שיעור צהריים 21.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1934,

מאמר 638, "יצרו של אדם"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1934, מאמר 638, "יצרו של אדם".

יצרו של אדם

לונדון, א' מנחם אב תשכ"ה

""יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו".

ויש לשאול, הלא ידוע, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אם כן מדוע אמרו אלמלא וכו'.

הענין, שענין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך הטבע ודעת. כי מה שהאדם מבין, הוא יכול לעשות, אם אין לו מדת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות. לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס.

וכל הנסים נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס.

לכן העבודה מצד התחתון, היינו שיעשה בחירה, נאמר זה רק על בחינת תפילה. ואז הקב"ה הוא שומע תפילה. לכן נותנים לו משאלותיו. וזה כלל שתפילה שייך דווקא על מקום חסרון.

לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחסרון על האמונה, כי רק בזמן שהאדם רואה ומרגיש, שחסר לו אמונה, ובשיעור שנחוץ לו את זה, כי רואה שהוא מצד עצמו אי אפשר לקבל את הנ"ל, אז הוא יכול לעשות תפילה אמיתית, שה' יעזור לו, אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס, ונותן לו את האור האמונה.

אבל צריכים להיות נזהר, שלא להנות מהאור הזה, ועל דרך שאמרו חז"ל, "אין נהנים ממעשה נסים", שהכוונה, שקבלת האמונה צריכה להיות רק מטעם השפעה ולא מטעם קבלה, שאז יש מקום לשרות עליו את רוח דקדושה.

מה שאין כן כי רוצה את האור הנ"ל בכדי שיהיה לו תענוג, היות שמרגיש שהתענוגים הגשמיים אינם נצחיים, לכן הוא רוצה תענוג נצחי, ובשביל זה הוא מבקש אמונה, תיכף מסתלק ממנו את האור דקדושה.

אלא הוא צריך לבקש מטעם ששכינתא בגלותא, היינו היות שהוא רוצה שיתקדש שם שמים אצלו ושלא יהיה לו מחשבות זרות, כי אינו יכול לסבול את הלשון הרע, מה שהגוף מדבר על הקדושה, על דרך הכתוב "כל היום חרפוני צוררי", אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס ונותן לו אמונה למעלה מהדעת, וזוכה לאמונה בקביעות."

שאלה: איך לקבל את האמונה בעל מנת להשפיע? כי הבורא מראה ניסים איך לא לקבל אותם, לסרב לקבל אותם?

אתה שואל כך, איך להבדיל בין האור שמגיע אלינו כדי לראות לשם מה הוא מגיע כדי לתת לי את הכוח האמונה, או פשוט להעלות אותי שאני אראה יותר את מה שקורה? אני חושב שאנחנו צריכים לתאר לעצמנו יותר מה זה אומר להיות באמונה, אנחנו לא מתארים לעצמנו עד כמה זה כוח גדול. בעולם שלנו אמונה - מאמינים, זה הכול איכשהו. האמת, כוח האמונה זה כוח שמעלה את האדם למעלה מהכול, ואז האדם כבר יכול להסתדר, לנהל את עצמו.

שאלה: מהי התפילה האמיתית שהאדם צריך להעלות כדי לגרום לנס הזה לקרות?

תפילה מתוך הלב על זה שהוא באמת רוצה להגיע לתכונת ההשפעה, לאמונה למעלה מהדעת, לזה שרוצה להשפיע את מה שהוא מקבל מהבורא לכולם.

שאלה: בשיעור הבוקר שמעתי שהאדם צריך להגיע לבושה, איך אפשר להגיע לבושה?

שאדם יבדוק מה דורשים ממנו ומה הוא עושה. בזה האדם יבדוק עד כמה הוא מקבל, עד כמה הוא רוצה לתת ובאיזה מצב הוא נמצא כלפי הבורא.

שאלה: במאמר כתוב "לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחסרון על האמונה". מה יעזור לו לעשות את זה, הצורך הזה מופיע בעשירייה?

זה ניתן לו מלמעלה, זה לא תלוי בכלום. נותנים לו את החיסרון הזה מלמעלה, את הדרישה הזאת באמונה, והוא בכוח החיסרון הזה מרגיש זאת כבר בתוכו, ומתקדם.

שאלה: האם אפשר להגיד שלפני שמקבלים אמונה בקביעות אנחנו מבקשים חכמה לתיקון הרע ומאמינים למעלה מהדעת שהבורא יכול לעזור לצאת מהרצון לקבל?

אפשר.

תלמיד: וזה שאי אפשר לסבול את הרצון לקבל נגד הרצון להשפיע, זה מה שנותן את המצב של התפילה האמיתית לבורא?

אפשר לומר.

תלמיד: בתפילה לאמונה בקביעות יש קשר למה שהאדם מבקש לבין מה שהוא מקבל בהבנה והרגשה?

בטח.

שאלה: האם להגיע לאמונה שלמה זה משהו שמגיע בהדרגה? כי עכשיו הכול מרגיש מאוד מזויף ולא אמיתי.

כן, זה באמת מגיע בהדרגה לכל אדם ואדם בהתאם לעד כמה הוא משתוקק לזה, לעד כמה יש לו נטייה לזה.

שאלה: בכנס קיבלנו אמונה למעלה מהדעת, זאת דרך של התיקון כי בדעת אנחנו לא יכולים לתקן כלום רק באמונה למעלה מהדעת. נתת לנו מפתחות לזה, אנחנו יכולים להעלות את הכול למעלה מהדעת ולתקן ביגיעה שלנו. מה עוד חסר לנו? כי המפתחות שנתת לנו הם יקרים מאוד.

חסר לכם אך ורק חיבור ועלייה, חיבור ועלייה, חיבור ועלייה, וככה לחילופין פעם אחר פעם.

תלמיד: כלומר כל פעם לעלות למעלה מהדעת ולתקן, לזה אתה מתכוון?

כן.

שאלה: אמרת שהאדם צריך לתת לכולם את מה שמגיע לו מהבורא. האם מספיקה הכוונה או שהתנאי המחויב הוא שהאדם צריך להתכלל בחסרונות של האחרים כדי להעביר להם?

לא, יש כאן משהו שאני לא מבין. התנתקות האדם מעצמו כדי שירצה לעלות למעלה מעצמו? תסבירי.

תלמידה: אמרת, שהאדם צריך לתת לכולם מה שמגיע לו מהבורא. האם מספיקה רק הכוונה הטובה שלי שמה שמגיע מהבורא אני אוכל להעביר את זה לחברות, או אני חייבת גם לכלול את החברות בתוכי, את החסרונות שלהם בתוכי?

בזה שאת כוללת את החברות בערבות, זה מאוד חשוב. בעשירייה רק בצורה כזאת אפשר להתחבר.

שאלה: כתוב בפסקה האחרונה במאמר, "כי אינו יכול לסבול את הלשון הרע, מה שהגוף מדבר על הקדושה". אני מתקשה להגיע לנקודה הזאת, מה אני צריכה להוסיף?

מה את אומרת, איזה רצון יש לך בלב?

תלמידה: אם מגיעות לשכל שלי מחשבות זרות אני אומרת לעצמי אל תסתכלי על המחשבות הזרות האלה, פשוט תמשיכי. אבל כשאני עושה את זה, זה גורם לי להרגיש שקשה לי לסבול את המחשבות הזרות האלה, ואני מרגישה שאני בעצם רק בורחת מהן ולא שאני באמת משנה אותן.

בסדר. אבל בסופו של דבר זה עובד בך, את מתקדמת יפה.

שאלה: איך האדם יכול בעצמו לעורר את הצורך לחיסרון לאמונה כדי שתהיה תפילה אמיתית?

לבקש מהבורא.

שאלה: איך להוכיח לבורא שאנחנו כבר לא יכולים יותר לסבול את מה שהגוף שלנו אומר על הקדושה כדי שהבורא יעזור לנו לקבל את האמונה למעלה מהדעת?

תבקשו, אין משהו אחר לעשות.

שאלה: כשהבורא עושה נס ונותן לאדם אמונה בקביעות, אין כבר לאדם מחשבות זרות או שהוא כבר יודע איך להסתדר איתם?

פשוט מגיעות וזהו. אין מה לבקש מהבורא את מה שהוא לא נותן. בהדרגה הוא נותן לכם יותר ויותר הזדמנויות להתחזק, לדחות את ההפרעות, אבל זאת העבודה היומיומית שלנו. אנחנו עוד נלמד גם איך לעבוד עם ההפרעות האלה בצורה כזאת שבעזרתן נוכל יותר לברר את העליות שלנו, כיוון שהפרעות הן לא סתם הפרעות.

שאלה: החיסרון שלנו מביא אותנו לתפילה, והתפילה גורמת לניסים ומביאה לנו את האמונה. אז למה לא לשמוח מהקשר שיש לנו עם העליון שהוא בסך הכול מלמד אותנו להשפיע?

בסדר גמור, תעשו ככה, תשמחו, למה לא.

תלמידה: זה נכון שאנחנו צריכים את השמחה כדי לחזק את הקשרים שלנו עם החברות?

נכון.

שאלה: האם הבורא עונה רק לתפילה שבאמונה למעלה מהדעת?

לא. אבל בדרך כלל בכל זאת באמונה למעלה מהדעת אם אדם משתדל לעלות במדרגות הסולם יש לו סיכוי יותר טוב שהבורא ישמע אותו.

שאלה: להרגיש אהבה לזולת אפשר רק בזה שזוכים לאמונה שלמה?

לא בהכרח. אפילו ממש בהתחלה כאשר האדם רק מתחיל לעלות קצת במדרגות, כבר הוא יכול לבקש עבור הזולת ולהתחבר עימו. נקרא שוב.

קריין: מאמר 638 של רב"ש.

יצרו של אדם

לונדון, א' מנחם אב תשכ"ה

""יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא אין הקדוש ברוך הוא עוזרו, אינו יכול לו".

ויש לשאול, הלא ידוע, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, אם כן מדוע אמרו אלמלא וכו'.

הענין, שענין אמונה נקרא למעלה מהדעת, היינו למעלה מטבע, כי כל מה שהוא בתוך הדעת נקרא בתוך הטבע ודעת. כי מה שהאדם מבין, הוא יכול לעשות, אם אין לו מדת העצלות. מה שאין כן למעלה מהדעת, אין ביכולתו לעשות. לכן דבר שהוא למעלה מהטבע נקרא בחינת נס.

וכל הנסים נקראים על שמו של הקדוש ברוך הוא, היינו שזהו נבחן לבחינת אתערותא דלעילא, ולא אתערותא דלתתא, כי התחתון אין ביכולתו לעשות דבר שהוא למעלה מהטבע, אבל בכדי שיעשו לו נס, האדם צריך להתפלל, שיעשו לו נס.

לכן העבודה מצד התחתון, היינו שיעשה בחירה, נאמר זה רק על בחינת תפילה. ואז הקב"ה הוא שומע תפילה. לכן נותנים לו משאלותיו. וזה כלל שתפילה שייך דווקא על מקום חסרון.

לכן האדם צריך לפעול בעצמו בחינת צורך וחסרון על האמונה, כי רק בזמן שהאדם רואה ומרגיש, שחסר לו אמונה, ובשיעור שנחוץ לו את זה, כי רואה שהוא מצד עצמו אי אפשר לקבל את הנ"ל, אז הוא יכול לעשות תפילה אמיתית, שה' יעזור לו, אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס, ונותן לו את האור האמונה.

אבל צריכים להיות נזהר, שלא להנות מהאור הזה, ועל דרך שאמרו חז"ל, "אין נהנים ממעשה נסים", שהכוונה, שקבלת האמונה צריכה להיות רק מטעם השפעה ולא מטעם קבלה, שאז יש מקום לשרות עליו את רוח דקדושה.

מה שאין כן כי רוצה את האור הנ"ל בכדי שיהיה לו תענוג, היות שמרגיש שהתענוגים הגשמיים אינם נצחיים, לכן הוא רוצה תענוג נצחי, ובשביל זה הוא מבקש אמונה, תיכף מסתלק ממנו את האור דקדושה.

אלא הוא צריך לבקש מטעם ששכינתא בגלותא, היינו היות שהוא רוצה שיתקדש שם שמים אצלו ושלא יהיה לו מחשבות זרות, כי אינו יכול לסבול את הלשון הרע, מה שהגוף מדבר על הקדושה, על דרך הכתוב "כל היום חרפוני צוררי", אז הקדוש ברוך הוא עושה לו נס ונותן לו אמונה למעלה מהדעת, וזוכה לאמונה בקביעות."

שאלה: בפסקה האחרונה "שהוא רוצה שיתקדש שם שמים אצלו ושלא יהיה לו מחשבות זרות", זה התנאי?

תנאי לא, אדם לא שם תנאי. הוא יכול לבקש.

תלמיד: התכוונתי זה תנאי לזה שהוא יקבל את הנס?

כן.

תלמיד: אז מה זה לרצות שיתגדל שם שמים אצלו?

שהרגשת הקרבה לבורא תמלא את האדם בכל איבריו. עד כדי כך הוא מרגיש שהוא נמצא ליד הבורא שכאילו זה מפריע לו לזוז, עד כדי כך הוא מלא מהבורא. ואחר כך זה מתחלף לאמונה למעלה מהדעת.

שאלה: אם אדם זוכה לאמונה למעלה מהדעת, אז הוא כבר לא צריך שיהיו לו שום ספקות, רק סוגר את העיניים ודוחה כל מיני הספקות ממנו?

כן.

שאלה: כתוב במאמר, "אבל צריכים להיות נזהר, שלא ליהנות מהאור הזה". איך האדם צריך להיזהר שלא ליהנות מהאור הזה?

לא ליהנות ממנו, לא לקבל אותו כאור שמביא לו תענוג, אלא לקבל את האור שעוזר לו להתקדם בדרך לבורא.

שאלה: כשבאות כל המחשבות הזרות, הרבה פעמים זה מגיע כשאני עושה כוונות, או כשאני בחיבור, או כשאני בשיעור, ואז אני לא יודעת למיין אותן, לשים אותן בצד, להקדיש להן זמן מסוים למיון, או פשוט לברוח מהן? כי זה כל הזמן מגיע בצורה כזאת שאני לא יכולה להתעלם מזה.

תנסי כך ותנסי כך ותראי.

שאלה: איך לפנות מקום בלב שלי לקבלת כוח האמונה?

הייתי אומר שבמקום שבו קודם לכן היה לך מקום להרגשת הבורא, עכשיו, מהמקום הזה, את רוצה לייצור ממנו מקום לאמונה. משהו כזה.

תלמידה: מקום להרגשת הבורא, איך זה מורגש?

זה איפה שאת מתייחסת לעשירייה, לכל הכלי שלנו, ובמקום הזה את רוצה להרגיש את הבורא.

שאלה: על איזה נס אנחנו יכולים לבקש מהבורא?

נס קבלת כוחות האור, למעלה מהדעת.

תלמידה: קבלת האמונה קורת אחרי העבודה שלנו, אחרי שהתחברנו והבורא נותן כוח השפעה?

לא, זה קורה במקום, יחד עם זה.

שאלה: אפשר להגיד שבזה שרואים את גדלות החברות אנחנו נצמדות בזה למדרגה גבוהה יותר ובמאמץ הזה אנחנו מקבלות כוחות?

כן.

תלמידה: בגדלות החברות, שם מסתתר כוח הבורא?

גם נכון.

שאלה: אם בכל רגע אני מברר עם עצמי מה אני חושב על חיבור עם החברים, אני חושב על אמונה למעלה מהדעת, מתי בדיוק קורת התפילה? או שאני צריך לעשות איזו פעולה מסוימת מעבר למחשבה?

התפילה מתפרצת מבפנים.

שאלה: כתוב "אבל צריכים להיות נזהר לא ליהנות מהאור הזה על דרך שאמרו חז"ל "אין נהנים ממעשה נסים". "אין נהנים ממעשה נסים" זה בצורה גורפת או שהאיסור הזה מתייחס רק לניסים במישור הגשמי? כי יכול להיות גם נס שהבורא עונה לתפילות האדם ונותן לו טבע חדש, טבע של השפעה. בנס הזה אפשר ליהנות?

לא. הכול הפוך מכוח העלייה.

תלמיד: אז אם אני מבין נכון, נס צריך להיות רק על ההכרחי. זאת אומרת שאדם מוכרח לקבל את זה אחרת אין טעם.

אחרת באמת אנחנו לא מקבלים.

תלמיד: אז זה רק בהכרחי.

כן.

שאלה: כשהאדם מתחיל את העבודה בלמעלה מהדעת, האם זה השלב הראשון של הרוחניות?

כן.

שאלה: איך לא ליהנות מהשפעה? למה לכוון את התענוג הזה?

מהשפעה? את לא צריכה להחזיק אותו בך, בתוכך. יחד עם זה תעבדי עם זה ברצונות שלך, ואת תראי איך הרצונות שלך מקבלים את האנרגיה הזאת והודות לה קיימים.

שאלה: אמרת שהאדם מתמלא בבורא עד כדי כך שהוא לא יכול אפילו לזוז. מהו השלב הזה, איך להגיע לזה?

זה קורה לפעמים כשהבורא ממלא אותך בדרישה העיקרית שלך ואין לך כוחות לזוז, כלומר לעשות איזשהן פעולות עם האור מתוכך שהיו יכולות לעזור לך להתקדם.

שאלה: אני מרגישה שעל כולנו, על כל אחת מאיתנו צריך לעבור התהליך עד שתתמלא הסאה, ואז אנחנו מגיעים לתפילה שלמה ולבקשה הזאת ולחיסרון. אני צריכה להגיע למצב שאני מבקשת מהבורא את הדבר הכי נכון והוא נותן, ואז אני מקבלת את זה ואני מוכנה לשלב הבא.

איך לזרז את התהליך הזה בינינו בעשירייה, בקבוצה, כך שכל אחת מאיתנו תעבור מהר ככל האפשר את התהליכים?

הכול תלוי במידה שאתן מוכנות. יש לך עשירייה וכל אחת עוזרת לאחרת וכולן מרגישות את הרצון לקבל המשותף שלכן כרצון אחד, ועם זה אתן פונות לבורא, ואז בטוח שהבורא יענה לכן ואתן תקבלו תשובה.

תלמידה: אני כל הזמן מחפשת לזרז את התהליך הזה.

לזרז זה רק יחד.

שאלה: האם אני מבינה נכון שלא להתענג מהאור זה אומר להתרחק ממנו, וזו התקדמות?

לא, לא ליהנות מהאור עדיין לא אומר שזו התקדמות.

תלמידה: כדי לא ליהנות מהאור צריך להתקדם הלאה?

נניח.

תלמידה: מה זה להתקדם הלאה?

להתקדם הלאה משמע למדרגה הבאה. עוד יותר לגלות את הבורא, עוד יותר לגלות את אורו, עוד יותר להכין את עצמך לזה, ולהתחבר עם האחרים כדי שיהיה כלי יותר משותף, כדי שיהיה ניתן לקבל את כל זה בתוכך. כמו שאנחנו תמיד אומרים.

תלמידה: כשהאדם מרגיש את האור הוא לא יכול לזוז כמו שאמרת עכשיו, אז מה הוא צריך לעשות ברגע הזה?

כשהאדם מקבל את האור זה לא אומר שהוא לא יכול לזוז, הבנתם אותי לא נכון. אלא כאשר האדם מקבל את האור נהיה לו ברור שהוא קיבל עלייה מהבורא, ועכשיו הוא צריך לברר איך הוא יממש את זה. המימוש של האור צריך להתקיים בצורה ברורה, שהאדם מקבל בעל מנת להשפיע, האור ממלא אותו, ובעזרת האור הזה האדם עולה מעלה וכולל בתוכו כלים חדשים, רצונות אחרים שעדיין לא השתתפו אצלו בקבלה בעל מנת להשפיע לעשות נחת רוח לבורא, ובצורה כזאת מופיעה בו מדרגה חדשה של עלייה.

תלמידה: איך הוא מעורר את הכלים הנוספים האלה?

הוא פשוט כולל אותם בתוכו, אין כאן פעולות חכמות מדי, מתוחכמות מדי.

שאלה: ענית "את צריכה", והשאלה היא מה אנחנו צריכים לעשות כדי שאת כל מה שקיבלנו בכנס נהפוך לאור חוזר? מה אנחנו יכולים לעשות ביחד?

תרצו להשפיע זה לזה את כל מה שקבלתם בכנס ואת כל מה שתקבלו בשיעורים הבאים.

תלמידה: מה אנחנו צריכות לעשות כדי לתת את זה, להשפיע את זה?

בשביל זה אתן צריכות להיות קשורות ביניכן, לדבר ביניכן, לקרוא יחד חומרים, ואז הכול יצליח לכן.

שאלה: מה עלינו לעשות כדי שהבורא ייתן לנו את האמונה בקביעות?

כל הזמן לבקש ממנו, לבקש ממנו את אור האמונה.

שאלה: בסוף המאמר כתוב שהוא זוכה לאמונה בקביעות. מה זה אומר, הרי ברוחניות יש כל הזמן יש שינויים, אז האם כל אחד מקבל את האמונה הזאת בקביעות בעצמו, או בעשירייה?

איפה ראית את זה? איפה זה כתוב?

תלמיד: במילים האחרונות במאמר, "אמונה למעלה מהדעת וזוכה לאמונה בקביעות". איך זה יכול להיות אם כל הזמן אנחנו משתנים ברוחניות?

לא. כאן הכוונה שמשיגים אמונה בקביעות. יש כזה מושג, "אמונה בקביעות".

תלמיד: זאת אומרת, זה נשאר לתמיד? לא מאבדים את זה?

לתמיד.

שאלה: אני מבינה ש"מיעוט הרבים שניים" אבל כשמגיעות עוד חברות בעשירייה מרגישים את ההבדל. איך להתייחס לתענוג שמגיע מזה?

שהוא שייך לכולם.

שאלה: כשאתה רואה את הנס מהבורא, את התשובה לתפילה, אתה מרגיש הודיה והנאה מזה. מה לעשות עם ההרגשות האלה, לכוון אותן לחברות או לדחות אותן כדי לא ליהנות?

לכוון לחברות.

שאלה: מאיפה לקחת את הכוח לעמוד נגד התענוג הזה? כשמגיע האור הוא לגמרי ממלא אותך, איך אפשר לא ליהנות מזה?

תארי לעצמך שאת האור הזה שאת מקבלת את צריכה לכוון לבורא.

תלמידה: חזרה אליו?

כן.

תלמידה: אבל עדיין יש שמחה, תענוג. זה לא הולך ממך?

לא, מזה לא צריך להיפטר.

תלמידה: צריך להשתמש בזה?

כן.

תלמידה: ולהגיד, "אם כבר נתת לי את זה, אז אני מחזירה לך את זה"?

נניח, שיהיה.

שאלה: האם אפשר להגיד שהבחירה בדעת, הבושה מסייעת לזה, והבחירה בלמעלה מהדעת, תחושת האמת מסייעת?

בהזדמנות נברר את זה. אני לא חושב שזה כזה פשוט.

שאלה: למה אנחנו תמיד מבקשים תשובות מהבורא, האם מחוסר אמונה?

אנחנו מבקשים תשובות מהבורא כי רוצים להיות בטוחים שאם התשובה באה ממנו, אז היא הכי נכונה. בתהליך שהיא מגיעה אלינו ואנחנו קולטים אותה, בתהליך הזה אנחנו מתקנים גם את הכלים שלנו.

שאלה: במאמר נאמר שאת האמונה, את תכונת ההשפעה, אנחנו מקבלים מהבורא. והמקובלים מלמדים אותנו שההסתרה היא כדי שלא תהיה בושה לנבראים. האם זה מבטל את הבושה?

לא.

תלמידה: אז מה עובר בתהליך?

מה את רוצה שיקרה, שתתבטל היראה?

תלמידה: להגיע ליראה.

להגיע ליראה זה תלוי אך ורק בך, באיזה אופן תתייחסי למה שאת מקבלת מהבורא.

שאלה: אנחנו בדרך עושים מאמצים, קורים מצבים שונים, קשרים שונים, אז למה האמונה למעלה מהדעת שנותנים לנו היא נס?

כי זה נס. זה למעלה מחוקי הטבע.

שאלה: אני מרגישה ניסים, מרגישה תחושת הודיה, ובאותו הזמן גם מרגישה טעם של גיהינום, את עומק הגיהינום. איך ניתן לחבר את שני המצבים האלו כדי להגיע להשפעה?

תנסי. אין לי מה להגיד.

שאלה: הראש צריך להתחבר לגוף כדי להגיע לתפילה שלמה. איך הראש, שזה הדעת, צריך להתקרב לגוף כדי להגיע למטרה הזאת? למול מי הוא נכנע, מול הגוף או מול הבורא?

מול הבורא. כל איבר ואיבר הוא נכנע כלפי הבורא.

שאלה: איך להבין שאתה נהנית ונפלת? האם יש סימנים, או שאני בכלל לא יכולה להבין באיזה מצב אני נמצאת?

מה זאת אומרת שאת לא יכולה להבין?

תלמידה: כתוב "המתפלל עבור חברו מקבל תחילה". אני מבקשת, ומבפנים אני מרגישה שאני רוצה להשפיע לחברות, אבל אין לי שום הרגשה שאני מקבלת את אור האמונה הזה.

כלומר את לא יכולה להיכנס למצבן. את אגואיסטית, צריך לעזור לך.

שאלה: נתת לנו כיוון להעביר את הרצון שהרגשנו כהשתוקקות אחת, האם אנחנו יכולים להמשיך את זה עם כל הכלי העולמי, או להתרכז עכשיו בעשירייה?

בעשירייה. אדם צריך להתכלל בעשירייה, ומתוך העשירייה להמשיך את ההתפתחות שלו.

שאלה: למה אמונה למעלה מהדעת היא הכלי היחידי לגילוי הבורא?

מכיוון שזאת אמונה למעלה מהדעת, כלומר היא כבר לא שייכת לרובד הגשמי שלנו.

שאלה: האם האדם יכול ליפול ממדרגה של אמונה למעלה מהדעת, או שהוא חייב ליפול ממנה, לבטל את עצמו, לבטל את התענוג, לעשות צעד אחורה כדי להתקדם הלאה?

לא בהכרח, אבל יכול.

שאלה: האם אמונה תמידית היא רק בקשר בינינו בשיעור, בזמן שאתה נוכח?

כן, אבל בעיקרון אמונה בקביעות זה מצב מיוחד, אנחנו נברר את זה אחר כך.

שאלה: אני אומרת לעצמי, "את לא תצליחי להגיע לתפילה אלא אם הגוף שלך יאפשר לך", והגוף שלי יודע שאני בשליטה שלו. האם יש עוד דרך שבה אנחנו יכולים להגיע לתפילה, איכשהו לעקוף את הגוף?

לעקוף את הגוף אנחנו לא יכולים. הגוף הוא הרצון הכללי ואנחנו לא יכולים לעקוף אותו. אנחנו צריכים לעשות הסכם עם הגוף, הסכם ג'נטלמני, "עכשיו אני עושה את מה שאני צריך ובעוד שעתיים אני אעשה את מה שאתה צריך".

תלמידה: אם היינו עולים למעלה מהדעת והיינו מבינים שכל מה שהבורא עושה זה הדבר הנכון, איך במצב הזה של למעלה מהדעת אנחנו מגיעים לצורה הזאת של תפילה?

מגיעים. הבורא לא עוזב אותנו, הוא נותן לנו הרבה בעיות והזדמנויות.

(סוף השיעור)