בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 8.5.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 – תע"ס א', לוח התשובות לענינים*
כמה
חברים
סיפרו
לי
על
המצבים
שלהם,
הם
עוברים
מצבים
מאוד
דומים.
אנשים
נמצאים
ממש
בחוסר
אונים
ובחולשה,
לא
יכולים
לעשות
שום
דבר,
לא
יודעים
מה
קורה
לפניהם,
מה
הם
צריכים
לעשות,
מה
נדרש
מהם,
*ובעיקר
לא
מגלים
שום
כוחות*,
אפילו
כוחות
פיזיים,
לעשות
משהו,
לפעול
במשהו,
ואז
נמצאים
בכל
מיני
רמות
בהכרת
המצב.
חלק
מהם
כבר
התחיל
להגיב,
כלומר
לגלות
שזה
קורה
מפני
*שבצורה
כזאת
ההשגחה
העליונה,
הבורא,
דוחף
אותם
להתחבר
לחברה,
לקבל
כוחות
מהחברה.
כשהם
מגלים
את
הנחיצות
הזאת,
שאין
ברירה,
שרק
בצורה
כזאת
הם
יכולים
להמשיך
לחיות,
אפילו
כוח
לחיות
אין
להם,
אז
הם
עושים
צעד
קדימה,
עוד
יותר
מתחברים
לסביבה
ודווקא
מהסביבה
מתחילים
לקבל
כוחות*.
ככה
הבורא
עובד
איתנו,
מחליש
אותנו
ברגש,
בשכל,
בפעולות,
מראה
לנו
כמה
בלי
כוח
השפעה
אנחנו
לא
יכולים
להתקדם.
*אין
לנו,
מאיפה
לקחת
כוח
השפעה,
רק
מהסביבה*.
אני
אסתכל
על
החברים,
אני
אקנא
בהם,
אעריך
אותם
יותר,
ארצה
להידבק
אליהם.
אפילו
שהם
נראים
לי
קטנים,
מתחילים
לעומתי
אולי,
אבל
זה
לא
חשוב.
*העיקר
זה
להתכלל
בסביבה,
כי
כוח
הסביבה
הוא
לא
כוח
יחיד,
שם
נמצא
כוח
הבורא*,
אפילו
שהם
מתחילים
ואין
להם
כלום
כמו
שאומר
רבי
יוסי
בן
קיסמא
על
התלמידים
הקטנים
שלו.
כך
אנחנו
יכולים
לקבל
כוחות,
התעוררות.
ומה
שהיה
נראה
לנו
קודם
כהר
גבוה,
שאנחנו
לא
יכולים
יותר
לעשות
שום
דבר,
אין
לנו
כוחות,
אין
לנו
רצון,
אין
לנו
דחף,
כולנו
נחלשים,
הידיים
נופלות,
ממש
הכל
נובל.
אבל
*במידה
שאנחנו
מתחילים
להתחבר
לחברה,
מה
שלא
יהיה,
כי
רואים
שבכך,
רק
בכך
יש
לנו
יכולת
לקום,
להקים
את
עצמנו,
אז
מתחילים
משם
לקבל
כוחות.
הכוחות
האלה
הם
כבר
כוחות
לא
כמו
שהיו
לנו
לפני
הירידה,
הנפילה,
אלא
הם
כבר
כוחות
רוחניים
כי
הם
באים
דרך
העשירייה*.
אלו
שנחלשים,
ואנחנו
כל
פעם
נמצאים
במצבים
כאלו,
*שימו
לב,
אם
אתם
יכולים
להתחבר
לעשיריות
שלכם,
לסביבה,
או
בכלל
לכל
קבוצת
בני
ברוך
העולמית,
אם
תקבלו
משם
כוחות,
הם
יהיו
כבר
כוחות
רוחניים
ואתם
תוכלו
ממש
בפועל
כבר
להתקדם
לקראת
הבורא*.
ראיתי
שחלק
מהחברים
שלנו
כבר
מתחילים
לקבל
כאלו
צורות
חולשה,
ממש
נובלים
ולא
מסוגלים
שום
דבר
לעשות
בעצמם.
קודם
יכלו
ועכשיו
לא,
וזה
מביא
אותם
למצב
של
פשוט
ללא
כוחות,
*טוב
לי
מותי
מחיי*.
לא
נשאר
להם
אלא
רק
להתחבר
לסביבה
ועל
ידה
לקבל
כוחות
חדשים
ולהתקדם.
*דרך
הקבוצה
הם
ימצאו
קשר
עם
הבורא
ויוכלו
לקבל
ממנו
כוחות
חדשים,
כבר
רוחניים
ממש*.
*לכן
לא
להתייאש,
לא
ליפול,
לא
לחשוב
שאין
לי
כוח.
וודאי
שאין
לי
כוח,
מלכתחילה
זה
צריך
להיות
ברור
שלי
אין
כוח.
אני
הנברא
ולא
הבורא,
ולקבל
כוחות
מהבורא
אני
יכול
רק
מהסביבה.
להגיע
לקבל
כוחות
מהסביבה
אני
יכול
רק
בתנאי
שאני
מיואש
מכוחותיו
עצמו
כמו
שכתוב.
אין
רגע
יותר
מאושר
בעולמו
של
אדם
אלא
במצב
בזמן
שמרגיש
שמיואש
מכוחותיו
עצמו
ואין
לו
מאיפה
לקבל
כוחות.
כי
אז
הוא
זקוק
לפנות
לבורא,
והקשר
עם
הבורא
זה
דרך
החברה.
המגע
עם
הבורא
זה
דרך
החברה,
וכך
הוא
מקבל
משם
כוחות
ומתקדם*.
אם עשירייה כולה נמצאת בירידה, נפילה, ונחלשת, היא יכולה למצוא בתוך עצמה כוחות להתחדשות. זו לא חובה שהיא תתקשר עכשיו לכלי העולמי ותתחיל לחפש שם.. אלא *בתוך העשירייה, אם אתם מחליטים שאתם צריכים לחזק את הקשר ביניכם, אתם יכולים להתחזק כי הבורא בכל זאת נמצא בכם, רק בצורה נסתרת*. אם תתחזקו יותר, תעשו את הלחץ, תרגישו שבכך ההצלה שלכם. אז תצליחו אפילו בלי לצאת מגבולות עשירייה אחת.
העיקר
כל
הזמן
להיות
בקשר
עם
הסביבה.
קשר
טוב,
קשר
רע,
כל
מיני
עליות
ירידות,
העיקר
כל
הזמן
להיות
בקשר
בתוך
החברה.
זה
יתחזק
ובכך
יתברר
לו
הכל.
*רק
לא
לעזוב,
לא
לעזוב.
כל
הזמן
להיות
באותו
כיוון:
אני,
קבוצה,
בורא.
אין
שביל
אחר,
אני
דרך
קבוצה
לבורא,
והבורא
דרך
הקבוצה
אלי.
כך
נתקדם*.
ראיתי
את
התופעה
הזאת
בחברים
שנחלשים
בדרך,
הם
חושבים
שכבר
אין
להם
כוחות,
אין
להם
רצון
מספיק,
ומה
לעשות
אם
אין
רצון
ואין
כוחות?
*חלק
מהחברים
כבר
התחיל
לגלות
שזה
חובה
שהמצב
הזה
יקרה
לאדם
שמתקדם,
כי
רק
זה
יביא
אותו
לחיבור
יתר
עם
החברה,
ובתוך
החברה
עם
הבורא*,
שבאמת
יתחיל
לגלות
את
המערכת
בצורה
נכונה
כמו
שהיא
מתפקדת,
שכבר
לא
תהיה
נסתרת
כמו
שקודם
אלא
יותר
ברורה,
גלוייה,
וכך
נתקדם.
דיברתי
על
אדם
שלא
יודע
שזה
מה
שהוא
צריך
לעשות.
לא
שלא
יודע,
שלא
שמע
על
זה
ולא
היה
בזה,
אלא
נמצא
בכזאת
נפילה,
ירידה,
ניתוק,
ובעיקר
בחוסר
כוחות.
*בעיקר
זה
חוסר
כוח
להתקדם,
ללמוד
לעשות
משהו.
ממש
יצאו
ממנו
כוחות
החיים
הרוחניים.
גם
גשמיים
אולי*
לא
כל
כך
כמו
שהיו
קודם.
אפילו
שהוא
היה
איתנו
כבר
שנים,
זה
לא
חשוב,
דווקא
ההיפך.
זה
אדם
שנמצא
עם
וותק
בעבודה
הרוחנית
בחיים,
ואז
הוא
צריך
פשוט
לגלות
מאפס,
מהחושך
הפנימי
שלו
שאין
לו
ברירה
אלא
שוב
ושוב
להתקשר
לעשירייה.
ש:
האדם
במצב
כזה
הוא
מת...
?
ר:
*כל
אחד
מאיתנו
צריך
תמיד
להרגיש
שיש
קבוצה
שלא
עוזבת
אותו,
דוחפת
אותו
קדימה,
מושכת
אותו
אחריה
וכך
הוא
יכול
להתקדם*.
ש:
איך
הוא
ירגיש...
?
ר:
הוא
ירגיש
את
זה
מתוך
*שכל
הזמן
חברה
דואגת
לכל
אחד
ואחד
שלא
ייפול,
שיהיה
עם
כולם.
הדאגה
על
איחוד
החברה
והתקדמות
הכללית
של
החברה
חייבת
להיות
דאגה
קבועה*.
ש:
מה
הוא
צריך
לעשות
הפעם
כדי..
?
ר:
זו
כבר
השגחה
העליונה
שהוא
עד
כדי
כך
מרגיש
את
עצמו
בחוסר
אונים,
אין
רצון,
אין
חשק,
אין
כוח,
לא
יודע
מה
לעשות,
נעלם
כל
השביל
הזה
בעבודה
ופשוט
הידיים
נובלות.
מה
לעשות?
אז
הוא
בכל
זאת
מתקיים
על
חשבון
שנמצא
עם
האחרים,
מתבטל
כלפיהם
ואז
לאט
לאט
עם
זה
הוא
מרגיש
שזו
צורת
ההתקדמות,
ועוד
פעם
ועוד
פעם
יש
כאלה
מצבים
שרק
כך
צריכים
לעבור.
יש
הרבה
אנשים
שהיו
איתנו
ועזבו,
ממש
עזבו.
הם
נמצאים
בתביעה
אפילו
כלפי
למה
אני
לא
עוזר
להם.
*זה
בלתי
אפשרי
לעזור
בצורה
גלויה
כמו
שהם
מבינים
שצריכה
להיות
עזרה,
אלא
ברוחניות
החשבון
הוא
רק
בהעלאת
מ"ן
מתוך
האדם
דרך
הנשמה
הכללית,
כלומר
דרך
החברה,
לבורא.
גם
מהבורא
זה
באותה
צורה
מגיע*.
אם
האנשים
האלה
לא
יצליחו
להתבטל
ולהמשיך,
אז
אין
להם
ברירה.
וודאי
שהם
יחזרו
לחיים
שלהם
ואולי
יצליחו
בגשמיות
או
אולי
ייכנסו
לאיזושהי
חברה
אחרת
שנותנת
להם
הרגשת
ההתקדמות
לא
בכוח
השפעה
ע"מ
להשפיע
אלא
בכל
מיני
שיטות
אחרות
גשמיות.
ככה
זה,
מה
לעשות.
אבל
אנחנו
צריכים
לדעת
שבכל
זאת
*ההתקדמות
שלנו
תלויה
רק
בקשר
בינינו
לחברה.
ככל
שהאדם
מתבטל,
ממש
נמס
שם,
בחברה
שלו,
איתה
הוא
מתקדם
בכך
שעושה
מעצמו
אפס*.
כמו
שכותב
רב"ש,
כמה
שיותר
אפסים,
כך
הוא
מקבל
כוחות
של
אחד
מלמעלה
דרך
החברה.
מעבר ממצב למצב, מדרגה למדרגה, הוא תמיד בכך שהאדם נופל ונעלם ממנו כל מה שהיה קודם, כל השכל, כל הרגש, כל הדרך. הוא נופל לרצון לקבל חדש שעכשיו מתגלה, יותר גדול יותר עמוק, יותר ברגש, בחוסר אונים. *האדם חייב לעבור את זה, והוא יכול רק בתנאי שהוא יקיים את כל הסדר הגשמי, שזה הלימוד וכל מה ששייך למערכת שהוא רגיל אליה, וע"י קשר עם החברה. אפילו שהוא לא יודע מה לעשות אבל שומר על המסגרת הכללית, אז הוא מקבל עזרה, הבורא מוציא אותו*.
ש:
מה
זה
אומר
שהעשירייה
לקחת
את
החבר
לבית
הקברות?
ר:
זה
שאנחנו
נותנים
לו
את
כל
התנאים
כדי
שלאט
לאט
יתקדם
במצב
שהוא
נקרא
מת
ברוחניות.
גם
רואים
עליו
שהוא
כמעט
מת
בגשמיות,
שאין
לו
כוחות
פיזיים.
כך
הוא
בעזרתנו
עובר
את
המצב
של
ניתוק
מהחיים
רוחניים,
קבורה
רוחנית
ואח"כ
תחיית
המתים.
הבורא
נותן
לו
רוח
חיים,
ויתחדש
נשר
נעורייך.
ש:
כשאנחנו
רואים
תופעה
מה
אנחנו
יכולים..?
ר:
זה
סימן
מאוד
טוב
שאנחנו
עוברים
בהתחדשות
שלנו
ממצב
למצב.
המצב
הבא
יהיה
יותר
גבוה
רוחנית.
יכול
להיות
כבר
כזה
גבוה
שאחרי
כמה
כאלו
גלגולים
נתחיל
להרגיש
את
הבורא,
איך
שהוא
עובד
איתנו
ואיך
שאנחנו
פועלים
משפיעים
עליו,
וכבר
נגיע
למה
שנקרא
גילוי
הבורא.
*אני
אגיד
לך
רק
דבר
אחד:
להשתדל
כל
הזמן
למלא
את
עצמו
עם
מה
שכתוב
במאמרים
של
בעה"ס
ורב"ש.
חוץ
מזה,
מה
שלא
עושה
השכל
עושה
הזמן.
האדם
צריך
בסבלנות
לעבור
את
כל
המצבים
האלו
והעיקר
כמו
שכתוב
חוץ
מצא.
לא
לצאת
בחזרה
לחיים
רגילים
הגשמיים
בלבד,
שם
זה
ממש
מוות
רוחני*.
*להשתדל,
להשתדל
להיות
בעיקר
בהפצה.
אם
אתה
מרגיש
שיש
לך
עוד
במשהו
להוסיף,
אז
תוסיף
בהפצה*.
ש:
איך
אני
מחבר
את
העשירייה
שלי
כשהיא
לא
רוצה
לעזוב
את
הקליפות?
ר:
לא
חשוב
רוצה
או
לא
רוצה,
הוא
חייב
לפעול
לפי
מה
שכתוב,
זה
מה
שהבורא
נותן
לו
ועם
זה
הוא
צריך
להתמודד.
מה
שנראה
לו
שהם
נמצאים
בקליפות
והוא
לא,
יכול
להיות
שזה
ההיפך.
*חייבים
להמשיך
בדרך
למרות
שיש
לו
כאלה
חברים
ועשירייה,
הוא
חייב
בכל
זאת
להשתדל
להוציא
אותם.
זה
מה
שהבורא
נותן
לו*.
ש:
במצב
שלא
מוותר
על
שיעור
בוקר
ועל
2
מפגשים
של
העשירייה
ולא
מסוגל
לגרם
אחד
יותר..
?
ר:
אבל
את
זה
אני
עומד
ולא
מבטל
ולא
מוותר,
זה
כבר
טוב.
*אני
כל
הזמן
חושב
שאני
מחזיק
בכך
ומזה
אני
לא
יורד.
שיגיד
לעצמו
את
זה
במשך
כל
היום
ויראה
כמה
שיהיו
לו
כוחות
לקיים
יותר*.
הצמצום לא היה מטעם הפחיתות של התחתון, של הנברא, כלפי העליון, הבורא. אלא מתוך זה שלא היה רוצה להסכים עם זה שהוא שונה מהבורא, מפני שרצה לעלות את עצמו לדרגה יותר קרובה לבורא. לכן לא היה פחיתות בצמצום.
*כשאתם
תגיעו
למצב
שהקבוצה
שלכם
זה
העליון
מכולכם,
אז
תרגישו
שבתוך
הקבוצה
נמצא
כוח
העליון
וכלפיו
תפעילו
את
עצמכם.
אתם
צריכים
לבנות
את
הבורא,
אתם
צריכים
לסדר
את
הקבוצה
שבתוכה
הכוח
שתבנו,
זה
יהיה
כבורא.
אין
בורא
ללא
נברא,
כלומר
ללא
הקבוצה*.
ש:
ואז
יהיה
ניתן
למדוד..
?
ר:
וודאי
שתוכלו
למדוד
ולשקול
את
כל
הפעולות
שלכם
במעשה
ובכוונה,
הכל,
כלפי
פעולות
הבורא.
*אתם
עשיתם
אותו,
כלומר
הכוח
הכללי
שאתם
מייצבים
בעשירייה,
זה
הבורא
שלכם*,
ותוכלו
לפנות
אליו,
לגלות
אותו,
ולראות
שהוא
הקודם
לכם
למרות
שאתם
גיליתם
ובניתם
אותו.
כלומר
אתם
בניתם
את
הכלי
לבנות
אותו,
אבל
הוא
בעצם
נצחי
וקיים.
צ)
סגולתם
היא
ביחוד,
להפך
צורת
הקבלה
להשפעה
(או"פ
ח"א
פ"א
צ').
ר:
זה
מה
שאנחנו
משתדלים
לעשות
בקבוצה.
לבנות
כאלו
יחסים
שיש
בהם
קצת
אור
לפי
השתוות
הצורה
בין
האור
העליון
למה
שאנחנו
משתדלים
בינינו
לעשות
פעולות
השפעה.
אז
האור
יאיר
בינינו
ויביא
אותנו
למצב
שהוא
יסדר
אותנו
כמו
כלים
רוחניים,
כמו
רצונות
ע"מ
להשפיע.
אז
בקשר
בינינו
נוכל
להרגיש
את
האור
לפי
השתוות
הצורה
בין
האור
ובין
מה
שהוא
עושה
איתנו.
כך
נגלה
את
הבורא.
ש:
אז
איך
אנחנו
יכולים
לדעת
באיזה
שם,
באיזה
מדרגה
ומצב
אנחנו
נמצאים?
ר:
כי
אתה
משיג
את
זה,
אתה
מרגיש
לפי
רצון
לקבל
שלך
כמה
הוא
מסודר
ומקבל
מילוי.
כשעוצמת
הרצון,
צורת
הרצון,
עוצמת
המילוי
וצורת
המילוי,
כשהם
מתחברים
יחד
זה
מסביר
לך
באיזה
קשר
עם
הבורא,
באיזו
התאמה
לבורא
אתה
נמצא,
וזה
נקרא
השם
שלך.
לאור שמתפשט בתוך הכלי יש רק 2 צורות, או אור שמתפשט בכלי דקבלה שעובד בע"מ להשפיע, זה נקרא *אור החכמה*, ואור שמתפשט בכלי שנמצא רק בלהשפיע ע"מ להשפיע, זה נקרא אור חסדים. יש לנו 2 אורות, אור חכמה *ואור חסדים*, וכך הם נמצאים ב-4 בחינות.
ש:
האם
העולם
הזה
נמצא
במציאות
הרוחנית?
ר:
ודאי
שלא.
לפי
הרצון
אנחנו
יכולים
למדוד
את
הדברים,
הרצונות
שבעולם
שלנו
הם
כולם
לטובת
אותו
הנברא
שנמצא,
ולכן
זה
ע"מ
לקבל.
לכן
זה
נקרא
לפי
הגדרה
שלנו
נמצא
בעולם
הזה.
הרצונות
שנמצאים
בכוונה
לעצמם,
אבל
בדרגות
יותר
גבוהות,
נקראות
כבר
קליפות.
והרצונות
שנמצאות
כבר
בכוונה
בע"מ
להשפיע
נקראות
קדושה.
כל
זה
נמדד
כלפי
רצון
לקבל
ובכוונה
בה
הוא
נפעל.
ש:
אנחנו
נמצאים
בעולם
הזה?
ר:
אנחנו
נמצאים
במצב
שלא
שייך
לאף
עולם.
ש:
אז
איך
אנחנו
יכולים
לעשות
את
התיקונים?
ר:
אם
נתחבר
בינינו
ונקבל
מלמעלה
כוח
האור,
כוח
השפעה,
בהתאם
לזה
הרצון
לקבל
שלנו
יקבל
צורה
מסוימת
של
השפעה.
אז
אנחנו
יכולים
להגיד
לפי
זה
באיזה
מצב
אנחנו
נמצאים,
באיזה
דרגה
כלפי
אור
אינסוף
אנחנו
נמצאים.
במידה
שהנברא
רוצה
לקבל,
אז
מאיר
בו
אור
החכמה.
במידה
שרוצה
להשפיע,
מאיר
בו
אור
החסדים.
אם
הוא
כבר
הגיע
לתיקונים,
אז
כבר
יש
לו
אור
חסדים
שרוצה
להשפיע,
ובתוך
אור
החסדים
מתפשט
בו
אור
החכמה.
אנחנו
צריכים
להשתוקק
שיהיה
לנו
בטוח
אור
חסדים,
כי
בכך
אנחנו
מכוונים
לבורא,
נמצאים
בתכונת
ההשפעה.
לפי
זה
אנחנו
יכולים
גם
לקבל
ע"מ
להשפיע,
בתוך
אור
החסדים
שיתפשט
גם
אור
החכמה.
מהבורא מגיע רק אור, אור אחד, אור פשוט, אור ישר. הנברא, לפי עוצמת הכלי שלו, כוונת הכלי שלו, הוא באור הזה מבדיל בין אור החכמה ואור החסדים. אבל לא שזה מגיע כך מהבורא. רק הנברא הוא שמברר את היחס של הבורא אליו והיחס שלו לבורא, ואז קובע במה הוא הולך להיות מלא מהשפעת הבורא, או באור החסדים או אפילו באור החכמה.
אם הנברא נמצא בכוונה של להשפיע בלבד, להשפיע ע"מ להשפיע, אז הוא מרגיש את הבורא, זה נקרא שמתמלא מהבורא *באור החסדים*. אם הנברא, חוץ מזה יכול גם לקבל מהבורא, זה נקרא להשפיע לבורא בפעולה אקטיבית, אז נקרא שהוא מקבל מהבורא כדי להשפיע נחת רוח לבורא...
לפני שנברא עושה על עצמו צמצום הוא לא יכול להתייחס לבורא. אם הוא עושה על עצמו צמצום ומתחייב שכל הפעולות שלו יהיו רק כדי להשפיע חזרה לבורא כמו שהבורא משפיע לו, אז הוא מודד כמה הוא יכול לבצע פעולת ההשפעה שלו כלפי הבורא. באותה מידת העביות שמחליט הוא מקבל ע"מ להשפיע או משפיע ע"מ להשפיע, ובכך משתווה לבורא.
אנחנו סיימנו בזאת את חלק א׳ בתע"ס ונמשיך מחר מחלק ב'. אני מקווה שנעבור כך כמה שיותר חלקים, תהיה לנו בכך התרשמות. בכל חלק הבא נצטרך גם במשהו להשתמש בחומר של חלק הקודם וכך נתקדם. *צריכים רק למצוא מקום איפה אנחנו בכל זאת לא עוזבים מאמרים של בעל הסולם ורב"ש. לבעל הסולם יש עוד מאמרים שלא עברנו יחד, כדאי לנו אותם לעבור. אתם צריכים לחשוב ביניכם ואח"כ נתייעץ יחד, אני ואתם, איך נסדר את הזמנים שלנו. תכתבו להנהלה שלכם, לראשי שפות, ואז לפי זה נחליט איך אנחנו משלבים את המאמרים של הרב"ש ובעל הסולם. יש שם מאמרים גדולים, ארוכים, כבדים, גם עם התע"ס, אבל כדאי לנו לחלק את זה*.
ש:
מה
יכולה
עשירייה
לעשות
בזמן
שמרגישה
את
עצמה
בנפילה?
ר:
אם
עשירייה
כולה
מרגישה
את
עצמה
בנפילה
אז
אין
לה
מה
לעשות.
אם
אין
לה
כוח
גם
לצעוק
לבורא
ולבקש
באיש
את
רעהו
יעזורו
שהבורא
ירחם
עליהם,
ואין
להם
כוח
לפנות
לעשיריות
האחרות
שיעזרו
לה,
אז
רק
מה
שנקבע
ביניהם.
הם
בודקים
אחד
את
השני
ולא
נותנים
לעשירייה
ליפול.
רק
זה
יכול
לעזור.
ש:
האם
במצב
שאדם
מת,
צריך
פשוט
להיסחף
בדרך
ולחכות..?
ר:
*אם
אדם
מרגיש
את
עצמו
כמת,
אין
לו
שום
אפשרות
לעשות
משהו
אלא
להתקרב
לחברים
ולהידבק
אליהם,
בלי
כוח
ובלי
שכל.
אלא
כל
הזמן
להיות
כמו
על
הידיים
שלהם.
מה
שהם
עושים,
גם
הוא
מסוגל
לעשות
מכוח
הדבקות
שהם
יתנו
לו*.
נשים, תודה רבה לכן. אתן לא מבינות כמה אתן עוזרות וממלאות לנו את השיעור, נותנות כוחות וכוח נאמן. תודה לכם, אני מודה לכן מאוד בשם כל הגברים, אבל קודם כל אני בעצמי. תודה.
מ