לשחק אני מבינה שהאגו שלי נהנה מזה, ואני מתחילה להסתכל על עצמי מהצד, איך אני נראית, האם אני משחקת טוב מספיק, כשאני בתוך המשחק הזה אני עוסקת בכל דבר חוץ מלפנות לבורא ולהתעלות מעל המכשול הזה, ההפרעה הזאת שמופיעה בי. באיזה משחק אנחנו צריכים לשחק ואיך לעזור לאנשים?

אתן צריכות לשחק בחיבור ביניכן בלבד. בזה אתן צריכות לשחק ולהראות כל אחת לאחרות, עד כמה כולכן רוצות להגיע לחיבור, ולחיבור השלם ככל האפשר. ומתוך החיבור השלם הזה, איך אתן מתקרבות למצב של כלי אחד. זה מה שאתן רוצות להיות.

ולבקש אחרי כל המאמצים האלה מהבורא כל הזמן שגם יחבר אתכן, ואז אתן פתאום תראו עד כמה אתן מתחילות להיות יותר ויותר מחוברות והבורא ממלא אתכן, את החיבור שלכן, ומתגלה בתוך החיבור שלכן. את זה אנחנו צריכים לעשות ממש ללא הפסקה. לא רק בזמן השיעור, בכלל.

שאלה: מה זה אומר "לצאת מעצמי"? איפה הגבול הזה שאני עוזבת, ואיך לעשות את זה?

להיכנס לחֲבֵרָה זה נקרא "לצאת מעצמי".

שאלה: איך להחליף מהר את רשימו המלחמה לרשימו של שלום? האם תפילת נשים עוזרת בזה?

הכול מגיע מהבורא. לבקש ממנו וכך זה יקרה.

שאלה: בסביבה החיצונית שלי אנשים משתנים והם מרגישים כלפי מה שקורה עכשיו בושה, בושה מאוד עמוקה על זה שבזמנים שלנו, בתקופה שלנו קורית מלחמה. איך בהקשר לזה שאנשים מגלים בעצמם בושה כל כך עמוקה אפשר להשתמש בזה לטובת הפצה, ואיך בצורה נכונה יותר להבין את המצב שלהם ואת הצורה שבה אפשר להעביר להם את שיטת התיקון?

אני מאוד מקווה שעל ידי העבודה שלנו בחיבור בינינו ובנטייה לחיבור שלנו עם הבורא, אנחנו בזה מעוררים את האורות, את האור העליון, ואז כלפי האור העליון אנחנו מתחילים להרגיש עד כמה אנחנו אגואיסטים, רחוקים, מנותקים זה מזה, וזה מביא לנו בושה, את הרגשת הקלקולים שלנו, וזה בעצם מה שמתקן אותנו. אני מדבר כלפי כל האנושות.

אתם אחר כך תראו עד כמה אנחנו פועלים בתיקון העולם יותר מכל האנשים שנלחמים, שעושים כל מיני דברים. ודאי שהם בכל זאת פועלים, אבל פועלים מתוך האגו שלהם, ואנחנו משתדלים לעשות את זה למעלה מהאגו שלנו. אנחנו רוצים לחבק ולחבר את כולם, כי בסך הכול בכלי הכללי יש מקום לכל אחד והכלי עצמו יתקן את כולם. אז פשוט להמשיך ולהמשיך בנטייה לחיבור הכללי, ולקחת את כולם בעיגול שלנו.

שאלה: הבעת הרגע את הדאגה שלך לעם היהודי וזה חלק מהחיסרון שלך. איך אפשר לעורר את העם היהודי כדי שהבורא ייתן להם את החיסרון הזה להפצת החכמה, ומה עלול לקרות אם זה לא יתבצע, אם העם היהודי לא יפיץ?

קודם כל אנחנו היום כולנו צריכים להיות בדאגה הזאת, ולא רק כלפי העם היהודי, אלא כלפי כולם. אבל ודאי יחד עם זה בכל זאת היהודים נמצאים במרכז הכלי שצריך לתקן את המציאות. ולכן אנחנו צריכים לדאוג לזה שכל היהודים ידעו שבהם, ודווקא בחיבור שלהם, תלויה ההצלחה האמיתית בתיקון העולם, ושכל העולם יעבור מפס של מלחמה לפס של שלום.

שאלה: האם תהליך התפילה זה כמו למצוא את הקוד הנכון, איך למצוא את הקוד שהבורא יקבל אותו?

כמו תינוק שכל הזמן, כל הזמן דורש מאימא עד שמקבל משהו שמספק אותו. כך אנחנו צריכים להתייחס לבורא. אז תנסו, יש לכם דוגמאות כאלה בחיים.

שאלה: כשאנחנו מנסים בעשירייה להרכיב תפילה משותפת, כל אחד מנסה להשלים את החבר. האם זו צורה נכונה?

כן. זה יפה מאוד, טוב מאוד.

שאלה: איך אנחנו יכולות להוסיף חיבור אם אנחנו לא יודעות בדיוק מה זה?

איך שאנחנו יודעים, איך שאנחנו מבינים מה זה נקרא חיבור, זה מספיק כדי להיות מחוברים כך שהאור העליון ישפיע עלינו יותר ויותר. ייתן בינינו ריחוק, בלבולים, כל מיני סימני שבירה, ואחר כך שוב יחבר אותנו יחד. וכך כל פעם יותר לשבירה, יותר לתיקון, יותר לשבירה, יותר לתיקון, ככה אנחנו כל הזמן נלך לקראת המטרה.

שאלה: אמרת קודם, שפתיחת הלב הטוב, זה מפתח לתפילה לחיבור.

לא, זו לא חובה, אנחנו מתחילים מהמצב שנמצאים בו וזה מספיק.

תלמיד: כשאנחנו מאפשרות לבורא להיכנס בתוכנו על ידי התפילה, איך הכניסה שלו משפיעה על ההתנהגות שלנו במטרה שהעשירייה שלנו תהפוך להיות ללב אחד?

אתן צריכות להרגיש איך הבורא מתחיל להיות מפעם לפעם יותר ויותר שורה בתוככן, ואיך אתן מרגישות מתוך זה התחייבות יותר, אחריות יותר, דריכות יותר לחיבור ולפנייה אליו, עד שתתחילו להרגיש שאתם ממש נמצאים בחיבור עימו ממש, בשותפות עימו.

שאלה: למה זה כל כך קשה להתחבר? למה אנחנו לא מצליחים למרות שאני רואה את כל הכלי מנסה להקדיש את עצמו, להתחבר. החברים מגיעים לשיעור אבל לא מצליחים. מה חסר לנו עדין?

אנחנו נמצאים בשכבות האחרונות של הפירמידה, התחתונות, השכבות האלה עכשיו ניגשות לתיקון. הנשמות מאוד מאוד כבדות, אגואיסטיות, אטומות ממש ולכן התיקון שלנו הוא כל כך קשה. ככה זה. אין מה לעשות, נצטרך להשקיע עוד ועוד כוחות אבל בסופו של דבר התיקון יקרה.

שאלה: איך להתכונן כדי שקבלת התשובה לא תכבה את התפילה אלא ההיפך התפילה תתחזק עוד אחרי קבלת המענה?

כשהבורא מקדם אותנו לתשובה, הוא גם מקדם אותנו לחיסרון חדש כל פעם יותר ויותר. לכן קבלת התשובה לא מכבה את החיסרון, היא מגדילה אותו. הפתרון נושא בתוכו גם חיסרון חדש.

(סוף השיעור)