שיעור צהריים 07.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אקטואליה ישראלית

קריין: הנושא "שמחת תורה". תת נושא "הושענא רבה".

תלמיד: לפני שנתחיל בשיעור אני מבקש לשאול שאלה כללית יותר, החל משעות הבוקר יש במדינת ישראל הסלמה במצב הביטחוני, בפרט ביישובי הדרום, חלק מהחברים שלנו התגייס למילואים, חלק אחר מארח אזרחים מהדרום. איך אתה מתייחס למצב הזה?

כל החיים שלנו הם כך פחות או יותר. אם היינו פחות מזלזלים במיוחד ביחסים בינינו ובמצב הכללי שלנו אז לא היינו עד כדי כך נותנים לאויבים שלנו לפעול. זו ודאי בעיה גדולה וכל פצוע וכל הרוג הם דבר חשוב מאוד וגרוע, אבל בכל זאת נראה לי שעוד כמה ימים זה ייגמר.

תלמיד: שוטפים אותי פה בהמון הודעות, חברים בישראל מעדכנים שיש לפחות 40 הרוגים, 740 פצועים ישראלים ומאוד מודאגים מהמצב. מה אנחנו צריכים לעשות במצב כזה?

אנחנו צריכים להשתדל להיות בלב ונפש יחד ולקוות שזה ייגמר מהר, ובאמת נעשה כול מה שתלוי מצידנו כדי שיהיה שלום על כל ישראל.

תלמיד: מה התפקיד הרוחני שלנו במערכה הזאת?

להיות ביחד. אין יותר, ככול האפשר להיות יותר קשורים זה לזה ועל ידי כך נבטל את כל הגזירות הקשות.

תלמיד: איך לא לאבד את מצב הרוח שלנו אחרי הכנס? צברנו משהו, איך עכשיו מכניסים רוח בכל זה?

צברנו בכנס כוח חיבור אז נמשיך עם כוח החיבור הזה קדימה, נפרוץ את כל הגדרות, ובאמת אין לנו כל כך למה לדאוג מלבד דאגה לקשר בינינו שיטפל ויתקן את כל הפשעים.

תלמיד: מה לעשות עם החרדה שיש בעם ובקרב חברים, פחד כזה שמשתק?

אני לא יודע. האמת לא הייתי אף פעם במצבים כאלה של חרדה ופחד. הייתי בצבא, עבדתי בחיל האויר ולא הרגשתי אף פעם חרדות, כי ידעתי שיש איזה כוח מלמעלה השומר עליי. ואת המצבים שאני צריך לעבור אני אעבור, אין ברירה.

תלמיד: מה היחס לכוח מלמעלה השומר עליי, איך מקבלים ביטחון כזה?

זה הבורא שבכל זאת רוצה בסופו של דבר לטובתנו, על ידי כל מיני מצבים שאנחנו עוברים, לקרב בינינו ולחבר אותנו יחד כך שהכול יסתדר. על זה אין לי שום ספק.

תלמיד: אני רואה שהגישה שלך מאוד שכלתנית מאוד רגועה ומאופקת כשיש אנשים מאוד אמוציונליים, וזה תופס אותם. מדובר פה בחיים של בני אדם.

אז מה? ודאי שמדובר בחיים שלנו, מה הם החיים שלנו בסך הכול? צריך פשוט מאוד לחזק זה את זה, לתת כל אחד לחברו, דוגמה נכונה, ובצורה כזאת נעבור את הדברים האלה. עוד כמה ימים זה יעבור.

תלמיד: מה ההמלצה שלך עכשיו לאור המצב בישראל?

ההמלצה היא להירגע, להיות בקשר עם החברים ולהיות מוכן לעזור לכל אחד ואחד ונעבור זאת. עכשיו ניכנס לשיעור, מחר בבוקר ובצהרים יהיה שיעור וכך נקיים את החיים שלנו כרגיל.

תלמיד: האם אתה רואה קשר בין האחדות הפנימית בעם ישראל לבין המצבים הקורים כלפי ישראל?

ודאי, אם אנחנו לא מספיקים להיות מחוברים כמו שצריך אז מגיעים אלינו כל המצבים הקשים, הרעים, המרים. זה תלוי בנו, אנחנו בעצמנו גורמים לעצמנו.

תלמיד: איך להשתמש במצב הזה כדי לדחוף את עצמנו יותר חזק לחיבור?

אנחנו צריכים להבין שככול שאנחנו מרוחקים זה מזה. אנחנו גורמים לצרות וככול שנתחבר זה אל זה נגרום להצלחה. אין לנו שום דבר חוץ מזה, הכול תלוי רק בחיבור בינינו.

תלמיד: מה לגבי אמפטיה לתושבים בישראל, לתושבי הדרום למשל?

אנחנו צריכים להבין שמהחיבור שלנו אנחנו גורמים כל טוב לכל תושבי ישראל ובכלל לכל העולם. ואם אנחנו בחוסר חיבור אז להיפך.

תלמיד: מה עושים עם השנאה לאויב והרצון להשמיד אותו, מחשבות כאלה עוברות עכשיו באדם, בעם?

אני לא חושב שיש לנו אויב מלבד היצר הרע שלנו. קודם כל אנחנו, האגו שלנו, אויבים לעצמנו. אם כך נחשוב זה יהיה הכי נכון.

תלמיד: מה היה היחס של הרב"ש למלחמות?

גם רב"ש עבר הרבה מלחמות. הוא חי מתחילת המאה הקודמת ולכן עבר אותן וראיתי עליו כמה סבל מזה שהעם שלו היה תחת התקפה אווירית וכל מיני התקפות, אבל הוא לא עשה שום חשבון עם עצמו, היה לגמרי, לגמרי רגוע.

תלמיד: איזו תפילה צריכה להיות לנו במצב הנוכחי?

תפילה לחיבור, כי מתוך החיבור שלנו נרחיק מאיתנו את כל השונאים והאויבים.

תלמיד: למה חוסר חיבור בינינו מתבטא בהתנכלות חיצונית מהשכנים שלנו?

ודאי שזה כך, זה כתוב קודם כל בכל המקורות שלנו וזה מה שדורשים מאיתנו, שנהיה "כאיש אחד בלב אחד". ואם אנחנו לא רוצים ולא נמצאים בכיוון הזה, אז ודאי שכל האויבים קמים עלינו לכלותינו.

תלמיד: אם התחברנו כל כך יפה בכנס למה זה לא מנע מצב כזה?

למה אתה חושב שהחיבור בכנס צריך לשמור עלינו? יכול להיות דווקא ההפך, בגלל החיבור הגיע אלינו כוח זירוז נוסף, פקודה מלמעלה שנזדרז להיות מחוברים באמת.

תלמיד: מהתרשמות אני רואה שהרבה חברים קצת בשוק מהתגובה שלך.

אני תמיד הייתי כך. בכל האירועים והמלחמות שעברתי כאן אף פעם לא הייתי מזועזע ובחרדה, לא. אלה החיים, אנחנו רק צריכים לחשוב מה עלינו לעשות כדי לתקן את החיים.

שאלה: מיד אחרי שיעור הבוקר נשים התאספו בזום לתפילה משותפת וישבנו בזום משותף כמעט 6 שעות. אני רוצה להודות לחברות, לבורא, לעשירייה פתח תקווה 2 שאספו את כל הכלי העולמי לתפילה משותפת. באיזשהו שלב בזום היו 220 גברים והשאלה היא איך אנחנו יכולות כנשים לדרוש ולחייב את הגברים שלנו לתפילה כזאת כל יום? איך לעשות את זה?

אתם צריכים בעצמכם לחשוב על זה ולהחליט, אני לא יודע כמה אתם מאורגנים, כמה אתם מסוגלים לבצע זאת פעם או יותר פעמים ביום, אבל אפשרות כזאת קיימת לכולם, כך שקדימה, זה בטוח יעזור.

שאלה: המצב בישראל כרגע הוא נראה כמו אסון לאומי שלא היה פה מזמן, אם היה פה אי פעם. יש עשרות הרוגים כרגע, מאות פצועים, כמעט אלפים, ויש הרבה צעירים חטופים בעזה, גם כנראה עשרות. איך להתייחס לדבר כזה?

להתייחס? זה פספוס גדול בביטחון שלנו ועד כמה שאנחנו לא מעריכים את השכנים שנגדנו זו בעיה גדולה. זו לא פעם ראשונה, אלא זה כל הזמן חוזר על עצמו ואנחנו כל הזמן מדברים על חיבור בינינו שקודם כל הוא צריך להיות ואיך שאנחנו צריכים להתחבר אנחנו עדיין לא שומעים. אלא על מה העם עכשיו חושב, איך לעשות כל מיני תהלוכות במרכז תל אביב זה כנגד זה. אז מה אתם רוצים, שיהיה מצב אחר? ודאי שלא. יותר ויותר מתאספים גרעינים של שנאה וכך אנחנו מגיעים שוב למלחמה, שוב למלחמה. זה לא עוזב אותנו.

תלמידה: אתה רואה קשר בין עוצמת השנאה שהתגלתה פה בזמן האחרון שהתחילו לריב אפילו על התפילות לבין עוצמת המכה הזאת?

ודאי. זאת קודם כל הסיבה שכל ישראל שונאים זה את זה. חס ושלום, אני לא חושב שממש כל ישראל, אבל באמת זה מה שקורה, אז איך יכול להיות שאנחנו נחיה בשקט וברוגע, בחיבור. לא. הכול תלוי רק בנו וזו הבעיה.

תלמידה: הבורא יצר סיטואציה במדינת ישראל שאנשים נעולים בבתים בכל הארץ, מפחדים לצאת עכשיו, להוציא את האף שלהם החוצה. מה המסר מהבורא, זה משהו מאוד חזק הוא מנסה לעשות פה, איך אנחנו מתייחסים לזה בשיא הרצינות ומגיבים לזה הכי נכון שיש? מה הוא רוצה בדיוק?

מה הבורא רוצה? אני חושב זה מובן לנו, הוא רוצה שאנחנו נהיה כאיש אחד בלב אחד ושנדאג זה לזה, נהיה מחוברים כך שהוא יכול להתלבש בינינו, להתגלות בינינו ואנחנו לא מתקרבים למצב הזה.

שאלה: מה בדיוק קורה בעולם? יש כזאת התרשמות שהסתיימו להם שנות השלום, תקופות רגועות, גם אנחנו כאן תחת הטילים כבר שנה וחצי, אפילו מקיימים את הכנס תחת הטילים אנחנו לא רואים לזה שום סוף. לאן העולם מתקדם? איך אתה רואה את זה?

העולם מתקדם להכרה של האפסיות שבו, של החטא של השנאה ההדדית, של היחסים האגואיסטיים. כל זה מסייע לנו בסופו של דבר להרים את הראש ולדרוש מהבורא את התיקון.

תלמיד: איזה תיקון עלינו לדרוש? יש איזה חלק של העולם שהוא נגד העולם הנורמלי, כמו השכנים שלכם, גם השכנים שלנו, יש איזה סדר בעולם ויש כאלה שנגדו, אז איזה תיקון נדרש פה?

בכל זאת זה תלוי בכולם, זה תלוי בכולם. צריך בהכרח להשתדל להסביר לאנשים שהכול תלוי רק ביחס טוב של אדם לאדם. זה נשמע אולי נאיבי, אבל כעיקרון כמו שאנחנו לומדים, על זה מתבססים כל הכוחות הטובים שבטבע, שרק יכולים לעשות מאיתנו אנשים נורמאליים.

תלמיד: מה זה אומר שיעבור התיקון ואז הכוחות האלה יעשו אותנו אנשים נורמאליים. מה השכנים שלכם עכשיו יהפכו לטובים ויגידו שאוהבים?

כן, בלי ספק.

תלמיד: מה עלינו לעשות בשביל שזה יקרה? לבקש עבורם, עבור אותם המחבלים שהם איכשהו יגיעו להכרה הזאת? מה בדיוק לבקש?

ודאי, שקודם כל אנחנו נגיע להכרה שהעתיד הטוב תלוי ביחסים הטובים שבינינו.

תלמיד: אנחנו מתאספים, היה לנו כנס מופלא, אנחנו כל יום בשיעור, מה זה אומר יחסים טובים בינינו שאמורים להסתדר כדי לתקן את המצב?

אנחנו צריכים להיות קרובים יותר זה לזה בלבבות.

תלמיד: מי אילו, החברים בעשיריות?

כן, לפחות החברים בעשיריות.

שאלה: אמרת שאנחנו יוצאים לדרגה חדשה, דרגת האדם, המדבר, כל האנושות. מצד אחד את כל התיקונים אנחנו עושים בפנים כשאנחנו מתחברים בינינו, ומצד שני עלינו להפיץ החוצה. במה כדאי עכשיו בזמן הזה לרכז את הכוחות שלנו?

קודם כל לדאוג לקשר טוב וחזק בינינו.

שאלה: כשאדם שומע כל הזמן שהכול תלוי בו והכול בגללו, מה הוא אמור לעשות?

הוא אמור לחשוב איך הוא מתקשר יותר קרוב לחברים שלו בעשירייה וכמה שיותר מתחבר איתם, ויחד הם מעלים את הבקשה שלהם לחיבור בינינו לבורא.

תלמיד: כשאנחנו מתקשרים יותר בינינו, מה קורה בעולם?

מה קורה בעולם? כשאנחנו מתקשרים אז העולם מקבל דרכנו כוח גדול חיובי לחיבור.

תלמיד: עשינו עכשיו כנס הגענו לאיזו דרגת חיבור בינינו. הדבר הזה השפיע על העולם?

הדבר הזה השפיע על העולם, אבל כנראה שזה לא מספיק.

תלמיד: ככל שאנחנו מתחברים יותר בינינו זה יוצר יותר חיבור בעולם? או שזה יוצר איזו הכרה בעולם לאיזה מצב.

זה יוצר איזו הכרה בעולם זה שאנחנו עשינו את הכנס אנחנו גרמנו להתפרצות כוחות עליונים, אבל זה שאנחנו בעצמנו בכל זאת לא ראויים להשתמש בהם נכון, אז זה גרם להתפרצות כוחות רעים. וכך זה קורה.

תלמיד: מה חסר לנו כדי להשתמש נכון בחיבור שאנחנו משיגים? מה יגרום לזה שהחיבור שלנו לא רק יביא להכרה בעולם אלא גם בפועל ישנה את העולם?

עד כמה שאנחנו מסוגלים, צריכים להתחבר, להתחבק ולהתקרב זה לזה, לב אל לב, ולבקש את הבורא שימלא את לבנו, וכך שכולנו נגלה את עצמנו בו.

שאלה: קודם כל אנחנו רוצות להביע את האהבה שלנו והקרבה וההשתתפות לכל הכלי הישראלי. אנחנו יודעים בדיוק מה אתם עוברים. אנחנו יודעים מה זו מלחמה. כולנו איתכם. השאלה היא, אתה כל כך רגוע. תוך השנה וחצי שעברנו לא כל כך למדנו להיות רגועים. איך ללמוד להיות רגועים ויחד עם זאת לבקש נואשות מהבורא את השלום? איך להסתכל על זה נכון? תלמד אותנו.

אני לא חושב שאני יכול ללמד אתכם ולהעביר לכם את הרגשות שלי, אבל בהדרגה זה יגיע. זה יגיע באותה המידה שאתם תתחילו להרגיש שהכול נמצא בידיים של הבורא.

תלמידה: אתה מלמד אותנו על תפיסת המציאות, שכביכול העולם הזה לא קיים ויש נסיבות כדי לגרום לנו למצב מסוים. היינו בכנס, וכל מה שקרה אתנו חיצונית באמת עזר לנו לגלות בתוכנו הרבה אהבה והתחברנו באופן טבעי. מה שקורה עכשיו גורם להתגלות שנאה בתוכנו, כי כשתוקפים אותך אתה שונא את האויב. גם אנחנו התחברנו לרגש הזה ואנחנו שונאים את מי שתוקף את ישראל וכולנו נמצאים בשנאה ובפחד.

האויב הזה נמצא בתוך הלב שלנו, בלב שלנו.

שאלה: האם יעזור לנו לתפוס את המצב כך שהוא הוכן על ידי הבורא, שהוא סידר כך את המציאות החיצונית, שאחרי האהבה הגדולה שהתגלתה אנחנו שוקעים בתוך שנאה גדולה? האם הוא גרם לנו לנסיבות שמגלות את השנאה?

בוודאי.

תלמידה: אנחנו יושבים, מפחדים, ורוצים שהטובים ינצחו את הרעים, אבל מפספסים את העיקר.

עלינו להבין שהכול תלוי בלבבות שלנו. ככל שבלבבות שלנו נהיה יותר קרובים זה לזה, לפי זה ימלוך השלום בעולם.

תלמידה: האם דווקא עכשיו להרגיש את השנאה שיש בתוכנו ובנוסף להמשיך לתקן?

כן, זה מה שחסר לנו, אך ורק אהבה והתקרבות בינינו, בכלל בין כל בני האדם בעולם.

שאלה: כשאנחנו מתאחדים כמו שעשינו בכנס, אז האור מגיע ומתקן אותנו. איך זה משפיע על כל אחד מאתנו באופן אישי, על הקבוצה, על האומה, על העם שסביבנו?

הכול מנענע את כל העולם ובהתאם לזה את האומות, את הקבוצות, את המדינות, והכול כדי להביא אותנו להחלטה נכונה על החיבור בינינו, "על כל פשעים מכסה אהבה", זה מה שאנחנו צריכים להבין.

תלמידה: כשהייתי בכנס, הרגשתי שאני האדם הכי גרוע בעולם, ראיתי אנשים מדהימים. ואחרי יומיים שסבלתי, הרגשתי רק רצון להתפלל לבורא שכל העולם יגיע למצב שהוא רוצה באיחוד. הרגשתי שהבורא רוצה את זה מאתנו, כדי שנרצה להתחבר ולהיות באהבה.

כך צריכים להמשיך והכוחות הטובים יתגלו בעולם שלנו.

שאלה: הטבע האגואיסטי שלנו מסודר כך, שאנחנו מתחילים להרגיש שנאה, כעס ואת כל השליליות שיש מסביבנו, לפעמים זה קורה גם בקבוצה ובעשיריות. ואז אתה מתחיל להימנע, כביכול לברוח מהעבודה, כי אתה לא יודע איך להתמודד עם האגו הכול כך גדול, אתה מבין שאין לך מספיק כוחות. מה עלינו לעשות כדי לא לברוח מהרע הזה?

באמצעות הקשר עם החברים, רק זה מה שיכול להחזיק אתכם ולכוון אתכם לכיוון הנכון.

תלמידה: ואם זה מתגלה דווקא בקשר בין החברים?

טוב מאוד, תמשיכו להשתדל לאהוב אותם.

שאלה: אנחנו שומעים הרבה פעמים את הדוגמה של החור בסירה. איך להחזיק את הערבות, לא לפחד ולהיות עקבי בעבודה?

רק על ידי התמיכה של החברות, אין שום דבר חוץ מזה. ואחרי זה את יכולה לפנות לבורא.

שאלה: מה לעשות כדי שכל העשירייה תגיע להרגשת ההכרחיות לפנייה לבורא יחד, וכמה חשוב שזה יקרה יחד? במיוחד ברגעים הקשים נראה שמישהו בעשירייה לא כלול בחיסרון הכללי.

זה לא משנה, הבורא אוסף את כל התפילות יחד.

שאלה: בזמן שניסיונות כאלה מתגלים עכשיו בישראל, האם אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו לגלות שנאה כפי שהיא מתגלה כרגע בינינו? ואיך להשתמש בכוחות הטובים כדי לא לאפשר לזה להתפרץ?

אנחנו לא צריכים לשנוא מישהו, אלא אנחנו צריכים רק לאהוב את החברים שלנו ולהשתדל עם האהבה הזאת להתקרב לבורא.

שאלה: שמעתי ממך שעכשיו אנחנו צריכים בעצמנו לממש את המדרגה שהתגלתה בכנס. במצב שהתגלה כרגע, איך לא ליפול מהאמונה למעלה מהדעת כולנו יחד, ולהתייחס בהודיה לאפשרות להעלות את כל העולם לדרגת האהבה?

במאמצים משותפים, יותר מזה אני לא יכול להגיד.

שאלה: כשבן אדם מתחבר, הוא לא רוצה לגרום נזק לאף אחד. עכשיו אני רואה שלחזק את החיבור זה כל כך חשוב. חיבור זה לא מילה, זה באמת החיים שלנו. איך אנחנו יכולים לחזק את זה שאין עוד מלבדו והוא טוב ומטיב בכל מיני מצבים שאנחנו עוברים?

אנחנו בהדרגה מתקרבים לחשוב טוב כל אחד על האחרים. אחר כך נתחיל להרגיש שבאמת בקשר בינינו אנחנו יכולים להשיג מצב מיוחד, חיים מיוחדים, ולאחר מכן נתחיל להגיע למצב שיתגלה לנו מה זה חיבור. אין דבר כזה בעולם שלנו, אין. זה הקשר בין האגו של כל אחד לחברו כשבתוך האגו הזה מתגלה הבורא, ואז מתחילים להבין מה זו אהבה, חיבור, אחדות, וכולי.

תלמידה: אנחנו מבינים שדרך מצבים מורכבים כאלה הבורא מקרב אותנו אליו, אנחנו מרגישים את זה. אנחנו, החברים והחברים שעכשיו נמצאים בתוך המצב הזה יחד עם הישראלים, ממש זכינו מאת הבורא להרגיש לא רק בלב אלא גם ממש בבשר את חשיבות החיבור, את חשיבות התפילה המשותפת. אנחנו מרגישים שזכינו לתפילה החזקה הזאת. בואו נעשה זאת יחד.

תודה.

שאלה: האם המצב הנוכחי בארץ הוא הזדמנות להפצת המסר של איחוד העם או כרגע רק התפילה שלנו תעזור?

טוב מאוד מה שאת אומרת, דווקא להפיץ את הידיעה שאיחוד העם זו הצלה מכל הצרות.

תלמידה: האם להדגיש את הנקודה הזאת על ידי מסר פשוט ובצורה רחבה?

כן, בצורה רחבה. כל מה שמגיע הוא כתוצאה מזה שנלחמנו בתל אביב ובכל מיני מקומות, רצינו להשפיל זה את זה ולזרוע שנאה בין זה לזה, ולכן קורה מה שקורה עכשיו.

תלמידה: איך לזרז את האיחוד הזה, כי אנחנו רואים שהקצב של האיום שמזיז אותנו הוא מאוד מהיר?

הקצב יהיה עוד יותר מהיר, כך גם כתוב בתורה, שבבוקר לא תדע מה יהיה ביום וביום לא תדע מה יהיה בערב ומי יוליד לי יום חדש¹.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לזרז את התוצאה החיובית, את הפתרון שהוא איחוד העם?

רק ביחסים בינינו. אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות חוץ מלהגיע ל"איש את רעהו יעזורו", כל ישראל חברים וכולם אוהבים זה את זה.

שאלה: הבנתי מהלימוד שלנו שאנשים שנמצאים מחוץ ללימוד לא יכולים לתקן את המצב, אין להם עשיריות ואין להם נקודה שבלב. מה יכולה לעשות היציאה שלנו להפצה?

בכל זאת לספר להם שעל ידי התקרבות הדדית רגילה בין בני אדם אנחנו יכולים להטיב למצב שלנו.

תלמידה: אם בלב האדם יש שנאה, אז הוא לא יכול לתקן אלא רק אנחנו יכולים לתקן זאת.

זאת הבעיה, שאנחנו שונאים עד כדי כך זה את זה. רואים זאת בתהלוכות ברחוב דיזנגוף ובכל מיני מקומות בתל אביב, עד כמה מנסים לקלל ולפגוע זה בזה. עלינו להבין שרק אנחנו מזמינים את כל המלחמות האלה עלינו.

תלמידה: כשאדם נמצא במצב של שנאה, אז אנחנו יודעים מה לעשות כי יש לנו עשירייה וכלים, אבל מה יכול לעשות אדם שהוא בחוץ?

לפחות לשאול את עצמו למה הוא נמצא כל הזמן בבעיות, ולפי זה הוא יוכל להבין שכל הבעיות האלה מגיעות מתוך השנאה שלו לאחרים.

שאלה: בזמן הכנס הצלחתי להכניס את כל חבריי אל תוך הלב שלי, להתבטל לפניהם, והצלחתי בזה הודות לך, לרב"ש ולבעל הסולם. אני מציב אותך הרבה מעליי, וכאשר אתה אומר שחבריי מתוקנים, אז אני מקבל זאת באמונה למעלה מהדעת, אני מקבל שהחברים שלי מתוקנים, אין לי שום בעיות עם החברים שלי ואני מוכן לעשות עבורם הכול. האם דרכי כלפי החברים נכונה?

הכול נכון, תמשיך.

שאלה: בכנס הרגשנו קשר חזק מאוד ועכשיו אחרי הכנס אני מרגישה שחסר קשר בינינו ואני סובלת. האם עכשיו אני צריכה לבקש מהבורא קשר יותר חזק בדרגה חדשה, או שאני צריכה פשוט לעבוד כרגיל ולא לבקש לעצמי בגלל הסבל שלי?

אם את רוצה לעזור לעצמך ולאחרים, אז עליך לדאוג רק לחיבור טוב שלך עם החברות ואת תראי עד כמה זה עוזר.

שאלה: אנחנו עוברים עכשיו אחרי הכנס דברים כאלה מאוד חזק, ולפנינו יש את הכנס הבא שלנו. איך לחזק את הקשר כדי להרגיש את ההרגשות בלב שלנו?

אני חושב שבכך שאנחנו עכשיו יחד לומדים, מדברים, יום יום מתקשרים, כך אנחנו בעצם מכינים את עצמנו לכנס הבא שיתקיים בעוד שלושה חודשים, ממש בקרוב. אז נחזק זה את זה, נתקרב ויהיה בסדר. אני בטוח שבכנס הבא נהיה כבר הרבה יותר מחוברים, מהודקים, נרגיש ממש את הלבבות, ודרך הלב הכללי שלנו נגלה את הבורא שממלא את הלב המשותף שלנו.

שאלה: אמרת שיש לנו רק אויב אחד בלב. מי האויב שבתוכי?

האגו שלך, שום דבר חוץ ממנו.

תלמיד: מה ההבדל בין האני לרצון לקבל שלי?

אני זה הנקודה שבלב, "חלק אלוה ממעל", והאגו שלך הוא כל היצר הרע שהבורא ברא. עליך לתקן את עצמך על ידי הקשר איתנו ועם הבורא, כך שהיצר הרע שלך לא יפריע לך להיות מחובר לכולנו.

תלמיד: האם החשבון של בורא טוב ומיטיב הוא כלפי הנקודה שבלב ולא כלפי הגוף?

ודאי, כן.

תלמיד: האם עכשיו כשיש לנו מלחמה כזאת, אבל אנחנו חושבים שאין עוד מלבדו והוא וטוב ומיטיב, אז הוא עושה טוב כלפי הנקודה שבלב שלנו?

כן, תמשיך יחד איתנו ותראה שהכול יסתדר.

שאלה: האם יש בעם איזושהי הכנעה והוא יכול לשמוע עכשיו יותר את המסר שלנו או שהעם עדיין קשה עורף?

העם קשה עורף, הוא צריך להבין שבשנאה שלו בכל חלקי העם זה אל זה הוא הזמין את כל המערכה שעכשיו קמה ומגיעה אלינו, ולא שיש כאן עוד איזה כוח נגדנו. בסך הכול אם אנחנו עושים טוב, אז יהיה לנו טוב, אם נעשה רע, אז יהיה לנו רע, אנחנו קובעים, ועל זה כתוב בכל המקורות שלנו.

תלמיד: האם יש הכנעה בעם והוא ישמע את המסר או שהוא עדיין ימשיך בשלו גם אחרי המלחמה שהתחילה?

ברגע שאנחנו משתנים, אז ודאי שבכך אנחנו פועלים עליו.

תלמידה: האם יש כוח בתפילה של בני ברוך לשנות משהו ולמנוע את האסונות?

כן.

שאלה: לפני סוכות היה אירוע של איחוד וחיבור בתל אביב עם אלפי משתתפים. אנשים הגיעו במטרה להתחבר ולהתאחד אבל זה לא היה קשור לשום גילוי של בורא והם לא היו תלמידים שלומדים את חכמת הקבלה. האירוע בוצע על ידי ארגון שלא קשור אלינו והאירוע הבא יהיה אולי בעוד כמה חודשים. עד כמה חשוב שנהיה מעורבים וננסה איכשהו להביא גם את האג'נדה שלנו ואת הרוח שלנו לאירועים מסוג כזה?

יש לנו אירועים משלנו, אבל ודאי שאנחנו לא מתנגדים לשום אירועים שעוסקים בחיבור.

שאלה: לאחרונה היו הרבה כנסים ובאמת כנסים מוצלחים. למה קורה שאחרי כל כנס אנחנו מקבלים או קורונה או רעידת אדמה בטורקיה או עוד איזושהי מכה, ועכשיו יש מלחמה בישראל? מה עשינו לא נכון? מה עלינו לשנות?

עלינו לשנות את הלבבות שלנו, כדי שבאמת נימשך ללב של האחר וכל אחד ירגיש בליבו את ליבו של חברו.

תלמיד: אבל זה מה שהיה בכנס.

זה היה בכנס, חלקית זה נכון, במשהו זה היה בכנס, כן. אבל עכשיו אחרי הכנס, הבורא חפץ לתת לנו תנאי חדש, ואם נתעלה מעליו, באמת נתקדם.

תלמיד: איך?

איך? מאוד פשוט, בקירוב לבבות.

שאלה: נראה שאנחנו מושכים אור ללא הכנה מספקת של חסדים. האם אנחנו צריכים להרחיב בחסדים יותר בעבודה פנימית של כל אחד מאיתנו, או יותר בהפצה?

אתה צודק, אנחנו צריכים יותר חסדים.

תלמיד: בעבודה הפנימית של כל אחד מאיתנו או יותר בהפצה?

גם של כל אחד, וגם של כולם יחד.

שאלה: האם יהיה נכון לומר שגם המלחמה והמוות הם תיקון?

כן, אבל כעיקרון זו דרך לא רצויה.

שאלה: התחברנו בזום כ-300 נשים ישר אחרי שיעור הבוקר ועד שיעור הצהריים במשך כ- 7 שעות. קראנו תהילים, קטעי מקור, והיו בינינו נשים מהכלי העולמי. קודם כל אני רוצה ממש להודות להן, הן נתנו לנו המון כוח, והיינו מאוד זקוקות לכוח הזה.

אנחנו נמשיך את התפילה בזום עכשיו אחרי השיעור. על איזו כוונה לשמור, מה לבקש מהבורא במהלך החיבור כדי שנשתמש במצב הגשמי הקשה הזה, במטרה לחזק עוד יותר את החיבור בינינו?

אנחנו צריכים לראות לפנינו רק מטרה אחת, האהבה בינינו. קודם בין כל חברי "בני ברוך", גברים, נשים, שתהיה בינינו נטייה אחד לשני באהבה, ואחר כך שיתחברו לזה ככל האפשר, יותר אנשים, כי זה מה שמציל אותנו.

שאלה: אנחנו שמים לב שאחרי כל כנס אנחנו מקבלים מצבים לא רצויים, כיוון שהבורא נותן לנו אור חכמה. איך בדיוק ליצר יותר אור חסדים?

אור חסדים הוא אור של התקרבות, וזה מה שחסר לנו, אור של התקרבות לבבית.

תלמיד: איך להתעלות מעל ההרגשה הזאת, שהטובים כביכול ינצחו את הרעים, איך להתעלות מעל זה?

אני באמת רוצה שהטובים ינצחו את הרעים. מה לעשות עם זה?

תלמיד: אנחנו רוצים שהטובים ינצחו את הרעים, את אלו שמתקיפים, זה מה שאני רואה בעיניים שלי. איך להביא את זה למצב נכון?

לראות שכולכם רוצים להתאחד כאיש אחד בלב אחד, כדי שכל הזמן יהיו לכם כוונות טובות, ויחס טוב לכל החברים.

תלמיד: לטובים ולרעים? אנחנו רוצים לאסוף את כל הכוונות, אז אני רוצה שהטובים ינצחו את הרעים. אבל איפה כאן תהיה התאספות של כל הכוונות, איפה הטובים ואיפה הרעים?

בתוך העשירייה, כל אלה שרוצים להתחבר נקראים ה"טובים", ואלה שלא רוצים או מתעצלים נקראים ה"רעים".

תלמיד: ברגע שיורדים הדינים, כפי שקורה עכשיו, ואם חלילה יהיה חושך לפני הזריחה, איזה רגשות עלינו להרגיש?

שהכול נעשה בשבילנו, ועלינו ללכת קדימה ביתר התקרבות וחיבור בין כולם, וכך ננצח את כל המכשולים.

שאלה: אני חוזר הביתה מחר, ויש לי איזו הרגשה שמצד אחד אני חוזר הביתה, ומצד שני אני מרגיש כאילו אני עוזב את החברים פה בתוך המצב כזה. איך להתייחס לזה? איך זה יתיישב בתוכי?

סע בשלום, תגיע הביתה בשלום, והכול יהיה בסדר, גם כאן וגם שם. הכול נמצא בידי הבורא ואנחנו נתפלל על השלמות של כל הכלי שלנו, על "בני ברוך", על כל אחד, על כל העולם יחד, וגם מסביב. אל תדאג, אתה יכול לטוס בשקט.

תלמיד: זה מצב מאוד קשה בשבילי, אני מקווה שאני אתגבר על זה.

אז תישאר עוד שבוע, אין לנו שום בעיה. הכול יהיה בסדר.

שאלה: אנחנו מבינים שלא צריך לתת תשומת לב לאויבים שלנו, אלא לעבוד בינינו על העבודה שלנו. האם הבנתי נכון?

כן, נכון.

תלמיד: העולם החיצוני, האם הוא איזו בבואה של מה שיש בלב שלנו?

כן.

תלמיד: אז בצורה כזאת אנחנו מבצעים את התיקון, כאיש אחד בלב אחד, להתחיל מתיקון הלב שלנו ומשם החוצה.

כן.

שאלה: היום הרגשנו במיוחד את המצב המתוח הזה, והייתי רוצה להתחיל מהודיה. היום או מחר החברים נוסעים הביתה, והייתי רוצה להודות לך על כך שאתה נותן לנו את הכוח הזה, את הביטחון ללכת קדימה למרות מה שקורה, ולראות בקשר הזה בינינו את הבורא, ואת ידו הרחמנית. אני מבקשת ממך כמה מילים של תמיכה לחברות שלי שנסעו ונמצאות בשדה התעופה, שהן יגיעו הביתה בשלום וכולנו נמשיך יחד. תודה ענקית לך על כל מה שאתה עושה עבורנו, אנחנו יחד איתך בעבודתך.

אני מאוד מקווה לראות אתכם כבר באמצע או בסוף השבוע בשיעורים, ובטוח שהכול יהיה טוב, תעבירו לכולם ד"ש.

שאלה: האם ריב עמוק בין שני חברים בעשירייה יכול להביא לתגובה מיידית בעולם החיצון כמו פרוץ מלחמה, או שזו מיסטיקה אם כך נדמה לנו?

לא, זו לא מיסטיקה, זה יכול להיות. זה לא תמיד צריך לקרות, אבל זה יכול להיות.

תלמידה: נראה לי שכך זה קרה היום.

כן.

שאלה: במצב כזה, איך לעורר שמחה וביטחון בלבבות החברים? מאז שיעור הבוקר אנחנו קראנו תהילים פרק 27 וזה תמיד מעורר ביטחון בבורא. הרגשתי למרות שבחוץ יש מלחמה, בתוכנו יש שלום וחיבור. איך אפשר להשרות ביטחון כמו שמבטא דוד המלך בתהילים?

כשאנחנו קוראים תהילים ורוצים שהכוח של דוד המלך ייכנס וימלא את ליבנו, אז זה יקרה.

שאלה: מאוד ברור בשכל כאילו וגם מורגש שמה שקורה בחוץ הם רק תמונות וכל האמת בתוך העשירייה. והכול תלוי ביחסים בינינו בכמה שנפתח את הלבבות אחת לחברתה אפילו בתוך העשירייה. אבל דווקא זו הבעיה. לפי הרגשתי אנחנו עושים כול מה שאפשר ומעבר, גם תפילות וגם מפעילים את כל המאמצים וכל הכוחות. מה אפשר עוד להוסיף? אין הרגשה שעדיין פותחים את הלבבות שממש נכנסים אחת לתוך השנייה, שממש יש אהבה. איך להזיז את זה?

עוד קצת, ועוד קצת ועוד קצת כך אנחנו מזיזים. סבלנות וזה צריך לקרות כבר בזמננו. כמו שכותב בעל הסולם - אנחנו נמצאים אתכם בתקופת הדור האחרון.

שאלה: אנחנו השקענו כוחות גדולים בכנס, גם פיזית גם פנימית, מנטלית וכולנו מתכוננים שתהיה לנו ירידה, איזו התקררות. החדשות שקיבלנו הראו לנו שאנחנו עדיין צריכים להמשיך להתאמץ בחיבור. הבורא מראה לנו שאנחנו צריכים לעבוד יותר ולא להתקרר. האם אנחנו יכולים להגיד שהרימו לנו את היעדים למעלה?

ודאי. כל מי שהיה בכנס העלו לו את הרמה ולכן אנחנו חייבים להיות מוכנים להתנגדות מסוימת פנימית וחיצונית, כדי להתגבר על המדרגה הבאה.

תלמידה: יש עכשיו תוכנית מאוד גדולה בהפצה גם בעברית גם ברוסית, בכל הקבוצות כנראה. אולי צריך שישתתפו יותר חברים בתוך פרויקט ההפצה, שיתעסקו יותר בהפצה אחרי כל כך הרבה כוחות שהשקענו בכנס?

עכשיו הזמן ראוי לזה בעקבות המצב, כן.

שאלה: המצבים האלה באמת של חרדה, של סכנה, באמת מוציאים אותנו ליגיעה יותר גדולה, גם כמותית גם איכותית. מה אנחנו צריכים ללמוד מזה והאם אנחנו אמורים לעשות את היגיעה ביום יום ואם כן - איך זה אפשרי?

זה אפשרי, כך אנחנו צריכים לעשות. יגיעה יומיומית בקשר בינינו עם החברים או עם החברות ובבקשה שלנו לבורא שיחבר אותנו ויתגלה בינינו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

תלמידה: איך לשמור על מתח כמו שעכשיו אנחנו נמצאים בו גם כשאין משהו חיצוני שדוחף אותנו?

אנחנו צריכים לייצר את המתח הזה בינינו, מתוכנו, אפילו שאין שום סיבה.

שאלה: אמרת שבהדרגה אנחנו נתחיל להרגיש שהכול נמצא בידיים של הבורא. בהמשך לשאלה של איך זה שאתה כזה רגוע ואיך גם להגיב ככה. איך אנחנו יכולים להתקרב באמת להשגה שהכול נמצא בידיים של הבורא, במיוחד כשאנחנו ממש מוצפים ברשתות החברתיות ובוואטסאפ וכל שנייה עגולה אנחנו מקבלים סרטונים לא פשוטים מהמצב שקורה כרגע?

אני חושב שלא כדאי לקרוא משהו, לראות משהו בקשר לכל האירועים האלו, אתם יודעים שזה הכול אינטרסים. כל מיני אנשים שאין להם שום אחריות והם עושים רק כדי להעלות את הרייטינג שלהם. בשביל מה לכם לפתוח שוב ושוב דפי אינטרנט או משהו ולשטוף את עצמכם עם מה שהם כותבים? לא כדאי.

תלמידה: אז איך באמת להגביל את עצמנו? כי אנחנו נעזרים בכלים האלה לעשות את ההפצה ואנחנו נמצאים שם די הרבה.

עזבי את ההפצה לשבוע ימים, תירגעי, שום דבר לא יקרה. אנחנו צריכים לגשת להפצה ולגשת בכלל לבירורים במצב שאנחנו מרגישים את עצמנו מחוברים יחד בביטחון פנימי וזהו.

שאלה: שמענו ממך שרב"ש היה מחובר בזמן צרה או מלחמה לחדשות והרגיש שכל אחד הוא הבן שלו.

הוא שמע רק דקה אחת מכל חדשות, בהתחלה בדרך כלל. אז היו מדברים לעניין. ואחר כך היה אומר לי "תסגור מהר".

שאלה: אנחנו שומעים אפילו לדקה שיש אלפים פצועים ועשרות הרוגים, ושבויים וילדים ותינוקות ומצב מאוד מביך וכואב. איך אנחנו יכולים להרגיש שגם אלה הילדים שלנו, דם מדמנו ונזעק לבורא. איך אתה מציע שנעשה את זה?

קודם כל להירגע, לא להיכנס להיסטריה. זה דבר אחד. דבר נוסף, להבין שאין יותר חזק מלהתפלל לבורא שהדברים האלה ייפסקו ויצאו ויתרחקו מהעולם. בבקשה תתכנסו יחד, על זה תתפללו והכול יסתדר. ואם אתם מדברים אחד עם חברו אז לא להעביר כל הזמן את החדשות האלה. אם אני שומע אלף פעם אותו משפט בחדשות, אז כאילו קורה אלף פעם, אז תירגעו.

שאלה: איך להיות בראש שלך למרות המצב, גם אם זה לא כל כך נראה לנו?

אני לא יודע מה להגיד לכם, עבדתי בחיל האוויר ואני לא יודע למה יש מקום להיסטריה.

שאלה: סליחה שאני אומר, יש חברים שכותבים לי שהתגובה שלך מנותקת מהמציאות.

מנותקת. בסדר, מה לעשות, אני מנותק מהמציאות. אני פונה לבורא ומבקש ממנו השתתפות נכונה וטובה עם כל עם ישראל בימים אלה בשדה הקרב. זה הכול, מה עוד אני יכול לעשות? להתחיל עכשיו בהיסטריות, "אוי ואבוי מה קורה", אני לא חושב שזה לעניין, אנחנו צריכים לקבל דוגמאות מאנשים שנמצאים במצב רגוע, שיודעים לשמור על עצמם, וכך יהיה. גם אני עברתי בחיים כל מיני מצבים לא נעימים, עברתי כמה ניתוחים, נפטרו בידיים שלי גם אימא, גם אבא וסבתא, מה לעשות? אין מה לעשות, אנחנו צריכים להבין שאלה החיים ואנחנו נמצאים כאן בעולם הזה כדי בכל זאת לפנות לבורא ולבקש ממנו את ההשתתפות שלו.

אל תדאגו הכול יסתדר ויהיה בסדר. כמה עוד יש לנו לחיות בעולם הזה? נחיה את החיים האלה כך, שבאמת נעלה בדרגה הרוחנית. בשביל מה נתנו לנו חיים? רק כדי לעלות עוד יותר בדרגה הרוחנית.

תלמיד: במה החברים צריכים לחזק זה את זה עכשיו?

שהכול יהיה בסדר, הכול תלוי בחיבור בינינו. ואנחנו כן רוצים להיות קשורים זה לזה, בחיבור טוב ויחד לבנות מקום שהבורא יוכל להתגלות בו ולשמוח מאיתנו. ואנחנו רוצים לשמח אותו.

שאלה: היום יום מאוד מיוחד, זה בעצם שמחת תורה. איך נוכל לצאת מהיום הזה בצורה משמחת, לחגוג את קבלת התורה?

כול מה שצריך להיות, זה רצון לשמוח ביום כזה, להיות שמחים בקשר בינינו מפני שיש לנו שיטה איך להתחבר בינינו, שנקראת "תורה".

תלמיד: ברגע שהיו ההתקפה וירי הטילים, נכנסנו להלם. איך נוכל להתגבר ולתת לכולם את הרגשת השמחה מהתורה?

התורה לא יכולה להתגלות אלא מתוך צער, מתוך לחץ, ולכן מה שיש לנו היום, אלה התנאים מהם עלינו לעלות יותר למעלה ודווקא בזכות זה שכך אנחנו מתקיימים, נתקרב לבורא. זה הכול.

שאלה: יש הרגשה שבכנס קיבלנו אור גדול מאוד. האם יש דבר כזה לקבל אור נכון או לא נכון?

לא, קיבלנו הכול נכון. עכשיו אנחנו צריכים לקבל כמה זעזועים עד שהאור הזה ייכנס פנימה לתוכנו, יתיישב בנו ואז נקבל אותו בצורה הנכונה. כך זה יהיה.

שאלה: אנחנו יכולים לפחד כבהמות, להילחם זה בזה. איך להרים את חשיבות הבורא כך, שנתנתק מהבהמה שלנו ושהבורא ומה שהוא רוצה מאיתנו, יהיה עבורנו החשוב ביותר?

אנחנו יכולים להשיג הכול רק דרך חיבור, דרך קשר בינינו, ככל שנתחבר בצורה יותר קרובה, צמודה, נשיג יותר גובה, ואין מה לפחד הכול יסתדר כמו שצריך. אבל זה רק בתנאי של התקרבות בינינו.

תלמידה: איך לראות איפה חסרה ההתקרבות הזאת?

תבדקו את עצמכם מול העשירייה שלכם וכך כל אחד וכל אחת ותראו שהכול יהיה בסדר. הכול יהיה נפלא, אתם תראו, לא יהיה שום דבר רע, מלבד כל מיני דברים שנועדו להפחיד.

(סוף השיעור)

---

1. ("אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום", משלי כ"ז, א')↩