.

שיעור בוקר 09.08.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 438, "הקדמה לספר הזוהר", אות כ"ד

אות כ"ד

"ובהיות, עצם ומהות הגוף, רק רצון לקבל לעצמו, וכל מקריו וקניניו, הם מלואים, של הרצון לקבל הזה המקולקל, שלא נברא מלכתחילה, אלא כדי לבערו ולכלותו מהעולם, בכדי לבא למצב הג' השלם שבגמר התיקון. ע"כ הוא בן תמותה, כלה ונפסד. הוא, וכל קניניו עמו, כצל עובר, שאינו מניח אחריו כלום.

ובהיות, עצם ומהות של הנפש, רק רצון להשפיע, וכל מקריה וקניניה, הם מלואים של הרצון להשפיע ההוא, שהוא כבר קיים ועומד, במצב הא' הנצחי, וכן במצב הג', העתיד לבא, לפיכך אינה כלל, בת תמותה ובת חילוף.

אלא היא, וכל קניניה עמה, המה נצחיים חיים וקיימים לעד, ואין ההעדר פועל עליהם כלום, בשעת מיתת הגוף. ואדרבה, העדר צורת הגוף המקולקל, מחזק אותה ביותר, ותוכל לעלות אז, למרומים, לגן עדן.

ונתבאר היטב, שהשארת הנפש, אינה תלויה כלל וכלל, במושכלות שקנתה, כדברי הפלוסופים הנ"ל, אלא נצחיותה היא, בעצם מהותה בלבד, דהיינו, בהרצון להשפיע, שהוא מהותה. וענין המושכלות, שקנתה, הן שכרה, ולא עצמותה."

זאת אומרת יש לנו רצון לקבל, בלבד, והוא מקבל כל מיני צורות בהתאם לכוח המשפיע שהוליד אותו. ועל זה מדובר. אין גוף שלנו, שאנחנו מרגישים ואין עולם הרוחני ואין עולם הגשמי ואין כלום, ישנו רצון לקבל. לא להתבלבל.

והרצון לקבל הזה, הוא הוא מרגיש כלפי עצמו כל מיני רגשות. מרגיש רק את עצמו. הבורא, הוא מרגיש בתוכו. הנברא, הוא מרגיש בתוכו. העולמות, כל מה שאנחנו יכולים להגיד, הרצון לקבל מרגיש בתוכו. זה בעצם מה שקורה.

ולכן אם הוא אומר שהגוף מת והנשמה יכולה אז להשיג, זה הכול כלפי הרצון לקבל. אם הוא מזדכך, אז אפשר להשיג יותר, אם לא מזדכך, אי אפשר להשיג יותר, אבל הכול אך ורק ברצון לקבל מקובל. אין העולם הזה, אין העולם העליון, הכול מה שמתרשם בתוך הרצון.

תלמיד: אבל כתוב שכל העולם נברא בשביל האדם. ופה הוא אומר לנו משהו שלי זה נשמע הפוך, "לפיכך," מהותה של הנפש "אינה כלל, בת תמותה ובת חילוף. אלא היא, וכל קניניה עמה, המה נצחיים חיים וקיימים לעד, ואין ההעדר פועל עליהם כלום, בשעת מיתת הגוף." כאילו כל העולם נברא בשביל הנפש ולא בשביל האדם.

מי זה האדם?

תלמיד: האדם זה אותו רצון לקבל שמתחבר עם עוד רצונות לקבל, כדי להשפיע נחת רוח לבורא. יוצרים משוואה של אחד.

אז זו בדיוק הנפש. הרצון לקבל שמוכן להתחבר עם האחרים, על מנת להשפיע, זה הנפש.

תלמיד: אבל הוא אומר שהיא קיימת.

כן.

תלמיד: אנחנו לומדים שאנחנו כנבראים כבר שבורים, שבר כלי.

כך אנחנו חושבים, כך אנחנו מרגישים את זה. אנחנו מרגישים כך כלפינו, כן.

תלמיד: אז יש מציאות שהיא לא מה שאני חושב?

אני אומר לך שכל המציאות היא לא כמו שאתה חושב. אתה נמצא באיזו הזיה, באיזה סיבוב.

תלמיד: אין לי מילים.

אני יכול התפעלות קצרה?

בשביל מה לנו להסתבך עם התפעלויות שלך? תישאר בהם לבד.

תלמיד: זה קשור לזום והכלי העולמי. זאת התפעלות נחמדה.

בסדר.

תלמיד: אתמול היינו בעשירייה עם המון חברים מהכלי העולמי, היינו ח"י חברים, 18 חברים מכל הכלי העולמי, והייתה התפעלות מאוד מאוד גדולה. החברים בכלי העולמי ממש רואים את זה כמים חיים.

וחייבים להמשיך עם זה, זה מאוד מבורך לכולם. איך לא עשינו את זה עד עכשיו ומאוד מקווה שכולם ייקחו את זה ברצינות, יתכווננו, יתחברו עם הכלי העולמי, ממש ידעו מראש מה לדבר איתם, עם איזה כלי אני הולך לדבר ולעשות את העבודה ביחד.

יפה. תצליחו בזה, זה מאוד חשוב. אנחנו צריכים לחזק את כולם והם יחזקו אותנו, כי בהחלט רואים שאם לא עובדים יחד המצב הוא מתדרדר. האגו כל הזמן גדל גם אצלנו, אנחנו צריכים כל הזמן להוסיף.

שאלה: האם כדאי בהכנה לזומים האלה של מה אני הולך להגיד, לכתוב את הדברים האלה ביומן כל שעה, שאנחנו כותבים לרשום גם את ההכנה שלי לפגישות?

אתם מתחילים להיות בזה בעלי ניסיון יותר. אני לצערי דווקא בשעות האלה או מה, כולם נמצאים ב11 וחצי? ואחר כך בחמש? ואחר כך בשמונה וחצי? היום כבר ב11 יש לי משהו, ככה זה יום יום. אז תעשה כך שתהיה לי רבע שעה לפחות חופשי.

שאלה: בוקר טוב מורה יקר שלי. ממש חשובים לך הזומים האלה?

אני אגיד לך רק דבר אחד, אני חודשים על גבי חודשים, לא הבנתי מה רוצים מהאדם. להתחבר עם אחרים, להתחבק עם האחרים, פוצי מוצי, אתה חבר שלי, אתה יודע איך אני אוהב אותך.

תלמיד: אתה לא מבין אפילו.

אתה ילד, אתה לא יודע עד כמה שאני לא יכולתי בכלל לשמוע על זה מילה אחת. הייתי מוכן להרוג. אבל, צריכים לשמוע. עוד קצת ועוד פעם ועוד פעם וזה לא תלוי בשמיעה, אבל כל פעם שאתה מתגבר ושומע, מאיר האור.

ועוד מוסיף לך ועוד מוסיף לך קצת הארה, ואז אתה מתחיל להבין אחרי הרבה זמן, אני מבטיח לך עוד הרבה זמן, אבל רק בתנאי שאתה קצת תשבור את עצמך בכל זאת, תתכופף כלפיהם, ואז במידה הזאת האור מאיר ואתה מתחיל להבין שאין ברירה, המערכת כך בנויה, היא אחת. כולנו במערכת אחת, כולנו תלויים זה בזה. מה נעשה?

אני לא יכול להיות יותר גדול מהבורא, אמנם שהייתי רוצה, אבל לא יכול. כאן זה כבר הגבול שלי. אומרים, השמיים זה הגבול, אז כן, יש גבול לשמיים, אני לא יכול להיות למעלה ממנו.

ואני חייב כאן להתכופף כדי לקבל ממנו כוח ולאט לאט. זה לוקח המון זמן עד שאדם מבין שהחיבור הוא דווקא מטרת הבריאה וזה מה שמביא אותך לתיקון. תכונת הבורא היא הפוכה מהתכונה שלנו. אני לא יכולתי לשמוע מילה "להשפיע". מה זה להשפיע? זה עושה צמרמורת, זה משהו נורא, לתת, להתחבק, לאהוב, לפי האופי שלי אין לי דברים כאלה בכלל, אין, לא נמצא, מה אני אעשה?

זה בסדר. זה סימן של נשמה גבוהה, אז אל תצטער, תתחיל לעבוד.

תלמיד: אבל עוד פעם יש לי זמן ועצבים לכל הזה.

אין דבר כזה. זמן, יש לך 24 שעות. ועצבים, זה תלוי בך. 24 שעות, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה ויחד עם זה כמו רב"ש, הוא עבד בכבישים.

תלמיד: הוא עבד אצל המתחרים שלי, כן. אני בשפיר, והוא סולל בונה.

יופי, גם אז היה סולל בונה. אותם עבריינים.

תלמיד: כולם, עבריינים, שודדים, כולם.

כן, הוא סיפר לי, גם אז גם היום. אז תעבוד, הכול תלוי בראש, תכוון את הראש לזה. ולזה כל אחד מסוגל ואתה עוד יותר.

זה שאתה מגלה שאתה לא יכול לשמוע על דברים האלה, זו כבר אמת, זו כבר אמת. כי יש כאן כאלה גם כאן ובכלל שחושבים שכן, זה לא נורא, בסדר, אני אוהב, לא אוהב, קצת אוהב, ככה, זה בסדר. אתה אומר לא, אני לא בזה. זה כבר גילוי האמת. אז תמשיך ואל תבכה.

עוד יבוא זמן שאתה תבכה, אני מבטיח לך, תבכה תבכה לפני כולם בדמעות. אנחנו עוד נראה אותך ככה, כולך נוזל.

תלמיד: כשאתה תרגיש כמה אני אוהב אותך, אתה תבכה. אתה לא תצליח לעצור את הדמעות.

אני מרגיש את זה, מרגיש. אסור להראות לך את זה בחזרה. אז אתה תתחיל להתפנק כמו ילד קטן, אסור.

שאלה: בעל הסולם מדבר על האפסיות של הקניינים הגשמיים ועל הנצחיות של הקניינים והמילויים של הנפש, הרוחניים. פה בגשמיות, אדריכל יכול להגיד, הנה השארתי בניינים שתכננתי, סופר יכול להגיד, הנה ספרים שכתבתי, בנקאי יכול להגיד, הנה אנשים שחשבו שעזרתי להם ובעצם רימיתי. כל אחד יכול להשאיר משהו, מה משאיר המקובל?

כל האנשים האלו שמתו, אנחנו רואים שהם לא השאירו כלום חוץ מקצת זבל. חוץ מהמקובל, כי הוא גרם באיזושהי צורה לחיבור בין בני אדם אפילו בעולם הזה, שזה מביא אותם, אפילו בצורה הגשמית הנמוכה ביותר, לתיקון. זה נשאר, זה קיים ברוחניות. בעוד שהגשמיות מתבטלת, זה כמו "כל העומד לגבות כגבוי דמי", אין לזה קיום כי זה רק העולם המדומה. מה זה, עושה בניינים? זה רק נראה לנו, אתה לא רואה את הדברים האלו ברוחניות, הם לא קיימים.

ברוחניות קיימים רק רצונות שמשתנים לקראת התיקון. אם אין להם את התוצאה החיובית, הם לא קיימים. אז תתחיל לחשוב מה נשאר אחריך.

תלמיד: אני למשל חושב על רב"ש לפני שהגעת אליו, כשהוא עוד לא כתב כלום. זה יכול היה להיות מתוכנן אחרת, בהשגחה העליונה, שכלום לא היה נשאר, ולא היינו יודעים והעולם לא היה יודע. בכל מקרה הוא כנראה השאיר הרבה כי הוא למד מאבא כזה ולימד תלמידים, ועשה תיקונים, אבל אם הוא לא היה כותב אף אחד אפילו לא היה יודע.

כן, אחרי כל מקובל יש דברים גלויים ויש דברים נסתרים. בכל זאת תראה בדברים הגלויים מה שהוא הצליח לעשות בתוך 10 השנים האחרונות. והייתה לזה הכנה גדולה, הוא לא רצה לכתוב בהתחלה כלום. בשבילו להקליט את עצמו, לדבר לתוך טייפ, הוא הסתכל על זה כמו שאתה הולך לתלות אותו עכשיו, הוא מאוד התנגד לכל דבר, אבל הוא עשה חשבון שהוא חייב.

תלמיד: מה לגבי אדם שנמצא בדרך ועוד לא הגיע לסולם הרוחני, אבל יכול להיות שהקדיש לזה את כל החיים שלו? יש לך הרבה תלמידים כאלה שמוותרים על הרבה ומקדישים את חייהם כמה שהם יכולים בדרגה שלהם.

זה החשבון שהבורא עושה, ולא שלי. אני פותח את מה שיש בי, את מה שאני מבין. עם כל אפסיות ההשגה וההבנה שלי, מה שיש אני עושה. וכך גם כל אחד לפי כמה שהוא מבין ורוצה. כל זה השדה הכללי שבו הבורא מנהל אותנו.

תלמיד: מה לגבי תלמיד שלמד 10, 20, 30 שנה ולא הגיע בגלגול הזה?

זה לא אומר כלום. ישנם כאלה שלא מגיע להם לדעת מי הם ומה הם, וזה לגמרי לא שייך לכמה שהאדם תרם לכל הבריאה.

תלמיד: וזה בכוונה מוסתר מהאדם?

כן, יש חשבונות.

שאלה: אתמול במפגשים עם הכלי העולמי, היה חיבור מאוד חזק, הייתה השתוקקות חזקה לזה. איך אנחנו לוקחים את זה הלאה כדי ליצור חיבור בהשתוקקות עוד יותר גדולה?

תחשבו ותדברו על זה, תתחילו לייעץ זה לזה מה עושים. החיבור שאתם יוצאים עכשיו ומתחברים לחברים שלנו מכל העולם מאוד חשוב. כי זו כמות שמתחברת עם איכות, עם כל ההבדלים בשפות, במנטליות, בכול, זה מגדיל את הכלי פי כמה.

אני יכול להישאר כאילו באותה רמה כמו אתמול, אבל בגלל שאספתי לעצמי עוד מאה חברים כבר הכלי שלי גדל. התגברתי על כמה שפות, על מנטליות, על כל מיני דברים, אפילו על הקושי בקשר בינינו, גם בזה הכלי גדל.

תלמיד: איך במפגש הזה אני עושה טוב לחברים האלה? מה הפעולה שנקראת שאני נותן כוח, שעושה טוב?

אני נמצא בפיצול. אני מדבר עם החברים וכל הזמן חושב שהבורא ידאג להם. פשוט מאוד, לא יותר, מספיק. אני מדבר איתם על כל מיני דברים, מה אנחנו צריכים לעשות, זה לא חשוב, העיקר שיחד עם זה שאני מראה להם חום ואהבה, אני מתפלל לבורא שיעשה להם טוב. מה זה יעשה להם טוב? שיחבר אותם יחד, ובצורה כזאת שיקרב אותם אליו.

תלמיד: אם בזמן הפעולה הזאת שתיארת עכשיו, באים לי ציורים על ה"ביחד" שלהם שיהיה יותר חזק, שזה כמו עשירייה בשיעור בוקר, יושבים ביחד, ב"לייב"?

אני לא חושב שכדאי לנו לעשות מזה צורות קונקרטיות מוגבלות, כי בזה אתה כאילו מכתיב לבורא מה לעשות.

תלמיד: אז איך עוד?

שיקרב אותם, זהו.

תלמיד: אמרת שאני צריך לשאוף לגלות שהם כבר מחוברים במדרגה הבאה. מה זו הפעולה הזאת?

פנייה לבורא, שום דבר חוץ מזה.

שאלה: רציתי לשאול בעניין אחר, לגבי המצב בדרום בישראל. כל פעם יש איזו אשליה של רגיעה ופתאום עוד פעם פריצה והסלמה?

כן.

תלמיד: אתה רואה סוף לדבר הזה?

לא. אני לא רואה סוף. אני רואה שהעולם יהיה כמו שאמרתי, יותר ויותר מנוגד לישראל, יותר ויותר ישנא את ישראל, השנאה הזאת פתאום תתגלה מכולם, מהאו"ם, מאונסקו זה כבר היה, מהאיגוד האירופאי, מכל מיני צדדים, כך שנרגיש עד כמה אנחנו נמצאים בעיגול שהאש ממש מתקרבת אלינו ואין לנו לאן לברוח.

אנחנו צריכים להשתדל להפיץ מה חכמת הקבלה אומרת על זה לכל הנמצאים כאן, שהכול תלוי בידיים שלנו דווקא, ועלינו לא להיות תלויים בכל העולם. אלא אם אנחנו משתוקקים לחיבור בינינו ולהדדיות, עד האהבה, אפילו בלי להגיד שזה כדי לעשות נחת רוח לבורא, כי אלה כבר דברים גבוהים שאולי נראים להם הזויים, אז החיבור בינינו זו ההצלה. כולם שמעו על "ואהבת לרעך כמוך", כולם מבינים שזה טוב. אבל מה זה טוב או לא טוב? זה הכרחי בזמננו, זה מה שאנחנו צריכים להודיע להם.

אחרת המצב יהיה מאד מסוכן, לא יעזור לנו טראמפ, ודווקא ההיפך. מפני שטראמפ מביא לעולם שיטה חדשה, דרך אגב שיטה מתקדמת מאוד, זו אידיאולוגיה, זה לא סתם שהוא רוצה להוסיף כמה אחוזים למכס או משהו, הוא רוצה לשבור גם את המערכת הפיננסית העולמית, ובכלל את כל "הטרייד" (מסחר) הבינלאומי הזה, אז אנחנו צריכים להבין שכל העולם יהיה נגדו, גם אירופה. אירופה סין רוסיה, כולם יתחברו ביניהם על רקע זה נגד טראמפ, וחצי מאמריקה גם תהיה נגדו, יהיה כאן מאבק מאוד מאוד מסוכן. בינתיים יש לו עצבים, ועד כמה שהוא נראה אולי כמו ליצן לפעמים, אני רואה רצינות פנימית גדולה מאוד.

לכן אנחנו צריכים להתכונן לזה שאנחנו כאילו ה"בייבי" שלו, ובזה נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם, מקצה לקצה. כי הוא רוצה לשבור את כל המערכת שקושרת היום את העולם, בכספים, במסחר, בתעשייה, בחלוקה, בכל דבר. ממש, להפוך את היסודות. ואנחנו נהיה כאילו אשמים בזה, שוב היהודים אשמים. עוד יגידו עלינו שאנחנו מסובבים את טראמפ, והוא מסכן לא יודע מה לעשות, והכול לפי ההכוונה שלנו. השנאה תגדל מאוד ובקרוב, לכן אנחנו צריכים יותר ויותר להפיץ.

החברים שלנו בכל העולם, זה מילא. אבל בישראל, אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו ממש מכניסים את עצמנו לכל הרשתות שדרכן אנחנו יכולים להשפיע. עלינו לעשות זאת, הם לא אשמים ולא מבינים ואיתם אין חשבון. החשבון איתנו. אנחנו רוצים להתקדם, נקדם את מה שבעל הסולם כותב, שהמקובלים כותבים, את ההפצה.

שאלה: אם כל העולמות וכל הנשמות הם אחד, למה אני רואה את זה שבור?

אתה רואה את זה שבור כי זו מערכת אחת שלמה ואתה שבור, אז אתה רואה שבור, "כל הפוסל במומו פוסל".

תלמיד: איך אפשר לבטא או להסביר את האחדות הזאת. את העולם הרוחני או את המצב הזה של האחד?

איך להסביר את האחדות הזאת, אני לא יודע. להסביר אולי לפי הדוגמאות, שככל שאנחנו חוקרים את הטבע אנחנו רואים שהכול מערכת אחת. קשה לנו להבין בדומם צומח חי מדבר, איך זו מערכת אחת ואיך הם פועלים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, אבל זאת מערכת אחת, כל הטבע.

אם אתה מזיז משהו אחד אתה מזיז את הכול כמו "אפקט הפרפר", אבל אנחנו, בני האדם, יותר מהפרפר, ותראה מה שאנחנו עושים בכדור הארץ. אם פרפר שעושה שם משהו עושה שינוי, אז בני האדם עד כמה שהם הורסים. זה כוחות אדירים של הטבע, אומרים שיש להם איזה כוח ספיגה, שהם עדיין בולעים את כל ההשפעה הרעה שלנו. אבל זה כבר נגמר, אנחנו רואים את זה. בזמן הקרוב זה יתגלה בצורות מאוד מפחידות.

שאלה: כשדברים משתבשים ונהיה רע מאוד בעולם, אנשים רצים לממשלות ודורשים מהם לעשות משהו. מדוע וכיצד יפנו אלינו, האם אנחנו מוכנים כקבוצה לקחת על עצמנו משימה כה עצומה?

לא אלינו, אני מדבר על ישראל, על מדינת ישראל, הם ירצו לבטל אותנו. לבטל, למחוק אותנו מהאו"ם, למחוק אותנו מכל הארגונים הבינלאומיים. לאסור לסחור איתנו בסחר בינלאומי, בכול, פתאום לא ירצו שום דבר.

תלמיד: ומה לגבינו, "בני ברוך"?

לא בני ברוך זה מילא, הם לא יגלו. היום יש לך מדינות שאתה לא יכול לטוס לשם, אז יהיו כאלה כמעט בכל העולם, לא יקבלו ממך [טיסות]. לא תהיה טיסה מתל אביב לאיזה מקומות, הם יעשו חרם. אני אומר לך ברצינות, מתקדמים לזה. כי אי אפשר להשפיע על עם ישראל בצורה אחרת. הוא חייב להרגיש את עצמו כאן כמו במחנה, מחנה ריכוז, אחרת לא ינענע אותו שום דבר. זו בעיה, אבל הכדור בידינו.

תלמיד: אני שואל בשם צוות שעובד פה ובונה את תוכן הסעודות בסוף השבוע.

אבל אין לנו סעודות.

תלמיד: בדיוק על זה יש לצוות שאלה.

כן.

תלמיד: החל מסוף השבוע הקרוב כמו שכולם יודעים חוץ מסעודת החומוס לא נעשה פה סעודות משותפות, וככל הנראה מה שמסתמן זה שיהיו התכנסויות קטנות של משפחות וחברים.

אתם רוצים לעשות טיש או לא? כי יש שיעור, ומיד אחרי שיעור עוד טיש, אני לא חושב שיש טעם.

תלמיד: עשינו בירור מול כל המערכות והאחראים בכל העולם כולל ראשי שפות והתקבלה החלטה עם ההנהלה שמחר מאחת וחצי עד ארבע יהיה שיעור רציף של שעתיים וחצי ואז נשחרר את האנשים הביתה.

בסדר גמור.

תלמיד: בכל אופן יהיו התכנסויות. כשחברים הולכים הביתה יתכנסו משפחות וחברים ביחד.

בסדר.

תלמיד: ואנחנו כצוות שבונה תוכן של סעודות פה מרגיש אחריות על הסעודות האלה ורצינו לשאול אותך איך אתה רואה את הסעודות האלה?

אני לא רואה שום דבר. תעשו מה שאתם חושבים לפי כמה שאתם רוצים להיות יחד, להסתדר כך או לא. בבקשה, תעשו מה שאתם רוצים. גם רווקים שיתכנסו באיזה מקום, אני לא שייך לזה. אתם אולי לא זוכרים אבל היתה לנו כבר תקופה כזאת בעבר וכך היינו.

תלמיד: האם אתה חושב שיש מקום שנכוון את הסעודות האלה ונבנה להן ממש תוכן כדי שזו תהיה פעולה רוחנית משותפת שאנחנו עושים בכל ההתכנסויות הקטנות האלה?

אם אתם באמת מתכנסים בכל מיני מקומות, רצוי שיהיה איזה דף, לא הרבה, כי בכל זאת זו סעודה ובמקום חדש, אבל שיהיה דף או איזה מאמר שאתם קוראים ומדברים עליו. אבל שיהיה משהו לעניין, ששייך מאוד לאווירה.

תלמיד: המשימה היומית, במשך היום כל חבר מחזיק בהודיה ובגדלות החברים בעשירייה ועד כמה שהוא תלוי בהם, ורושם ביומן כל שעה מספר מילים.

(סוף השיעור)

heb_o_rav_2018-08-09_lesson_bs-akdama-zohar_n1_p3