שיעור צהריים 06.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לקבל ולתת מתנה – קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו נמצאים בדרך להגיע למגע עם הבורא. אנחנו רוצים לדבר עימו ולהיות עימו כמו עם חבר, כך שאנחנו מדברים והבורא שומע, והוא מדבר אלינו ואנחנו שומעים. ודאי שהשמיעה הזאת היא לא דרך האוזניים כמו שאצלנו אלא היא דרך הלב, כך שמרגישים עד כמה הבורא משפיע עלינו ורוצה למסור לנו את סודות היקום שלו, העולם שלו, וגם אנחנו רוצים כך להתייחס אליו ולשלוח לו את מה שיש בליבנו.

נקווה שנגיע לזה שיהיה לנו קשר הדדי עם הבורא כמו שכתוב "אני לדודי ודודי לי", וכך נבין אותו והוא יבין אותנו, נתקרב אליו דרך החלפת המתנות - נרצה לתת לו כל פעם יותר ויותר ונרגיש מה הוא רוצה לתת לנו.

קריין: קטע מספר 14.

""אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואל להתעלם משום חסרון שיש בו. אלא אדרבא, כפי שמרגיש חסרונו, באותו שיעור הוא יכול להתפלל שרבו ימלא משאלותיו. ואז כל התלמיד המרבה לשאול, הרי זה משובח. ואחר כך לבסוף אסור להשאר בחסרון. אלא הוא צריך עוד פעם ללכת בדרך אמונה למעלה מהדעת, שהוא שלם בתכלית השלימות. וזה שכתוב כעבד המודה לפני רבו על המתנה שקיבל ממנו, והולך לו. שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת שכבר קיבל כל משאלותיו, המכונה "מתנה"."

(הרב"ש. 438 "הושע עבדך אתה אלוקיי")

שאלה: איך להצליח לעשות הבחנה טובה לגבי המציאות הרוחנית שלנו בלי לערבב אותה עם המציאות הגשמית?

זה יקרה כאשר נרצה לדבר עם הבורא, נשתדל להיות קרובים לחברים, ונדבר דרך הכלי הכללי של החברים שהוא הקבוצה. כך נפנה לבורא ונבקש ממנו שיעזור לנו להיות קרובים אליו, להשפיע אליו וגם להבין בחזרה מה הוא רוצה לתת לנו, להגיש לנו, לדבר, למסור. בצורה כזאת נבין בהדרגה איך אנחנו צריכים להיות בקשר עם הבורא.

העיקר הוא שמשתדלים להיות באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת בהשפעה, בכוח שבו נהיה למעלה מהאגו שלנו ונדבר דרך החברה, דרך הקבוצה לבורא. במידה שבה אנחנו מתכוונים להיות בקשר עם החברים, באותה המידה אנחנו יכולים להתקשר ולהיות בקשר עם הבורא. נקווה שבצורה כזאת נגיע למצב שנהיה עם הבורא כך שנמסור לו מתנות משלנו וגם נקבל את היחס ממנו אלינו כמתנה.

שאלה: מה זה אומר להיות בקשר עם הבורא, במגע, בתקשורת איתו? לְמה אנחנו צריכים להשתוקק?

עלינו להשתדל לדבר אל הבורא ולעשות את זה בדרך השפעה, כלומר להיות למעלה מהאגו שלנו. כך כל פעם נפנה אליו שיתקן אותנו, שימלא אותנו בכוח השפעה, כי אנחנו רוצים להיות למעלה מהאגו שלנו קשורים לחברים ולכל בני ברוך העולמי ושתהיה לנו תמיד נטייה לזה.

תלמיד: איך להשתוקק לדבר עם הבורא? מה זה אומר לדבר איתו?

תתאר לעצמך שאתה נמצא בכוח השפעה, ברצון להשפיע, ואתה נמצא למעלה מהאגו שלך, כאילו שהחלפת את הטבע שלך מלקבל ללהשפיע, ומתוך הגישה הזאת אתה רוצה להיות בקשר עימו. יוצא שלאט לאט אתה מתקרב אליו, מבין אותו, מרגיש אותו, גם הוא ודאי מרגיש אותנו, וכך נתקרב זה אל זה.

תלמיד: הכוח הזה של ההשפעה שאני רוצה להתכלל בו, האם זה הבורא או שהוא נמצא במקום אחר?

אתה עדיין לא יכול עכשיו לתאר זאת נכון. אבל אנחנו לא מדברים על איך אתה תרגיש את הבורא, אלא איך תפנה אליו. דרך פניות כאלו, כשאתה כל פעם מכוון את עצמך לדבר אליו בכוח השפעה, לאט לאט תתחיל להרגיש עד כמה יש לך קשר אליו, גישה, ואתם מתקשרים ממש זה אל זה, ואז אתה צריך בחזרה לאט לאט להרגיש שהבורא פונה אליך.

תלמיד: כשאני אהיה בכוח השפעה, אדבר עם הבורא בתכונת ההשפעה, מה אני אומר לו? האם אני מבקש ממנו או שזו הרגשה?

את זה אתה צריך למצוא, מה היית רוצה להגיד לו על החיים שלך, על היחס שלך לעולם, לחברים, למטרה. בכל מה שאתה רוצה לפנות אליו אתה יכול לפנות. רק תדע שאם אתה רוצה שהבורא ישמע, אז זה צריך להיות בכוח השפעה, בצורה אחרת לגמרי ממה שאנחנו מדברים, חיים, חושבים ומשתדלים למסור זה אל זה.

שאלה: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" בגשמיות זה נכון, מה שהעיניים רואות על זה הדיין פוסק. אבל לא פעם אתם אומר "מה אתם רוצים ממני, שאני אעשה בשבילכם את העבודה? מה אתם פונים אלי?". והנה כתוב, שכל המרבה בבקשות, בתפילות, בשאלות לרב, הרי זה משובח ואסור להישאר בחיסרון. מה להבין מזה?

וודאי שאתה יכול לפנות אליי, לחכות ולקוות שרבך, היינו מי שאתה מרגיש שהוא למעלה ממך יעזור לך באיזו צורה, אבל בעצם אנחנו צריכים לפנות לבורא.

תלמיד: אבל אני לא יכול לפנות לבורא אלא רק דרכך. אתה הרב שלי, אתה העליון והוא עלי עליון. אני מכיר את הרב ד"ר מיכאל לייטמן, הוא הרב שלי, ככה בחרתי, ואני פונה אליך בכל דבר. למי אני אפנה?

אותו הרב מיכאל לייטמן שבו בחרת ואתה קורא לו רב וחושב עליו כך אומר לך, "תפנה בבקשה ישירות לבורא. תפנה אליו, תבקש ממנו, תתפלל אליו, והוא צריך לתת לך תשובה, תגובה". אתה צריך להיות בציפייה שאתה כן מסוגל לשמוע בחזרה את קול הבורא שפונה אליך, שמשיב לך.

תלמיד: אבל את זה כותב הרב"ש.

אני מוסר לך את מה ששמעתי מרב"ש. אתה צריך להיות בפנייה לבורא, רק אליו אתה צריך להיות מכוון, ותשתדל להתקרב אליו ולפנות אליו בכל רצון של בקשה. אל תדחה את הדברים האלה, אלא תחשוב איך אתה מבצע.

תלמיד: רק אעיר הערה, שאני משתדל בדרך כלל דרך העשירייה לפנות לבורא כמעט בכל דבר.

גם על זה עוד נדבר.

שאלה: מה לעשות עם הרצון לקבל מגיב בצורה יותר מהירה ממה שאני מספיקה לבנות כוונה?

אם אנחנו צריכים לפנות לבורא ואנחנו רואים שאצלנו הרצון לקבל הוא הקופץ, אז אנחנו צריכים לסדר את עצמנו כך שהפנייה לבורא תהיה בכל זאת דרך הרצון להשפיע, דרך החברים, דרך הקבוצה. אחרי שאנחנו מסדרים את הדברים האלה, עלינו לפנות לבורא, לקבוצה, ובצורה כזאת נגיע למצב שאנחנו בעצם בונים מעצמנו כלפי הבורא דרך ושביל כדי שהבורא יוכל לפנות אלינו בחזרה.

שאלה: מי הוא השופט?

השופט זה הבורא שעומד בדרך ומקשר אותנו אליו.

תלמיד: במשפט הראשון בקטע 14 נאמר "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", מיהו הדיין?

זו מדרגה מיוחדת בפנייה לבורא שמסדרת אותנו לפנות בצורה נכונה.

שאלה: מה זאת אומרת שאסור לו לשים לב לחיסרון? כמו שבדוגמה שהבאת על אבא שקונה לבן שלו גלידה ומעביר את זה אליו?

אני לא כל כך מבין את הדוגמה הזאת, אבל אנחנו צריכים להשתדל להעביר לבורא את החיסרון הנכון שלנו, עד כמה אנחנו רוצים להיות באותו חיסרון כמוהו, להשפיע לו כמו שהוא רוצה להשפיע לנו, ובצורה כזאת אנחנו יכולים להיות עימו במגע, בהבנה הדדית.

שאלה: כתוב "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". למה כל פעם אחרי בירור של חיסרון כלשהו ועלייה, אנחנו מתבלבלות בין הכרחיות למותרות, בין הדעות של החברות ואנחנו הולכות לאיבוד?

אתן מאבדות את הקשר ביניכן ועם הבורא כדי להגדיל את הקשר. לכן צריך להסתכל על כל זה בצורה חיובית, שכל הבעיות שמתעוררות בקשרים בינינו ובינינו לבורא הן כדי שנגדיל את הקשר הזה, נהפוך אותו ליציב יותר, נכון.

שאלה: כשאנחנו פונות בתפילה לבורא דרך העשירייה ומבקשות עבור העשירייה, ופתאום מופיע איזשהו רצון לעצמי, זה אומר שנקטע הקשר בינינו?

שום דבר לא נפסק, אנחנו רק צריכים למסד את הקשר בדרגה יותר גבוהה.

תלמידה: אם יש נפילה אני מרגישה לא ראויה.

זאת לא ירידה, זה מראה איפה עוד אפשר להגביר את הקשר.

תלמידה: איך באותה נקודה אפשר להשקיע מאמץ?

דווקא במקום שמאבדים את הקשר.

שאלה: איך להכיר את הבורא, האם זו שאלה של הרצון שלנו להשפיע או שזו רק מתנה שהוא נותן לנו?

לא. כדי להתקרב לבורא אנחנו צריכים קודם כל להתקרב לקבוצה, כמו שכתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'", הקבוצה עומדת בדרך בין האדם לבורא.

תלמידה: אנחנו צריכים להתפלל לבורא, ולא להתפלל לחברים.

נכון, אבל כדי להתפלל לבורא אנחנו צריכים קודם כל להיכנס למגע הדוק עם החברים ככל שמסוגלים, ואחרי שאנחנו מתחברים בינינו, מהקשר בינינו אנחנו יכולים לפנות לבורא.

שאלה: מה תלמיד יכול לתת לרב כמתנה כדי לגלות יתר חיסרון?

התלמיד צריך להשתדל ללכת בעקבות מה שהוא לומד, ואת כל היחס שלו הוא צריך לפתח דרך הקבוצה לבורא. והרב, המורה, הוא רק מורה דרך.

שאלה: בתחילת הקטע כתוב שהאדם לא צריך לפספס אף חיסרון שהתעורר בו והוא פונה לבורא דרך העשירייה כי זה חיסרון לפי שורש הנשמה שלו, ויכול להיות שחברים אחרים לא מרגישים אותו חיסרון. איך הוא פונה דרך העשירייה?

המטרה היא מטרה אחת לכולם, רק כל אחד פונה מעומק לבו, וכל אחד פונה לפי האופי שלו, אבל בסך הכול כולנו מתחברים יחד לאט לאט, זה לא מגיע מהר, כדי להיות "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: בסוף הקטע כתוב, שאחרי התשובה האדם צריך להאמין שהוא כבר קיבל מילוי גם אם הוא לא מרגיש שקיבל מילוי, מה זאת אומרת להאמין שהוא קיבל מילוי?

אפילו שהוא מרגיש שלא קיבל כלום הוא צריך להאמין, כמו שאמרו לנו חכמים, שהוא קיבל. אמנם זה עדיין לא מתגלה בו אבל הוא צריך להודות על מה שיש ובצורה כזאת להמשיך.

שאלה: בקטע כתוב, כמו רב שמודה לאדונו על המתנה שהוא קיבל ממנו, והולך לו. מה זה אומר "והולך לו"?

שקיבל את מה שרצה, פנה, ביקש, קיבל ועכשיו הוא ממשיך. שוב מתחבר עם החברים, בודק איך הוא יכול לקרב את כל העולם לבורא וכן הלאה.

שאלה:. רצינו להודות לך על הכנס הנפלא, על שיעורי הבוקר והצהרים שפותחים את הלבבות שלנו להתחבר. איך להעלות תפילת הודיה לבורא על המתנה הזאת שהוא נתן לנו, שזה אתה, הכלי העולמי שלנו, העשירייה שלנו, כדי שהבורא בעצמו יוכל להיות שמח בנו?

בדיוק כך תגידי לו מהלב.

שאלה: אתה אומר שצריך להשתמש בכל התכונות שלנו, ביצר הרע שלנו לטובת העשירייה, אבל לא כל כך ברור אם אנחנו יכולות בפועל להשתמש ברצונות כמו שהם, או שהערך שלהם רק בזה שאנחנו יכולות להתעלות מעל התכונות הרעות ולבחור ברצונות הרוחניים במקום ברצונות הגשמיים?

את צודקת. העיקר בשבילנו לעלות מעל כל גילויי האגו שלנו ושם להתחבר.

שאלה: אנחנו יודעים שצריך להודות לבורא על כל מה שהוא נותן לנו. אבל אתה אומר שהכול קורה בקשר עם העשירייה. האם זה אומר שצריך להודות גם לעשירייה על הכול?

כן. צריך להודות לקבוצה על כך שיש לי בה מקום. ודרכה אני יכולה לעלות לבורא.

שאלה: כתוב בקטע, "אל יתעלם משום חיסרון שיש בו, אלא אדרבה כפי שמרגיש חסרונו באותו שיעור יכול להתפלל". עד איזה עומק ללכת עם החיסרון? אם עולה בי רגש שהוא מהרצון לקבל? אפשר לכסות עליו בשנייה, להודות, להתחיל לעשות את כל התהליך או ללכת ולהעמיק את הפער הזה יותר ויותר. מה הגבול?

תשתדלי להתעלות למעלה מהרצון לקבל, ובזה תתקשרי לבורא דרך הקבוצה.

תלמידה: כמה שיותר מהר, או שצריך לעשות עבודה בתוך החיסרון?

כמה שיותר מהר.

שאלה: אם לדוגמה אני לבד בבית, ואני רוצה עכשיו להתפלל לבורא, האם אני צריך לחכות לפגישה עם החברים לפני שאני מתפלל, או שאני יכול לייצג את העשירייה בלב שלי, ולהתפלל עבור החברים?

אתה צריך להכין את עצמך לפגישה עם החברים, ומתוך המגע עם החברים לעלות לבורא.

שאלה: "אין לדיין יותר ממה שעיניו רואות", זאת אומרת שכשאני שואלת שאלה אני יכולה להבין מה הלב שלי מרגיש מהבורא, ובזה כבר להסב לו נחת רוח?

זה לא פשוט להבין מה הלב שלך מרגיש, למרות שהוא שלך, זה לא פשוט. אבל צריך להשתוקק לזה. צריך לחקור את עצמך, את הרגשות שלך, את הרצונות שלך, את הלב שלך, את הקשרים שלך בתוך הקבוצה. ולאט לאט תתחילי להבין מה יש לך בידיים, ועם מה את יכולה לפנות לבורא.

תלמידה: אז מה זה אומר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות?

אל תשחקי עם הביטויים האלה, כיוון שכל אחד מהם צורך הסבר, ואל תנסי בצורה כזו למצוא תירוצים או פתרונות. יותר טוב שתסבירי במילים שלך, ואז התבניות האלו לא יפריעו לכן, ותוכלו לברר את הדברים יותר טוב.

תלמידה: הדיין זה כשאני דנה את עצמי? כלומר, אני הדיין של האגו שלי?

את השופטת, כן.

שאלה: כאשר חיסרון חדש מתגלה לנו, האם זה הבורא שמתקשר איתנו? האם זו הזדמנות להתקשר איתו?

כן. הבורא תמיד מוכן לקשר איתנו, זה תלוי רק בנו עד כמה אנו בונים את עצמנו כדי להתקשר בינינו, בקבוצה, ואליו.

שאלה: הרצון תמיד מופיע בתוך הדעת. באיזה רגע אני יכולה ללכת מעל הדעת, אלה כבר רצונות מלאים, איך לדעת איפה הסוף?

כאשר תגיע אליך הזדמנות ללכת באמונה למעלה מהדעת, לא סתם למעלה מהדעת, אלא באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת השפעה מעל קבלה, אז תרגישי שיש לך רצון חדש, כלי חדש, יחס חדש לעולם, לקבוצה, ולבורא.

שאלה: אין לדיין עיינים, כלומר העיניים זו מידת האגו שלי, אני מבינה נכון?

כן.

שאלה: לפעמים אתה אומר לנו לדרוש כמו ילדים, ועד שלא נקבל את מה שמגיע לנו, את מה שאנחנו רוצים. אבל פה נאמר הפוך, להתנהג כאילו קבלנו?

אם קבלתם תשובה, אז כן, בזה צריך לסיים את הקשר או לעלות לקשר במדרגה חדשה.

תלמיד: אבל נאמר פה שגם אם אתה לא מרגיש שקבלת תשובה, בכל זאת תתייחס לזה כאילו כבר קבלת תשובה.

כן, האדם לא מיד מרגיש שהוא מקבל תשובה מהבורא, רק במידת השפעתו לבורא.

שאלה: האם הבורא עונה לנו דרך העשירייה?

הבורא עונה דרך העשירייה, דרך העולם, וישירות אלינו. אנחנו צריכים בסופו של דבר ללמוד איך לשמוע את מה שהוא מוסר לנו.

תלמידה: אז איך העשירייה יכולה לעזור לחברה להאמין במה שאמרת עכשיו, לתת אמון בחברות?

אלה תרגילים של התקשרות בין כולם בקבוצה.

שאלה: אסור להתעלם משום חיסרון. אבל זה יכול להיות משהו שהלך לאיבוד?

כן. אפשר לאבד חיסרון.

שאלה: מה הכובד של התפילה כשחברה לא יכולה להתחבר למפגש עשירייה, לשיחת עשירייה, אבל היא נמצאת כל הזמן במחשבה ובלב?

זה נקרא שהיא מחוברת בכל זאת.

שאלה: אנחנו מגיעים לבורא בכך שאנחנו מחזיקים גם בחברים וגם ברב. אם הבורא הוא המטרה, וכל השאר זה האמצעים, אז החברים והרב נראים לי פחות חשובים במקרה הזה. למה עלינו לשים לב כדי שהאגו לא ישתמש בהכול ובכולם לצורכי עצמו, ואפילו בבורא?

אם אני לא מגיע לקשר עם הבורא דרך חברים, דרך עשירייה, או דרך כל הקבוצה, אז אני לא מגיע, אני מתבלבל, לא יודע איפה אני נמצא וכן הלאה. זאת אומרת לאט לאט הבורא מלמד אותנו שאנחנו צריכים להתקשר לפי אותם השלבים שבהם הוא מסדר אותנו. זאת אומרת מאהבת הבריות, לאהבת הבורא.

שאלה: אמרת שדיין זו מדרגה מסוימת, גובה מסוים של בירור באדם. אמרת שעיניים זה האגו. אז מה פירוש אין לדיין אלא מה שעיניו רואות?

הפירוש הוא פשוט, מה שאנחנו רואים בעיניים שלנו, את זה אנחנו מקבלים כאמת לאותו רגע, ולאותו הזמן.

שאלה: האם הבורא משתמש בי כדי להנות לחברות, והאם יש איזה סיכוי שהאגו יבלבל אותנו כשאנחנו מנסים לפרש את התשובות של הבורא?

כן. יכול להיות שיהיו לנו מצבים כאלה מבולבלים, שהאגו יבלבל אותנו, ואנחנו נשתדל להגיע למצב שנברר את כל המצבים הנוכחים כדי להתקשר לבורא בצורה אמיתית.

שאלה: לזהות בכל מה שהבורא נותן לנו את הרצון שלו לדחוף אותנו לחיבור, זה נקרא לשמוע את מה שהוא מוסר לנו?

בדרך כלל כן.

שאלה: אם אדם חושב על החברים בצורה חיובית, ומדבר עם הבורא על הדברים הטובים שהוא רואה בחברים, והוא רוצה לבקש, לשאול את הבורא איך הוא יכול להיות דומה לחברים, ולאהוב כמוהם, זאת צורה של פניה לבורא דרך החברים?

יפה מאוד אם הוא כך פונה לבורא, כן.

שאלה: האם ככל שאני מתרחקת מהחומריות, זה אומר שהבורא יותר מקרב אותי לרוחניות?

כן.

תלמידה: איך אני יכולה להבחין אם אני מדמיינת, או אם אני באמת נמצאת באמונה למעלה מהדעת?

את זה את צריכה לבדוק רק בתוך הקבוצה. אם את יכולה להתעלות מעל עצמך ולהתחבר לקבוצה, אז את כבר בדרך להשפעה האמיתית. וכבר תבוא אליך עוד מעט הרגשה חדשה, במקום שבו את נמצאת בקשר עם הבורא.

שאלה: בתקופה האחרונה הבורא שולח להרבה חברים וחברות שלנו, מצבים שממש שוברים את הלב של הקבוצה. איך אנחנו צריכים להגיב על זה?

רק על ידי חיבור ביניכם. ולהבין שאת זה הוא שולח בכוונה, לא כדי לזרוק אתכם החוצה, אלא כדי לקדם אתכם קדימה.

תלמידה: איך אפשר לשכנע אותו, שיפעל על החברים בצורה חיובית, טובה?

זה כתוב בהרבה מקומות. אדם צריך לקרוא עוד ועוד ולשמוע את הדברים האלה מעוד חברים וכך להבין שזו הדרך. הדרך היא לא פשוטה, הדרך היא די קשה והרבה מכשולים נמצאים בדרך.

תלמידה: איך אפשר בכל זאת להשפיע על הבורא שיפעל בצורה טובה, רכה לחברים והחברות?

הכול תלוי איך שאתם תתחברו ביניכם, ואז בזה אתם תשפיעו על הבורא שהוא ישנה את היחס שלו. הוא לא יכול לשנות את היחס מתוך זה שאתם סתם מרגישים רע.

שאלה: אני לא מבינה את העבודה בדיוק. מצד אחד יש חיסרון פרטי, ומצד אחר כתוב במאמרים שצריכים להגיע לחיסרון כללי. איזה חיסרון אנחנו באמת צריכים לגלות ולשים לב אליו?

חיסרון פרטי וחיסרון כללי, אנחנו צריכים את שניהם אבל לפי העניין, מה יותר חשוב לנו. לפעמים רצון כללי, לפעמים רצון פרטי.

שאלה: איך בכלל יתכן שרצון לקבל יעלה תפילה שלמה לבורא או לחבריו, כך שהתוצאה תהיה שהתפילה תורגש בעשירייה?

בהדרגה, ממטה למעלה. עוד קצת ועוד קצת, והבורא עוזר, זהו. העיקר כל הזמן לחשוב, איך אני עובד על ההשפעה כלפי הקבוצה וכלפי הבורא.

שאלה: ממה עלינו להיזהר היום, ואיך להשתמש במצב הזה שאליו הגענו בכנס?

אנחנו צריכים להשתדל להיות קרובים יותר זה לזה, לגלות בינינו כאלה יחסים שהם יחברו אותנו. ומתוך החיבור המשותף הזה, לפנות בינינו ולבורא. כלומר, בראש ובראשונה עלינו להשיג כזה קשר בינינו בקבוצה, בעשירייה, שהקשר הזה יהיה ברור וקבוע, שנשתוקק לזה שכל הזמן נגביר אותו, נרומם אותו, ובצורה כזאת ממנו כבר ללכת הלאה לבורא.

תלמידה: אם הבנתי נכון, את המצב שהשגנו צריך להרחיב. כמובן שאי אפשר תמיד להישאר באותו מצב, להחזיק אותו. אבל צריך לבקש מהבורא?

כן.

שאלה: אתה נותן לנו הרבה עצות פרקטיות לחיבור. לקרוא את קטעי הרב"ש, את הכתבים שלו, להדליק את המצלמה. והשאלה היא, איך לחזק את האמונה ברב ואפילו שאני לא מבין את מה שהרב אומר. איך אני יכול להאמין ברב?

צריכים להשתדל בכל זאת ללמוד מה שאנחנו לומדים יחד, ואז הכוח שתקבל מזה, יעזור לך להתחיל להרגיש את הבורא.

שאלה: אתה תמיד אומר לנו לבחון את עצמנו, לברר את מה שקורה בתוכנו בצורה עמוקה. האם שם אנחנו מגלים את הבורא בתוך הפנימיות, בתוך התפלה שלנו, ורק אז מגלים את זה בעשירייה?

כן.

שאלה: אילו מאמצים אני צריכה לעשות כדי לעורר את עצמי לחיבור בעשירייה?

מאמצים פשוטים. לתמוך בחברות בצורה כזאת שכולן ירגישו ויבינו, שהקשר בינינו זה אותו המקום, שבו אנחנו צריכות לגלות את הבורא.

שאלה: מתואר בקטע איך אנחנו מחיסרון עוברים לאמונה למעלה מהדעת. האם יש תהליך הפוך שאנחנו מגיעים ממצב של שלמות לחיסרון, או שזה קורה באופן אוטומטי, כשאני נמצאת תחת לחץ של חסרונות חדשים?

בצורה אוטומטית.

שאלה: האם תלמיד שלא מסכים עם רבו, יכול ללמוד קבלה ולהגיע לרוחניות. במיוחד אם אין לו הסכמה עם רבו בעניינים פוליטיים. האם הוא צריך לבטל את עצמו גם לגבי דעות פוליטיות של הרב שלו ולהתקדם?

לא, זה לא שייך. כל מה ששייך רק לעולם הזה אין קשר בינו לרבו.

תלמיד: זאת אומרת, אם הרב אומר להתנהג כך וכך בעולם הזה, בגשמיות, זה לא קשור?

איפה שמעת שרב אומר כך וכך להתנהג בעולם הזה? רק כלפי רוחניות אתם שומעים. אני לא יודע ממי אתה שומע.

תלמיד: אם רב יש לו דעה לגבי איזשהו נושא פוליטי או בעניי הקורונה?

איפה שמעת דבר כזה?

תלמיד: דברנו על החיסונים, דברנו על כל מיני דברים ואתה אמרת את הדעה שלך.

לא אמרתי את הדעה שלי. בקשר לחיסונים, אני אומר דעה של משרד הבריאות. ואמרתי שזה משרד הבריאות, אני לא קובע.

תלמיד: זאת אומרת, אפילו אם ילך נגד משרד הבריאות, לפי מה שאתה אומר. אתה יכול להתקדם לרוחניות גם, בגלל שאני רק עושה דברים רוחניים לגבי מה שהרב ממליץ לנו?

כן.

שאלה: האם הבורא משתמש בי כדי ליהנות לחברות?

כן, בטח. וההיפך, משתמש בחברות כדי ליהנות לך.

שאלה: אז מה המתנה הכי טובה כדי לתמוך בחברה, אם יש לה קרוב משפחה שנמצא במצב קשה?

בטח שצריכים לתמוך בחברה. אנחנו צריכים לעזור אחד לשני בתוך הקבוצה, בתוך עשירייה כמה שאפשר.

תלמידה: מה זה אומר לאבד את החיסרון?

כשלאדם נפסק הרצון לרוחניות, זה נקרא שהוא מאבד את החיסרון.

שאלה: שמעתי קודם שהבורא עונה לנו דרך העשירייה, דרך העולם וישירות אלינו, ואנחנו צריכים ללמוד לשמוע מה הוא מוסר לנו.

כן.

תלמיד: איך לומדים את זה?

לאט, לאט בהדרגה, זה לא פשוט. יש שלושת קווי קשר בינינו לבורא. נשתדל ללמוד אותם, לסדר אותם, למיין אותם ולהבין כך את הבורא יותר ויותר. העיקר אני ממליץ לשמוע לפחות עוד פעם אחת את השיעור. ואז תדברו, תשאלו אחר כך, כי אנחנו דיברנו עכשיו על הרבה דברים טובים, נכונים, רציניים.

שאלה: כשאנחנו שואלים שאלות אנחנו ממלאים את החיסרון שלנו, והוא צריך להיעלם ובמקומו מגיע חיסרון אחר למדרגה חדשה. האם זה אומר שאנחנו עובדים באמונה למעלה מהדעת באיזו תקופה בלי חיסרון?

לא, אל תדאגו. הכול מנוהל מלמעלה. כוחות הבורא מנהלים מלמעלה ומסובבים אותנו כמו שצריך.

קריין: ציטוט 14.

"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", ואל להתעלם משום חסרון שיש בו. אלא אדרבא, כפי שמרגיש חסרונו, באותו שיעור הוא יכול להתפלל שרבו ימלא משאלותיו. ואז כל התלמיד המרבה לשאול, הרי זה משובח. ואחר כך לבסוף אסור להשאר בחסרון. אלא הוא צריך עוד פעם ללכת בדרך אמונה למעלה מהדעת," מה זאת אומרת? "שהוא שלם בתכלית השלימות. וזה שכתוב כעבד המודה לפני רבו על המתנה שקיבל ממנו, והולך לו. שהוא צריך להאמין למעלה מהדעת שכבר קיבל כל משאלותיו, המכונה "מתנה"." 

(הרב"ש. 438 "הושע עבדך אתה אלוקיי")

שאלה: שאלה שבאה בעקבות בירור שהתפתח אצל הרבה חברות וכל מיני עשיריות לגבי ההשתתפות של הנשים בשיעורי צהריים ושיעורי בוקר. אתמול קבלנו רושם שהשתתפות נשים בשיעורי הבוקר היא חשובה, למרות שזה חשוב.

אני רציתי להגיד, לא שזה לא חשוב, אבל בשיעור בוקר יש לנו נושאים שהם פחות חשובים לנשים מאשר לגברים. יש הבדל בכל זאת בסוג הנשמה. ולכן אנחנו מעדיפים שנשים יהיו גם בשיעורי בוקר וגם בשיעורי צהריים, אבל במיוחד בשיעורי צהריים.

אתם רואים עכשיו אפילו לפי השאלות, לפי הטקסטים, לפי הנושאים, הכול יותר קרוב לנשים. מה שאין כן, שיעורי בוקר יותר קרובים לגברים. אבל לי חשוב גם זה וגם זה, אדרבא תבואו גם לשיעורי בוקר וגם לשיעורי צוהריים.

תמלמידה: האם יש הבדל בין נוכחות להשתתפות? למשל הנוכחות היא מאוד חשובה, גם בצהריים וגם בבוקר, אבל השתתפות לדעתך חשובה יותר בצהריים, לזה הכוונה שם ?

כן. יש בזה משהו.

תלמידה: זאת אומרת שבבוקר חשוב שנהיה נוכחות ונתמוך, פחות עם שאלות, יותר בצורה פאסיבית, ובצהריים בצורה יותר אקטיבית, בשאלת שאלות?

כן. אני לא אומר לכם מה לעשות. רק לפי נושא השיעור אני בוחר יותר, או בגברים או בנשים ובאיזה צורה.

תלמידה: אם עולות שאלות במהלך שיעור בוקר זה בסדר לשאול. כי שמתי לב הבוקר שהכלי הנשי היה בדממת אלחוט. אף אחת לא העלתה סימן שאלה.

תשאלו. זה לא נכון. תשאלו גם בשיעורי בוקר, אבל אני אומר לכם שהגישה שלי לשיעורי בוקר, קודם כל אני נותן אפשרות לשאול לגברים.

(סוף השיעור)