שיעור הקבלה היומי24 מרץ 2023(צהריים)
שיעור צהריים 24.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
העבודה היא השכר - קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: שיעור בנושא - "העבודה היא השכר", קטעים נבחרים מן המקורות,
קטע מספר 1.
בכל מה שאנחנו עושים אנחנו צריכים לתת יגיעה, ולכן כנגד זה יש לנו חכמה מאוד מיוחדת שהיא נקראת "חכמת הקבלה" שיכולים לתת יגיעה והיא לא תהיה לנו קשה, אלא דווקא ההיפך ככל שאנחנו ניתן יגיעה אנחנו נרגיש אותה כשכר, שיש לנו הזדמנות לקבל הנאה בלתת הנאה לבורא. ולכן העבודה שלנו לא תהיה קשה אף פעם, לא לפי הזמן ולא לפי המאמץ, אלא ההיפך הכול יהיה לגמרי עבודה כתענוג, עבודה כשכר.
בואו נקרא מה שכותב לנו במיוחד רב"ש.
קריין: קטע ראשון של הרב"ש.
"אנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שהשכר שלנו יהיה, שע"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין אנו דורשים עבור העבודה בתו"מ."
בכל מה שאנחנו עושים בחיבור בינינו, אנחנו לא רוצים שום דבר רק שיהיה מזה תענוג לבורא, מזה שאנחנו מתחברים בינינו ועל ידי זה רוצים לשדר לו תענוג שייהנה מאיתנו. כמו ילדים קטנים שרוצים להתנהג ביניהם כך שאמא תיהנה מזה.
"היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו מרגישים את רוממותו יתברך. אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה."
(הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
תקרא שוב.
קריין: שוב קטע ראשון.
"אנו צריכים לכוון בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שהשכר שלנו יהיה, שע"י זה נזכה לצאת מגלות והשעבוד של הרצון לקבל לעצמו, ונוכל לעבוד הכל בעל מנת, שיצמח מזה נחת רוח להבורא, ושכר אחר אין אנו דורשים עבור העבודה בתו"מ.
היינו, שאנו רוצים לזכות, להרגיש בעת שאנו עוסקים בתו"מ, שאנחנו משמשים למלך גדול וחשוב, ושתהיה בנו בזה אהבת ה', מזה שאנו מרגישים את רוממותו יתברך. אבל כל הנאה שלנו תהיה מזה, שאנחנו משמשים את הבורא, זה יהיה השכר שלנו, ולא שהוא יתן לנו איזו תמורה עבור העבודה. אלא שנרגיש, כי העבודה בעצמה היא השכר, ואין שום שכר יותר גדול בעולם, מזה שזוכים לשמש את הקב"ה."
(הרב"ש. מאמר 13 "מהו "לחם רע עין" בעבודה" 1989)
שאלה: מהו הסימן שהאדם יכול לראות שהוא עשה נחת רוח או שזה לא משנה?
לא תמיד, הכול תלוי במידת הקשר שלו עם הבורא, באופן הקשר שלו עם הבורא. אבל שישתדל להתקרב לבורא עד כדי כך שירגיש שהוא עושה נחת רוח לבורא ויש לו מזה תענוג והבורא נהנה ממנו, והוא נהנה מזה שהוא מהנה לבורא.
תלמיד: ההנאה היא הדדית ביני לבין הבורא?
לא חייב להיות, אנחנו לא יודעים איך בורא נותן לנו הרגשת הנאה תמורת משהו כן או לא, זה לא חשוב, אנחנו בעצם רוצים לעבוד רק בצורה חד סטרית, רק כלפי הבורא, רוצים להביא לו תענוג, זהו. למשל כמו אימא שנותנת משהו לתינוק, אז היא רוצה שהתינוק ייהנה ולא חשוב לה איך הוא יגיב אליה, ודאי שזה גם חשוב, אבל לא שזאת המטרה, המטרה שהתינוק ייהנה.
תלמיד: אם האדם לא יודע מה עושה תענוג לבורא הוא יכול רק להיכנס בחיבור עם החברים?
כן, אנחנו צריכים לעשות "מצוות שבין אדם לחברו" בכוונה שבזה אנחנו עושים נחת רוח לבורא.
שאלה: אנחנו יודעים שרצון לקבל זה היסוד של האדם, אז בדרך איך אנחנו יכולים להשתמש בו נכון?
אנחנו צריכים להשתמש ברצון לקבל בצורה כזאת שאנחנו עובדים האדם לחברו, ולכוון שזה נותן נחת רוח לבורא, והמהנה לחבר בעצם אם זה חבר מהקבוצה, הוא מהנה בזה גם לבורא.
שאלה: אנחנו מתקדמים לאט, עם השנים יותר ויותר מרגישים את אהבת החברים, אהבת הבורא, חשיבות הבורא מתחזקת, אז מה המטרה שהתהליך הזה לצאת מהאגו הוא ארוך, מה זה נותן לנו?
אנחנו לא יודעים איזה דברים אנו צריכים לשנות בנו בתוך המנגנון הפנימי שלנו, הרצון לקבל, הרצון להשפיע וכל מיני הבחנות סביב זה, כדי להגיע באמת לעבודה דלהשפיע.
ולכן נראה לנו שזו דרך ארוכה, אבל אי אפשר להגיד שהיא ארוכה, אלא פשוט שצריכים לתקן את כל השלבים שבה, שלב אחר שלב, ואז אנחנו נתחיל לגלות מה אנחנו עושים בצורה יותר גלויה הדדית "אני לדודי ודודי לי" וכך אנחנו נגלה את הבורא בצורה יותר קרובה אלינו.
שאלה: הבורא הוא כל יכול, הוא עושה הכול והוא עומד מאחורי הכול. איך יכול להיות שלכאורה נאמר כאן שהוא לא מרוצה, שהוא לא שמח. מה אנחנו יכולים להוסיף לבורא שהוא כזה כל יכול?
הבורא כל יכול אבל יש לו תנאי שאנחנו צריכים להגיע בדיוק להשתוות הצורה עימו, ולכן אנחנו צריכים הרבה לטרוח ולתת מאמצים ופעולות להשפיע לחברים ואחר כך מהחברים לבורא כדי שבאמת העבודה שלנו תהיה בהשפעה כמו הטבע של הבורא. ועיקר העבודה שלנו היא בין אדם לחברו, וברגע שאנחנו גומרים עבודות "בין אדם לחברו" אנחנו עובדים, מגלים מה זה לעבוד כלפי הבורא.
ואנחנו לא צריכים להוסיף לזה הרבה עבודה ויגיעה, אלא בכך שאנחנו לומדים איך להתייחס לחבר, אנחנו כבר מכינים עצמנו איך נכון להתייחס לבורא. לכן בהשתלבות בעבודה שלנו בין אדם לחברו, אנחנו גם מכינים את עצמנו לגמרי לעבוד כלפי הבורא. זה לא שאנחנו צריכים לעשות עוד שלב ועוד דרך ארוכה בלעבוד עם הבורא, אלא מספיק לנו להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" ובלהשתלב בזה אנחנו מגיעים ל"ואהבת את ה' אלהיך".
שאלה: מה זה להשפיע בפועל, זה כל כך מנוגד לטבע שלנו?
להשפיע בפועל זה נקרא שאנחנו נכללים עם הרצון של הזולת, או חבר או בורא ורוצים למלא את הרצון הזה במילוי בכל טוּב, בהרגשה טובה, זה נקרא להשפיע.
שאלה: איך מגיעים לזה שחבר ירגיש תענוג או שישרת את הבורא?
אני צריך להתחבר לחבר ולהשתדל להרגיש אותו ולהבין מה אני יכול לתת לו כדי שהוא ייהנה, ואז כשאני מבצע את הפעולה הזאת ואני מרגיש שהוא קיבל הנאה, זה נקרא שאני מהנה לחבר.
שאלה: איזה תרגיל פנימי אנחנו יכולים לבצע כדי שנרגיש באמת שהעבודה עצמה היא השכר, שלעבוד עבור הבורא זאת זכות?
זה שאני מתחבר עם החבר ורוצה להרגיש איך אני יכול למלא אותו בכל טוב שהוא ירגיש ממני, זה בעצם העבודה שלי, ואם אני משיג את זה, משיג במה אני ממלא את החבר, זה נקרא שאנחנו קשורים יחד ותלויים זה בזה ומזה יהיה לי תענוג.
שאלה: השכר לשרת את הבורא זה כבר מאחד אותנו, אבל איך להיות בעבודה וגם קצת רגועים כשאנחנו עושים את המקסימום, אם גם האגו תמיד עובד עלינו?
כן, אבל אם אני מתחבר לחבר ורוצה להשפיע לו אז ההשפעה שלי אליו זה גם תענוג שלי ואז אנחנו מתחברים בתענוג אחד.
תלמידה: ואז בצורה זו אנחנו כבר בעבודה יחד עם הבורא, אנחנו מאוחדים איתו?
כן, גם עם החבר וגם עם הבורא.
שאלה: בכל היגיעה והמאמצים הדבר הכי קשה לוותר עליו זה הרצון להשיג רוחניות עבור עצמי ולמרות שאני רוצה את זה עבור חבריי הרצון לקבל שלי עדיין רוצה את זה לעצמו, ולכן התחלתי ללמוד קבלה. איך לוותר על הרצון הכול כך חזק הזה של לרצות רוחניות עבור עצמנו?
לא צריכים לוותר על זה, צריכים להחליף את התענוג שהייתי מקבל בהשפעה לעצמי בתענוג שאני מקבל בהשפעה לחבר. שאני מרגיש את עצמי מחובר עם החבר, וההרגשה הזאת שאנחנו מחוברים ושאני עושה מאמצים כדי להשפיע לשנינו, היא תהיה גדולה יותר מההנאה שאני משמש את עצמי.
שאלה: האם החבר צריך להרגיש שהתענוג בא ממני או שלא יהיה לי שום קשר לזה?
גם וגם, זה תלוי בצורת היחסים בינינו, עד כמה שהחבר ייהנה יותר מזה שהוא ירגיש שהתענוג בא ממני, או שזה, נגיד, ממתן השכר בהסתר. יש בזה הרבה דברים, אנחנו עוד נלמד את זה.
שאלה: האם זה רע לקבל תענוג מהעבודה?
לא, לקבל תענוג מהעבודה זה לא פסול, השאלה היא האם התענוג מחייב אותי לעבוד או שהעבודה עצמה היא התענוג בשבילי.
שאלה: איך עלי לנהוג אם חברה אומרת לי שפגעתי בה או שהיא מרגישה שאני שונאת אותה?
את חייבת למחוק את כל ההתרשמות הרעה שגרמת לחברה בכל הדרכים שנמצאות לרשותך.
שאלה: כמעט על כל שאלה התשובה שלך היא "תתחברו", מה הדבר המיוחד שקורה בעולמות העליונים כשאנחנו מתחברים בינינו?
כשאנחנו מתחברים אנחנו יכולים להשפיע לעולם העליון יותר כי שם אנחנו מחוברים יחד, ומשם אנחנו יכולים לכוון קבלת תוספת שפע, אור, תוספת טוב, וכך אנחנו מגיעים לתיקון.
קריין: קטע מספר 2.
"עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיהיה שיזכה לאמונת ה'."
(בעל הסולם. "שמעתי". ד'. "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה")
זאת אומרת להרגיש את הבורא שממלא את כל הטבע, הכל, למעלה, למטה, לכל הכיוונים וחוץ ממנו אין כלום, רק כוח אחד שממלא את כל המציאות, זה נקרא "להשיג אמונה בה'", ולהרגשה כזאת אנחנו צריכים להגיע. ואז לא יהיו לנו שום בעיות, טעויות או ספקות איפה אנחנו ומי אנחנו.
שאלה: באיזה אופן המאמצים שלנו להתחבר לחברות מעבירים אותנו להרגשה של "מלא כל הארץ כבודו"?
כשאנחנו רוצים להתחבר בינינו וזה נגד הטבע שלנו, בזה אנחנו גם רוצים לברר את הבורא שהוא אחד לכולנו. כשאנחנו מתחברים בינינו אז מתגלה הכוח העליון האחד ומאיר עלינו, וכך אנחנו נעשים יותר קרובים זה לזה ומגלים את הבורא.
שאלה: אם הבורא נותן לאדם הזדמנות לעבודה, הזדמנות להתחבר לחברים, ואדם מפספס את ההזדמנות הזאת והוא עם הרגשה של חרטה, מה עושים?
להתקרב לחברים, ללמוד מהם, להשתדל להיות כמה שיותר קרוב אליהם וזה ישפיע לטובת האדם. אין דרך אחרת.
שאלה: לא להסתכל אחורה על מה שלא נמצא?
לא לא לא, חס ושלום, אסור להסתכל אחורה. בכלל.
שאלה: אם אני מרגיש את הבורא, האם המשמעות היא שאני כבר לא עושה יותר טעויות כי אני יודע שזה מה שהבורא בעצם רוצה ממני, ולכאורה אני כבר חופשי מלעשות טעויות?
במידה הזאת כן, במידה ואתה מרגיש אותו, אתה כבר לא עושה טעויות.
שאלה: מה בעשירייה קושר את האדם לבורא?
העשירייה זה אותו כלי שהבורא משפיע אלי, והאדם שנכלל בעשירייה, שמתחבר לעשירייה, שבשבילו כל העשירייה זה הוא, אז בזה הוא מתחיל לגלות את הבורא.
שאלה: אני מרגישה שאנחנו כבר מגלות את התלות ההדדית המוחלטת אחת בשנייה בעשירייה, אבל אנחנו לא מצליחות לעבור לרמת ההרגשה של התלות של כל העשירייה בבורא. מה יכול לעזור?
לא צריך לעזור בשום דבר. זה נכון שהעשירייה תלויה לחלוטין בבורא ואנחנו רק צריכים לספוג את ההרגשה הזאת שתשרה בנו, וכל זה נקרא "דבקות האדם בבורא". עשירייה זו אותה תבנית, מערכת, שדרכה אדם נדבק בבורא.
שאלה: בעבודה הפרטית שלי אני מקבלת תמורתה את ההרגשה של גדלות הבורא על ידי זה שאני בעצם משרתת לחברים. יש עוד סוג של עבודה, שאני רוצה להרגיש שהחברים שלי גם נמצאים בעבודה הזאת. מה אני צריכה לבקש כדי שאני ארגיש שהם כבר נמצאים בעבודה הזאת?
אתם צריכים לבקש חיבור מלא עם החברים, זאת אומרת שאחרי זה אתם תרגישו לא רק את החיבור אלא גם את כל השאר.
קריין: קטע 3.
"כמו בגשמיות, האדם רגיל לעבוד במקום, שידוע שיקבל שכר תמורת עבודתו. אחרת אין האדם מסוגל לעבוד בחינם, אם לא בשביל תועלת עצמו. ורק בזמן שהוא רואה, שיצא מעבודה זו לתועלת עצמו, יש לו כח לעבוד בחשק וברצון. היות שהוא מסתכל אז על השכר ולא על העבודה.
אף העבודה לא עולה בחשבון, אם האדם מבין, שהוא מקבל כאן אצל בעל הבית זה פי כפל שכר מכשהיה עובד אצל בעל הבית הקודם, מטרם בא למקום עבודה שמשלמים פי כפל. זאת אומרת, כפי גודל השכר, כן נעשה בשיעור זה העבודה יותר קלה ויותר קטנה."
(הרב"ש. מאמר 31 "מהו כריתת ברית בעבודה" 1987)
הרב"ש רוצה להגיד שאנחנו מסתכלים על השכר, ולפי גודל השכר כך אנחנו מעריכים את העבודה, אם היא יותר טובה, יותר גרועה וכן הלאה. אין כאן בעצם שום דבר מיוחד, הכול זה לפי השכר. אבל השאלה עכשיו מהו ה"שכר", או שבעזרת העבודה הזאת אני מתקרב לבורא, מגלה אותו, או שאני מחפש שכר אחר, זה מה שאנחנו צריכים לברר.
שאלה: האם אני צריך לבטא באופן מילולי כל פעולה שאני מעלה לבורא, או מספיק להפנים את הכוונה שלי להשפיע לו?
בכל פעולה ופעולה אני צריך לחשוב האם אני על ידי הפעולה הזאת משפיע נחת רוח לבורא.
שאלה: האמונה הזו בבורא לה אנחנו זוכים, האם היא תמיד קשורה לתענוג, או שלפעמים אנחנו מקבלים את האמונה הזאת דרך ייסורים וכאב ואנחנו מבינים דרך הכאב שהבורא קיים?
לפעמים אנחנו מקבלים את זה דרך סבל או כאב, אבל אנחנו בכל זאת צריכים להשתדל לנסות ולעבור לתענוג. להיות בקשר עם הבורא בשבילי זה תענוג, וזה יכול להיות אפילו גבוה, למעלה מהכאב אם אני חווה איזו אי נוחות.
שאלה: בעבודה שלי אני אוסף את החסרונות של העשירייה, ובסופו של דבר כשמצטברת כמות של חסרונות, אני שם לב שאני כבר מבקש עזרה מהבורא. האם זה סוף העבודה, או שאני צריך לראות שם עוד תיקונים, איך החסרונות מתמלאים?
כתוצאה מהעבודה שלי עם הבורא אני רוצה לראות את התיקון המלא והשלם שלי, כלומר את הגילוי השלם של הבורא בכל התכונות שלי.
תלמיד: זה התיקון שלי, לא התיקון של החברים.
לא, לחברים אני רוצה לאחל תיקון, אבל בסופו של דבר אני זה שמיתקן.
שאלה: אם אני שמה לב לתיקונים קטנים, לשינויים קטנים, אז בתפיסת המציאות שלי אני מצליחה יותר בחיבור. התיקונים הקטנים האלה, האם אפשר לחשוב שהם השכר מהבורא?
אם כך את מחשיבה אותם, אז כן.
שאלה: קורה לפעמים שהחברות משבחות ואפילו כשמשתדלות להפנות את התענוג לבורא, יש הרגשה שחלק מההנאה העצמית נכנסת נניח אליי. איך להתמודד עם המצב הזה ומה לעשות כדי שהכול יופנה לבורא?
להשתדל לעשות כל מה שהחברות דורשות ממך.
תלמידה: מה לעשות בזמן שהן משבחות?
לקבל את זה, לזכור את זה, ושיהיה לך מזה כוח בחזרה לשבח אותן.
שאלה: מהי מידת גודל השכר עבורנו, האם מידת גילוי הבורא או מידת גדלות הבורא?
זה תלוי בך, תלוי מה את רוצה, את גדלותו או את הגילוי שלו, אלו דברים שונים. אז תנסי להבין.
תלמידה: אבל נכון יותר עבורנו זה לרצות בגדלות.
אם זה הכרחי בשבילך כדי לעבוד לתועלת הקבוצה, העולם, אז כן.
תלמיד: כתוב באיזה מקום שהמלך מחכה לחסרונות, הוא מחכה שאני אגיע אליו ואבקש למען החברים. ואני מצדי רוצה רק להיפגש עם המלך, זו המטרה שלי. כשאני מרגיש ייסורים מחוסר חיבור בכזאת עוצמה שהם מביאים אותי להיכל המלך ואני כבר מדבר איתו, אז לאחר מכן יש מצב כזה שיותר אין לי מה לעשות, דיברתי עם המלך ונרגעתי.
תלוי מה ביקשת מהבורא.
תלמיד: ביקשתי חיבור בעשירייה, על כל מיני בעיות שאני רואה בעשירייה.
טוב מאוד. אז האם הכול עבר, העשירייה עלתה לגמר התיקון?
תלמיד: כמובן שלא, זאת הבעיה שהכול נשאר כמו שהיה. לכן אני שואל האם אני לא צריך לראות איזו תוצאה מהתפילות שלי לתיקון?
אתה צריך לראות תוצאה מהתיקון שלך, שכל העשירייה מתחברת ועולה עד לדרגת הבורא ונכללת בבורא.
תלמיד: אני יכול לראות את זה, ואז פתאום שוב הכול מתפזר, זה בסדר?
זה בסדר, זה נורמאלי, וזה כדי שתעלה יותר גבוה.
תלמיד: אם אפשר לתת דוגמה, כי זה משהו שאני מרגיש וחוזר על עצמו, ואני לא יודע עד כמה זה נכון. הרבה פעמים נראה שזה כמו במשפחה, האחים רבים ביניהם, נמצאים בחיכוכים, ואני הילד שרץ להתלונן לאימא, והאימא מרגיעה אותו "הכול בסדר" וזהו, אבל הבעיה נשארת. האם זו סיטואציה נורמאלית בעשירייה?
כמובן שזה לא נורמאלי, צריך לברר מדוע, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה לא יחזור על עצמו, אבל כל זה צריך להיות בהתקרבות לאהבה.
תלמיד: בדיוק, בגלל שאנחנו מנסים לעשות זאת בדרך של אהבה, נראה שזה נמשך תקופה מאוד ממושכת, וצריך לזה הרבה מאוד סבלנות.
זה לא חשוב, זה לחלוטין לא חשוב אם זה ארוך או קצר, העיקר לְמה אנחנו משתוקקים, ומה אנחנו רוצים.
שאלה: מה הפעולות שעלינו לעשות העשירייה, שיעזרו לנו לחזק את האמונה?
איזה פעולות יעזרו לנו לחזק את האמונה? רק החיבור בינינו, שבו יתגלה הבורא.
שאלה: בעולם אנחנו יכולים לעבוד תמורת שכר או עמלה. רבים מעדיפים לעבוד תמורת עמלות, כי זה מאפשר להם להרוויח יותר, ובגלל שכך הם הבוס של עצמם. האם ברוחניות אפשר לעשות אותו דבר ולעבוד עבור שכר או עמלה?
ברוחניות השכר הוא השגת הבורא, זאת אומרת עד כמה אני דומה לו, עד כמה אני קרוב אליו, עד כמה אני דבוק בו, זה השכר ברוחניות. כמו שכתוב "שובו עד ה' אלוהיכם"1.
תלמיד: אז ככל שיותר מתייגעים, כך יותר טוב?
תלוי באיזה מצב אתם נמצאים, אם נמצאים במצב לקבל על מנת להשפיע, אז כמה שיותר מקבלים, כך יותר משפיעים.
שאלה: אני מרגישה בכל את פעולת הבורא, הוא עושה כך שנעלמות כל ההפרעות בחיים הגשמיים שלי, מתפנה לי זמן לכל השיעורים, אף אחד לא מפריע לי, ואני מרגישה שהבורא עושה עבורי הכול. האם זה טוב או רע?
זה לא טוב ולא רע, צריך פשוט להתעלות, להתגבר על כל המצבים האלה. צריך לעבור את כל המצבים האלה, ואז תגלי באמת מה זה טוב ומה זה רע.
תלמידה: גילוי תכונות הבורא זה התיקון שלי?
כן.
תלמידה: יוצא שהחברות בלב שלי מסמלות את התכונות שדורשות תיקון?
כן.
שאלה: אם אני מחפשת אחר דרך להצדיק את החברה, אני מחפשת את זה כתוצאה מהחיבור בינינו? וכשאני מוצאת את הניצוץ הזה, אז יש את השמחה הזאת?
כן.
שאלה: אם שמעתי נכון, אמרת שכשאני מבקשת על התיקון שלי, והבורא מבצע את זה, גם העשירייה מיתקנת. האם זה אומר שאני רואה את העשירייה כמתוקנת, ואני רואה אותה מתוך הכלים המתוקנים שלי?
כמובן, כי אנחנו רואים את הכול בתוך הרצון שלנו, וכשהרצון מתוקן, אנחנו רואים את כל העולם כמתוקן.
תלמידה: זאת אומרת, זה מתוך תפיסת המציאות שלי?
כן.
קריין: קטע מס 4.
"אם האדם רוצה לעשות ביקורת על עצמו, אם הוא מתקדם בעבודה, אז יש לעשות זאת בשני אופנים:
א. שמסתכל על השכר, היינו השכר שהוא מקוה לקבל מהבורא, אם הוא מקבל כל יום שכר יותר גדול, ואז המודד הוא הכלי קבלה.
ב. כמה הוא נהנה בזה שמשמש להבורא, וכל השכר הוא מזה שמשפיע להבורא, ואם הוא משמש לגדול המדינה למשל, יש לאדם הנאה, ואם הוא משמש גדול הדור, בטח שהנאה היא יותר גדולה, לכן הוא רוצה, שכל יום יהיה אצלו הקב"ה יותר גדול ויותר חשוב. זו היא המדידה האמיתית."
(הרב"ש. מאמר 5 "בענין כבוד אב" 1986)
שאלה: מה תכונתו של הבורא?
אהבה בלבד.
שאלה: איך אנחנו רואים שאנחנו עובדים בהשפעה ולא לטובת האגו שלנו, הרי האגו נעשה כל הזמן יותר ויותר ערמומי?
לפי כמה שאני אוהב את כל החברים שלי בעשירייה, רוצה רק בטובתם, ולא מבקש שום דבר אחר עבור היגיעה שלי. רק שהם יעלו לדבקות בבורא, זה בעצם השכר שלי.
שאלה: מה היא תכונת האהבה של הבורא, מה זה אהבה של הבורא?
האהבה של הבורא מתבטאת בזה שהוא רוצה להשפיע לכל הנבראים רק טוב בלי גבול.
שאלה: אמרת שאסור להתבונן אחורנית בעבודה הרוחנית, האם כך פרעה מבלבל אותנו בהתקדמות אם אנחנו מתבוננות אחורה?
כן.
שאלה: האם בשביל להתפלל עבור החבר בצורה נכונה אני צריך לדעת מה הרצון שלו, או שאני צריך להתפלל שהחברים יגיעו לגמר התיקון, שכל העשירייה תהיה מתוקנת?
עדיף להתפלל, או יותר טוב להתפלל עבור גמר התיקון שלהם.
שאלה: האם ה"אדם" בקטע זה כל חבר שנמצא בעשירייה, או כל הקבוצה במלואה? ומה לעשות אם אני רוצה שהתוצאה של הבדיקה הזאת תהיה יותר מדויקת?
צריך להתפלל עבור כל הקבוצה יחד, אפילו על כל חבר בנפרד, אבל העיקר עבור כל הקבוצה, לנסות לדחוף אותם לבורא, להתפלל עבורם.
תלמיד: "אדם" זה הקבוצה במלואה, או פרט בקבוצה?
"אדם" משמע אחד מן הקבוצה.
שאלה: אני מתפללת עבור העשירייה שהיא תתחבר, אני מאוד מבקשת וכתוצאה מזה באמת קורה מה שביקשתי, ואז אני מרגישה גאווה, שגרמתי לכך על ידי התפילות שלי, העבודה שלי. איך לתקן את עצמי כדי שארגיש שעשיתי את זה למען הבורא?
מה שהיית רוצה שיהיה רק לשם הבורא זה כבר תיקון.
תלמידה: אני יכולה להמשיך לעשות את זה?
כן.
שאלה: המטרה היא הבורא, אני צריכה שתהיה לי השתוקקות אליו, ואני צריכה גם לעבוד עם החברות כדי לקחת את החברות אליו לחיבור. האם שתי הפעולות האלה תמיד צריכות להיות ביחד, או שהן יכולות להיות נפרדות כך שאחת תומכת באחרת?
הן תומכות זו בזו.
שאלה: הבנתי מהטקסט שכשאנחנו בונים את הבורא בעשירייה אבל אין לנו אמונה בה, זה מפני שדמות הבורא בעינינו היא קטנה ולכן אנחנו לא מוצאים את הגדלות בעשירייה.
נכון, זאת הבעיה שלנו, לכן אנחנו צריכים להגדיל את דמות הבורא בעינינו, ואז לא יהיה לנו קשה להשפיע לו.
שאלה: איך אנחנו יכולים להיות בביטול כלפי כל פעולות הבורא עלינו במשך כל היום?
אם כולכם תרצו ותחשבו על זה ככל האפשר יותר, אז אתם תחזיקו בזה אחד את האחר.
שאלה: גדלות הבורא, גדלות הקבוצה וגדלות הרב, יכולים להיות לתענוג עצמי. איך להבדיל בין הדברים?
על ידי זה שאני חושב רק על הקבוצה ולא על עצמי. בהדרגה נתחיל להרגיש את זה כדי לא לשקר לעצמנו.
שאלה: מהי מידת האחריות שלי להביא את החברים למטרה ולקשר עם הבורא, איזו אחריות יש לי בעניין הזה?
אתה אחראי על כולם, כל הקבוצה תלויה בך, וידרשו ממך עבור כל הקבוצה.
שאלה: מה התוספת של ההנאה מזה שמשמש מלך גדול?
התוספת היא אור יחידה.
תלמיד: זו התוספת שמתקבלת דווקא מההנאה?
כן.
שאלה: איך להגדיל את דמות הבורא בתוך הקבוצה כדי שהחברות לא יפלו?
עם החברות יחד.
שאלה: האם האדם צריך להרגיש בבירור את המצב שהעבודה היא השכר ולהבין בדיוק מה קורה במצב הזה?
כן, האדם צריך לבדוק את כל זה, לגלות את כל זה, לנתח ולממש, ואז הכול יהיה טוב.
כל טוב לכם, שהכול אצלכם יהיה טוב, שתוכלו לברר את כל הבעיות בדרך הרוחנית, לממש אותן מהר בזמנינו, בחיים האלה. בהצלחה, כל טוב.
(סוף השיעור)
-
"שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך" (הושע י"ד, ב')↩