שיעור הקבלה היומי17 פבר׳ 2022(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

17 פבר׳ 2022

בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*

  1. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהקדמה זו, נשתדל ביחד להבין כמה שאפשר לעומק מה בעה"ס רוצה למסור לנו. זו עבודה קשה, עבודה מאוד מיוחדת שלנו בעומק הבריאה, ביסוד של הבריאה, שזה הרצון לקבל. העבודה הזו לוקחת מאיתנו בעצם את כל החיים, כל הזמן וכל תשומת הלב, כי לזה ניתנו החיים. כל התהליך, כל המערכת, כל המקרים שאנחנו עוברים במשך החיים, הם כדי שנגלה את מהות החיים. אז נראה שהכל קשור רק למקור אחד וממנו זה משתלשל...

  2. שופטים ושוטרים במצבנו הם אותם החוקים, כללים שאנחנו לומדים ומקבלים אותם, לאט לאט. וודאי שהם נגד האגו שלנו, אבל אנחנו מקבלים אותם לאט לאט ומרגישים שהם אותם החוקים, כללים וכוונות שמכוונים אותנו לזרום נכון בזרם החיים. ..

  3. אנחנו סה"כ צריכים לזרום יותר ויותר באותה הדרך ולהביא את עצמנו להשפעה תחת השפעת הכוח העליון, האור העליון שישפיע עלינו, ישנה אותנו, יפרמט אותנו, יתאים אותנו אליו, וזה נקרא סיוע שאנחנו מקבלים מלמעלה..

  4. בכל רגע אנחנו נמצאים תחת השפעה שונה מלמעלה, ולכן בהתאם לזה צריכים להתאים את עצמנו למה שמרגישים. כל מה שמרגישים אנחנו מקבלים מלמעלה ובטוח מהבורא, לכן אנחנו צריכים לסדר את עצמנו, דרך הסביבה, להתייחס אליו..

  5. הבעיה שלנו היא שאנחנו לא כל כך מוכנים ללכת נגד האגו ובצורה שיטתית כל פעם לחזור, לעבוד ולקיים את כל התנאים כדי שסוף סוף נגיע למצב שנקרא שמים נפתחים ונתחיל להרגיש את השתוות הצורה, הדדיות בינינו לבורא, איזושהי התקשרות בינינו לבורא. לפי הכוונות שלנו ע"מ להשפיע מתחילים לגלות יחס הבורא אלינו וכך אנחנו מגיעים להזדהות עימו, לגילוי הבורא לנברא. זו כל מטרת העבודה שלנו, כי כך אנחנו משפיעים נחת רוח לו.

    אנחנו נמצאים בתקופה מאוד יבשה, חשוכה. הדור שלנו נמצא בניתוק מוחלט מהאמת. האנושות בנתה במשך אלפי השנות הקיום שלה במקום התקרבות לבורא כל מיני מחסומים. דתות, אמונות, ופילוסופיות כאלו מסתירות מאיתנו את ההתפתחות הנכונה של האדם ואנחנו חיים כחיות, בהמות שאיכשהו מסדרים לעצמנו את החיים הגשמיים ומתים. כך זה מדור לדור.

    מה שאין כן, ההזדמנות שלנו לעלות מהעולם הגשמי לעולם הרוחני, להכרת הבורא, נעלמת מאיתנו. לכן קשה לכל בני האדם שנמצאים בדורנו להתחיל להתקרב אפילו להכרת הבורא, לגילוי הבורא. זו בעצם צריכה להיות מטרת חיינו. לכן גם חכמת הקבלה וגם העבודה הרוחנית הזאת, להשיג את הבורא, להיכנס עימו בקשר הדדי, זה הכול רחוק מאוד מבני האדם.

  6. ש: אני מרגיש שאף פעם לא אהיה מסוגל להשיג את כל העולמות האלה?
    ר: אני מבין אותך אבל זה לא נכון מפני שכל אחד ואחד יהיה חייב, זה לא תלוי ברצון שלנו. ברצון שלנו תלוי רק לזרז את ההתפתחות שלנו, אבל זה שנצטרך להגיע לזה ולבצע, בזאת אין שום ספק. זו לא בחירה שלנו.

    *הבחירה שלנו היא רק לזרז את ההתפתחות בהתקרבות לבורא*. זה ההבדל בין דרך אחישנה ודרך בעיתו. *בעיתו* כלומר בזמנו, נצטרך כל אחד להגיע לזה ללא שום ספק. מצד שני יכולים לזרז את המצב, לקרב אותו, וזה בידינו. ככל שנשקיע בכך, זו כל הבחירה שיש לנו, להיות או בדרך הרגילה כמו שכל העולם זורם ויכול להיות מכוון רק ע"י הייסורים, או שאנחנו משתדלים לפתח בנו רצונות, השתוקקויות לבורא. זה יקדם אותנו בצורה יותר מהירה, קלה ויפה. זה ההבדל.

    לכן מי שכבר מקבל את העזרה הזאת מהבורא, קריאה מהבורא ומקרב את עצמו לדרך, מתחיל ללמוד, להרגיש ולשמוע שיש אפשרות להיכנס לרוחניות ולא לחיות כמו חיה בעולם הזה ואח"כ למות ולא נשאר כלום אלא להתחיל שוב גלגול הבא מאותו הרשימו שקיבל קודם.

    *הכל תלוי בבחירת האדם, והבחירה שלו היא לא שמקבל או לא מקבל את ההזדמנות הזאת, אלא איך הוא מממש אותה*. זה שנולד אדם ומקבל דחף לתהליך, להבין בשביל מה חי, מה יש לי מהחיים שלי וכן הלאה עם כל השאלות האלו, זה לא תלוי באדם. אבל אח"כ הבחירה שלו היא כמה הוא בסופו של דבר ממשיך עד שמגלה שחיבור עם החברים ופניה לבורא הם בעצם אותם הפעולות שמקדמות אותו *באחישנה*, כלומר למעלה מהזמן, להשיג את מטרת החיים.

  7. ש: הצער הגדול שבעל הסולם מתאר כאן הניע אותו לכתוב את ההקדמה?
    ר: ודאי. בעה"ס מאוד סבל, ואנשים כאלה סובלים מאוד מזה שרואים את כל האנושות שלא מסוגלת לאחוז במסר של הבורא אליה. לכן הם חייבים להיות כאן באמצע, לקרב את האנושות לבורא.

    ש: מה החלק שלנו בצער הזה..?
    ר: לעשות כל מה שבאפשרות של כל אחד וכולנו יחד, כדי להסביר לאנושות איזו מטרה יש לפנינו איך יכולים ליישם אותה. מה יש לנו עוד? רק את זה. *במידה שאתה מסייע לאחרים, אתה גדל. בזה אתה עושה פעולת ההשפעה נכונה, טהורה לבורא. אתה לא יכול לעשות שום דבר, שום דבר, כי מה תיתן לו? אין מה לתת, רק ע"י זה שאתה מקרב אליו את הזולת*... תעשה מה שנמצא בידך. כל מה שבידך לעשות, תעשה.

  8. *מכל שיעור בוקר אתם יכולים לקחת איזשהו חידוש בעבודה שלכם, בהתקשרות ביניכם, בהשפעה לבורא. יותר לעדן, לאתר כוונות ביניכם ולבורא, וכך לייצב אותם, ליישם אותם. זה בדיוק מה שצריכים לעשות*.

  9. ש: איך הסומים יכולים לדעת..?
    ר: המקובלים כתבו לנו את הספרים שלהם ואנחנו צריכים לפי הספרים שלהם להשתדל לקיים את מה שאפשר, וללמוד רק את המקורות האמיתיים. להשתדל לא לסטות מהדרך והעיקר לא לפתח כל מיני תורות חדשות, פילוסופיות וכל מיני אמצעים חדשים. יש לנו מאור המחזיר למוטב, מותר לנו למשוך אותו ולהשתמש בו ע"י זה שאנחנו מתחברים ולומדים מקורות. זה מה שיש לנו. אין יותר.

  10. *ע"י זה שאני ממשיך ללמוד, אפילו שאני לא מבין ולא יודע, אני כמו ילד קטן שמראים לי משהו ואני חוזר על זה. אבל בכל זאת, אם יש לי כזו אפשרות, אם יש לי כזאת הזדמנות ואני עושה, זה סימן שמלווים אותי מלמעלה*. אז אני ממשיך בזה עד שמתחיל להבין יותר ויותר כמה שהשיטה הזאת מיוחדת..

    *בואו נרצה להידמות לו, נשחק שאנחנו כמו הבורא כלפי הזולת. בואו נעשה את זה. מה זה ייתן לנו? זה דבר דווקא מאוד הגיוני, כשאני רוצה להבין מישהו אני צריך לעשות פעולות כמוהו, ואז אבין אותו. בואו נעשה את זה. מה מפריע לנו*?

    *אם אנחנו יכולים להתארגן לקבוצה וכל אחד יכול להשפיע לקבוצה, והקבוצה תעזור לו, לכל חבר וחבר כזה לעשות פעולות השפעה, כי כולנו רוצים לטעום מה זה נקרא להיות כמו הבורא, כמו המשפיע. בואו נעשה את זה, נתעלה מעל האגו שלנו ונתחיל לעבוד ממש כנגדו*.

    זה לא הולך מיד, זה לא יוצא כי אנחנו בכל זאת נעשה כל מיני פעולות כביכול למעלה מהאגו, אבל זה יהיה בתוך האגו שלנו. אבל לאט לאט ע"י זה נתחיל להבין שאנחנו לא מסוגלים להתעלות למעלה מהאגו שלנו באמת, בהחלט לא. מה שנעשה אז זה *נתפלל, נבקש, נדרוש מהבורא שייתן לנו סוף סוף רצון, שנתעלה למעלה מהאגו שלנו. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, ונקבל את זה. יש לנו כל האפשרויות לזה, כל ההכנות ישנן. בואו נעשה*.

  11. יש לך בעיה אחת, אתה חושב שאתה בשכל שלך יכול לעשות תיקונים. תיקונים נעשים לא ע"י השכל שלך אלא ע"י האור העליון. אתה מבטל את עצמך כלפי האור העליון, כל פעם אתה נמצא כמו תינוק בידיים של אמא.. זו כל העבודה שלנו. לבטל את עצמנו כלפי קבוצה וכלפי הבורא, שיעשה מאיתנו מה שהוא צריך, מה שעליון רוצה, מה שהוא מבין שחייב להיות. *לא שאני עכשיו מבטל את עצמי כך ואחרת ואז בהתאם לזה הבורא עושה, אלא אני מבטל את עצמי לגמרי, ככל האפשר, ואז ע"י המאור המחזיר למוטב נעשים בי כל מיני תיקונים*.

    איך יכול להיות שאתה רוצה לבנות איזשהו קשר ביניכם? אם אתה מבטל את עצמך, *אתה גם צריך להשתדל להראות לחברים איך אתה מבטל את עצמך ואיך בזה אתם נותנים הזדמנות לבורא שיעשה את הקשר ביניכם. הוא יעשה את הקשר, ולא לפי השכל שלך*. אתה שוב חוזר למה שבנית לעצמך איזושהי מערכת תיקון, אבל התיקון כולו נעשה מלמעלה מאיתנו. רק לבטל את עצמנו.

    *פרקטית, תבטל את עצמך, את ההיגיון והראש שלך, ואז תצליח. השכל שלנו ניתן לנו רק לדבר אחד: כדי שנבטל אותו*.

  12. *לא צריכים להיזהר מחטאים, צריכים לעשות מעשים טובים של חיבור. החטאים יהיו, לא יהיו, לא חשוב לנו. העיקר חיבור חיבור חיבור, כי בו אנחנו מגלים את הבורא*.

  13. בתוך החיבור אתם משיגים את הכל. *אם לא תהיה נטייה לחיבור, אז חבל על הזמן, שום דבר לא יצא. אנחנו צריכים לראות לפנינו רק דבר אחד: צעד אחד, מילימטר קטן לתוך החיבור, לקראת מרכז הקבוצה, אם נשתדל לעשות במשך היום, זה מה שייתן לנו הרגשת התקדמות*.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

  1. אי אפשר להבין מזה הרבה.. פשוט לקרוא את כל החלק שמדבר על ביאור ג' עולמות בי"ע.. צריכים בערך לדעת שכך יצאו הפרצופים של עולמות בי"ע. זה גם שייך לעולם האצילות, אבל בעיקר עולמות בי"ע ואיך הם נמצאים במצב שקרוב למצב שלנו.

  2. מה שנצטרך ללמוד עכשיו זה ביאור עניין עליות העולמות. יש כל מיני שינויים ע"י מיעוט הירח, ע"י עליות העולמות שמגיעות מאינסוף בשבתות ובכל מיני ימים וחודשים. יש הארה מלמעלה שמשתנה ומשפיעה על כל הפרצופים ועל כל הספירות. אנחנו צריכים עכשיו לראות איך אותה המערכת משפיעה לעלייה וירידת העולמות ואיך שאנחנו יכולים להשתתף בעליות וירידות העולמות. דווקא ע"י זה שאנחנו נכנסים לפעולות האלה של העליון על המערכת העולמות, אנחנו יכולים להתקשר לעליון, להבין אותו יותר, להרגיש אותו, להיות המשתתפים עימו. זו בעצם המטרה שלנו.

  3. אל תהיו מיואשים מזה שקראנו את זה בצורה כזאת, כי הלאה, דווקא מתוך זה שנלמד, אנחנו נבין על מה מדובר. זה הכלל בחכמת הקבלה, מהתחלה לסוף ואח״כ לומדים מה שקורה מהתחלה.

  4. אם נלמד את הדברים האלה בצורה טכנית, לא יעזור לנו כלום. להיפך, תהיה לנו אולי הרגשה ובטחון שאנחנו כביכול לומדים ומבינים, אלא דווקא ההיפך. *ככל שנהיה מבולבלים ונרגיש את עצמנו רחוקים ממה שקורה כאן, זה יכול לעזור לנו, כי אז לא תהיה לנו ברירה אלא רק להתפלל*, לבקש שמלמעלה יבוא כוח האור ויסייע לנו, ימשוך אותנו קדימה, שנתחבר בינינו. במידת החיבור בינינו נגלה למי אנחנו מחוברים..

    *שום דבר לא עוזר אלא בסופו של דבר רק תפילה לחיבור. מתוך החיבור תפילה לבורא שימלא אותנו ויהנה מזה שהכנו את המקום החיבור שלנו בשבילו*. שום דבר אחר, ורק בפועל שהוא יורד ומתחבר בנו, רק בפועל מהפעולה הזאת אנחנו יכולים להשיג מה שכתוב. לא בשכל לשחק במה שכתוב כאן, אלא להשיג בפועל. לכן עלינו סה״כ להשתדל יחד עם הלימוד הזה, להתחבר. זה כל העניין.

    *הכל מושג בכוח התפילה, כמו שכותב בעל הסולם. אין מה לעשות יותר, רק ללמוד יחד דברים אפילו שהם לא מובנים, כסגולה*. לכן זה נקרא בסגולת תורה ומצוות. לבקש, לבקש חיבור ושמתוך החיבור נוכל להשפיע נחת רוח לבורא בזה שיבנה חיבור בינינו וימלא אותנו. זה יהיה מאיתנו בע"מ להשפיע לו. כל ההנאה שלנו היא בזה שהוא בונה וממלא ונהנה.

    *לתת למשפיע אפשרות להשפיע, זה הכל. יותר מזה אנחנו לא צריכים*. עד כדי כך שלא רוצים אפילו להיות שייכים לזה. זה נקרא שרוצים להישאר בצמצום. אנחנו רוצים להשיג רק דבר אחד, אפילו שמצליחים או לא מצליחים, כך אנו נותנים נחת רוח לבורא. אפילו זה לא, עד כדי כך שכלום, בשום דבר לעצמנו לא רוצים להשתתף.

*חלק 3 – הכל מושג בכוח התפילה*

  1. ש: מה הסיבה שלא מבקשים?
    ר: חוסר דבקות בבורא. לא הייתי להרגיש, לחשוב שיש לי רק דבר אחד: עוד יותר להתקשר אליו, ואני מקבל. זה כמו תינוק שנמצא ליד הפטמה, הוא צריך לתפוס את הפטמה, למצוץ ממנה. זה לוקח הרבה כוחות, אנחנו רואים שהוא מוצץ ונרדם. הוא מאבד כוחות.. כאן צריכים כל הזמן להיות בעבודה ע"י חיזוק של הקבוצה. אנחנו מתקשרים לבורא וכך כולנו יחד, איש את רעהו יעזורו. כך נקבל מהבורא כוחות ורצונות להתקשר שוב ושוב. רק שכל הזמן פונים אליו, אז מתגלים בנו כל מיני מצבים חדשים, מדרגות חדשות. אי אפשר אחרת. רק ע"י תפילה.

  2. ש: מה זה הכלי ומה זה האור?
    ר: *מה שאני מבקש מהבורא, נקרא מילוי. אני מבקש, מילוי הזה שבא בונה בי חסרון. אז ביקשתי מילוי או חסרון? ברוחניות גם חסרון נקרא מילוי, כי אם חסר לי להשפיע נחת רוח לבורא, זה כבר מילוי. זה כבר ממלא אותי. חסר לי להשפיע לבורא, זו כבר מדרגה רוחנית, זה כבר כלי*.

    תחשוב, אלו דברים לא כל כך מבולבלים, אבל כדאי לחשוב. להבדיל בין האור וכלי ברוחניות זה לא כמו בגשמיות. הכל תלוי מה אתה מתכוון לעשות עם הרצון. פעם זה נקרא אור ופעם זה נקרא כלי.

    איך יכול להיות שהרצון יהיה אור? אם אני מרוצה מזה שאני רוצה, אם אני מתמלא מזה שאני רוצה, נגיד אני רוצה להשפיע נחת רוח לבורא, רוצה להשפיע. אין לי בזה מילוי כביכול, אני רוצה להשפיע, אבל אני מרוצה מזה שאני רוצה להשפיע לבורא. אני שמח ומאושר מזה שיש לי רצון להשפיע לבורא. זה נקרא אור או כלי? תגיד לי.. הכל תלוי מהבחנה שאדם נותן לזה.

    ש אבל הוא לא מממש את זה..
    ר: זו כבר לא עבודה שלו. יכול להיות שלא יממש את זה בצורה כמו שהוא חושב, אבל *האדם מרוצה מזה שיש לו נטייה לבורא וכל הזמן כך הולך. זה ממלא אותו, זו קדושה*. אח״כ נלמד איך להבדיל בין כלים דהשפעה והכלים דקבלה, בין נפש רוח ונשמה חיה יחידה.

  3. לא חסר לנו כלום. אנחנו צריכים לראות גם היום, שנמצאים באיזשהו מצב קצת יותר מבולבל, עייפים ולא יודעים עוד מה לעשות, ואני מרגיש את זה לפי המצב הרוח והשאלות. סה"כ *אנחנו צריכים רק לדעת דבר אחד: מתוך חיבור שלנו לפנות לבורא. אפילו שהחיבור לא נכון והפניה לבורא לא נכונה, אבל כל הזמן להיות בחיבור בינינו ובחיבור לבורא, ולברר לברור את כל הרצונות שלנו, כמה הם יותר ויותר מכוונים בצורה מדויקת לבורא. זה מה שצריך להביא לנו הצלחה*.

    *רק על דבר אחד עלינו להצטער: מתי נגיע למצב שהלבבות שלנו יתחברו ויכוונו לבורא. בזה נשיג, נציג לו את הכלי שלנו שיתקן וימלא אותו. אני רוצה להגיד לכם בהצלחה, נקווה שנחשוב על זה משך היום*.