שיעור הקבלה היומי7. Feb. 2023(צהריים)
שיעור בנושא "רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י)"
7. Feb. 2023
שיעור צהריים 07.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) –
קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"
קריין: לפני שנתחיל נזכיר שכולנו בתפילה משותפת לשלום החברים שלנו ומשפחותיהם בטורקיה, במיוחד לשלום אחמט שעדיין לא שמענו ממנו, נחזיק את כל הלבבות שלנו יחד בתפילה לשלום ובריאות כולם.
כמו שאמרת לא נשכח את החברים שלנו בטורקיה ובכלל בכל העולם הנמצאים בכל מיני מצבים לא טובים, נתפלל בלימוד שלנו שיהיה לכולם טוב ודרך צלחה לתיקון העולם הכללי.
קריין: קטע מספר 9.
רשב"י מגלה סודות התורה
"אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. אמר רבי שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם לעוה"ב."
("זוהר לעם". יתרו. מאמר "ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", סעיף 170)
אנחנו לומדים ששום דבר לא נעלם ואפילו המוות שאדם עובר הוא רק התנתקות מחמשת החושים הגשמיים שלו, וכל היתר ששייך להכרת הבורא, להרגשת עצמו, להתקשרות לעולם הרוחני, נשאר ועובר עימו הלאה. כתוב "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין"1. ולכן עלינו להכין עצמנו בצורה שהיא ככול האפשר מתאימה לעולם הרוחני כדי להיות מוכנים, מסודרים, מתאימים לזה, וכך ניכנס לתיקונים הממשיים שלנו.
קריין: שוב קטע מספר 9.
"אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. אמר רבי שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם לעוה"ב."
("זוהר לעם". יתרו. מאמר "ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", סעיף 170)
עלינו להאמין שכל אחד ואחד מאיתנו, גברים, נשים, לפי ההשקעה שלנו בהתאמת עצמנו לעולם העליון, זאת אומרת ככול שנממש את עצמנו בעל מנת להשפיע, בחיבור בינינו, כך נהיה יותר ויותר מתאימים למדרגות יותר גבוהות של העולם העליון, העולם הרוחני. זו בעצם המגמה שלנו, ולכן אומר רבי שמעון, "אשרי חלקנו".
שאלה: הוא אומר פה "יושבים לפני רבי שמעון", מה זה אומר לשבת בפני הרב?
יש כמה מצבים בחכמת הקבלה שמדברים עליהם כעל מצבים פיזיים, לדוגמה, שאנחנו יושבים כמו שעכשיו אני יושב על הכיסא. יושבים זה נקרא שהאדם מרגיש שמצד הקבלה הוא מוכן לקבל מה שאומרים לו ומצד ההשפעה הוא מוכן לתת מה שאפשר, מה שברשותו. ולכן ישיבה היא המצב הרגיל, הנכון, ההתקשרות הנכונה בין החברים בהעברת נושאי חכמת הקבלה.
שאלה: ומה זה ישיבה בפני הרב?
ישיבה במקרה יותר רחב היא שאנחנו מתיישבים בצורה כמעט שווה, שיש בינינו התקשרות, קומוניקציה יפה ואז כל אחד ואחד מוסר לאחר משהו על גילוי הבורא וכולם נהנים מאותם גילויים. ולא חשוב אם האחד גדול והאחר קטן מפני שלכל אחד יש נשמה משלו, ומתוך אותה זווית שהנשמה מגלה את הבורא הוא יכול להגיד לאחרים, ולכן הם מקבלים אותו, את הדעה שלו ונכללים עימה. למה? כי יש עניין של התכללות, שאנחנו צריכים להגיע לכלי אחד. אם הייתי מתקן רק את הכלי שלי, אז הייתי עולה יורד, עולה יורד, וכך במנות קטנות היינו פועלים, כמו נניח בקבלת מזון.
אבל אם אנחנו יושבים יחד וכל אחד מוסר לאחר את מה שיש לו, את מה שהוא גילה כטוב, ואנחנו נהנים מזה שבאמת יש לנו ארוחה מיוחדת שעל ידה אנחנו משיגים, מסדרים את הכלים ומקבלים את האור העליון המתגלה בהם, ואז זה הרבה יותר מאשר חשבנו קודם. זאת אומרת העיקר בארוחה, זו ההתכללות הפנימית, כי אז אנחנו כביכול מוסרים האחד לאחר אורות פנימיים וכלים, וכך מבינים שזאת סעודת צדיקים, ועל ידה דווקא, על ידי סעודה כזאת אנחנו מתחברים.
שאלה: מה ההבדל בין מה שמבטיחים בעולם הבא כל מיני שיטות אחרות, לבין מה שמספרת או מתכוונת חכמת הקבלה? אם אפשר כמה מילים.
העולם הבא נקרא העולם שבא, שמתקרב, שנפתח, לאט לאט אנחנו מתקרבים אליו וכך מתקרבים ומכירים את כל המבנה הרוחני. אי אפשר להגיע לגמר התיקון בבת אחת, בקפיצה אחת, כתוב שיש קונה עולמו בפעולה אחת, אבל זה מצב מאוד מיוחד ואם הוא קורה אז מדובר בנשמה מיוחדת. לכן אנחנו צריכים להבין שהכול קורה בהדרגה. ולכן בהרבה סעודות, פעולות, שאנחנו מקבלים ומוסרים ועוזרים זה לזה, אנחנו מתקדמים.
תלמיד: כלומר, כבר עכשיו במשהו אנחנו מרגישים את העולם הבא. לא מתישהו, שם, אחר כך.
הוא עכשיו עומד לפנינו והכול תלוי איך נסתובב אליו ואיך נרצה לקבל אותו נכון לפי חוקים רוחניים.
שאלה: בהמשך לשאלה הזאת, כתוב, "אשריכם בעולם הזה ואשריכם בעולם הבא". יוצא שהעולם שלנו הוא כמסדרון. האם אז אהיה שמח במסדרון או מתוך הבנה שיש אחריו היכל או מתוך ההתקדמות?
זה נקרא התאמת כלי האדם לתנאים שיש בבורא, האדם מתקרב, מתקדם ונעשה דומה לבורא יותר ויותר. התהליך הזה נקרא תהליך הדבקות, כך אנחנו מתקרבים ונכללים.
תלמיד: כשכתוב שהוא שמח גם שם וגם פה, מדובר על מצב בו הוא יגיע לסוף וייכנס לעולם הבא?
כן.
שאלה: איך נוכל כנשמות נאמנות לחזק את הערבות ההולכת וגדלה בינינו בצורה יותר מדוקדקת, יותר קפדנית? איך נוכל לחזק את השרשרת הזאת כדי שתהיה ממש מהודקת?
אנחנו בהדרגה מגלים במוח ובלב, שמה שיש לנו לקבל זה את גילוי הבורא. לכן אנחנו צריכים להשתדל לחשוב יותר איך אני מתקרב לחבר ונוגע בו, איך אני מקבל ממנו ונותן לו, איך אני יכול לספר לו מה שיש לי ולהתייעץ אתו, איך אני יכול לשמוע מה שיש לו ולהכניס זאת בי שיהיו לי מקורות חכמה כאלה.
את כל הדברים האלה אנחנו משיגים בהדרגה, וכך אנחנו עוברים למצב שהבורא לא יהיה זר לך, כמו שכתוב, "שלא יהיה לך אל זר", שתרגיש אותו קרוב, וכך יהיה הרבה יותר קל להידבק בו בצורה פשוטה ורגילה. כמו שכתוב, "שובו בני ישראל עד ה' אלוקיך", ממש עד אליו, לא להיות במרחק ממנו ועם כפפות, אלא להיות במגע עימו. כמו ילד קטן שרץ לאימו, קופץ עליה ונצמד אליה, כך גם אנחנו בצורה כזאת צריכים להיות מוכנים להידבק בבורא. זו בעצם התוצאה הרצויה מכל הלימוד.
שאלה: בתחילת הקטע רשב"י מגלה את "סודות התורה". האם אלו כוחות פנימיים שקיימים בנו? האם אלו כוחות שאנחנו צריכים להפעיל אותם בצורה כלשהי? על מה מדובר כאן?
מדובר על זה שאנחנו צריכים להתכלל בכלים של רשב"י ולהיתלות בו, ודרכו ודרך עוד הרבה מקובלים שהיו מקורבים ודבוקים לרשב"י, נקבל את גילוי בורא, אותו אור המחזיר למוטב שמגיע אלינו ומחבר אותנו למערכת אחת, ואז נגיע לגמר תיקון.
שאלה: בקטע שקראנו כתוב, "כמה מקומות עליונים". האם מדובר על מדרגות שונות?
כן, מדובר על מדרגות רבות.
שאלה: הנשמות המיוחדות שיכולות להתגבר על מרחקים גדולים בקפיצה, איך הן משפיעות על התפתחות הנשמה הכללית של אדם הראשון? כי יוצא שהן עובדות לבד.
כולם עובדים יחד, רק שלהן יש הזדמנות גדולה יותר לגלות את הכלי שלהן, ואפשרות גדולה יותר לקבל והן משפיעות בהתאמה. כמו בבית הספר, יש תלמידים שלומדים ממש טוב ויש להם הספק גדול, ויש עצלנים או כאלה שלא יכולים, או שלא מספיק חכמים או מפותחים, יש ויש, הכול בסדר. אחר כך הבורא יוצר מכולם צורה אחידה. הדבר העיקרי שהוא לוקח בחשבון זה עד כמה האנשים רוצים לא להיות חכמים אלא יותר פתוחים זה לזה.
שאלה: בהכנה לכנס הקרב יש הודיה אין סופית לבורא, אבל אני לא מסוגל להגיע לתפילה, יש לי מחסום בדרך. איך להגיע לתפילה ולעזור לקבוצה לעשות את זה?
הלימוד עצמו, כשאתה מדבר עד כמה אתה תלוי בבורא, עד כמה אתה רוצה להיות לידו, איתו, זו כבר תפילה. כך שאל תדאג, העיקר להיות בכל שיעור, להשתתף בכל שאלה והכול יצליח. אני מבטיח.
שאלה: איך אפשר להשיג השפעה גדולה על העשירייה מהטקסט של רבי שמעון?
רק בקבוצה, אם כולנו נקרא ונחשוב על זה, רק בצורה כזאת.
קריין: קטע מס' 10.
"רבי זֵירא אמר לרבי אבא, הרי ראיתי פני השכינה, ומי שרואה פני השכינה, צריך ללכת ולרוץ אחריה. [...] ואני רוצה ללכת אחריך, וללמוד מאלו הדברים הטובים, שאתם טועמים בכל יום מחדרו הקדוש של רבי שמעון."
("זוהר לעם". נשוא. מאמר "ושׂמו את שמי", סעיף 189)
העיקר לראות קבוצת אנשים שמתקדמים למטרת הבריאה, שתומכים זה בזה, ומיום ליום יש להם יותר ויותר עליות והצלחות. לכן אני צריך להשתדל להתכלל בהם, למצוא שם מקום כדי שהם יחזיקו אותי ולא יתנו לי לברוח, ואני אמסור את עצמי אליהם וכך נעלה יחד לתיקון.
קריין: קטע מס' 11.
"כמה חביבה התורה לפני הקב"ה, שבזכותה זוכה האדם לחיי העוה"ב, וכל המלמד תורה לאחרים, יותר מכולם. אותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות, שכרם כפול.
המלמד תורה לילדים, דירתו עם השכינה. רבי שמעון, כשבא לראות הנערים בבית רבם, היה אומר, אני הולך לראות פני השכינה."
("זוהר לעם". לך לך, זוהר חדש. מאמר "וישמע אברם כי נִשבה אחיו", סעיפים 62-61)
במפגש שלו עם התלמידים הקטנים, הילדים, שיכול להיות שהיו כבר זקנים אבל היו כמו ילדים, הוא היה אומר שהוא הולך לראות את פני השכינה. תראו איך אנחנו צריכים להתייחס לחברים שלנו, לכל מי שקצת לומד ורוצה להתקרב למטרת הבריאה.
שאלה: אמרת פעמים רבות שכל אחד צריך למסור את עצמו לחברים. מה בדיוק צריך למסור?
לעשות הכול כדי לקדם אותם.
שאלה: אם הבורא נותן מכות למי שהוא אוהב, האם את החברים שלי שהם מאוד מוצלחים הוא פחות אוהב? למה יש כאלה אהובים וכאלה שלא?
כתוב, "כל אשר אוהב ה' יוכיח".2 כלומר מי שמקבל מכות אותו רוצים לקדם יותר מהר, אומנם יש לו כנראה נשמה כבדה, כלומר יש לו הרבה רצון לקבל שעדיין מקולקל, אבל הבורא רוצה לקדם אותו ולכן הוא מעורר אותו. לכן אדם מרגיש כמה לא טוב לו, כמה הוא לחוץ ולא מבין, וכך הוא מתקדם. לכן עלינו להשתדל להצדיק כל חבר וכמו שכתוב, "מכל תלמידיי השכלתי".
שאלה: אותן מכות שחבר מקבל, האם זה אומר שאלו מכות שנותנים גם לעשירייה?
באותם מקומות שאתה מוצא בחבר ואתה מוסיף יש לך תמיד אפשרות עוד יותר להוסיף, וכך אתם מתקדמים.
תלמיד: מה העשירייה יכולה לעשות בשביל החבר שמקבל מכות?
להצטער על המכות שלו ולעזור לו ככל האפשר לעלות למקום יותר גבוה, להשפעה יותר גבוהה.
שאלה: בקטע מס' 11 מדובר על "דירה עם השכינה". מה זה "דירה עם השכינה" שאנחנו צריכים להגיע אליה אחרי העולם הזה?
זה הכלי הפרטי שלך ששם אתה מגלה את הבורא. גילוי הבורא ברצון המתוקן, המסודר שלך לעת עתה, נקרא "הדירה שלך". ואז אתה יכול במקום כזה, בכלי כזה, להיות במגע עם הבורא.
שאלה: האם אני צריכה להאשים את עצמי שבגללי קורים הדברים הרעים שקורים עכשיו בעולם? האם זה בגלל חוסר הערבות שלי לחברים?
כן. הכול בגלל שאנחנו לא מחוברים, לכן קורים כל האסונות שבעולם. כי כל תיקון העולם הוא בכך שנתחבר כולנו יחד כמו לפני חטא אדם הראשון. לכן נתאר לעצמנו שאנחנו מתקנים את השבירה, מתקרבים ומתחברים בינינו, ואין לנו שום חשבון אחר חוץ מדבר אחד, שהבורא יחבר אותנו וימלא אותנו באור העליון שלו, ואז נהיה מקום להשראת השכינה.
שאלה: האם ניתן לומר שהשכינה היא בעפר כאשר אנחנו מקבלים מכות?
כן. כי אנחנו אז לא משבחים את השכינה, לא יכולים להעריך אותה, אנחנו לא יכולים להעלות אותה לגובה, כי היא נקראת אצלנו "שכינה בעפר". לכן עלינו קודם להתפלל עבור השכינה שהיא גדולה, גבוהה, ממלאה את הכול, מסדרת את הכול, ואחר כך לאט לאט נגיע למצב שנקבל מזה כוחות וזה יעלה אותנו עד לרקיע השביעי.
שאלה: איך לראות את פני השכינה בתינוקות?
במידה שאני רוצה להתחבר עם כל החברים האלה, במידה הזאת אני מתחיל לגלות בהם כוח מיוחד, הארה מיוחדת, נטייה מיוחדת להתחבר אליי. כך אנחנו מתקרבים בינינו ומתקרבים לאנושות, וכך אנחנו מגיעים לגמר התיקון.
שאלה: הדברים הרעים שקורים בעולם הם קשורים לחוסר החיבור בינינו. איך להתייחס לאסונות טבע ולדברים שהם מעל לתפיסתו של האדם?
כל מה שקורה בעולם קורה בגלל שאנחנו עדיין לא יכולים לתקן מה שצריכים לתקן. ולכן אנחנו צריכים לראות בכל הצרות שלנו, הבעיות שלנו, שהכול מגיע אלינו בהצטברות של התכונות הלא מתוקנות שלנו בינתיים.
לכן עלינו להשתדל ככל האפשר להעריך את המלכות, את השכינה, ולכבד אותה. אפילו בכוח, אפילו שאנחנו לא רואים ואין לזה מילים, אנחנו בכל זאת צריכים לעשות זאת. כמו שיש הרבה דברים בעולם שאנחנו עושים אותם על אף שלא רוצים לעשות.
שאלה: בעל הסולם כותב בשם הבעל שם טוב על המנגנון של "ה' צלך", כמו שהאדם משתוקק לבורא כך הבורא משתוקק לאדם. כשאני נכנס לתפילה עבור החברים ואני מרגיש השתוקקות חזקה לאיחוד, אז מה שאני עושה, אני מושיב אותי ואת החברים ואת הבורא סביב אותו שולחן. איך באותו רגע אני יכול לעשות מעשה טוב כלפי החברים שלי עם כל מה שקורה?
אתה צריך לתאר את כולכם יחד ולהתפלל שזה יקרה באמת.
תלמיד: מה זה "יקרה באמת"?
שזה יהיה מורגש בכם בפועל, בתוך החיבורים ביניכם.
שאלה: פעולות גשמיות כמו חבר שעושה מרק לחברים, או חבר שמביא תרופות לחבר, האם יש להן כוח?
ודאי שיש בזה כוח.
תלמיד: כלומר אנחנו צריכים להרבות גם בפעולות כאלה.
כן. פעולות פרקטיות קטנות הן מאוד חשובות.
שאלה: להעלות חבר למעלה, האם זה לאתר את החיסרון שלו ואיתו לבקש מהבורא?
כן.
תלמיד: כשעשירייה רוצה להעלות חיסרון משותף שהיא מרגישה, במה זה שונה?
אני לא רואה שיש כאן שוני. זה מה שצריכים לעשות.
שאלה: כתוב "המורים תורה לאחרים ולתינוקות", האם אפשר גם להיות מורה וגם תינוק?
בטח שאפשר, כולנו ילדים.
תלמידה: וכולנו גם מורים?
כן, ככל שאנחנו יכולים.
שאלה: מה מיוחד בלימוד ילדים לגילוי השכינה, בכלי הזה?
"ילד" ברוחניות הוא מקובל, הוא יכול להיות כבר בן 100, אבל היחס שלו לטבע שאותו הוא צריך לתקן הוא כמו של ילד. כלומר הוא כל הזמן דואג, עולה, מתעלה, רוצה להיות כמו מבוגר, אבל לא מצליח, ואז הוא פונה לבורא ומבקש ממנו, כמו ילד שמבקש מגדול. בעיקרון זאת תקופה טובה, אני מאחל לכם להגיע מהר למצב כזה.
תלמיד: גם אנחנו מלמדים חדשים. איך לגשת לתהליך הזה כדי שזה באמת יהיה כלי לגילוי השכינה?
כלי לגילוי השכינה זה כשאתה מחפש אהבה לזולת. זה מה שחסר לי ואני לא יודע איך להשיג את זה, וזה משהו שהוא ממש נחוץ לי.
שאלה: למה אנחנו מרגישים שאנחנו מתחברים יותר טוב כאשר יש מכות מאשר כשטוב לנו?
מפני שהכלי שלנו יותר פתוח ולכן אנחנו מרגישים את העבודה איתו בצורה יותר מובהקת, ברורה.
שאלה: האם אתה יכול להסביר את החשיבות של הפעולות הקטנות, הפרקטיות שעליהן דיברת. כי הרבה פעמים אנחנו שומעים שחשוב היחס הטוב, החם לאחר, אז למה הפעולות הקטנות, הפרקטיות חשובות לשם החיבור בינינו?
הפעולות חשובות כי דווקא הן מורות על כך שלאדם יש כוונה נכונה.
תלמיד: ובלי הפעולות לא ניתן לראות את זה.
כן.
שאלה: איך לרדוף כל הזמן, יום אחרי יום אחרי השכינה ולהרגיש את אותה השמחה שיש לילדים שכך רצים ושכרם כפול בסופו של דבר?
ברוחניות אם כבר עשינו איזה תיקון באיזו מדרגה, אז אנחנו עולים למדרגה הבאה ושוב יש לנו התרוממות ורצון לשחק במדרגה עליונה יותר, וכך אנחנו עולים ממצב למצב, כל הזמן בהתרוממות רוח.
לפעמים נותנים לנו מצב הפוך, מצב של ייאוש, דפרסיה, חוסר אונים, אבל אנחנו צריכים ללמוד איך בכל מצב, ממצב שנראה לנו הכי פשוט, טיפשי ועד מצב שנראה מסובך ומורכב יותר, אני יכול לעלות מעל המצב בזה שאני מבקש מהבורא שיעזור לי. ואז ממש בפועל הוא שולח לי כוח, כוח רצון, כוח חכמה, ואני רואה שאני בהחלט לא לבד. זה מצב מיוחד מאוד, האדם מאוד נהנה כשהוא מגלה שהוא לא לבד בכל חלל הבריאה.
קריין: 12.
"ישב רבי שמעון ובכה. ואמר, אוי אם אגַלה, אוי אם לא אגלה. שאם לא יגלה, יאבדו חידושי התורה. ואם יגלה, אולי ישמע מי שאינו ראוי לסודות התורה. החברים שהיו שם, שתקו."
("זוהר לעם". נשוא. מאמר "האידרא רבא קדישא", סעיף 3)
זאת אומרת, הם לא ידעו מה לענות, לגלות או לא לגלות. אם אדם מגלה זה מגיע להרבה אוזניים, זה נכנס להרבה לבבות, האם יוצא שכרו בהפסדו, מי יודע, מה עליו לעשות? מצד אחד יש לנו כל מיני צורות אזהרה כמו "הוכח תוכיח את עמיתך" וכן הלאה. מצד אחר "סייג לחכמה שתיקה", וכך בכל מצב אנחנו בעצם לא יודעים בדיוק עם מי הצדק. לאט לאט אנחנו משיגים את זה בזמן הלימוד ואם טועים זה לא נורא. כי ההשגחה העליונה מתחברת, משתוקקת, היא מתחשבת ברמה שלנו, בתנאים שנמצאים בדרך.
שאלה: האם באמת יש דברים שיכולים להזיק לי אם אני אשמע אותם?
ודאי שכן. כנגד כוח הטוב תמיד יש לנו את כוח הרע, אלו ואלו ברא אלוהים. ולכן אנחנו צריכים לחטט ולראות ולבדוק, איפה הדברים הרעים שבאמת אסור לנגוע בהם, ואיפה הם הדברים הטובים שאני כל הזמן רוצה להיות מחובר אליהם.
שאלה: האם התורה בידיהם של מי שאינו ראוי הופכת לרעל?
נכון.
תלמיד: אבל אם לא יגלה, אז יוצא שהוא ישאיר את כולם בלי תורה.
נכון.
תלמיד: אז מה לבחור, כללי או פרטי?
לבחור את מה שנכון.
שאלה: אני רוצה רגע לברר את התשובה הקודמת שלך, כדי שלא נתבלבל. כשאתה המורה נותן לנו שיעור, אתה עושה את הבירורים האלה, מה לגלות לנו ומה לא, זו לא עבודה שלי?
בדרך כלל.
תלמיד: זאת אומרת, אם יש שיעור, אני יכול לשתות את השיעור הזה כך בפה פתוח, בלי להתחיל לעשות חשבונות, האם יש משהו בדברי הרב שאותו מותר לי לשמוע או אסור לי לשמוע, זה יזיק לי או לא יזיק לי. אלו לא בירורים שלי בכלל, כי אני תחתון, אני מקבל מלמעלה.
כן, אבל אתה צריך להפעיל את השכל, כדי להשתדל לעכל את מה שאתה שומע. בכל זאת חצי מהעבודה היא שלך.
שאלה: האם אפשר להגיד שחצי העבודה שהיא עלי, היא להכין את הרצון להצדיק את הבורא. זאת העבודה שלי?
אפשר להגיד כך.
שאלה: כשאני רואה שמישהו מתפלל, איך אני מתחברת לזה?
מתוך הרצון שלך.
תלמידה: הרצון הוא רק כמו כוונה, או שהוא גם פעולה פנימית שאני עושה?
זאת פעולה פנימית, אני כוללת את הלב שלי בזה, ורוצה שמשהו חדש ימלא אותו.
תלמידה: של אדם אחר?
לא, הלב שלי.
שאלה: איך אפשר בכלל להבין ולהשתמש בתורה, אם האדם לא ראוי ולא מתאים בתכונותיו? אם הוא הפכי לאור שמגיע מהתורה, אז איך הוא יכול לגלות?
זה נכון, אבל בכל זאת גם אותו צריך לתקן, אחרת מה יהיה איתו?
תלמיד: כלומר, הוא מקבל את האור הזה למרות שהוא לא מתוקן?
הוא מקבל את האור הלא מתוקן שמתקן אותו.
תלמיד: והוא לא יכול להשתמש בזה בכוונות האגואיסטיות שלו?
אם צריך הוא יכול.
שאלה: איך אפשר לגשר על הפער שבין הסיפור שמספרת לי חכמת החיבור והתורה, לבין הסיפור שמספר לי הרצון שלי לקבל, העולם הזה. איך אני לוקחת את שני ההפכים האלה ושמה אותם ביחד, בתוך העשירייה ובתוך העבודה הפנימית שלי?
תצטרכי לנצח את השאלות האלה יותר ויותר, ואחר כך תגיעי.
שאלה: מה לעשות אם אני לא יכולה להתחבר לרצון החברה, לבקשה שלה? העשירייה מתפללת, אני מקשיבה, מנסה להתכלל, אבל אם מתעוררת בי חוסר הסכמה, מה עלי לעשות?
לנסות לשים את עצמך במקום של החברה, במקום של החברות שכן מסכימות עם זה, ולאט לאט תביני למה הן הסכימו.
שאלה: האם משהו יכול להתגלות לא לפי רצון הבורא?
תלוי על מה אנחנו מדברים. רוחני לא יכול, אגואיסטי כן יכול.
שאלה: העליון מאיר לתחתון, אבל לתחתון יש את הצורה המיוחדת שלו לקבל את האור. אם כך כל אחד יקבל את האור בצורה אחרת, על אף שאותו אור מאיר עליהם. זה נכון?
זה נכון.
תלמיד: זאת אומרת, החשש הזה של לגלות הוא כי תמיד יש את הצד המקבל שמקבל בצורה אחרת.
זה נכון.
שאלה: אם הבנתי נכון אני צריך להצדיק את הבורא, אבל אני גם מרגיש צער עבור החברים שלי, לכן אני מרגיש תקוע. איך אני יכול ליישב את הסתירה הזאת בין להרגיש צער עבור החברים, לבין להצדיק את הבורא?
אתה לוקח את כול המצבים האלה יחד ואתה נקשר למצב הזה, ועם כל הצער שיש לך, עם כל הגאווה שיש לך, עם כל הדברים האלה יחד, אתה מבקש רק דבר אחד, להיות קרוב יותר לבורא. לא יותר משפיע, לא יותר מקבל, אלא להיות יותר קרוב לבורא, ואז מה שיקרה יקרה.
שאלה: מה היא אמנות הכתיבה בצורה נסתרת שהראויים יכולים להבין והשאר לא מבינים?
זה עוד לפנינו. התורה היא מאוד עמוקה, ועוד מעט נגיע לכאלה דברים שאתם תקראו ולא תבינו על מה מדובר בכלל, מה הוא רוצה להגיד. אחר כך תקבלו הסבר, תכנסו פנימה ותראו שעכשיו אתם קצת מבינים. וכך זה יהיה עוד ועוד, כמה דרגות, מדרגות למטה.
שאלה: מה הם החידושים בתורה?
חידושים בתורה, זה אומר שלא ידעתי כל מיני הבחנות קודמות ועכשיו אני מכיר אותן. אני צריך כל פעם לצאת מהשיעור ולדעת להסביר לעצמי מה קיבלתי חדש, ולאיזו מגירה בלב ובשכל שלי אני מכניס את הדברים החדשים האלה כדי להשתמש בהם אחר כך. לא חשוב לי שאני שוכח מהם אחר כך, אבל עצם זה שסידרתי אותם הם נמצאים, ומתי שצריך יהיה להם קל לצאת ולתת לי עזרה.
תלמידה: חשבתי שהתורה סגורה ובלתי ניתנת לשינוי, אז מה אני צריכה לשנות כאן?
התורה היא לא סגורה, היא לא ניתנת לשינוי, היא פתוחה לכולם, רק בהתאם לכמה האדם יכול להבין נכון את הדרישות ואת ההמצאות שהתורה נותנת לו.
שאלה: מה זה אבות? למה רבי שמעון הוא לא אחד מהאבות?
אבות הם מדרגות יותר גבוהות מהמדרגות שאדם נמצא בהן. יש מדרגות עוד יותר גבוהות שנקראות בכל מיני שמות, מגידי השיעור, נותן התורה וכן הלאה. אנחנו עוד נגיע לזה ונראה מה לעשות. יש לנו עכשיו הרבה הבחנות חדשות ואני מאוד שמח. אני ממליץ לכם לשמוע את השיעור עוד הפעם, ואם אין לכם זמן, אז בהזדמנות, כשאתם בדרך, כדי שזה יתיישב, כי היו כאן הרבה הבחנות.
אני מחבק אתכם. נתקרב זה אל זה, נרגיש את החום שבלב של כל אחד ואחד, ונכין את עצמנו לכנס.
(סוף השיעור)