שיעור צהרים 01.01.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אהבה - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

הייתי אומר שהנושא הזה הוא הכי חשוב, כי מה שהבורא דורש מאיתנו כמו שכתוב ב"שמע ישראל" הוא "ואהבת את ה' אלהיך". וכדי להגיע לאהבת ה', אנחנו צריכים קודם כל להגיע לאהבת הבריות, כי כך כתוב, "מאהבת הבריות לאהבת ה'". ולכן הנושא הוא באמת מרכזי, הכי חשוב והכי קשה. זו מטרת הבריאה להגיע לאהבת עולם, לאהבה חלוטה, "ואהבת לרעך כמוך". ואהבת את ה' אלהיך, זה התיקון הכללי של האדם. אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה, ומה כולל בתוכו התנאי הזה להגיע לאהבה, אבל בואו נראה מה כותבים על כך אנשים שהשיגו את זה ואולי נבין איך מגיעים לזה, כי זה התיקון הכללי שלנו.

קריין: קטע מספר 3 "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "המצווה השנייה".

"בשני צדדים מפורשת האהבה להקב"ה: יש מי שאוהב אותו משום שיש לו עושר, אריכות ימים, בנים סביב לו, מושל על שונאיו, דרכיו יִכּוֹנו לו, ומתוך כך אוהב אותו. ואם יהיה לזה ההיפך, והקב"ה יהפוך עליו הגלגל בדין קשה, יהיה שונא אותו, ולא יאהב אותו כלל. ומשום זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד. שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר משהו, נמצא, אם בטל הדבר, בטלה האהבה.

אהבה שלמה, היא אהבה בשני צדדים, בין בדין, בין בחסד ובהצלחת דרכיו. שיאהב את הקב"ה, שאפילו הוא לוקח ממנו את נשמתו. זוהי אהבה שלמה, שהיא בשני צדדים, בחסד ובדין."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "המצווה השנייה", סעיפים 201-200)

אני לא יודע מה להוסיף כי כאן כתוב הכול, ואם אין שאלות, אז אפשר רק להוסיף, שלא חשוב באיזה מצב אנחנו נחייה, לא חשוב מה אנחנו נרגיש, אם אנחנו מקבלים הכול, וכול מה שאנחנו מקבלים זה מגיע מהבורא כי "אין עוד מלבדו", אז אנחנו צריכים בכל רגע, ולא חשוב באיזה מצב, רק להרגיש אהבה אליו מכל הלב, ושלא יהיה לנו שום ספק בזה ש"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" אנחנו נמשכים לבורא.

שאלה: מה מאפיין את האהבה הזאת?

אהבה חלוטה, אהבת עולם, אהבה שאין לה גבול ואין לה תנאים, אלא פשוט אני אוהב אותו ורק זה מה שאני מרגיש אליו.

תלמיד: היא מעל הרגש?

היא בתוך הרגש, בתוך השכל, למעלה מכל שנאה, דחייה וחשבון ואני עובר את זה ומתעלה למעלה מזה וכך אנחנו נמשכים לבורא. זאת אומרת, אנחנו מרגישים כל דבר רע, או דבר טוב, אנחנו מסדרים וקושרים בצורה כזאת, שלמעלה מהכול יש לנו רגש אהבה אליו.

תלמיד: למה זה כל כך קשה?

כי זה נגד האגו שלנו. הרצון לקבל שלנו ממש קם ובועט בזה ולא רוצה כך להרגיש, שבלי שום תנאים, ואפילו בלי שום ספק, אנחנו רק מרגישים את הרגשת האהבה אליו.

תלמיד: יש בעולם שלנו דוגמאות שהן כל כך פשוטות וטבעיות, שהטבע מסדר.

אם אתה חושב שזה כך, תהפוך את היחס שלך למי שאוהב אותך, ותראה אם הוא עדין נשאר באותה הרגשת אהבה אליך כמו שהיה. וכאן מדובר על הרגש אהבה שהיא למעלה מכל התנאים. איך אפשר להגיע לזה? זו ממש בעיה. אבל מקבלים מלמעלה כוחות וכן יכולים לחיות כך.

קריין: קטע מספר 4.

"ואהבתָ את ה' אלקיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. הכול צריך כאחד."

זאת אומרת, אנחנו לא יכולים רק לחשוב על דברים טובים, אלא גם על דברים רעים. וכל דבר שיש לנו, אנחנו צריכים להפוך אותו לאהבה, ולבדוק אם יש בנו עוד משהו חס ושלום שאנחנו יכולים אולי להרגיש בו סימן שאלה, אם אנחנו אוהבים או לא - אלא פשוט האהבה צריכה לכסות את כול מה שיש.

שאלה: כתוב כאן שצריך לאהוב את הבורא בשני היצירים הטוב והרע. איך לאהוב אותו ביצר הרע?

זאת המשימה שלנו. כשמתייחסים אליך טוב ונכון ומגלים כלפיך אהבה, אז גם אתה יכול להיענות ברגש חיובי. אבל אם אתה מרגיש שבחיים שלך הבורא לא מתייחס אליך טוב אלא רע, גם אז בכל זאת למעלה מזה אתה יכול לקבוע אליו יחס אהבה? כאן השאלה. כי נדרש מאיתנו בכל מקרה ומה שלא יהיה, לאהוב אותו ללא שום גבול ותנאי.

תלמיד: כלומר זאת אהבה שהיא מעל ההרגשה?

זאת אהבה שהיא לא תלויה בשום דבר, לא בטוב ולא ברע, אתה עולה למעלה משני התנאים האלו.

תלמיד: אנחנו משתמשים בשני התנאים האלה, או שאנחנו בכלל הופכים להיות בלתי תלויים בהם?

לא, אתה לא יכול להיות מנותק מיחס הבורא אליך, כי הוא עושה לך את זה בכוונה, פעם מתייחס אליך טוב, ופעם רע, ולמעלה מכל החשבונות שלך, בכל זאת הוא מסדר לך תנאים כאלה שאתה לא יכול להיות מנותק מהם. אבל אתה צריך בכוח לעלות למעלה ממה שאתה מגלה, ושהאהבה שלך לבורא תהיה ללא שום תנאי.

שאלה: האם אהבה חלוטה תלויה בהרגשת גדלות הבורא?

בוודאי שכן. רק גדלות הבורא, נצחיות הבורא, שליטת הבורא בכל העולם, היא יכולה לתת לאדם יכולת להתייחס לבורא כמו לאוהב ונאהב.

קריין: קטע מספר 5 מתוך "אחרי מות".

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים להיות באהבת אחווה.

הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה, גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם. ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמ"ש, אז נִדְבְּרו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו.

ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ."

("זוהר לעם". אחרי מות. מאמר "הנה מה טוב ומה נעים", סעיפים 66-65)

זאת אומרת, הבורא מסדר כל מיני מצבים בינינו וזה לא בא מאדם לאדם. שום דבר ביחסים בקבוצה, ועם החברים לא האדם מתחיל, אלא הכול עושה הבורא. ומה שהוא דורש בחזרה, שהאנשים יגיעו לאהבה ביניהם. אז בואו לא נשכח את זה, כי רק אהבה בינינו דורש הבורא, ובמידה שאנחנו משיגים את האהבה בינינו, אנחנו יכולים גם להגיע לאהבת הבורא, שזה סוף ההתפתחות שלנו.

שאלה: כתוב במאמר שהבורא שמח שהחברים יושבים יחד ומדברים.

כשהם מדברים על החיבור ביניהם, מה אפשר עוד לעשות כדי להתחבר בצורה עוד יותר צמודה.

שאלה: אנחנו מנסים להגיע לבורא אבל לא מצליחים.

אז מה השאלה?

תלמיד: אמרת שהעיקר להגיע לאהבה, כי זה מה שמבקש הבורא ובלעדיו אי אפשר, נשאר לנו רק להתפלל לבורא שיעזור לנו.

בטח. מובן. אין בנו את חוש האהבה מלבד כלפי עצמנו, ואם כבר לדבר על האחר, על החבר, אז לפחות אנחנו צריכים להתחיל מזה שאנחנו לא חווים שום שנאה כלפי החבר, שום דחייה, רק אחרי זה להתחיל ולהתקרב לחברים באהבה.

שאלה: אמרת שהבורא עושה הכול, שהכול תלוי בו. איך להתחבר אליו כדי להרגיש את המערכת הזאת שעושה את הכול בינינו?

דרך החברים כמובן, אנחנו לא יכולים להתחבר בצורה ישירה לבורא, אנחנו יכולים להתחבר רק דרך החברים.

תלמיד: אני לא מבין איך אני צריך להיות ביניהם.

במידה שבה אני נלחם עם עצמי ומנסה לאהוב אותם, במידה הזו אני מתקרב לבורא.

תלמיד: כלומר אני עושה מאמצים, מנמיך את האגו, כדי להיות איתם.

כן. ורק אחרי זמן מה, אחרי מאמצים, אני מתחיל להרגיש שבמידה הזאת אני מתקרב לבורא.

תלמיד: העיקר לא לאבד את המטרה שהיא לבורא.

כמובן.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו לא מרגישים שום שנאה או דחייה כלפי החבר ורק אז אפשר להתחיל להתקרב. אבל זה משהו מאוד קצר, ואז שוב שומטים לנו את השטיח מתחת לרגליים ושוב יש דחייה. איך עובדים עם זה?

כך עובדים עם זה. אין לנו שום אפשרות אחרת אלא לעבוד כנגד השנאה, כנגד הדחייה, ובמקום זה לבקש שתהיה משיכה ואהבה. במידה שבה נתקרב לחברים, במידה הזאת נוכל להבין מה זה אומר לאהוב את הבורא, להתקרב לבורא. כלומר תחילה צריך להיות קשר עד כדי אהבה כלפי חברים, ורק לאחר מכן אפשר להתחיל לדבר על קשר ואהבה לבורא.

שאלה: אצלנו בעשירייה ניסינו לפתח קשר עם הבורא. הייתה תקופה שהיינו עושות תפילה בבוקר ואחר הצהריים בשיחה שלנו היינו בודקות אם קיבלנו תשובה ואיזו תשובה, אבל לא היו לנו מספיק הבחנות ולא הצלחנו להתמיד בזה. מה היה חסר לנו? איך אנחנו יכולות לבנות קשר כזה כעשירייה?

חסרה התעניינות ושלא תהיה בזה אגואיסטיות, לכן אתן צריכות לפתח חשיבות בהשפעה הדדית, בעזרה הדדית. זו רק התחלה ואתן כבר לא עמדתן בזה, כדאי להמשיך שוב.

שאלה: איך לאהוב את החבר אם במפגש של העשירייה הוא מעליב, פוגע, משפיל חבר אחר?

צריכים בסבלנות לסבול את זה, לדבר לפניו על אהבה, לראות עד כמה זה לא נעים לו לשמוע על אהבה, ולחכות עד שהוא יגדל.

קריין: קטע מס' 6.

"כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי. והיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה.

כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב."

("זוהר לעם". כי תישא. מאמר "ועתה הַניחה לי", סעיף 54)

כאן זו הדוגמה עד כמה אנשים יכלו לאהוב זה את זה, כך שבאמת שלושתם השיגו את כל הכוח הרוחני שיש בתורה והעבירו אותו לעולם.

שאלה: יש כאן דוגמה לאהבת החברים, האהבה של אברהם ליצחק ויצחק ליעקב. מה זאת האהבה שהייתה ביניהם? הם היו אב ובן.

זה לא אב ובן. כשהתורה כותבת על קרובים, היא מתכוונת לזה שהם קרובים בזה שהם העבירו זה לזה את הידיעה העליונה הזאת, לא יותר מזה.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לבנות כזאת אהבה בין החברים? איזה סוג של אהבה אנחנו מעבירים?

אם אתם מרגישים שאתם תלויים זה בזה, אז תבנו כאלו יחסים. כשאתם עכשיו בונים כלי רוחני, קשר רוחני, הוא נצחי, הוא צריך להיות לנצח. לכן זה לא סתם שבמקרה אספו אתכם בקבוצה ואתם צריכים לעזור זה לזה, להיקרא "חברים", אלא אתם קשורים ביניכם בקשר רוחני והוא לתמיד, לנצח. לכן תתחילו לאהוב זה את זה, לכבד זה את זה, להעריך זה את זה ולהתקרב.

תלמיד: התכונה הזאת של אהבה לחברים מתוארת כאן כמצב כל כך נעלה. אמרת שהם העבירו זה לזה את הידע העליון דרך האהבה הזאת. איך אני יכול להעביר כזה ידע, את האהבה הזאת לחברים?

כשתגיע למצב שבו תהיה מקושר עם החברים האחרים, אז ייצא לך הקשר הרוחני, הידע הרוחני, ואתם תוכלו להתחבר בצורה כזאת שביניכם יהיה האור העליון והבורא יתגלה ביניכם.

תלמיד: מה הכוונה שאני אהיה קשור בדרגה כזאת עם החברים?

תנסה לשאול על זה וייתנו לך תשובה.

תלמיד: את הבורא?

כמובן, ממי עוד.

תלמיד: האם הוא צריך להראות לי דרגה חדשה של קשר מיוחד?

כן.

שאלה: תוכל להסביר את המשפט שבו שהוא כותב שכל אותם החברים שלא אוהבים זה את זה מסתלקים מן העולם בטרם זמנם?

זה מובן, כי הם גומרים את החיים ואין להם שום המשך. הם לא התכללו זה בזה, לא גילו את הכוח הרוחני שביניהם, לכן יש להם רק חיים גשמיים, בהמיים, מה שיש לכוח החי, אבל לא את הכוח של האדם המדבר.

שאלה: אמרת לחבר, שאם הוא יבקש מהבורא הוא יענה לו. אבל בקטע קראנו שהבורא מאוד דקדקן, קפדן עם אותם החברים שלא אוהבים את החברים האחרים. אם אני לא נמצא באהבה, אז הבורא יסנן אותי, הוא לא יסביר לי.

אבל אם תבקש להגיע לאהבה, אז הבורא יעזור לך סוף סוף.

שאלה: העולם נברא בטוב. האם בסוף התיקון הרע יתמוסס, ייעלם?

בסוף התיקונים ודאי שכל הרע ייעלם.

שאלה: במאמר נאמר שיצחק הוא שמאל ויעקב הוא הקו האמצעי?

זה נכון.

תלמידה: אז איך עושים זאת בעשירייה?

אנחנו לא עושים קווים בעשירייה, אנחנו עוד לא מרגישים את הקווים האלה ולא יכולים לזהות אותם. אנחנו פשוט צריכים להתחבר בינינו, ואחר כך לאט לאט נתחיל לזהות את הקווים ימין, שמאל, אמצע, ועוד כל מיני תנאים.

שאלה: איך אנחנו יכולים להעביר זה לזה אהבה אם אנחנו עדיין לא נמצאים במצב של אהבה. זאת תכונת הבורא?

צריך לשחק בזה. אם נשחק בזה, אז בהדרגה נאלץ את האור העליון של הבורא, להיכנס עימנו לכאלה יחסים. זה כמו ילדים המשחקים במשחקים כלשהם ומתוך זה הם גדלים.

שאלה: באיזו צורת התכללות בינינו עלינו להיות כדי להגיע להרגשה של אהבה רוחנית?

בצורה שהלבבות שלנו קשורים יחד, להשתדל להיות בלב אחד.

שאלה: איזה עוד פעולות אנחנו יכולים לעשות כדי לאהוב את החברים מלבד תפילה?

תדברו על זה ביניכם, ולמרות שלא בא לכם, אט אט זה ייכנס ללב.

שאלה: איך נוכל לצאת מהר מהדחייה כלפי החברים, לֶמה עלינו לשים לב כדי לעשות זאת?

אני צריך לחשוב כל הזמן על כך שהדרך לבורא היא דרך החברים. כי רק אם אני עובר את כל החברים שלי באהבה, אני מגיע לפני הבורא ועומד לפניו באהבה.

שאלה: האם אפשר לומר, שהערבות היא אהבה לבורא דרך הנבראים, וזה המפתח להכול?

אפשר.

שאלה: בזמן האחרון אני מרגישה את אהבת הבורא ואהבה לחברות בעשירייה. ובאמת המשחק אצלנו הפך ליחסים מאוד רציניים. יחד עם זאת הרבה פעמים התעוררה בי הרגשת הבושה. מאיפה ולמה?

את זה את צריכה לברר בעצמך.

תלמידה: זה מפני שאני אולי לא משפיעה מספיק, לא נמצאת?

תתגברו על זה באהבה.

שאלה: מה זה אומר שהאהבה לא מספיקה בינינו?

אתם מאבדים קשר.

תלמידה: אנחנו כאילו מזיקים, מרחיקים?

כן.

שאלה: אנחנו עכשיו מתפתחים על בסיס בעיות וקשיים. על בסיס מה תהיה ההתפתחות בעולם האהבה והשמחה?

בעולם השמחה ההתפתחות שלכם תהיה על בסיס שמחה. הכול מאוד פשוט.

שאלה: יכול להיות שנרגיש חיבור בעשירייה כאילו התחברנו, ולאחר מכן או באותו רגע ממש, נרגיש את התגלות הרע? יכולים להיות שני מצבים אמיתיים כאלה, או רק אחד מהם?

זה לא שקרי, גם הראשון אמיתי וגם השני אמיתי. מה שאת מרגישה את מרגישה, ואין להגיד על הרגשה שלך שהיא שקרית. הרגשה זו הרגשה ומתוכה כבר את צריכה לפעול.

תלמידה: לפעול זאת אומרת כוונה?

כן.

שאלה: האם אפשר להוסיף חשיבות מטרה בקבוצה? בזה שהחברים נמצאים בקבוצה זה פשוט קשר שהתגלה, הוא היה ויהיה, אבל כאן ברגע הנתון הזה, הקסם הוא בכך שאנחנו מתחילים לבנות קשר חזק יותר, זאת ההזדמנות שצריך להיאחז בה. ולא יהיה משהו אחרי, אנחנו צריכים עכשיו לגרום שיהיה קשר יותר חזק.

נכון מאוד כך צריך לפעול. כל הזמן לחזק את הקשר הקיים.

תלמיד: ויכול להיות רק כזה, אין עוד אופציות?

אין. אם הבורא ישנה הוא ישנה.

שאלה: איך אפשר לאהוב את אלה שלא מכוונים לבורא?

אם אלה חברים שלנו מהקבוצה, אז אנחנו מחויבים לאהוב אותם, להביא את עצמנו למצב של אהבה כלפיהם. ואם אלה לא חברים מהקבוצה, אז אין שום מצווה לאהוב אותם. יש מצווה להתייחס לכל האנשים יפה, אבל זה משהו אחר, זאת לא מצוות "ואהבת לרעך".

שאלה: האם תמיד קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך", מזכה באהבה בתמורה לשנאה, אם בעולם הרוחני אנחנו תמיד הולכים מעל השנאה?

בעיקרו כן.

שאלה: אנחנו צריכים לאהוב כי מאהבה מגיעים חיים. אמרת לעבור מדחייה למשיכה, מאיפה יגיע כוח ההשפעה, מהמאמץ להשתנות על ידי התפילה?

כוח המשיכה מגיע מתוך שאני מסתכל על החברים ורואה כמה הם מתאמצים, כדי להיות מחוברים ביניהם. ואז גם אני מסתכל עליהם ולומד מהם איך להימשך אליהם.

שאלה: בצורה ישירה להתחבר עם החברים אי אפשר, אבל אותם החברים שדבוקים בך, איתם בכלל אין שום בעיות בעבודה. האם ללכת בדרך הזאת או לשנות משהו?

לא יודע, מה מיוחד באותם חברים שאתה אומר שהם מחוברים אליי. במה הם מחוברים?

תלמיד: דרכך יוצא קשר טוב, החיבור קל יותר.

אם קל יותר אז תבחרו איפה שקל יותר, לי לא משנה. העיקר שכולכם תהיו מחוברים זה לזה באהבה.

שאלה: כשאנחנו מקבלים מכה או מאבדים משהו מאוד חזק בנשמה, איך לפרש מהר את מה שהבורא רוצה כדי לא להיתקע שם?

בכל רגע ורגע הבורא רוצה מאיתנו שכל מה שיש בנו לחברים אנחנו נכסה באהבה. אין לנו כל כך לשאול מה הבורא רוצה מאיתנו, הוא רוצה שאנחנו נגיע לאהבה בינינו, כולנו בכולנו. כי במידה שאנחנו נחיה בצורה כזאת, אז הוא יוכל לתוך האהבה בינינו - לתת את האהבה שלו אלינו, וזה מה שהוא רוצה. יוצא לפי המשפט "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק". הבורא רוצה לאהוב אותנו הרבה, הרבה, הרבה יותר ממה שאנחנו רוצים לאהוב אותו, ומכל שכן את החברים.

שאלה: מה זה אהבה כרגע במצבנו הנוכחי, איך אפשר להגדיר אותה?

מה זה נקרא אהבה?

תלמיד: כן. כרגע במצב שלנו.

אהבה זה שאני אוהב את החבר מפני שיש לי אתו אותה הדרך לאותה המטרה.

תלמיד: האם זו הרגשה?

הרגשה שאנחנו תלויים זה בזה כדי להשיג את המטרה.

תלמיד: ואם אני לא מרגיש את ההרגשה הזאת? אני מרגיש להפך או אדישות בכלל.

סימן שהמטרה לא חשובה לך.

תלמיד: אז קודם כל אני צריך להרים את החשיבות של המטרה.

ודאי. אחרת מהו חבר, בשביל מה הוא?

שאלה: אם הבורא כל כך רוצה שנאהב את החברות, למה לפעמים הוא נותן הרגשה של שנאה כלפיהן עד כדי שרוצים לעזוב? אתה פוחד לעזוב, אבל יש שנאה. למה הוא נותן מצבים כאלה?

כדי שיהיה לכן את התנאים להשיג את מטרת הבריאה.

תלמידה: הוא לא ישים לנו מכשולים?

הוא לא יעשה שום דבר. הכול תלוי בכן ובקבוצה. זאת עבודה מאוד מורכבת והיא בדיוק כזאת עד הסוף, עד המטרה. עד גמר התיקון.

שאלה: בכל מילה ובכל משפט אתה מכוון אותנו לאהבה, שזה מה שהבורא רוצה מאיתנו. יש פסוק בזוהר, שעתידים הדורות האחרונים לעמוד ולא יהיה מי שיפתח בתורה וכן הלאה. איך העולם יהיה כשאתה לא תהיה כדי לכוון אותנו ואת כל הנבראים כל הזמן רק לאהבה?

במקום הרב לייטמן יהיה הרב אורן לוי. אין לנו מה לחשוב מה יהיה. יש לנו בעל בית והוא יסדר הכול.

שאלה: האם אני חייב לאהוב חבר שנראה לי שהוא פוגם, מוריד בקודש, מה לעשות במצב כזה?

לדבר עם החברים ולהחליט איך אתם בכל זאת מתקנים אותו.

שאלה: לפעמים שומעים ממך כאילו הגבלות איפה לרכז את האהבה. רק בתוך העשירייה, לא בעשיריות אחרות.

קודם כל בעשירייה ואחר כך בין העשיריות.

תלמיד: האם זה לא טוב, או לא נכון או אסור לעבוד עם חברים מהעשיריות האחרות מבחינה פנימית?

לא טוב.

תלמיד: לא טוב.

זה לא טוב אם אתה מזלזל בעשירייה שלך.

תלמיד: לא מזלזל, חלילה.

זאת שאלה מאוד רצינית.

שאלה: מה פירוש?

כי יש הרבה אנשים שמוכנים לעזוב את העשירייה שלהם ולהתחבר לעשירייה אחרת שם הם מרגישים את עצמם יותר נוח וטוב. וזה מתוך רשלנות.

תלמיד: אני לא מדבר על מצב כזה. אני אמות אם ייקחו ממני את העשירייה שלי. לפעמים יש נניח רגשות של ביקורת, של דחיה, של התנגדות, של שנאה דווקא לחברים שהם לא בעשירייה. כאילו העבודה לכסות את זה באהבה היא יותר אינטנסיבית. ומצד שני, שומעים "תתרכז בעשירייה".

כן. בכל זאת, תתרכז בעשירייה.

תלמיד: אפילו אם זה חבר שלי לקבוצה.

לא חשוב איזה חבר, או קרוב ולא חשוב מה. תתרכז בעשירייה קודם כל למעלה מכל התירוצים.

קריין: קטע מס' 7.

"לא תשנא את אחִיך בלבבֶך, הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך ולא תישא עליו חטא. מצווה זו היא להוכיח אותו שחוטא, ולהראות לו אהבה רבה, שאוהב אותו, כדי שהמוכיח לא ייענש. כי בהקב"ה כתוב, את אשר יֶאֱהַב ה' יוכיח. וכמו שהקב"ה עושה ומוכיח למי שאוהב אותו, כך ילמד האדם מדרכו זו, ויוכיח את חברו שאוהב אותו. הקב"ה מוכיח את האדם באהבה, בסתר. אם מקבל תוכחתו, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בין אוהביו. אם מקבל, טוב, ואם לא, הוא מוכיח אותו בגלוי לעיני כל. אם מקבל, טוב, ואם לא, עוזב אותו ואינו מוכיח אותו יותר, כי עוזב אותו שילך ויעשה רצונו.

("זוהר לעם". קדושים. מאמר "הוכֵחַ תוכיח את עמיתֶך", סעיף 100)

מאוד קשה לפרש את הקטע הזה. ידעתי את זה מראש, אני ממליץ שנציין את הקטע הזה, ונחזור אליו כשנהיה קצת יותר מוכנים. היום זה לא על חשבון הבורא אתנו, אלא על החשבון שלנו. אז אנחנו מדלגים על קטע 7.

קריין: קטע מס' 8.

"צא וראה, מלך שאהב את בנו, אע"פ שקילל והיכה אותו, אהבת מעיו עליו. כשמראה כעס חזק, אז הרחמים שלו עליו. כך הקב"ה, אע"פ שקילל, דבריו הם באהבה, בגלוי הן נראות קללות, והן טובות גדולות. משום שאלו הקללות היו באהבה."

("זוהר לעם". כי תבוא, זוהר חדש. מאמר "הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", סעיף 10)

אסור לנו לשכוח את זה, אפילו כשאנחנו מקבלים מהבורא מכות, הכול לטובתנו, כדי שנזכה לאהבה.

שאלה: האם כל התיקונים שהנשמה מקבלת הם אחרי שהגוף נפטר, האם זה מאפשר לדור העתיד להיתקן יותר?

מה הכוונה "אחרי שהגוף נפטר"?

תלמידה: במהלך החיים אני מקבלת תיקונים. הנשמה מקבלת תיקונים. אחרי שהגוף נפטר האם התיקונים האלה מאפשרים לדור שיבוא להתחבר?

כן. ודאי, אנחנו ממשיכים עם אותם קלקולים, עם אותם תיקונים. כך אנחנו ממשיכים מדור לדור.

שאלה: כתוב "צא וראה, מלך שאהב את בנו, אע"פ שקילל והיכה אותו, אהבת מעיו עליו." אנחנו בדרך כלל אומרים כמו שהבורא מתייחס לנבראיו גם אנחנו צריכים ללמוד מזה. אבל מהפסוק הזה אנחנו לא יכולים לקחת דוגמה ולהתנהג כמו שהבורא מתנהג כלפי נבראיו, נכון?

לא, אתה עדיין לא שייך לנבראים, כמו שהבורא שייך לנבראים. לכן חכה, עד שתגיע לאהבת הבורא לנבראים כמוהו, ולדאגת הבורא לנבראים כמוהו, אז תתחיל לראות נכון את הפסוק.

שאלה: מפעם לפעם אני מרגיש שאני נדחה על ידי החברים. נראה לי שאם היה להם כפתור ביד והיו אומרים להם אם תלחצו על הכפתור הוא ייעלם מהעולם, הם היו לוחצים. במאמר כתוב על אהבת ה', על הרחמים, אבל זה יכול ממש לשבור את ליבו של האדם. מה האדם צריך לעשות?

האדם צריך לאהוב את החברים כמו שהוא אוהב את הבורא, פשוט מאוד. שלא יהיה לך בלבול, אני חייב לאהוב כל חבר וחבר כמו שאני אוהב את הבורא. זה דבר פשוט, זאת אומרת זה משהו שלא קשה לזכור, ולא קשה לתאר אותו. אז בואו נגיע למצב שזה מה שעומד לפנינו. זה מובן?

שאלה: בסוף קטע 7 האם הסוף הוא טוב, הוא חיובי?

ודאי, הסוף הוא אין סוף, בכל המובנים הטובים.

טוב חברים, אני רוצה להגיד לכם שלום, למי שחוגג את השנה הנכנסת, שתהיה לו שנה טובה, בואו נתחבר נמשוך את הבורא לקשר בינינו כדי שלכולנו יהיה רק טוב, לכל באי עולם, לכל בני האדם שיהיה רק טוב. בהצלחה לכם מכל הלב.

(סוף השיעור)