שיעור צהריים 26.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1634

מאמר 67 "מהי אמת"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1634, מאמר 67 "מהי אמת".

מהי אמת

"על פי רוב נקבע היופי, מה שהרבים קבעו, שזה יפה וזה לא יפה, בלבושים וברהיטי בית. אנו רואים שכל דור מבטל את ציור היופי של דור הקודם. למשל בדור הקודם היו יודעים שרהיטי בית צריכים להיות מעץ, וחרוט על העץ מיני ציורים.

וכיום הארונות שעושים בבית הם ארונות קיר, מה שהיו לפני כמה דורות בירושלים, שאנו רואים בדירות הישנות שיש שם ארוני קיר. רק היום עושים את ארונות קיר יותר יפה מאז.

אבל מי יכול לומר מה זה באמת יפה. על כך אי אפשר לתת תשובה והגדרה, אלא כל מה שהרבים מסכימים שזה יפה, אז כולם הולכים לפי הדוגמא הזאת. לכן כל פעם יש מודה חדשה, היינו דוגמאות חדשות.

נמצא לפי זה, כל מה שהרבים מחשיבים זה נקרא יופי, והולכים בדרך זה, נקרא מלבושי כבוד. ומה שהוא מכובד בעיני הבריות, על זה יכולים לתת יגיעה, בכדי להשיג אותו.

לכן ברוחניות, הנקרא בעל מנת להשפיע, שזה אינו מכובד בעיני הבריות, שהרבים לא מחשיבים רוחניות, לכן קשה לעבוד ולתת יגיעה, בכדי להשיג דברים רוחניים. וגם כאן נשאלת השאלה מהי האמת, אם זה חשוב או לא.

על זה באה התשובה, אמנם הרוחניות חשובה מאוד, אלא כדי שלא יקלקלו את הדברים רוחניים נעשה תיקון, שלא רואים מי שיחשיב אותה. ורק האדם בעצמו צריך להאמין, שיש שם חשיבות גדולה, להיות לרואי פני המלך.

נמצא שבאמת הוא חשוב מאד ומכובד מאד, אלא ניתן על דרך תיקון, שהנבראים לא יראו את החשיבות שבדבר. לכן אין על זה הסכמה מרבים. לכן הרוחניות נקרא שהיא בעפרא, שפירושו, שלא יכול להיות יותר מבוזה מעפר. לכן יוצא שבפנימיות הוא באמת חשוב ומכובד, רק מבחוץ נראה שהוא בחינת עפר.

מה שאין כן בגשמיות, בחיצוניות נותנים צורה אחרת, מה שנקרא יופי, וכל פעם מכבדים דברים. ובפנימיות, היינו אליבא דאמת, הכל שקר, אלא רק הבריות קבעו שזה יופי.

וכל פעם הם מתחרטים ואומרים על דבר אחר שהוא יפה, ועל הצורה הקודמת שהיא לא יפה. ובאמת בפנימיות אין שום יופי אלא הכל שקר, אלא לפי דעת הרבים הם אומרים שזה חשוב, והם אומרים שזה לא חשוב. אבל ביסודה הכל שקר, מה שאין כן ברוחניות."

שאלה יוצא שהיופי האמיתי הוא ההשפעה, אבל תענוג מאוד גדול נותן לנו דווקא מה שאנחנו יכולים לראות בעיניים. אם כל זה שקר, אז איפה המעבר הדק הזה מהשקר ליופי רוחני, להשפעה? מאיפה נקבל שמחה אם אנחנו רואים רק שקרים ולא יודעים מה באמת יפה?

אנחנו צריכים לבקש לראות את האמת, ואז נדע על כל דבר מה אמת ומה שקר, מה זה באמת כך או ההיפך, האם אנחנו מסתכלים מהעיניים שמכרו לנו משהו, או שאנחנו מסתכלים בעין נכונה ויפה, ואז נראה את האמת. כאן זו העבודה שלנו, בין מה שאנחנו רואים ובין מה שאנחנו חושבים על מה שאנחנו רואים, זה ההבדל.

תלמידה: אנחנו צריכים כל פעם ללכת באמונה למעלה מהדעת ולא להסתכל על מה שרואים.

אנחנו צריכים כל פעם ללכת למעלה מהדעת ולדרוש לראות את האמת.

שאלה: כשהבורא מזכה את העשירייה ומגלה בתוך החיבור את היופי הפנימי של כל חברה, איך את כל היופי להעלות לבורא כדי שהוא ישמח?

אם את שמחה בחברות שלך, אז את יכולה להעלות את השמחה המשותפת שלכן לבורא, ובכזה אופן להודות על כך שהוא קשר אתכן יחד.

שאלה: מהי האמת השלימה, האבסולוטית?

האמת השלימה היא כאשר אנחנו מגיעים לרוחניות השלימה, אז נפתחת לפנינו האמת. עד אז אנחנו לא יודעים מה זו אמת, אין לנו אפשרות לבדוק את האמת, וכך כל הזמן אנחנו לא בטוחים אם מה שאנחנו רואים וחושבים זה נכון, או לא. לכן אנחנו צריכים מהר ככל האפשר לעלות לאמונה למעלה מהדעת, ובזה להשתדל לראות את האמת האמיתית. כמו שכתוב בתורה "אמת תקנה ואל תמכור"¹.

שאלה: הערכים הגשמיים החומריים מתבססים בין היתר על פרסומות, בצורה הכרתית ולא הכרתית, כל הזמן אנחנו מפגינים שנהנינו מדבר אחד, מדבר אחר. ברוחניות יש איסור לחלוק את המצבים הרוחניים שלך, התרשמויות, התפעלויות. איך בצורה נכונה לפרסם, להפגין את הרוחניות?

ברוחניות אנחנו צריכים לתמוך בחברים שמשתוקקים להתקרב לבורא, ואז בהדרגה נגיע לזה שנרגיש מה ואיך מרגיש הבורא, נשתוקק להיות קרובים יותר אליו, וגם נסתכל על העולם כמו שמסתכל עליו הבורא.

שאלה: כלומר אני אומר לחברים על חבר שהוא קרוב לבורא, ואני מקנא בו כי הוא בטח קרוב לבורא.

נניח, כן, אם אתה חושב כך, אם אתה בטוח בזה. אם במיוחד אתה אומר את זה למישהו אחר, אז אתה צריך להיות אחראי על מה שאתה אומר.

תלמיד: אם כך, איך לפרסם בצורה נכונה? על עצמי אני לא יכול לדבר, אני מדבר על החבר. איך אני יכול להיות בטוח שהחבר קרוב לבורא? היום הוא קרוב, מחר חס ושלום אני אראה את ההיפך.

לכן אל תפרסם. לכן לא צריך. לפי איך שהאדם תמיד משתוקק אל האמת או כל הזמן משתוקק אל האמת, ובזה רוצה להתקדם יחד עם החברים מתוך הקשר שביניהם בקבוצה, בזה אנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא הולך בדרך האמת אל המטרה האמיתית הנכונה.

שאלה: אנחנו לא רוצים להרגיש את נהמא דכיסופא, אז איך אנחנו יכולים להמשיך לחיות בשקר אם אנחנו מבינים שכל תפיסת המציאות שלנו היא שקר?

איך את חיה? את חיה כמו שאת חיה, ומקבלת התרשמות מהעולם שלנו מפני שהשקר מגיע בהתלבשות של יופי, של מתוק, של נעים. בגלל שאנחנו מתייחסים טוב ליופי, למתוק, לדברים נעימים, לכן השקר בא ומתלבש בדברים כאלה.

שאלה: כתוב במאמר "אלא כדי שלא יקלקלו את הדברים רוחניים נעשה תיקון, שלא רואים מי שיחשיב אותה". במה יכולים לקלקל את הרוחניות? כי אנחנו רוצים שכל האנושות לאט לאט תשנה את הערכים שלה, את ההערכה לרוחניות.

כן, לכן אנחנו צריכים להסביר לכולם מה אומרת חכמת הקבלה, מה צריך להיות מוערך, מה צריכה להיות האמת, מה אנחנו צריכים להפיץ בינינו, במה להחזיק.

שאלה: בעל הסולם כותב שהכול שקר. מהי האמת?

אמת יש רק אחת והיא הבורא. כל היתר הכול שקר, יחסית כמובן, קרוב או רחוק יותר מהבורא, אבל בעיקרון הכול שקר.

תלמיד: אבל אנחנו לומדים שאנחנו לא משיגים את הבורא עצמו אלא מגלים אותו דרך לבוש, אז מהי האמת אם היא לא מתלבשת ישירות ברצון לקבל?

במידה שבה הבורא מלובש במה שאנחנו לומדים, מרגישים, במידה הזו את הדברים האלה אנחנו צריכים להעריך.

תלמיד: האם האמת מתגלה בכלי אחר?

היא מתגלה בהשתוות הצורה, במידה שבה הכלי דומה לאור שממלא אותו. אם ביניהם יש הבדל קטן, אז הכלי ייראה לנו גבוה יותר, עוצמתי יותר רוחנית, ולהיפך.

תלמיד: האם המקובל מבחין בהבדל, שעכשיו הוא מרגיש שקר בכלים הגשמיים, וכשעושה סוויץ מרגיש את האמת בכלים רוחניים?

כן, אפשר להתחיל להרגיש את זה.

תלמיד: אני עדיין מרגיש את ההשפעות של העולם הזה, את כל השקר הזה, איך לעשות את הסוויץ ולהרגיש את האמת?

תתחיל לכוון את עצמך דרך אפשרויות רוחניות ולא גשמיות, חומריות. תשתדל לראות בביטוי של האנשים את מהות האדם הגבוהה יותר שבהם, עד כמה הם יכולים להתעלות מעל העולם החומרי שלנו, להעריך את הפעולות, להעריך את הכוחות, רחוק ככל הניתן מהאגו.

שאלה: האם עלינו להבין שהרוחניות היא היופי האבסולוטי, אבל את ההתייחסות לזה אנחנו צריכים להשיג דרך החיבור?

רוחניות היא היופי האבסולוטי ואנחנו צריכים להשיג אותה דרך החיבור בינינו. כן.

שאלה: לא מובן לי מה שהסברת, אם האמת היא אהבת הבורא, אז מדוע השקר מסתתר ביופי?

אם האמת בשבילי היא אהבת הבורא, ואת היחס שלי לבורא אני שוקל כדבר הגדול ביותר, החשוב ביותר, אז כבר אין בזה שום שקר, ואני יכול לפי זה גם לסדר את כל יתר היחסים שלי לכל מיני דברים, גם רוחניים.

שאלה: בעבודה יומיומית בעשירייה, חוץ מחיבור, כוונה ורצון, מה עוד אפשר להכניס? ואיך לגלות את הראייה הפנימית של העשירייה?

פשוט לדבר ביניכן על זה, ואט אט לגלות את עצמך, לגלות את החברות האחרות שהן מגלות את עצמן, ורק במעגלים שלנו. כך בהדרגה תגיעו למצב שהכול יהיה ברור.

שאלה: כשאנחנו בעשירייה מעלות את החשיבות של ההשפעה ומודות לחברות על ההשקעה, על החיבור, יוצא שאנחנו גם משתמשות במכניזם שמה שהרוב קובע כיפה גם אנחנו רואות כך.

כמובן, במשהו זה יכול להיות בהתאמה לכלל.

תלמידה: האם זה נכון להשתמש במכניזם גשמי לסביבה הרוחנית שלנו?

צריך לקחת את זה מתוך הספרים של בעל הסולם ורב"ש, רק משם לקחת דוגמאות, וכך להעריך כל פעולה.

שאלה: אנחנו מבינות נכון מהמאמר שהבורא הינו הכי חשוב וצריך להתחבר ולבנות כלי נכון לגילוי הבורא בינינו, ליצור דווקא את הכלי הזה עבורו.

בטח, זה העיקר.

תלמידה: ואפשר להגיד שהמקורות זה אור בלי כלי? וכשאנחנו מתחברים וקוראים את המקורות ורוצים להבין מה המקובלים רוצים להעביר לנו בהם, אז כך אנחנו מתחברים בזה ומשפיעים בזה לבורא?

כן, נכון.

שאלה: האמת היא שמלוא כל הארץ כבודו, והכול הבורא עושה לטובה. ואנחנו כשמסתכלים על המציאות רואים רק מה רע. יש את הפער הזה בראייה בין האמת לבין הדעת. והאגו מראה לנו בעצם שהמציאות היא מקולקלת, אבל מה יוצא לו מזה? כי הרי אם אנחנו נראה שהכול יפה יהיה לנו יותר שמח, יותר מתוק. מה יוצא לאגו, או איך הבורא מפעיל אותנו, דרך האגו? בזה שהוא מראה לנו מה רע?

הוא מראה לנו עד כמה הכלים שלנו הם כלים לא שלמים, מקולקלים, ואנחנו בהתאם לזה חושבים על כל מיני דברים בעולם בצורה לא נכונה.

תלמידה: אני מבינה אבל צריך להיות שם איזשהו רצון שמניע את הראייה הזאת. הרי יש לאדם כל מיני רצונות, רצון לשליטה, רצון לכבוד, איזשהו רצון שיושב מאחורי הראייה המקולקלת הזאת ומניע אותו.

יש לנו רצון כזה, זה הרצון לקבל שלנו.

תלמידה: אז הרצון לקבל, מה יוצא לו מזה שהוא רואה שהכול מקולקל? מה ההנאה שלו? מה הרווח מלראות שהכול מקולקל?

בלי לראות את השליליות שלו, שלילה, אנחנו לא יכולים לתקן אותה ולהגיע לשלמות.

תלמידה: אנחנו צריכים לצמצם משהו בראייה שלנו כדי שנראה שזה טוב? אז לא נרצה לראות רע. מה לצמצם או איפה לעשות את הצמצום?

האגו שלך, זה מה שאת צריכה לצמצם.

תלמידה: כן, אני מבינה, אבל הוא מורכב מכל מיני רצונות. אי אפשר לפרק את זה לרצון לשליטה למשל. אם אנחנו נראה שהכול מקולקל אז אני אוכל לראות את החשיבות של עצמי, או רצון לכבוד, או סתם לראות את זה באופן כללי ולתקן בלי ניסיון לפרק?

בואו אנחנו נלמד מה שכותבים לנו בעל הסולם ורב"ש, ואז נוכל לפי זה בדיוק לכוון את עצמנו לאמת.

שאלה: ליצור חיסרון למטרה העיקרית של הבריאה דרך המדרגה הקרובה של החיבור, זה קרוב יותר לאמת?

ייתכן. רק צריך בכל זאת לבדוק את עצמך בצורה קונקרטית.

שאלה: קודם כל, אנחנו אף פעם לא רואים את האמת במצב שלנו ו"לא להאמין בעצמנו עד יום מותנו". החיבור הסופי עם הבורא, כשהשניים הופכים לאחד ואנחנו מתחברים שוב, עד אותו המצב, האם יהיה נכון לומר שהדבר היחיד שהוא אמת זה רק אמונה למעלה מהדעת, כיוון שכל השאלה עוברת דרך הפילטר של האגו, ולא ניתן לסמוך על זה וזה יכול להשתנות בכל רגע, מטוב לרע מרע לטוב?

אתה צודק במאה אחוז, אבל על ידי חכמת הקבלה, כשאנחנו מתחברים ודואגים להיות יחד "כאיש אחד בלב אחד" ומתקרבים למה שאנחנו רואים, מתחילים לראות את הדברים שהם בעד או נגד האגו שלנו, כך אנחנו משנים את היחס שלנו בין החברים מאתנו לטבע, לבורא. עד שמגיעים למצב שמתעלים למעלה מהטבע האגואיסטי שלנו ומתחברים, ובמידה הזאת מתחברים בבורא וכך מגיעים לאמת.

תלמיד: האם חלק מזה תמיד להכריע את החברים לקו זכות, ותמיד להתייחס אליהם ולהסתכל עליהם בכוונה הטובה ביותר?

כן.

שאלה: מה לעשות אם השקר נראה כמו מתוק.

איך תתקדמי? מה ימשוך אותך?

תלמידה: אם בהרגשות שלי זה מר, אז למה אני לא יכולה להגיד, "או, אז זה האמת וללכת בכיוון הזה"?

את לא יכולה לפי התכונות וההרגשות שלך ללכת בכיוון המר.

תלמידה: אבל גם לכיוון המתוק אני לא יכולה ללכת? יוצא שאנחנו לא יכולים להבין את האמת והשקר בהרגשות.

את דווקא יכולה. אם את מרגישה שהאמת מתוקה אז את יכולה ללכת לקראתה. וכדי ללכת לקראתה אם היא מרה, כבר לא יעזור לך כלום, לא תוכלי להתקדם.

שאלה: להרגיש מה שמרגיש הבורא ולהסתכל בעיניים איך שהבורא מסתכל על העולם, זאת האמת?

כמובן. בטח.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לקרב את עצמנו לזה, לרגישות כזו?

לשם כך אנחנו לומדים מה שקראנו במהלך כל התקופה הזאת. אנחנו צריכים איכשהו לקבל את זה אל תוכנו, ובצורה כזאת לכוון את עצמנו לתפיסת המציאות שהיא מעל לאגו שלנו, בניגוד לאגו שלנו ובצורה כזאת שתמיד האמת תהיה מוערכת יותר מאשר השקר.

שאלה: למה דווקא במצבים שהבורא נותן לי להרגיש את עצמת האמת כשאני רחוקה מהשפעה, בו זמנית, אני גם מרגישה את עצמת ההתנגדות שלי לתיקון. מה הטעם בזה?

שתהיה לך בחירה. כי אם לא, אין לך משיכה, לא לטוב ולא לרע, אלא את רואה את זה כביכול מרחוק ויכולה לקבוע, להתקרב לזה או לא.

תלמידה: אז העצה היא לנטרל את הרגש?

לא. ההפך. אנחנו לא צריכים לנטרל את הרגש. איך אנחנו נלך קדימה?

תלמידה: כי אמרת שאני צריכה להסתכל על זה לא כטוב ולא כרע, ואז יש לי פה באמת בחירה. כי אם אני מסתכלת על זה לא כטוב ולא כרע, אז זאת אומרת, אני מתנתקת מהרגשה של האמת, שאני רחוקה מהשפעה ואני מתנגדת לתיקון.

כן. ויצא לך ככה לעשות?

תלמידה: יש מצבים כאלה, לא מעט. מה אני עושה איתם? אני מרגישה שהאגו שלי מזלזל בבקשה לתיקון. כאילו, מבקש ובצד פוחד עלי, "עאלק, מבקשת".

זה שהוא צוחק זה בסדר. זה כדי עוד יותר להרגיז אותך, להוסיף לך נקודות ההכרה. תנסי ככה כל הזמן.

תלמידה: פשוט, לבקש בצורה יבשה?

לא יבשה. למה? את רוצה להשיג את האמת. את רוצה, למרות זאת, לבחור בטוב ולהתרחק מהרע. אז מה את עושה?

תלמידה: ההתנגדות היא יותר חזקה מהרצון שלי.

אין דבר כזה. אני אומר לך שזה לא נכון. את יכולה להתגבר על כל הדחייה.

תלמידה: מה לזכור ברגעים האלה שהכי יעזור לבקש תיקון מכל הלב?

שאנחנו כולנו אתך. שאת נציגה שלנו. כן כן. מגיע לך כבר להיות גדולה.

שאלה: אנחנו חיים בעולם שבו לכל אחד יש את האמת שלו, כי אנחנו במדרגות שונות של ההתקדמות הרוחנית?

יש מקרי אמת שאנחנו נמצאים בהם, כך או כך, שאנחנו קוראים, שומעים, עושים איזה חשבון וכן הלאה. אבל חוץ מזה, יש אמת שהיא למעלה מכולם, למעלה מהכול. זה הבורא, עם האמת שלו, עם ההסתכלות שלו, עם הכוח שלו, ואת זה אנחנו לא עוזבים.

לכן אני כל הזמן הולך קדימה ומנסה להתקרב לאמת יותר ויותר גדולה, כמו שכתוב "אמת תקנה ואל תמכור". כל פעם אני צריך לאסוף לעצמי עוד קצת אמת ועוד קצת אמת, וכך אני מתקדם, עד שאתפוס את כולה והיא כולה תמלא אותי.

שאלה: בעשירייה כשאנחנו בסדנה, כל אחת רואה מהצד שלה כל שאלה, וכל אחת רואה את האמת שלה. האם אפשר לקבל את האמת של השני ואיך לעשות את זה?

אני יכול להחליף את האמת הכללית, האבסולוטית, לאמת שהיתה לי קודם וכך להתקדם.

שאלה: אם אנחנו רק שלושה, האם אנחנו יכולים להעלות תפילה מספקת כדי שהחברים ירצו לחזור אלינו, או שזאת בחירה של כל אדם שעזב?

כן, יכולים.

שאלה: אנחנו צריכים לבקש מהבורא השתוקקות לאהבה בקרב כל האנושות. האם מגיעים לזה מאיכות החיבור שלנו או מהכמות?

גם כמות וגם איכות. העדיפות היא שיהיו עשרה חברים, והאיכות ביניהם היא שהם מחוברים ככל האפשר.

תלמידה: אני התכוונתי לכל "בני ברוך". מתי לדעתך נהיה מוכנים לתפילה כזו, לבקש מהבורא? אתה תמיד אומר שאנחנו עוד לא מוכנים, שתמיד צריך לבקש יותר יחד.

אתן יכולות לבקש יחד מהבורא, בטח.

שאלה: ככל שהאדם משתנה ומתקן את עצמו, הוא תופס את המציאות בצורות חדשות. איך כל הצורות הללו מתחברות והופכות לתפיסת מציאות אחת, שלמה, ברורה?

לאט לאט זה יקרה. בינתיים אנחנו לא יודעים לתאר לעצמנו איזו צורה רוחנית בתמונה אחת, אבל עוד מעט נעשה את זה. אל תדאגו, זה די קרוב.

שאלה: האדם יכול להיות בצער מזה שהוא לא יכול להשפיע לבורא כמו שהבורא רוצה להשפיע לכולם?

כן.

תלמידה: אז מה לעשות?

צריך לחשוב על זה ולבקש מהבורא שייתן לנו כאלה כלים, מה שנקרא "כלים דהשפעה". איפה שאנחנו יכולים, לאסוף יחד את כל מה שאנחנו מגלים סביבנו, מקבלים, ולתת את זה לבורא.

תלמידה: יש הבדל בין בקשה לבורא לבין תפילה ובקשה לבורא?

לא, בעיקרון זה אותו דבר.

שאלה: בעל הסולם מתאר את הארונות שהיו שפעם באופנה, ואחרי זה הוא מדבר על האמת. איך המקובל רואה את ההבדל בין אמת ושקר? בארונות האלה שהוא מתאר, הוא רואה בעמקות את רמת האמת, או שהוא צריך להתנתק מהעולם הזה ולעשות סוויץ' להרגשת האמת?

צריך לעשות סוויץ' להרגשת האמת, כלומר צריך לכוון את עצמך רק לאמת, ורק לקבל את האמת ולהתפלל על זה, ואז תראו.

שאלה: איך אני מרכיבה את האמת שלי דרך העשירייה? יש את האמת שלי ואת האמת של העשירייה, ואני יודעת שאין אני, אם זו רק אני אז זה שקר.

איך את יכולה להביא את האמת שלך לעיגול עוד יותר רחב אם בעיגול שלך, בעשירייה שלך, את לא יכולה להיות איתן באמת אחת?

תלמידה: אז קודם אני צריכה להיות איתן באמת, להקשיב לאמת שלהם?

בטח, ודאי שהכול לפי המדרגות.

שאלה: האמת היא רוחנית, וכשאנחנו משתדלים תמיד לראות את הטוב והיופי, זה משנה את האופן שבו אנחנו תופסים את העולם ואת עצמנו. אם אנחנו משתדלים להיות חיוביים האם זה אומר שאנחנו נמצאים באמת. האם זה האור?

כן. ככל שנהיה למעלה מהרצון לקבל שלנו, כך נהיה יותר קרובים בינינו ויותר קרובים לבורא.

שאלה: כשאדם משתוקק לעורר את העשירייה והוא חושב בשביל מה הוא עושה את זה, הוא רואה שהחשבון הוא לא באמת של השפעה, ואז הוא במבוי סתום. אין כוחות להמשיך והוא פשוט נמצא במקום שהוא לא עושה כלום. מאיפה לקחת כוחות להמשיך לעורר את העשירייה מהאמת ולא מהשקר?

לחשוב על מה שאת צריכה לעשות, וכל הזמן להיות במין כאלה תרגילים שאת עושה פעולות למען הזולת, למען החברים, מבקשת מהבורא עבורם, בשבילם וכן הלאה. אז יהיה לך מה שנקרא "הרגל הופך לטבע שני" ובצורה כזאת תוכלי להיות קרובה יותר אליהם.

שאלה: אם בכל דבר אנחנו מסכימים עם הבורא, עם החברים, אני מצדיק אותם ומסכים עם הבורא בשמחה, כי הרי הוא טוב ומיטיב, זה נקרא להגיע לאמת?

זה צעד לקראת האמת, וכך צריך לעשות כל רגע.

שאלה: האם האמת היא הקו האמצעי, ואם כן, האם אנחנו יכולים להרגיש את האמת?

כן, אנחנו יכולים להרגיש את האמת. ואחר כך נדע אם זה קו אמצעי או קו ימין. עכשיו זה לא חשוב לנו, חשוב לנו להתקשר ככל האפשר לאמת ולאחוז בה.

שאלה: היום בעולם, באנושות זה מאוד מעניין לראות איך האמת והשקר כל כך התבלבלו והטוב הופך לרע והשחור ללבן. למה קורה כך בתקופה שלנו?

כדי שנהיה מוכנים לעבור באמת לבדיקת אמת ושקר.

תלמידה: אלו ההכנות לימות המשיח?

כן, אלו ההכנות.

שאלה: מהמאמר מובן שמה שנדמה לנו שהוא יפה, זה לא תמיד אמת, זו איזו מודה או לימוד כלשהו. מה זו עבודה רוחנית אמיתית?

עבודה רוחנית אמיתית היא כשאני מתחבר עם העשירייה שלי, מחזיק אותם יחד במאמץ, ביגיעה שלי, ומושך אותם להתקרבות לבורא. זו עבודה רוחנית אמיתית.

שאלה: חברה דיברה על איך מחברים תווים למוזיקה, האם בזה כבר ניגשים לעולם הרוחני? האם זו דוגמה לאופן שבו נוכל להתמודד עם מה שנסתר בעולם החומרי?

אני לא יודע, אבל כנראה שכן, יש בזה משהו.

שאלה: אם האמת שלי נבדלת מהאמת של החברים, האם אנחנו צריכים לחבר אותן, להפוך אותן למשהו שלם?

אתם צריכים לברר ביניכם, לחדד את הפעולות, את הידיעות, את המחשבות שלכם, עד כדי כך שהן יתקרבו זו לזו, ואז תראו מה אפשר לעשות איתן הלאה.

תלמיד: האם תמיד צריך לבדוק גם את הפעולות של החבר?

כן, את כל הנתונים האלה צריך לבדוק.

שאלה: הנשמה שלנו היא הרי יודעת את האמת.

אתם עדיין לא יודעים את זה וזה עוד לא עכשיו. אבל בסופו של דבר נגיע לזה ומשם תקבלו איזו הארה של האמת, ידיעה על האמת.

שאלה: האם נכון להגיד שהלבוש העיקרי של האמת הוא רחמים ואהבה?

כן.

שאלה: כתוב פה "אמנם הרוחניות חשובה מאוד, אלא כדי שלא יקלקלו את הדברים רוחניים נעשה תיקון, שלא רואים מי שיחשיב אותה". במה אפשר לקלקל?

באגו שלך, שלכן. כל הזמן לעקוב שהוא לא יעלה מעליך.

שאלה: יוצא שאני לא יכולה לעקוב אחרי האמת, ללכת אחריה, כי אני תמיד נמצאת תחת הסכנה של ליפול בחשיבות.

אני לא יודע מה לענות לך. אין דבר חשוב יותר מאשר לשלוט על עצמך עד כמה אתה נמצא מעל האגו.

תלמידה: המושג הזה של האמת, האם אני צריכה לעקוב אחריו?

איזו אמת, מה שאת קובעת?

תלמידה: זאת השאלה, איזו אמת זו?

אין כאן שום אמת, הכול יחסי. לאן שאת רוצה לשם את פונה.

שאלה: נאמר שאדם עובד ב"בני ברוך", מגיע לכל מיני מפגשים, ימי איחוד, האם הוא רואה כל מיני צורות קרובות יותר לאמת מאשר מי שנמצא שקוע יותר בגשמיות ורואה דברים או אופנים שקריים? כלומר, האם מי שמחבר את עצמו בתדירות גבוהה יותר עם החברים, עובר בצורה קלה יותר את הדרך של הגדרת או קביעת מה היא האמת בשבילו?

בשום פנים ואופן לא קל יותר ולא מהר יותר. כדי להשיג מדרגה רוחנית אתה צריך ממש למסור את עצמך, לעשות עבודה מסוימת, ואז מקבלים גישה למדרגה מסוימת, לעוד אחת ולעוד אחת, וכן הלאה. כך שזה לא משנה איפה אתה גר, זה לא משנה עם מי אתם מחוברים, מה שחשוב זה רק הדרישה הפנימית של האדם להרגשת האמת.

תלמיד: אומרים שריבוי נכסים מרחיק אותך מהאמת. לכן אתה צריך לכוון את עצמך שהאמת תחיה בך.

כן, צריך לכוון.

תלמיד: כלומר אתה צריך להרגיש ש"הנה שכחתי מזה".

תשלוט בעצמך. אין מה לעשות.

תלמיד: מי יכול לעזור במצב הזה, אם האדם בעצמו מכניס את עצמו לדאגות גשמיות יותר מאשר הוא צריך לנחיצות שלו, ומאבד את הגבול הזה של האמת?

לא כך מיד יתנו לו לברוח מההתקדמות הרוחנית, כך שלא לדאוג. יש עוד כל מיני שומרים על הדרך שמחזיקים אותנו.

שאלה: האם ברוחניות הכול אמת, או שיש יותר או פחות אמת?

יש יותר ויש פחות, ודאי.

שאלה: רב"ש כותב פה, "ורק האדם בעצמו צריך להאמין, שיש שם חשיבות גדולה, להיות לרואי פני המלך". מה זה שאתה צריך להאמין?

צריך להאמין שמוביל אותו הכוח העליון אל המטרה הרוחנית. האדם צריך להאמין בזה.

שאלה: כדי שכל מיני עניינים ארגוניים לא ירחיקו אותנו, האם דרך זה אפשר להפיק רווח רוחני?

כן, אפשר.

תלמיד: מלבד זה שלא לתת לאמת לחמוק מזווית הראייה שלך, איזה עוד עצות יכולות להיות?

לחשוב על זה כל הזמן.

שאלה: דיברת על אמת תקנה ואל תמכור. איך קונים את האמת?

על ידי תפילה.

שאלה: איך להחזיק את עצמך מעל האגו, אם שני חברים בפרהסיה, בפני כל העשירייה, זורקים זה לזה הערות איך צריך להשתנות?

צריך קודם כל לדבר עם האחד, אחר כך עם האחר. רצוי שכל העשירייה תיקח את זה בידיים שלה, כביכול תעטוף אותם בחום שלה.

שאלה: מסתבר שלהיות באמת זה כל הזמן ללכת באמונה למעלה מהדעת ולא לסמוך על עצמו. יש לנו תפילה גדולה שזה באמת יקרה לנו, כי זה מאוד מאתגר אותנו. אנחנו תמיד רוצים לעבוד בתוך הדעת ועלינו לעשות את ההיפך, לכן אני מתפללת שהבורא יעזור לנו בזה.

יפה, תתפללי, גם אני ארגיש את זה.

(סוף השיעור)

---

1. אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה (משלי, כ"ג, כ"ג)↩