בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 29.10.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ל"ח, יראת ה' הוא אוצרו*

1. אנחנו חוזרים המאמר מפני שהוא מאוד חשוב. נקווה שהוא יסובב אותנו להתייחס בצורה נכונה למה שאנחנו מרגישים בדרכנו. אחרי כמה שנים, אפילו שהאדם רואה שהוא לא מצליח ושואל את עצמו למה, הוא מתחיל לשמוע על זה שצריכים לשנות את היחס שלו לבורא. אם אין עוד מלבדו ואדם מקבל הכל ממנו, אז עם הבורא יש לו עסק, אז איך הוא צריך להתייחס לבורא? איך הוא צריך להתייחס למה שהוא מקבל מהבורא?
   
   *כל היחס שלנו לבורא, השפעה שלנו לבורא, היא לפי איך אנחנו מתייחסים למה שמקבלים ממנו. אנחנו המקבלים, וביחס שלנו למה שאנחנו מקבלים, איך שבה אנחנו מקבלים, בזה אנחנו מביעים את היחס שלנו לבורא. אין לנו מה לתת, אין לנו מה לשלוח לבורא, אלא רק יחס שלנו למה שמגיע לנו ממנו*.

2. *אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתייחסים למה שמקבלים מהבורא. לכן הפעולה שלי צריכה להיות כזאת שמה שאני מקבל מהבורא, אני צריך לעשות על זה כביכול צמצום, בדיקה. לעצור את זה, לעשות בדיקה ולהתייחס אליו בחזרה. להגיע למצב שאני לא רוצה לקבל ישירות מה שבא אליי, ורק אחרי בדיקה, רק אחרי הרגשה שאני עומד מול הבורא ועוצר את קבלת מה שמגיע ממנו, אז אני עושה את החשבון ורוצה להיכנס בקשר עם הבורא כדי להשפיע לו בזה נחת רוח, לשמח אותו, להתייחס אליו נכון*.
   
   *אם אנחנו עושים דברים כאלה, כבר אנחנו מארגנים ראש הנשמה שלנו, ראש הפרצוף. אנחנו עושים צמצום, כלומר לא נותנים לאור, ליחס הבורא להשפיע עלינו, מכל שכן לא מושכים ממנו משהו, אלא רוצים לעצור את זה ולסדר יחסים בינינו. זה נקרא שיש לנו צמצום ומסך. ואז אנחנו בונים מזה יחסים כאלו, אני לדודי ודודי לי, ובזה אנחנו בונים את הראש הפרצוף, כלי למה שמגיע לנו מהבורא*.

3. אני רוצה לתפוס את מה שאני מקבל מהבורא, אין לי כלי נכון, אני צריך לבנות אותו. הכלי שאני צריך להכין כדי לקבל מה שהבורא רוצה לתת לי, נקרא יראה.. הבורא רוצה לתת הרבה דברים אולי, אני אפילו לא יודע מה, אני לא יכול לראות מראש מה אני מקבל ממנו, כדי שאני אוכל להמציא את הכלים הנכונים לאור שלו, לשפע שלו. מה אנחנו יכולים לעשות, איך אנחנו יכולים לבנות כל פעם לפי היחס שלו אלינו, כלים מתאימים? אם לא יהיו כלים מתאימים, אנחנו נהיה בחושך, כמו שעכשיו.

4. במידה שיהיו לנו כלים, כמה שהם יהיו משוכללים, בהתאם לזה נקבל יותר. מהם הכלים? יכול להיות שזה הרבה כלים כמו שיש בעולם שלנו לכל מיני מילויים, ואיך נשפר אותם, איזה שפע אנחנו יכולים לקבל מהם.
   
   בגשמיות אני יודע מראש מה המילוי, השפע שצריך להתגלות, ואז לפי זה אני בונה את הכלי, שקים, כדים, חביות, קופסאות למיניהם וכן הלאה. *איך אני עושה את זה ברוחניות אם אני לא יודע מה אני עומד לקבל? איך אני מכין משהו לבורא ואומר: "יש לי כלי. יש לך תענוג להתגלות? בבקשה, תתגלה*. אבל האם אני בטוח שמה שאני מציג לפניו זה הכלי המתאים למה שהוא עומד לגלות לי?..
   
   בעל הסולם כותב *שהכלי הזה נקרא יראה. כתוב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט, זכה לתמונת ה' יביט. משה, האדם הכי קרוב לבורא שהיה אי פעם, מה הוא עשה? הסתיר את עצמו, לא רצה להתקרב לבורא ברצונות שלו הרגילים, אלא הסתיר את עצמו. דווקא בגלל שהסתיר את עצמו, אז יכל להתקרב לבורא*, דווקא בדבר והיפוכו.

5. *ענין יראה*, מתיירא מפני שהתענוג הגדול שיש בקבלת השפע מהבורא, מה שהוא רוצה לתת, שאנחנו לא נוכל להשפיע לו בחזרה. בזה משה עשה לעצמו כלי שיוכל לקבל לתוכו שפע עליון. מה משה עשה? את הכלי, בזה שהוא פחד לקבל ישירות מהבורא מה שהוא רוצה לתת. הוא עצר את זה ואמר: "לא לא לא, אני לא רוצה כך, הסתיר, סגר כך את העיניים שלו, לא רוצה לראות את הדברים האלה". ע"י הפעולה הזאת, זה נקרא שעשה צמצום, אחרי פעולת הצמצום הוא פיתח יחס חדש למקור האור העליון, שיוכל להתייחס אליו בצורה שווה, שעושה את זה כדי להשפיע כמו שהאור העליון. הבורא רוצה להשפיע לו, ואז נקרא שהוא נמצא עם הבורא בהשתוות הצורה.

*אם האדם מעמיד את עצמו בצורה כזאת כלפי הבורא, עוצר את עצמו ושם תנאי, מוכן לקבל רק בתנאי שהוא בזה משפיע לבורא. הוא מחזיק את עצמו, אמנם שמאוד רוצה לקבל, מחזיק את עצמו ומפתח יחס שלו לבורא, שזה יהיה רק לטובת הבורא, כמו שהבורא עושה הכל לטובת האדם. במידה שהוא מגיע להתקשרות הדדית, זה נקרא אני לדודי ודודי לי, בהתאם לזה הוא מתחיל לגלות את יחס הבורא אליו*, מפני שהוא מפתח בהתאם לזה יחס שלו לבורא.

כך אנחנו צריכים לגלות היחסים שלנו, כלומר להשתדל לעצור את הקבלה שלנו. אני לא רוצה להרגיש, אומנם שמאוד רוצה, אני לא רוצה להרגיש שום דבר בצורה ישירה, אלא אך ורק בצורה שאני מפתח יחס שלי חזרה לבורא. זה נקרא לעשות צמצום, מסך ואור חוזר, לפני בניית הפרצוף של הנשמה.

6. עניין יראה, שמתיירא מפני תענוג הגדול שיש שם ולא יוכל לקבל בע"מ להשפיע. בשכר הזה שיהיה לו יראה, בזה עשה לעצמו כלי שיוכל לקבל לתוכו השפע עליון. זה מה שהוא עשה. כלומר לא רוצה, אמנם שרוצה, אבל *לא מרשה לעצמו לקבל שום דבר מהבורא אלא רק בדחייה, רק לפי השתוות, רק שיש צמצום מסך ואור חוזר. רק אחרי חשבונות האלה אני רוצה לקבל ממנו משהו, אמנם שאני מאוד רוצה, אבל אני עובד למעלה מהרצון שלי*.
   
   *אם נעשה כאלו תרגילים, במיוחד שזה בעשיריות, כל אחד ירגיש שיש לו כאלו אפשרויות. לעצור מה שאני רוצה לקבל, ולעשות חשבון שאני מוכן לקבל רק בתנאי שזאת תהיה פעולה הדדית, שאם הבורא ירצה, אני אקבל, ובכמה שהוא רוצה, אני אקבל, ולא יותר*.
   
   *אני לעצמי לא רוצה לקבל, אלא רק כדי להיות עימו בהשתוות הצורה. אני יכול לקבל גרם אחד? אז אני אעשה את זה, לא יותר. כך נתקדם, ננסה לעשות פעולות האלו, כל אחד, נדבר על זה בעשיריות, נדבר על זה בשיעור. זו כבר קבלה מעשית, פרקטית שאנחנו יכולים להתחיל לבצע. גם אפשר לדבר על זה אחד עם השני, לא נורא, שום דבר כאן לא יכול להתקלקל. אנחנו בכל זאת נמצאים כבר בטיפול העליון*, שכך ינהל את ההתפתחות שלנו.

7. בעבודת הצמצום שאני עושה ואומר: אני לא רוצה לקבל, רק בשבילך, זה דוחה. אני לא צריך שום דבר. זאת העבודה הראשונה שלנו, זו עבודתו של אדם. וחוץ מזה אנו מייחסים הכל לבורא, מה שנוכל לעשות למעלה מזה אח"כ, זה הבורא מוסיף ומביא ואתנו למצבים יותר עליונים. מה שאם כן, יראה, *יראה חייבת להיות על האדם. אדם צריך לפחד להגיע למצב שהוא מפחד לקבל ישירות מהבורא, כי זה זורק אותו מיד לקצה השני של הבריאה. הוא הופך להיות למקבל, והבורא הוא משפיע, אז אין ביניהם קשר, ומרחק אינסופי*.

8. אדם צריך תמיד לזכור את הסביבה המחייבת לעסוק בתורה ומצוות. כתוב, שתהיה קדושתכם לשמי, כך אומר הבורא. אם אתם רוצים להתקדש, לעלות, להגיע למשהו, אתם צריכים לכוון את זה אליי. פירוש, שאני אהיה גורם שלכם, זה נקרא שכל עבודתכם היא בזה שאתם רוצים להנות לי. היינו שכל המעשים יהיו בע"מ להשפיע. כמו שאני עושה את זה בשבילכם, כך אתם. במידה שאתם יכולים לעשות כלפיי, תלמדו ממני, כמה שאתם תהיו יותר דומים לי, אתם תקראו אדם, וכך תגדלו. אדם זה נקרא הדומה לבורא.

9. אנחנו צריכים להשתדל לבצע כל מיני פעולות שיביאו לנו איזושהי התקרבות לבורא לפי השתוות הצורה. השתוות הצורה מתחילה מזה שאנחנו משפילים את עצמנו.

10. *תאר לעצמך שאתה עומד לקבל ממנו משהו, אתה עוצר את זה, אתה עוצר ואומר: אני אהיה מוכן לקבל את זה רק בתנאי שבזה אני עושה בחזרה נחת רוח לבורא, משמח אותו. רק בזה אני מקבל את מה שהוא רוצה לתת לי*". אז אתה מפתח את הכלי, כמו אותו שק לקמח או חבית ליין, אתה עושה כלי בזה הנכון. *אם אין לך את הכלי הזה, אם אתה לא חושב במה אתה יכול לשמח את הבורא בזה שאתה רוצה לקבל ממנו, אז אסור לך לקבל, כי קודם כל אתה לא תקבל כלום, וזה ירחיק אותך ממנו*.

11. ש: למה מרגישים שזה בלתי אפשרי?

ר: *כי לא עשית את זה אף פעם. אני אומר לך בצורה פרקטית, נגיד אתה רוצה לקבל ממנו משהו, אתה לא יודע מה ומו, אמנם שאתה מקבל כל הזמן ממנו, כל החיים שלך זה ממנו. אבל הדברים שאתה מקבל וחי מהם, זה נמצא למטה מהצמצום, כלומר אתה יכול לקבל את זה וליהנות, כי זה בדרגת דומם, צומח, חי*.

*בדרגת המדבר אתה לא יכול לקבל שום דבר. כלומר אתה חייב לפתח יחס אליו בחזרה. יוצא שאתה צריך עכשיו להתחיל לפתח את היחס הזה, זהו. כמה שאני יכול לקבל מהבורא כדי להשפיע לו. מאיפה אתה יודע, מה אתה יודע? אז אתה עושה צמצום*.

*קודם כל אני לא רוצה לקבל שום דבר מהבורא, אמנם שאני רוצה, אבל בפועל אני עושה על עצמי איסור, צמצום. צמצום עושים על הרצון שרוצה. אם אין רצון כזה, אין צמצום. קודם כל אנחנו עושים צמצום, אני לא רוצה לעצמי. תנסה כך ללכת כמה זמן ולתאר לעצמך שאתה לא רוצה לקבל מהבורא בצורה אישית ישירה*.

שנית, אתה *חוץ מהצמצום רוצה גם לעשות לו בחזרה את היחס שלו אליך. שיהיה כזה יחס שלך אליו בחזרה. תתחיל בזה לחשוב ולנסות לסדר כאלו יחסים מעצמך כלפי הבורא. בזה תתחיל לראות שיש כאן עניין של צמצום מסך ואור חוזר, שזה בעצם מה שאתה רוצה לבצע, תנסה. אתה גם תתחיל להרגיש במשהו כמה בפעולה הזאת יש לך אפשרות להצליח, לבצע את זה*.

*תנסה, ואחרי מספר פעולות כאלו, זה יכול להיות ימים או שבועות, נדבר הלאה וכך נתקדם. זה כבר נקרא קבלה מעשית*.

*אתה במעשה, מרצונות, כוונות, מחשבות, כוחות שלך, רוצה לעשות מעצמך כלי להשפיע לבורא, מזה מתחילים. מזה שאני לא רוצה לקבל כלום בפועל. בפנים אני כן רוצה, יכול להיות כן, אבל אני לא רוצה לקבל כלום. אני רוצה שהיחס שלי לבורא יהיה כמו היחס שלו אליי, לתת לו. אני מוכן לקבל בתנאי שאני נותן, אבל קודם אני רוצה לדעת שאני נותן, אחרת אני נזרק לקליפה*.

*תנסו כך לעשות ותראו כמה אתם מתרוממים מהרבה זמן שהייתם בחשבונות לא נכונים*.

12. ש: איך ליישם זאת בעשירייה?
    ר: סיכמנו שלא מדברים עכשיו על עבודה בקבוצה, לא מדברים עכשיו על הקבוצה, זה בעיה. אני מפחד שתתחילו להתבלבל. אמנם שאתה מדבר נכון, אבל אני לא חושב שזה יכול לקדם אותנו כלפי הבורא. גם בעל הסולם כותב ככה, זה מה שאנחנו צריכים לקבל. אני לא רוצה לבלבל יחס שלי לבורא ולחברים. קודם כל החברים זה לא מקור האור, כלפיהם אני צריך להתחבר בצורה גשמית, במה שנראה לעינינו, וזו עבודה אחרת. בואו נלך לפי מה שכתוב במאמר, בואו קודם ניישם את זה, זה כלפי אדם ובורא. אח"כ נראה איך אנחנו יכולים לממש את זה ע"י קשר בינינו בעשירייה.

13. ש: באיזה הזדמנויות אני יכול להשתמש כדי להגיע ליחס השונה הזה? ...

ר: בכל מה שאתה מרגיש כיחס הבורא אליך. *אל תשב ותחכה שזה יקרה, תנסה להיות יותר עדין ליחס הבורא אליך. במשהו לנסות, במוח ובלב, להתקרב אליו, למשפיע, לנותן, לגורם לכל דבר*.

*תנסה לעצור את הרצון לקבל שלך, בכמה שאתה מרגיש, כדי לסדר איתו יחסים הדדיים. אתה מוכן לקבל ממנו אבל רק בתנאי שאתה עושה את זה כפעולה הדדית, כדי לעשות לו נחת רוח. כדי להנות לבעל הבית אתה חייב לקבל ממנו, אבל הכוונה שלך היא להנות לבעל הבית. קודם אתה צריך לשקול את הכוונה, לבדוק אותה, ורק אחרי זה להיכנס עימו בדברים, ביחסים הדדיים*.

14. *להשפיל את עצמנו לפני הבורא נקרא שכל מה שאני מקבל ממנו, אמנם שאני מאוד רוצה באגו שלי אולי לקבל וליהנות מזה, אני משתדל לעשות על זה צמצום. היחס שלי לבורא, או בורא, יותר חשוב מכמה שאני יכול להנות בעצמי*. אני מתחיל להתעלות מעל זה. כמו אמא שאמנם מאוד עייפה אבל אם התינוק דורש היא קמה ומטפלת בו. *אני לא עושה חשבון עם עצמי כאן, אלא כמה שאני יכול בכל זאת להשפיע לבורא. זו כבר עבודה שלנו יפה, נקייה, ע"י זה אנחנו מתחילים לעלות בסולם*.

15. ש: איך להרגיש שזה דווקא בחירה שלי שהבורא יהיה נסתר ממני..?

ר: *רק עבודה בקבוצה. אנחנו נכנסים עכשיו למאמרים יותר רציניים שדורשים מאיתנו לא סתם להתרגש, אלא גם בפועל לעשות שינויים ביחסים בינינו בעשירייה. זה נקרא קבלה מעשית. אז בבקשה, תנסו לעשות את זה, אחרת לא תוכלו לקבל תגובות, שגיאות ותיקון השגיאות, ולא תוכלו לעשות מה שחכמת הקבלה דורשת. ממש חבל, חייבים אנחנו לעשות פעולות מעשיות*.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

16. העלאת מ״ן זה רשימות שעולות מפרצוף נקודות דס״ג לראש שלהם, ואח"כ מפני ששם אי אפשר לממש את הרשימות, הם עולות למעלה לראש דס״ג, ואפילו אפשר להגיד שהם עולות לאינסוף. מאינסוף מתחיל להיות כל התהליך, אבל זה כך תמיד, על כל העלאת מ״ן, חיסרון, פעולה שיש למטה, בכל העולמות בכל המערכת, הרשימות חייבות להגיע לאינסוף ומשם להתגלגל בחזרה ולהתבצע במקום החיסרון.

17. ש: מה מקור זה כביכול הטעות שבינה אפשרה להעביר אורות למטה?
    ר: כאילו שזו טעות, אבל כך זה היה מתוכנן מראש. זה לא כ״כ טעות אלא לא היה ידוע שהכלים האלו שנמצאים למטה מהפרסא לא יכולים לקבל ע"מ להשפיע ההתרשמות מהכלים האלו דקבלה, כמה שהם נמצאים בע"מ לקבל. זה לא היה בבינה. זו בעיה גדולה.
    
    קצת מזה אנחנו רואים אפילו בעולם שלנו, כמה ההורים לא יכולים להכיר יצר רע בילדים. הם בכל זאת אוהבים אותם, מטפלים בהם והכל עושים, והילדים ממש עד כדי כך נמצאים בהשתוללות כלפי ההורים שהם מסוגלים להרוג אותם, ובכל זאת ההורים מוכנים להכל.
    
    אי אפשר להבין, בדרגת הבינה, את דרגת המלכות. להתכלל מזה כן, אבל בכמה שמלכות יכולה להיטמע בבינה. אחרת אין ביניהם קשר ואין הרגשה משותפת. יש בזה הרבה מה לדבר, עוד ניכנס לזה.

18. ש: אחרי צמצום ב, מה אנחנו לומדים עליית מ״ן?
    ר: הוא מעלה מ״ן ורוצה לקבל ע"מ להשפיע. יש לו כלים, יש לו רשימות, הוא כבר היה בע"מ להשפיע ורוצה עכשיו גם לעשות פעולה בע"מ להשפיע. יש לו עכשיו קשר בין בינה והמלכות. האורות מלמעלה מפרסא כביכול יכולים לעבור למטה מפרסא ולהתקבל בע"מ להשפיע. זה מה שהוא מרגיש. אבל באמת זה לא קורה, כי חסר כאן תיקון ע"מ להשפיע בכלים שנמצאים למטה מפרסא. כי האור העליון, אור חכמה, לא יכול לשם לרדת ולתת לכלים האלה מסך.
    
    לכן כשהם מתחילים לקבל, כאילו זה בסדר גמור, ע"מ להשפיע. אבל כשמתחילים לקבל בע"מ להשפיע זה הופך להיות בע"מ לקבל. זה מתגלה בשבירת אדם ראשון, גם בשבירת עולם הנקודים.
    
    עד הפרסא אתה מקבל בע"מ להשפיע, אין שום בעיה. למטה מפרסא, כשאתה מתחיל לקבל בע"מ להשפיע, ממשיך בעצם פעולה, אין שם תיקון, אין שם מסכים, ואז הכלים שנמצאים למטה מפרסא נשברים אחד אחד, אחד אחד מתפארת עד הסיום, עד המלכות, כלומר מפרסא עד הסוף.

19. אני ממליץ לכם לא להתייחס כל כך לשרטוטים, כי כל שרטוט ושרטוט הוא די מוגבל. אלא יותר במילים לשמוע את הדברים האלה, כי גם אנחנו, שעובדים עם עצמנו, לא עובדים לפי השרטוט אלא לפי המושגים.

20. על קטנות דנקודות דס״ג, כלים דהשפעה, אין שם בעיות, אין. אבל הבעיה היא על הגדלות. מי חושב שיכול להיות שם בעיה בתנה״י דנקודות דס״ג אם מותר לקבל בע"מ להשפיע לפי הכל החשבונות שבראש דס״ג? אלא הבעיה היא שיש כאן גורם נוסף, נה״י דא״ק גלגלתא, שהיא מביאה לשם רצונות שלא נכללים בראש דס״ג, שאני לא ידעתי שיש לי גורם נוסף. כמו שאצלנו בחיים קורה, אני עושה עושה עושה, ופתאום בא משהו ועוצר אותי. למה עוצר? הוא עוצר לפי החוק שלו ואני לא ידעתי שחוק הזה חל עליי. זה מה שקורה ולכן עולם הנקודים נשבר.