שיעור בוקר 01.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 15 מאמר "מהותה של חכמת הקבלה"

מהותה של חכמת הקבלה

"בטרם אבוא לבאר את תולדות חכמת הקבלה, שכבר דשו בה רבים, מצאתי לנחוץ לבאר מקודם היטב, את מהותה עצמה של חכמה הזו, אשר לדעתי, מועטים המה היודעים זאת. וכמובן, לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר, בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו, מהו?

והגם שידיעה זו היא רחבה ועמוקה מני ים, עם כל זה אתאמץ בכל כחי וידיעותי, שרכשתי לי במקצוע זה, לבאר ביאור מקורי, ולהאירו מכל הצדדים, באופן מספיק לכל נפש, להוציא מהם מסקנות נכונות לאמיתו, כמות שהן באמת. מבלי להניח מקום להמעיינים, להטעות את עצמם, כאשר רגיל מאד בעיון בדברים הללו."

על מה סובבת החכמה?

"שאלה זו כמובן, עולה על כל בר דעת. הנה כדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת: כי חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה".

כאן אפשר רק להוסיף, שמפני שכל הפעולות בבריאה, מראשה ועד סופה, הן בידי הבורא בלבד, לכן אין לנו על מה לדבר אלא רק על פעולות הבורא בבריאה. אפילו שאנחנו לומדים אותן על ידי כל מיני מדעים וגילויים גשמיים שלנו, בכל זאת עלינו להבין שפעולות הבורא הן למעלה מאיתנו ואנחנו לא משיגים אותן, ושם אנחנו יכולים באמת להגיע להכרת הנצחיות והסיבות האמיתיות של הקיום בבריאה.

"וכאן נוהגים כלל, ופרט:

"כלל" - כלומר, כלל האנושיות, המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגה הזאת, כמ"ש "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" (ישעיהו, י"א), "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדלם" (ירמיהו, ל"א), ואומר "ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיהו, ל').

"פרט" - היינו, שאף מקודם שלימות כלל האנושיות כולה, בכל דור ודור, נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה. כי אלה הם הפרטים, הזוכים בכל דור ודור, למדרגות מסוימות, בענין גילוי אלקותו ית'. והם המה הנביאים ואנשי השם. וכמו שאמרו ז"ל: "אין לך דור, שאין בו כאברהם יצחק ויעקב" (ב"ר, פע"ד). הרי לך לעינך, אשר גילוי אלקותו ית', נוהג תמיד בכל דור ודור, לפי דחז"ל, המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו".

שאלה: אם היו מסבירים לי באיזו הרצאה, ואני יודע שהמרצה יודע על מה מדובר, הייתי שואל אותו למה אין שיטה ברורה איך מגיעים מכלל לפרט, למה זה לא מוסבר בשום מקום.

כנראה שאי אפשר לגלות אותה למתחילים, או בגלל שאסור לגלות או בגלל שלא ניתן לגלות.

תלמיד: אנחנו אומרים שבזמננו כן ניתן לגלות.

תגלה. בבקשה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לכתוב שיטה כזאת?

לכתוב שיטה?

תלמיד: כן. פשוט להסביר לאנשים מה היא השיטה להגיע מכלל לפרט.

אם אתה יכול, אז בבקשה.

תלמיד: אולי זו אפילו חובה לעשות את זה.

אם אתה יכול, אז תכתוב. מישהו אומר לך לא?

שאלה: הוא מגדיר את המטרה האחת הנעלה שהיא "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה". ואז הוא כותב שנוהגים פה כלל ופרט. כלל, זה שכלל האנושיות מתחייבת בסופה לבוא להתפתחות הרוחנית הזאת. איך נראית אנושות שמגיעה לגילוי האלוקות?

עוד לא הייתי שם.

תלמיד: מה זה אומר גילוי האלוהות לכלל האנושות?

לא יודע. אני בעצמי עוד לא נמצא שם.

תלמיד: לאן המקובלים רוצים להביא את האנושות?

ודאי שלמצב כזה.

תלמיד: מה זה המצב הזה?

זה נקרא גמר תיקון הכלים של הנבראים.

תלמיד: לאן אנחנו רוצים לקדם את האנושות?

למצב הזה.

תלמיד: מה הוא?

גמר תיקון של הכלים.

שאלה: מה זה אומר?

אני לא יודע, אני לא נמצא שם.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין מה זה "אלוקות"?

תלוי באיזו הגדרה, באיזה מינון. זה משהו שאפשר להבין לעומת תינוק או ילד קטן, כלומר אתה יכול לעשות הבדל במה שעונים לך אנשים.

תלמיד: כשבעל הסולם כותב "אלוקותו", למה הוא מתכוון?

אני לא במקום בעל הסולם, אני לא יודע למה הוא מתכוון.

תלמיד: אני לא יודע מה זה אלוקות.

גם אני לא יודע. כל אחד במידה שלו.

תלמיד: האם זה קשור לשם של אלוהים שאנחנו לומדים?

אתה יכול ללמוד מה שאתה רוצה, אבל מה טמון בשם "אלוקות" אני לא יודע.

תלמיד: איך אנחנו צריכים להבין את ההגדרה הזאת?

ככל שלומדים יותר, כך כנראה מבינים יותר.

שאלה: האם אפשר להגיד שכלל ופרט זה גילוי הבורא בפועל ובכוח, מצד התוצאה ומצד הסיבה?

לא, לא כתוב כך.

שאלה: אנחנו מלמדים תלמידים כבר הרבה שנים. אני רוצה לשאול אותך על תופעה ששמתי לב שקורית לאחרונה. מאז השביעי באוקטובר, מה שקרה פה בארץ, פתחנו קמפוס וירטואלי די גדול, וההרגשה היא שהתלמידים הם אחרים, משהו קרה, הם באים יותר מוכנים. מה זו התופעה הזאת? מה קורה פה בעצם?

שינוי בהשגחה, שינוי בהשפעה עליונה עלינו. אנחנו עוד לא כל כך מבדילים בין מה שהיה ובין מה שיש, אבל יש שינויים.

תלמיד: האם מבחינתנו יש פה הזדמנות חדשה?

כן, בטוח.

תלמיד: אני מנסה לקבל ממך הבנה קצת יותר עמוקה, מה נפתח לנו?

בעל הסולם כותב, שאם אנחנו מתחברים, אז לפי זה שאנחנו מתחברים, כך אנחנו משיגים מהמצבים האלה יותר ממה שהיה קודם. כי המצבים הם יותר מנוגדים, יותר חדים, גם אנחנו מגלים את עצמנו בצורה אחרת, וכנראה שיש שינוי.

תלמיד: האם הכול תלוי בסבל שאנשים עוברים?

כן. בסבל תלוי הרבה מאוד.

תלמיד: האם יש דרך להשתמש בזה יותר כדי לקרב יותר אנשים לחכמה הזאת?

בזמננו אנחנו לא משתמשים בסבל, אסור לסבול, אלא תתקרב להשגת האלוהות במידה שאתה יכול להתקרב אליו על ידי חיבור, על ידי תיקון החיבור.

שאלה: לפני כמה ימים דיברתי עם חבר והוא אמר הבחנה מעניינת. הוא אמר, לא משנה מה אנחנו חושבים על מה שקורה בישראל בחודשים האחרונים, לא משנה מאיזה צד אנחנו, ימין, שמאל, בפועל מה שקורה היום זה שכולם כל הזמן מדברים על חיבור בינינו, גם אם לטוב, גם אם לרע, מכל הצדדים זה הנושא שדנים בו, כל הזמן.

יכול להיות שהבורא מוריד ככה את התפיסה הזאת, שאלות כאלה, להמון העם.

תלמיד: האם זה שלב חדש בהתפתחות, שהבורא מראה בשיטות שלו לעם ישראל פה בישראל, תשימו לב, תסתכלו על זה?

כן.

תלמיד: זו התקופה שבה שאנחנו נמצאים.

כן, בירורים כאלה.

שאלה: לימדו אותנו שהבורא הוא הטבע, אבל כאן אנחנו קוראים שהבורא הוא הבעלים של הטבע, שהוא יכול לשנות אותו, והוא גם כותב שלטבע אין שכל או תודעה. איך אפשר לאחד את שני הרעיונות השונים האלה?

כמו שהוא כותב, ממש כך. הבורא הוא הטבע, ואנחנו צריכים להידבק בטבע בצורה שנהיה שקועים בו. הטבע הוא אחד ואנחנו צריכים כך גם להתייחס לבורא, שכוונתו אחת, להיות בכל הפעולות. כמו שבעל הסולם כותב, אין לי יותר מה להסביר. צריכים לקרוא ולחשוב על זה יותר.

שאלה: למה גילוי הבורא לנברא מחייב ירידת העולמות בד' בחינות דאור ישר ועליית העולמות בד' בחינות דאור חוזר?

כי כדי להחזיר את כל הבריאה לסופה ואחר כך להתחלה, אנחנו צריכים לעבור את השלבים האלה.

שאלה: האם האהבה היא מסך בין אור וכלי?

אהבה היא האור שממלא את הכלי ונותן לכלי את תכונות ההשפעה שלו.

(סוף השיעור)