שיעור צהריים 21.08.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הצורך לישועת ה' – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "הצורך לישועת ה'", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

קטע מספר 4, כותב הרב"ש.

"כתוב "היכי דמי תשובה [איך היא תשובה]. עד שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד". כלומר, מתי יהיה אדם בטוח שזכה לתשובה שלימה. עד שיעיד עליו יודע תעלומות. כלומר, שיזכה לגילוי פנים. שאז ישועתו יתברך מעידה עליו, שלא ישוב לכסלו עוד."

(הרב"ש. מאמר 2 "מהו ענין כשלון בעבודה" 1990)

כשהאדם בטוח שהוא לא חוזר בחזרה בשום פנים ואופן לתכונות, מקרים, מצבים שעבר עליהם פעם, "שלא ישוב לכסלו עוד", זה נקרא שהוא כבר חזר בתשובה. ומי בעצם אחראי על זה שהוא מגיע למצב כזה? הבורא. כלומר עד שהבורא אומר עליו שכביכול הוא מעיד על האדם, שהאדם לא יחזור שוב לאותן התכונות שהיה בהן קודם.

שאלה: מה זה עניין העדות?

"עדות", זה מאיפה האדם יודע, יקרה, לא יקרה? אנחנו יכולים להגיד מה שבא לנו והכול תלוי במצב שלנו, כי אנחנו לא אחראים על אף מצב, אבל מה כתוב כאן, שהבורא מעיד עליו, זאת אומרת הבורא נותן לו איזו הארה מלמעלה, וההארה הזאת פועלת על האדם ומחזיקה אותו כך שבאות התכונות שבהן קודם היה נכנס לאילו עבירות, והוא לא חוזר.

תלמיד: ובאיזו דרגה קורה מצב כזה?

לא חשוב, ככל שזה קורה, קורה.

תלמיד: זה לא גמר התיקון מצב כזה?

לא, זה דרגות, מדרגות. יש 125 מדרגות, או 625 מדרגות, תלוי איך לספור. אבל על כל מצב אם אדם רוצה לדעת שהוא לא חוזר בחזרה, הוא צריך לקבל על זה הבטחה מהבורא, כי הבורא מחזיק אותו ולכן הוא לא נופל בחזרה.

תלמיד: מה זה נופל בחזרה? אנחנו אומרים שתמיד עולים בקודש, אין כזה דבר לחזור.

יכולים.

תלמיד: יכולים ליפול אחורה עדיין?

כן.

שאלה: עדות זה כשלאדם מופיע איזשהו בסיס חדש לקבלת החלטות, הוא מעריך את כל הפעולות שלו בצורה שונה?

זה שהבורא מאיר עליו באור מיוחד ממדרגה מסוימת, וזה אומר על כך שהאדם כבר לא ייפול מתחת למדרגה הזאת.

תלמיד: זה כמו איזה יסוד חדש שמופיע?

כן, הכול תלוי באור הבורא שמאיר על האדם.

תלמיד: אז איך הוא ממשיך ומתקדם?

למעלה מזה כבר יש לאדם חופש בחירה, למעלה מזה הוא צריך בעצמו לטפס. זה שהוא לא נופל אם כבר מאיר לו אור הבורא מהמדרגה הזאת, זה אומר שהוא כבר לא ייפול.

תלמיד: ואיך הוא לא עוצר?

זאת רק איזו מדרגה קטנה.

שאלה: כלומר הוא בעצמו מחפש עכשיו איך להתקדם?

בטח, הוא ממשיך את הדרך שלו, את העלייה שלו.

קריין: קטע מספר 5.

קריין: שוב, קטע 5, כותב בעל הסולם

"בזמן הירידה הוא מרגיש אז, שאין שום אפשרות, שיהיה לו חיבור ושייכות להבורא ית' בבחינת הדביקות. כי מרגיש את העבדות לדבר מוזר לכל העולם כולו. והאמת הוא כן. אלא, "במקום גדלותו שם אתה מוציא את ענוותנותו". זאת אומרת, שהוא ענין למעלה מהטבע, שהשם ית' נתן המתנה הזאת להבריאה, לאפשר להם להיות חיבור ודביקות עמו.

לכן, בזמן שהאדם נעשה בחזרה מקושר, אזי הוא צריך תמיד לזכור את המצב הירידה שלו, בכדי לידע ולהבין ולהעריך ולהחשיב את הזמן של הדביקות. שידע, שעכשיו יש לו ישועה למעלה מדרך הטבע."

(בעל הסולם. "שמעתי". קצ"א. "זמן הירידה")

שאלה: אם אנחנו זוכרים להעריך את הדבקות בזמן העלייה, האם אנחנו מביאים בכך נחת רוח לבורא?

ודאי שכן.

תלמידה: האם הבורא, בגלל שהצדקנו אותו וזכרנו אותו, יעזור לנו בזמן הירידה גם בחזרה?

לא חייב.

תלמידה: זאת אומרת זה לא שנקבל פרס על זה שהרגשנו טוב כי חשבנו עליו, הוא לא ייתן לנו פרס, בקיצור, כל הזמן צריך להתייגע?

אני אגיד לך מה הבעיה, את חושבת "עשיתי פעם דבר טוב ועכשיו מגיע לי איזה שכר. או מה שעשיתי, הרווחתי, הצלחתי, בזה עכשיו אני יכולה לפרוט ולשלם", וזה לא נכון, כי כל ההתקדמות שלנו, היא התקדמות, ואנחנו משתמשים בכוח הזה.

שאלה: איך אנחנו מרגישים את פני הבורא בבן אדם, איך רואים את התגלות פני ה'?

אנחנו צריכים להרגיש את זה, אי אפשר לספר. אנחנו לא יכולים לצייר את זה במילים.

שאלה: במה מועיל לנו הזיכרון על הנפילות הקודמות, איך להשתמש בזה נכון?

יש לנו ניסיון, ולכן טוב שאנחנו לא שוכחים, אנחנו יכולים לצרף את המצבים של העבר לנוכחיים ולצפות את העתידיים וככה אנחנו לומדים.

תלמידה: כלומר גם את החיים העתידיים אנחנו יכולים לצפות במשהו בעזרת העבר?

ייתכן.

שאלה: האם אנחנו יכולים להתחבר לבורא בעצמנו בלי עזרת החברים מהעשירייה?

כן, אבל זה הרבה יותר קשה.

שאלה: אדם מקבל, מקבל, מקבל, איך הוא מגיע בסוף להרגשה שיש נותן שנותן לו את כל זה?

כשהוא מקבל דברים רוחניים, אז הוא מרגיש בזה במקצת את הנותן.

שאלה: איך להמשיך לתת נחת רוח לבורא כשיש יראה גדולה, פחד גדול שמסתיר את הכול? למשל פחד מאיזו סיטואציה.

צריכים להתעלות למעלה מהפחד ולהשתדל להידבק בבורא, ואז אנחנו יכולים להודות לו, וכמו תינוק שהוא מחזיק באימא ולא רוצה לעזוב אותה, כך גם אנחנו צריכים להתקדם.

שאלה: מה אומר לנו המאמר הזה, שבהתחלה כשותפות בין הנברא לבורא, שאנחנו מרגישים את גדלותו מעל הטבע שלנו, שם מתחילה השותפות שלנו עימו?

כן, כן, ודאי, בזה מתחילה השותפות.

שאלה: למה שאני "אשוב לכסלו"? אני חלש, זה הבורא ששולט או מבטיח לי את השלב הבא.

כן, אתה צודק.

שאלה: כתוב, איפה שאתה מוצא את גדלותו שם אתה מוצא את ענוותנותו . מהי ענוותנותו?

שהוא נסתר. הכול מגיע ממנו, אבל הוא נסתר.

שאלה: אם הוא משרת את כל העולם, למה האדם מרגיש את זה כדבר מוזר?

קחו ותבררו את זה.

שאלה: איך מגיעים לכזה חיסרון שנהיה במצב של להיות מעל הטבע כדי שנגיע לתפילה?

אנחנו נגיע. פעם אחר פעם, אנחנו בכל זאת יותר ויותר מבינים, מרגישים ומתעלים עד שאנחנו מגיעים למצב שנוכל להיות בבקשה שלנו למעלה מהטבע.

שאלה: הדבקות של החברים בעשירייה היא שאנחנו מייחדים את כל מה שמתגלה בינינו ופונים לבורא. מה המכנה המשותף בדבקות של העשירייה בבורא, במה הדבקות?

שכל העשירייה רוצה להידבק בבורא.

תלמיד: אבל גם בדבקות בחברים אנחנו נדבקים בבורא.

בדבקות בעשירייה כולכם רוצים להיות דבוקים זה בזה, ובדבקות בבורא כולכם רוצים להיות דבוקים בבורא.

תלמיד: מה ההבדל בין העביות שאנחנו מגלים בזמן שאנחנו עובדים עם החברים לבין העביות שיש בדבקות כלפי הבורא?

העביות היא בהתאם למדרגה.

תלמיד: מה שונה בסוג העביות? בין העביות שיש בין החברים, ובין העביות שיש בקשר של החברים עם הבורא?

ודאי שהעביות עם הבורא היא משותפת והיא הרבה יותר גדולה מאשר כשהחברים מתחברים ביניהם.

שאלה: למה בירידה אי אפשר להישאר בדבקות, אם אני מבינה שגם העליות, גם הירידות, גם הריחוק וגם הקירבה לבורא זו הדרך של הבורא לקרב אותי אליו?

זה נכון וצריכים להשתדל, אבל כשיש לי יותר רצון לקבל - ירידה זו תוספת של רצון לקבל, אז אני לא יכול להיות באותו המקום, באותו הגובה כמו שהייתי בזמן העלייה.

שאלה: איך אפשר לזהות את הירידות בעשירייה אם הרצון לקבל הוא מאוד מתוחכם?

אנחנו מרגישים שאנחנו נעשים יותר רחוקים זה מזה.

שאלה: מה יכול להחזיק את האדם כאשר הבורא מחליט להפיל אותו לתוך הטבע שלו?

שיחזיק בעשירייה ואז הוא לא ייפול, העשירייה תחזיק אותו.

תלמיד: האם יש לו כוח להחזיק בעשירייה אם הבורא החליט להפיל אותו?

בדרך כלל כן.

תלמיד: האם הבורא משאיר לאדם את הבחירה הזאת?

כן.

שאלה: מה לעשות כאשר אני פשוט מרגישה שהבורא לא מפסיק להוסיף לי רצון לקבל? לא משנה כמה אני אתחבר, אני פשוט גוש של רצון לקבל ואני מרגישה שאין לי איך לצאת מזה.

בוודאי, מה הפלא? עליך רק להודות על כך שהוא מוסיף לך רצון לקבל ולבקש ממנו את הרצון להשפיע ואז תעלי בשתי הרגליים - שמאל, ימין, שמאל, ימין.

תלמידה: אני שומעת תמיד שזה קורה רק בזכות העשירייה.

בסדר.

תלמידה: מה לעשות אם אני לא סובלת אף אחת ורק שונאת את כל החברות?

יפה מאוד, הבורא מגדיל בך את הרצון האגואיסטי, מצוין.

תלמידה: מה עושים?

מבקשים, מורידים את האף ומתפללים.

שאלה: אנחנו מתייחסים לשתי מערכות נפרדות, המערכת שבטבע והמערכת שמעל הטבע. בתוך המערכת של הטבע יש שכר ועונש והיא מתנהלת בצורה מסוימת, ואנחנו מתייחסים לבורא כמשהו שמעליה, אבל גם זו מערכת שבנויה לפי כללים שנוצרים בהתאם ליחס בין האור לכלי, בין הרצון לקבל, זו ממש מערכת עם כללים ברורים שאנחנו לומדים להתנהל בתוכה. למה להתייחס לזה כטבע ולזה כמעל הטבע, או זה אלוקים וזה רחמים, הרי גם זה סוג של טבע?

יש לך שאלות יפות מאוד ואת צריכה לברר אותן.

שאלה: הבורא מלמד אותנו על ידי העליות והירידות שלנו, ומתפתח בנו הרגל לקשור מיד את הכול אליו. בכל פעם שאנחנו עוברים את המצבים האלה אנחנו מתחזקים בדרך ואנחנו פונים לבורא ומודים. האם זה מספיק, או בכל זאת אנחנו צריכים להכנס לתוך הדעת בשביל הבירור, ורק אחרי זה אנחנו יכולים להתעלות מעל זה?

זה ייצא כך או אחרת, בכל מקרה זה ייצא.

שאלה: האם הרצון לדבקות בכל פעם יותר חזק בהתאם לעבודה האישית והקבוצתית שלנו, האם כך הוא גדל?

ככל שאנחנו נרצה כך נבקש.

שאלה: כתוב, "שהוא ענין למעלה מהטבע, שהשם ית' נתן המתנה הזאת להבריאה, לאפשר להם להיות חיבור ודביקות עמו." מהו בדיוק אותו כוח על שהבורא נותן לנו כשכר על כך שאנחנו דבקים בו?

עלינו להשיג את הכוח הזה ואז נבין אותו.

שאלה: יש לנו מטרה, משימה להידבק בו והוא רק טוב ומיטיב, בינינו יש רק תפילה אחת עבור כל החברים ורק תשובה אחת. האם זו הבחנה נכונה שעלינו לבקש רק את החיבור אתו בשביל לממש את הקשר בינינו?

כן, זה בדיוק מה שצריך.

תלמידה: האם זוהי הישועה?

נכון, זוהי הישועה.

קריין: קטע מספר 6, בעל הסולם.

"כתוב "והאלוקים עשה שיראו מלפניו". כלומר, שזה שבא לאדם, אלו המחשבות של ריקות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת. ולזה צריכים את עזרת ה'. היינו, שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שייתן לו את הכוח, שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא, שדווקא אז האדם נצרך להבורא, שיעזור לו. וזהו מטעם, היות השכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך.

לכן אין עצה אחרת להאדם אז, אלא לבקש מה', שיעזור לו. ועל זה אמרו "יצרו של אדם מתגבר עליו כל יום, ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו". נמצא, שרק אז הוא המצב, שהאדם מבין, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב"ה. וזהו "אלוקים עשה", בכדי "שיראו מלפניו". שעניין יראה הוא בחינת אמונה, שרק אז האדם נצרך לישועת ה'."

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ג. "עניין רימון")

שאלה: האם באמת יכולה להיות עדות לכך שהאדם לא ישוב לכסלו, הרי כתוב "אל תאמין לעצמך עד יום מותך"?

זה מצד בני האדם, אבל מצד הבורא יכולה להיות כזאת עדות.

שאלה: מה הקשר בין הבורא שמגיע מלמעלה, ששולט, שמכוון ושנותן הכול, זה שכתוב עליו במאמר, לבין הבורא שלא נמצא אלא כשאנחנו בונים אותו ומשיגים אותו? האם זה הפער בתפיסה שלי?

אין שניים, יש רק אחד.

תלמידה: אז מה ההבדל בין זה שאומרים, "תבקשו מהבורא, הבורא שם, רק תבקשו ממנו והוא ייתן לכם", לבין זה שאומרים "אין בורא, אתם משיגים אותו, מה שאתם משיגים זה הבורא"?

אפשר לתאר אותו כך כלפי האדם.

תלמידה: האם זו התפיסה שלי?

ודאי שזו התפיסה שלך.

שאלה: מה המשמעות שיראה היא אמונה, אם אמונה זו השפעה? איך יראה ואמונה מתחברות?

מתחברים לאמונה, מתחברים להשפעה, מתחברים לתכונה שהיא למעלה מאיתנו, ממה שיש לאדם. זו בעצם המהות הפעולה, שמבקשים לעלות לדרגה עליונה יותר.

שאלה: מהי היראה שמונעת מאיתנו מלהתקדם ואנחנו צריכים לבקש עזרה מהבורא?

שאנחנו לא מאמינים שאנחנו מסוגלים להגיע לדרגה יותר עליונה. אנחנו צריכים להבין שאכן לא מסוגלים, אבל אם אנחנו מבקשים מהבורא, הוא יעלה אותנו למעלה, כמו שכתוב "ואשא אתכם על כנפי נשרים"¹.

שאלה: לפעמים אפילו לבקש עזרה מורגש כלמעלה מהדעת. במקרה כזה, איך להתחיל לבקש עזרה?

בכל זאת, אפילו שזה כאילו דמיון, תבקשו עזרה, תבקשו. זה יעזור לכם.

תלמידה: האם על ידי תשובה אנחנו מתבטלים מול הבורא?

כן.

תלמידה: אז איפה אהבת החברות ואהבת הבורא בקטע הזה?

בזה שאנחנו רוצים להתחבר כולנו יחד בינינו ועם הבורא, ומתוך זה שמתחברים, אנחנו מעלים שאלה.

שאלה: הבורא עשה כך שאירא ממנו. איך מתחברות שתי התכונות האלה, יראת ה', פחד מהבורא וזה שאני יכולה להישען עליו בכל רגע, ויש איזשהו פחד בזה? איך זה מתחבר?

תתחברו. כמו עם חבר גדול.

שאלה: האם היראה היא מזה שנפסיק לבקש ממנו?

יכול להיות.

תלמיד: כי אז נפסק הקשר?

כי אז נפסק הקשר. אתה צודק.

תלמיד: ואין גם מה לתקן?

כן.

שאלה: כתוב לגבי אמונה מעל לדעת, שצריך לקבל את המצב הזה. מה המשמעות של זה ברוחניות?

המשמעות ברוחניות שצריכים לקבל אמונה למעלה מהדעת היא פשוט להיכנס לאזור הרוחני ולא להישאר יותר בעולם הזה.

תלמיד: למה התפקיד השני? האם זו רק אבן דרך?

לא. לעלות לאמונה למעלה מהדעת זו הדרגה השנייה. יש שתי דרגות, דרגה בתוך הדעת שהיא לפי הרצון שלנו, לפי השכל שלנו, לפי ההרגשה שלנו. ודרגה שנייה יותר עליונה, דרגת האמונה, והיא נמצאת למעלה מהדעת שלנו בעולם הזה, מהדרגה שאנחנו נמצאים. אז אנחנו מבקשים לעלות לאמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: מה הכוונה שאנחנו צריכים לקבל את המצב הזה של אמונה מעל לדעת? האם זה אומר שאנחנו כבר נמצאים במצב הזה?

לא, עוד לא נמצאים. אנחנו רוצים לעלות לאותה הדרגה. זו דרגת הבינה הנמצאת למעלה מדרגת המלכות.

תלמיד: כלומר, אני רוצה.

כן.

שאלה: אם אתמול הרגשנו שאנחנו באיזון עם הסביבה, מספיקים את המטרות שלנו, עומדים בכל הדרישות, ופתאום היום ההרגשה התחלפה ומשהו השתבש, משהו לא בסדר ולא יכולים לעמוד אפילו בדברים הקטנים והרגילים, האם זה אומר שמעלים לנו בזה רצון לקבל?

כן.

תלמידה: וזה אומר שגם פותחים לנו בכך חלק מהדרגה הבאה?

כן.

תלמידה: וזה אומר שאנחנו חייבים להתפלל בכל הכוח כדי להיות מאוזנים עם המצב שכבר נפתח?

נכון. יש לך תפיסה נכונה.

שאלה: הקטע אומר לנו שבשלב מסוים, כשאנחנו נמצאים כבר בדבקות, יש חשש שאולי אקח את זה לעצמי או אראה את עצמי בתוך הסיטואציה. אז צריך לשים שם ברקס, מעצור. איך שמים את הברקס הזה? האם להיזכר בירידה זה לשים את הברקס? אבל אז אני מסתכלת על האגו, ואני לא אמורה להשתמש בו. אז איך שמים את הברקס בזמן העלייה?

את המעצור שמים רק על ידי חיבור עם הקבוצה, ואז את שומרת על עצמך.

תלמידה: בתוך החיבור אני מייחסת להם את הדבקות או אני מרגישה שאני דבקה בהם?

דבוקה בהם.

שאלה: כתוב שהמחשבות המגיעות לאדם הן כדי שהוא יגיע לאמונה למעלה מהדעת. מהן המחשבות האלה? האם אפשר להגיע בדרך אחרת כדי להיות כל הזמן בהשתוקקות, באמונה למעלה מהדעת?

להימצא בזה כל הזמן אי אפשר, אז צריך להשתוקק לזה בכל פעם שיש לכן כזאת הזדמנות.

שאלה: זה כל כך ברור שאנחנו זקוקות לבורא בכל שלב בשביל להתגבר על האגו שלנו, אז איך עלינו להתפלל כדי לקבל ישועה?

אנחנו צריכים להמשיך.

שאלה: כל כך ברור שאנחנו זקוקים לבורא כדי להתגבר על האגו. איך להתפלל כדי לקבל את הישועה?

הכול תלוי בחיבור ביניכם. אם תתחברו בקבוצה אז הבורא ישמע. ואם לא תתחברו, אדם יכול לצעוק לבד, זה כמו במדבר. אף אחד לא ישמע.

שאלה: איך לשנות את הפחד מעבור הקרובים, היקרים ליראה בפני ה'?

תכללי אותם בתוכך ותעלי לבורא.

שאלה: הייתה אצלנו בעשירייה בעיה שהעשירייה שלנו אף פעם לא שואלת שאלות. וההרגשה היא שכשחבר או חברה שואלים, נוצר קשר אישי איתך שאתה מרגיש את האדם, מרגיש את העשירייה. והעשירייה שלנו יושבת כאילו בחושך, אין לנו שום קשר איתך ישיר, אין לך דרך להרגיש אותנו.

אז מה השאלה?

תלמידה: איך מתעוררת שאלה, איך אנחנו יוצרות את הקשר?

בכלל אין שום שאלות?

תלמידה: לא. כאילו - זה שלא יודע לשאול - בהגדה.

זה שאינו יודע לשאול. בכל זאת כדאי כל הזמן להיות נוכחת בשיעור, ולאט לאט את סופגת כל מה שאנחנו מדברים. כי יש תופעה, שאדם שלא יודע לשאול זה לא אומר שאין לו שאלות אלא השאלות שלו עוברות דרך נשים אחרות או חברים, חברות, דרך קבוצות אחרות ואני עונה עליהן. אז בכל זאת כדאי להיות כל הזמן בשיעורים.

שאלה: איך יותר טוב להשתמש בקבלת אור הבורא, כדי לבנות קשר חזק יותר בעשירייה, כדי לא לחנוק אותה באור הזה?

אתם אל תדאגו לאור. תדאגו שעלול לא להיות לכם קשר עם העשירייה.

תלמידה : ואיך להחזיק שלא יהיה איזה קרע?

כל הזמן לבקש, ללא הרף.

שאלה: רצונותיו של אדם מתגברים עליו, אבל לאחר נקודה מסוימת הבורא מציל את האדם. באיזו נקודת שפל בדיוק הבורא מושיע את האדם?

זה תלוי בבורא, לא בי ולא בך. צריכים תמיד להיות עם השאלות, עם הדבקות. וכשהבורא רואה שצריך להעלות את האדם, אז הוא עושה את זה.

תלמיד: איך הבורא יענה אם זה תלוי בבורא, מה יגרום לו לענות, להגיב?

מה יגרום לו לענות? הוא מחבר את כל השאלות. הוא מרגיש אותנו, הוא מרגיש את הדרגה שלנו, זו דרגה יותר עליונה מאיתנו. לכן הוא מעלה אותנו אליו, ומגלה לנו דרגה יותר עליונה. כך אנחנו מקבלים תשובה.

שאלה: מפחיד אותי לעשות פעולה שתאכזב את הבורא. אני לא יודעת איך לבחור את הפעולה הנכונה, האם אפשר לכל פעולה להזמין את הבורא?

כן.

תלמידה: איך אני אבין שזה הבורא ולא האגו שלי?

תבקשו, תבקשי.

תלמידה: ואז אני אבין?

כן.

שאלה: כשאני שואלת אותך שאלה אני בזה משתמשת בך, כי לאחר מכן ההפצה שלי היא הרבה יותר טובה, הקשר הזה מועבר לאותם אנשים שלא נמצאים בחכמת הקבלה. האם זו אמונה למעלה מהדעת או סתם פנטזיה שלי?

זו פשוט התקרבות אלי. אבל זו לא אמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: האם אפשר להשתמש בזה?

אפשר להשתמש בזה, כמובן.

שאלה: כתוב שהבורא עשה כך שנפחד ממנו. מה אם אין הרגשה של פחד אלא של אהבה ועזרה, הרגשה של יראה מגדלותו, האם ההרגשה הזאת נכונה, יש לה מקום? ואיך להעביר אותה לחברות?

טוב מאוד, תעבירו אותה מלב ללב. תנסי להעביר.

שאלה: אני יודעת שעם החברות צריך לכסות את הכול באהבה, לבנות קשר, לעלות למעלה. אנחנו מתפללות, מבקשות מהבורא, קוראות מאמרים, כל העשירייה משתדלת, והתוצאה היא שבינתיים ההרגשה הנכונה עוד לא מגיעה, וכתוצאה יש סבל וזה מאוד מתמשך. האם זאת יראת ה' או שאלו משחקים?

זו לא יראת ה', זה אומר על כך שאין לך קשר טוב עם החברות.

שאלה: יש לנו דוגמה של הורים וילדים שהיא כמו שאנחנו והבורא. האם אני כמו ילד שמבקש מההורים שיקנו לו אופניים כשהוא יגדל, יכולה לבקש מהבורא שעכשיו אני אעבוד קצת, אשקיע, אתכלל עוד קצת בעשירייה, וכתוצאה מזה אני רוצה לקבל את החיבור עבור כל העשירייה?

כן, אפשר לבקש. אפילו כבר עכשיו.

שאלה: תודה על האהבה, על הכיוון, על זה שאתה כל הזמן מכוון אותנו לחיבור. כשכבר מרגישים את החיבור הזה בעשירייה, איך לכוון אותו לחיבור עם הבורא? האם צריך לבקש את זה, או שהבורא עושה את השינוי?

עליכן לפנות כולכן יחד מכל לב לבורא. ויותר מזה לא צריך כלום.

שאלה: האם היראה היא חומר הדלק להשגת האמונה?

כן.

תלמידה: האם בגמר התיקון היראה תיעלם?

כן.

שאלה: יראה קשורה לגדלותו ולקטנותי שלי, ואז האמונה עולה. האם היראה תמיד מגבירה את האמונה?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין יראת ה' לפחד רגיל ועונש?

יראת ה' היא לא פחד ולא פחד מעונש, אלא היא רצון עצום לקשר עימו.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכות להתאסף יחד ולבקש מהבורא. אנחנו מדברות על זה מראש בעשירייה שאנחנו רוצות לעשות את זה. התהליך עצמו, איך הוא מתרחש בדיוק? הרי כל אחת צריכה להתמסר.

כל אחת. תנסו כולכן יחד לקשור את הרצונות ואת הבקשות שלכן לאחד שלם, ואז באותו רצון תקבלו תשובה מהבורא.

שאלה: זה כל כך ברור שאנחנו זקוקות לעזרת הבורא בכל שלב כדי להתגבר על האגו שלנו. איך עלינו להתפלל כדי להגיע לישועה?

אם זה ברור, אז אני לא חושב שיש בעיה לחבר את התפילה. אתן צריכות לשבת ויחד לכתוב את התפילה, פנייה לבורא, מכתב לבורא. קדימה.

שאלה: אנחנו נכנסות לקבוצה, עושות את כל העצות שמקבלים מהספרים, מהשיעורים, ממך, עושות יגיעות, פתאום מגיעה תשובה מהבורא, איזו עלייה, ואנחנו כבר יודעות מהניסיון שאחרי איזו תקופה מגיעה ירידה. האם משהו תלוי בי, האם התשובה של הבורא תלויה בי, ביגיעות שאני עושה, או אני חייבת להמשיך ושום דבר לא תלוי בי?

הכול תלוי בך ואת חייבת להמשיך.

תלמידה: אבל במה זה תלוי?

תלוי בך החיבור עם החברות ותפילה לבורא.

(סוף השיעור)

---

1. שמות י"ט, ד'↩