סדרת שיעורים בנושא: undefined

12 Ağustos - 14 Eylül 2019

שיעור 12 Eyl 2019

שיעור בנושא "כלי מחזיק ברכה לישראל", שיעור 6

12 Eyl 2019
לכל השיעורים בסדרה: כלי מחזיק ברכה לישראל 2019

שיעור בוקר 12.09.19- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפקיד עם ישראל - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: השיעור שלנו יהיה בנושא "כלי מחזיק ברכה לישראל", אנחנו נקרא קטעים נבחרים מהמקורות בנושא. אנחנו נמשיך מציטוט מספר 11 מתוך בעל הסולם, "שמעתי" מאמר ס"ט, "מקודם יהיה תיקון העולם".

"אמר, שמקודם יהיה תיקון העולם, ואח"כ יהיה הגאולה השלימה, שהוא סוד ביאת המשיח, שהוא סוד "והיו עיניך רואות את מוריך" וכו', "ומלאה הארץ דעה". שזה ענין מה שכתב, שמקודם יתוקן פנימית העולמות ואח"כ חיצוניות העולמות. אבל צריכים לדעת, שחיצוניות העולמות, שיתקנו, זהו מדרגה יותר גדולה מתיקון הפנימיות. וישראל, שורשן מפנימיות העולמות, שזה סוד "כי אתם המעטים מכל העמים". אלא שעל ידי זה שמתקנים את הפנימיות, אז יתוקן גם החיצוניות. רק חלקים קטנים, וכל פעם ופעם מתוקני החיצוניות יתוקן (עד שפרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון), עד שיתוקן את כל החיצוניות. ועיקר הבנה בין פנימיות לחיצוניות, הוא על דרך כשאדם עושה איזה מצוה, אז לא כל האברים מסכימים לזה. וזה דומה כאדם היושב בתענית, שאז אומרים, שרק הפנימיות שלו הסכים על התענית, אבל החיצוניות שלו יש לו אי נעימות מהתענית, שהגוף הוא תמיד בהתנגדות להנשמה. שרק בערך הנשמה יש להבחין בין ישראל לאומות העולם. אבל בערך הגוף הם שוים, שגם הגוף של ישראל דואג רק לתועלת עצמו. לכן, כשיתקנו הפרטים בדרך כלל ישראל, ממילא יתוקנו כללות העולם. נמצא, בשיעור שאנו מתקנים את עצמנו, בשיעור הזה יתוקן אומות העולם. וזה סוד מה שאמרו חז"ל: "זכה, מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות". ולא אמרו: "מכריע את כלל ישראל", אלא כי "ואת העולם כולו לכף זכות". היינו כנ"ל, שהפנימיות יתקן את החיצוניות."

(בעל הסולם. שמעתי. ס"ט. "מקודם יהיה תיקון העולם")

שאלה: אם אני אתקן את הגוף דישראל אז אני אתקן גם את הגוף דאומות העולם?

מה זה גוף? אני לא יודע מה אתה אומר.

תלמיד: הוא אומר שלישראל יש ראש וגוף ושהם מתקנים, עובדים בעל מנת להשפיע.

כן.

תלמיד: הם מתקנים בעצם את עצמם.

את עצמם זה נקרא ראש. ואז בהתאם לזה הגוף ניתקן וכמה שמתקנים את הראש נתקן הגוף, והעיקר זה לתקן את הגוף, שזה נקרא חיצוניות, שלא יכול לתקן את עצמו אלא אך ורק על ידי ישראל, שזה נקרא ראש.

תלמיד: זאת אומרת, הגוף דישראל, הוא גם נקרא "אומות העולם".

כן. גוף ישראל וגוף אומות העולם זה אותו גוף, רק לאומות העולם אין ראש. ראש יש רק לבחינת ישראל, ישראל, לי ראש. והגוף של ישראל, קיים רק כדי להתקשר לאומות העולם. זה לפי הפרצופים, זה לא שייך לגופים בעולם הזה.

שאלה: הוא מבדיל פה בין תיקון פנימיות ותיקון חיצוניות. מה הכוונה תיקון פנימיות ותיקון חיצוניות?

תיקון הפנימיות זה נקרא מה ששייך לראש, ותיקון החיצוניות מה ששייך לגוף.

תלמיד: ראש הכוונה ישראל, הם מתקנים את עצמם זה פנימיות, ואומות העולם שהם מתקנים את עצמם זה חיצוניות?

הם לא מתקנים, ישראל מתקן את הכול.

תלמיד: מה זה "כשאדם יושב בתענית"?

הגבלה. תענית זה הגבלה. אז הוא רוצה להגיד שאם אדם יושב בתענית אז הגוף שלו סובל.

תלמיד: במה הוא מגביל לאדם?

למרות שהראש מחליט הגוף לא מבין, הגוף לא עושה החלטות. ולכן, מה קורה כאן? תתאר לעצמך, אתה נמצא במקום אומות העולם, ואתה מרגיש כל מיני בעיות, ייסורים מהאקלים, מכל דבר ודבר בחיים. אתה לא החלטת על שום דבר, אתה לא משפיע עם התופעות האלה, אלא מה אתה מגלה בצורה אינסטינקטיבית? אתה מגלה שיש ראש, שנקרא ישראל, והראש הזה בגלל התפקוד שלו המקולקל, הלקוי, הגוף סובל. הראש בעצמו גם סובל אבל לא עד כדי כך. הגוף בעיקר סובל. יש לך מיליארדי אנשים בעולם שסובלים, מתים מרעב, מכול מיני מחלות, ממה לא, מי אשם בזה? האמת שישראל.

אז מה צריכה להיות התגובה מהגוף? שנאה אינסטינקטיבית, לא יודעים למה, אבל שנאה אינסטינקטיבית. זה נקרא שהגוף יושב בתענית, הוא לא יודע, הוא לא מסכים, הראש החליט שעכשיו זה תענית, ואז הוא סובל.

תלמיד: לשבת בתענית זאת פעולה שאנחנו אמורים לעשות?

לא. הוא נותן לך דוגמה שאם הראש אומר שאני נמצא עכשיו בתענית, אז הראש מחליט. והגוף? הגוף לא יודע על כל הדברים הלאה, לא אכפת לו, אין לו ראש, אין לו החלטות, אין לו כלום, יש לו רק בטן. הוא צריך למלא את הקיבה שלו, את הכלי שלו הוא צריך למלא ומרגיש שלא נותנים לו, שהוא לא מתמלא. אז מה לעשות? אז הוא שונא את הראש כי הוא לא מבין למה זה קורה לו. הוא לא יכול להבין, הוא לא יכול להשיג, הוא לא יכול להחליט, הוא לא יכול להסכים עם זה, הוא צריך מילוי, והראש לא נותן לו מילוי, אז הוא שונא את הראש.

מה יכול להיות הפתרון? שהראש יתפקד נכון ויחבר לעצמו את הגוף ואז הגוף יבין מתוך הראש שהם יהיו כאחד, ושגם התענית וגם בכלל כל הפעולות, יהיו לטובת הקומה השלימה, לטובת הבורא.

שאלה: מה הפעולה שצריכה להיות בראש אם הכול תלוי בראש?

בראש צריכה להיות קודם כל פעולת החיבור, צריכים לתקן את הראש, שיהיו בראש מחשבות טובות, החלטות נכונות ואז הראש יפעל בהתאם למה שיש למעלה מהראש, שזה הבורא, על הגוף, יצרף לעצמו את הגוף ויפעלו יחד כל הקומה.

תלמיד: מה חסר לנו כאן כדי לסדר את הראש נכון?

אנחנו בעצמנו ראש. מה שחסר לנו זה להיות מחוברים, סך הכול. אין יותר מזה. להיות מחוברים בכוונה שהתיקון שלנו יביא לקשר בין הכוח העליון לגוף, לאומות העולם. בשביל זה אנחנו קיימים. אנחנו סך הכול המעבר, הצינור, בין הבורא לאומות העולם. כמו שמסביר בעל הסולם במאמר "ערבות".

תלמיד: אמרת לפני רגע שכל מה שאנחנו רואים בעצם בעולם זה תוצאה מזה שהראש לא מסודר נכון.

כן, ודאי. כל הרע שמגיע לעולם, זה מפני שהראש לא מסודר נכון. כל הטוב שבינתיים מגיע לעולם, זה הכול מהבורא שמגיע ומגיע כאיזו מקדמה, כי היא לא מגיעה לנו.

אנחנו כראש המקולקל שנמצא בין הבורא לאומות העולם, ולכן מגיעות ממנו מכות ומאומות העולם מכות.

שאלה: אם התיקון של ישראל מתקן גם את העולם, למה צריך הפצה לאומות העולם, או מה הם צריכים לדעת?

שהם ידעו שהם צריכים ללחוץ עלינו בצורה סלקטיבית, מבוררת, שידעו במה תלוי התיקון, וידעו למה הם שונאים אותנו. ומסביר לנו בעל הסולם שההפצה הזאת צריכה להיות מראש, מקודם, כמו שפרעה ידע על התכלית והתפקיד של עם ישראל והרשה להם לצאת, ככה גם אנחנו צריכים לפרסם את הידיעה הזאת לאומות העולם.

תלמיד: איך הלחץ שלהם יראה שונה אם הם ידעו את זה?

אני לא כל כך יודע את זה.

שאלה: גם ככה הם לוחצים עלינו, אז מה ההבדל אני מתכוון?

אז הלחץ הוא שנעבוד יחד על העניין הזה. לא סתם אפילו בעל הסולם נסע לפולניה [ועשה] עוד פעולות כאלו. אבל אנחנו לא צריכים עד כדי כך לעבוד, מספיק לנו אם אנחנו עובדים עם החברים שלנו מאומות העולם, וכשאנחנו כולנו יחד מצרפים אותם לראש אחד, כבר יש מזה תועלת גדולה. חוץ מזה כמה שאפשר מפרסמים. מדי שבוע יוצאים מאמרים, צריכים עוד יותר לפרסם אותם בכל מיני רשתות, נקווה שאחרי הכנסים אנחנו נתעסק בזה יותר.

שאלה: אני שואל על הכנס באיטליה. אנחנו אומרים ש"אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים1". הקבוצה באיטליה כרגע צועקת, היא רוצה להבריא, היא רוצה להיות חלק מהכלי העולמי, חלק מאירופה, חלק בריא ופעיל. איך אנחנו לוקחים את ההזדמנות הזאת ככלי עולמי, "בני ברוך" באשר הם שם ובסוף השבוע הבא מצילים אותם מבית האסורים? מה אנחנו צריכים לעשות, כל הכלי העולמי?

אנחנו צריכים להראות להם, לעורר בהם את הרצון לתקן את הכלי האירופאי. כל הצורה, כל השיטה המודרנית של הקיום, היא באה מתוך יוון ואיטליה. כל הארגון בא מאיטליה וכל הפילוסופיה באה מיוון, הם בעצם החיו את אירופה, שאז בכלל היו חיים שם על העצים, והאיטלקים, יותר נכון הרומאים, גם לא בדיוק, אבל בכל זאת, באו משם ובנו את כל אירופה עד צפון אנגליה, עד סקוטלנד ועוד יותר, וכך התפשטו עד רוסיה, המזרח התיכון וכן האלה. והמלחמות האלה של הפלישה לאירופה ולאסיה, אלכסנדר מוקדון וכן הלאה, לאפריקה, מהם הגיעו כל התרבות וכל החינוך וכל המבנה המדיני והכול.

אנחנו רוצים להחיות בהם את השורשים האלו, את הקשר שלנו אליהם, שדרכם יצאה גם הדת, גם הנצרות, ואנחנו רוצים דרך השבירה הזאת שהיתה אז שלנו לעורר את הכלים האלו ושהם ישפיעו לאירופה. לכן אנחנו עושים קודם כל כנס אירופאי בתקווה שהם יתעוררו וישפיעו על כל אירופה. דרך אגב, אמנם זו קבוצה מפוזרת, לא כל כך מסודרת, אבל היא בכל זאת קבוצה גדולה מאוד. פעם כשהיינו עושים שם כנסים, היו שם עשרות אנשים. אין לנו באף מקום, באף מדינה באירופה קבוצה כה גדולה כמו באיטליה. אז אם אנחנו נחבר אותם יחד, אם אנחנו נעורר אותם, נחמם אותם, דרכם נוכל להשפיע אחר כך על כנס בולגריה, הכנס האירופאי, וכך אירופה תתעורר.

אנחנו חייבים לעשות את זה, דווקא אנחנו, אני מדבר על הישראלים, מפני שאירופה בעינינו זה הכלי השבור הבבלי, זו בבל המודרנית, שהיא מהווה ממש את כל השבירה ואת כל המקום לתיקון הרצוי. ולכן צריכים כך לראות את שני הכנסים האלו כהכנה וראש באיטליה, והמשך והגוף בבולגריה.

שאלה: במה בדיוק הכלי האיטלקי צריך להרכין את הראש כלפי מה שנקרא "ישראל", כדי שהתיקון יצליח?

לעבוד יחד איתנו. אני לא מחכה ולא מצפה ולא רוצה שהם ירכינו ראש כלפינו אלא כלפי הכוח העליון. קצת להוריד את האגו שלהם, שזה באמת מיוחד אצלם, הם גאוותנים האיטלקים, אז יופי, זה בולט, זה טוב, ובצורה כזאת להתקדם עם הרכנת הראש.

תלמיד: הם צריכים לתת יד לכלי העולמי שימשוך אותם.

זה אחרי שהם מתחברים. רק בהתחברות ביניהם הם יכולים לתת יד לאחרים, אחרת איזו יד, אין להם יד.

שאלה: זו בדיוק השאלה, איך הם מייצרים בכנס הזה יד כזאת חזקה עם העזרה של הכלי העולמי, כך שהם נאחזים באירופה ובכלי העולמי? במה מדובר שם, איזו הבחנה בדיוק תגרום להם לתפוס את זה?

חשיבות. הם צריכים להבין שבהם תלויה כל מלאכת התיקון. ואנחנו צריכים להשתדל להפיל את זה עליהם בצורה נכונה ויחד איתם להמשיך את זה אחר כך בכנס האירופאי. נקווה שזה יצליח, ואם לא, זה יהיה גרוע מאוד, ואיטליה שוב תישאר בצד מנותקת מכולם וכן הלאה. נקווה, נשתדל ונצליח בעזרת ה'.

תלמיד: גם אתמול אמרת שלכנס באיטליה ולכנס בבולגריה, לשניהם יש השפעה מאוד חזקה על ישראל.

כן ודאי. זה ללא ספק.

תלמיד: אתה יכול להראות את הקשר?

אנחנו מרגישים את זה אפילו בצורה גשמית עד כמה אנחנו תלויים באירופה, בדעה, ברוח, בהכול ועדיין אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יכולים לתקן את היחס של אירופה. אירופה זה כל העולם בעצם, נראה לנו שסין, רוסיה, אמריקה, זאת אומרת ארצות הברית, הם כאילו קובעים. לא. דווקא אירופה שנמצאת ביניהם, היא קובעת יותר. הכיוונים, הסיבובים האלה התת קרקעיים, בוא נגיד כך, הם בצורה כזאת סמויה, אבל אירופה קובעת. וטראמפ ופוטין, הם תלויים באירופה.

יש בזה קשרים פנימיים, זה לא עניין של כסף ולא עניין של צבא. זה כמו שישראל נגיד קובעת בעולם את הדברים, למרות שמי היא ומה היא, אז אירופה גם אחריה, אחרי ישראל. אנחנו תלויים יותר בדעה, בכל מה שמתבשל באירופה מאשר במה שמתבשל בארצות הברית.

תלמיד: במה בדיוק אנחנו תלויים באירופה?

זו אידאולוגיה. אירופה מקדמת את העולם מבחינה אידיאולוגית. זה לא עניין של הכוחות הגסים, אלא הכוחות הפנימיים יותר זה אירופה. אין לי כל כך מה להסביר, ככה זה קורה, ככה זה קרה. אירופה מהווה לנו את בבל המודרנית, שאותה צריכים איכשהו לסדר. ויש להם לזה נטייה, מצד אחד. מצד שני, ודאי שהאגו פועל בצורה הפוכה מזה. נקווה שאנחנו נצליח.

שאלה: ניקח עכשיו עשירייה כלשהי, מה היא צריכה להכניס לתוכה כדי שהעבודה הפנימית, או העבודה של העשירייה תשפיע עכשיו על איטליה, על אירופה?

אנחנו צריכים להביא את עצמנו למצב שאני עומד מול אירופה השבורה, מול המערכת השבורה לכל הכיוונים. זה כלכלית, זה מדינית, זה אידיאולוגית, פסיכולוגית, לא חשוב. בכל הכיוונים זה כך, ועכשיו זה רק מתחיל להתגלות. ומתחיל להתגלות בגלל מה? בגלל שהאגו פועל בפנים ולא נותן להתחבר. כמה שיעשו תיקונים, הם יראו שיגלו בזה עוד יותר שבירה.

אבל כשמגלים את השבירה, אז מאין ברירה פונים לאבינו שבשמיים. מגלים שאין ברירה וחייבים, רק כוח עליון יכול לעזור לנו, או למות. אחד משניים. ולכן מה שאנחנו צריכים, טוב אם היינו רואים את הקבוצות האירופאיות שהן לא מסוגלות לכלום. אבל זה על ידי השקעה גדולה, שרוצים להתחבר, שרוצים להגיע למשהו, לחיבורים, לתיקונים, לכל מיני דברים ולא מסוגלים. אז צועקים, ומגיעה ישועה.

זה מה שגילינו נגיד במולדובה, שעד כמה שאפשר לנו להיות יחד וליהנות, זה לא סוף הדרך. זו רק ההקדמה למצב שאנחנו נגלה עד כמה שאנחנו לא מצליחים. זאת אומרת אחרי ההצלחה הזאת צריכה לבוא מכה. שבמה מצליחים? שום דבר. מה יש לנו? כלום. עד מתי? וכן הלאה. עד שרואים את עצמנו מול הקיר ואז צועקים. ותמורת הצעקה מקבלים כוח לשבור את המחסום, לעבור את המחסום. אז אותו דבר יש לנו באירופה, רק באירופה זה בצורה יותר ברורה, שנמצאים בשבירה.

אם בכל הכוחות שלנו, גם הרוסים, ובקבוצות אירופה יש מלא רוסים, אם בכל כוחות שלנו מהכינוס של מזרח אירופה נצטרף לאיטליה ולאירופה עצמה ממש, המערבית, אני חושב שאנחנו יכולים להגיע להמשך הכנס בצורה טובה מאוד. מה זה טובה מאוד? שנגיע למצב שלא תהיה לנו ברירה, אלא נתחיל לבקש. לבקש, לפנות לבורא. וזו כבר באמת העבודה הרוחנית האמיתית, הנכונה.

אני לא יודע אם זה יקרה עכשיו, בשלב הזה, או שזה יקרה בעוד חצי שנה, שנה, אבל בעצם התהליך צריך להיות כזה. "לא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החייל הזה", זה לא יכול להיות. אבל התהליך הוא מובן. ומה שהשגנו בכנס מולדובה, אנחנו השגנו שבחיבור בינינו אנחנו כן מסוגלים משהו לעשות, רק זה עניין של הקטנות עדיין.

אם אנחנו נחבר את הכלים שלנו האלו עם איטליה ועם מזרח אירופה ועם אירופה בעצמה, ממש נתחבר לבבל. כי הכלי רוסי זה לא בבל, זו בעצם קבוצה אחת. אמנם היא גדולה ומפוזרת כך בכל השטח, אבל זו בעצם עשירייה אחת. חסר לנו להביא את הכוח הזה לאירופה, ולהרגיש עד כמה אנחנו זרים, מפוזרים, לא מבינים זה את זה. יש לנו בלל שפות, יש לנו ממש את כל הבבל בעצמה.

איך אנחנו עובדים על זה, איך אנחנו מחזירים את כל הכלי הזה, על ידי היחס שלנו להיות כאיש אחד בלב אחד, ממש ללב אחד. וגם ודאי שלא נצליח בדרך, אז נצעק לבורא ואז נזכה לחיבור עימו, לעזרה. חיבור עימו יכול להיות רק בתנאי שאנחנו זקוקים לו וזקוקים לעזרה כדי לבנות כלי לגילוי שלו. זה בעצם בכללות התהליך שצריך להיות.

שאלה: אם ניקח אנשים שמרגישים יותר את בבל הזו שתיארת, את השבירה הזו, ונושיב אותם ביחד. יש אנשים שיותר מרגישים את הכלי האירופאי, יותר מרגישים את הכלי הרוסי מתוך התכונה שלהם, מתוך התרבות שממנה הם באו. אם נושיב אנשים שמרגישים את אירופה יותר, נושיב אותם בעשירייה וניתן להם לעבוד, זה יהיה שונה מעשירייה לדוגמה של רוסים, כמו שתיארת עכשיו?

יש בזה מה שאין בזה, לכן אני לא יכול להגיד. לי נראה שאירופה לא יכולה לתקן את עצמה בעצמה. איטליה, אם תצטרף לאירופה במלואה, זה טוב, זה כוח טוב. הרוסים אם יצטרפו לאירופה בצורה כזאת שבכל זאת הם תומכים, לא בכוח הגלוי, אלא בתמיכה, זה גם נותן משהו.

אנחנו צריכים לעבוד גם על זה שצריכים להוריד את הגאווה האירופאית. אני לא יודע על מה הם מתגאים היום, כי אין לנו חלקה בעולם שהיא יותר גרועה מאירופה, מבחינת הרוחניות ומבחינת הגשמיות. אז אין כאן כל כך על מה להתגאות. אני לא יודע מה לעשות כאן. נקווה שבזמן הכנס האירופאי, כל הקבוצות שלנו מכל העולם כמו שאנחנו ראינו גם בכנס מולדובה יתחברו אלינו, ונוכל לעבוד יחד. אבל העבודה שלנו בעצם זה על בבל המודרנית, על אירופה.

תלמיד: נוצר מצב שכאן בפתח תקווה התאספו בשנים האחרונות חברים שהגיעו מאירופה. הם יושבים בינינו, ויש להם יחס ישיר כלפי אירופה. איך אפשר לכנס את הכוח הזה לעזרה לאירופה?

אני לא יודע. אני לא יודע מה להגיד לך. במשך שנים אני מצפה שיצא מזה משהו, אבל לא יוצא. או שהחברים האלה שהגיעו אלינו מאירופה הם כאלו, או שהאירופאים לא יכולים להיות איתם בקשר, או לא רוצים להגיב בכלל על כלום. אבל ודאי שהעבודה שלנו עם האירופאים, זו עבודה מאוד מאוד חשובה. ואם זה לא יוצא, אז זה לא יכול להימשך כמו כל השנים. זה לא יכול להימשך. כי אם אנחנו עכשיו חס ושלום לא נצליח בכנס הקרוב בבולגריה, אז אתם תיראו איך המצב באירופה אחרי זה יתדרדר מהר מאוד. ממש יתדרדר מהר מאוד. לא שאני רוצה בזה להזהיר, להגיד משהו, אלא זה יקרה, זה יקרה בטוח כתוצאה ישירה מחוסר שום כוח רוחני שנמצא ביבשת. אז זה תלוי וודאי מזה שהגיעו לכאן מאירופה הרבה אנשים, ואנחנו לא רואים שמזה אירופה מתאוששת.

תלמיד: שנים ניסו פה ליצור כמו שאתה אומר, קבוצה שדואגת לאירופה, וכל פעם ראינו שזה לא כל כך עובד. ותמיד אנחנו רואים ששנים אדם מנסה, ומראים לו שזה לא עובד. אדם מנסה, ולא עובד.

אנחנו אתמול היינו בישיבה, קבענו שאנחנו כולנו מתגייסים לזה? אז בבקשה תתגייסו לזה כל מי שרק מסוגל, כל מי שיכול, ואפילו למעלה מעבר לזה. תפנו גם למזרח אירופה, לכל הכלים האלו בכמה שאפשר. כל הכלי העולמי חייב עכשיו להתגייס לכנס האירופאי. הכנס שהיה במולדובה, זה כנס רוסי, זה סך הכול לא כנס אירופאי. זה כנס חזק, ככוח חזק אנחנו יודעים את זה. יש לך בישראל כוח חזק, ויש ברוסיה כוח חזק, כל היתר מת. ממש מת.

כמו שאני נמצא בקשר עם כל הקבוצות, המצב בצפון אמריקה לא יותר טוב מהמצב באירופה, כולם שם בירידה. וכמה שאנחנו משקיעים שם, כלום לא יוצא. רק בגלל שזה אמריקה, אבל זה שום דבר חוץ מהשם. אני ממש לא יודע להגיד למה זה לא מוצלח, אבל זה לא מוצלח תכלס. אני לא רוצה בינתיים לעשות ביקורת. אז נשתדל.

שאלה: אני רוצה לשאול בפתח תקווה על המצב שלנו באירופה. המצב הוא כזה שהנהלת אירופה יושבת בגרמניה, גם הקאפ האקדמי, וגם העניין הכספי, ובאיטליה יש מנגנון לגמרי אחר.

כן, בפני עצמו.

תלמיד: איך אתה רואה את זה, האם צריך להתאחד? איך אנחנו יכולים לעשות את החיבור?

תנסו לעשות מקסימום חיבור בין כולם לפני הכנס, וניראה עד כמה שזה עובד. תיראו איך זה יכול להיות. אני לא יודע, אני לא מכיר, אני בכלל לא מהמארגנים של הדברים. כלפי הכיוון האידאולוגי אני נותן לכם קו אחד בעצם, איך ניראה לי שזה צריך להיות. יותר מזה אני לא יכול להגיד. איך לחבר קבוצות פה ושם בקשר זה לזה, אני לא יודע. בשטח אני לא יודע, אני לא מכיר, אני לא נמצא בזה.

תלמיד: האם יותר חשוב שאנחנו קודם כל נעשה חיבור בינינו בפנימיות, ואחר כך בחיצוניות? זאת אומרת בכל המנגנונים, מערכות?

לא. ודאי שאנחנו לא באים לאוכלוסיית אירופה. אנחנו צריכים עכשיו לקבוע בינינו קשר יותר חזק, עשיריות נכונות בינינו, כדי להכניס את כל המדינות של אירופה במערכת אחת, ולהתגבר כאן על ההבדל בשפות, שזה מאוד חשוב. זה חלק גדול מאוד מהתיקון. זה מה שבא לנו מבבל. אם לא השבירה בבבל בימי אברהם, יכול להיות שכל העולם היה מדבר ארמית. ארמית כמו שזה היה בבבל. ורק קבוצת אברהם אז היא עלתה לעברית, שזה כמעט אותו דבר. לכן אנחנו צריכים על זה להתגבר.

אנחנו לא מדברים עכשיו על לצאת לאירופה לפרסום ולהסברה רחבה לכל האירופאים, לא, אנחנו מדברים על איך לאחד את הכלי שלנו עם הכלי האירופאי כך, שהם ירגישו שהם שייכים לתכנית אחת, למנגנון אחד, למטרה אחת, ומטרה הזאת דווקא נמצאת בתוך מרכז החיבור שלהם. שהם מתקנים את הבבל. בהם ניתקן הבבל, ואין לעולם יותר מאשר את זה לעשות.

שאלה: אנחנו מרגישים התפעלות מאוד גדולה מכך שאנחנו מתחילים ביחד את ההכנה לכנס האירופאי. אחרי הכנס אנחנו נתאסף בזום של ערבות טים, של צוות הערבות, ונתחיל את ההכנה המשותפת. אנחנו מזמינים את כל החברים להשתתף בזה, ויש לינק בצ'אטינג.

זה עכשיו אחרי השיעור?

תלמיד: אחרי השיעור. אפשר לשאול עד כמה חשוב להשתתף בהכנה לכנס?

זה כל התיקון. אנחנו חושבים שהתיקון זה לבוא לכנס ולרקוד ולשיר ולהתפעל שם מכמה פסוקים? לא, העיקר זה הכנות, הכנות. הכנות זה התיקונים. במיוחד בכנס הזה שיהיה לנו באירופה, ההכנות הם התיקונים בעצמם.

תלמיד: בקשו ממני לדווח על מה שהיה בכנס במולדובה. אז ברוך ה' היו שם הרבה הפרעות.

בלי זה אי אפשר.

תלמיד: הייתה בעיה בריאותית, ומזה נבעו הרבה שמועות ודברים. אז אנחנו רוצינו להבהיר. כמו שאתם יודעים הייתה בעיה בריאותית, היו הרבה שלשולים וכן הלאה. עבדה מחלקה גדולה של רופאים, ורוב הרופאים הגיעו למסקנה שהייתה שם מגפה בצורת וירוס.

מגפה מקומית, שהייתה עוד לפני הכנס.

תלמיד: מגפה מקומית בצורת וירוס, שחלק מהאנשים עוד תפסו בטיול. אנחנו כמארגנים לא היינו ערוכים לתרחיש כזה, כי טיפול במחלה כזאת, זה טיפול כמו באירוע רב נפגעים. אבל בעצם הרופאים בונים מחלקה שבה הם בודקים לפני כל כנס את התנאים המקומיים והמגפות, ונותנים המלצות.

בעקבות זה היו תלונות על האוכל, ועל השירותים הכימיים. אז אני רק רוצה להסביר שלגבי אוכל, אנחנו עבדנו עם החברה הכי גדולה במולדובה, חברה מושקעת שנקראת "קרטוריה" שיש להם רשת מסעדות הכי גדולה, האוכל היה טרי, והכול נבנה לפי התקן. אז ממש הושקעה מחשבה.

לגבי השירותים הכימיים, אין מקום מתאים כזה במולדובה, אבל ברוב המקומות בעולם יש מספיק תאי שירותים לכאלה אירועים. כי בעצם אין כאלו אירועים המוניים שאנשים יושבים בבת אחת שעות. ואז אנחנו כמובן נתנו את השירותים הרגילים לנשים, ושירותים כימיים לגברים. גם בזה הייתה השקעה, כי אנחנו הבאנו שירותים חדשים הכי טובים שיש בארץ, גם עם ברזיות של מים לידיים. לא כולם הסתדרו, וטוענים שלא היה מים. ברגע שבדקנו היו מים, אבל להבא אנחנו צריכים לראות איך מטפלים בדברים האלה.

חוץ מזה היו ארבע תקלות עם המיזוג, שגם בזה הייתה לנו הפרעה ואנשים התלוננו. אז השתדלנו לטפל בזה במקסימום.

מה שאני רוצה להגיד זה, שהושקעה מחשבה רבה בארגון, וניסינו לבדוק את כל הדברים שאפשר. אך יש דברים שהם בלתי צפויים, שאי אפשר אותם לצפות.

הבורא סידר מה שצריך, ונקבל את זה באהבה. בקיצור. מה שעבר עבר, והכול לטובה. אין מה לעשות, אני מבין את זה. השקענו כמה שיכולנו. בטח שנתקן את עצמנו עוד יותר, אבל בסך הכול אין מה להתלונן. בקשר למיזוג, אצלי בכלל לא היה מיזוג איפה שישבתי, ומה לעשות, כשאני נמצא בתפקיד, אז אני בתפקיד. אז מה נעשה, שאני אסתובב במקום וינטלטור, או במקום משהו? ככה זה. המטרה היא מכסה את הכול.

אז מה שאני מבקש, מי ששמע על הכנס שיש לפנינו באיטליה, ובמיוחד בבולגריה, רצוי שיתעניין בזה, רצוי שיתחבר לזה. אנחנו צריכים לראות את הכנס בבולגריה שזה ממש יראה כתחילת התיקון העולמי האמיתי, תיקון בבל. הוא מאוד חשוב. מאוד תלוי בנו. אם אתם שומעים תרוויחו, תראו מה זה יכול לתת. אפילו במקצת להצליח בו, זה יהיה פי כמה וכמה יותר בתוצאות מלהצליח בכנס מולדובה. כי שם זה הייתה בעצם קבוצה הומוגנית אחת, וכאן זה ממש הבבל. וכמה שאנחנו נגלה שלא מסוגלים, אנחנו דווקא, דווקא מתוך זה נצטרך להפעיל תפילה, וזה בעצם קרש הקפיצה לתיקון.

(סוף השיעור)


  1. "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (ברכות דף ה' עמ' ב')