שיעור בוקר 19.08.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "מהות הדת ומטרתה", עמ' 400

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 400, מאמר "מהות הדת ומטרתה". כותרת
"מהות הדת הוא לפתח בנו את חוש הכרת הרע".

אנחנו עברנו כמה דברים כאן בדרך. דיברנו שהבורא הוא הטוב המוחלט וברא אותנו כנבראים שצריכים להרגיש אותו כטוב המוחלט, אז אנחנו צריכים להיות כלולים מתכונות שונות, אחרות, הפוכות. השגחתו היא השגחה מטרתית כדי להביא אותנו להזדהות עימו, לאותו מצב הטוב ההחלטי. את אותו המצב אנחנו משיגים בסוף, לכן זה נקרא השגחה מטרתית, כי לא נולדים מיד במצב כזה אבל מתקדמים אליו, וההתקדמות שלנו היא דווקא בכל מיני צורות הפוכות. הוא נותן לנו דוגמאות כפרי שגדל על העץ, עוד כל מיני מצבים, כמו תינוק שנולד, שאין בהם שום דבר שמסביר או מכוון אותנו לראות בהם משהו מיוחד, גדול, אלא ההיפך, עד כמה בסוף הפרי יהיה יפה והתינוק יגדל ויהיה איש גדול וחכם, ואילו כך הוא נראה הפוך, גם הפרי וגם התינוק, בדרכי ההתפתחות הראשונים שלו.

זה מה שקורה גם איתנו. אומנם אנחנו מרגישים את עצמנו עכשיו אומללים, שפלים, שלא יכולים לקבוע שום דבר בעצמנו, לא מבינים אפילו איפה אנחנו נמצאים, כמו אותו תינוק, רק תינוק לא חושב על זה, אבל אנחנו חושבים ורואים שאנחנו לא יכולים לקבוע שום דבר בגורל שלנו. במיוחד עכשיו עם כל מה שקורה עם כל כדור הארץ, עם כל האנושות הגדולה וכאילו חכמה שיכולה לעשות הכול, אבל חוץ מרע היא לא יכולה לגרום לשום דבר. זאת אומרת, הרגש והשכל שלנו הם לגמרי לא פועלים לטובתנו.

כאן אנחנו צריכים לגלות שמה שמפריע לנו להשיג חיים נכונים, טובים, זה האגו שלנו, היצר הרע שלנו, שהוא כוח מיוחד שהבורא ברא אותו במיוחד, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע". זאת אומרת הבורא ברא אותו בכוונה, כדי שאנחנו נטעה ונגיע לכל המצבים של היום שאנחנו מרגישים. והיום אנחנו כבר יכולים להכיר שאם לא אותו יצר הרע, היינו חיים טוב. אז למה הוא עשה את זה כך? כאן אנחנו צריכים באמת לגלות את צורת ההתפתחות שלנו, למה הוא ברא אותנו כל כך רעים, הפוכים ממנו, ואיפה יש התחלה וסוף וגבול לכל הבריאה הזאת.

לכן הוא מסביר לנו, וזה מה שעברנו בשיעור הקודם, שיש לנו ב' דרכים להשגת המטרה. המטרה כבר נקבעה מראש והיא כבר קיימת ברוחניות, רק אנחנו צריכים לפתוח אותה לאט לאט לפי מידת ההתפתחות שלנו. כמו שאנחנו לא יכולים לתת לתינוק כל מה שיש סביבו, כי הוא יכול להזיק לעצמו, אלא ההיפך, אנחנו נותנים לו כל פעם יותר ויותר להסתובב ולהכיר את העולם הקטן שלו בחדר שלו, בכמה שזה לא יזיק לו אלא יפתח אותו. כך הבורא.

כדי לפתח בנו יכולת להכיר את העולם יש לנו כאן שתי דרכים, דרך תורה ודרך ייסורים. כי הוא רוצה שאנחנו ניגש נכון לפתיחת העולם, שנגיע למצב שאנחנו נכיר שמלכתחילה יש בנו יצר הרע וכוחות רעים שהם הפוכים מהמטרה. עד כמה אנחנו צריכים לגלות את היצר הרע הזה? לפי כמה שנשתוקק ליצר הטוב. ואז הבורא בתוכנית שלו דוחף אותנו, דוחף אותנו קדימה כל הזמן לזה שנכיר את המצב הגשמי שלנו, נתחיל להכיר מתוכו גם את המצב הרוחני שלנו, ויותר ויותר אנשים ישתוקקו להבין מהי הסיבה שאנחנו סובלים. לא טוב לנו, אנחנו לא מבינים מה קורה לנו, מה מהות החיים, מטרת החיים, כול זה נובע מזה שאנחנו סובלים, אבל לא רוצים לסבול, לכן רוצים להבין למה, וזה מביא אותנו דווקא להשגת הבורא.

בעל הסולם מסביר לנו שיש לנו ב' דרכים, דרך תורה ודרך ייסורים. דרך ייסורים היא דרך ארוכה מאוד, כי אנחנו הולכים ונתקעים בכל מיני מצבים. זה כמו שעכשיו אנחנו רואים את כל הבעיות של הטבע שכך מתגלה ממש בצורה כללית, בקומפלט כזה כלפינו ועל כל האנושות, בכל מצב ומצב, בכל מקום ומקום, ולא היה אף פעם דבר כזה, וזה סימן, כמו שבעל הסולם כותב, שאנחנו נמצאים בשלבים של גמר התיקון, "דור האחרון" מה שנקרא.

לכן כולנו נרגיש עוד מעט יותר ויותר אנושות אחת, כמו קבוצה אחת גדולה שהיא כולה סובלת. גם סובלת מזה שכולם מרביצים זה לזה, גם סובלת מזה שהטבע מכה בנו, וכך סוף סוף נתחיל לשאול שאלות מהותיות, "איך אנחנו יכולים לצאת מזה". עד שמגיעים למצב של "טוב לי מותי מחיי". אז אנשים ישמעו שאין ברירה אלא צריכים לשנות את עצמנו, את הטבע שלנו ולא שום דבר אחר, ורק בזה נתרכז. ואז יגידו כולם, "מספיק לי מה שיש לי בגשמיות כדי להתקיים, כל היתר, כל הכוחות, כל הזמן שלי הוא רק לתיקון שלי, של הטבע הפנימי שלי". ואז יבואו ויתקנו את עצמם.

זה מה שאנחנו דיברנו על דרך תורה ודרך ייסורים, שוודאי שדרך ייסורים זו דרך ארוכה מאוד. עכשיו אנחנו מגיעים ל"מהות הדת הוא לפתח בנו את חוש הכרת הרע". מהו האמצעי שאנחנו בכל זאת יכולים להתקדם, לא כמו כל הטבע, להיות תחת מכות בלבד, אלא אנחנו גם יכולים להגיב נכון על המכות האלו, ללמוד מהן משהו, להתקדם ואפילו לשלוט ולשנות את הגורל שלנו. איך אנחנו עושים זאת?

מהות הדת הוא לפתח בנו את חוש הכרת הרע

"וזהו דברי חז"ל: "וכי מה איכפת ליה, להקב"ה, למי ששוחט מהצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא ניתנו המצות, אלא לצרף בהן את הבריות. (ב"ר, פמ"ד פסקה א'). וענין צירוף הזה נתבאר היטב במאמר "מתן תורה", אות י"ב. וראה, מה שכתבנו שם. אולם כאן אבאר, מהותו של התפתחות הזה, המושג ע"י העסק בתורה ומצות. מהו?

ותדע, שהוא דבר הכרת הרע שבקרבו, אשר עסק המצות, מסוגל לזכך, להעוסק בהם, הזדככות דרגתי ואטי. אשר אמת המדה, של המדרגות שבהזדככות, הוא שיעור ההכרה את הרע שבקרבו.

כי כבר מוכן האדם, מצד טבעו, לדחות ולבער כל דבר רע מקרבו. וזהו מדה שוה בכל בריה ובריה. אולם, כל ההבחן מבריה לחברתה, הוא רק בהכרה של הרע:"

זאת אומרת, נתנו לנו מה שנקרא "תורה ומצוות". "מצוות" זה נקרא תיקונים על הרצון לקבל שלנו, שיתייחס בעל מנת להשפיע לכל הבריאה, לכל מה שמחוצה לו, כי לפי הטבע היצר הרע, הרצון לקבל רוצה רק לטובת עצמו ולרעת הזולת. וכדי להפוך אותו שיהיה לטובת הזולת אנחנו צריכים כוח מיוחד שנקרא "תורה", אור.

לכן כתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין", כך אומר הבורא. מה זאת אומרת, "כי המאור שבה מחזירו למוטב", האור העליון מתקן את היצר הרע של האדם שמתייחס רע לכולם, לכל הסביבה, רואה רק איך יהיה טוב לו, רוצה לעשות הכול לפי רוחו בלבד ולא יכול להתחשב באחרים בשום דבר. את זה אנחנו צריכים לתקן, כך שבמקום להרגיש רק את עצמנו ולרצות לקבוע רק לפי עצמנו בכל הבריאה, נגלה יכולת [להשפיע] על ידי לימוד חכמת הקבלה שבה המאור הזה המחזיר למוטב. אנחנו עוד נלמד למה דווקא חכמת הקבלה, ששם לא כל חלקי התורה שווים בעוצמתם, אבל דווקא לימוד חכמת הקבלה הוא הוא החזק מכולם ועוזר לתקן אותנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, להזמין אור עליון שיתקן ויהפוך אותנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע בכל המחשבות והפעולות שלנו.

"א. שבריה יותר מפותחה, מכרת בעצמה מדה יותר גדולה מהרע, וממילא שמבדלת ודוחית את הרע מתוכה, במדה יותר גדולה,

ב. ובלתי מפותחת, נמצאת מרגשת בעצמה שיעור קטן של רע, ועל כן לא תדחה הימנה, רק שיעור קטן של רע. וע"כ משארת בקרבה כל זוהמתה, כי לא תכירהו לזוהמא כלל.

וכדי שלא להלאות להמעיין, נבאר הרע והטוב בכללותם, כמו שנתבאר במאמר "מתן תורה", אות י"ב. אשר כללות כל הרע, אינו רק אהבה עצמית, הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא ית', שאין לו רצון לקבל לעצמו, ולא כלום, אלא רק להשפיע.

וכמו שנתבאר במאמר "מתן תורה", אות ט', י"א, אשר:

א. ענין התענוג והעדון, כל עיקרה הוא, בשיעור השואת הצורה ליוצרה,

ב. וענין היסורין ואי סבלנות, כל עיקרה הוא, בשיעור שינוי הצורה מיוצרה.

ראה שם בעיון מספיק.

ולפיכך, מאוס לנו האגואיזם, וכואב אותנו בתכלית, להיותו הפכי הצורה מהיוצר ית'. אולם מיאוס הזה, אינה שוה בכל נפש, אלא מתחלק בינותינו לשיעורים.

כי האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עמה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.

והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש.

והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, להנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקרבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם". שהוא מדת הטוב הכללית.

וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות דרגתי. דהיינו, מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצרכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב "ומבשרך אל תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מדת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולו."

שאלה: נראה לי שכל מה שהאנושות צריכה זה רק ללמוד את הסעיף הזה כדי באמת להבין מה לעשות עם עצמה. זה באמת כך או שרק נראה לנו?

תראה, האנושות צריכה ללמוד הרבה, אבל באמת אפילו חלק מהמאמר הזה היה מספיק כדי איכשהו לתקן את הגורל שלנו, אם היום האנושות הייתה קצת מבינה מה קורה לה, אז אפילו רק בהבנה בלי שום פעולות, בלי שום תיקונים, רק בכך שהייתה משקיעה מאמץ להבין מה הכוח העליון רוצה ממנה, רק מזה כבר הייתה יכולה לשנות במקצת, להמתיק את הגורל שלה. עם האנושות יש לנו חוקים אחרים, כי מדובר על חוקי הכלל לא על חוקי הפרט, אנחנו פרט, אנחנו צריכים להגיע להזדהות עם הבורא, כדי להיות מצד אחד קשורים אליו לפי השתוות הצורה, ומצד שני יכולים להעביר את מה שנקבל מהבורא לאנושות, אבל האנושות לא צריכה להשתנות עד כדי כך, היא רק צריכה להיות קשורה במשהו למטרה, להסכים עם המטרה במשהו, כדי לקבל מאיתנו כוחות שיגיעו אלינו מהבורא, ואנחנו נעביר להם, אנחנו כמעבר, זה בעצם הכול.

זאת אומרת האנושות בנויה בצורה כזאת שלפי שורש הנשמה היא לא יכולה להיות אקטיבית בלקבל ולתת עם הבורא, בהעלאת מ"ן וקבלת מ"ד עם הבורא ואחר כך למסור בצורה אקטיבית מהם הלאה, הם רק צריכים להיות בצורה פסיבית קשורים אלינו ואנחנו צריכים כבר לעבוד על כך שנתקשר לבורא, נעלה מ"ן, נקבל מהבורא, שזה נקרא "מ"ד", נתקשר לאנושות ונשפיע לאנושות בהדרגה, במנות קטנות שהיא יכולה לסבול, את כל מידות התיקון. מהאנושות לא דורשים שום דבר חוץ מהכנעה קטנה, שאותה די קל לעשות על ידי כל אותם כוחות רעים שהטבע מתחיל לגלות, ולכן אנחנו צריכים רק לדאוג איך להיות המעבר הזה, אנחנו מתקשרים עם הבורא ומתקשרים עם האנושות, ונמצאים באמצע בין הבורא לאנושות.

תלמיד: במעבר הזה, יש לנו גם חלק, תפקיד, להסביר משהו? בעל הסולם מסביר פה בצורה כל כך יפה מה הטבע שלנו.

כן, ודאי אנחנו צריכים להסביר לאנושות כמה שאפשר, יכול להיות שנסביר אפילו קצת יותר, ויש חלק מהם שיכולים עוד לבוא ולהצטרף אלינו, כי הכול מגיע מלמטה, ממה שנקרא "דומם", יכול להיות שיצטרפו אלינו עוד הרבה אנשים, אבל באמת יש לנו גם מטרה גדולה מאוד, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאנושות על מנת להסביר להם את הכול. ולכן צריך יותר לכתוב, אבל בצורה חכמה, תעבירו את מה שאתם כותבים אלינו לבדיקה דרך boardworldkli, וכך צריך לעשות כל אחד ואחד מהחברים שלנו, גם אלה שהם חצי או רבע חברים, לא חשוב באיזו צורה הם נמשכים וקרובים אלינו, שהם יכנסו להסברה כי בזה אנחנו מקדמים את כל העולם ואת עצמנו לגמר התיקון. אחרת, אם לא נתקדם בעצמנו אז יבואו צרות, כמו שעכשיו הן כבר באות, ויהיו יותר, ויקרבו אותנו בצורה אחרת. בעל הסולם כותב אפילו על מלחמת עולם גרעינית, אטומית, שלישית ורביעית, לכן לא כדאי לנו להגיע לזה, בואו נזרז את הזמן, נהיה לפני המכה.

תלמיד: בתהליך שבו האנושות תכיר קצת את הסבר בעל הסולם על הטבע שלה, אתה אומר שהם לפחות צריכים להכיר בזה. מה ההכרה הזאת של הטבע שלנו, של האגו, משנה בתוך האנושות?

שפשוט זה הטבע שלנו, כולנו מכירים, כולנו מבינים, גם הם צריכים להבין, אבל אין להם כלים לתקן בעצמם, אין להם כוחות, ולכן אפילו רק ההכרה בכוח הרע מספיקה להם כדי להיות קשורים דרכנו ולבורא, זה מספיק, הם יבינו שככה זה טוב. זה כמו שראינו בעם ישראל, שאמר למשה "אתה תדבר עם הבורא, אנחנו נעמוד בצד".

שאלה: האם כל מה שנדרש מאיתנו זה להציף את האינטרנט עם החומרים שלנו או שנדרש מאיתנו יותר? אני זוכר שאמרנו שתהיה התעוררות והם יצטרכו את החומרים שלנו, האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות מעבר ללהציף את האינטרנט בחומרים שלנו?

אנחנו צריכים להתאים את החומרים שלנו לאנושות לא רק בשפה שלהם אלא לפי דרגת ההבנה שלהם, סגנון. לכן אני מבקש מכל אחד שמסוגל לכתוב משהו שיכתוב, אבל שישלח לנו לבדיקה. יש לנו מחלקה מיוחדת שבודקת קודם את הדברים האלה, למה? כי אנחנו יכולים לבלבל את האנשים, ובמקום לקצר להם את הדרך לתיקון, אנחנו ההיפך, נגרום לנזק, וגם לעצמנו נגרום נזק, כי אנחנו צריכים לגדול כמקשרים בין העם לבורא. לכן יש לנו מחלקה מיוחדת בכל השפות שבודקת את כול הכתבים, זו הכתובת boardworldkli@gmail.com, ואז אתם תקבלו אוקיי ותמשיכו. בזה אנחנו וודאי ממהרים את התיקון לכולם.

תלמיד: בכנס אנחנו נמצאים בהתקפה, הקבוצה תוקפת את האגו שלה. האם יעזור לעשות התקפה קבוצתית על הפצה, הצפה בחומרים? נגיד שאנחנו קובעים יום אחד שהוא כמו כנס, ובאותו יום אנחנו בהתקפה קבוצתית מציפים את האינטרנט בחומרים שלנו, זה יעזור, זה יועיל?

אני לא חושב שזו עבודה בהתקפה, אלא זו צריכה להיות עבודה יום יומית במשך כל הזמן עד גמר התיקון, כי זו בעצם צורת הטיפול שלנו באנושות, שזה העיקר. העיקר לא אנחנו, כי אנחנו רק מעבר בין בורא לאנושות, לכן אנחנו צריכים לטפל בהם בצורה בלתי פוסקת, עקבית, קבועה, וכמה שיותר מתאימה להם.

שאלה: הבורא יצר את הרצון לקבל שהוא לא טוב ולא רע כדי שיהיה לו למי לתת, אז מתי הכוונה לקבל, מה שאנחנו מכנים היצר הרע, מופיעה בתהליך ההתפתחות שלנו?

אדם צריך להרגיש כמה שיש לו את הכוונה הזאת על מנת לקבל, שכל הדברים שהוא חושב, הוא חושב רק לטובת עצמו ואפילו לרעת הזולת. האדם צריך לבדוק את זה ולהגיד, האדם קובע תמיד איפה שהוא נמצא.

שאלה: כאשר אנו מתאחדים בעשירייה, האור העליון יורד ומתקן את היחסים בינינו. אבל איך האור פועל על יתר האנושות, האם הוא מתקן את הקשר ביניהם או את הקשר שלנו איתם או את הקשר שלהם עם הבורא?

אנחנו נראה את זה, האמת שקשה להסביר. אבל איך שהוא פועל אנחנו רואים, עד כמה כולם נמצאים בכל מיני תנועות לכיוונים שונים ובלבולים למיניהם. ככל שאנחנו נתחיל לבצע את הפעולות שלנו בכיוון אחד נכון ועקבי, יחד עם זה אנחנו נראה שהאנושות תתחיל להסתדר גם כן לכיוון אחד. עכשיו אנחנו רואים רק בלגן לכל הכיוונים כי עוד לא הגענו לכך שמשפיעים לאנושות. לכן אני ממליץ לכם שתתחילו לכתוב, לדבר, ולשלוח את הכול אלינו לבדיקה, איך אנחנו פונים לאנושות. וכך בצורה יומיומית, יומיומית זה חייב להיות ממש עם המון קטעי מדיה, בווידאו, באודיו, שנפיץ בכל הערוצים.

שאלה: ביום ראשון אנחנו פותחים כיתות חדשות בישראל, קמפוסים, ויש כמה מאות תלמידים חדשים שמצטרפים. האם הגל של הנקודות שבלב שמצטרפים אלינו, צריכים עוד ידע בנוסף ליסודות חכמת הקבלה, או את השכל הרגיל של חכמת הקבלה כי זה מה שהלב שלהם דורש והם כבר לא קשורים לאנושות, כאילו יוצאים ממעגל האנושות אלינו?

כן. הם יוצאים ממעגל האנושות ונכנסים למעגל שלנו, לכן מה שאנחנו לומדים, מה שכבר מסודר אצלנו לחברים החדשים שלנו, זה מה שאנחנו צריכים ללמד.

שאלה: כשהאנושות תקבל יותר מכות מהטבע, האם האנשים לא יוכלו לפנות ישירות לבורא, הם עדיין יצטרכו אותנו?

הם לא יכולים לפנות לבורא בצורה שצריכה להיות, כי אין להם אפשרות להעלות מ"ן, אלא לצעוק, להתפלל כרגיל כמו כולם. אני לא מבטל את זה. בכל שפה, בכל סגנון, לא חשוב מה, גם זה טוב, אבל לא על זה מקבלים את כוח התיקון. האור המחזיר למוטב מגיע מהעלאת מ"ן, ואם אנחנו נכלול בתוכנו את הרצון, את הכאב של האנושות ונעלה אותו דרכנו לבורא, אז נקבל ממנו בחזרה את הכוח הרוחני, הכוח העליון, האור העליון, ונוכל גם כן להעביר אותו לאח"פ שלנו. על ידי זה אנחנו מתחברים לאנושות ככלי אחד, גלגלתא עיניים ואח"פ, ונותנים לבורא אפשרות למלא את הכלי השלם, עשר הספירות, שכל האנושות תהיה כבר כפרצוף אחד.

תלמיד: למה הם לא יכולים להעלות מ"ן, מה חסר להם?

קשר נכון עם הבורא. מלכתחילה אין חסרון בתוך אותם בני אדם על מנת שהם ישתוקקו לגילוי הבורא, לדבקות בבורא. יש בחלק קטן מסך כול הנשמות השבורות השתוקקות לגילוי הבורא, להתקשרות לעל מנת להשפיע, ולרובם אין. זה נובע מתוך שבירת הכלי.

תלמיד: כשיבואו יותר מכות הם ירצו רק הצלה?

הם ירצו הצלה, הם ירצו אפילו להשתתף בכל מיני דברים, אבל להשתתף בכמה שמסוגלים. אין חיסרון. אנחנו גם פועלים מתוך חיסרון, למה אתה לא רוצה יותר ממה שאתה? כי אין חיסרון. אנחנו בסך הכול גושי בשר שיש לנו חיסרון במשהו לבורא, זה נקרא ניצוץ, חלק אלוקה ממעל. ואם אין להם את הניצוץ הזה, אז אין, או שהניצוץ שלהם הוא מאוד מאוד עמוק בתוך הרצון שלהם ועדיין לא מתגלה.

אתה רואה שיש לנו כאן נציגים כמעט מכל העמים שקיימים באנושות, וכמה מכל אחד ואחד יש כאן? חלק קטן מאוד. כנראה לא צריכים לפי תוכנית הבריאה, אלא שהראש הוא קטן, והחלק בראש שחושב ומחליט זה בכלל ג'ולה כזאת קטנה מאוד.

תלמיד: הם ירגישו וידעו שהינה בני ברוך ויש להם פתרון?

כן, אני לא יכול להגיד באיזו צורה אבל כן. יהיה להם ברור שהם הולכים אחרי איזו קבוצה שהיא מאירה לעולם, מתישהו זה יקרה.

שאלה: לגבי הכנס, זה שהעולם עכשיו נמצא במצב כזה בעייתי וקצת ניקו אותנו מכל מיני רצונות גשמיים, האם זה אמור לעזור לנו להתחבר בינינו ולהיות יותר קרובים לרצון לרוחניות?

ודאי שכן. רק מה שאנחנו לא עושים בנטייה שלנו לבורא, שלא מבצעים מספיק מה שהוא נותן לנו לעשות טוב, אז הוא עושה את זה על ידי הייסורים, על ידי זה שדוקר אותנו מאחורה ואנחנו אז רצים. זה נקרא שילוב של דרך תורה ודרך ייסורים. דרך האור שמאיר ומושך אותנו קדימה, ודרך הייסורים שדוחף אותנו מאחורה. חייבים להשתדל כמה שיותר להתקדם על ידי המאור המחזיר למוטב.

שאלה: כשהאנושות תהפוך יותר ויותר קרובה לי, אני ארגיש אותה יותר, אני אדאג לה יותר, יהיה גם מה לתת לה בהתאם?

כן.

שאלה: מה זה אומר לקחת את החסרונות של האנושות ולהשתמש בהם כדי להעביר להם את מה שקיבלנו מהבורא? מה זה אומר להשתמש בחסרונות של האנושות?

פשוט מאוד, אני עוזר להם, כביכול אני הנציג שלהם כלפי הבורא, ומה שהם לא יכולים לבקש בצורה הנכונה הרוחנית, אז אני כביכול מתרגם מהסבל הגשמי לסבל הרוחני. אני מתחבר איתם, עם כל האנושות, אני נכלל מהסבל שלהם, אני מתרגם את הסבל הזה שלהם הגשמי לרצון רוחני, לחיסרון רוחני לבורא, לאור העליון, לתיקונים, וזה מה שאני מעלה למעלה, אני עובד כמתאם.

תלמיד: לְמה אתה מתכוון כשאתה אומר שאנחנו צריכים להתכלל, להתכלל עם מה? אני מפחד שאם אני אהפוך להיות יותר מדי כמוהם אז אתנתק מרוחניות.

אימא, שהיא שומעת מה שהילד מבקש, היא מתרגמת את הסבל שלו למשהו אחר, שהיא צריכה ללכת לחנות להשיג איזה מזון ומשהו, או תרופות, ולהביא לו את זה. הוא לא מבקש את התרופות, לא מבקש את המזון, הוא בוכה, אבל היא יודעת לתרגם את החיסרון שלו לחיסרון שלה, ולבקש מהבורא נגיד שייתן לפי החיסרון שלה מה שהילד צריך. אז הבורא נותן לה, לפי החיסרון של האימא כי הוא מתקשר לפי זה, והאימא נותנת לילד, וככה זה עובד בהדרגה.

אותו דבר כאן, אנחנו צריכים לקחת את החסרונות של כל האנושות, להתכלל מהם ולהרגיש עד כמה הם סובלים. תראה מה שיש בעולם ואל תחשוב שזה סתם עובר לפניך, אתה צריך לסבול מזה שרע לאנשים ולבקש מהבורא שיעזור להם, ושלא ייתן להם כאלו עונשים. בצורה כזאת אתה מתקן אותם בעצמך וגם מתקן את עצמך, ונותן אפשרות לבורא לעשות את התיקונים וכולם מרוויחים מזה, ואתה מתחיל להיות המקשר בין האנושות לבורא והכול תלוי בך. לכן או שאתה תסבול בסופו של דבר יותר מכולם או תרוויח, אם אפשר כך להגיד, יותר מכולם, אבל כל התיקונים הם תלויים בך, רק שתדע.

ולכן אסור לנו להסתכל על כל העולם ולהגיד, עכשיו זה יגרום להם שהם יהיו יותר חכמים, שהם יבינו שאנחנו צודקים, שצריכים משהו לעשות. לא, אתה תיקח את זה כמה שיותר מהר על חשבונך, אתה צריך להעלות את החיסרון הזה לבורא, שבמקום דרך ייסורים הוא יעביר אותנו, את כולנו, בדרך האור, בדרך תורה, כי יש שתי דרכים למטרה. אז אנחנו מבקשים עבור כל האנושות שהיא לא מסוגלת לבקש, זה כמו אימא שמביאה תרופה לתינוק. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיעביר את כולנו, את כל האנושות, בדרך התיקון. וכמה שנבקש ממנו עבור האנושות בזה גם אנחנו מתקדמים, כי אנחנו רוצים רק דבר אחד, לעשות נחת רוח לבורא, שיתקן את כולם.

ואם אנחנו עושים את הקשר הזה בינו לאנושות, אז הוא יכול לעבוד. ולא צריכים יותר שום דבר רק להיות המקשר, אנחנו צריכים להיות באמצע, בין הבורא לאנושות. ואז תראה עד כמה האנושות תתחיל להעריך את חכמת הקבלה, את "בני ברוך", וכל התהליך שהיא עוברת. כי כל הרע צריך רק להגיע לעקיצה קטנה בבני אדם, וכבר מזה הם מתעוררים לקבל כל טוּב. זהו, לא צריכים להיות אלא ברע במיעוטו.

שאלה: בעל הסולם כותב, שכל המהות של הדת היא לפתח בנו את חוש הכרת הרע. הוא מתאר שבעצם חוש הכרת הרע זה משהו שחייב להתפתח באדם, אחרת הוא לא דוחה ממנו את הרע. זה מובן אם אנחנו מדברים כלפי העשירייה, אז יש לנו כלים, אבל איך אנחנו מסבירים הלאה את ההגדרה מהו רע ומהו טוב? כי יש בזה בלבול גדול כידוע.

מה זה רע ומה זה טוב? "טוב" זה להיות קרוב לבורא לפי התכונות שלנו, ו"רע" זה ההיפך.

תלמיד: אבל פה יש המון המון הגדרות, כל אחד מגדיר לעצמו מה זה טוב ומה זה רע, איך הדברים הם יותר חיצוניים, יותר פנימיים.

זה לא חשוב, אני לא אכנס לכל ההגדרות האלה. אני אומר לך רק מה שצריך להיות, בסך הכול קרוב לבורא זה "טוב" רחוק מבורא זה "רע", זהו, זה הכול.

תלמיד: כל הכרת הרע פה מבוססת על הכרת האדם ברע שבו. האם צריך גם להסביר לאחרים מה זה טוב ומה זה רע?

כן, כי "רע" זה ריחוק בין בני אדם ו"טוב" זה קירוב בין בני אדם. זה כלפי הכלי המשותף שהיה ונשבר, תיקון הכלי הכללי דאדם הראשון.

שאלה: נגיד אם האדם אין לו יכולות לכתוב או לביים, איפה הוא יכול למצוא את עצמו בהפצה?

אני לא יודע, שיתקשר לאותה הכתובת וישאל. יש לו רצון לעזור במשהו, אבל מה לעשות הוא לא יודע מה, אז יתנו לו עצה מה לעשות. יש לנו מספיק דברים.

קריין: קודם כל, בכל שפה. כל אחד יכול לפנות לראשי השפות שלו ויתנו לו בדיוק תפקיד בהפצה, יש מלא תפקידים.

שאלה: מה שקורה היום באנושות זה בדיוק מה שאתה מתאר כבר שנים רבות שיקרה, שמאבדים ביטחון בכל דבר.

אני לא שמח מזה שאמרתי את זה לפני הרבה שנים.

תלמיד: אמרת שלא יהיה ביטחון בשום דבר. לא במזג האוויר ולא במדע, ולא בפוליטיקה, בכלום. לאחרונה אנחנו רואים בהסבר שלנו, הרבה יותר תגובות חיוביות לכל הכתבות שלנו. אנחנו גוף שהקשר אלינו נותן להם ביטחון. כי אנחנו לא נותנים להם פתרון פרקטי מה לעשות. אנחנו אומרים להם, "אם יהיה קשר טוב יותר בין אנשים, אז אנחנו נראה גם תגובה יותר טובה". אבל לא אומרים לאדם אתה צריך עכשיו לעשות א', ב', ג', כמו שאחרים נותנים פתרונות.

זה מה שאנחנו עכשיו מסבירים. הכי טוב זה לפרסם את שיטת התיקון, זה בעצם הדבר הכי נכון שצריכים לעשות. מה קורה בעולם אנשים הם כבר יודעים. אנחנו לא צריכים להסביר אפילו שהעולם שלנו הוא עגול. אנחנו לא צריכים להסביר שכולנו סובלים ונסבול יותר. אלא אנחנו רק צריכים להסביר איך אנחנו מתקרבים בכל זאת להקטין את הסבל ולהעמיד את עצמנו בצורה ביטחונית יותר ויותר. זה אפשר אך ורק על ידי זה שאנחנו ממתיקים את האגו שלנו, אין יותר.

תראה את אפגניסטאן עכשיו, עוד כל מני דברים שקורים בעולם. והאדם שנמצא בדרגה הגבוהה בטבע, אז כל הדרגות דומם, צומח וחי, כל הדרגות האלה נמצאות למטה מדרגת המדבר. ואם אנחנו מדרגת המדבר מגיעים למצב שאנחנו רוצים להרוס זה את זה אז ודאי שכל הכוחות שתחתינו מתחילים בכל השלבים, כל המדרגות האלה, מקבלים מאיתנו את כל ההשפעה וגם נמצאות בבעיה. את זה צריכים להסביר.

לכן אין לנו ברירה אלא ככל שאנחנו נתקרב לטוב בינינו, יהיה טוב לכל העולם. אם לא, כדור הארץ, הטבע דומם, צומח חי, יעשה מאיתנו הכול. אנחנו ניזונים, אנחנו חיים מזה. מי אנחנו? לכן זה נקרא דרך ייסורים, שיכולה להגיע למצבים שאנחנו לא יכולים לתאר.

תלמיד: ההסבר באמת מושלם, אי אפשר לברוח ממנו לשום מקום. רק שאדם יחיד שקורא את זה, שואל את עצמו, "מה אני עכשיו צריך לעשות"?

לשמוע אותנו. אז יש לך, אחרי כל ההסברים או כל מיני דברים כאלה, קשר, לינק לכמה תוכניות וידיאו, אודיו, בכל מיני שפות, שהוא יכול להיכנס ולהתחיל לשמוע ולהמשיך את ההתקשרות שלו איתנו. אבל בטח יש עוד אנשים יותר חכמים ומבינים בהפצה, צריך לשמוע מה הם יגידו.

שאלה: מצוות הכנה לכנס, הנושא של הכנס שלנו הוא "כניסה לעיבור, מגלים עולם חדש".

כן.

תלמיד: אנחנו עושים הכנה מאוד ארוכה בכל נושא העיבור. וממש שוטפים את עצמנו, עובדים קשה.

ואנחנו מפחדים להזמין לכנס גם חדשים. רב אמר, תפתחו את הכנס לכל העולם ואשתו לכולם. אנחנו מפחדים איך עובדים ותיקים וחדשים ביחד, איך אנחנו לא נבלבל אותם, אולי חומר לימוד אחר? משהו על החיבור בין ותיקים לחדשים שרב הזמין לכנס, איך עושים את זה?

העיבור הוא מאוד קל להבנה ומאוד קשה לביצוע. ולכן אנחנו לא צריכים לפחד מהחומר עצמו אלא כל אחד יכול לשמוע שבביטול שלנו כלפי הבורא, אנחנו נכנסים בו. וזה נקרא יתעבר ה' בי למענכם. לכן אל תפחדו שאנשים לא יבינו. אפשר להבין די מהר וגם אדם שמתחיל, כמה שאפשר אבל אפשר.

מה שאין כן, כל אחד אחר כך יפרש את זה ויממש את זה לפי הדרגה שלו.

שאלה: מובן מה שאתה אומר לגבי ההפצה. אבל מה אפשר לעשות אם אני עדיין לא אוהב אנשים ואפילו קצת נהנה כשהם סובלים. איך אני יכול לבקש ולהתפלל עבורם?

אתה כל הזמן תחשוב שאתה לא אוהב אנשים, כל הזמן תחשוב רק על זה. ואז תראה כמה זה מרחיק אותך מהשנאה.

קריין: תרגיל מומלץ משיעור הקבלה היומי. כל חבר משתף בקטע שהשפיע עליו וריגש אותו מתוך כתבי רב"ש ובעל הסולם או תהילים, בזה אתם יכולים לעורר את לב החברים.

(סוף השיעור)