בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
20.10.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - רב"ש ב', עמ' 1446, אגרת ט"ז, ידוע לנו הכלל שנהוג בכל העולם*
אני מדי פעם מקבל שאלות ופניות מחברים שלנו מכל העולם, לא רק מישראל, איך להתייחס לאנשים שבאים ורוצים להסביר להם שיש להם שיטה קרובה אלינו, יותר מדויקת, יותר יפה, ומנסה להסביר ולדחוף לי אותה. חבר שני אומר שבכל זאת היה קשור קודם לאיזשהם חוגים ועכשיו כבר לא בקשר איתם אבל בכל זאת זה מושך אותו לשם לפעמים והוא לא יודע מה לעשות. השלישי אומר שזה שהוא רואה אותנו חלשים, מיוחדים, קטנים, לעומת גופים גדולים של דתות למיניהם, זה מחליש אותו מאוד.. צריכים לתת על זה תשובה, כי זה מאוד מפריע לאנשים להתקרב למטרה האמיתית, מסיט אותם מהדרך, מכניס אותם לכל מיני ספקות, ובאמת יש בכך בעיה מאוד גדולה.
חכמת הקבלה היא מאוד מיוחדת, לא קשורה לתנועות סוציאליות, לא לסוציולוגיות, לא לדתות, לא לפילוסופיות, לא לפסיכולוגיות ולא לכלום, אלא היא עומדת לבד, בצד מכל הנטיות של האדם שבהם הוא התפתח והיה מתנהג במשך אפילו אלפי שנות ההתפתחות שלו. חכמת הקבלה נראית כאילו היא עומדת בצד, עד כדי כך היא מיוחדת שאף אחד לא יודע.. זה מגיע מתוך זה שרוחניות אי אפשר לתפוס, אי אפשר לראות אותה, אי אפשר לתת דוגמא או לספר עליה לכל אחד ואז כולם מזה יקבלו דעה וירכשו אותה כמו כל החכמות..
כמו שאנחנו לומדים על בשרנו, להגיע לנושא של חכמת הקבלה אפשר רק ע"י שנים רבות והתאמצות רבה בפעולות מיוחדות, בסדרי חיים אפילו מיוחדים, ואחרי שהאדם משקיע את כל כולו לזה, אז הוא מגיע, וגם לא הוא, אלא נותנים לו, עושים לו איזושהי כניסה להרגשת העולם העליון, הרגשת הבורא. אז הוא מבין מהי החכמה ואיך היא ניתנת לאדם, מיועדת לו.
*מפני שאני מקבל כאלה שאלות מתלמידים חברים שלנו, בחרנו באגרת הזו של רב"ש איך להתייחס לכל הדברים האלה. נברר, כי אלו דברים שיכולים לשמור עלינו מאוד בדרכנו. כי הדרך למטרה היא מאוד צרה, שביל צר מאוד, וחייבים ללכת בה בהתחזקות בינינו ולא לסטות מהדרך, כמו שהוא כותב, כי מי שסוטה מהדרך, אפילו במקצת, אח"כ מתרחק ומתרחק מהמטרה*.
אם אתה רוצה להיות עובד ה', אז אתה צריך לבחור כאלו אנשים שגם הם בדיוק הולכים באותה הדרך, כדי שהם לא יפריעו לך, לא יסיטו אותך.
אנחנו לא באים כאן ללמוד מי צודק ומי לא, מי קרוב ומי לא. אלא אנחנו רוצים כאן לקבל מרב"ש עצה מאוד מאוד פשוטה, חותכת, שאנחנו לא נוגעים באף אחד. אנחנו לא נוגעים באף אחד, לא מקבלים עצות מאף אחד, אלא רק ממקור אחד. זה באמת נכון בכל דבר. למשל אם אתה הולך ללמוד משהו אחר, שיטה אחרת, אז תתעמק בה ותשב בה עד שתקבל תוצאה. אתה לא יכול להתחיל עכשיו במחקר. מאיפה יש לך שכל למחקר, מי אתה? לעשות מחקר זה בכלל בלתי אפשרי, כי להבין דבר אחד וגם לעומתו להבין דבר שני, לעשות ביניהם השוואה זה בלתי אפשרי בדברים רוחניים. *אם אתה נכנס למשהו, אתה נכנס עד הסוף ואז אתה לא יכול לצאת משם. כי אם אתה יכול לצאת, סימן שלא נכנסת*.
ש:
ההידמות
לבורא
היא
השכר?
ר:
למה
זה
ללא
תשלום?
זה
השכר
הכי
גדול.
כשאני
אתקרב
לבורא
ואהיה
דומה
לו,
זה
השכר.
העבודה,
השכר
והמטרה,
הכל
מתחבר
לאחד.
בדרך
אנחנו
משתנים,
וכל
אותם
הפעולות
שאנחנו
עכשיו
עושים
בכוח,
נתחיל
להרגיש
אותם,
לא
בכוח
אלא
בזכות.
אני
מקבל
את
הדברים
האלה
ונהנה
מהם,
מהיגיעה.
ככל
שאני
עושה
דברים
יותר
קשים
יותר
נגד
האגו
שלי,
אני
יותר
נהנה,
כי
בכך
אני
עושה
נחת
רוח
לבורא
וזה
בשבילי
השכר.
כך
הטבע
שלנו
משתנה.
במידה
שאני
מחשיב
את
הבורא
כגדול
והוא
בעיני
גדול
כך
שכל
העבודה
שלי
בשבילו
היא
לא
בשבילו,
אלא
ממש
אני
מרגיש
בה
תענוג
ולא
מאמץ.
*ככל שאיזשהו אדם בעולם עוסק במשהו יותר קרוב למקצוע שלך, כלומר לחכמת הקבלה, אתה צריך יותר להיזהר ממנו. השאלה מאיפה אתה יודע איך להיזהר ואיפה לא? איפה הוא טועה קצת וכמעט כמוך ואיפה לא? יכול להיות שאתה נכנס לשטח שיכול לסחוף אותך הצידה, אפילו מבלי שתרגיש*. מאלו אנשים שקרובים אלינו לכאורה, שמתעסקים בתורה ומצוות, מהם תיזהר. בינתיים כך.
להיזהר מאוד מלהיות במגע עם אנשים שהיו קרובים לבעל הסולם. כך כותב רב"ש לתלמידו.
ש: חברה בעשירייה לומדת בנוסף אצל רב שלמד אצל בעל הסולם..
ר:
אני
לא
אומר
שום
דבר.
*זו
בחירת
האדם.
אנחנו
רוצים
רק
לברר
מה
שכותב
כאן
רב"ש
ולפי
זה
להתנהג.
לי
אין
מורה
אחר
ואני
לא
הולך
אחרי
אף
אחד.
רב"ש,
אחריו
בעל
הסולם,
אחריהם
בורא.
זה
הכל*.
*אני
אם
קורא
אר"י,
אני
קורא
את
זה
כפי
שמגישים
לי
אותו
בעל
הסולם
ורב"ש,
זוהר
עם
פירוש
הסולם.
אני
לא
צריך
שום
דבר
אחר.
יש
לי
את
הספרים
האלה
וזה
מספיק
לי.
אם
אני
דבוק
רק
אליהם,
לשניהם,
אז
אני
איכשהו
רגוע
שאני
מתקרב
למטרה
ולא
סוטה
מהדרך*.
זה
מה
שהוא
רוצה
להסביר
לנו.
ש: מדוע רב"ש מזהיר במיוחד מפני אנשי בעל הסולם....
ר:
*כי
הם
יכולים
להטעות
אותך
עוד
יותר.
פלא
כמה
שהדברים
האלה
מסוכנים*.
אני
גם
לא
ידעתי
ולא
הבנתי
מה
רב"ש
עושה.
לא
היה
כל
כך
קשר
עם
כל
תלמידי
רב"ש
במשך
כל
השנים
האלו,
אני
הבאתי
אותם
ולא
הייתי
מעורב
בהם
למעט
בצורה
חיצונה,
אבל
פנימית
לא.
בכל
דבר
שהייתי
יכול
להתערבב
איתם,
הוא
היה
מושך
אותי,
אנחנו
צריכים
לנסוע
לזה,
צריכים
לעשות
את
זה.
כך
אני
לא
הייתי
קשור
אליהם.
האמת
שרק
אח"כ
הבנתי
מה
הייתה
הכוונה.
בכל
זאת
*יש
הרבה
דעות
ונטיות
בין
החברים.
כמו
שעכשיו
שמענו
שיש
איזושהי
אישה
שהולכת
לחוג
נוסף
או
עוד
משהו.
כך
הם
תופסים
וירוסים
מבחוץ
ואח"כ
מביאים
אותם
בין
החברים
והחברות
בפנים.
לכן
דברים
כאלה
לא
מקובלים
אצלנו*.
*אתם רוצים? בבקשה, יש כל הספרים של בעל הסולם ורב"ש, אפשר לקרוא אותם בלי שום פקפוק ובלי שום ספקות, ואז אתם יכולים להיות באותו כיוון, אותה הדרך, כי אתם לא מבינים איפה כאן נכנסים בכם מחשבות זרות ומסיטים אתכם מהמטרה*.
ש: כשהרב"ש נפטר אתה התרחקת מכל מי שהיה שם
ר: כן.
ש: מה אנחנו צריכים ללמוד מזה כשאתה תסתלק?
ר: *אתם צריכים לשמור על הקבוצה שלכם וללמוד לפי המקורות האלו. לא להתקרב לכל תלמידי רב"ש. אם פתאום יתגלו שירצו להיות בקשר איתכם, אמנם שאני מאוד חושב שהם לא יעשו את זה. אל תסתכלו עליהם כמו על בעלי דרגה, בעלי וותק וכן הלאה. כל אדם ואדם עם המטרה שלו, בידיים שלו, ככה זה. ללכת רק לפי מה שכתוב במקורות, לא לשמוע שום דבר חוץ מהמקורות*.
ש: צריך להיזהר גם מתלמידי לייטמן, כאשר הוא יסתלק?
ר: *אני לא בטוח באף אחד, לא יכול להיות בטוח באף אחד ולא יכול להגיד עבור אף אחד. וודאי שאם האנשים קשורים יחד עכשיו וללימודים שלנו, אז יש להם איזשהו מקור שמחדש להם כל יום ויום התקרבות כלשהי בדרך למטרה. אנחנו יחד מתקרבים אליה והיא אחת לכולם*.
מה שאם כן, *אם אין מורה, כל אחד מתחיל להרגיש שיש לו מפרץ משלו והוא יכול לנוע לפי מצפן משלו לכיוון שהוא חושב שנכון. זה כבר לא הרב חושב, אלא האגו שלו חושב. לכן אסור לאדם להאמין לאף אחד, רק לפי הספרים*.
ש: הספרים הם הכי נתונים לפרשנות
ר:
*רק
לפי
הספרים,
והבורא
יכוון.
שום
דבר
יותר*.
אתם
עכשיו
לומדים
איך
נכון
להבין
את
הטקסטים
של
בעל
הסולם
ורב"ש.
אין
בהבנת
הטקסטים
משהו
שאפשר
כל
כך
לטעות.
אז
כל
אחד
מבין
מה
שהוא
מבין
ומתקדם.
*העיקר
שאתם
יכולים
להתקדם
למטרה.
תמיד
זה
ע"י
דביקות
בין
החברים.
יש
לכם
מספיק
חברה
שצריכה
להיות
יותר
מגובשת
ומתקרבת
לבורא.
זהו.
לא
לשמוע
שום
עצות
מהצד*.
אם
בא
בן
אדם
ומדבר
יפה
ובחכמה
גדולה,
יודע
פה
ושם,
זה
לא
חשוב.
דווקא
ההיפך
כמה
שהוא
יותר
נראה
שמבין,
מרגיש
ויודע,
אנחנו
צריכים
עוד
יותר
להיזהר
ממנו,
כי
הידע
שהוא
יודע
איפה
כתוב
פה
ושם,
ואיך
להסביר
את
זה
יפה,
שיהיה
מתאים
לרוח
שלנו,
זה
לא
אומר
על
אמיתיות
ההשגה
שלו.
לכן
רק
לשמור
על
החיבור
בינינו,
על
המערכת
שאנחנו
מקימים,
ועם
זה
להתקדם.
ש:
*אנחנו
מלכתחילה
לא
נכנסים
במגע
עם
אף
אחד
שלא
נמצא
בחברה
שלנו,
אם
אנחנו
רוצים
להיות
בטוחים
שאנחנו
ממשיכים
להתקדם
בדרך
נכונה
שלנו.
זהו*,
אחרת
תהיה
בעיה
ואתה
לא
תוכל
לעשות
שום
ביקורת
נכונה,
למדוד
לשקול
כמה
אתה
סוטה
מהדרך
וכמה
שלא,
ואיך
לחזור
לדרכיך
או
לא.
אתה
לא
יכול
את
זה
לעשות,
אף
אחד
לא.
*יש
רק
דבר
אחד
שיכול
לשמור
עלינו:
לא
שומעים,
לא
מדברים
ולא
נכנסים
במגע
עם
אף
חכם.
לתת
הפצה,
לתת
שיעורים?
בבקשה.
לקבל
שיעורים?
מעצמנו.
יש
לנו
ארכיון,
יש
לנו
כל
הסדרים,
כל
הדברים.
אם
נחבר
לזה
חיבור
שלנו
המתגבר,
בטוח
שמגיעים
למטרה*.
ש: האם להיזהר מללכת להתפלל בבית כנסת?
ר: אני לא יכול להגיד. אני לא הולך. אני לא נכנס לאף מקום. *כשאתה נכנס לאיזשהו מקום, אתה מיד נכלל מאותה אווירה, מאותו כוח שנמצא בו. זה דבר גדול ובעייתי מאוד. לכן אין ברירה, אם אנחנו רוצים לשמור על עצמנו בהתפתחות נקיה, אנחנו צריכים לארגן את כל הדברים שלנו בצורה אוטונומית, בבית של כל אחד*.
*דרך
האמת
נקרא
שאתה
רוצה
לברר
אותה
מכל
מה
שאתה
קורא
ולומד
אצל
בעל
הסולם
ורב"ש
בלבד,
בתוך
קבוצת
חברים,
ואיתי
יחד.
זה
קובע
דרכיך
למטרת
הבריאה.
אנחנו
משתדלים
לכוון
את
עצמנו
ולהתקדם
באותה
הדרך.
מיום
ליום,
עוד
ועוד
צעדים,
זה
הכל.
אנחנו
לא
רוצים
לחבר
לזה
עוד
גורמים,
אלא
רק
את
בעל
הסולם,
רב"ש,
קבוצה,
אני
ואתה*.
אתה
צריך
להיות
בזה
קשור
אלינו
וכך
לכוון
את
עצמך,
ולא
להכנס
לאיזשהו
מקום
זר,
לא
להיות
בקשר
עם
אנשים
זרים.
גם
הבורא
מסדר
את
הכל
בצורה
כזאת
שלא
כל
כך
באים
אליך
ולא
רוצים
לפתות
אתכם
ולסחוב
אתכם,
למשוך
אתכם
לתרבויות
זרות
או
משהו.
אלא
*תמשיכו
ככה
בלבד,
ולהיזהר.
אם
אתה
מסתכל
על
איזשהו
סרט
מטומטם,
זה
בסדר,
זה
יטמטם
אותך
קצת
בצורה
זמנית
וזהו.
זה
גם
לא
כל
כך
טוב,
אבל
איכשהו.
אבל
רב"ש
אומר
שאם
אתה
נמצא
בקשר
עם
אנשים
שקרובים
לדרכיך,
אז
תיזהר
מהם,
תברח
מהם*.
.. *בעיקר אני רוצה להזהיר אתכם שלא להתעסק בשיטת קבלה כביכול אחרת. היא יכולה, כמו שהוא אומר, הם יותר קרובים אלינו יכול להיות, ולכן צריכים עוד יותר להיזהר מהם*.
ש: מה יכול להגן אלינו מאותם השפעות?
ר: רק שאנחנו נגן על עצמנו בעצמנו, בחיבור בינינו נפתח מהר מאוד, ככל האפשר, רצון משותף שבו נגלה את הבורא. זו תהיה בשבילנו המטרה, זה ישמור עלינו, יחזק אותנו, זה ירומם אותנו.
אנחנו צריכים להעביר מאחד לשני רק את שיטת ואהבת לרעך כמוך. זו דת שצריכה להיות מקובלת על כולם.
ש: מה אמור להיות במצב שהמורה מסתלק?
ר:
זה
הכל
תלוי
בכם,
הכל
תלוי
בכם.
אתם
צריכים
לשמור
על
הקשר
ביניכם
ולהמשיך
כך
ללמוד.
זה
מה
שאני
חושב.
מי
שנראה
שהוא
רוצה
לסחוב
אתכם
לאיזשהו
כיוון,
אני
כבר
לא
מדבר
על
שיטה
אחרת,
אתם
צריכים
מיד
להפסיק
ולהגביל
אותו,
אפילו
להתפטר
ממנו.
ש:
איך
לדעת
להתמודד
במצב
הזה..?
ר:
רק
הלימודים
לפי
המקורות
שלנו
ואף
מקור
אחר
שלא
נמצא
בארכיון
שלנו.
כל
דבר
אחר,
פסול.
ש:
איך
להמשיך
ללמוד
כשאתה
לא
תהיה
להעביר
את
השיעורים?
ר:
יש
אקוקה,
דודי
ושיא,
שלושת
החברים
האלו
מרכיבים
לנו
את
השיעור
וכך
זה
צריך
להמשיך.
אתם
יכולים
לחבר
לזה
עוד
כמה
אנשים,
אבל
בעצם
שלושתם
מביאים
חומר
לשיעור
בוקר
וכך
זה
צריך
להישאר.
מושי
אחראי
על
כל
המערכת,
מנהל
כללי
של
בני
ברוך.
אין
בעיה,
אתם
קובעים
אתם
את
סדר
הלימודים,
מה
לומדים
מתוך
חומרים
האלו
שיש
לנו,
ויום
יום
בצורה
שיטתית
ממשיכים
ללמוד.
*שיהיה
ברור,
שלא
חשוב
באיזה
עולם
נמצא
המורה,
כמו
הבורא,
תמיד
ישנה
השגחה.
תמיד,
לא
לעיניים
גשמיות,
אז
לכלים
רוחניים
ישנה
השפעה*.
ש: האם אנחנו צריכים להיזהר אחד מהשני?
ר: *אתם צריכים להשתדל כל כך להיות בנטייה להתקשרות, שלא יהיה לא שכל, לא רגש, לא זמן וכוח לחשוב על משהו אחר, אלא רק על החיבור. החיבור יכול להיות רק לאלו שנמצאים בחברה שלנו ושמתנהגים נכון, כלומר ממשיכים באותה דרך ולא שום דבר חדש. אנחנו צריכים לחדש כוחות להשגת המטרה בלבד*.
ש:
איך
אנחנו
יכולים
לשמור
על
כזה
קשר
שאפילו
אתה
מסתלק
מהעולם
הזה?
ר:
*אין
שום
בעיה.
כמו
שאנחנו
עכשיו
מדברים
על
הבורא
שאנחנו
יכולים
להשיג
בחיבור
בינינו
במרכז
עשירייה,
כך
אתם
יכולים
להיות
קשורים
אליי
ממרכז
עשירייה.
לא
חשוב
אם
אני
חי
או
מת*.
ש:
אני
מרגיש
בגלל
שאולי
הגעתי
קצת
מאוחר
לדרך..
אין
לי
כ"כ
זכרונות
איתך..
ר:
קודם
כל
מה
שקורה
עם
האדם
עד
הרגע
הזה,
הכל
נעשה
מהשמיים
ואנחנו
צריכים
להגיד
על
זה
שאין
עוד
מלבדו.
מה
שאם
כן,
מרגע
זה
והלאה
אני
צריך
להגיד
אם
אין
אני
לי
מי
לי.
כלומר
שהכל
תלוי
בי.
אם
אתה
מצטער
על
מה
שהיה
לך
קודם,
זה
לא
טוב.
אתה
בזה
מוחק
את
השגחת
הבורא
עליך,
שכאילו
לא
הוא
מסובב
אותך
אלא
אתה
בעצמך
בעל
הבית
על
עצמך.
אני ממליץ כמה שיותר להיות קשורים לשיעורים ולארכיון שלנו, להמשיך עם אותם הקבוצות. מי שיכול להעביר את השיעור? שיהיו הרבה אנשים ואנחנו יודעים אותם פחות או יותר. הם יכולים להעביר את השיעורים, ושיהיו כולם לסירוגין. פעם זה, פעם זה, פעם זה, כל יום מתחלפים. זה מאוד חשוב, כי אתם יכולים מאוד מהר לקלקל כל אדם ואדם שעוד לא נמצא בידיים ורגליים ברוחניות. אתם יכולים לקלקל אותו. הוא קנוי, אתם תעוררו בו כל מיני תאוות אגואיסטיות, שירצה להיות מורה גדול אפילו רב, וכן הלאה. זה קל מאוד, ממש צריכים לשמור. חבל על האנשים, הם מאוד חלשים כולם.
ברוחניות זה מאוד קריטי. מאוד קריטי, האם אני הולך אחרי דעה אחת או לא? אפילו במדע, אומרים הוא תלמיד של הזה, הוא תלמיד של הזה, גם במוזיקה, בכל מיני דברים כאלה גבוהים, גדולים שדורשים אומנות מיוחדת. אומרים של מי אתה תלמיד, מי לימד אותך? אבל אם הם הולכים לכמה מקורות, חברים שלנו, ומשם הם מקבלים את המילוי, אז ודאי שהרוח שלהם הוא פשוט ריק, ריק.
*לא לפחד שנגלה שאנחנו עוד יותר ועוד יותר נכנסים לאגו, ומגלים כמה אנחנו רחוקים מרוחניות. דווקא מהנקודה הכי רחוקה מרוחניות, שם אנחנו נכנסים לרוחניות*.
*זאת האגרת. מה יש לי עוד להוסיף? רק צריכים לקבל אותו ברצינות ולנקות כל אחד את עצמו, לנקות את הפסולת שבינינו ולהשתדל להתחבר יותר ויותר, עד שבאמת בקשר יפה בינינו יתגלה הבורא. אין לו יותר מקום להתגלות ואין לנו עוד לקוות שזה יקרה מעצמו*.
כשאנחנו מגיעים למצב שמקבלים גדלות הבורא וגדלות ההשפעה, אנחנו מאוד מאוד נהנים להיות בזה. הכל תלוי בהערכת גדלות הקבוצה והבורא, ומתוך זה *אתה מגיע למצב שבשבילך להשפיע זה תענוג. עכשיו בשבילנו, מחוסר חשיבות המטרה הרוחנית, זה בשבילנו סבל. למי אני משפיע? מה אני עושה? איפה אני רואה תוצאות? אבל ברגע שמתחיל להתגלות לפניי חשיבות הקבוצה, חשיבות הבורא וחשיבות המטרה הרוחנית, אז אני כבר הולך בצורה אחרת קדימה, בשבילי זה תענוג. כלומר השפעה היא לא תמיד נטל, השפעה יכולה להיות מאוד נעימה ומושכת. זה תלוי בחשיבות בעינייך*.
ש: מה התועלת בשיעורים שתלמידים שלך יעבירו, יש בארכיון אלפי שיעורים שלך?..
ר: האמת שזה בכלל לא חשוב כמה תתקדמו בלימודים. פעם לא היו תלמוד עשר הספירות ולא היו מאמרי רב"ש, שמעתי וכן הלאה, אלא הכל היה מושג ע"י חיבור בין האנשים. היום צריכים חוץ מזה חומר נוסף יותר ויותר. נו, מה לעשות. אבל בכל זאת אין לנו שום צורך בחומר, חוץ מבעל הסולם ורב"ש.
ש: אנחנו נמצאים בדרך בזכותך. מה יכול להחליף את ההרגשה הזאת?
ר: *אתם צריכים להבין שבאמת מי שמושך אותנו זה הבורא. הוא מושך אותנו ממרכז החיבור בינינו. זה שמסתכלים עליי, זה לא טוב. מספיק שצריכים לראות את השרשרת הזאת: אדם, מורה שלו, קבוצה שלו, ובורא שלו. זהו*. אז נשוב לבורא. רק בצורה כזאת אנחנו צריכים לעשות. לכן נמצא בהשגה שלכם מישהו? לא נמצא מהמורים? זה לא חשוב, זה מעיניים גשמיות, מהשגה הגשמית שאין לה באמת שום חשיבות. אנחנו נמצאים במערכת אחת ונמצאים יחד. יש קשר בין כולנו ואנחנו נמצאים עכשיו גם בינינו כולנו, מפני *שבצורה הרוחנית אנחנו קשורים. לכן זה לא תלוי בנו כל כך, זה תלוי במנגנון ששולט עלינו. לכן בואו נסכים שאנחנו רק צריכים ללכת במה שהבורא מגלה לנו. לא במקרה אנחנו קשורים יחד בצורה כזאת, הכל בידינו*.
ש: במה הכי כדאי שהעשירייה היום תתעסק?
ר: *תתעסק במשך היום? אני חושב שאתם צריכים לקרוא שוב את האגרת הזאת של הרב"ש, ולהשתדל להבין אותה בכל הפרטים. אם צריך, אז אפילו לשאול אותי על זה מחר. מתוך זה אתם גם צריכים לדון איך אתם קובעים קשרים חדשים בעשירייה, או בין העשיריות, כדי להיות יותר מוגנים מהשפעה זרה. זרה יכולה להיות גם מתוך הקרב שלכם, אלא שהיא זרה לרוח שלנו. כך תתקדמו, זה מספיק ליום. יש הרבה דברים שאפשר בזה לברר והם חשובים*.
*אתם צריכים להבין שהחיבור ביניכם זה המורה שלכם, זה הקשר שלכם עם הבורא. לכן עליו לדאוג. לא שאני צריך להגיד לכם את זה, קראתם על זה 1,000 פעם. לכן אנחנו צריכים לדאוג רק על החיבור. ואם כך יקרה, זה ילווה אתכם רק מחיל לחיל ולגמר התיקון. זה מה שיקרה*.
ש: איזה סוג חיבור צריכה להיות כדי להיות בטוחים שלא נפול?
ר:
אם
אתם
תפחדו
ליפול,
לא
תיפלו.
הפחד
צריך
להיות
מאוד
גדול.
רק
לא
ליפול.
ש:
האם
באמת
החיבור
בעשירייה
יכול
להיות
כזה
כוח
שיפצה..
ר:
*הרבה
יותר
חשוב
מרב,
כי
העיקר
זה
החיבור
בין
החברים
בקבוצה.
רב
הוא
כמו
גננת
שמסביר,
מלמד,
מחזיק,
אבל
אם
הם
לא
יעשו
חיבור,
אז
לא
יקבלו
כלום.
זו
בעיה
כשהרב
נמצא.
סומכים
על
הרב,
מתי
הוא
יביא
להם
את
הבורא,
ואם
הרב
לא
מביא
להם
את
הבורה
אז
הם
מתחילים
לזלזל
ברב,
ואז
הרבה
לפני
זה
הרב
מסתלק*.
אר"י
כותב
שאם
הייתם
צריכים
אותי,
לא
היו
לוקחים
אותי,
אבל
מפני
שאתם
כבר
לא
צריכים
אותי,
אתם
חושבים
שלא
צריכים,
אפילו
שלא
השגתם
שום
רוחניות,
אבל
בגלל
שאתם
לא
צריכים
אותי
אז
לוקחים
אותי
מלמעלה
מכם.
זה
מה
שקורה.