שיעור בוקר 17.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר פסח עמ' 57, ספר כתבי "בעל הסולם", עמ' 700,

אגרת י"ד

קריין: לגבי ההפצה בשפה העברית. יש לנו סל מסרים על בסיס דברי הרב שמתעדכן על בסיס יומי ומתפרסם בלינק שמופיע בסביבה טובה. הלינק נשלח לכל החברים. יש חומר מורחב וגם מקוצר, ובכל מיני סגנונות. יש שיחות כתבים עם תוכן אקטואלי שנשלחות על בסיס קבוע לכולם, זה מופיע באתר קבלה מדיה. כבר נכתבו מעל 15 מאמרים שונים, ויש ארבע תוכניות באורך מלא עם קליפים והם מתפרסמים באתר יעודי, של ווירוס הקורונה. כמובן שלחנו את זה לכולם, וזה נמצא באתר קבלה לעם. כל מי שכותב מאמר או יוצר ווידאו, בכל שפה, יכול לשלוח את זה ל-worldkliphotos@gmail.com. הרבה מאמרים כבר התקבלו, יש צוות שמטפל בכל הפניות שמגיעות ונכון לעכשיו כל התכנים הטובים שחברים מפרסמים, אנחנו מעבדים, עורכים אותם ומפרסמים אותם ברשתות החברתיות דרך העמודים שלנו.

נכון לעכשיו אנחנו מפתחים אפליקציה עם כל התכנים, כדי שתהייה לכולם גישה טובה לחומרי ההפצה, שהכול יהיה מרוכז במקום אחר וכל אחד יוכל לשתף את זה מיד. בנוסף היום בסוף שיעור צהריים נרצה להקדיש חלק מסוף השיעור לשאולות אקטואליות..

הבנתי. טוב, זה הכול יפה וטוב רק בכל זאת צריך להיות קצת יותר מסודר. אני מבין שאלו ימים ראשונים בהם נכנסנו לשלב הזה, אבל תסתכלו על מה שאומרות הממשלות. הם כבר יודעים שזה יימשך חודשים, הם יודעים שאולי ליותר, כי אחרי חודשים אתה לא יכול להחזיר את החיים הרגילים סתם ככה. האנשים יישארו בלי כסף, בלי אותם הקשרים שהיו להם קודם וכן הלאה. העולם לא יוכל להתאושש ולחזור להיות כמו שעכשיו אנחנו עדיין מתארים לעצמנו בראש את העולם הישן שלנו, את סדרי החיים הקודמים שלנו, זה לא יהיה ככה.

אנחנו חיים בזה נגיד שבועיים שלושה סך הכול, רק נכנסנו. אבל כבר אנחנו שומעים שזה יהיה לפחות עד ספטמבר, אוקטובר, כחצי שנה, ואני אומר לכם שזה יהיה הרבה יותר. ולא רק הרבה יותר, אלא לתמיד, לא תהייה חזרה.

לכן אנחנו צריכים להשתדל לקבוע יחסים חדשים, צורה חדשה, רשת קשר, רשת הפצה, איך אנחנו מטפלים בכל האנושות, איך מקבלים ממנה תגובה ואיך אנחנו קושרים אותם יחד שיכתבו. וכשיכתבו הכול יהיה תחת השם שלנו, תיקון העולם. ולהכניס אותם יותר ויותר בזה. אתם צריכים להבין שזה התפקיד שלנו, וכך אנחנו צריכים לעשות. לכן מיום ליום אנחנו צריכים להיות בזה, אף אחד לא יידע לעשות את זה. וגם אנחנו לא יודעים איך לעשות את זה בפועל, אז נלמד ו"ה' יגמור בעדי".

אני צריך להתחיל וה' יגמור בעדי, וכך כל אחד ואחד. ולא חשוב איפה הוא נמצא, באיזו קבוצה, באיזו שפה, כך הוא צריך לחשוב וכל הזמן להיות בכובד ראש איך אני עושה כך שאחרי ילכו מיליונים. אחרי כל אחד צריכים להיות מיליונים ואז אנחנו נגיע לגמר תיקון. ולא לחשוב שזה לא בשבילנו, זה דווקא בשבילנו. אתם לא מבינים עדיין את גדלות המצב, לא את חומרת המצב אלא את גדלות המצב.

אז צריכים לפרסם. נגיד שלחו לי עכשיו כתובת ".kabala.info"שם מרוכזים כל החומרים באנגלית, וכך זה יהיה גם בעברית, ברוסית, בגרמנית, ובספרדית. אנחנו צריכים לפרסם את כל הדברים האלה תחת כובע אחד ושכל אחד יכיר את ".kabala.info", וכך נתקדם. אבל כולם צריכים לדעת את זה, לשלוח לכולם.

יש לנו בעיה אחת שאנחנו עדיין לא יודעים איך לפתור אותה, והבעיה היא עם הנשים. וודאי שהחומר שלנו פתוח לכולם, חס ושלום, אין לנו שום יחס אחר לנשים, אלא בכל זאת יש חומרים שמיועדים לנשים, יותר קרובים אליהן, אז אנחנו צריכים לפתוח ערוצים כאלו, מקומות שבהם הנשים יהיו יותר בהתקשרות, בקשר, בעבודה הדדית, בגישה הדדית. אבל סך הכול בכל הדפים שלנו באינטרנט יש כניסה גם לגברים וגם לנשים. אני יודע שיש נשים שכותבות בשם של גבר, אין בזה טעם, תכתבו כמו שאתן, מה זה חשוב? אנחנו כבר נמצאים בתיקונים.. בהתפתחות כזאת וכולם כבר צריכים להיות מכוונים למטרה.

אין לי שום בעיה להשאר בשיעור הצהריים יותר זמן, הכול תלוי בכם. אם אתם נמצאים חופשיים בבית, וזו לא הפסקה קצרה או משהו, אז בבקשה, במקום שעה שאנחנו לא בדיוק יודעים איך למלא אותה, במאמרים, שאלות, לתת לחברים יותר זמן לבטא את עצמם, אז בבקשה נעשה שיעור יותר ארוך. אדרבא. לא אני הקובע.

דרך אגב מי קובע את תוכן השיעור, מי מקבל את השאלות והפניות מכל העולם?

קריין: אני חושב שיש צוות תוכן.

זה בקשר לחומרים. אבל אם קבוצות רוצות להצטרף ולהגיד משהו, לדבר, לא רק לשאול שאלות קצרות? בקיצור תבררו את זה, ושוב אני אומר, אנחנו צריכים לבנות מערכת קבועה שכולנו נדע ונבין איך אנחנו צריכים להתנהג, איך אנחנו צריכים להתקשר והיא תהיה להרבה זמן. זה לא מהיום להיום. לכן כמה שיותר מהר נוכל להרכיב מערכת קבועה, נכונה, זה טוב.

שאלה: ראיתי שבסביבה טובה יש רשימת תוכן עדכני על ההפצה. אתמול היו שם 50 יחידות כאלו של תוכן, אולי בכל זאת עדיף לנו בכל יום לתת תיעדוף לתוכן כזה או אחר, טקסט, ווידאו, ושכל הכלי העולמי יעבוד איתו, לעשות לייקים, לשים את זה כפוסט. נראה לי שזאת תהייה יריעה הרבה יותר חזקה אם אנחנו נקדם תוכן אחד במקום כל ה-50.

אני ממליץ לך לפנות לחברים האחראים על הטכניקה ולעוד כל מיני אנשים כאלו, אתם יודעים מי מטפל בכל הדברים. תשאלו אותם, תדברו איתם איך לחלק את הזמן ובמה למלא אותו. אני אלך אחריהם. אם צריך לשבור את מה שאתם תבנו, אז אני אשבור, אתה יודע, זה לא מפריע לי. אם אני אראה שחייבים עכשיו ללמוד משהו אחר, אני אסובב את השיעור, אבל אתם יכולים לקבוע שיעורים, דיבורים, סדנאות, כל מיני דברים, זה דבר אחד.

דבר שני אני בכל זאת לא יודע עדיין איך אנחנו יכולים לצרף ללימודים שלנו את הנשים. זה חלק שאתם לא רגילים לעבוד איתו וזו בעיה מסוימת כי מצד אחד רצוי שאנחנו איכשהו נהייה רחוקים מהן, ומצד שני לא מין הסתם נותנים להן רק להיות פסיביות אי שם אחרי המסכים. לא יודע, תחשבו איך אפשר לעשות את זה. אני הייתי מאוד מעוניין להשתמש בהן בצורה קצת אקטיבית, שיתחילו לעבוד בכל מיני רשתות, לעלות את החומרים שלנו. לכתוב, להתכתב, לשאול, לקבל תשובות. אני מעוניין בזה מאוד. זה כוח אדיר, חבל ואסור לנו לא להשתמש בו בפרט שאנחנו נמצאים בתיקון הכללי, בגמר התיקון, בתהליך לקראתו, כשהעולם מתחיל להשתנות מלמטה.

אתם רואים עד כמה שפתאום התחילה תנועה. אנחנו הכנו את זה, והבורא עכשיו עושה את זה. אתם מבינים למה הגעתם? איך זכיתם לראות כאלו פעולות מלמעלה, שהבורא מתחיל לתקן את העולם, הוא מעלה אותו ככה מלמטה יותר ויותר מיום ליום והעולם מסכים.אתם רואים מה קורה. הם לא הולכים עכשיו לבנות משהו, לעשות משהו, לא. הם אומרים טוב, נשב בבית, נסגור את העסקים, גם את גני הילדים, גם את בתי הספר, גם את העסקים, גם את הבנקים, וכולם כאילו ילדים קטנים, יפים וטובים. מה קורה?

מה קורה? אי אפשר לעכל איך זה יכול להיות שכולם מסכימים על הווירוס הזה. אלא אנחנו רואים שכאן ישנה השגחה עליונה, ועד כמה שהיא נמצאת, זה נקרא "יד ה'," "יד הא-לוקים". אז נקווה שאנחנו עוד נראה את הדברים האלה מתפתחים.

קריין: נפתח את ספר פסח בעמוד 57. חלק אגרות, אגרת י"ד. זה נמצא גם בספר "כתבי בעל הסולם" בעמוד 701.

1. אגרת י"ד

   1. שנת תרפ"ה (1925)

ב"ה י' שבט תרפ"ה ורשה יע"א

לכבוד. .. נ"י

"... ועיין היטב באלף יומין דחול! כי הם שבילי דנהר דעה, והיינו דקאמר שמואל: "נהירין לי שבילי דשמיא [ברורים לי שבילי השמים]". בבחינת שבת, "כשבילי דנהרדעה", בחינת יומין דחול [ימי החול]. כלומר, "מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת". ואם כן כל האורות דשבת נערכין באורות שמרויחין ביומין דחול. שז"ס "אלף יומין דחול".

ובזה יובן הפסוק, "בא אל פרעה", וה"ס השכינה הקדושה בהתגלות, מלשון "ופרע את ראש האשה". כמ"ש בזוהר. והענין שבמדה שבני ישראל חשבו שמצרים מעבידים אותם ומטרידים אותם מעבדות ה', באותה מדה היו באמת בגלות מצרים," אתם רואים עד כמה בעל הסולם כל הזמן סובב סביב נקודה אחת, שאנחנו שוכחים שאנחנו נמצאים בהשגחת הבורא שמקדם אותנו לפתרון, לדבקות, לגמר התיקון. זה מה שאנחנו צריכים לראות אחרי כל הפעולות בלבד. "וכל הטרחא של הגואל, לא היתה אלא לגלות להם שאין כאן כח אחר מעורב, ו"אני ולא שליח", כי אין שום כח זולתו. שזה היה באמת אור הגאולה, כמו שמבואר בהגדה של פסח.

וזה שנתן הקדוש ב"ה למשה בדבור: "בא אל פרעה", כלומר, תייחד האמת, שכל הביאה למלך מצרים, אינו אלא לסוד פרעה, לגלות השכינה הקדושה, וזה שאמר:" שאין פרעה, אין אגו, אלא אותו בורא, אותה השכינה הקדושה היא שמתגלה, רק בצורה אחרת, כדי ללמד אותנו מצד שלילה וחיוב, חושך ואור, כל מיני דברים, אבל זה אותו כוח עליון בלבד, "אני ולא שליח". "כלומר, תייחד האמת, שכל הביאה למלך מצרים, אינו אלא לסוד פרעה, לגלות השכינה הקדושה, וזה שאמר: "כי אני הכבדתי את לבו וכו' למען שתי אתתי אלה בקרבו". כי ברוחניות אין אותיות, כמו שהארכתי מכבר בזה. וכל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות הנשאבים מהחומריות דעולם הזה, בסוד "ובורא חשך", שאין כאן שום הוספה וחדוש אלא בריאת החשך, שהוא מרכבה מותאמת לגלות האור כי טוב. ונמצא שהשם ית' בכבודו ובעצמו הכביד את לבו, ולמה זה? כי לאותיות אני צריך.

וזה ענין, "למען שתי אותותי וכו', ולמען תספר וכו'. וידעתם כי אני הוי'". פירוש, שאחר שתקבלו האותיות, כלומר, שתבינו, שאנכי נתתי והטרחתי בעדכם, בסוד אל תסורו "מאחרי" וכו', כי תקיימו היטב את האחוריים לי לשמי. ואז תעשה השפע את שלה, ותמלא את האותיות, ויהפכו המדות להיות ספירות, כי טרם המילוי נקראים מדות, ובמלואם לטובה נקראים ספירות, "ספיריית", שמאירים לעולם. מסוף העולם עד סופו. שזה סוד "ולמען תספר", וכל זה אני צריך בשביל הסוף דבר. דהיינו, "וידעתם כי אני הוי'", "ולא שליח". שז"ס שער הנון, שאין לו דרך להתגלות זולת בהקדם מ"ט פנים טהור וטמא, בזה לעומת זה, שבהם "צדיק מ"ט לפני רשע"."

עד כאן.

שאלה: אם הכול מגיע ממעלה למטה אז מה העבודה שלנו כאן במצב החדש הזה שאנחנו נמצאים בו? מהי העבודה שלנו אם הכול מגיע מהבורא?

מגיע לאן? מגיע אלינו.

תלמיד: מהי העבודה שלנו מלמטה?

הכול מגיע מהבורא דרך כל מיני אירועים, דרך כל מיני מקורות, ואנחנו רק צריכים לאתר שזה מגיע מהבורא בלבד "אין עוד מלבדו", שזה מגיע רק בצורת "טוב ומיטיב", וזה שאנחנו לא רואים את זה כ"טוב ומיטיב" בצורה שלמה אבסולוטית זה נקרא שאנחנו עוד לא תיקנו את הכלים, אז יש לנו מה לתקן.

אנחנו צריכים קודם כל לתקן עד שמביאים את עצמנו להרגשת ה"טוב ומיטיב" ולהרגשת "אין עוד מלבדו". לזה אנחנו יכולים להגיע רק על ידי השפעה מלמעלה שאנחנו מבקשים שככה זה יקרה. הרגשת ה"טוב ומיטיב" זו הרגשה גופנית מה שנקרא, שאנחנו מרגישים את זה בתוך הרצונות שלנו. ש"אין עוד מלבדו" אנחנו מרגישים את זה בכוונה, זאת אומרת בכלים דהשפעה שלנו, ואז יוצא שלא צריכים יותר כלום.

אם אני מקבל דרך הקבוצה בצורה נכונה השפעה מהבורא ובהתאם לזה אני פונה אליו, יש לי כבר הכול. כבר יש לי את כל הנתונים כדי להגיע לגמר התיקון. זה הכול, אין לי מה להוסיף. רק צריכים לסדר את עצמנו בצורה נכונה, שכל הזמן אני והקבוצה נהיה מכוונים לכוח עליון.

וזאת השיטה לכל העמים, לכל הדתות, לכל האמונות, לכל הגופים, נשים, גברים, לא חשוב למי ומה. כמו הווירוס הזה, הוא לא עושה חשבונות, הוא ממש מגיע עכשיו לכולם. עד שאנחנו מגיעים למצב שלא יהיה לנו במה להילחם, העיקר שנוכל לחיות קצת, לאכול ולשתות, ולהתקיים.

תקופה מאוד יפה. אני כל כך שמח שהגענו לתקופה הזאת, אתם לא מבינים, היינו יכולים ללמוד כמו שלמדנו עוד עשר שנה, עוד עשרים שנה, ומה היה? אלא תראו מה הבורא עשה, איזו מתנה הוא הכין לנו. הוא פתח לנו עולם חדש, זרק ככה בתנועה אחת את כל מנהיגי העולם, את כל הצבאות, את כל החכמים, הכול. הכול לא שווה כלום, שבו בבית.

ועכשיו אנחנו יכולים להגיע לכל דירה ולכל בית ולכל אוזן, לכל לב של כל אחד ואחד. אתם רק תקבלו את זה ברצינות, שבזה הבורא פונה אלֵיך ואלַיך. ממש כך. ומה אתם עושים? איך אתם הולכים לממש את זה עכשיו? זה מאוד חשוב. אני עכשיו רואה כאן על המסכים כל מיני אנשים מכל היבשות, מכל הקבוצות, אז אני מזהיר אתכם, אתם רוצים לשנות את הגורל שלכם? אתם רוצים להגיע למימוש של הנשמה שלכם? בבקשה, זה הזמן. ואף אחד במקומכם לא יכול לעשות את זה, רק אתם.

יש לנו הודעות?

קריין: לא, אין לנו הודעות. רק אפשר להגיד על שיעור צהריים שהוא יתחיל בשעה אחת וחצי.

אם אתם רוצים דרך אגב לשנות, זה גם לא חשוב. אם אתם רוצים במקום שעה שיעור בצהריים לעשות שעה וחצי אני גם מוכן. אם אתם רוצים לשנות את החומר שנלמד בשיעור צהריים גם אפשר, אבל זה יהיה אותו דבר.

אתם רואים עכשיו, שכמה שאנחנו קראנו במשך כל השנים חומר על פסח, אף פעם לא היה נראה לנו שמדובר רק על דבר אחד, רק על נקודה אחת, אף פעם זה לא היה עד כדי כך. אלא רק השנה התחלנו לראות ולהבין שמדובר רק על איך להתעלות מהאגו על ידי חיבור בעשירייה, איך אנחנו עושים את זה מתוך גישה, תמיכה הדדית, איך אנחנו מרגישים את עצמנו שאנחנו נמצאים בתוך מצרים. ועכשיו יש לנו רק בעיה אחת, איך אנחנו מנצלים את התנאים האלה שווירוס הקורונה נותן לנו, שהוא ריתק אותנו, חיבר אותנו לבית, שאנחנו יושבים בבית, עם המחשב, עם הספרים, ואיך אנחנו על ידי זה מתקדמים, מצילים את הנשמות שלנו. על זה אנחנו צריכים לחשוב.

קריין: יש עדכון שביום ראשון הקרוב יהיה שיעור נשים, עדיין לא סגור באיזו שעה בדיוק, צריך עוד לברר.

אני לא רוצה לשמוע כאלה הודעות. זה צריך להיות כתוב, זה צריך להיות עם כתובת המקום, זה צריך להיות מובן ממתי עד מתי ואיזה נושא והכול. כשמודעים כך, זה כאילו ראש הממשלה אמר אתמול במסיבת עיתונאים.

כך לא עושים. יש לנו מסך, עליו צריך להיות כתוב עם כתובת והכול. תהיו יותר מסודרים, לי כבר נמאס. בסוף השיעור אתם דווקא מקלקלים את הכול ואדם יוצא מהשיעור כאילו נטבע בבלגן, בלכלוך.

תלמיד: אנחנו עובדים על פרויקט הפצה מאוד חשוב ואנחנו מחפשים מעצב גרפי, היות ואחד החברים הפסיק לעבוד איתנו. הייתי רוצה לבקש ממך לבקש מאותו החבר לחזור, להשלים את העבודה כדי שנוכל להפיץ את החכמה הזאת בכל העולם. תודה.

תשלחו לי את הכתובת שלו ואת העניין, מה קורה, ואני אבקש ממנו. זה דבר אחד. דבר שני, נראה שהחברים האלו שעזבו אותנו, דווקא עכשיו יש להם סיבה לחזור. אז תראו שזה כך יהיה. אם קודם היו להם הרבה מקומות לאן לברוח, עכשיו עד כמה שנפרסם את עצמנו בצורה נכונה, בגישה ברורה וריאלית, הם יראו שאנחנו לא הזויים ולא דתיים למיניהם, לא חשוב מה, אלא אנחנו הולכים עם כוחות הטבע הריאליים ואנחנו יודעים איפה אנחנו קיימים.

אנחנו היחידים שנמצאים בעולם הריאלי שלנו, החומרי והרוחני יחד, ואנחנו יודעים מה שקורה, ואנחנו יודעים איך להשתמש בכל כוחות הטבע. והאחרים? ואחרים ישבו בבית ויבכו. זהו, אין לי מה להגיד. עד שיבינו שאנחנו מדברים לעניין וכדאי לשמוע מה שאנחנו אומרים.

בזאת [נסיים], שיהיה לכולכם יום טוב, תנוחו, ובשעה 1:30 שוב נתראה כאן.

כל טוב, כל טוב לכולם.

(סוף השיעור)