שיעור בוקר 15.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: הדור האחרון

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", נקרא קטעים נבחרים מהמקורות.

חוץ מזה יש ספר, ואולי לא אחד בנושא הזה, שאנחנו הדפסנו לפי הכתבים של בעל הסולם, אבל בכל זאת אנחנו קיבצנו כאן את הקטעים המהותיים ביותר, החשובים ביותר בהתאם לדור האחרון.

זאת אומרת בהתאם לאותה חברה שאנחנו צריכים להשתתף בה, לבנות אותה, או שהיא תיבנה אפילו בלעדינו חס ושלום, נקווה שאנחנו באמת נהיה וגם נשתתף בבניית החברה הזאת. אבל היא צריכה לקום ממש בדורנו.

קריין: קטע מספר 1, בעל הסולם.

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות. ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא. וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה. ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח. וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה."

(בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")

את הדברים האלה אנחנו שמענו לא פעם אחת ולכן נמשיך לקטע שני.

קריין: קטע מספר 2, בעל הסולם.

"מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר. והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם. וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה. אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

שאלה: הדור האחרון מיועד לכלל העולם, נכון?

לאט לאט, זאת אומרת כניסה לאותו המצב הרוחני של כלל העולם, אבל זה [קורה] בהדרגה ולא שכולם נכנסים לרוחניות. ישנם כאלו, כמו שהוא אומר, שלוקחים את אלו שיכולים להתקשר לבורא על כתפיהם ודוחפים אותם, מתוך זה שאחרת הם מבינים שאין להם אפילו זכות קיום גשמית.

תלמיד: אז הבסיס הזה שהוא כותב עליו לכל הביאור שזה "הדבק במידותיו", "השוואת הצורה", העיקרון הזה הוא נכון לכולם, גם לאנושות?

בסופו של דבר כן, רק יש חלק אקטיבי שזה אנחנו, או עוד כאלה שבהם יתגלה הרצון הזה והדחף, שהבורא גם יביא אותם בכל מיני צורות להתחבר לשיטת התיקון ואליו, שיהיו בראש השינויים, וישנם כאלה שיצטרכו [לבוא] אחר כך, מכל מיני טעמים, מזה שירגישו שאין קיום אחר, ובכל זאת יצטרפו או מתוך רצון או מתוך הכרח, או בדרך טובה או בדרך ייסורים.

תלמיד: אז היום כשאנחנו יוצאים לקהל הרחב, אנחנו יוצאים מטעם הבסיס הזה של השוואת הצורה?

לא, אנחנו לא מדברים על השוואת הצורה עם הקהל הרחב. איך יכול להיות? אתה, אסור לך לדבר אל מישהו שאין לו את הרצון הזה. אתה כמו מוכר טוב, חייב להגיע לאדם שיש לו רצון כנגד מה שאתה רוצה למכור לו. אחרת בשביל מה?

אנחנו רוצים להגיע לאנשים ולהגיד, יש לנו תרופה נגד וירוס. אם יש לך תבוא, אם אין, אל תבוא. לכן עד שהאנושות לא תתייאש מכל המצבים האלה שהיא עוברת ותגיד שזהו, גמרנו, "הגיעו מים עד נפש", אז אין לך מה לבוא אליהם.

אלא לפזר את הידיעה הזאת כמו שאנחנו פה ושם, קצת, אבל ממש שתהיה לך אוזן קשבת ולב פתוח מכל בני העולם כי מתוך הייאוש שלהם הם יראו שאין להם שום שיטה איך לסדר את החיים שלהם, זה עוד לא.

תלמיד: ומה הבסיס לכל ביאורינו כשאנחנו באים אל העולם?

אנחנו באים כדי בינתיים לספר על דברים האלו ובטוח שיהיו כאלו שבשבילם זה יהיה כתרופה, כהמשך, כמשהו לחיים, אור בחיים. ויש כאלה שיגידו, טוב, זה סתם פילוסופיה או משהו, זה עוד לא נחוץ לי, אני לא קונה את זה. זה הכול תלוי במידת הייסורים שאדם מגלה בחיים שלו.

תלמיד: מה היסוד של כל ההסבר שלנו? כשאנחנו פונים לקהל הרחב, על מה אנחנו נשענים?

אנחנו רוצים להסביר להם שחיבור זה ממש אמצעי להצלה מכל הצרות.

תלמיד: למה?

כי אז אנחנו נמצאים בהתאמה לטבע הכללי. שכולו גלובלי אינטגראלי, ואנחנו אם נתחבר בצורה כזאת, אז נהיה יותר קשורים לכוח הכללי של הטבע. ואז בזה אפילו אותו כוח העליון, יסדר לנו את כל מערכות החיים נכון.

תלמיד: ההסבר שנתת עכשיו זה גם השוואת צורה.

כן, אבל אתה לא מדבר על להשפיע על מנת להשפיע, על מנת לקבל, אתה לא מדבר כך. אתה מדבר על טבע שהוא החוק הכללי שהוא שולט על כולנו, ברור שהוא שולט על כולנו, ולכן כדי להתקרב אליו ולהיות איתו בקשר הנכון אנחנו צריכים להיות מחוברים. כמו שדומם צומח וחי מחוברים ביניהם, גם מין המדבר צריך להיות מחובר.

והבעיה היא בדומם צומח וחי, למה אנחנו רואים בהם כל מיני הבעיות, זה בגלל שאנחנו בני האדם שנמצאים באגו בינינו, אנחנו משפיעים עליהם, ש"ידו בכל ויד כל בו", שאנחנו משפיעים ברע, ברצון האגואיסטי שלנו על כל הדומם צומח וחי.

אם היינו מתקנים את הרצון לקבל האגואיסטי שלנו, אז "גר זאב עם כבש" ואז גם לא היה שום דבר מתגלה כרע בדומם צומח וחי.

אלה דברים שצריכים לכתוב, לחשוב איך, באיזו צורה, אפילו לילדים ולכל מיני סוגי אנשים, וכך לאט לאט להביא אותם להבנת התיקון. אבל לא מדברים ודאי, לא על התורה ולא על הקבלה, אלא איך אנחנו מזדהים עם הטבע. שברור לכולם שהזדהות עם הטבע זה לטובתנו.

שאלה: "הדור האחרון" נשמע כמו משהו סופני לאדם. אם היה קורא לזה "הדור הגדול ביותר" או "הנעלה ביותר", או אפילו אם נגיש את זה כך לאנשים, הרי אם הם לא ישמעו ועל פי תסריטו של בעל הסולם תיתכן מלחמת העולם השלישית ורביעית".

אתה צודק, אסור לנו לקרוא לדור האחרון "דור האחרון", אנחנו חייבים לקרוא לזה "דור התיקון", כי אנחנו מתקנים את האנושות ולכן כך אנחנו נקראים.

תלמיד: ואם האנושות לא תשמע ועל פי התסריט האפשרי תיתכן מלחמת עולם שלישית ורביעית ואנחנו שוב נתגלגל לאחור, אז הדור האחרון הזה יכול לחזור שוב בעוד אלף שנים? זה לא אומר שזה קרוב?

לפי התיאוריה אתה צודק ובעל הסולם ומקובלים אחרים גם כותבים כך, אבל נראה לי שאנחנו כבר עברנו את השלבים האלה של מלחמת עולם השלישית ורביעית, אמנם היא מאוד מאוד כביכול אקטואלית לפי החדשות, אבל לא נראה לי.

נראה לי שאנחנו מתקדמים בצורה נכונה, טובה והבורא כן רוצה, למרות שלא שרוצה, אם אפשר להגיד "רוצה", אבל לפי התיקונים שעכשיו מתרחשים, לא נצטרך מלחמות.

שאלה: איך אפשר לפתור את הפרדוקס, מי שההכרחיות שלו לא נפגעה אז הוא לא שומע אותנו, אצלו הכול בסדר, ומי שההכרחיות שלו כן נפגעה בצורה משמעותית אז הוא מחפש את האוכל.

ברור שהרצון לקבל האגואיסטי שהוא כל הזמן משווה את המצב של האדם עם מצבים של בני אדם אחרים, כך הוא קובע את הסתכלות האדם על העולם.

תלמיד: אז איפה נכנס הרעיון שלנו שישמעו? כי אנחנו בדיוק נמצאים באמצע של אלה. כי מי שלא סובל, הוא לא ישמע את זה, אצלו הכול בסדר.

אם אתה מסביר לאנשים מה זה נקרא סבל ועד כמה שיכול להיות ולאן אנחנו הולכים, מה תכנית הבריאה, לא מצד הבורא אלא מצד הטבע, זה אותו דבר אבל לא לקרוא לזה "הבורא", אם אתה מסביר את תכנית הבריאה מצד הטבע, אז אפילו אלו שיש להם, הם רואים את המגמה וזה לא נותן להם מנוחה, הם בכל זאת מצטרפים.

זאת לא בעיה, אדם לא צריך להגיע למצב שלא יהיה לו מה לאוכל ואז הוא מסכים עם התיקון, לא. הוא מסתכל קדימה ורואה לאן זה מתגלגל, יש לו ילדים, נכדים, יש לו חיים וזה מביא אותו להכרחיות לתקן את המצב.

שאלה: במאמר הוא מדבר על מידת היחידיות, המידה הזו שהאדם מרגיש יחיד בעולמו של הקדוש ברוך הוא, זה נמשך ממנו יתברך, זאת אומרת קיבלנו את זה ממנו ואנחנו משתמשים בזה באופנים שונים, אז מה הכוונה שהמידה הזאת ישבה בתוך האגואיזם הצר שלנו?

מידת יחודיות זה בדיוק היסוד של האגו, כי האגו זה אישי, אינדיבידואלי, הוא מגיע בדיוק מהבורא, כי הבורא יחיד ואין מישהו חוץ ממנו. גם האגו שנברא על ידו, הוא בדיוק קיבל רק בצורה הפוכה, אבל אותה תכונה, אני אחד, אני לבד, אני אישיות, חוץ ממני כלום לא קיים, אם הם קיימים זה רק אם הם יכולים להיות ממש עפר תחת רגלי. כך האגו שלנו טוען בגלל שהוא נברא על ידי הבורא, "בראתי יצר הרע". ואנחנו צריכים אותו כזה וכמה שאנחנו מתקדמים הוא גדל ומראה לנו את זה. כי אחרת לא תהיה לנו השתוות הצורה עם הבורא, כי השתוות הצורה היא דווקא על פני הפכיות הצורה ולכן האגו צריך להיות כל הזמן הפוך מהבורא באותה מידה.

תלמיד: מבחינת ההסבר לקהל, איך אתה יכול להסביר כי כל בן אדם מרגיש שהוא מיוחד.

אתה לא צריך להסביר את זה עד כדי כך ובכלל להסביר את זה. אתה מסביר להם רק דברים טובים שאנחנו יכולים להשיג, לא יותר מזה.

תלמיד: אני שואל, כי היום כל אחד רוצה להרגיש מיוחד וכל אחד רוצה לממש את עצמו.

אם אתה נכנס לזה, אתה לא יוצא.

תלמיד: אלה החסרונות של הקהל, זה מה שהקהל מחפש היום. לכן האינדיבידואל מאוד בולט וגם מקדמים אותו, "אל תשכח את עצמך בתוך כל הבלגן הזה". אני מנסה לראות איך אפשר להלביש את הדברים האלו על קהל שמחפש את הייחודיות שלו?

אתה יכול להסביר, אבל זה הסבר לא פשוט. אם אתה רוצה להסביר לו לְמה הוא מגיע, זאת אומרת לא רק לחיים גשמיים טובים, אז אתה צריך להסביר לו דברים רוחניים, כי שם זה המימוש האמיתי של האגו שלו שהופך להיות אינדיבידואלי ודומה לבורא. וכל אחד ואחד מגיע לדבקות בבורא כי כל אחד ואחד דומה לבורא, כמו הבורא, אבל לשם זה אתה כבר צריך להסביר לו על התיקונים, מה זה נקרא "להידמות לבורא", ואת זה הקהל הרחב בכלל לא מוכן לקבל, השתוות הצורה. אפשר בלי תיקון לדבר על זה, שאנחנו מגיעים לחיבור עם הבורא, לדבקות בבורא, בלי לדבר על התיקון, ואז אנחנו ממש מגיעים לזה שכל אחד הופך להיות כמו הבורא ממש. כן אפשר כך להסביר.

לא ראיתי את זה אצל המקובלים שכך כותבים, אבל אפשר לדבר על זה בינתיים, כדי למשוך את האדם, אני רק לא יודע עד כמה זה יעזור להם. צריכים לחשוב. אנחנו צריכים לפתח, עכשיו עוד חסרה לנו לשון, עוד חסרות לנו הגדרות, אבל עוד מעט נגיע למצב, נניח אחרי שנלמד את "הדור האחרון" ועוד פעם נחזור למאמר "השלום בעולם", שיהיו לנו יותר מילים והבנות איך לגשת לקהל הרחב בזמננו. בינתיים אנחנו לא כל כך מוכנים. אני כל הזמן מבקש מכם תתחילו, תצאו כמה שאפשר, כי כל אחד חייב לפתח דחף ורצון לזה, בכל זאת איזו אומנות, אבל זה עוד לפנינו ממש.

שאלה: השאלה של החבר הייתה על הייחודיות, איך מסבירים לאדם את הייחודיות שבו. מניסיון שלנו מסר שעובר טוב בקהל, הוא שאתה תגלה את הייחודיות שלך באמת רק כשתהיה בקשרים טובים עם הסביבה שלך. זה בסדר כך לומר?

במה אני אגלה ייחודיות?

תלמיד: כל מה שאתה חושב, בכל מה שאתה יכול לבטא את עצמך בצורה יוצאת דופן, את היהלום המיוחד שאתה בעולם אתה תבין רק כשיש סביבך אנשים שאתה מצליח להביא את הייחודיות הזאת בקשר ביניכם.

כדי להיות מיוחד אני צריך ללכת ולהתחבר עם הסביבה? יכול להיות. זה לא נשמע בצורה ישירה, נשמע כך בסיבוב. אם אתם מצליחים כך להסביר בסדר.

קריין: קטע מספר 3.

"בהמונח אגואיזם איני מתכוון לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוון בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו - והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה. והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי."

(בעל הסולם, עיתון "האומה")

שאלה: האם אפשר לעורר את הסביבה לרוחניות ללא סבל בגשמיות?

אני לא חושב. אדם לא נמשך לשום דבר אלא רק מתוך הצורך. הבורא מעורר את הצורך הכללי היום בעולם, ברור לנו איך, והמכות האלה עוד יבואו ויבואו, זה לא הולך להיגמר. אנחנו יכולים להתרגל לכל מצב ומצב. בן אדם הוא כזו חיה מיוחדת שבסופו של דבר מסתדר בכל מצב, הצר ביותר. לכן הבורא לא יעזוב אותנו, הוא ייתן לנו עוד בעיות, עוד צרות בכל מיני צורות אחרות וכך אנחנו בכל זאת נתגלגל להכרחיות התיקון.

אבל בלי צורך, בלי חיסרון אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. גם כל פעולה ופעולה שאנחנו עושים בכל רגע ורגע נובעת מתוך החיסרון שאנחנו מגלים, אחרת איך אני אעשה. כמו שהוא אומר, אם אדם מעביר את היד מהכיסא לשולחן, זה בגלל שהוא רואה שכאן צר וכאן טוב יותר, כך זה מחייב אותו. אלו תנועות שקיימות בכל דרגות הטבע, זה היסוד של כל הפיסיקה, הכימיה, של כל מיני פעולות ביולוגיות, זואולוגיות, לא חשוב מה, זה היסוד של כל תנועה, כל שינוי, חיסרון. לכן איך בחברה האנושית בלי חיסרון ברור כללי, שעוד מגביר זה על זה בכל אחד ואחד? כשאני מסתכל על האחרים ומסתכל על עצמי ואני רואה שהם חיים ומסתדרים אולי טוב יותר ממני, אז אני סובל עוד יותר. רק בדחפים כאלה אני יכול לפנות לתיקון, לשמוע מה ש"בני ברוך" אומרים ומאין ברירה לבוא.

שאלה: מה זה כוח אלטרואיסטי, מאיפה יש כוח כזה בטבע?

כוח אלטרואיסטי אין בטבע.

תלמיד: למה בעל הסולם מתכוון בקטע? הוא מזכיר את זה כמה פעמים.

זה שיש בצורה טבעית כאלו דברים שגם פועלים מתוך התחשבות זה בזה. אני לא יכול להסתכל על הסבל של השני, אבל זה גם אגואיסטי מתוך זה שאני מתאר את הדברים האלה בי ואז אני סובל מזה, לכן אני פועל בצורה כזאת כדי למחוק או להשלים את הסיבה לצער הזה מבחוץ. נניח שאני נותן כסף לעני, זה מפני שצר לי לראות אנשים בצורה כזאת, או שטוב לי להרגיש שאני יכול לעשות את זה, הגאווה שלי עולה, או כי אני מפחד שזה יבוא גם אלי וגם אני אהיה בלי אמצעים, מכל מיני סיבות, אבל זה בכל זאת מתרחש בתוך האגו.

תלמיד: כשהוא אומר שהכוח האלטרואיסטי הוא כוח בונה של החברה, זה לא באמת מועיל?

בחברה שלנו ודאי שזה גם כוח בונה, כן. אבל לא שהוא מגיע אלינו מצורת להשפיע הרוחנית, אלא שוב הבסיס שלו הוא מתוך האגו, אך ורק, אין כוח אחר. תראה מה בעל הסולם כותב לנו בכל מיני מקומות.

(סוף השיעור)