בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 7.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1. פסח -מקוצר רוח ומעבודה קשה*

1. למה זה עבודה קשה? כי אנחנו צריכים פעם ראשונה לתאר לעצמנו שאנחנו יוצאים מעצמנו, זה נקרא שאנחנו דואגים לזולת. *אי אפשר שאדם יצא מעצמו, כלומר מרצון לקבל שלו, אלא אך ורק בתנאי שהוא נכנס לרצון לקבל של החבר ודואג לחבר. בזה הוא יכול להתנתק מעצמו*. גם הבורא וודאי שעוזר לו במעשה הזה. זו העבודה שלנו, לכן אנחנו מגלים קוצר רוח ועבודה קשה.
   
   מצד שני אם אנחנו באמת מחזיקים יחד, לא שוכחים על כך, תומכים, נותנים דוגמא זה לזה, איך אנחנו עושים זאת? *דוגמא לא צריכה להיות פיזית ומורגשת ב-5 חושים גופניים שלנו אלא בפנימיות*, אם אנחנו מתאמצים כאן, אז פעם ראשונה יכולים להרגיש כמה שנמצאים בכלי אחד ועוזרים זה לזה להתרומם למעלה מהרצון לקבל.

2. לתת דאגה לחבר שלא ידאג לעצמו, אלא רק אני דואג ומבטיח לו שאעזור לו *בכוח הערבות*, וכך כל אחד לשני, כך אנחנו עושים תשתית ליציאה ממצרים. אבל בשביל זה אנחנו צריכים באמת לחשוב כל אחד על האחרים בעשירייה.... כל אחד בעשירייה חושב על האחרים, כמה הוא רוצה לתת להם את *כוח הערבות, כוח הבטחון*, שאנחנו יכולים להתרומם למעלה מהרצון לקבל שלנו ולא לחשוב כל אחד על עצמו, אלא כל אחד חושב על אחרים. זה מה שרב"ש מתכוון..

3. העבודה העיקרית היא שאני צריך לדאוג על החברים שלי בעשירייה, שהם יתעלו למעלה מהאגו שלהם ויתחברו ביניהם. אני כלפיהם כמו אבא, כמו אמא, כמו גדול המארגן, וכך כל אחד כלפי האחרים. הדאגה הזאת תקשור בינינו, כך בדאגה הכללית הזאת נגיע לערבות הכללית והבורא יוכל להתלבש בנו, להאיר בנו, לקשור אותנו יחד.
   
   זה דבר הראשון שאנחנו צריכים עכשיו לעשות לנסות ללמוד, להתקשר זה אל זה בעשירייה כך שאנחנו רוצים לעזור לשני, לזולת. *אני לוקח על עצמי את העבודה של החבר. כשאני רוצה את זה לעשות, אני כאילו מתפלל עבור החבר, עוזר לו, זה נקרא איש את רעהו יעזורו. אז הבורא מתלבש בנטייה שלי לעזור לחבר, ובכך כל אחד ואחד מעלה את האחרים, וכך כולנו עולים*.

4. צריכים לחשוב, כל הזמן להשתדל לחזור ולתאר עצמנו איך אנחנו עוזרים לחברים, רוצים להיות במקומם. *אני אחראי עבור החבר שהוא יצליח. תמיד חשבתי שאני צריך להצליח, עכשיו אני מפרש אחרת, הפירוש שאני מצליח הוא שאני עוזר לחבר להצליח*, וכך כל אחד עבור השני. לכן חוק הערבות כל כך חשוב. ממנו בעל הסולם מתחיל בכלל את ההסבר על הרוחניות.
   
   אף אחד לא עושה פעולה רוחנית לעצמו אלא רק עבור החבר. זה נקרא ע"מ להשפיע, רוחניות. אם אני דואג לעצמי, כמה שאתאמץ, אני אעשה רק פעולות בתוך הרצון לקבל שלי. לכן כאן *הדאגה העיקרית שצריכה להיות מכל אחד, כמה הוא יגרום לעשירייה שלו להיות כאפס כלפי האחרים ולעלות אותם, להחזיק אותם, לתמוך בהם. כך אנחנו מקיימים את חוק הערבות* ומקדמים את עצמנו להתעלות ממצרים שלנו.

5. ש: אין לי כוח להזיז ציפורן, מהו יחס וערבות שאני נותן לחבר...?
   ר: תשתדל לחשוב על כך יותר. תשתדל אפילו בצורה מלאכותית, תשתדל (לבקש?) מהבורא שייתן לך כזאת אפשרות, כי *העבודה הזאת שאתה דואג לחבר, זו העבודה הרוחנית היחידה שאתה יכול עכשיו בינתיים לעשות*. גם כן אח"כ כל העבודות שלך יהיו דרך החברים, אחרת זה לא יהיה רוחני.
   
   תבינו את מהות, עומק ועוצמת חוק הערבות. עוד נחזור אליו בעוד 15 – 20 שיעורים. אנחנו שוב ושוב נחזור אליו, לקיים אותו במצב חדש, במדרגה ברמה חדשה. חוק הערבות הוא חוק החיבור של כל נשמות השבורות לנשמה אחת, עד גמר התיקון.

6. ש: הערבות היא תנאי ליציאת מצרים?
   ר: *הערבות היא תנאי לכל התיקונים*, ממנה האדם מתחיל את הדרך לעשות מהנקודה שלו 2 נקודות, 3, 4, זה הכל בערבות מתקשרים זה לזה וקושרים קשרי הערבות, אחד עבור כולם. כך אנחנו מייצבים את הכלי מהשבירה לכלי שלם.
   
   ש: לכאורה אדם צריך להיות מוכן לוותר על עצמו לגמרי לחברים שלו..?
   ר: כי הוא חי בזה.. מבחינת הרצון לקבל הוא מקטין את עצמו עד האפס, ומבחינת הרצון להשפיע הוא מגדיל את עצמו למעלה מכולם.
   
   ש: אבל בהקשר של מצרים...?
   ר: *האדם צריך לקחת את החברים כמו על כנפי נשרים ולהוציא אותם. הוא צריך ללוות אותם, למשוך אותם. הוא צריך להיות לפניהם כמשה רבנו*, אפילו שהיה עניו הגדול ביותר, לכן היה המנהיג את כולם. 2 ההבחנות הללו נמצאות גם במלכות המתוקנת שעולה לכתר. *כדאי לחשוב בכל זאת על נקודה הזאת, מפני שאנחנו עכשיו מדברים על היציאה מהמצרים והיא תלויה ביישום הפעולה הזאת*.

7. פרעה מחייב אותו לעבוד בכוונה ע"מ לקבל ומכך הוא ממש סובל, אבל מאין ברירה בכל זאת עובד. כל ההבחנות האלה, הבדלים האלו שהאדם מתחיל לגלות כמה הוא בע"מ לקבל ולא מסוגל אחרת, זו כבר הרגשת עבדות, כבר מדרגה, זו כבר רוחניות. הוא עוד לא משיג רוחניות, אבל עושה פעולות לצאת לרוחניות. זה כבר לקראת היציאה.

8. *אין ערב יציאת מצרים כשאתה מסתכל בלוח השנה, אלא מתי שאתה מוכן ליציאת מצרים. זה נקרא ליל יציאת מצרים. לא לפי הזמנים אלא לפי נכונות הקבוצה לצאת מהגלות*. יודעים שחייבים לגלות את הבורא, כוח השפעה המשותף ביניהם, שיתגלה להם. אם הם מוכנים לכך, נקרא שהם נמצאים כבר בתחילת יציאת מצרים.

9. ש: איך אנו יכולים לקבל את העבודה בלי שכר?
   ר: השכר שלנו יהיה, רק לא ברצון לקבל אלא ברצון להשפיע. השכר שלנו יהיה בכך שנגלה את כוח ההשפעה בינינו. זו האינוורסיה, ההיפוך שאנחנו עוברים בדרך.. *כשאנחנו עוברים לעולם הרוחני אנחנו כאילו מסובבים את הסוויצ' ועוברים לאנרגיה אחרת, לאנרגיה דלהשפיע. ככל שאני יותר משפיע אני יותר נהנה. זה אפשרי, זה מותר, ויש לך אפשרות בלתי מוגבלת*.
   
   *אומנם זה נראה לנו עכשיו דבר מאוד מאוד לא מציאותי, אבל הוא לגמרי מציאותי. רק לעשות פעולות נכונות, כך אנחנו מחייבים את הבורא לסובב את הסוויצ' ונעבוד לא מכוח הקבלה אלא בכוח השפעה. לפנינו עולם ומלואו, עולם של הבורא, של כוח אחד שבאמת פועל במציאות*.

10. דווקא בסבל הקודם שהרגשנו אנחנו מקבלים את הגילוי, ואז הסבל הזה הופך לתענוג ולהשגה. *לא שאנחנו צריכים להשתוקק לסבול, לא, אנחנו צריכים להשתוקק לפעולות השפעה, לחיבור. אבל כשלא משיגים את הדברים האלה, אז הסבל הופך להיות לכלי*. כל עבדות מצרים היא בנית הכלי להשגת רוחניות. *רק אל תתחילו לקדש את הסבל*.

11. ש: השאלה מה עבודה הזאת לכם, האם צריך להשתדל לענות?
    ר: לא צריכים להתווכח עימו אלא רק לתת לו בשיניים כמו שכתוב. *הכי טוב זה להמשיך לקרוא. אם יש לי שאלות ואני מיד לא יכול לענות עליהם, אני לא מתחיל לחשוב ולהסתבך בכל מיני תירוצים, אני הולך לקרוא מקורות, רב"ש, נגיד הפסוקים האלה שאנחנו עכשיו לומדים. בדרך כלל מיד אני מוצא את התשובה. אפילו רק שמוצא תשובה, אני מעורר מאור המחזיר למוטב והוא נותן לי תשובה*. לא שאני שוכח על השאלה ונמצא במה שאני קורא, גם טוב, העיקר לא להישאר בחוסר אונים, ובמצב רוח נמוך כזה.

12. אני בכל מקום שאני מסוגל רוצה להשלים אותם כך שהעשירייה שלנו תהיה כעשירייה, כקבוצה של לוחמים שלמים. כמו בצבא שהולכים להתקפה, אז מי שהולך קדימה הוא כל הזמן נמצא בירי והאחרים אחריו. הוא גמר את המחסנית שלו אז הוא הולך אחורה והשני בא, רץ לפניו ויורה. אח"כ השלישי וכך הם מתחלפים. זה מה שאנחנו צריכים.

13. שטויות. זה שעשית כאילו עשית פעולות חיבור בגשמיות, אתה יכול לעשות את הפעולות האלה, אבל האם בחיבור פנימי עשית בכך פעולה? *תבדוק אחרי שאתה מתחבר עם החברים באיזושהי פעולה גשמית כמה עשית את הפעולה הזאת ברוחניות? האם התקרבת אליהם באמת או לא? אז תראה שלאו דווקא ע"י זה שעשית כל מה שאפשר בגשמיות לחיבור בקבוצה הגשמית, אתה תראה שבפנים אותו המרחק בלב נשאר בינך לבין החברים. מה עושים? כאן יש מקום לתפילה*.

14. אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, מי שלא עובר את השיעורים האלו עכשיו, לא תהיה לו הזדמנות אחרת כי אנחנו נלך קדימה ואז הוא יהיה כאילו לא בעניינים. הוא לא יכול אח"כ לקלוט ולהשלים את זה. הוא חייב עכשיו ממש להשתתף איתנו בוקר בוקר, יום יום. לכן תנסו לדבר עם החברים שלכם שכולם יהיו ממש משתתפים בשיעורים. השיעורים האלה הם ממש על היציאה מהרצון לקבל לרוחניות.

*חלק 2 – מהות הדת ומטרתה*

15. *אין דבר כזה שמישהו מתקדם ללא ייסורים. בשביל מה הוא יתקדם, בשביל מה הוא יעשה משהו*? כל דבר בטבע משנה את עצמו, מכל מיני דרגות הפנימיות ביותר עד החיצוניות ביותר, רק ע"י הכרחיות. איך הוא מרגיש את ההכרחיות שלו, לשנות את עצמו? ע"י כאב שחסר לו משהו, וכך מתקדם.
    
    ש: אנחנו סובלים..
    ר: *סובלים, אבל אני עובד על המטרה. המטרה חייבת להיות יותר חשובה מהסבל*.
    
    ש: האם אני מוריד את העוצמה של הסבל?
    ר: ודאי. כמה שמתקדמים אתה יותר ויותר מעריך את המטרה והיא מאירה עליך. הכוחות שאתה משקיע כדי להשיג את המטרה כבר נעשים לך פחות ופחות מנוגדים

16. אנחנו מתקדמים, *מתקדמים תמיד ע"י מכות מאחורה, אבל בכל זאת יש בהן גם איזושהי משיכה מתוקה מקדימה*. כל רצון ורצון כך מתקדם.

17. ש: אני מקבל מכות...
    ר: אתה מתקדם בעזרת המכות ולא למרות המכות. דווקא בעזרת המכות אתה מתקדם. מתי שתפסיק להרגיש את המכות, שבכלל אין מכות, אז תראה כמה כל העולם הוא כולו טוב ובכל העולם פועל רק כוח הטוב.

18. ש: למה הייסורים הם שמקדמים..?
    ר: היסורים לא נותנים לך להישאר באדישות. רוצים להזיז אותך ואי אפשר להזיז אותך אלא רק ע"י כאבים, אחרת אתה לא זז.

19. ש: איך להאיץ את זה כדי להיכנס להרגשת האדם..?
    ר: *אנחנו נמצאים תמיד עם מחשב או טלפון. אתה צריך שיהיה תמיד לפניך טקסט של מה שאנחנו קוראים בשיעור בוקר. אתה כל הזמן מחטט באותו הטקסט, באותם 20 פסוקים שיש לפניך משיעור הבוקר וכל הזמן אתה נמצא בזה. למחרת אתה משנה את זה קצת מתקדם ועוד ועוד. זה שצריך להיות לפניך וכל הזמן אתה נמשך לזה, אתה נמצא בזה. אתה חושב, מרגיש, כל מה שיש בעולם אתה מקבל דרך זה, ויחד איתך עוד אלפי אנשים. כך אתם כולכם הופכים להיות לכלי אחד*.

20. *אני לא חושב על ייסורים ולא חושב על תענוגים. אני חושב קודם כל על הקו, למה אני צריך להגיע, ואח"כ אני עושה לעצמי חוק שלאותו הקו, לאותה הנקודה אני חייב להתקדם. יהיה בדרך ייסורים? יהיו. יהיה בדרך תענוגים? יהיו. אני לא אקבל לא מזה ולא מזה התרשמות שתקבע לי את הדרך. להיות למעלה גם מזה וגם מזה*.
    
    ש: לא לפחד שאין ייסורים?
    ר: *תפחד, תפחד יותר מתענוגים*.

21. בחכמת הקבלה אדם שמבצע בצורה נכונה, לא דורש את השכר כמו שאנחנו רגילים, אלא עובד כך כדי שמכל הפעולות שלו לא יהיה לו שום שכר שמקובל בעולם שלנו כשכר. אלא את כל השכר שלו הוא מעביר לבורא. הוא גם לא דורש לראות שהבורא נהנה מכך, כדי שגם זה לא יהיה לו כשכר.

22. ש: מהי הבחירה החופשית של האדם..?
    ר: *האדם צריך לשמוע את הלב שלו, את הנשמה שלו, למה ליבו נוטה. לפי זה אם ילך, אז הוא לא יטעה*. שלא ישמע אף אחד, אף אחד, רק את עצמו. זו הבעיה, הוא תמיד נמצא תחת השפעת הסביבה, אנשים זרים. אם אנחנו הולכים לפי הלב שלנו, לא חשוב באיזה דרך אני הולך, אבל רק לב לב לב לב לב, כל הזמן אני אני אני אני. כלומר אני מברר את החיים שלי, מברר את הגורל שלי, זה יהיה נכון.

23. *אתם צריכים להבין שהשיעורים האלה הם שיעורים מיוחדים, מאוד עוצמתיים. אני ממליץ במשך היום לחזור על השיעורים, על הפסוקים האלה, שאלות והסבר על הפסוקים. זה מאוד חשוב. לא מספיק לכם בזמן המפגש היומי, אז שכל אחד יעשה את זה אח״כ בבית בזמן הפנוי, אבל זה מאוד מאוד חשוב. אנחנו נמשיך בכך עד שנצא ממצרים*.