שיעור ערב 06.07.2019- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפילה - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: אנחנו בשיעור בנושא "תפילה". נקרא קטעים מהמקורות, נמשיך מציטוט 8 מתוך רב"ש ג' "עבדו ה' בשמחה".

"הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב "קרוב ה' לנשברי לב". העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך. לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'.

וכאן מתפתחות ב' הבחינות:

א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער.

ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על מנת לקבל. וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח."

(רב"ש - ג'. מאמר 42 "עבדו ה' בשמחה("

אני לא יודע מה להוסיף.

סדנה

איך אנחנו מצרפים את הצער לשמחה? צריכים גם להצטער וגם לשמוח. איך אנחנו מסדרים את שניהם שדווקא זה מגדיל את זה?

*

קריין: ציטוט מספר 9 מתוך "שמעתי", מאמר מ"ז, "במקום שאתה מוצא גדלותו".

""במקום שאתה מוצא גדלותו, שם אתה מוצא ענוותנותו". פירוש: האדם, שנמצא תמיד בדביקות אמיתית, רואה שהשם ית' משפיל את עצמו, דהיינו שהקב"ה נמצא במקומות השפלים. והאדם אינו יודע מה לעשות. לכן כתוב "המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ". שהאדם רואה גדלות הבורא, ואחר כך "המשפילי", שמשפיל את השמים לארץ. והעצה היועצה לזה, שיחשוב, שאם הרצון הזה מהקב"ה, אין לנו גדול מזה, כמ"ש "מאשפות ירים אביון". מקודם צריך שאדם יראה, שיהיה לו חיסרון. ואם אין לו, צריך שיתפלל על זה, מדוע אין לו. כי זה שאין לו חיסרון, הוא מטעם מיעוט הכרה. לכן בכל מצווה צריך שיתפלל, מדוע אין לו הכרה, שאינו עושה המצווה בשלמות, דהיינו שהרצון לקבל מכסה, כדי שלא יראה האמת. שאם הוא רואה, שהוא במצב כל כך שפל, אז בוודאי לא ירצה להיות במצב הזה. אלא שבכל פעם ופעם יתאמץ בעבודתו, עד שיבוא לכלל תשובה, כמ"ש "מוריד שאול ויעל". פירוש: כשהקב"ה רוצה שהרשע ישוב בתשובה, עושה לו את השאול כל כך בשפל, עד שרשע בעצמו אינו רוצה להיות כן. לכן צריך שיתפלל בתחנונים, שהקב"ה יראה לו האמת, על ידי שיוסיף לו את אור התורה."

(בעל הסולם. שמעתי. מ"ז" במקום שאתה מוצא גדלותו("

אם אנחנו מגיעים לדבקות, אנחנו מגיעים יחד עם זה לשפלות הכי גדולה?

*

קריין: ציטוט מספר 10 מתוך בעל הסולם "שמעתי", מאמר ה', מאמר "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?"

"אמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו. נמצא, זה שצריכים עבודת האדם בכדי לקבלת מה' את הלשמה, הוא רק בחינת חסרון וכלי. והמלוי, אף פעם האדם יכול להשיג מעצמו, אלא זהו מתנת אלקים. אולם התפלה צריכה להיות תפלה שלמה. היינו, מעומק הלב, שפירושו, שהאדם יודע מאה אחוז, שאין מי בעולם שיכול לעזור לו, אלא ה' בעצמו. ואיך האדם יודע זאת, שאין מי שיעזור לו, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו. הידיעה הזאת האדם יכול להשיג דוקא אם הוא השקיע כל הכוחות מה שיש ברשותו, ולא עזר לו. לכן מוטל על האדם לעשות כל המעשים שאפשר להיות בעולם, בכדי לזכות לבחינת לשם שמים. אז הוא יכול לתת תפילה מעומק הלב. ואז הקב"ה שומע תפילתו".

(בעל הסולם. שמעתי. ה' "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא(?"

שאלה: על השאלה ששאלת, אם בדבקות יש עדיין שפלות. היום שמעתי דעות שונות בשולחן, מה התשובה?

שבדבקות נמצאת גם שפלות.

שאלה: האם למקובל שכבר נמצא ברוחניות, לעולם הגשמי הזה יש איזו משמעות, איזה ערך?

ודאי. דרך מה מקבלים את כל ההשפעות? גם דרך העולם הגשמי.

תלמיד: והמשימה של המקובל היא לעשות שיהיה טוב לנבראים בעולם הזה, או שהוא בכלל רואה איזה טוב אחר?

לא. אתה רואה את זה גם ממה שבעל הסולם כתב, ומה שהוא רצה לעשות, דווקא בעולם הזה.

תלמיד: אם ככה, למה שפלות? כי אם אני נמצא מצד אחד בשפלות עצמי, אבל אני נותן פה לכל העולם אור, או עוזר להם, או משהו כזה, אז אני נמצא במקום מאוד גבוה. למה שפלות?

מה זה גבוה? זה שאתה נמצא בדבקות עם הבורא מי מכיר ומי יודע? אלא אתה נמצא בדבקות עם הבורא בגלל שאתה מבטל את האני שלך, ובגלל שאתה ממשיך לעולם רצון ה'. אלה דברים פשוטים. רק מדובר על תפילה.

תלמיד: זאת אומרת, השפלות היא כלפי האחרים? הם מסתכלים עלי בשפלות ואני נמצא במקום של דבקות עם הבורא?

השפלות היא כלפי הבורא ולא כלפי האחרים. כלפי האחרים אתה צריך לעשות כול מה שהם צריכים. כמו שהורים כלפי ילדים, זה נקרא שהם נמצאים בשפלות? הם עושים כול מה שהילד צריך, אתה מתלבש בו ועושה.

(סוף השיעור)