015_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/JuyGgHZ3?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'.

חלק ה' עם אור פנימי

אני מתחיל כאן, דף ש"מ, טור א', וענין ד' זאת. הוא אומר כך.

וענין ד' זאת, פירושה הפסק אור מהפרצוף. ד' נקרא דלה וענייה, וכאן אין שום אור במדרגה, כי נזדכך כל העביות אשר בהמסך, ונפסק הזווג, ואין שם עוד או"ח להלביש האו"י, ונפסק ג"כ האו"י, אם אין אור חוזר, גם אור ישר מסתלק מהמדרגה.

וכל הספירות, כל האורות, שהיו מאירים בכלים חוזרים להמאציל. דהיינו, מה הוא אומר, וכל הספירות חוזרים להמאציל, האור כבר הסתלק. מה הוא אומר, עוד הפעם, וכל הספירות חוזרים להמאציל דהיינו ע"י התכללות כל הרשימות שבהם בתוך המסך, כי רק המסך עולה להמאציל.

מה הוא אומר לנו כאן? וכל הספירות חוזרים להמאציל, על מי כוונתו? על האור, כבר נסתלק מקודם. על הרשימות נשאר בתוך הכלים. אז צריכים לומר וכל הספירות, היינו, כל הרשימות הנמצאים בספירות, עולים למאציל על ידי המסך.

אם כן, אם כן מה קשה כאן? מדוע שאנו אומרים, שנזדכך, אה, לא ככה. שממשיך ומאיר חסד וגבורה … לא יודע. איך אנו אומרים, בזמן שהיה מאיר חסד, אז לא היה מטי בכתר. בזמן שהיה מאיר גבורה, היה מטי בכתר. בזמן שהיה מאיר תפארת, הוי לא מטי בכתר. בזמן שמאיר נצח, מטי בכתר. מה מטי? עולה למעלה ונעשה זיווג. בזמן שנעשה לא מטי במלכות.

אני לא אומר, נעשה מטי בכתר, מדוע? כמו שאנחנו לומדים, מטי ולא מטי כל הזמן, מדוע? שאחר הד', אנחנו לומדים אותו דבר, שעלו למעלה, שיהיה עוד הפעם מטי בכתר.

אנחנו למדנו, כשהיה מטי בחכמה בשלב ב', אז בינה עולה לחכמה, ומקבלת חכמה. ואחר כך נזדככה לבחינה א', אז נעשה מטי בחסד. ואומר, בזמן שבינה נזדכך לב', לא', אז גם זו"ן דחכמה נזדכך אז. ועלו למי? לכתר, ונעשה שוב מטי בכתר. שוב מאיר חסדים, אז לא מטי בחסד. ואחר כך, נזדככה שוב כתר ל... נעשה לא מטי בכתר. ... לא מטי בכתר, אז הוא אומר, נעשה מטי בחכמה. שנעשה מטי בחכמה, עוד הפעם בינה עולה לחכמה, ועוד הפעם מטי בחסד, ועוד הפעם גבורה מתחבר עם הג"ר בראש, שהוא חסד. והשארית של הגבורה נותן בתפארת, מאיר בתפארת חכמה.

ואחר כך לומדים עוד הפעם, לא מטי בחכמה, אז עולים לכתר, נעשה שם מטי בכתר, מאיר שוב חסדים. אלא מטי בחכמה ובבינה ובחסד, מטי בגבורה, לא מטי בתפארת, מטי בנצח. עוד הפעם נעשה לא מטי בחכמה, בכתר, מטי בחכמה. שוב, בינה עולה לחכמה, גבורה לחסד, נצח לתפארת, השארית נותן להוד.

שוב נעשה הזדככות בחכמה, שוב חכמה עולה לכתר, שוב נעשה מטי בכתר, שוב אין חכמה. אמר, לא מטי בחכמה, בבינה. לא מטי בחסד, מטי בגבורה. לא מטי בתפארת, מטי בנצח. לא מטי בהוד, מטי ביסוד.

וכאן הוא אומר עוד הפעם, לא מטי בכתר, שמטי בחכמה. אז חכמה עולה לבינ... אז בינה לחכמה, חסד לגבורה, נצח לתפארת, יסוד עולה להוד. איזה אור יורד ביסוד? אור המלכות, וגם לוקחת הו' שבה', שהוא המתיק אותה מקודם חסדים. ונשאר הד', ונותנת הד' למלכות.

כן, אחר כך צריכים ללמוד עוד הפעם, לא מטי בחכמה, שעולה לכתר נעשה עוד הפעם מטי בכתר, זה לא מכנה. רק במה אומרים? בזמן שנזדככה ד' לומד עוד הפעם, מטי בכתר. מה הסיבה? משמע מכאן, כי להיות שאין כאן עביות, אין מה עוד הפעם להגיד מטי בכתר, זה סברה קלושה.

לפי זה יוצא כאן, כשאנו אומרים מטי בכתר, אז הוא מאיר ד' ג'. איך עובר שליטתו של כתר לחכמה? חכמה ג' ב', אז צריכים קודם להזדכך לג' ב', אחרת לא יש פנים בפנים, איך יכול לתת? הוא אומר, מטי בכתר, לא מטי בחכמה ובבינה ובחסד ומטי בגבורה. איך מושפע מכתר לגבורה? אני שואל.

תלמיד: …

רב"ש: ד' ג' מאיר, וג' ב' לא יכול להאיר, רק א' כן. איך? יש הפסק מדרגה. איך בא השפע? משל... כן… איך יכול להאיר, ד' ג'? כן מאיר.

תלמיד: כן.

רב"ש: ב' א' לא יכול להאיר.

תלמיד: ... א' כן יכול להאיר.

רב"ש: א' כן יכול להאיר. נדמה לי שאמרתם תשובה על זה.

בפרצוף גלגלתא למדנו, שנזדכך ד' מאיר ג'. אז, אז אין שאלה. איך בא ממאציל בחינה א', כן, וד' ג' ב' לא בא ממאציל? יכולים לומר, שאין הפסק מדרגות, א' מאיר בכל המדרגות. א' מאיר בכל המדרגות, וד' ג' לא, אין עביות כזאת, כבר נזדככה. כאן אנו אומרים, בזמן שחכמה בינה, שהם ג' ב' עלו לכתר, נעשה שוב מטי בכתר ד' ג'. ואחר כך אנו אומרים, שמאיר בחינה א' בכלי דזעיר אנפין.

הוא אמר שם, אם אתם זוכרים, בו בזמן שאני אומר, מטי בחסד, איך זה מטי בחסד? שהב' מוכרח להזדכך, נכון. הב' נזדכך ונעשה לא', ותכף ג' ב' עולים למעלה לכתר, ושוב נעשה מטי בכתר. אז מה עם א', נזדככה א' או לא? הוא לא אומר.

רק מה הוא אומר? קודם כול, אם מוכרח לומר א' יכול להזדכך בטרם שהיא עברה לכל השש בחינות שלה, ראשית כול, זה רק חלק. ב' אנו אומרים, א' עדיין מאירה, רק היות שכתר נותן שליטה, שלא תאיר חכמה, אז מאיר בא' חסדים.

ואחר כך שאנו לומדים, שמטי בחכמה. נשאלת השאלה, שאז נעשה גם כן אותו הסדר? היינו, שג' ב' שכלי דחכמה נזדכך, וב' נזדכך מבינה, ונתנה עוד הפעם לבחינה א', הוא לא מדבר מזה. לפי הסדר יכול לומר שגם כן היה אותו דבר. ולא מדברים מזה, רק מה הוא דולק.

כשאני אומר, מטי בכתר, אז לא מטי בחכמה, אין ג' ב'. וא' יש, שעדיין נשאר. לא אומר אני עכשיו שד', מד' ג' יוצא לנו א', זה אפשר להיות, מדרג... תצא א'. רק מה הוא אומר?

תלמיד: נשאר.

רב"ש: ממה שנשאר הוא מאיר עכשיו.

נמצא לפי זה, משל. נלך חזרה, בזמן שלמדנו בפעם הראשונה, שחכמה נזדככה מב' לא', מה נתנה לבינה? א'. באיזה מצב היה אז? לא מטי בחכמה. מה הפירוש לא מטי בחכמה? חכמה נזדככה, הן מהג' שלה עכשיו, וגם מהב' שלה. ג' היה מקודם, וב' לא' נזדכך עכשיו.

ומטי בבינה. שאני אומר, מטי בבינה היה בהפיכת פנים, היה בחסדים. אז לומדים, שג' ב', שהיה בכלי דחכמה, עולה לכתר ונעשה מטי בכתר. אם כן, איזה מצב אנו מדברים? ממצב של מטי בכתר, ולא מטי בחכמה, ומטי בבינה.

גם כן נותן שאלה. מה?

תלמיד: יש ד...

רב"ש: ד' ג', כן. וג' ב', לא.

תלמיד: ...

רב"ש: אין ג' ב', לא. יש עדיין ב', בינה עוד לא נזדככה. אבל ב' דעביות אין.

תלמיד: ...

רב"ש: אה? ב' דעביות נזדככה ונתנה א', למי? לאלו… שנמצא בכלי דבינה. רק מה אנו לומדים אז, בבינה יש האור שלה, איזה אור? עדיין בחינה ב'. גם כן נשאלת, איך היא, השאלה. חכמה, אין לו לא ב' ולא א', אין לו ב' ולא ג'. איך יכול להיות לבינה ב', בו בזמן שאין לחכמה ב'? או שאני מדבר ממה שקיבלו קודם ב', או שאני מדבר הב' דהתלבשות עדיין נשאר בה, ונזדכך, נזדכך רק ב' דעביות, שהייתה בכלי דחכמה. גם כאן נשאלת השאלה, מה כוונתו? ניכנס בפרטים. הוא לא נכנס כאן בפרטים, הכול מופשט.

משמע כאילו נגיד, הכלים הם נשאר מקודם. בחינה א' אומר, שמקודם מטי ולא מטי, זה רק למעלה. והם גורמים על א', שיקבל כל פעם שינוי, או חכמה או חסדים. זה נוהג עד שמזדכך כל העביות. שמזדכך כל העביות, מה יש? כבר אין מי להאיר.

עוד הפעם, מה הפירוש מטי בכתר?

תלמיד: … זה עביות או של …

רב"ש: תשאל, אה תשמע. מה הפירוש מטי בכתר? למדנו, לאחר שנזדככו הג' ב' של כלי דחכמה, עולים למעלה לבקש מילוי. בכדי לתת לו מילוי, כמו מטרם ש… כמו מפעם הראשונה, שנה"י דג' ב', היה להם ד' ג'. הוא אומר, לכן הם עכשיו, כתר צריך להמשיך ד' ג'. נמצא, בשביל מי ממשיך ד' ג'? בשביל התחתונים. אז כל זמן שיש מצד עביות למטה, יכולים לומר שמטי בכתר. אבל כבר נזדכך מכל עביות, אין כבר למי לתת, אז גם זה קצת קשה.

אחר שיכול לעשות משהו מסך, מתי הוא עולה למעלה? שכבר לא יכול לעשות שום מסך, זה נקרא, שאין לו עביות.

תלמיד: ...

רב"ש: כאן כ… כאן השאלה, מדוע אנו אומרים, שהאור שהיה מטי בבחינה א' דעביות? אומרים כל פעם שחכמה בינה עולים לכתר, לא לראש, לכתר, אז כתר מקבל שוב מסך בשביל התחתון. להגיד שנזדכך גם מלכות, שמלכות עלתה, גם כן היא אותו, אותו עליית מ"ן לכתר, לא לראש המדרגה.

רק אומרים, כאן נגמר, כתר כבר לא מקבל שום דבר עכשיו. אלא עד שיעלה המסך מכל הרשימות לראש דע"ב, אז כתר יכול לקבל מס"ג. אבל מה, כבר נגמר.

זאת הוא השאלה. אז הוא, הוא קודם מתרץ, כל זמן שיש קצת עביות עוד מע"ב, הוא עולה למעלה, וכתר מתעבה וכתר ממשיך של ע"ב. אבל בו בזמן שאין שום עביות של ע"ב על בחינה ג', אפילו עביות דשורש ג', גם כן לא יכול להמשיך, אז כתר כבר לא נס... אבל עוד הפעם, אלא גם כתר נשאר לא מטי. ומתי הכתר מקבל אור? מאור הס"ג.

כשאנו אומרים, מטי בכתר ולא מטי בחכמה, ולא מטי בבינה, ומטי בזעיר אנפין. היינו שמטי, מטי בכתר למדנו, היינו שמטי בגבורה. איזה אור מאיר בגבורה? אור החסד. כאן מגודל קומתו, כמה שהוא יכול לקבל בחינה א', לא יותר. הוא לא יכול לקבל יותר, רק ה... מה שהוא מקבל בחינתו. אור חכמה חסדים, זה עניין אחר לגמרי, אינו תלוי בעביות. זה תלוי בשליטה של אור הכתר. והאם סיום המדרגה אף פעם לא תשתנה. רק מה? יכולים לומר, שלא מוכרח להתעסק מדרגות.

תלמיד: ...

רב"ש: היינו שאור הכתר, מאיר לב' ג' לדרגתו ... לדרגתו. לא כולם לדרגתו, כמה שיכול לקבל.

תלמיד: אור אחד.

רב"ש: אור חכמה או חסדים.

ואומרים, שמטי בחכמה, אז בינה עולה לחכמה. והבינה נזדכך לבחינה ב' לא', ונותן לחסד, מטי בחסד. שלב אחד. דוגמה. אחר כך אנו לומדים שבזמן שב' נזדכך על א' בינה, אז עלו זו"ן דבינה וזו"ן דחכמה לכתר, ושוב נעשה מטי בכתר.

שנעשה מטי בכתר, כבר לא יכול להאיר חכמה במדרגה. נמצא, שלא מטי בחכמה בבינה ולא בחסד. אז חסד הפנים שלה היה חכמה, הופך פנים, ונותנת החסדים שקיבלה כאילו לגבורה. משמע מכאן, שעוברת דרך החסד, ונתנה הפנים לגבורה.

ושאנחנו אומרים אחר כך, מטי בחכמה, לא מטי, מטי בחכמה. אז שוב, בינה עולה לחכמה. ב', הוא לא מדבר שמזדכך, כבר יש בחינה א', הוא מדבר מזה. אבל זה גם כן לא אומר, שיש גם איזה הזדככות, הוא לא אומר. רק אז מאיר שוב מטי בחסד, אז הגבורה שיש ג"ר בראש שלה, הגבורה עולה לחסד. והשארית שלה, מה שנשאר בה, שזה לא עולה למעלה, זה למטה מדרגתה, נותנת התחתון בהפיכת פנים שלה. מה חס... איך גבורה? חסדים, עכשיו הופכת פנים נותן חכמה, לתפארת.