בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

1. ש: מה זה האבחנה שהאדם הפרטי מישראל מגביר ומחשיב חיצוניותו?
   ר: כל אחד ואחד מאיתנו שקיבל באיזשהו רגע בחיים רצון לגלות את הבורא, וכיוונו אותו מלמעלה, כי וודאי שהאדם לא עושה שום דבר בעצמו, אין אדם עושה משהו מלמטה אם לא מכוונים אותו מלמעלה. אנחנו נפעלים וכל אחד מאיתנו קיבל באיזשהו רגע בחיים רצון, כוח, הזדמנות, יכולת להתקרב למצב שיהיה כאמצעי להשגת הבורא. כך התקרבנו למה שיש לנו היום.
   
   *אם אנחנו עוזבים את זה אחר כך ומעדיפים עסקים חיצוניים, לא חשוב איזה, אז אנחנו כביכול מחליפים עסק רוחני בעסק גשמי ובזה אנחנו גורמים גם לכל העולם לרדת*. כי במקום שנעלה את כולם וכל אחד כולנו יחד עוזרים לכולם לעלות לדרגה רוחנית, אנחנו להיפך, גורמים לו לרדת, לכן אשמתנו מאוד גדולה.
   
   כל אחד שקיבל איזשהו רצון קטן להתקרב לבורא ומזלזל ברצון הזה, עושה עוול לכל האנושות. *כל אחד ואחד חייב להבין שאם יש לו נטיה לבורא, הוא מקבל אותה לא רק עבור עצמו אלא כדי להיות כמעבר מהבורא לכל העולם, ולהיות כמי שמושך את כל העולם לבורא*. לתפקד, גם מלמעלה למטה וגם מלטה למעלה, כמקשר בין הבורא לכל האנושות.

2. ש: בעה"ס אמר שהיו אנשים ששמטו ידיהם..?
   ר: לא זה תמיד לפי בחירת האדם. רק בדבר אחד יש לנו בחירה חופשית, בלהתקרב לבורא אחרי שהוא מעורר אותנו או לא להתקרב. רק בזה יש בחירה חופשית כי זה שייך להתפתחות הרוחנית. כל ייתר המעשים שלנו, בחירות, אם אתה רוצה אין שום בחירה, כולם כבהמות נדמו. זה נסתר מאיתנו. אנחנו לא מבינים, אבל *בשום עסקים של העולם הזה האדם לא חופשי. הוא עושה אותם בהכרח. אתה יכול להגיד גנים, הורמונים, לא יודע מה, אבל אדם מבצע וזהו, עושה ללא התערבות מצידו. מה שאין כן, אם אדם מקבל איזשהו קשר לאלוקות, אז כבר מתחילה להיות בו בחירה חופשית. הבורא מביא אותו לקבוצה, שם ידו של האדם על גורל הטוב ואומר "קח לך". כל היתר תלוי במידה שהאדם מסדר סביבה ומתקדם איתה יחד לגילוי הבורא*.

3. ש: בזמן שמפיצים, נפגשים בעשיריה, יכולים להוסיף כוונה?
   ר: *כוונה יכולה ללוות את האדם בכל מה שהוא עושה, ללא שום שייכות לעיסוק שלו. לכן אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב באיזה כוונה אנחנו חיים. אפילו שהולכים לישון, באיזו כוונה נרדמים? באיזו כוונה קמים? באיזו כוונה ממשיכים כל היום? זה לא שייך לעיסוק שלך, לאיזו עבודה אתה עובד, מה שלא יהיה*.
   
   ש: איך להוסיף לזה...
   ר: רק על ידי חיזוק הכוונות מהחברים, *ככל שאתם יחד קשורים וכל אחד חושב לא על עצמו אלא על כל העשירייה. אז הכוונה שלו הפרטית היא כפול 10, וחוץ מזה, כמו שהוא חושב עליהם, אז אפילו בזמן שהוא נופל מהכוונה הזאת, האחרים חושבים, וכך כל אחד ואחד*. איש את רעהו יעזורו.

4. ש: מה הבעיה הכי נפוצה ללומדי קבלה ששומטים ידיהם מלימוד ועוברים לדבר אחר?
   ר: *ההפרעה הכי גדולה היא שחייבים לעורר את עצמם כל הזמן. כל הזמן חייבים לעורר לעורר לעורר את עצמם לעבודה לחידוש. כל אחד צריך לחפש לעצמו גם עיסוק בהפצה שיכול להיות קרוב לו, שיקשור אותו יחד עם הכוונה לבורא*. אני כתבתי ספרים, יש כאלה שעושים סרטים, מוזיקה, שירים בשבילנו. יש כאלה שעושים תיקונים במחשבים לחברים, כל מיני דברים. רצוי שנבצע גם פעולות בינינו שיחזקו את הקשר בינינו ובהן נעורר זה את זה. לבד זה כמעט בלתי אפשרי להגיע להתעלות רוחנית.
   
   ש: העבודה בעשיריה לא מספיק חזקה להביא חידושים? צריך גם הפצה?
   ר: הבעיה לא בעבודה, אלא באדם. האדם צריך להיות מאוד חזק וזה לא ניתן לו, אלא כבר מלכתחילה הוא בנוי במערכת אדם הראשון כמו כדור, צורת כדור של כל הנשמות שכולם הם מחזיקים זה את זה. אבל אנחנו נמצאים בזמן השבירה וצריכים לחזור לחיבור, אז אין לנו קשר הדדי כזה ותמיכה הדדית. לכן *אנחנו צריכים לחפש לפחות איזושהי תמיכה פיזית, זה יעזור לנו גם לקשר יותר פנימי*.

5. ש: במצבנו, מה זה להעדיף עסק גשמי? במה מתבטא הזלזול?
   ר: העסק גשמי זו עבודת האדם, מה שהוא צריך לעשות בבית או בעבודה שלו, עם מנהלים שלו, במפעל או איפה שהוא נמצא. זו יכולה להיות בעיה, זה יכול למשוך את האדם, לבלבל אותו, ואז הוא ישכח על מטרת הקיום שלו.
   
   ש: האם לאדם הזה יש שליטה על הכוונה שלו, תדירות שלה?
   ר: כן. זה תלוי באדם. *האדם צריך לסדר את עצמו כך שמה שלא יעשה, יהיה לו תמיד איזשהו קשר, איזושהי שייכות לרוחניות. כך הוא לא ישכח. לא ישכח*.
   
   ש: מה מבטיח שלא אשכח שלא אתנתק במשך היום?..
   ר: *התקשרות עם החברים, התקשרות עם עבודה מיוחדת, מסוימת. אתה עושה לעצמך, כמו שכתוב, שוטרים ושומרים תעשה לך בכל דרכיך. אתה עושה כל מיני צלצולים במחשב או טלפון, שיתקשרו אליך כמה פעמים ביום החברים. תחשוב איך תעשה את זה, זו חובה. הבורא דורש, דורש שנרצה להיות בקשר בינינו ועימו 24 שעות*. ככל שנשתדל, זה לטובתנו.
   
   *הפצה* היא מאוד חשובה כי היא מחייבת אותנו להשתדל ליצור קשרים עם העולם החיצון, באיזו צורה אנחנו ניגשים אליהם, ומסבירים להם על חשיבות הדרך שלנו, זה כבר העולם הפנימי.

6. ש: מה זה להחליף עסק רוחני בגשמי?
   ר: *תלוי אם בזמן שאתה עובד, אפילו בעבודה פיזית, משתדל שיהיה לך קשר עם העיסוק הרוחני שלך. כשאני עובד על מחרטה, או נוהג, או עושה חשבונות במשרד, או מלמד סטודנטים, זה לא שייך לעבודה הרוחנית שלי, אבל אני רוצה שבתוך זה בכל זאת תהיה אותה הכוונה, שאני חי כדי להגיע לדביקות בבורא. אלא בשביל מה אני עוד עושה*?
   
   ש: יש קשר בין מה שאדם עושה ביום יום ואיך ישפיע על כוונות שלו?
   ר: אנחנו יכולים לעשות פעולות שיהיו יותר קרובות לכוונות שלנו. לכן אם יש לך זמן פנוי, הכי קרוב והכי מועיל להשגת המטרה הרוחנית זו הפצה. הפצת ההיכרות בבורא, חובת ההיכרות בבורא לכולם.
   
   ש: ברור בזמן פנוי. מדבר על הכרחיות...?
   ר: אני לא מבין מה יש כאן להתבלבל. *ודאי שאני עובד בעבודה שמשתלמת מבחינת המשכורת, ומשתלמת מבחינת כמה אהיה קשור לעומק העבודה והיא תנתק או לא תנתק אותי מהעבודה הרוחנית שלי. אני צריך להעדיף כאן כמה שיותר להיות קרוב לרוחניות וכמה שפחות להתבלבל מכל העבודה הגשמית. הכי טוב זה עבודה פשוטה. מקובלים תמיד העדיפו עבודה כזו*. רבי יוחנן הסנדלר, החייט, היו בוחרים לעצמם מקצועות פשוטים. בעל הסולם רצה להקים בירושלים עם התלמידים שלו מפעל לעיבוד עורות..
   
   ש: איך לא להתבלבל לגבי עבודה שלנו?
   ר: *כל אחד מחפש עבודה שבה הוא יהיה כמה שפחות מבולבל עם הכוונות בעבודה הגשמית ויהיה יותר קשור לכוונת עבודת הרוחנית*.

7. אנחנו מתקשרים לרצונות חיצוניות ואנחנו רוצים לקרב אותם אלינו. לנו לעצמנו יש כוונה להתקרב לבורא, אז כבר אתה עושה בזאת פעולה רוחנית, ממש פעולה רוחנית. *אתה לא מכיר עדיין, לא מרגיש, אבל זאת פעולה רוחנית, כי אתה מקרב אנשים אליך, מסביר להם, עושה איתם יחד איזושהי פעולה, אפילו שלא מדבר איתם על תיקון העולם ממש, אבל כבר זאת פעולה. אתה לוקח אותם אליך ומתחיל להעלות אותם לבורא. זו העבודה הכי מועילה לתיקון העולם והכי מועילה לך להתקדמות האישית שלך. לכן אין יותר מפעולת ההפצה. זה אני ממליץ מאוד*.
   
   ש: אם האדם פשוט יושב במקומו תיאורטית?
   ר: זה לא שווה שום דבר מפני שאין לו אפילו כוונות נכונות, רוחניות, שאיתן הוא יכול כבר לסובב את הרצונות ולקרב אותם לתיקון בצורה רוחנית. הוא לא יכול דרכו להזמין אורות ולתקן את הנשמות, אין לו עדיין כוח רוחני. לכן זה לא שווה שום דבר.
   
   ש: אנחנו מחויבים להכריח עצמנו..?
   ר: כן. אנחנו צריכים לראות כמה אנחנו יכולים לצאת לקהל הרחב ולהסביר לו על שיטת תיקון האדם והעולם. אבל בצורה עדינה, בצורה כזאת שהם יקבלו את זה נכון, ושלא נגרום נזק לכל הארגון שלנו, לתהליך שלנו ולגילוי הבורא.

8. *בכל הרצונות הגשמיים אסור לנו לזלזל, אלא להשתדל לעשות אותם באיזשהו קשר עם הבורא. לא לעשות כך שאתה מכור לתאוות האלו, אלא שניתן לך להשתמש בהם, ואפילו לברך עליהם, ליהנות מהם, אבל כך שזה יעזור לך להתקדמות, להתקרבות לבורא*.

9. *כמה שיותר תלמידים, יותר טוב*. לפי זה בינתיים אנחנו יכולים לשקול את ההצלחה. אחר כך נראה איך לשקול את זה בצורה איכותית יותר. כך זה בכל העסקים שלנו. יש הבדל בין כמות ואיכות. בהתחלה חשובה הכמות, ואחר כך יותר חשובה האיכות. גם בהתפתחות טכנית טכנולוגית בכל דבר זה כך. *בואו נתחיל בכמות*.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

10. אנחנו בעצמנו לא הולכים לתקן שום דבר. כל המציאות של העולם הזה מראה לנו כמה אנחנו לא מסוגלים לעשות שום תיקון, אלא רק לגלות את הקלקול ולהעלות מ"ן, בקשה שהבורא יתקן. זה כל מה שאנחנו צריכים, כלום יותר מזה. *לכן לא להיות שבורים או בדיפרסיה, יאוש מיוחד שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. ודאי שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, כלום, שום דבר טוב. גם הבורא לא עשה שום דבר טוב, הוא אומר, בראתי יצר הרע, זה הכל. כך הוא נתן לנו הזדמנות לבקש, וזה מה שעלינו לעשות*.

11. *תראה מה יש בעולם , כמה סבל יש לפניך בעולם, כמה אנשים סובלים, כל העולם. מצד שני כמה הבורא סובל מכך שהתחתונים לא מתקשרים אליו ולא דורשים תיקון. בלי זה הוא לא יכול לתקן אותם, הוא לא יכול לתקן בלי שיבקשו, זה חוק. אין קשר בין עליון לתחתון אלא על ידי בקשה מהתחתון*.
    
    ש: לפי דעתך..
    ר: אנחנו לא מבצעים כלום. כלום. אנחנו לא מקשרים את העולם הזה עם הבורא, דרכינו.
    
    ש: במה זה תלוי..
    ר: בכך שאנחנו לא בלב ולא בראש, לא בשכל ולא ברגש, לא מרגישים את המצב שאנחנו ונמצאים בו ולמה אנחנו יכולים להגיע. זה הכל תלוי רק בנו.
    
    ש: אתה אומר שאנחנו לא מתבטלים מול הקבוצה?
    ר: אתה יכול להסביר ב- 1,001 פעולות שחסר לנו לעשות, אבל ודאי שזה גם חוסר חיבור בקבוצה.

12. ש: מה אתה מרגיש כלפי התלמידים שלך המצב היום?
    ר: *מצד אחד אני מרוצה, כי באמת אנחנו מקבלים יותר ויותר צורה של איגוד, של חיבור. כל מה שאנחנו שומעים, מצטבר בנו. בכל זאת חסרה לנו עדיין עבודה פרקטית, במעשה*. אנחנו עוד לא יודעים איך לבצע אותה. כלומר, מה אני יכול לעשות? פעם היו לנו חיבורים, אז מה, לעשות סעודות, ישיבות? איך אנחנו בינינו יכולים להיות מחוברים כך שזה יתן לנו ממש הרגשת חיבור. כאן הבעיה.
    
    ש: אנחנו רק קצת פוחדים לבצע את זה, פשוט בורחים..
    ר: לי יש הרגשה שבכל זאת עדיין אנחנו גם לא יודעים. וודאי *שאנחנו עוד רחוקים מלבצע חיבור בין הלבבות, לא פיזית שאני אעמוד לידך ואחבק אותך, אלא איך אנחנו מעבירים את החיבוק הזה לחיבוק יותר פנימי*.

*חלק 3 – הכל מושג בכוח התפילה*

13. מה שאתה מתאר בלבך, זה מ"ן. *מה שאתה מרגיש בלב שחסר לך בעבודה הרוחנית, זה המ״ן שלך*.

14. ש: השיח הפנימי, צריכים להימנע ממנו? ...
    ר: לא. *אנחנו צריכים גם לדבר עם עצמנו, להרגיש מה קורה בנו, כמה אנחנו מסכימים או לא מסכימים עם המחשבות והרצונות שלנו*. אנחנו צריכים להיות בזה, עד שנגיע למצב של כל עצמותי תאמרנה, שכל העצמות, זה נקרא היסודות של כל הרצונות שלנו, יהיו גם על מנת להשפיע.

15. *אם אני מושך אור מלמעלה ואני קשור לחברים, במידה הזאת האור מתפשט וממלא גם את כל החברים*. הוא יהיה מורגש על כל אחד ואחד במידה שהם קשורים אליי.

16. *אנחנו כלולים גם משכל ולכן נמצאים גם בשכל וגם ברגש. העבודה הרוחנית צריכה להיות כזאת שגם שכל ורגש עובדים יחד, ועל ידם אנחנו מגיעים למטרה. אז להשתדל לברר את הדברים גם ברגש וגם בשכל, כמה אנחנו נמצאים בניגוד או באותו כיוון בשניהם. לפי זה להחליט מה עוד חסר לנו כדי שכל הלבבות וכל הראשים שלנו, הכל יתחבר יחד במכוון לבורא*.

17. *אצלנו אין לב טהור ואין שכל נקי. אנחנו כולנו מלוכלכים לגמרי. צריכים לקחת זאת בחשבון, ולכן לא לעשות כאן חשבונות מפילוסופיה ופסיכולוגיה, אלא לעשות בדיוק מה שכתוב במאמרים שלנו, ואז לא תטעו*.

18. מ