שיעור צהריים 15.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 655, חלק מאמרי "שמעתי",

מאמר רט"ו, "ענין אמונה"

זה אחד מהמאמרים הקצרים שרב"ש כתב. אבל במאמרים כאלה קטנים, קצרים, יש לנו דווקא מסירה נכונה, אמיתית, נאמנה מצידו. ולכן נתייחס ברצינות למאמרים האלה. הם נראים קלים יחסית, אבל יש בהם מסר נכון ועמוק.

רטו. ענין אמונה

שמעתי

"ענין אמונה הוא דוקא עבודה טהורה. משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, שהרצון לקבל מתנגד לו. שטבע של הרצון הזה, הוא רק לעבוד במקום שהוא רואה ויודע, מה שאין כן למעלה מהדעת. לכן, בזה האופן יכול להיות הדביקות בשלימות, מטעם שיש בזה ענין השתוות, זאת אומרת שהוא ממש להשפיע.

לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת "אָתְרֵיא [התראה]" שגמטריא "תורה". ועל זו התורה צריך להיות בחינת "מורא". היינו שצריך לראות, שלא לקבל שום סיוע ותמיכה מבחינת תורה, אלא מן בחינת אמונה. ואפילו כשנראה אצלו דבר זה לבחינת מיותרת, יען שהוא כבר מקבל מבחינת ארץ חמדה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שכך היא האמת. וזה פירוש: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה". שדוקא על ידי האמונה יכול להחזיק את המדרגה."

פתאום זה נראה קצת מסובך.

רטו. ענין אמונה

שמעתי

"ענין אמונה הוא דוקא עבודה טהורה." היא דווקא העבודה טהורה. "משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, שהרצון לקבל מתנגד לו." לאדם. "שטבע של הרצון הזה, הוא רק לעבוד במקום שהוא רואה ויודע, מה שאם "(שאין) כן למעלה מהדעת."

"מה שאם כן למעלה מהדעת. לכן, בזה האופן יכול להיות הדביקות בשלימות, מטעם שיש בזה ענין השתוות, זאת אומרת שהוא ממש להשפיע."

"ענין אמונה הוא דוקא עבודה טהורה. משום שאין הרצון לקבל משתתף עם העבודה זאת, אלא אדרבא, שהרצון לקבל מתנגד לו. שטבע של הרצון הזה, הוא רק לעבוד במקום שהוא רואה ויודע, מה שאין כן למעלה מהדעת. לכן, בזה האופן יכול להיות הדביקות בשלימות, מטעם שיש בזה ענין השתוות, זאת אומרת שהוא ממש להשפיע." "לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת "אָתְרֵיא [התראה]" שגמטריא "תורה". ועל זו התורה צריך להיות בחינת "מורא". היינו שצריך לראות, שלא לקבל שום סיוע ותמיכה מבחינת תורה, אלא מן בחינת אמונה. ואפילו כשנראה אצלו דבר זה לבחינת מיותרת, יען שהוא כבר מקבל מבחינת ארץ חמדה," שיש לו הוכחות נגיד או משהו, "מכל מקום הוא צריך להאמין, שכך היא האמת." שהולך למעלה מהדעת באמונה. "וזה פירוש: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה". שדוקא על ידי האמונה יכול להחזיק את המדרגה."

"לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת "אָתְרֵיא [התראה]" שגמטריא "תורה". ועל זו התורה צריך להיות בחינת "מורא". היינו שצריך לראות, שלא לקבל שום סיוע ותמיכה מבחינת תורה, אלא מן בחינת אמונה. ואפילו כשנראה אצלו דבר זה לבחינת מיותרת, יען שהוא כבר מקבל מבחינת ארץ חמדה, מכל מקום הוא צריך להאמין, שכך היא האמת. וזה פירוש: "וכל מאמינים שהוא אל אמונה". שדוקא על ידי האמונה יכול להחזיק את המדרגה."

אנחנו רואים שצריכים ללכת דווקא באמונה ולא בידיעה. זאת אומרת, לכוון את עצמנו קודם כל לטובת השפעה ולא לטובת הקבלה ודאי, וגם לטובת הבורא ולא לטובת עצמו, ואז לפי זה הוא מתחיל להבין על מה התורה מדברת.

שאלה: מה זה אומר לא לקבל שום תמיכה מהתורה אלא רק מתכונת האמונה, ולקבל תמיכה טובה מהתורה?

אני לא סומך על שום דבר חוץ מעל הרצון להשפיע שאני יכול לעבוד עימו וכך אני מתקדם להבנת התורה, לחיבור בבורא. כך אנחנו צריכים להתנהג.

שאלה: האם המאמר הזה מדבר על המצב של להיות בלשמה?

כן, איך להגיע לשמה.

תלמיד: זאת לא היתה המסקנה שלי. המסקנה שלי היא שהמאמר הזה מתאר את המצב שבו אדם נמצא בלשמה?

איך הוא מתקדם בלשמה. כן, אתה צודק, נמצא בלשמה, ואז?

תלמיד: כתוב "לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת "אָתְרֵיא [התראה]"". מתוך הכתוב אני מסיק שהאדם כבר נמצא, יש בו משהו מן הלשמה. האם זה נכון?

נכון.

תלמיד: יש אלמנט נוסף, בסוף המאמר לדוגמה, שמזכיר שספציפית דרך האמונה הוא משיג את המדרגה. כלומר, העניין הוא לא להשיג את המדרגה אלא להחזיק בה. האם ההנחה היא שאנחנו מגיעים לאמונה למעלה מהדעת רק דרך תפילה?

כן, ומחזיקים את המדרגה גם על ידי התפילה, על ידי הפנייה שלנו ועל ידי הקשר שלנו עם הבורא וזה נקרא "תפילה".

תלמיד: אנחנו כבר נמצאים במצב הזה. אז האם אנחנו כבר נמצאים בלשמה? האם יש לנו כבר מידה מסוימת של דביקות עם הבורא?

כן, ודאי, יש לנו לפחות קשר אם לא דביקות.

שאלה: מה ההבדל המהותי בין תורה לאמונה?

תורה זה האור העליון שמגיע אלינו מהבורא. באור הזה אנחנו רואים את הדברים החדשים שנמצאים לפנינו במציאות הרוחנית וזו התורה. אמונה זה גם האור העליון שמגיע מלמעלה ונותן לנו כוח ללכת באמונה למעלה מהדעת. אנחנו יכולים לסמוך על האמונה כמו שאנחנו סומכים על הדעת בעולם שלנו.

שאלה: כתוב "מבחינת ארץ חמדה". מה הכוונה ל"ארץ חמדה"? הרי התורה נותנת לנו את ההנחיות לאהוב, לא לאהוב, את המצוות המעשיות שאנחנו יכולים לבצע ואילו אמונה זה משהו קצת יותר מופשט.

"ארץ" מהמילה "רצון". "ארץ חמדה", שהיא יכולה לחלק לנו, להביא לנו רצון טוב, נכון וחדש שעל ידו נרגיש את הבורא ונגיע לדביקות אליו.

שאלה: כתוב "ואפילו כשנראה אצלו דבר זה לבחינת מיותרת, יען שהוא כבר מקבל מבחינת ארץ חמדה". מהו הדבר שאנחנו מקבלים מהארץ? אתה דיברת על אמת או עדות כלשהי.

אנחנו מקבלים כוח ללכת בתכונת ההשפעה למעלה מהרצון לקבל שלנו. אנחנו כאילו רוכבים על גבי הארץ, על פני הרצון, ויכולים להחליט, לחשוב ולהרגיש מה זה להיות למעלה מהרצון.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זו דרגת להשפיע על מנת להשפיע או לקבל בעל מנת להשפיע? מה אנחנו מקבלים בדרגת אמונה למעלה מהדעת?

אנחנו מקבלים דעת.

תלמידה: האם זו קבלה בעל מנת להשפיע?

כן.

שאלה: כשאני עובד בעשירייה וכשאני עובד נגיד עבור כל הכלי האיטלקי, יש דברים שאני לא מסכים איתם, כמו האופן שבו שואלים את השאלות. אני מתרגם את השאלות אבל הן לא מספיק קצרות ומובנות עבורך ועבור הכלי העולמי. מה צריכה להיות הגישה הנכונה כלפי דברים כאלה, האם אני צריך לעבוד באמונה למעלה מהדעת או שאני צריך לעמוד על זה?

הגישה הנכונה היא להתייחס לזה באהבה. כולם מכירים את האופי האיטלקי, שהם דווקא אוהבים לדבר קצת יותר מהרגיל. אני לא חושב שזה רע אלא לכל עם יש תכונות משלו. אני דווקא לא סובל מזה ואני גם לא מרגיש זאת, אצלנו הם די לאקוניים והם מקצרים ברצון לדבר, לכן אתה צריך לעשות תיקון ולא הם. שידברו יותר. אתה צריך להתייחס אליהם, לא שאני מקטין אותם, אבל כמו לילדים קטנים שמתפלפלים, ואתה שמח שהם מדברים כך ביניהם. כמו שכתוב, "על כל פשעים תכסה אהבה", האהבה צריכה לכסות את כל הליקויים.

שאלה: למה לרצון לקבל, לאגו, אין נגיעה לאמונה?

איך יכול להיות שתהיה לו נגיעה לאמונה? אם אמונה זה כוח עליון שכולו מתבסס על השפעה, על תכונת הבינה, אז איך יכול להיות שהוא יהיה ברצון לקבל? כולו ברצון להשפיע. יש אמונה רגילה ויש אמונה שלמה שהיא ג"ר דבינה, היא מאוד גבוהה ולמעלה מכל הרצון לקבל שלנו.

תלמיד: כל החומר שלנו זה רצון לקבל וכל פעולה זה רצון לקבל. למה דווקא אם אני עולה לאמונה אז אני לא עובד דרך הרצון לקבל שלי? למה אני לא יכול לחזור לרצון לקבל ולעבוד איתו?

ככל שאתה יכול להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלך כך אתה נכנס לדרגת האמונה. זה יגיע ואז אתה תבין ותרגיש. אי אפשר להבין זאת בשכל, אבל כשזה בא ומתלבש באדם אז הוא מרגיש זאת כך. לצערי יש הרבה דברים בסיסיים בחכמת הקבלה שלא ניתן להסביר אותם בשכל, במילים רגילות ולהבין אותם בצורה מילולית.

שאלה: אם צריכה להיות תכונת המורא אז איפה השמחה? באיזו הרגשה אנחנו יכולות לחיות אם אנחנו כל הזמן נהיה בהרגשה כזאת?

צריכה להיות באדם הרגשה פנימית שהוא רוצה לעשות את הכול טוב ונכון בעיני הבורא ב-100%. נשתדל לעשות כך ואז תגיעו לקשר האמיתי, הנכון והפתוח לבורא. הבורא יתחיל להתלבש בכם ואז תרגישו איך הוא פועל בכל המחשבות, הרצונות ובכל האיברים הפנימיים שלכם.

תלמידה: האם תחושת הפחד הזאת היא לא פחד בהמי?

זו צריכה להיות יראה ולא משהו איום ונורא.

שאלה: כשאנחנו כעשירייה מעלים תפילה, האם אנו יכולים להרגיש שאנחנו נותנים לבורא תענוג?

כן, ודאי וזה כל התענוג שלנו, שאנחנו משפיעים לו את התענוג. עוד יותר מזה, כשאני נותן לו תענוג אז אני מרגיש תענוג בו. מה נקרא שאנחנו מגיעים לאור פי תר"ך פעמים, פי 620 פעם יותר ממה שהיה קודם? מפני שאנחנו נכנסים בכוח עליון, בדרגה יותר עליונה ואז אנחנו מרגישים איך האור ממלא את הדרגה העליונה על ידי המאמצים שלנו.

שאלה: כמה זה חשוב או מועיל בעבודת העשירייה, לדעת שהכוח העליון מתחלק מצד אחד לכוח התורה, מצד אחר לאמונה למעלה מהדעת. ואיך להשתמש בהבחנות האלה בעשירייה?

הכוח העליון מתראה לנו בכמה וכמה צורות. הצורה הכללית שלו זה טוב ומיטיב, לכן כך אנחנו צריכים לקבל אותו. אם אנחנו נתחיל לחלק אותו לכל מיני פרטים, אני חושב שאנחנו נתבלבל, אפילו יותר מזה- נסתבך, כי אנחנו עדיין נמצאים בחוסר ניסיון. אז נשתדל להגיע אליו עם כל מה שהוא נותן לנו לחיזוק, זה העיקר.

שאלה: לגבי הטקסט שאומר "לכן כשהבסיס הזה קבוע וקיים אצלו, אזי אפילו כשמקבל השפעות טובות, נכנס זה אצלו בבחינת "אָתְרֵיא [התראה]" מהו הבסיס היציב והטוב?

הבסיס היציב והטוב, שאני מחזיק את החברים שלי ויחד איתם משתדל לעשות צעד אחד קדימה. ואין משהו לפני קדימה, אני לא יודע לאיזה תהום אני עכשיו יכול ליפול. אני צריך רק להחזיק בחברים ובצורה כזאת לעשות צעד קדימה. תאר לעצמך שאתה נמצא בעלייה על ההר ואתם מטפסים על הגבעות האלו, ואתה בחושך.

אתה לא יודע מה יקרה בעוד רגע. זה לא שבאור אתה רואה איפה לשים את הרגל, איפה לתפוס ביד, אתה לא יודע. ואז מה שיכול לעזור לך, רק שכל אחד ואחד מהחברים מחזיק במשהו שיש לפניו, ומאפשר לך לעשות צעד אחד קדימה. ואחר כך אתם עושים את זה גם למישהו אחר, ואחר כך לעוד מישהו. ורק בצורה כזאת אתם מתקדמים. זה נקרא שאתם פועלים באמונה שלמה.

שאלה: האמונה והרצון לקבל הם הפוכים זה לזה. אז איך אני יכול להגיע לשלום ביניהם?

אתה לא צריך רצון לקבל יותר ממה שאתה מפתח את כוח האמונה. ולכן אתה פשוט זקוק לרצון לקבל שלך, כי בלי זה אתה לא תזדקק לאמונה. אבל במידה שאתה נכנס לקשר עם האמונה, הכול בסדר גמור, אתה לא זקוק לשום דבר. יש לך כוח אמונה, הוא מספק אותך לגמרי.

שאלה: במאמר מדובר על דבקות. מבחינתי הרגשת הבורא מורגשת שאני לא מושלם. אני אפילו לא יכול להרים את המבט שלי לכיוון שלו. אז על איזו דבקות ניתן לדבר, איך אפשר להרגיש דבר כזה מצד האדם?

קודם כל, לא חשוב באיזו רמת רצון לקבל אתה נמצא. אתה כמו תינוק כלפי אימא, אין לך בושה. היא מטפלת בך ואתה לפניה קטן וערום, אין שום בעיה. לכן כאן מדובר רק על זה שאנחנו נמצאים במסירות נפש. ברגע שאני משתדל להיות ישר כלפי הבורא שאין בינינו שום מרחק, אני נמצא בידיים הנאמנות שלו, אז אין לי מה להתבייש. אין לי מה לעשות חוץ מיותר ויותר, ויותר להרגיש את עצמי שאני מסור בידיים של העליון.

שאלה: לפעמים הדברים בעבודה מסתדרים ממש בצורה טובה והגיונית. זה נותן לי הרבה סיפוק וזה מדאיג אותי. איך אני יכולה לעלות מעל הדעת כשאני מודאגת?

תשאלי את עצמך איפה את נמצאת ואז תדאגי. גברים נמצאים בקשר ביניהם, יש להם עבודה רוחנית ברורה ויחסית יותר קלה מאשר לנשים, יחסית במשהו. אז את צריכה לקנא בהם ולהשתדל כך להיות קשורה גם עם החברות.

שאלה: איך אפשר להרגיש את התענוג בבורא, אם אפשר לתאר את זה איכשהו או שזו אמורה להיות השגה פרטית?

בטח שאי אפשר להגיד במילים. התענוג שאדם מרגיש מחיבור עם הבורא, זה תענוג הכי גבוה, שלם, שממלא את האדם בכל המוח והלב שלו. ואדם מוכן להישאר בזה לעולם ועד. אני מאחל לכולכם להגיע ולהרגיש את זה. אבל עם זה, ההרגשה הזאת לא מנטרלת את האדם מלהתקדם ולהשפיע ולאהוב את הזולת, ולחבר את כל האנושות, ולהביא את כל האנושות לדבקות בבורא.

שאלה: האם נשמת אדם הראשון נשברה רק בגלל חוסר אמונה?

ודאי, רק בגלל זה. אני מאוד שמח לשמוע שאלה כזאת.

תלמידה: כשהכול נכנס למערבולת, איך לעזור לאנושות ולהחזיר את האמונה ביחסים?

זו שאלה קשה. אנחנו צריכים ללמוד איך להתקרב זה אל זה, ואיך לגלות את הבורא בינינו. רק על ידי ייצוב הבורא בינינו אנחנו נוכל לגלות את הכוח העליון כך שהוא יחבר בינינו, ימלא אותנו, כך אנחנו נגיע לגמר התיקון שלנו. זה רק על ידי מימוש של חכמת הקבלה ביחסים בינינו. לא לפחד, לא לברוח, לא לעשות כל מיני צורות שונות ומוזרות.

אנחנו צריכים סך הכול להגיע למצב שכולם רוצים לכולם רק דבר טוב, מכל הלב. ואז אנחנו מתחילים לגלות בלב שלנו את הבורא. לכן הבורא נקרא בורא, שתי מילים "בוא וראה", על ידי זה שאנחנו מתקדמים זה עם זה, אנחנו מגיעים למצב בוא וראה. אנחנו מגלים את הכוח העליון. לכן הוא נקרא "בורא".

שאלה: האם ניתן לסכם מהקטע שאנחנו לא סומכים על היחסים שלנו כלפי העולם החיצון אלא אפשר לסמוך רק על הקשרים הפנימיים שלנו?

בעיקרון כן.

תלמידה: האם יש צורך לחפש קשר בין ההבעות האלה או להתקדם מתוך הקשר הפנימי ולא לנסות לבנות קשרים בעולם החיצון שלנו אלא רק קשרים פנימיים, כלומר היראה צריכה להיות מפני בניית קשרים אגואיסטים?

לא, אין בזה צורך. אנחנו צריכים לשאוף רק לקשר, לא לעשות על זה שום בדיקה. העיקר הוא קשר בין הלבבות שלנו, איזה קשר שלא יהיה, ושיהיה קשר הכי חזק ופתוח שניתן.

תלמידה: איך הקשר שאנחנו רואים בעולם שלנו עוזר לנו להרגיש את הקשר הפנימי יותר? לפעמים יש בחוץ קשר חיובי או שלילי ואנחנו לא יודעים לקשור זאת לקשר הפנימי.

זה לא יכול להיות קשור. בשלב שנגיע לקשר הרוחני, לאהבה רוחנית אמיתית, אז נראה שאין לזה שום קשר ושום דבר משותף למשהו גשמי.

שאלה: האם המצב הבסיסי הקבוע והקיים זהו המסך?

כן, ודאי.

תלמיד: איך לעבוד מעל מצבים כשיש רגשות חזקים לא טובים ומחשבות לא טובות?

להמשיך ולבקש שיתהפכו לטובות. אלו תיקונים, כל הכלים השבורים מיתקנים לאט לאט.

תלמיד: איך אפשר לעשות הפרדה בין לקבל את התענוג הזה באמת מהחיבורים לבין הרגשות האלה?

רק להמשיך וזה יכול להיות עוד הרבה זמן.

שאלה: האם ניתן להגיד שהאמונה היא כוח הבורא שאנחנו מגלות בתוך החיבור שלנו?

כן, נכון בהחלט.

שאלה: אנחנו לומדים על אמונה למעלה מהדעת שהיא בחמישה חושים מעל החושים של העולם שלנו. כתוב "הוי המתאווים ליום ה'", הרי אנחנו מתאווים ליום ה'. איך אפשר להבין את המשפט?

אנחנו נגלה את הרוחניות בצורה כזאת שלא ציפינו. זה לא יגיע על ידי ראייה, שמיעה ובכלל כל החושים שלנו כמו בעולם הזה, אלא זה יגיע בחושים אחרים, חושים רוחניים, שהם כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, ברצון להשפיע. ואילו ברצון לקבל, יותר מראייה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש, אנחנו לא יכולים לגלות.

תלמידה: למה הוא אומר להם הוי? מה הבעיה בהתאוות לאור ה', שהוא חושך ולא אור?

ההיפך, נראה להם שהם הולכים קדימה אבל מרגישים יותר ויותר את החושך. אני לא יכול להסביר איזה חושך מקבלים. כנגד אותו האור הרוחני שרוצים לקבל עכשיו מקבלים חושך.

תלמידה: האם המילה "הוי" זו אזהרה, שמי שמתאווה ליום ה' צריך כך וכך?

כן, ואני ממליץ לך להמשיך עד שתגלי.

שאלה: על מה עלינו להסתמך ולהיתמך כשאין לנו כבר כוחות בשכל, ואין לנו ניסיון במצבים דומים, אבל אנחנו מרגישות שהבורא מצפה מאתנו ולא ברור למה בדיוק?

זה מצב מצוין, זה מצב מאוד טוב שאתן מרגישות כך. זה נקרא "תלה ארץ על בלימה"¹, שאין על מה לסמוך אלא רק על דבר אחד, על החיבור בינינו ותפילה מתוכנו לבורא. אלו שתי הפעולות שעלינו לעשות, גברים ונשים, חיבור בינינו וממנו להעלות תפילה לבורא, וזה מה שיעזור.

שאלה: האם כל תיקון חייב לעבור דרך מכה? כאשר מתגלה השבר, האם צריך מכה בשביל לגלות אותו?

כן.

תלמיד: האם זה הסימן ואין נוסחה אחרת?

יש נוסחה אחרת והיא שאתה מראש הולך ומתחבר לחברים.

תלמיד: האם קו שמאל לא מתגלה דרך חיבור?

אמרתי לך מה לעשות, תעשה ונראה אחר כך.

שאלה: במאמר מסבירים שגם אם משיגים בתוך הדעת את החשיבות והרצון להשפיע, בכל זאת צריך ללכת מעל לדעת. למה הכוונה? האם זה בגלל שמה שהיה קודם מעל לדעת הופך לתוך הדעת ואז צריכים שוב לעלות מעל זה?

נכון, מצוין.

תלמידה: איך זה מעל לדעת אם בלאו הכי אני רוצה להשפיע?

זה חצי נכון, תמשיכי ותראי.

שאלה: יש לי תענוג עצום מזה שאני נמצא בשיעורים שלנו, בכל הפגישות עם חברים ועם הרב. כל עוד אני אגואיסט, כנראה שאני אקבל זאת למען עצמי. איך להפוך את המצבים האלה לתענוג לשמה?

איך את המצב הזה להפוך לשמה? תנסה כל הזמן לחשוב על החברים, אפילו קצת.

תלמיד: האם להגיע לשיעור, לחשוב על החברים ולהנות מזה?

לא כשאתה מגיע לשיעור אלא לפני השיעור ובכל מקום.

שאלה: כשמגיעים לאמונה שלימה האם מרגישים אני ובורא או את העשירייה שלי והבורא?

את העשירייה שלי עם הבורא.

תלמידה: האם האמונה היא הצורך היחיד שעלינו להגיע אליו בעשירייה?

כן.

תלמידה: למה אנחנו מפחדים להגיע לאמונה שלימה?

אנחנו לא יודעים איך לגשת לזה, איך לגעת בזה. חוץ מזה אנחנו בכלל לא מבינים מהי ההרגשה הזאת של אמונה, אמונה שלימה, זה משהו שלא הרגשנו אף פעם.

תלמידה: האם הסתרת הבורא חשובה כדי להגיע לאמונה?

הסתרת הבורא היא דבר הכרחי כדי להגיע לתכונת האמונה.

שאלה: הבורא מסייע לנו דרך העולם החיצון, אבל תמיד זה דרך מכות, לחצים, מהי הסיבה? מה הוא בדיוק רוצה לתקן בזה? הרי אי אפשר לחיות כל הזמן בלחצים.

הבורא רוצה מאתנו מעשה מאוד פשוט, שנתקרב בינינו. כדי לעשות זאת עלינו לבטל את האגואיזם שלנו. כדי לבטל את האגואיזם שלנו עלינו לפנות לבורא, כי בעצמנו אין לנו את היכולת לעשות זאת.

השאלה, האם הבורא רוצה שנבטל את האגואיזם שלנו, או שהוא רוצה שנתקרב אליו ונבקש ממנו? מה בדיוק הבורא רוצה מאתנו? כאן אנחנו נמצאים במעין שאלה, מה רוצה מאתנו הבורא, וזה מה שעלינו לגלות יחד אתכם. אני לא אענה לכם על השאלה הזאת, אתם צריכים להרגיש את השאלה הזאת ולגלות את התשובה על ידי הקשר עם הבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שיש פה מין אזהרה שלא לחפש את התוצאות אלא רק לעבוד על התפילה?

הכי טוב אם נחפש את העבודה ולא את השכר.

שאלה: ברמת המחשבה מאוד ברור על מה מדובר. אבל ברגע שבן אדם מתחיל לבקש תמיד מעורב הרצון לקבל, ובקשה אמיתית היא הפוכה מאתנו. האם זה נכון שאפשר להגיע לבקשה נכונה רק משני דברים, א', שזה מאוד חשוב, וב', שאין ברירה אחרת אלא רק כך אפשר?

כן, זה נכון. צריכים להגיע למצב שאין ברירה אחרת.

שאלה: האם אחד מגילויי פני ה' יכול להיות עודף הרגשות עם בכי ודמעות שלא ניתן להסביר?

זה קורה לפעמים, אבל זה עדיין לא גילוי פני ה'.

שאלה: ביום ראשון חווינו את כנס הנשים, ואמרת שהנשים עדיין לא מספיק מכירות את החומר, ובעוד שבועיים יהיה לנו כנס אירופאי. האם תוכל לכוון אותנו איזה מאמרים עלינו לקרוא, איך להתכונן מבחינת החומר ולהגיע לכנס הזה ככלי אחד משותף של נשים?

אני חושב שהדבר העיקרי עבורנו הוא החיבור ולא הידע. אנחנו יכולים לנפח את השכל שלנו בכל דבר, אבל לא תהיה מזה תועלת. הדבר העיקרי הוא חיבור הלבבות, מגע בין הלבבות, בין הרצונות, שבצורה כזאת אנחנו חוזרים לרצון אחד משותף שנקרא "אדם". זה עבורנו הדבר החשוב ביותר.

תלמידה: מה היה חסר לנו בכנס נשים? ומה עלינו להוסיף כדי שהחיבור האמיתי הזה יתרחש?

שום דבר, רק השאיפה, ההשתוקקות לחיבור, חיבור פנימי זה מה שאנחנו צריכים.

תלמידה: מהו חיבור פנימי?

אני לא יכול לספר לך על זה, זה לא ניתן להסבר, זה רגש.

שאלה: האם רצוי בכל אחד ממפגשי העשירייה במשך היום להקדיש זמן לתפילה?

כן, זה רצוי, לא הרבה זמן אבל כמה דקות בטוח שכן.

שאלה: כתוב שלמעלה מהדעת זה מחייב אותנו להתקדם בעבודה. למה זה מחייב?

כי זה דוחף אותנו ללמעלה מהדעת.

תלמידה: מה זה אומר להתקדם בעבודה?

בהתקרבות בינינו.

תלמידה: האם זו תנועה פנימית?

בדיוק כך.

(סוף השיעור)

---

1. איוב כ"ו ז'↩