סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
שיעור בוקר 02.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם, עמ' 714, אגרת ו'
קריין: בעל הסולם, אגרת ו'.
אנחנו כרגיל ממשיכים בשיעורי צהריים, בינתיים עוברים על האגרות של בעל הסולם, אגרות מאוד מיוחדות, ובכל איגרת הוא פותח לנו איזו זווית חדשה, מאוד מעניינת, מיוחדת, על ההתקשרות בין הנבראים לכוח העליון וכך גם באיגרת הזאת. אפשר לקצר אותה, אבל טוב אם אנחנו קוראים מההתחלה עד הסוף ורואים איך שהוא מתייחס לנושא.
אגרת ו'
שנת תרפ"א (1921)
"ב"ה ועש"ק חזון אפר"ת וורשה
לכבוד ידי"נ. .. נ"י לעד
מכבר ערכתי לך שני מכתבים, ולא עלה בידי לשלחם אליך. והאמת שארצה לראותך טרם נסיעתי אי"ה כ"ב מנחם-אב. עתה אתכבד להטעימך מנופת צוף דבשי.
כתיב: "תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה'". משל: למלך שלקח בנו אצלו ללמדו תכסיסי מלוכה. ויראהו את כל הארץ, את אויביו ואת אוהביו.
ויתן המלך לבנו חרב מגנזי אוצרותיו. וסגולה נפלאה בחרב זה, אשר בהראותו החרב לאויבים - כרגע יפלו לפניו כדומן על האדמה.
וילך בן המלך ויכבוש מדינות רבות, וישלול שללם ויעש חיל.
לימים אמר המלך לבנו: עתה אעלה למרום המגדל ואסתיר עצמי שם. ואתה תשב על כסאי ותנהיג את כל הארץ בחכמה ובגבורה. ועוד לך מגן זה אשר עד היום היה טמון בגנזי המלכות, ושום אויב ומתנכל לא יוכל להרע לך. בהמצא המגן הזה ברשותך.
ויטול המלך את החרב ויכרכו במגן, ויתן לבנו. והמלך עצמו עלה אל המגדל ויסתתר שם.
ולא ידע בן המלך כי החרב והמגן כרוכים זה בזה. וכיון שהמגן לא היה חשוב כלל בעיניו - לא שמר אותו, ונגנב ממנו המגן, ועמו החרב.
וכהשמע במדינה אשר בן המלך מנהיג הארץ, וגם נגנבו ממנו החרב והמגן, מיד העיזו פניהם, והתחילו אויביו לערוך עמו מלחמה, עד שנפל בידם בשבי. הוא וכל הרכוש הרב. ועתה שאויבם בידם - שפכו כל חמת נקמתם עליו. ונפרעו ממנו על כל מה שהתעלל בהם בימי הנהגת אביו. ובכל יום ויום הכו אותו מכות נמרצות.
ויתבייש בן המלך מאביו, כי צרת אביו כאבה לו יותר מצרתו. וישת עצות בנפשו לעשות חרב ומגן כראשונים כדי לפייס את אביו ולהראותו חכמתו וגבורתו.
ובתחבולות עשה מין חרב, דומה לחרב הראשון. וכן עשה מגן, דומה למגן הראשון.
וכאשר נכונו כלי מלחמתו בידו, קרא בקול אל אביו שבראש המגדל: התפאר עלי, כי בן חכם ישמח אב וכו' ועד שהוא קורא אל אביו, אויביו הולכים ופוצעים את מוחו וכבדו. וככל שירבו עליו המכות - כן יתגבר ויחזק את עצמו כדי לפייס את אביו. וצועק: עתה איני ירא מכל. ומי יוכל להלחם בי בזמן שהחרב והמגן שלי בידי.
וכל כמה שהוא מתפאר - אויביו מרבים עליו מכות ופצעים. אבנים ומקלות פורחים על ראשו. ודמו שותת על לחיו. והוא מתאמץ לזקוף קומתו בגאוה, כגבורים, להראות לאביו שעתה אינו ירא מכל. וכשחק מאזניים נחשבו לעומת גבורתו. כי החרב עמד לו, או המגן עמד לו וכו'.
וזה שרמז המשורר, "תאבד דברי כזב", דהיינו, אותם שפניהם כקוף בפני אדם. ועושים בכח עצמם חרב כמעשי הקב"ה; ולא עוד, אלא שרוצים גם כן להתפאר במלאכה זו כמו שהשי"ת מתפאר וכו', ועליהם נאמר "איש דמים ומרמה יתעב ה'", כי במעשי אנוש עושה מגן ומתפאר שאינו מרגיש שום כאב וכו' - גם זה יתעב ה', דהיינו, ששליתו נהפך על פניו, כי אומר שהוא בעל חכמה וגבורה, ואינו ירא מכל, ויחד עם זה מלא מרמה ומבקש תחבולות וכו', זה יתעב ה'.
אלא כל השלמות מונח בסוד שם הקדוש "אלקי צדקי", אשר כל אבריו וגידיו ידעו שמקום "השראת השכינה", הוא במקום "הצדק", דהיינו, בזה הידיעה החלוטה, אשר צדקו יחדיו כל מחשבותיו, ולא צעד עוד שום אדם בעולם פסיעה רעה שוה בשוה, כמו שלא יצעד בכח עצמו פסיעה טובה ודו"ק.
והגם שהכל מאמינים כך, אבל לידיעה הם צריכים, להתישב על הלב, כמו "מושכל ראשון", אשר ההשתפכות של לב נאמן אמיתי אל הבורא ית', מסוגלת לגלות שׂכל זה בעולם, כמו כל דבר פשוט ומקובל שמתישב כל צרכו על הלב.
וז"ע "ובקשתם "משם" את ה' אלקיך ומצאת", וזה ענין ברכת "הטוב ומטיב", שהוא "מטיב לאחריני", כי השגתו שורה באמת על הטובה, כי ע"כ, נקרא "טוב", ושם זה מושג לכל אדם בנקל. וזה ג"כ שם "אלקי חסדי". אבל מחמת קלותו להתקבל, לא נשאר היחיד על כל הבריות ודו"ק.
אבל ע"כ עבודה שבגלות וקיום תורה מעוני, מגולה בעליל לעין כל אבריו של עובד ה', השם הקדוש "אלקי צדקי", דהיינו, שלא היה רע כלל במציאות, אפילו ברגע קטן מהזמן, שז"ס "ומטיב", פירוש שאינו מתגלה על "הטוב", רק על "המטיב לאחריני", בסוד, "גם זו לטובה". שז"ע עמוק ונכבד מכל הנכבדות, ויחוד הזה לא משאיר שום מקום, אפילו. .. עת הזאת חוץ הימנו. וז"ס הוי' אחד ושמו אחד, המושג פשוט לשלמים.
יהודה ליב"
שאלה: לא ברורה הדוגמה שהבן התאמץ, הוא ניסה לבנות את המגן והחרב והוא נלחם בחרב הזאת, ואז הוא אומר שהבורא לא אוהב את הגישה הזו, לא מצאה חן בעיניו. אם הבנתי נכון, הבורא נגד זה שהבן יפעל?
לא רק שהוא ייקח את זה על שמו, אלא שבכלל הוא יפעל איכשהו מעצמו ויכין לעצמו את החרב והמגן. זה לא שהבן, האדם יעשה מעצמו מגן וחרב, אלא הוא צריך להבין שבאותו מגן וחרב שהוא מקבל מהבורא, רק באותו מגן וחרב הוא יכול להצליח לנצח את הרע, את האויבים, ולא בשום צורה אחרת. ולכן הוא מפסיד ולא מצליח.
וזה כל העניין בעצם, שאנחנו נברר מהם מגן וחרב, מהם הכוחות שאנחנו צריכים לקבל מהבורא בלבד ורק ממנו, ולא שאנחנו בעצמנו נצייר לעצמנו אילו שיטות מלחמה בעולם שלנו, ביצר הרע שלנו ועוד, אלא אך ורק בכך שנקבל מהבורא כוחות, בכוחות האלה בלבד אנחנו נוכל לנצח את הרע שבנו, שזה האויב שלנו.
ואם אנחנו לא מקבלים מהבורא כוחות כאלה למלחמה נגד היצר הרע שלנו, אנחנו רק מגדילים את היצר הרע ואפילו לא מודעים לזה. כמו שהבן צועק "מי יכול לנצח אותי, אם אני עשיתי מגן וחרב ואני יכול להילחם נגד הרע", ובינתיים ודאי שמתנפלים עליו ופוצעים אותו ועד היום הזה אנחנו רואים עד כמה אי אפשר להצליח בכוחות האדם להילחם נגד הרע בעולם, אלא רק על ידי זה שאנחנו מקבלים אותם התנאים, החוקים, הנטיות, כל מה שיש מהבורא.
שאלה: יוצא שאביו הוא זה ששלח לו את האויבים האלה ובעצם המשימה הייתה בכדי שהבן יפנה בחזרה לאביו ויבקש את המגן והחרב בחזרה.
נכון, כך בדיוק. והוא הולך בדרך אחרת, הוא חושב שהאויבים האלה לא באים מצד הבורא ושהוא צריך להילחם נגדם לפי השכל שלו והכוח שלו, וזאת באמת הטעות.
שאלה: מהו מגן אמיתי ולא מגן שאני יכול להכין בכוחות עצמי?
המגן האמיתי זה כוח ההשפעה - להשפיע על מנת להשפיע, והחרב - לקבל על מנת להשפיע, שני אלו מספיקים כדי שאנחנו נלחם ונצליח ונהפוך את כל הרע לטוב. ולכן אנחנו צריכים רק להבין שמה שבא כרע, בא מהבורא עצמו והוא מגלה את הרע הזה כדי שאנחנו נקשור את עצמנו לרע הזה ואת כוח הבורא נקשור לרע הזה, וכך כל הרע הופך להיות לטוב. כי אין רע בעולם, אלא רק כדי שאנחנו נגדל מדרגת האפס לדרגת בורא.
שאלה: נראה כאילו המלך מגלה לבן רק לגבי החרב אבל לא מגלה לו לגבי המגן ולא מגלה את הקשר בין המגן לחרב. אז מה הבורא מגלה לנו ומה הוא מסתיר ואיך הוא רוצה שנגלה את זה לבד?
הוא רוצה שאתה תדרוש ממנו כוחות להתגבר על הרע שלך כדי להתחבר עם הקבוצה ואחר כך מהקבוצה להתחבר לבורא עצמו. זה מה שהוא רוצה שתעשה.
שאלה: ובכל זאת הוא מגלה פה משהו אחד, כאילו על החרב, על כלי המלחמה הוא מגלה, על כלי ההגנה הוא לא מגלה, יש פה משהו בדברים האלו?
לא. גם זה וגם זה, רק ההגנה היא להשפיע על מנת להשפיע והחרב לקבל על מנת להשפיע, זה שני הצדדים שיש לנו בתיקון הכלים שלנו.
שאלה: בסוף המכתב בעל הסולם מעביר הגבלה בין "טוב" לבין "טוב ומטיב", מה ההבדל?
זה הבדל גדול. כך קוראים לבורא "טוב" ו"טוב ומיטיב" שזה הבדל. זה שטוב זה טוב, אבל שהוא בעצמו מקור כל טוב, זה מעבֵר לטוב. "טוב" אפשר להגיד על כלים דהשפעה ו"טוב ומטיב" זה על כלים דקבלה שגם הפכו לעל מנת להשפיע.
יש לנו שתי דרגות להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. להשפיע על מנת להשפיע זה כביכול המגן, ולקבל על מנת להשפיע זאת החרב .
שאלה: כתוב שנגנב המגן ואם יש דרך כדי להיזהר שלא ייגנב משהו שהאדם משיג?
נתנו לו את זה ממעלה, אבל עוד לפני שהתחיל להשתמש בזה נכון, הוא כבר איבד את זה, הוא כבר לא יכול להשתמש בו כמו שצריך להיות. הוא לא יכול ללכת בכיוון שהוא מבטל עצמו, את אגו שלו כלפי החברים, כלפי הזולת, לא הולך לחיבור כי בחיבור הוא קונה את המגן, ובהתקרבות עם עשירייה המחוברת קדימה לקראת הבורא הוא עובד עם החרב.
שאלה: הייתי מקצר את האיגרת הזו וכותב "האם צפית לישועת ה', המאור מחזיר למוטב? והייתי שואל, למה בירור בין שני כוחות מנוגדים נותן לנו הרגשה והשגה של התלבשות אור ישר באור חוזר?
כי כך בנויה המערכת.
שאלה: החרב והמגן קשורים ביחד.
אז מה?
תלמיד: כי כשנעלמה החרב נעלם המגן. אבל קודם קראתי שמגן וחרב זה חסדים וחכמה.
כן.
שאלה: פשוט לא שמענו על זה עכשיו.
לא תמיד אני מדבר באותו סגנון. מגן זה להשפיע על מנת להשפיע, וחרב זה לקבל על מנת להשפיע.
שאלה: איך מקבלים מהבורא את המגן והחרב, האם מקבלים אותו בפעם אחת או שצריך בקשות חוזרות ונשנות?
רק על ידי התחברות בעשירייה עם כל העשיריות ובנטייה לבורא, בדרך הזאת מגלים כלים דקבלה, כלים דהשפעה, קודם כל בלהשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך גם לקבל על מנת להשפיע. אם בלהשפיע על מנת להשפיע אנחנו רק מגנים על מה שאנחנו, זה כמו המגן, ושיכולים אפילו לקבל על מנת להשפיע, בזה אנחנו כבר עובדים עם החרב.
שאלה: מה העבודה הנכונה של האדם עם המגן והחרב?
העבודה שלנו היא רק בחיבור עד שנגלה בחיבור את הכוחות המשותפים שלנו, המחוברים שבהם אנחנו יכולים לעבוד עם הכוח הזה ממש בהתקדמות נגד האגו שלנו. שאנחנו נראה את החטא, את "חטאתי לנגדי תמיד"1, שאני אראה את האגו שלי שנמצא לפני ואני אוכל להתנגד לו.
תלמיד: אז בתוך החיבור בינינו איך המגן והחרב משרתים את האדם?
ככל שאני מתחבר עם החברים יש לי יותר כוח להתגבר על האגו שלי, לא בכוחי אלא דרך הכוח שאני מקבל מהבורא דרך החברים. אם אני יכול להתחבר איתם ולקבל מהבורא, בקשר עם החברים כוח מהבורא עם הכוח הזה אני יכול לנצח גם להשפיע על מנת להשפיע וגם לקבל על מנת להשפיע.
שאלה: איך לא נאבד את החרב והמגן שהבורא העניק לנו?
זאת שאלה טובה, זה שאנחנו כל הזמן נחזיק זה את זה ונקווה כל אחד דרך העשירייה את מטרת הבריאה. זאת אומרת ככל שאנחנו מכוונים למרכז העשירייה, שם אנחנו מגלים את הכול.
שאלה: האם המגן קשור בחרב? ואם כן מה הקשר בין שניהם?
המגן קשור בחרב והחרב קשורה במגן הם צריכים להיות קשורים יחד כי שניהם עומדים על נקודת הצמצום שאדם מבטל את עצמו ורוצה לפעול רק דרך חיבור עם החברים ואז שהוא מבטל את עצמו כלפי החברים זה נקרא שנמצא בלהשפיע על מנת להשפיע ובזה שמבטל את עצמו בפועל כלפי החברים, מתקשר אליהם ומשתדל בכוח המשותף לעבוד נגד האגו המשותף שביניהם זה נקרא שכבר עובד בלקבל על מנת להשפיע.
שאלה: מי הם האויבים שאותם צריך לנצח?
האגו שבכל אחד ובכולם יחד.
שאלה: מהו צדק ולמה מקום השראת השכינה זהו צדק ומהו מקום הצדק שבעל הסולם כותב עליו במאמר?
צדק זה מלכות שמחוברת עם כתר, אמת. מילת אמת - א, מ, ת, שזה מלכות מחוברת עם בינה ועם כתר. שלוש מקומות שמלכות היא הרצון לקבל מבטלת את עצמה בצמצום ומתחברת לבינה ומבינה היא עולה לכתר. שלושת המצבים הללו שהיא עוברת היא כביכול מגלה את תכונת האמת. לכן אמת זה השם שכולל בתוכו את כל המציאות ולכן אמת זה שם הבורא.
שאלה: מה התפקיד של הבן ומיהו בעצם האדם שהולך בדרך ונקרא בן?
בן רוצה להגיע לדרגת אביו, אבל הטעויות קורות לו בכוונה בדרך, עליהן מקובלים כותבים. כי כולם עוברים אותן אתה לא יכול להגיע לפסגה, כמו שהוא אומר, אני אעלה עכשיו למעלה, לא אתה לא יכול לעשות את זה אם אתה לא נקשר נכון למגן וחרב, לשני הכוחות האלה ויודע איך לנצל אותם יחד עם החברים, אתה לבד לא מסוגל. יחד עם החברים כשאתה מתקשר אליהם אז אתה מוצא בקשר עם החברים, את אותה נקודה מרכזית שביניכם ואז אתם יכולים להתקדם נכון ולא ליפול ולא לסתות מהדרך.
שאלה: האם אחרי שמשיגים חרב צריכים עדין את המגן?
ודאי, איפה ראית שאפשר להילחם עם אור חכמה בלי שהוא יהיה מלובש בחסדים? המגן יותר חשוב, קודם מגן ואחר כך חרב.
שאלה: אם אין לנו מגן וחרב, או רק חרב או מגן אי אפשר לנצח במלחמה?
כן.
תלמיד: למדנו שבמלחמה עם היצר הרע צריך להיות בידנו נשק שנקרא תפילה אותו אסור להוציא מידנו. מה הוא הנשק הזה בעזרתו נוכל לקבל חרב?
אתה חייב להיות מחובר עם החברים, גם בכלים דה קבלה, גם בכלים דה השפעה, גם בתפילה לבורא, לקבל על החיבור ביניכם אור עליון כדי שיהיה בו כוח - גם כוח של מגן וגם כוח של החרב - אחרת זה לא יעבוד. רק חיבור ביניכם לא יעזור. אתה צריך לקדש את החיבור הזה, להכניס בו כוח רוחני, עליון לכן יש כאן עבודה בינך לבין החברים ולבורא.
שאלה: נניח שאני מרגיש שאבדתי את חרב והמגן והאגו תוקף אותי ואני חייב להתקשר לחברים, הרי זה לא קשר וירטואלי זה קשר ברצון אחד, האם אפשר לעשות יותר מה לעשות הצעד הראשון מבחינתי?
דברנו על זה כל הזמן, מה אנחנו צריכים לעשות כלפי החברים ומתוך החברים כלפי הבורא - אל תפנה לבורא לבד. אם תעשה זאת זה נקרא שאתה מאבד את המגן והחרב. אתה צריך להתחבר איתם ושאתה נמצא בחיבור איתם לגלות מה זה בדיוק חרב ומה זה בדיוק מגן שאיתם אתה יכול כבר להילחם נגד כל האויבים שנמצאים בינך לבין הבורא.
שאלה: הבנתי שרק תפילה עבור החברים לא תעזור, מה עוד צריך להוסיף?
צריך להילחם עבור מגן וחרב, זאת אומרת עבור המצבים, שהם יתנו לי אפשרות לעמוד בכל הכלים שלי שהם יישמו פעולות ההשפעה.
שאלה: זה משהו כמו לחדש את הברית?
כן.
שאלה: אם זה רק ללכת בדעת ומעל הדעת, למה צריך את המגן ואת החרב?
ודאי שיש קשר אבל זה לא בדיוק לפי מה שאנחנו עכשיו מדברים.
שאלה: לא בגלל אהבת חברים אנחנו עובדים בקבוצה.
זו גם לא שאלה. תשאלו יותר קרוב למה שאנחנו דברנו. אני רוצה שאתה תלמד מזה. חשוב לי שאנחנו ביחד נהיה באותה הזרימה.
שאלה: האם בשלב מסוים צריך לוותר על המגן והחרב ולעמוד מול הבורא ללא שום מפריד או מתאם?
חס ושלום. רק לאתר מהו המגן והחרב הנכונים שאנחנו קבלנו מהבורא והם ישנם בידנו, אבל אנחנו לא מגלים אותם. כי את המגן והחרב אנחנו מוצאים במרכז החיבור בינינו. שם בעצם המקור מאיפה אנחנו מקבלים את הכוחות העליונים. ולכן מי שנפרד מהכוחות האלו מאבד גם את המגן וגם את החרב. כמו שקראנו כבר באיגרת אחרת של בעל הסולם. הבורא מביא את האדם לגורל הטוב ואומר - קח לך - ועל האדם רק לחזק את עצמו באותו הכיוון. לתפוס את הטוב ולא לעזוב אותו. זה נקרא אמת. דברנו מה זה אלף, מם, תו. אמת - תיקח ולא תאבד כביכול, זה מה שחשוב לנו.
שאלה: אבל אדם שאיבד את החרב והמגן עדיין נשאר בידיו חופש הבחירה. האם הוא יכול בעצמו לחדש את הברית או שהוא כבר נופל לזרועות החברים ועליו רק לבטל את עצמו?
הוא יכול רק לבטל את עצמו כלפי החברים ושום דבר חוץ מזה, כי אין לו שום דבר אלא רק לגלות את הביטול שלו שאין לו כלום, כי זו האמת.
שאלה: המלחמה מי המולך ברצון, אם זה השם, הבורא או אתה עצמך, והמגן והחרב הם רק התבנית. בידי מי נמצא המגן והחרב?
אנחנו צריכים פשוט יותר ויותר לחשוב על שני הכוחות האלה, להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע שנמצאים במרכז העשירייה. אם לא מרכז עשירייה אז אין לנו לא זה ולא זה. מה זה נקרא שהוא איבד את המגן והחרב? הוא יצא מאותו קשר שהיה לו, אפילו הקטן ביותר וזה נקרא שאיבד את שני הכוחות האלה. להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. אפילו שלא היו מורגשים אבל בכל זאת הוא היה נמצא בשורשם.
שאלה: מה הקשר בין החרב והמגן לבין המסך?
במסך - להשפיע על מנת להשפיע זה המגן. ולקבל על מנת להשפיע זו החרב.
שאלה: איך לחפש בצורה נכונה את הבורא, לפנות אליו שיחזיר את החרב והמגן?
הבורא לא לוקח את המגן והחרב. האדם איבד אותם. האדם צריך לחפש אותם בתוך העשירייה.
שאלה: האם ניתן לומר שמגן וחרב הם חלק מהפרצוף שאנחנו בונים בעשירייה, גלגלתא ועיניים – החרב. והמגן - אח"פ?
ביתיים שתחשוב כך. אני לא הייתי מבלבל אנשים.
שאלה: יש פה כוחות הרע שמתגברים בתוך האדם ואז צריך להילחם בהם, נכון?
כן. ודאי.
תלמיד: למשל, החברים עושים משהו ולי אין כוח להצטרף אליהם. אז זה גילוי הרע בתוכי שמפריד אותי מהחברים, נכון?
אבל אתה יכול לבטל את עצמך ולהיות איתם יחד בצורה פסיבית.
תלמיד: הכוח לבצע את פעולת הביטול, מאיפה אני מביא אותו?
מזה שאתה אומר - "אין לי ברירה. אני חייב להיות ביניהם. לאן אני אלך"? אתה צריך להכין את עצמך מראש, מה שלא יהיה, "אני מהעשירייה לא יוצא". על זה כתוב, "חוץ מצא". אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. להתבלבל, לעשות טעויות, כל דבר, "חוץ מצא". אם אתה יוצא אתה אבוד. אתה כבר שוב נופל לכלל.
שאלה: האם ניתן להגיע למצב שהמגן והחרב תמיד מוכנים?
אנחנו צריכים להשתדל לראות אותם נמצאים בעשייה שלנו.
שאלה: כתוב שהחרב נגנבה. למה היא נגנבה ולא אבדה?
כי חרב זה בכל זאת משהו מעשי שיש לאדם ביד. הוא בזה הורג את הרצון לקבל. הוא הופך אותו לעל מנת להשפיע. מה שאין כן, מגן רק מגן על עצמו בלי לפגוע במי שמתנפל עליו. להשפיע על מנת להשפיע. עוטף את עצמו בחסדים.
שאלה: מה זה נקרא ש"המלך עלה למגדל"?
מלך תמיד נמצא במגדל. מגדל בבל. מגדל.
שאלה: מה המשמעות של "מגדל"?
משמעות של "מגדל"? הגובה של 125 מדרגות שניפגש אתו שם בגמר התיקון. נשב יחד בראש המגדל ונתכלל כולנו יחד בסעודה של לוויתן.
שאלה: האם הבורא נותן לנו מגן או שעלינו לעשות אותו בעצמנו?
לא, לנו אסור. אנחנו צריכים לקבל הכול מהבורא. זה שהאדם רוצה להילחם בעצמו נגד הרע שבו, זו טיפשות שמגיעה לאדם. מאיזה כוחות, מאיזה שכל יש לו אפשרות לנצח במלחמה נגד האגו שלו? הכי נכון אם אנחנו כבר מרימים את הידיים ואומרים, "אנחנו לא מסוגלים לכלום. כל מה שאנחנו יכולים זה רק לקבל מלמעלה שכל וכוח, ולדעת מה לעשות ושיהיה בכוחנו לעשות".
שאלה: לפעמים נדמה לך שאתה דווקא הולך בדרך, ושאחרים לא הולכים בדרך ויש לכך תמיכה. מה אז לעשות, איך להכריע?
מכריעים אנחנו תמיד בזה שמבטלים את עצמנו. 46:26
שאלה: יש עוד מאמר שבו מסופר שהמלך רצה להגביה את העבד מעל כל השרים ושם אותו לשמור על גנזי המלך. למה את האחד שמים לשמור על גנזי המלך ואת האחר במרתף?
תעלה למגדל ותשאל את הבורא.
שאלה: בעל הסולם השאיר פה רמז, שהבן לא הבין שהחרב והמגן קשורים. איך להחזיק תמיד את מצב הקשר הזה?
הקשר בין חרב ומגן הוא בצמצום א', קודם כל אנחנו צריכים לשמור לא לקבל על מנת לקבל.
שאלה: כתוב שקודם המלך נתן חרב ולאחר מכן מגן, אך אנחנו לומדים שקודם עלינו להשפיע על מנת להשפיע ורק לאחר מכן לקבל על מנת להשפיע.
אני לא יכול להסביר בינתיים, זה הסבר ארוך. לנו זה לא חשוב.
שאלה: האם אתה יכול לתת דוגמה להתגברות שהיא לא נכונה, שהיא בכוחות שלי במקום שהיא תהיה בפנייה לבורא?
כל העולם עובד עם האגו שלו ומתגבר על האגו עבור כל מיני מטרות, עושים פעולות ומאמצים ומה יוצא מזה? כי הם לא משתמשים בכלים הנכונים. כל הדתות, האמונות וכל מיני שיטות, כולן עובדות עם הטבע האגואיסטי, אבל מזה לא מגיעים לגילוי הבורא לנברא שהוא בעצם כל מטרת חכמת הקבלה.
תלמיד: נחזור לאותה תמונה שהחברים עושים משהו ולי אין כוח להצטרף אליהם. אמרת לי, "אתה צריך להכין את עצמך מראש, שמה שלא יהיה אתה לא יוצא מהעשירייה". במשל הזה נותנים לנו דוגמה להתגברות לא נכונה.
נכון.
תלמיד: אני לא מצליח להבין מהי התגברות לא נכונה שלי בהתקשרות שלי לעשירייה.
התגברות לא נכונה היא שאתה מתנתק מהעשירייה, ואולי אתה אפילו לא מודע לזה, אבל אתה מתנתק ממנה. אתה לא רואה את הקשר שלך עם העשירייה כצעד קדימה, אתה לא בונה את המצב שלך בפלוס אחד, שבזה אתה עוד יותר מתחבר עם העשירייה ומזה לקראת הבורא. הכול הוא לכיוון אחד, ובסך הכול העבודה היא מאוד מאוד פשוטה.
שאלה: מדובר פה על כך שכשהבן נופל לידי אויביו, הם מוציאים עליו את כל זעמם ונקמתם על כך שהוא התעלל בהם כשאביו שלט. האם הם קוראים לצמצום התעללות?
כן.
שאלה: יש פה ציור מאוד אכזרי איך הם הכו בו, אז זה אולי גורם לפחד.
אתה רואה איך האנושות סובלת במשך אלפי שנים ועדיין היא לא לומדת שהיא צריכה לשנות משהו בהתנהגותה.
שאלה: אנחנו מרגישים שאחד החברים בעשירייה נופל מהרכבת, מנסים לעזור לו והוא סוגר את עצמו, לא נותן פתח לעזור. איך אפשר להוציא אותו מהמצב שאליו הוא נכנס ושלא ייפול ממש מהרכבת?
תנסו לעשות משהו. אנחנו מזמן לא עשינו סעודות, עוד מעט ייגמרו ימי האבלות האלה, תשעה באב, ונוכל לעשות בשישי ובשבת סעודות וחיבורים בינינו. ראינו איזה חיבורים היו בכנס בלטיה ובעוד במקומות, שמעתי מחברים איזו התפעלות גדולה הייתה. אתם צריכים לעשות אותו דבר. בכל מקום שאתם רואים שיש איזה דכדוך, ירידה, שיוצא אוויר מהגלגלים, אתם צריכים לנפח את הגלגלים, לתת יגיעה, והכי טוב לעשות זאת על ידי מפגש ערב של גברים, של נשים, של משפחות. יש לכם היום קבוצה אידיאולוגית, תפנו אליה שתארגן את הדברים.
שאלה: בשגרה היומית של העשיריות יש מספר פעילויות ששומרות אותנו קשורים, דבוקים אחד לאחר. אבל בזמנים שבין הפעילויות האלה, הרבה פעמים הסחות הדעת של חיי היומיום מושכות אותנו ממחשבות על רוחניות, על החברים, על העשירייה. איך להשתמש במגן ובחרב כדי שנישאר דבוקים לעשירייה?
יכול להיות שאתם צריכים לארגן תורנות, שיהיו אנשים אחראיים. אנחנו קוראים שהיה כך אצל האר"י, והיו עוד קבוצות של מקובלים שהיו מארגנים תורנות קריאה סביב השעון בזוהר או בתהילים. אתם צריכים לעשות תורנות שבה חצי שעה ביום אתם קוראים. למשל למדנו עכשיו את האיגרת הזאת, תנסו לקרוא אותה שוב, ואז תראו אם יש לכם שאלות נוספות, תשאלו ונברר את האיגרת הזו עוד יותר לעומק. אני מוכן.
שאלה: למה להשפיע על מנת להשפיע פחות חשוב מאשר לקבל על מנת להשפיע?
כי אנחנו עובדים רק עם כלים דהשפעה, וזה יותר קל מלקבל על מנת להשפיע. בלקבל על מנת להשפיע אני עובד עם כלים דקבלה שלי, אני צריך לקבל ולחשוב על השפעה. בלהשפיע על מנת להשפיע אני צריך לתת ולחשוב על השפעה, ואז גם הנתינה, הפעולה עצמה וגם הכוונה הם באותו כיוון. בלקבל על מנת להשפיע אלו שני כיוונים מנוגדים ולכן זה הרבה יותר קשה.
שאלה: מהי הבדיקה שכדאי לעשות בכל פעולה בעשירייה?
כמה פעמים ביום אני נזכר שכל ההתקדמות שלי תלויה בזה שאני נמצא בידיים של החברים. כי אני את עצמי לא יכול להחזיק רגע אחד בקדושה, אבל אם החברים חושבים עליי, אז בטוח שאני נמצא במצב הטוב, וכך כל אחד בטוח באחרים.
שאלה: מתי נהיה ראויים ללב מתוקן?
מתי שתגיעו ללב המתוקן. הלב המתוקן הוא כשכולנו מחברים את עצמנו לכולם. החברים בעשירייה מגלים את החיבור ביניהם, את מרכז העשירייה, יחד.
תלמיד: יש התרגשות לקראת החזרה הפיזית שאתה רואה אותה לפנינו.
אני חושב שאנחנו באמת מתקדמים יפה וטוב, אתם מבינים את מה שאני קורא ומסביר. לכן רק ללכת קדימה עוד ועוד, למלא את שעות היום בכל רגע שאפשר בכאלה דברים. לדוגמה לקחת את האיגרת הזאת ולקרוא אותה היום שוב ושוב, ומחר יהיה דבר חדש, וכך נלך קדימה מחיל לחיל.
אני מחבק את כולם ותודה שהייתם בשיעור. עוד נתקדם, תכינו את עצמכם טוב, ותבדקו את הקשר ביניכם כי חבל שהוא לא יהיה.
(סוף השיעור)
-
כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד (תהלים נ"א, ה')↩