שיעור צהריים 11.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 540, "שמעתי", מאמר כ"ו,

"העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", מאמר כ"ו, "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר".

זה מאמר קצר אבל מאוד משמעותי. בעל הסולם כותב שאנחנו צריכים להגיע לעליות גדולות ואחר כך לירידות גדולות, לראות את עצמנו מעלייה לירידה ומירידה לעלייה, ודווקא מכך שאנחנו מרגישים שפלים, נפולים, אנחנו יכולים להשיג את הבורא, כמו שכתוב "ממעמקים קראתיך"¹.

העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר

"הנה כתוב "רם ה' ושפל יראה", שרק השפל יכול לראות את הרוממות. והנה אותיות יקר הם אותיות יכיר, שפירושו שעד כמה שיש לו יקר בהדבר, כך הוא מכיר את רוממותו, שדוקא לפי שיעור חשיבותו שבדבר, הוא מתפעל. וההתפעלות מביא לו לידי הרגשה שבלב. ולפי ערך שהוא מכיר את החשיבות, בשיעור זה נולד לו שמחה.

לכן אם הוא מכיר את שיפלותו, שאין הוא יותר יחסן מכל בני גילו, היינו שרואה שיש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.

כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.

וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי"."

שאלה: מהן הנקודות שעליהן כתוב בקטע, "מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש"?

מה שהאדם יכול לגלות, פשוט מאוד.

תלמיד: מה המשמעות שלא לשמה דשלא לשמה?

רחוק מאוד מהשפעה, מחשבון מעל האגו שלו, ואת זה הוא מרגיש, את זה הוא מגלה, וזה לא עוצר אותו אלא הוא ממשיך בנטייה שלו להתקרב לדבקות בבורא.

שאלה: בעל הסולם כותב "שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים", מה זו עבודת הקודש לפרקים?

לפעמים.

תלמיד: מתי שבא לך?

זה כבר משהו אחר. יכול להיות שזה מתי שבא לו, מתי שמזדמן לו, מתי שהוא מסוגל ללחוץ על עצמו וכן לעשות משהו.

תלמיד: ואז הוא כותב "אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר". מה זה תכלית הפשיטות שאפשר להיות? מה צורת הלימוד פה?

שזה מזדמן לו רק לפעמים, או מסתכל על החברים ומתוך זה מעורר את עצמו.

תלמיד: ומה זה "יכול להעריך את חשיבות שבדבר". איך אני יכול להגיע לחשיבות כזאת כמו שמציין פה בעל הסולם?

תתחיל ממה שאתה יכול.

תלמיד: ככה בפשטות?

כן.

תלמיד: וזה מוביל אותי הלאה?

תתחיל ואחר כך נראה.

שאלה: הוא כותב במאמר "וע"י השבח והודיה מתרחב ההרגשות ומכיר את העבדות של מי הוא עובד." איך אנחנו יכולים להכיר את העבדות של מי עובדים?

מזה שאתה רוצה להתקרב לבורא ולעשות פעולות שהוא מצווה עלינו לעשות, אתה מתקרב אליו יותר ויותר עד שאתה מתחיל להרגיש אותו, לדעת מה הוא מצפה ממך, וכך להיכנס איתו להרגשה הדדית.

תלמיד: מה זו ההרגשה הדדית, ואיך היא קשורה לשבת והודיה?

אתה מרגיש מתוך הניסיון שלך, מתוך המאמצים שלך שאתה יותר ויותר נמוך ולא מסוגל לעשות כלום, ובאמת אין לך שום יחס מיוחד לבורא כמו שחשבת קודם. קודם חשבת שאתה איש מיוחד, שהבורא מקרב אותך במיוחד, ואחר כך אתה מתחיל להבין שאתה לא יכול להתגבר על כל מיני בעיות שמתעוררות לך, אתה לא יכול להידבק לבורא יותר מאיך שעשית פעם, ועוד כאלו מצבים שאתה עובר ואתה רואה מתוכם שאתה חלש - אתה לא יכול להתגבר על האופי שלך, על הרצון האגואיסטי שלך, לא יכול לתרום לבורא ולקבוצה שום דבר, ואם אתה עושה משהו, אז החשבון שלך הוא אגואיסטי.

לכן אתה יורד ממה שחשבת קודם שאתה מיוחד, שאתה מיוחס, שיש לך כבר מקום מובטח למעלה בגן עדן, ושהבורא מתייחס אליך בצורה מיוחדת. עכשיו אתה רואה שזה לא כך, לא יכול להיות, "אני רואה שאני לא מסוגל, אני אפילו מגלה שאנשים מזלזלים בי, וטוב שהם עושים כך כי באמת לא מגיע לי יחס אחר, גם כלפי החברים שלי אני לא מרגיש שאני משהו". וכך אתה מגיע למצב שאתה רואה את עצמך שפל. אבל דווקא כשאתה עובר שפלות כזאת אתה נכנס למשפט שכתוב "רם ה' ושפל יראה", כי אז מתוך השפלות שלך אתה מתחיל להרגיש את גדלות הבורא, אחרת אתה לא רואה אותו, לא יכול לזהות אותו.

מי שעובר מצבים כאלה של שפלות, ובזמני השפלות נמצא במאמצים גדולים מאוד להוציא את עצמו מהשפלות ולא יכול, אלא הוא מתרגז על כל העולם, על הבורא, על המורה ועל כולם ולא מסוגל לעשות שום דבר, אז אחרי שהוא עובר את הדברים האלה הוא מבין שהוא צריך להתייחס אחרת לכל המציאות - שהוא השפל מכולם, לא רק כלפי הבורא וכלפי כמה חברים שאפשר להתייחס אליהם כמו לגדולים, אלא הוא רואה שהוא ממש הכי נפול, הכי נמוך, הכי ירוד מכולם.

כשהוא עובר מצבים כאלו הלוך ושוב, הוא מתחיל להרגיש עד כמה השינויים האלו בונים בו יחס חדש למציאות. כלפי אותה שפלות כשהוא לאט לאט מגלה וקונה הוא כבר יכול להרגיש שהוא נמצא בעלייה, יש לו אפשרות להעריך את הבורא, להעריך את החברים, להעריך את כולם, והוא מסתכל עליהם לא מלמעלה, אלא ממטה למעלה, שהם כולם גדולים. כך הוא מקבל בפנים בתוך ההרגשה שלו שהוא הכי הכי שפל כלפי העשירייה, כלפי כל קבוצת בני ברוך, ודאי שגם כלפי הבורא. כשזה נקבע אצלו בצורה קבועה, ברורה ומספקת, הוא מתחיל להרגיש יחס נכון לבורא, כמו שכתוב במשפט "רם ה' ושפל יראה". הוא הגיע כבר לכזאת שפלות עצמית שיכול לראות את הבורא "כגבוה מעל גבוה"², וכך הוא גדל.

שאלה: בדיוק באותה נקודה שאתה רואה את הגדלות ואתה בשבח והודיה, הרצון לקבל פתאום גונב לך את זה ואתה כביכול שוכח מהכול וחוזר לסורך. איך לא לחזור לסורך?

להמשיך בצורה שטחית, כרגיל, יום יום להתבטל כלפי החברים, כלפי הלימוד, כלפי בעל הסולם ורב"ש, וכך לאט לאט תתייצב בך ההסתכלות הנכונה.

שאלה: ההודיה על העבר מתגלה, זה ברור, אבל איך להודות לבורא על הייסורים שאני מרגישה עכשיו?

צריכים להסביר לאגו שאת כל הייסורים, כל הבעיות, כל המכות, אנחנו מרגישים רק בו, באגו שלנו, ואם אני מוריד את האגו שלי, נניח שהייתי יכול להוריד אותו עד אפס, לא הייתי מרגיש שום בעיות, כאבים, אכזבות פיזיות וגם רוחניות, לא חשוב איזה. הכול תלוי רק עד כמה האגו שולט בי.

שאלה: יש לנו חשיבות גדולה מאוד בעבודה הרוחנית שלנו והרגשה של שמחה והודיה, אבל בכל מה שקשור לפעולות נוספות שאנחנו רוצים לעשות, אנחנו כל הזמן מרגישים שאנחנו לא משקיעים מספיק. איך להרגיש את הגבול בין מה שאני מרגישה שהייתי יכולה לעשות, לבין מה שהבורא רוצה שאני אעשה?

את זה אפשר להשלים על ידי יחס לחבר.

שאלה: אני מרגישה שההודיה לבורא בכל דבר שקורה בעשירייה או אצלי בחיים, הוא מעל הבקשה לחברות. בתפילה שלנו אני תמיד בהודיה, וכשהחברות כותבות ומבקשות כוח, אמונה, וכל הדברים האחרים עבור החברות, אני מרגישה שפספסתי משהו. האם זה בסדר, למה אני מרגישה כך?

זה טוב מאוד, כי כך הבורא עוזר לך להתקדם, בזה שמראה לך עד כמה כביכול עוד חסר לך. צריכים לקבל גם את ההרגשות השליליות האלה ממנו, שהן פועלות כדי לקדם אותך.

שאלה: איך אפשר להתעלות מעל הרגשת השנאה לחברים כשאני רואה אותם למטה ממני?

בדרך כלל אנחנו מדברים על זה שאנחנו לא רוצים לראות שהחברים הם למעלה ממני, כי זה מעורר את האגו, את הדחייה, כל מיני דברים. אבל כשהם למטה ממני זה כביכול לא מפריע לאגו שלי. בכל זאת, איך אנחנו מתייחסים? אני צריך להשתדל לראות את כל החברים שהם למעלה ממני, למעלה מהראש שלי, את כולם, ואני הנמוך מכולם. וכך אני קובע את עצמי, את המקום שלי, ובזה אני צריך כל הזמן להחזיק את עצמי, ואז תמיד אהיה בעלייה.

שאלה: איך אני מצדיק חבר גם כשהוא במצב שפלות ולא מדבר טוב על חברים אחרים?

זה לא חשוב, אתה צריך בכל זאת לראות אותו במצב שהוא גדול ממך.

תלמיד: גם כשהוא לא מדבר טוב על החברים?

גם כשהוא לא מדבר טוב על אחרים, אתה לא יכול לראות את האמת עליו וגם על עצמך, לכן תשתדל תמיד לראות את כל החברים שהם יותר ממך. לא חשוב איך אתה רואה אותם באמת, תתאר שהם גדולים יותר.

שאלה: האם אני מבינה נכון שאת כל הייסורים הכי כואבים שאני מרגישה באגו שלי הבורא שולח לי רק כדי שאני אבין את גדלותו, או שיש סיבה אחרת ולמה זה בנוי כך?

לא, זה נכון. אמרת נכון.

שאלה: מה העניין במאמר של הודיה על העבר, למה צריך להודות על העבר?

כי כל מה שהיה בעבר ואנחנו עברנו, הכול נכנס לתיקון, גם דברים רעים, גם דברים טובים. יש המתקת הדינים, הכול נכנס לתיקון, ולכן אנחנו צריכים להודות על כל מה שעבר עלינו.

שאלה: למדנו שיש אורות וכלים, וגם שאין אור פחות מעשר ספירות, והשאלה איך נרגיש עקרונות אלה כיסוד לכל החכמה?

נמשיך ללמוד ונשתדל לקיים אותם, ונתחיל להרגיש אותם כיסוד לכל החכמה.

שאלה: לפי מה שמתואר במאמר, מה הקשר בין שפלות לבין בושה רוחנית?

בדרך כלל אנחנו מרגישים במצב הזה את הבושה, אבל הבושה יכולה להיות מכמה סיבות, לא רק מזה שאנחנו מרגישים, מגלים שאנחנו נמצאים במצב נמוך. אלא בושה יכולה להיות אפילו מזה שאני מרגיש את עצמי גבוה עם האף למעלה, גם זה יכול להביא לי בושה גדולה.

שאלה: נאמר כאן שככל שהאגו ישאף לאפס לא נרגיש את הייסורים, מצד שני האגו הוא "עזר כנגדו" כדי להגיע לגמר תיקון. האם בגמר תיקון לא יהיה אגו?

אנחנו עוד נלמד איזה תפקיד יש לכל התכונות ה"שליליות" כביכול עד גמר התיקון וכולל גמר התיקון. יש להן תפקיד, אל תדאגי, הבורא לא ברא שום דבר מיותר בבריאה, באף פעולה הוא לא עשה יותר או פחות, אלא הכול בדיוק כמו שצריך. ולכן אנחנו עוד נראה עד כמה האגו הוא "עזר כנגדו" והוא עוזר לנו עד הסוף כולל במצב הסופי, לגלות את האמת.

שאלה: איך יתכן שבמצבים של השפלות הגדולה ביותר שם אנחנו מוצאים את הבורא, הרי אנחנו צריכים להיות בהשתוות הצורה כדי להיות איתו והוא הרי גדול, ענק?

במצבי השפלות אתה תראה שגם הבורא נמצא בשפלות. אין שפלות גדולה יותר מהשפלות שהבורא נמצא כלפינו. אומנם הוא "גבוה מעל גבוה" אבל כשהוא מטפל בנו ומתייחס אלינו הוא נמצא נמוך יותר מהכול, ולכן לפי השתוות אנחנו גם מגלים אותו. ולמה זה כך? בגלל שהוא רם, "רם ה'", ואם אני מגיע כנגד זה לשפלות, ככול שאני משפיל את עצמי, אני יכול לראות אותו כגדול. אבל הוא לגמרי לא עושה מעצמו גדול.

שאלה: מה ההבדל בין ייסורים רוחניים לבין ייסורים גשמיים, מה ההבדל בין שנאה רוחנית לבין שנאה גשמית, ואיך לתפוס את מהות ההבדל ולהתקדם?

השאלה היא נכונה רק אני לא יכול להגיד מה ההבדל, כי אנחנו עוד לא נמצאים בשום פעולות ומצבים רוחניים כדי להשוות אותם עם מצבים גשמיים.

שאלה: היום אני מוכן להודות לבורא על הקבוצה, על הרב, על הלימוד, אבל כלפי העולם החיצון אני עדיין לא מסוגל להודות על כל דבר. האם עליי להגיע למצב שאני יכול להודות גם על מה שקורה בעולם החיצון?

כן.

שאלה: האם לראות כל פעם את חשיבות המטרה זה בעצם להכיר את השפלות?

כן, אנחנו צריכים לרדת לשפלות הנמוכה ביותר והעמוקה ביותר כדי להגיע לחשיבות המטרה.

תלמיד: האם השפלות היא בהרגשה של האגו שלי, שהבורא כל פעם נותן לי מצבים ומושך אותי שמאלה בשביל שאני אוכל באמת לבקש ממנו להתגבר ולתקן את המצבים האלה?

כן.

קריין: שוב מאמר כ"ו.

העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר

"הנה כתוב "רם ה' ושפל יראה", שרק השפל יכול לראות את הרוממות. והנה אותיות יקר הם אותיות יכיר, שפירושו שעד כמה שיש לו יקר בהדבר, כך הוא מכיר את רוממותו, שדוקא לפי שיעור חשיבותו שבדבר, הוא מתפעל. וההתפעלות מביא לו לידי הרגשה שבלב. ולפי ערך שהוא מכיר את החשיבות, בשיעור זה נולד לו שמחה.

לכן אם הוא מכיר את שיפלותו, שאין הוא יותר יחסן מכל בני גילו, היינו שרואה שיש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.

כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.

וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי"."

שאלה: האם אפשר להגיד שהבורא מאוהב בעצמו ולכן הוא רוצה לראות את התכונות שלו בנו?

לבורא אין בעיה עם זה כי אין לו רצון לקבל ואין לו אגו. הוא לא מודד את עצמו אם הוא נמוך יותר או גבוה יותר ואין לו עם מה להשוות את עצמו. הוא כוח שבולע בתוכו את כל העולם יחד עם כל הנבראים, ומטרתו רק להביא אותם לאותו המצב. זה משהו שאין בו שום חיסרון.

תלמיד: אני מאוהב בעצמי, אני לא יכול להסביר לך עד כמה אני מאוהב בעצמי.

אני מאמין לך.

תלמיד: אני מאמין שהאהבה שלי כלפי עצמי היא אהבה כלפי הבורא שבתוכי. הרצון שלי נסתר מעצמי, אבל באמת אני אוהב את הבורא שבי ולא את עצמי. האם מתוך נקודת המבט הזאת הבורא הוא מה שאמרתי קודם?

זה לא נכון מפני שאתה מדבר רק מתוך האגו שלך ולפי ההגדרה הוא הפוך מהבורא. אם אתה תמשיך כך, אז אתה לגמרי תמנע מעצמך להתקדם ולהתקרב לבורא. לכן אנחנו נעשה כמו שהמקובלים אומרים לנו, נגלה את הבורא שבנו אבל ככוח השפעה שהפוך מאיתנו, ואנחנו צריכים להפוך את עצמנו כדי להתקרב אליו.

תלמיד: זה מפריע לי, זה מצב שהוא לא טוב והוא פוגע בי.

אני שמח שזה מפריע כי זה יעזור לך לצאת מזה ולהגיע למצב ההפוך.

שאלה: איך אפשר להודות בביטחון על העתיד, על כל מה שתעשה איתי?

מפני שכבר עברת הרבה מצבים בעבר רעים וטובים, לכן אתה יכול להוציא מזה מסקנה שאתה הולך בעיניים עצומות רק אחרי הבורא ורק לפי אותם החוקים והמשפטים שהוא מעמיד לפניך, ולכן אתה בטוח שתגיע למטרה.

שאלה: מהי המהות של ההודיה, מה זה אומר להיות בהודיה?

אני מודה לבורא ואני יכול למדוד עד כמה אני מודה לו לפי היגיעה שלי, ואותו דבר כלפי החברים.

שאלה: העבודה הרוחנית היא לא מוחשית. איך ניתן למדוד את גודל העבודה שנעשתה?

אני יכול איכשהו להעריך את העבודה הרוחנית שלי לפי כמה עליות וירידות היו לי במשך פרק זמן, לפי כמה שנפלתי ועליתי.

תלמיד: אם הירידה מורגשת בכל העשירייה, אז זו גדילה של העשירייה?

כן, אנחנו צריכים לשמוח בזה שכולנו נמצאים גם בעליות וגם בירידות, לפעמים זה קורה לעשירייה וזה סימן יפה.

שאלה: איך להתחזק ולהרגיש את המצב של השנאה בהודיה ולא לרדת לאיזשהו הרס עצמי?

אם אני מבין שמה שאני מקבל מגיע מהבורא, אז אני קודם כל מחזיק את זה ואחר כך אני בודק מה קיבלתי ומה הבורא רוצה שאני אעשה עם זה. אבל העיקר הוא שאני מרגיש גם במוח וגם בלב שאני מקבל ממנו, ואז כל התגובות שלי יהיו נכונות.

שאלה: את חושבת טוב על החברות ויש הודיה לבורא, אבל זה איכשהו סוג של הרגל, משהו שטחי. את מתחברת עם החברות מכוח ההרגל כדי לא לקלקל את היחסים הטובים ואת לא מרשה לרגשות האמיתיים והכנים לצאת החוצה.

את לא צריכה לגלות את הדברים הרעים בפועל כדי להתגבר עליהם ולהגיע לדברים טובים ויותר מתקדמים. את צריכה פשוט להוסיף עוד ועוד פעולות יפות וטובות לקבוצה.

תלמידה: אם בתוכי אני לא מרגישה זאת, אלא אני רק מכסה את עצמי במין מחשבה שהכול בסדר?

זה מפני שאת לא עושה זאת על מנת להשפיע לחברות.

שאלה: כתוב במאמר, "כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה." מה זה אומר ללא כוונה? האם אפשר לומר שהבורא נותן לנו את הכוונה האמיתית כשאנחנו עושים מאמצים להיות בכוונה?

נכון.

שאלה: האם הודיה על העתיד זה ביטול עצמי או אמונה למעלה מהדעת? מה זה להודות על העתיד?

זה ביטול עצמי, כשאדם מבטל את עצמו.

שאלה: מה התכלית של הנבראים בעבודה הרוחנית עבור הבורא?

לעשות נחת רוח לבורא.

תלמיד: איך לעשות את זה?

כך הם מגלים שהוא רוצה לעשות להם אותו דבר ואז הם נמצאים בדבקות עימו בצורה הדדית. איך לעשות נחת רוח לו? תנסה לחקור מה הוא דורש ממך ואם תעשה את זה, אז אתה תגרום לו נחת רוח.

שאלה: האם צריך לעשות איזה מאמצים להשתדל להיות בשיפלות?

ודאי שכן, מה זאת אומרת, בלי מאמצים להיות בשיפלות? זו העבודה הכי קשה להגיע לשפלות.

תלמידה: איזה מאמצים בדיוק עושים?

כל המאמצים שמביאים אותנו לשפלות כלפי הבורא.

שאלה: הצער בשינוי הצורה מביא לייאוש ושברון לב ואז אנחנו מחפשים התעוררות מלמטה וכשאנחנו מיישמים את השיטה אנחנו מסתפקים בכך. איך אנחנו נגיע לשמחה מבלי שההנאות האלה יפלו לכלים המושחתים שלנו, איך בעצם להחזיר את השמחה לחברים שלי?

אחרי שאת מבטלת את עצמך ומגיעה לביטול, את מתחילה להגדיל את הכלים שלך כדי דרכם להשפיע לחברים ואז יהיו לך כלים גדולים מאוד על חשבון האחרים ודרך החברים לבורא. זאת אומרת יהיו לך כלים גדולים עד מאוד.

שאלה: בדרך כלל אנחנו מנסים לכוון את הפעולות שלנו שייצאו מתוך כוונה על מנת להשפיע. אבל לפעמים נמצאים במצב של שיפלות כל כך גדול, שיוצאת תפילה מהלב שאני לא ראויה לכלום ורק תן לכולם רק לא לי. ממש תפילה של ייאוש ושיפלות. המשפט "כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את החשיבות שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה?" בנקודה הזאת אין כוונה. והאם זה מצב השפלות שצריך להגיע אליו בעבודה מתוך כוונה?

אנחנו נעבור עוד כמה פעולות, עוד כמה מצבים ואז יהיה לכם ברור מה זה בדיוק שיפלות. בדרך כלל מגלים לאדם בצורה הדרגתית, מראים לו כמה הוא היה בגאווה ובדרישה ואחר כך הוא מגלה שהכול בא לו מהגאווה.

תלמידה: ועל זה יש להודות?

להודות על כל דבר.

שאלה: אמרת - תנסה לחקור מה הבורא דורש ממך. איך נכון לחקור מה הבורא דורש ממני?

בשאלה, בתפילה, לחקור מה הוא רוצה ממך. "מה ה' א-לוקך דורש ממך, כי אם ליראתו"³.

שאלה: איך לגלות את ההשפעה לחברות בצורה נכונה? אני מבינה שהשפעה לחברות זה לתת ולעשות כל כך הרבה מאמצים מעבר למה שאני יכולה.

נכון.

שאלה: מה זה בדיוק ביטול כלפי החברה? יכול להיות שיש חברה שאני יודעת לעבוד איתה בתוכן, בונה ליינאפים לעשירייה, ויש לי דינמיקה איתה מאוד טובה ואנחנו מסכימות או עובדות ביחד. אבל מה זה בדיוק להתבטל כלפי חברה מתוך העבודה משותפת?

להתבטל כלפי חבֵרה, פירושו שאני רוצה להיות קשורה אליה לכל המאמצים שלה להשגת מטרת הבריאה. ואני רוצה שאנחנו נעבוד על זה יחד.

שאלה: הכותרת "רק השפל יכול לראות את הרוממות". מה אני צריך להרגיש בשפלות, ומי גורם לי את זה, אני לבד עושה את עצמי בשפלות? בחיים לא. איך עושים את זה?

אני רוצה שאתה תשנה את סגנון הדיבור שלך.

תלמיד: בבקשה.

תגיד את זה בצורה רגועה ולא תמיד שאתה דוחף ודורש. תגיד בצורה רגועה, שאנחנו נשמע. "דברי חכמים בנחת נשמעים".

תלמיד: תודה על ההערה הבונה. "רק השפל יכול לראות את הרוממות".

כן. ככל שהאדם מקטין את עצמו, לפי העבודה שלו שמשפיל את עצמו, הוא יראה את הבורא, יגלה אותו, יתקרב אליו. כמו שכתוב "המשפילי בשמים ובארץ" וכן הלאה. אז יגלה, יראה את הבורא. הבורא הוא השפל מכולם.

תלמיד: להקטין את עצמך מול מי, מה העבודה?

יש לך חברים, יש לך את כל העולם. יש לך כלפי מי לעשות תרגילים. עד שדרך התרגילים האלו, אתה תתחיל להרגיש שאתה מתקרב לבורא.

תלמיד: אני אומר לך, אני מסתובב כמו טווס עם כנפיים.

כולם יודעים כמה אתה גדול.

תלמיד: לא גדול. אני אישית מרגיש טווס, הולך עם הכנפיים. איך אני אגיע לשיפלות כמו שכתוב פה?

תשפיל את עצמך בפועל כלפי חברים.

תלמיד: מה אני צריך לעשות כדי להשפיל את עצמי?

תעשה משהו שהם יגלו כמה אתה אפס.

תלמיד: תן לי דוגמא.

אני לא יכול להגיד לך.

תלמיד: להתבטל מולך, אין לי בעיה. להתבטל מול החבר, יש לי בעיה. אז כלפי מי, איך אני מתבטל מול חבר, איך אני עושה את זה?

תתאר לעצמך שהחבר הוא כמוני.

תלמיד: החבר כמוך?

כן. אם אתה אומר שאני נראה לך גדול, אז מעכשיו והלאה תראה את הגדלות הזאת בחבר.

תלמיד: אני צריך לראות בכל חבר וחבר כמו הרב שלי?

בטח, כך כתוב.

תלמיד: אבל זה בלתי אפשרי, אני לא רואה את זה כך.

לא בלתי אפשרי, קשה אבל אפשרי. ואתה חייב את זה לעשות. בלי שתשיג את זה, לא יהיה לך קשר עם העשירייה.

תלמיד: במצבים שאני נמצא מול העשירייה ומעליבים אותי ושותים לי את הדם ואומרים, אתה נעלב כל הזמן, מה אני צריך לעשות?

אתה צריך להודות להם.

תלמיד: להודות להם?

כן.

תלמיד: אתה היית במצבים כאלה? איך השפלת את עצמך? מעניין, ללמוד ממך.

לא יעזור לך. אתה תצטרך לעבור בכל המצבים עד שתראה איך אנחנו משפילים את עצמנו כלפי הבורא. אז קודם כלפי החברים.

תלמיד: אתה היית רק עם הרב"ש, השפלת עצמך מולו?

זה דברים חשובים אבל לא לעכשיו. כלפי הרב הגדול להשפיל את עצמו, היה מאוד קשה.

שאלה: אנחנו תמיד אומרים שהגבוה הוא הכי נמוך אבל כשאנחנו נמצאים במצב של שפלות, אנחנו גם יכולים להרגיש את הזלזול של הקבוצה בנו. אז איך אנחנו יכולים להגיע ממצב כזה למצב שנרצה להשפיע?

זלזול שאנחנו מרגישים מהקבוצה, מהאנושות, מהבורא, שכולם יכולים לגלות עד כמה אני אפס, ההרגשה הזאת שיכולים לגלות עד כמה אני כלום, היא שומרת עליי. הפחד הזה שומר עליי. ואז בשביל לדלג עליו, אני מוכן לעשות כל דבר ודבר בחיים עד שאני מגלה שלא חשוב לי איך כולם יראו אותי ויגלו אותי ויזלזלו בי, לא חשוב לי כי העיקר בשבילי, איך אני מגיע למטרה.

ואת המטרה כתוב שמגלים דווקא בהשפלה הכי גדולה, בדרגה הנמוכה ביותר, כמו שכתוב, "רם ה׳ ושפל יראה", דווקא בצורה כזאת אנחנו יכולים לראות. וקשה מאוד להיות יותר שפל מהבורא. מי הגיע לזה? אומרים שמשה. משה היה שפל, כתוב עליו שהיה שפל מכל בני האדם, מכל הנבראים ולכן הוא הראשון, הגדול ביותר, הנביא הראשון. נקווה שאנחנו לפחות נתקרב לדרגה שלו אבל זה הכל על ידי הצניעות, הענווה, השפלות.

שאלה: אני הצדקתי את הבורא אבל מפחד שבפעם הבאה לא אחזיק מעמד. אתה דיברת על השפלות הכי גדולה, שזה מאוד יפה ורגשי, ואני לא רוצה ללכת לשם, לא יהיה לי כוחות להצדיק את הבורא.

בטוח שלא, לכן אתה נמצא במצב שאתה נמצא. עד כמה שאתה משפיל את עצמך כלפי הבורא, במידה הזאת אתה יכול להתקרב אליו לפי השתוות הצורה כי הוא השפל מכולם. ככל שתשפיל את עצמך כלפי כולם, צריכים ללמוד איך כי יכול להיות שתעשה את זה בצורה לא נכונה, אז ככל שתשפיל את עצמך, תתקרב לבורא, תגלה אותו ומאותה נקודת השפלות, תראה את כל הבריאה. "רם ה׳ ושפל יראה". זה לא פשוט, צריכים ללמוד את החוק הזה.

שאלה: הבורא באמת גדול כי הוא מסוגל להפוך את עצמו לקטן עד שהוא מגיע לגובה השפלות שלנו. האם זוהי הסיבה שבשבילה אנחנו צריכים לתפוס את השפלות כמצב שמח, כמצב טוב?

לא ולא. בגלל שהוא משפיל את עצמו, בהתאם לזה הוא הגדול. וכך זה ניתן לכל אדם.

תלמידה: העניין שהבורא משפיל עצמו, עבורנו זו דוגמה גדולה. אנחנו צריכים לשאוב את השמחה מזה שאנחנו דווקא פוגשים אותו בזמן שהוא משפיל את עצמו?

אנחנו צריכים להשתוקק להגיע לבורא ולפעולת השפלות, ההשפלה, רק צריכים להבין איך לעשות את זה, היא מקרבת אותנו לבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שאלה שזכו, זה אלה שעושים תיקון על האגו?

ודאי, איך אפשר לזכות לאיזה מצב רוחני, בלי שתעשה תיקון על האגו? לכן מצב השפלות, שאליו אנחנו צריכים להגיע, זה תיקון האגו ועל ידו אנחנו מגיעים להכרה הרוחנית.

שאלה: בעולם הזה כשאנחנו רוצים לגדל ילד, אנחנו נותנים לו בטחון עצמי, אנחנו מכוונים אותו, אנחנו מחמיאים לו גם כשהוא לא מצליח.

יש לנו מטרה אחרת, לגדל אותו, להגדיל בו ביטחון, להגדיל בו רצונות. זה משהו אחר. אבל כלפי תיקון הבריאה, אנחנו צריכים להראות לו איך אפשר, עם הרצון הגדול, עם כל מה שיש לו כבר, איך הוא מגיע לזה שהוא משפיל את עצמו.

תלמיד: מהי מחשבת חכמת הבריאה, בזה שהאדם מגלה עד כמה הוא שפל?

זה לא מסתיר ממנו לראות את כל המציאות. כי במידה שהוא חושב שהוא גדול, באותה מידה הוא לא רואה את עצמו ולא רואה את המציאות. הוא רואה רק את האגו שלו.

תלמיד: ובנקודה מסוימת, שהוא מגלה את השפלות שלו, הוא יודע מי נתן לו את מקום השפלות הזה.

זה כבר פועל יוצא מזה.

שאלה: אני מרגיש שאף פעם אני לא אוכל לספק את החברים ולעומת זאת אני מתבייש שאני לא יכול להיות נוכח בכל הזדמנות שיש לי, אבל זה קצת בלבול כי אני אף פעם לא מרוצה.

זה לא שייך אם אתה מרוצה או לא מרוצה. אתה צריך להיות מרוצה שאתה נמצא בתהליך התקרבות לבורא. שזה נקרא "עבודת ה׳". וכל היתר יבוא. אבל לעבוד על להיות מרוצה, אתה חייב. כי אם לא, אתה מתרחק מהבורא וממטרת הבריאה.

שאלה: יש חבר בעשירייה שאומר שהוא שומע יותר את החברים, את העשירייה, מאשר אותך. מתי העשירייה נולדת במאה אחוז? האם הרב נשאר להיות כחלק מהדרך של העשירייה או שהעשירייה בעצמה הופכת לרב?

יכול להיות שהעשירייה בעצמה יכולה, אבל לא עכשיו, כשתתחילו להרגיש את הקשר ביניכם ובקשר ביניכם במשהו גם את הבורא אז אין שום בעיה, תוכלו בהמשך להתקרב בעצמכם.

שאלה: אנחנו מדברים על השפלת עצמנו, האם למטרה הזאת אנחנו עובדים עם האגו? הרי דיברנו על התעלות מעל האגו ועכשיו אנחנו משפילים את עצמנו, איך זה עובד?

אנחנו לא מדברים כלפי האגו שלנו, האם לרדת למטה ממנו או לעלות למעלה ממנו. אנחנו מדברים על איך להשיג, להרגיש את עצמנו בשפלות או בגאווה. אם נוריד את עצמנו לשפלות ונסכים עם כל מה שבא אלינו ונתקדם כל הזמן בהשפלת עצמנו, בכך נתקרב לבורא, כי אנחנו מקבלים שכל דבר שבא, בא ממנו ובצורה נכונה וטובה.

שאלה: דרך ההפרעות הבורא מראה לי על תכונה בתוכי שאני צריכה לתקן או על כך שצריך לחזק את החיבור בינינו בעשירייה?

אני לא יכול לענות על כך כל כך בקלות. תחשבי ותקבלי תשובה.

שאלה: אמרת קודם שהבורא מקטין את עצמו, ומפני שאנחנו מקטינים את עצמנו אנחנו יכולים לגלות אותו. הסברת שצריך ללמוד איך אנחנו צריכים להשפיל את עצמנו בצורה נכונה. איך באמת עושים את זה בצורה נכונה?

אנחנו משפילים את עצמנו על ידי כך שאנחנו מקבלים שכל מה שמגיע מגיע מהבורא ולא דרך חברים, זה אומנם מגיע דרך חברים או דרך משהו אחר, אבל אנחנו מקבלים שאחרי כל אחד בעשירייה ובכלל בעולם עומד הבורא ו"אין עוד מלבדו". ואנחנו מסכימים עם מה שאנחנו מקבלים, ומשנים את הנתונים הללו המתגלים בחיים שלנו, רק לאמצעים להתקרבות לחברים ולבורא. זאת הצורה הנכונה.

שאלה: בפסקה הראשונה כותב בעל הסולם שככול שהבורא יקר כך האדם מכיר יותר את הרוממות ואת החשיבות ואת ההתפעלות ואת השמחה, ובפסקה האחרונה הוא כותב שאי אפשר להגיע לחשיבות הבורא כשעושים את המצוות בלי כוונה, אבל כן ניתן אחר כך להגיע לשבח ולהודיה ולרוממות. אז איזה מעשים צריך לעשות כדי שיהיה לנו רגש של שמחה ושבח והודיה אם אין לכאורה חשיבות?

לא חשוב מה קורה, אני צריך לתאר לעצמי שאני מקושר עם הבורא ומה שאני מגלה זה ממנו ומזה אני מתמלא בשמחה.

שאלה: איך להשפיל את עצמי כלפי החברות בעשירייה אם בעצם אני צריכה לתת להם דוגמה לגדלות, לחשיבות? איך בעצם באה השפלות בפועל?

בכך שאת מראה להם כמה את יכולה להיות שפלה, את נותנת להם דוגמה מאוד טובה וגבוהה.

שאלה: למה אנחנו מקבלים מצבי שפלות מזה שאנחנו נניח לא מצליחים לקיים את המסגרת שקבענו לעצמנו, למה הבורא נותן את המצבים האלה, שזה לגמרי שונה מהשפלות שאנחנו מגיעים אליו מתוך העבודה שהוא מדבר במאמר?

כדי שנבנה את השפלות של עצמנו כי זו התכונה העיקרית של הבורא, הוא שופך את עצמו על עצים ואבנים ויש עוד כל מיני דוגמאות איפה הוא נמצא. למה אנחנו לא רואים אותו? מפני שהוא שפל. לכן אין לנו ברירה אלא להשיג את השפלות שבמשהו מתקרבת לבורא.

שאלה: איך בדיוק מודים על הרע כמו על הטוב?

פשוט תתארי לעצמך שאת מקבלת כל טוב מהבורא ואז באיזו צורה את פונה אליו.

תלמידה: אבל ברצון לקבל שלי זה לא בדיוק, אני רואה את הרע בחיים.

מה זאת אומרת לא בדיוק, את צריכה לתקן את עצמך עד כדי כך שתברכי על הרע כמו על הטוב.

שאלה: אפשר לחדד מה ההבדל בין שפלות והתבטלות?

אני לא רוצה לתת הרבה אבחנות כי אז אנשים יתבלבלו. נגיד בינתיים שזה אותו דבר, שפלות, ביטול, ממש אותו הדבר.

שאלה: שמעתי שאמרת לחבר שהוא צריך להשפיל את עצמו, לתת ממש דוגמה לחברים עד כמה הוא שפל. איך אני עושה את הפעולה הזאת בלי לפגוע?

לא יודע, אני לא חושב, תנסה להראות להם כמה אתה נכנע כלפי חוקי החברה, העשירייה.

שאלה: לא תפסתי מה הן שפלות וגדלות הבורא? מה הקשר ביניהן?

שפלות הבורא היא, שהוא נמצא כל כך נמוך, כל כך קטן שאנחנו לא מרגישים, לא מזהים אותו.

שאלה: הבורא משפיל את עצמו האם צריך למלאות את מקום החלל הזה?

לא. ההפך אנחנו צריכים להגיע למצב שכל החלל הזה יהיה חלל ואז בהתאם לכך נגלה שהוא מלא אור. לפי השתוות בין הרצון לקבל שבחלל לבין תכונת האור.

שאלה: כנראה זמן רב לא הבנתי נכון את מושג הביטול וכל הזמן לא רק ביטלתי את עצמי אלא הפסקתי להיות אישיות, כאילו אינני בעשירייה. לא ביטאתי את דעתי ופשוט הפסקתי להשתתף בעשירייה, איך למצוא את דרך האמצע, להתבטל אבל כן להיות חלק מהעשירייה?

את צריכה להתחיל ללמוד מהחברות ולראות האם זה נכון או לא נכון, ללמוד איך לעשות כמוהן.

שאלה: אם אתה מרגיש את עצמך כל כך שפל שכבר יש לך הרגשה שאתה לא ראוי להיות בקבוצה ולא ראוי לבקש מהבורא, זה אומר שאני בדרגת חי, מה לעשות במצב כזה?

להמשיך כמו שהיה. לא חשוב מה אנחנו מרגישים - אנחנו צריכים להמשיך. ההמשך שלנו לא תלוי במה שאנחנו מרגישים.

תלמיד: במצב השיפלות אני ממש רואה בעיניים את הבושה שלי, איך להתגבר על זה?

לא נורא, כולם מתרגלים.

שאלה: בסוף מפגש העשירייה יש הרגשה של שמחה, של הודיה ואני מפנה את ההרגשה הזאת לבורא ועם זה הרגשה של בושה שאני לא מודה לחברות על השמחה שאני מרגישה. האם צריכה להיות הרגשה אחת, הודיה לבורא והודיה לחברות?

כן.

שאלה: במצב שהחברות נותנות לי כבוד, איך אני משפילה את עצמי כלפיהן ואיך אני עובדת בתוכי?

זה שחברות נותנות לך כבוד צריך ללמד אותך איך את צריכה להתייחס אליהן.

שאלה: לפעמים במצב קשה בעשירייה אפשר להגיע למחשבה שזה מגיע מהבורא אבל דווקא אז מורגש כאיזו בריחה למחסה נעים וחוסר התמודדות עם הסיטואציה.

לומדים מכל המצבים. אנחנו לא יכולים כאן לברר את כל המצבים שיכולים להיות לכל אחד ואחד, אלא צריכים יותר ללמוד מתוך המעשה.

שאלה: שמעתי קודם שמצב השיפלות מגיע אחרי גאווה גדולה. האם גם מצב הגאווה מגיע מזה שלא מייחסים את הכול לבורא?

כן.

שאלה: האם מצב השיפלות מגיע כתוצאה מהמאמצים שאדם משקיע בעשירייה, כי אין דרך אחרת. הבורא עצמו מעניק את המצב הזה. ככל שאתה יותר משפיל את עצמך ומשקיע בעשירייה, בהפצה אז הבורא מראה לך שאתה לא מסוגל לתת דוגמה, אתה לא מסוגל בעצמך לשנות כלום. האם זה מצב של שיפלות שאתה לגמרי אפס, לא מסוגל לשנות כלום בלי הבורא?

לא. כי לא אתה עושה את זה אלא הבורא מבצע, אתה זה שצריך לבצע את השיפלות.

תלמיד: איזה כוח של שיפלות עלינו לבקש מהבורא, או שמקבלים את זה מהעשירייה?

לבקש. לבקש.

שאלה: איך החבר השפל יכול לתת גדלות ורוממות לחברים?

בזה שהוא מראה להם עד כמה הוא שפל.

שאלה: בעשירייה אפשר איכשהו להבין את עניין השיפלות. אבל אני שומע וגם מרגיש מהרבה חברים שכל מקום שהולכים בגשמיות ביום יום הם מרגישים מושפלים. אז איך עובדים עם מצב כזה?

בגשמיות?

תלמיד: כן. בחיי היום יום.

מה פתאום אני יכול להרגיש שם מושפל? שם אנחנו צריכים להתנהג כמו כולם. לגמרי כמו כולם. לא פחות ולא יותר.

תלמיד: אבל אם מקבלים השפלות?

אם מקבלים השפלות להחזיר כמו שצריך.

"אולם אם אתה רוצה למרק החטאים ממך יש לך לעסוק בבטול הישות, במקום הסגופים. דהיינו, שתרגיש בעצמך, שאתה השפל והגרוע ביותר מכל באי העולם. וצריך למוד והשכלה מרובה, כדי להבין זאת. ובכל פעם צריך לנסות עצמו, אם אינו משטה ומרמה עצמו, ומועיל גם כן להשפיל את עצמו בפועל לפני חברו.

אכן צריך להזהר שלא ישפיל עצמו, אלא מאנשים כשרים, ועל כן, אם ירצה לעסוק בזה בפועל, יוכל לבטל עצמו לפני החבריא שלנו, ולא לפני זרים ח"ו. אבל מוכרח לדעת נאמנה, שהוא הגרוע והירוד מכל בני העולם, כי כן הוא האמת."

שאלה: חוסר שמחה זה חוסר חשיבות. איך כשהאגו גדל עדיין להחזיק בגדלות המטרה?

על ידי תמיכה מכל העשירייה, כך אנחנו מתקדמים למטרת הבריאה.

שאלה: איך המצב הכי שפל מגלה לנו את השמחה הכי גדולה מיראה וקשר עם הבורא, ואיך להחזיק אווירה כזאת בעשירייה שלא יהיה לנו חשוב באיזה מצב אנחנו נמצאים, אלא שנשתמש בכל מצב כאמצעי לקשר עם הבורא?

תלוי רק בחשיבות. אם במקרים כאלו אני מרגיש את עצמי אפס, יותר גרוע מכולם, רק נשאר לי להתבייש כלפיי כולם, כולם יזלזלו בי לגמרי. אם במצב הזה אני גם יכול להבין שהמצבים האלה באים מהבורא, שאין עוד מלבדו, הוא נותן לי את המצבים האלה - דווקא דרכם אני אגיע אליו, אז אין לי שום פחיתות. אין. אני שמח שאני עובר כאלה מצבים.

שאלה: איך לכלול את החברים בתוך השפלות?

דווקא כשאני מרגיש את עצמי שפל אני יכול להיות עם כולם כמו קטן לעומת הגדולים. אין לי שום בעיה. אני לא צריך להילחם ביניהם עבור המקום שלי, עבור החשיבות שלי, עבור הדעה שלי. אני פשוט מתבטל כלפיהם, נכלל איתם יחד בכל פעולה, בכל דבר. בשפלות זה הכי פשוט.

שאלה: מה זה אומר להגיד לעצמך שהכול בא מהבורא כטוב, בזמן שאתה לא מרגיש את זה בכלל?

אני יודע שזאת הבעיה שלך. אתה צריך בכל זאת, אם לא להגיד אז תרשום. כל יום תמלא דף בזה שאתה כותב שם עד כמה שהבורא הוא טוב. נקודה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע למצב כמו משה, לראות את הבורא מהשפלות? ומה זה אומר שמהשפלות אנחנו רואים את הבורא באמת?

אם אדם מגיע למצב של שפלות בזה הוא מגלה את הבורא שגם הוא שפל ונמצא בכל מה שיש, בכל הנשמות, בכל האנשים, בכל הדומם, צומח, חי, מדבר, שבורא דווקא נמצא בשפלות. צריכים להבין שברוחניות שפלות זו מדרגה גדולה, כי זו מדרגת ביטול האגו. ולא כמו שאנחנו שומעים את המילת ביטול, מילת שפלות אז כאילו אנחנו מורידים את עצמנו קרוב לקרקע, לרצפה. זה לא נכון, זה עולם הפוך, הרוחני והגשמי, וככל שאנחנו נכנעים כל אחד כלפי האחרים וכלפי הבורא כך אנחנו גדלים.

שאלה: אפשר להגיד שגאווה גדולה מגיעה מבושה עמוקה, שהבושה היא זאת שגורמת לגאווה?

בהתחלה זה נכון, אבל אחר כך יש עוד סיבות אחרות להגיע לשפלות השלמה.

תלמיד: אז מה אנחנו צריכים לעשות? הגאווה זו מחלה.

תבטל את עצמך כלפי החברים, ואל תיתן לעצמך להתגאות ולהצטער בזה שמהעולם מישהו מוריד אותך.

תלמיד: אני מסתכל על עצמי בשיעורים מהמצלמה, אני שומע את השיעור, אבל אני מסתכל על עצמי ואומר איזה גדול אני. מה אני צריך לעשות, אולי צריך שתתפללו עלי?

אתה צריך לעשות מעצמך כל כך גדול שתהיה שפל מכולם, גדול בשפלות, כמו הבורא, הוא כל כך גדול שאף אחד לא מגלה אותו. במידה שאתה גם עושה מעצמך שפלות אתה מתחיל לגלות אותו לפי השתוות הצורה.

שאלה: מה הקשר בין שפלות לבין להצדיק את הבורא, והאם המאמץ שלנו להצדיק את הבורא זו בעצם פעולת השפלות?

השאלות מאוד טובות, ואתן תנסו לגלות אותן ולסדר אותן נכון בעצמכן.

שאלה: האדם צריך לראות את עצמו הכי שפל מכל האנשים בעולם. לָמה זאת האמת, שאני הכי שפלה?

גמר התיקון הוא בזה שכולם מגלים, גם גברים וגם נשים, שאין להם שום ערך, שכולם נמצאים בשפלות במאה אחוז, כי אז הם מגלים כמה הם נמצאים ביסוד של הבריאה, ומתוך זה תהיה להם התקדמות, התקרבות, קשר עם הבורא, וכך הן יתקיימו לתיקון, לגמר התיקון.

שאלה: אם אנחנו במצב השפלות מתחילות לקבל תענוג מהמצב הזה, האם זה אומר שאנחנו מתחילות לעבוד בצורה נכונה עם האגו?

כן.

שאלה: במה בדיוק מתבטאת השפלות, האם אפשר לקבל דוגמה? והאם אפשר להגיע לזה מתוך משחק?

כן, תדברו ביניכן על מצבי השפלות ותתרגלו שאתן יכולות להזדהות עם המצבים האלה, ולא נורא שאתן עוברות אותן. זה טוב מאוד, תראו כמה החיים שלכן יהיו מורגשים יותר בטוח, יותר יציב, אם תוכלו לקבל מצבי שפלות כדברים שיש להם מקום.

שאלה: כשאנחנו מתבטלות ונכללות בחברות אני מרגישה שהבורא פותח לנו הזדמנות, כדי לראות בחברות דברים שאנחנו אפילו לא רואים בעצמנו. איך אנחנו ממשיכות להגדיל את זה, לראות את התכונות שלי כדי להיות יותר בשפלות?

רק על ידי חיבור ביניכן, שאתן תדברו על זה בלי להתבייש ואז אתן תראו כמה אתן מקבלות הבחנות נכונות, כל אחת מהאחרות.

שאלה: מי שנמצא במצב של בדידות, מה לעשות כדי למצוא את התבלין להמשיך?

רק על ידי התמיכה של החברות, שאתן ביחד תלמדו את המאמרים מ"שמעתי" שמדברים על השפלות. ואם זה לא יעזור לכן, אתן תכתבו לראשי שפות שלכן בארגנטינה. ואני והוא יחד ניתן לכן תשובה.

שאלה: איך להחזיר לעשירייה בצורה נכנה את השפלות ותיקון הגאווה שמגיע דרך העשירייה, כדי שזה לא יהיה איזה תיקון אישי כביכול, אלא שזה יהיה משהו של העשירייה כולה?

אם תמשיכו אתן תראו איך שזה מסתדר. זו שאלה טובה מאוד, תמשיכו לעבוד עם זה.

שאלה: אם במצב השפלות אדם מנסה ליצור קשר עם הבורא באמצעות מחשבה על העשירייה, אם הוא עושה הכול נכון הוא אמור לגלות שמחה במצב הזה, אבל אם הוא מיד לא מגלה שמחה בעשירייה, אז מה הוא עושה לא נכון?

זה סימן שעדיין הוא לא מתייחס נכון למצבי השפלות.

שאלה: כשאני בשפלות מוחלטת האם אני מרגישה רק את החסרונות שהחברות מרגישות?

לאו דווקא. זה לא שייך אחד לשני.

שאלה: איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו הכי שפלים בתוך העשירייה?

תמשיכו פשוט לעבוד, איך אני אסביר לכם מה זה להיות הכי שפל. תחשוב על זה, תקרא, תדבר על זה עם החברים, ואז תראה שזה אפשרי.

שאלה: איך אני יכולה להתפלל עבור חברים אם אני רואה שאני הנמוכה ביותר. שאני היחידה שצריכה להיתקן?

יופי. ככל שאדם מרגיש את עצמו נמוך, הוא יכול לבקש מהבורא ולהתפלל לבורא, עבור החברות והחברים, עם החברות.

שאלה: מה לעשות כאשר אדם רואה עצמו שפל מכולם, ובמצב זה מתעוררת בושה גדולה של חוסר יכולת לא לעשות שום דבר?

רק לזכור שבמצב כזה הוא דווקא הכי קרוב לבורא, כי הוא ביטל את עצמו, הוא מרגיש את עצמו שהוא לא שווה, יכול להיות שהוא מרגיש שהאגו חונק אותו, ולא נותן לו אפשרות לעשות משהו עם עצמו. אבל הוא נמצא במצב הזה הנכון, ולכן טוב לו בזה להמשיך ולבקש עבור אחרים. אלה דווקא מצבים טובים מאוד. בלי שאנחנו עוברים כאלו מצבים, שלא מסוגלים להמשיך עם האגו שלנו, עם הגאווה שלנו, או עם הפחד שלנו, שיגלו כמה שאנחנו אפס אפסים. בלי שאנחנו לא עוברים את זה, אנחנו לא מסוגלים להגיע לרוחניות.

שאלה: שפלות עצמי מביאה אותי לייאוש ולא לגדלות הבורא, מה אני מפספסת?

שפלות עצמי מביאה אותי לייאוש ולא לגדלות הבורא. עדיין זה לא מספיק, זו רק הרגשה. זה טוב אבל אני צריכה רק להבין גם מה המהות של המצב, תמשיכו בזה להיכנס פנימה. תרגישו כמה המצב הזה הוא דווקא דרך ההשפלה, מביא אתכם לבורא.

שאלה: כשאתה בייסורים וריקנות, אומרים לך העיקר להמשיך עם זה גם בלי הרגשה. אבל זה הביא אותי למצב שאני עושה הכול בצורה אוטומטית.

אז מה?

תלמידה: עבודה בעשירייה, בהפצה.

כן.

תלמידה: ולא מצליחה להיות בהשתוקקות אמיתית להשפעה, כמו שהרגשתי פעם. מה עושים?

מפני שהאגו עכשיו לא דוחף אותך, ולכן את נמצאת במצב כזה שפל, שאת לא רוצה לזוז. אבל זה בגלל שהאגו קצת מבוטל. ואם תתחילי עכשיו לעבוד דווקא במצבים האלה, להתחבר עם החברים החברות, אז תתחילי להרגיש כמה יהיה לך כוח ותמיכה.

שאלה: מה הדרך הכי טובה של אדם להילחם בגאווה שלו, איך להתנקות ממנה?

רק תרגילים בהם אני רואה את עצמי מושפל. ורואה שזה דבר נכון, טוב, כמו שכתוב "רם ה׳ ושפל יראה". למה האדם השפל יכול לראות את הבורא, כשהבורא הוא רם? אם הבורא הוא למטה, אז נכון. אבל הבורא למעלה, אז לכן הוא אומר.

קריין: אז שוב מאמר כ"ו.

העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר

"הנה כתוב "רם ה' ושפל יראה", שרק השפל יכול לראות את הרוממות. והנה אותיות יקר הם אותיות יכיר, שפירושו שעד כמה שיש לו יקר בהדבר, כך הוא מכיר את רוממותו, שדוקא לפי שיעור חשיבותו שבדבר, הוא מתפעל. וההתפעלות מביא לו לידי הרגשה שבלב. ולפי ערך שהוא מכיר את החשיבות, בשיעור זה נולד לו שמחה.

לכן אם הוא מכיר את שיפלותו, שאין הוא יותר יחסן מכל בני גילו, היינו שרואה שיש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.

כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.

וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי"."

שאלה: למה כדי לראות את הבורא צריך להשפיל את עצמי. ואילו כדי לראות מאחורי החברות את הבורא, צריך להגדיל אותן?

זה ההבדל איך שאת מסתכלת, כדי להגיע להשתוות.

שאלה: איך אני יכולה לראות את עצמי בשפלות, אם אני מבינה שהבורא זיכה אותי לעשות את עבודת הקודש. האם זה סותר?

לא, כך הוא מלמד אתכן. דווקא מי שרוצה לעבוד את העבודה הרוחנית, הוא צריך כל הזמן לעבוד על עצמו, שמוריד את עצמו. כל הזמן מוריד את עצמו, כי רק בצורה כזאת הוא יכול לעבוד ברוחניות.

שאלה: איך המצב הזה של השפלות, עוזר לנו להתחבר בעשירייה?

מאוד עוזר. אם כולם מבטלים את עצמם ומורידים את עצמם נמוך, אז כבר יותר קל לכם להתחבר, זה ברור.

שאלה: האם גם העשירייה צריכה להגיע לשפלות ביחד, כדי לראות את גדלות הבורא?

אם תעבדו יחד, יכול להיות שאתן תגיעו יחד. זה יהיה באמת הישג גדול.

תלמידה: איך מבקשים?

כך פחות או יותר אתן תגיעו לביטול יחד.

תלמידה: איך מבקשים נכון?

פונים לבורא ומבקשים שלא לעשות טעויות, שגיאות. אלא שהוא יעזור ויסדר.

שאלה: האם שפלות הבורא מגיעה מזה שהוא משפיע לנו ואנחנו לא מסכימים לקבל ממנו?

הבורא יעשה מה שצריך, ואתן תקראו על מה שאתן צריכות לעשות.

שאלה: זה מאוד נעים לראות את החברות כגדולות. איך להגדיל אותן בצורה נכונה? כי תמיד נעים לבטל את עצמי מול חברות גדולות.

זה בסדר גמור. שכל אחת תעלה את החברות בעיניה, תעריך אותן ככל האפשר, ואז יהיה לה יותר קל להתבטל כלפיהן. בלי שאדם מבטל את עצמו כלפי עשירייה אין לו כניסה לבורא, הבורא עומד מאחורי החברים.

שאלה: כשאני מבקשת עבור העולם, האם בתפילה הזאת אני צריכה לכלול את החברות, או לבקש עבור כל חברה וחברה?

אפשר על כולן יחד. לפעמים טוב לעבור כך מאחת לאחרת ועבור כל אחת לפנות לבורא ולבקש, כי אז את מרגישה איזה קשר מיוחד יש לך עם כל אחת.

שאלה: אני היחידה בעשירייה שאין לי משפחה וילדים, ולפי עצתך ביקשתי מהחברות שיתפללו עלי שהכול יסתדר לי. להרבה חברות קשה מאוד לעשות את זה, הן מבקשות באופן כללי על שלום בעולם, אבל הן לא מבקשות אישית עלי שהכול יהיה אצלי בסדר וזה מאוד כואב לי. איך אני יכולה להצדיק את החברות ומה אני צריכה להבין מזה?

מה היא צריכה לעשות במקרה כזה? בחורה רוצה להתחתן ובינתיים לא מסוגלת, והחברות שלה לא מספיק מבקשות מהבורא שיעזור לה.

תלמיד: לבקש עבור החברות שהן יצליחו לעשות את העבודה שלהן.

זה קודם כל, אבל חוץ מזה.

קריין: שתפנה לראש השפה שלה והוא מכיר מי הם הרווקים והוא יקשר אותה.

נקווה שהיא תעשה.

שאלה: האם המצב של השפלות הוא מזה שנכנסת עמוק לתוך האגו שלך, או מתוך זה שאתה לא מסוגל להשפעה?

גם וגם.

אנחנו נסיים את השיעור ונמשיך אותו בשבת הבאה. אתן יכולות לבדוק איזה מאמרים קצרים מ"שמעתי", או איזה חומר על הנשמה אתן רוצות ללמוד ואנחנו נלמד אותם. תשלחו לראשי שפות ואנחנו נכין חומר שיהיה לכם להנאה ולמילוי הנשמה.

כל טוב. חיבוק חם לכולם.

(סוף השיעור)

---

1. שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" (תהלים ק"ל, א')↩

2. כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם (קהלת ה', ז')↩

3. "ועתה ישראל מה י-ה-ו-ה א-להיך שאל מעמך כי אם ליראה את י-ה-ו-ה א-להיך" (דברים י', י"ב)↩