שיעור בוקר 01.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", הקדמה לספר הזוהר, עמ' 433

אותיות י"ב – י"ד

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 433, מאמר "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ב.

אות י"ב

"והנה נתבאר היטב, דבר התיקון של הרצון לקבל, המוטבע בנשמות מצד מחשבת הבריאה. כי הכין הבורא ית', בשבילן, ב' מערכות הנ"ל, זה לעומת זה, שעל ידיהן עוברות הנשמות, ומתחלקות לב' בחינות, גוף ונפש, המתלבשים זה בזה.

וע"י תורה ומצות, נמצאים בסופם, שיהפכו צורת הרצון לקבל, כמו צורת הרצון להשפיע. ואז, יכולים לקבל כל הטוב, שבמחשבת הבריאה. ויחד עם זה, זוכים, לדבקות חזקה בו ית'. מפאת, שזכו, ע"י העבודה בתורה ומצות, להשואת הצורה ליוצרם. שזה נבחן לגמר התיקון.

ואז, כיון שלא יהיה עוד, שום צורך לס"א הטמאה, היא תתבער מן הארץ, ויבולע המות לנצח. וכל העבודה בתורה ומצות, שניתנה לכלל העולם, במשך שתא אלפי שני דהוי עלמא, וכן לכל פרט, במשך שבעים שנות חייו, אינה, אלא להביאם, לגמר התיקון, של השואת הצורה האמורה.

גם נתבאר היטב, ענין התהוות, ויציאת מערכת הקליפות והטומאה מקדושתו ית', שהיה מוכרח זה, כדי להמשיך על ידה בריאת הגופים, שאח"כ יתקנו אותו, ע"י תורה ומצות. ואם לא היו נמשכים לנו הגופים, ברצון לקבל שבהם המקולקל, ע"י מערכת הטומאה, אז לא היה אפשר לנו, לתקנו לעולם, כי אין אדם מתקן, מה שאין בו".

שאלה: הרצון לא מסכים לזה שהיה צריך לשבור, לקלקל, להכניס למצבים הכי גרועים, איומים ומפחידים, שאפילו אי אפשר לשער ולתאר עד כמה הם גרועים, רק כדי לתקן ולהגיע לשלמות. מאוד קשה לרצון להסכים, בעצם הוא לא מסכים עם זה.

זה נכון שהוא לא מסכים, לכן הוא נקרא אגואיסטי וחושב על עצמו, דואג לעצמו. הכול ברור, אבל איך אפשר לבנות משהו אחר אם אתה רוצה להראות לנברא מה זה נקרא בריאה, כוח עליון, משהו שהפוך ממנו, איך אתה יכול לתאר את זה?

תלמיד: ברור שמבחינת השכל והמערכת אין לזה פתרון אחר, זה מובן, אבל הרצון לא מסכים לזה. האם צריך לחפש הסכמה עם הפכיות הצורה, או שצריך להסכים שזה כך וצריך ללכת נגדו בכוח?

על ידי מה אתה תלך בכוח נגד או בעד? כל הדברים האלה לא מובנים. מטרת הבריאה היא להביא את הנברא לדרגת הבורא, זה נקרא להיטיב. אז הבורא צריך לבנות מצד אחד נברא, ומצד שני שהנברא יהיה כמוהו, כמו הבורא, איך אפשר לשלב את שני הדברים ההפוכים האלה יחד? אז ברור שהנברא צריך להתפתח עד ההפכיות השלמה מהבורא, ממש שיהיה הפוך לגמרי מהבורא, ומצד שני שיהיה לגמרי דומה לבורא. איך תשלב את שניהם יחד?

ולכן כאן מסבירה חכמת הקבלה, לאט לאט, ככול שהיא מצליחה, כי היא עובדת על אותו החומר של הנברא שמגיע מאפס וצריך לרכוש את תכונת הבורא ותכונת הנברא, כלומר והיפוכו, ולהתפתח בשתיהן. ולהחליט למה הוא רוצה להיות שייך, שזה יהיה בבחירה חופשית, יש מלא תנאים כאלה שכל אחד מנוגד לאחר.

זה קשה, ותמיד יש הרבה סתירות, שאלות לא מובנות לנו, למה זה כך, בשביל מה, איך יוצאים מהניגוד הזה שבו אנחנו נמצאים תמיד ממש באמצע, בין ההשפעה לקבלה.

שאלה: כתוב כאן שתיקון הרצון לקבל מוטבע בנשמות מצד מחשבת הבריאה, ושהאדם לא יכול לתקן את מה שאין בו ולכן מתגלה הסיטרא אחרא. בעבודה פרקטית בעשירייה מהו תיקון הרצון לקבל, ואיך נדע שתיקנו חלק מהרצון לקבל?

קודם כל אנחנו לא יכולים לתקן שום דבר, אנחנו יכולים לברר עד כמה אנחנו הפוכים מהבורא ולבקש ממנו לתקן את הפער הזה. זה מה שאנחנו מסוגלים, לבקש, להתפלל, שהבורא יתקן את הפער שמתגלה לנו בינינו לבורא, שאי אפשר לסבול אותו, זה הכול.

כל הקבוצה, כל עשירייה, ובכלל העולם הזה וכל הדברים האלה, צריכים להיות בצורה כזאת כדי שאנחנו נברר עד כמה אנחנו שונאים את המצב שלנו. ובמידה שאנחנו לא יכולים לסבול אותו, אז אנחנו צועקים, מבקשים, בוכים, ואז הבורא מתקן אותנו. וכך זה שלב אחרי שלב.

תלמיד: את מה אנחנו צריכים לברר, את חוסר ההתאמה שלנו לבורא בעשירייה?

מאוד פשוט, הבורא כולל את כולם ואנחנו לא יכולים להתכלל עם אף אחד חוץ מעצמנו. אם אני מרגיש אנשים אחרים שקיימים חוץ ממני וקיימים כביכול נגדי, אז אני לא כמו הבורא. אני מתרחק ממנו, אני יוצא ממנו, ובזה אנחנו הפוכים, רחוקים, לא יכולים להבין זה את זה.

תלמיד: כלומר, גילוי הסיטרא אחרא זה כשאני מגלה שאני לא מרגיש את החברים בעשירייה?

כן. לכן לבורא לא הייתה שום ברירה אלא לבנות תכונות שהן הפוכות ממנו, ושאנחנו נגלה אותן, נברך על הרע כמו על הטוב, ואז נוכל לבקש מהבורא שיתקן אותנו, שיחליף לנו רע לטוב.

תלמיד: כשאתה עובד בעשירייה, אז רוב הזמן הוא מצב ניטרלי כזה.

זה מפני שאתה לא רוצה לרדת לעומק היחסים.

תלמיד: איך לרדת לעומק היחסים?

תבדוק את היחסים שלך עם החברים, עד כמה אתה שונא אותם, דוחה אותם, לא סובל אותם וכן הלאה.

תלמיד: איך לבדוק?

לפחות באותה דרגה שבה אתה נמצא.

תלמיד: איך לבדוק באופן פרקטי? אני צריך לחשוב על זה, לכתוב רשימה של מה אני לא אוהב בחברים?

כן, גם כך.

שאלה: עומק היחסים תלוי במצב הרוח שלנו?

לא הייתי אומר שכן, זה למעלה מצורות אופי. לא, נראה לי שהרבה יותר מזה.

שאלה: בעל הסולם כותב, "וע"י תורה ומצות, נמצאים בסופם, שיהפכו צורת הרצון לקבל, כמו צורת הרצון להשפיע. ואז, יכולים לקבל כל הטוב, שבמחשבת הבריאה". מה היא מחשבת הבריאה?

מחשבת הבריאה היא מחשבה של הבורא בבריאת העולם, כדי להיטיב לנבראיו, להביא את הנבראים לדרגה של הבורא עצמו.

תלמיד: במשפט הבא הוא מדבר על "סיטרא אחרא", מהי הסיטרא אחרא?

"סיטרא אחרא" זה אותה מערכת אגואיסטית שמתנגדת להתקרב לעל מנת להשפיע, לאהבה, לתיקון.

תלמיד: בעל הסולם כותב, "ואז, כיון שלא יהיה עוד, שום צורך לס"א הטמאה, היא תתבער מן הארץ, ויבולע המות לנצח". בגמר התיקון לא צריך יותר את הסיטרא אחרא, את הרצון לקבל?

לא. כתוב שהיא תתבער מהעולם.

תלמיד: למה הכוונה?

שאין בה שום צורך. צריך אותה כדי לברר עד כמה אנחנו חייבים קדושה, אבל אחרי שבוחרים בקדושה, בעל מנת לקבל - לא, לקבל בעל מנת להשפיע – כן, אחרי זה אין בה שום צורך.

תלמיד: כלומר, בגמר התיקון לא נצטרך יותר את הרצון לקבל שלנו?

לא.

תלמיד: את זה אני לא מבין, לקראת סוף התיקון אתה עובד בלי רצון לקבל?

לא, אתה תעבוד על הרצון לקבל שהוא כולו יהיה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: הסיטרא אחרא היא לא הרצון לקבל שלי?

סיטרא אחרא זה רצון לקבל על מנת לקבל.

תלמיד: יש הבדל בין רצון לקבל לרצון על מנת לקבל?

סתם רצון לקבל זה רצון לקבל, וכשהוא על מנת לקבל, כשאני מתכוון לטובתי לעומת טובת האחרים, זה משהו אחר.

תלמיד: לא הבנתי אף פעם שרצון לקבל וסיטרא אחרא זה לא אותו דבר.

לא, רצון לקבל זה לא סיטרא אחרא, רצון לקבל זה הטבע של העולם. אבל על מנת לקבל כנגד אחרים, זה הסיטרא אחרא.

תלמיד: סיטרא אחרא זה לעשות רע לאחרים, זו הכוונה?

כן.

שאלה: מתי מגיעה לאדם היכולת להתפלל ולבקש?

היא תמיד מגיעה, אף אחד לא עוצר את האדם, אלא הכול תלוי עד כמה הוא מברר את התפילות שלו, את הבקשות שלו, ומעלה אותן לבורא ולא לעמוד חשמל.

תלמיד: אני אף פעם לא הבנתי מה זה לבקש מהבורא במצב שאין לי מושג מה זה הבורא, ומה זה להתפלל במצב שאין לי מושג מה זו רוחניות, אתה יכול להסביר את זה?

זה לא ניתן להסביר, או שאתה מבין את זה או שאתה לא מבין. ואם אתה לא מבין, אז תעזוב את הדברים האלה, לך ותצליח בשטח אחר. זה מה שאני יכול להגיד.

שאלה: כתוב בתחילת הסעיף שנבנו שתי מערכות, אחת גוף ואחת נפש. אם נעבור למצב שמערכת טומאה תתבטל, אז מה תהיה צורת הקיום של הנשמות?

נקרא הלאה.

אות י"ג

"אמנם עדיין, נשאר לנו להבין, סוף סוף: כיון שהרצון לקבל לעצמו, הוא כל כך פגום ומקולקל, איך יצא, והיה במחשבת הבריאה, בא"ס ב"ה, שלאחדותו אין הגה ומלה לפרשה?

והענין הוא, כי באמת, תכף בהמחשבה לברוא את הנשמות, היתה מחשבתו ית', גומרת הכל. כי אינו צריך לכלי מעשה כמונו. ותיכף יצאו ונתהוו, כל הנשמות וכל העולמות, העתידים להבראות, מלאים בכל הטוב והעונג והרוך, שחשב בעדן. עם כל תכלית שלמותן הסופית, שהנשמות עתידות לקבל, בגמר התיקון. דהיינו, אחר שהרצון לקבל, שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלימות, ונתהפך, להיות השפעה טהורה, בהשואת הצורה הגמורה, אל המאציל ית'.

והוא מטעם, כי בנצחיותו ית', העבר והעתיד וההוה, משמשים כאחד. והעתיד, משמש לו כהוה. ואין ענין מחוסר זמן, נוהג בו ית'. (זהר משפטים אות נ"א. ז"ח ברא' אות רמג). ומטעם זה, לא היה כלל, ענין הרצון לקבל המקולקל, בצורה דפרודא [של פירוד], בא"ס ב"ה. אלא להיפך, שאותה השואת הצורה, העתידה להגלות בגמר התיקון, הופיעה תיכף בנצחיותו ית'.

ועל סוד הזה אמרו חז"ל (בפרקי דר"א): "קודם שנברא העולם, היה הוא ושמו אחד, כי הצורה דפרודא, שברצון לקבל, לא נתגלתה כלל במציאות הנשמות, שיצאו במחשבת הבריאה, אלא הן היו דבוקות בו, בהשואת הצורה, בסוד "הוא ושמו אחד". ועי' בתע"ס ענף א'."

שאלה: האם הבורא ברא משהו מקולקל או שהוא לא ברא משהו מקולקל, את הרצון לקבל?

יוצא שהוא ברא משהו מקולקל ואת הקלקול הזה אנחנו צריכים לתקן.

תלמיד: יש את הטבע הרגיל, את ההכרחיות, ויש את הרצון לקבל האמיתי שאיתו עובדים, שעליו אנחנו מדברים. איך האדם מתחיל לזהות את הרצון הזה, את הקלקול האמיתי?

כל דבר שהוא נגד החיבור, נגד הדבקות, נגד האהבה, זהו רצון לקבל שדורש תיקון, שחייבים לתקנו.

תלמיד: בסוף האות הקודמת הוא כותב "ואם לא היו נמשכים לנו הגופים, ברצון לקבל שבהם המקולקל".

אז לא היה מה לתקן, ולא היינו מזהים את הבורא.

תלמיד: האם רק על ידי התקרבות הגופים מזהים את הבורא?

מתוך אי השוואת הצורה.

שאלה: האם הרצון לקבל שייך לבורא או לנברא?

הרצון לקבל שייך לבורא.

תלמיד: איך הנברא צריך להתייחס לרצון לקבל?

הנברא צריך להתייחס לכוונה על פני הרצון לקבל. זאת אומרת איך הוא צריך לתקן אותו כדי להזדהות עם הבורא, עם הרצון לקבל. הוא צריך להפוך את כוונת הרצון לקבל מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע בלי לפגוע ברצון לקבל.

תלמיד: החיבור ביניהם הוא בכוונות.

כן.

שאלה: מה זה המפתח שפותח את הנקודה הכי פנימית של הרצון לקבל?

את זה עוד לא למדנו.

שאלה: הוא כותב, "דהיינו, אחר שהרצון לקבל, שבנשמות, כבר קבל כל תיקונו בשלימות, ונתהפך, להיות השפעה טהורה, בהשואת הצורה הגמורה, אל המאציל ית'." לזה מגיעים אחרי הרבה סבל, לא מגיעים לזה בדרך קלה. למה זה קורה כך?

אנחנו לא מדברים על זה שזה עולה הרבה כסף, הרבה זמן, הרבה סבל, הרבה שנים ועוד כל מיני דברים, אנחנו מדברים על השינוי שצריכים להשיג.

תלמיד: למה בית הלל אומר, "טוב לו לאדם שנברא", ובית שמאי אומר "לא טוב לו לאדם שנברא" בעולם הזה. למה יש שני קולות בעבודה הרוחנית?

אלו שתי דעות במשפט. חכמים אומרים בצורה אחת, וחכמים אחרים אומרים בצורה אחרת.

תלמיד: שניהם מקובלים.

כן, בעלי השגה.

תלמיד: אז למה אחד אומר שטוב לו לאדם שנולד בעולם הזה והאחר אומר שלא טוב לו לאדם שנולד בעולם הזה? למה הם מכניסים ספק?

יש ספק, כי אם אדם מגיע לתיקונים, אז טוב שנברא, ואם הוא לא מגיע לתיקונים, אז לא טוב שנברא.

תלמיד: זאת אומרת יש ספק, אני לא היחיד שאומר שכולם סובלים והעולם קשה.

אתה צודק, זה ברור.

תלמיד: אני אומר ברצינות.

אני אומר לך ברצינות, כל אדם צודק.

תלמיד: אם יש שני מחנות שאומרים אחרת ושניהם מקובלים, אז אני רוצה לברר למה.

הם מדברים על השגת המטרה, ובהשגת המטרה אדם שנולד כמוך, אז טוב היה אם לא היה נברא. אבל יש כאלה שאומרים הפוך, אפילו שאני הפוך מהבורא ונבראתי על ידו במצב הגרוע ביותר, בתכונות רעות, דווקא אני יכול להפוך את המצב, לתקן את עצמי.

תלמיד: הקטע הזה מאוד עמוק.

בסדר, אבל העיקר להתקדם.

שאלה: אחרי שהבורא יבטא את הרצון שלו להיטיב לרצון לקבל, איזה עוד כלים יהיו לו הלאה?

אנחנו קיבלנו הכול. נכון להיום קיבלנו הכול, יש לנו רק לעשות דבר פשוט, להתחבר בינינו ולפתוח את כל השערים עד גמר התיקון.

אות י"ד

"והנך מוצא, בהכרח, שיש ג' מצבים לנשמות, בדרך כלל:

מצב הא' - הוא מציאותן בא"ס ב"ה, במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם, צורה העתידה, של גמר התיקון.

מצב ב' - הוא מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו, ע"י ב' המערכות הנ"ל, לגוף ונפש, וניתנה להן העבודה, בתורה ומצוות, כדי להפך את הרצון לקבל, שבהן, ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נ"ר ליוצרם, ולא לעצמם כלל. ובמשך זמן מצב הזה, לא יגיע שום תיקון לגופים, רק לנפשות בלבד. כלומר, שצריכים לבער מקרבם, כל בחינת הקבלה לעצמם, שהיא בחינת הגוף, ולהשאר, בבחינת רצון אך להשפיע בלבד. שזהו צורת הרצון שבנפשות. ואפילו נפשות הצדיקים, לא תוכלנה להתענג בגן עדן, אחר פטירתן, אלא, אחר ככלות כל גופן, להרקב בעפר.

מצב הג' - הוא גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם. כי לא יקבלו כל זה, מצד רצונם לקבל, אלא מצד רצונם, להשפיע נ"ר ליוצרם, שהרי יש לו ית' הנאה, שמקבלים ממנו.

ולשם הקיצור, אשתמש מכאן ואילך, בשמות ג' המצבים הללו, דהיינו מצב א' מצב ב' ומצב ג'. ואתה תזכור כל המתבאר כאן, בכל מצב ומצב".

יש לנו כעיקרון ג' מצבים. המצב הראשון הוא מציאותן של הנשמות במחשבת הבריאה, שכבר יש במצב הזה את המצב העתידי של גמר התיקון אבל בכוח. המצב השני הוא המצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו שהוא במשך 6000 שנה. כך נקראים המצבים שאנחנו עוברים כדי לתקן את הרצון לקבל שלנו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, כלומר מתקנים את הכוונה על הרצון לקבל, לא את הרצון לקבל בעצמו. והמצב השלישי הוא שאנחנו כבר מתוקנים בגמר התיקון, וכמו שבמצב הא' אנחנו לא מתוקנים, כך במצב הג' רק בצורה הפוכה, שאז אנחנו מגיעים למצב שכולנו מתקשרים לא ברצון לקבל כמו שהיה במצב הא', אלא בעל מנת להשפיע כמו שיהיה במצב הג'. ואז אנחנו מגיעים לדבקות למעלה מהרצון לקבל.

שאלה: מה הם הצדיקים במצב השני? כתוב "ואפילו נפשות הצדיקים, לא תוכלנה להתענג בגן עדן, אחר פטירתן, אלא, אחר ככלות כל גופן, להרקב בעפר."

אנשים שרוצים לתקן את עצמם לא יכולים לתקן את עצמם כשהם נמצאים בתקופה שנקראת מצב ב'.

שאלה: האם מצב ג' זהו מצב של לשמה או של מעבר המחסום?

הרבה למעלה מזה. הוא כותב "מצב הג' - הוא גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין", היינו לרצון. אלו דברים שאנחנו לא יכולים להעריך עכשיו.

שאלה: הוא כותב במצב הב' "מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו, ע"י ב' המערכות הנ"ל, לגוף ונפש,". למה 6000 שנה, ולא 2000 או 4000?

בגלל שיש שש מדרגות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. יש שש מדרגות בזעיר אנפין. זעיר אנפין נקרא ו"ק, ו' קצוות, שש קצוות.

שאלה: האם כוח השתוות הצורה הוא הכוח הפנימי שמושך אותנו ממצב הא' למצב הג'?

כן.

תלמיד: ומה תפקידנו בדרך הזאת?

לממש אותו.

תלמיד: האם לעורר אותו?

לעורר אותו ולממש אותו.

שאלה: לשם מה הייתה הכרחיות ליצור את הנברא בגוף הפיזי?

כי אנחנו לא יכולים להתכלל מטוב ורע, מקבלה והשפעה, אם אנחנו לא יורדים לדרגת הרצון כמו שיש לנו כרגע. אנחנו נמצאים בין טוב ובין רע, יכולים להתכלל מזה ומזה, לא חשוב לנו באיזה מצבים אנחנו נכללים. אנחנו עוד נלמד את הדברים האלה ששייכם לנו, לטבע הנוראי שלנו.

שאלה: ההתכללות של טוב ורע, האם זה משהו שקורה רק בגשמיות?

כן. אין התכללות אלא רק בגשמיות.

תלמיד: וברוחניות?

ברוחניות אין התכללות.

תלמיד: איזה חלק בתוך הרצון עושה את הכוונה?

לא מובן איזה חלק ברצון עושה את הכוונה.

תלמיד: אם אני רק רצון לקבל, אז איזה חלק בי עושה את הכוונה להשפיע?

אתה צריך לרכוש חלק מתכונת הבינה ובה תעשה כוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: זאת אומרת, יש נקודה ברצון שעושה החלטה כזאת?

כן. אם תקבל תוספת לרצון לקבל שלך, וגם לרצון להשפיע אז תוכל בהתקשרות בין הרצון לקבל לרצון להשפיע, לבנות כאלו מצבים.

תלמיד: זה נשמע פשוט, אנחנו אומרים לפעמים "לעשות כוונה".

לא. לעשות כוונה זה סתם מילים אבל איך אנחנו נעשה בפנים הכנה כזאת ברצונות שלנו, שחוץ מזה הרצונות בעצמם יהיו בכוונה.

תלמיד: אז במילים אחרות זה רק הכנה, בואו נהיה מוכנים פנימית להשפעה של בינה עלינו?

בואו אנחנו נגלה בנו תכונות הבינה שהיא יכולה לתת לנו כוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: זה משהו שמגלים בתוכנו או משהו שמגיע מבחוץ?

אחרי שאנחנו נכללים בבינה, לכן לזה מיועדת מערכת השבירה.

תלמיד: אבל אמרנו שההתכללות היא לא ברוחניות, היא פה בגוף הגשמי.

איפה פה?

תלמיד: בגשמיות.

איפה פה? מתחת לשולחן? איפה זה נמצא?

תלמיד: לא, ברצונות כנראה.

אני לא מבין אותך. אני מצטער.

תלמיד: אני מנסה להבין איך אנחנו עושים את הכוונה במערכת שבה אנחנו נמצאים עכשיו?

אנחנו מתקרבים לחברים, נכנסים איתם לכל מיני צורות חיפוש, חיבור, השתוות, התרחקות, וגם מתקרבים ומתחברים ונשברים ומתרחקים, ואז מתוך הדברים האלה נוצרים בנו כל מיני כלים וחלקי כלים, כלים שבורים, ואז אנחנו יכולים לחשוב איך אנחנו בכל זאת יכולים להתחבר בינינו.

תלמיד: אז המחשבה הזאת היא ההובלה לכוונה או זה הרצונות האלה הנוספים שאתה מדבר עליהם עכשיו שמביאים אותי לכוונה?

ודאי שהרצונות.

שאלה: יש מצבים שהמחשבות מנקרות את הראש של האדם, שהוא פשוט לא מפסיק להצליח לחשוב על משהו שנראה לו או שזה הכרחיות, יכול להיות שהוא חושב שזה מטרתי אבל זה מחשבות שלא עוזבות אותו. האם זה בטוח רצון לקבל על מנת לקבל? כי זה לא עוזב את הבן אדם, לא מאפשר לו לחשוב על המטרה, על החברות, על החיבור.

זה לטובתי או לטובתך?

תלמידה: זה מבלבל, כי האישה יכולה לחשוב שאולי זה הכרחיות, משהו מטרתי, אבל זה מנקר לה את הראש.

אין לי מה להגיד.

תלמידה: השאלה היא אם ברגעים כאלה נכון לקרוא בספר הזוהר, או ישר להחליף את המחשבה הזאת במחשבה על החברות? מה התורה והמצוות כשהיא מתמודדת עם אותו רצון לקבל שלא עוזב אותה?

יותר טוב אם היא תכין ארוחת צהריים למשפחה, ותעשה ספונג'ה וזה יותר יעזור לה לנקות את הראש. אני אומר ברצינות.

שאלה: איך אנחנו עובדים נכון כדי לא להימנע מהטומאה הזאת שעלינו לגלות, איך לעזור אחד לחברו כדי שיהיה לנו הכוח לברר את זה. כי אני גם רוצה את הצדדים החיוביים, אני רוצה לראות את אהבת החברים, רוצה לראות את החיבור אז אני מתמקד בזה ומתרחק מהחלק של הטומאה, איך אני יכול לגלות שאני רצון לקבל בכוונות רעות וכולי מורכב מרע ורוע, איך להגיע לכוונה הזאת? איך נוכל לעזור זה לזה למצוא את הכוונות החיוביות או השליליות אם אנחנו נמנעים ממערכת הטומאה?

זה סך הכול רק בעבודה בינינו, בחיבור בינינו בתוך הקבוצות לפי מה שהזוהר כותב לנו. באמת אין לי מה להציע. רק תבינו שאתם לא צריכים יותר מזה כלום, כי מערכת הטבע היא בעצם די פשוטה, הבורא עשה את הכול פשוט "והמה עשו חשבונות רבים" בגלל האגו שלהם. אז לא לפחד, לא להתבלבל, לעשות ככל האפשר בצורה ישירה, ופתאום בפעולות ישרות קצרות, אתם תגלו את התוצאות האמיתיות.

תלמיד: לאיזה פעולות פשוטות, קצרות אתה מתכוון?

רק חיבור, ולברר בתוך החיבור מה קורה כאן בחיבור, כי זה כבר טבע אחר, טבע של העולם העליון, איך אני מתחבר אליו ואיך הם מתחברים אליי ומה קורה כאן בתפיסה המשותפת שלנו, הכול מתוך חיבור. בואו נתחיל להרגיש את העולם מתוך החיבור שלנו.

תלמיד: החיבור זה משהו מאוד מעורפל, כי כל פעם אתה מקבל את התשובה הזאת של חיבור, אז באיזה מצב של חיבור אנחנו נמצאים עכשיו, מה אנחנו עושים עכשיו. האם זה רק לקרוא את הזוהר ואז אתה מקבל את התחושה הנכונה של מה המשמעות של חיבור עכשיו, או חיבור הלבבות, חיבור לאהבה, לאיזה חיבור בדיוק אתה מתכוון?

זה אולי עוד מוקדם לדבר על זה, אבל אנחנו מתקרבים לזה בכל זאת. חיבור נקרא שבכל הפעולות שלנו אנחנו נכללים זה מזה וזה מזה, עד שמתחילים להרגיש איך בכל פעולה שביני לאחרים אני מתחיל להרגיש איפה אני נמצא איתם, איפה אני נוגע בהם, איפה הם נוגעים בי, איך אנחנו משנים על ידי המחשבות, על ידי התנועות הפנימיות שלנו מצבים חיצוניים בינינו, הכול צריך להגיע לתחום ההרגשה. העיקר ההרגשה. ועוד מעט אנחנו נתחיל להרגיש את הדברים.

עכשיו בינתיים אנחנו עוברים חיבורים שלא מרגישים אותם אבל הם כבר נמצאים בפועל ואנחנו נוכל להתקרב באמת זה אל זה.

תלמיד: התחושה הזאת באמת מעוררת דברים, אם אתה קורא את הזוהר יש לך תחושה מסוימת אבל אתה גם דוחק אותה הצידה, אז כדי לנסות להתחבר בזמן קריאת הזוהר מאוד קשה לשמור על עצמך רק סביב הרגשות. מה העבודה שלנו כדי להימצא ברגש הזה, מה יהיה התרגיל היום כדי להגיע להרגשה קונקרטית הזאת של רצון להתחבר עם החברים, ממש להרגיש את הלבבות שלהם, מהו התרגיל להיום?

להיכנס פנימה לקשר עם החברים ולהשתדל לאתר איפה הקשר הפנימי, וזה בעצם העיקר. איפה הקשר הפנימי בינינו, זה לא מה שאנחנו מרגישים בעולם הזה כשאנחנו מחוברים, זה הרבה יותר פנימי מכך ושייך להתקשרות במישור אחר, אבל מילים לזה אין. להשתדל להתקרב כך שאני ארגיש איפה בתוך החבר אני מוצא את עצמי. ואיפה בי אני מוצא את החבר.

שאלה: כל השיעור שמעתי שצריך להתחבר, להתחבר ומזה לגלות. מה אנחנו מגלים מהחיבור בינינו דרך לימוד הזוהר?

דרך לימוד הזוהר אנחנו מגלים שחלקים משותפים בינינו חוזרים להיות בקשר, ונעשים כאחד. בהתאם לזה אנחנו מגלים בהם אור שכבר לא מחולק להרבה מאוד אורות, בהרבה כלים, אלא נעשה שוב בעתיד כאור אינסוף הפשוט, הממלא את כל המציאות.

תלמיד: והאור הזה שעליו אנחנו מדברים ולומדים, מה הרגשה שלו? איך אפשר להרגיש בחיבור את ההרגשה של האור?

להרגיש בחיבור את הרגשת האור, זו הרגשה שמשהו שקושר אותנו, ממלא אותנו, מחבר אותנו, ואז אנחנו מרגישים שאנחנו לא נפרדים, ויותר ויותר מתחברים.

תלמיד: האם דרך הלימודים של הזוהר היא גם להפריד בינינו? כי הלימוד נותן לנו מצבים חדשים, שבהם אני רואה כמה אני רחוק מהחברים, ודרך הלימוד אני מרגיש כמה אני רחוק מחיבור ומהאור הזה.

זה תמיד יהיה ככה, ככל שהאדם נעשה יותר קרוב, נראה לו שהוא יותר מתרחק, זה כנגד זה.

שאלה: ומי מפריד בינינו?

מי מפריד בינינו? גם הבורא. הבורא עושה את הכול, מפריד, מקרב, מחבר, ושוב מפריד. על מנת שתוך כדי התנועות האלה בהתקרבות והתרחקות אנחנו נקבל כל מיני התרשמויות, כך שנדע מה זה נקרא רחוק וקרוב, חיבור ונתק. כך סוף סוף אנו בונים את הכלים שלנו, כדי שבסוף נרצה אך ורק חיבור.

תלמיד: חיבור שלם.

חיבור שלם.

שאלה: בעוד שבועיים יהיה לנו ערב איחוד, בהמשך לשאלות של החברים אנחנו מחפשים בינינו כל הזמן את תחום ההרגשה הזה שדיברת עליו. את היכולת למצוא את הקשר הפנימי הזה בינינו. בסעוד שבועיים תהיה לנו הזדמנות כזו. הרבה חברים יתכנסו פה במרכז, כנראה בעוד מקומות בעולם, וחלק יתכנסו וירטואלית במערכת ה"ערבות".

איזו הכנה עלינו לעשות בשבועיים האלה כדי באמת להגיע ולמצוא את הקשר הפנימי הזה בינינו, שנגיע לכנס כבר מאוחדים, מחוברים באיזו מדרגה חדשה?

זה ערב איחוד של כל הכלי העולמי של "בני ברוך", שיתקיים בעוד שבועיים ביום ראשון, אז אנחנו צריכים להכין את עצמנו לערב הזה, ולהשתדל להיות ראויים לחיבור. כדאי שכל מה שלמדנו יהיה מקובץ לשם החיבור יחד. אני שמח שזה קורה, כך שאפילו קבוצות ואנשים שהיו קצת יותר רחוקים ואדישים לכל העניינים האלה, היום הם הרבה יותר בעניינים, והרבה יותר מוכנים לזה. או לפחות מבינים שלא נמצאים בזה, אבל צריכים להיות. אנחנו מתקרבים.

נצטרך לראות איזה חומר נקרא, נלמד, נשיר בערב הזה. איפה המקום המרכזי שלנו? להחליט על כמה אנשים שירכזו אותנו, יפקחו עלינו, ויחליטו סביב מה אנחנו נתחבר.

תלמיד: התקופה האחרונה עם הלימוד של ספר הזוהר באמת מאוד מיוחדת. אולי אפשר לנצל את הכוח של הזוהר גם בערב האיחוד? זאת אומרת, שאנחנו נהיה מאוחדים מתחת לאור הזוהר, אני באמת לא יודע איך להגיד את זה.

מה שלא יהיה אנחנו תמיד נמצאים תחת השפעת ספר הזוהר, אין חוץ מהזוהר. האמת שספר הזוהר כולל הכול. בלי ספר הזוהר אי אפשר בכלל לדבר על רוחניות, על נשמות, על כלום. רק דרך הזוהר קיבלנו את הגישה והמגע עם העולם העליון שמנהל אותנו, ומעביר אותנו ממדרגה למדרגה עד גמר התיקון. לכן, היחס הזה לספר הזוהר, לרשב"י ולתלמידיו צריך להיות למעלה מכל המשוער שאנחנו יכולים להוציא מעצמנו.

שאלה: האם אני יכולה להתחבר עם מישהו מחוץ לעשירייה שלי, מעשירייה אחרת, או שזה יפגע בעשירייה שלי?

זה יפגע בעשירייה שלך. אני צריך להיות מחובר בלב ונפש עם העשירייה שלי, עם כל אחד ואחד בעשירייה שלי.

שאלה : הגענו ל 2023, מה אתה מאחל לנו לשנה הזאת, ומה אתה מאחל לעצמך?

אני מאחל לכולנו להגיע לגמר התיקון, מאוד פשוט. אתן יכולות לשאול אותי על זה בכל תאריך.

שאלה: חיבור העשירייה זה מפתח לשער הנ'?

כן, נכון.

שאלה: בעקבות מה שאמרת לגבי התחברות עם חברות מעשירייה אחרת, כרגע אני נמצאת בבוקר עם עשירייה אחרת כי העשירייה שלי לא מתחברת בשיעור הבוקר. האם אני פוגעת? אני מתחברת עם אותן נשים, אני נמצאת איתן כל בוקר.

את יכולה להישאר כך.

שאלה: אנחנו לקראת סוף השיעור, ודיברנו גם על ערב איחוד שעומד להיות בקרוב. הרבה מאוד חברים דואגים לבריאות שלך.

אני בריא יותר מכולם.

תלמיד: בזה אנחנו בטוחים. בשביל זה אנחנו רוצים לדעת איך כל הכלי העולמי, יכול סוף סוף לתת לך כוחות מאיתנו.

אני לא זקוק. אני לא זקוק לשום כוחות. תשמרו אותם להתקפה על מלכות הכללית. כשתראו לפניכם את הרצון לקבל האכזרי, הכללי, האגואיסטי, תצטרכו לתקוף אותו. אז תוציאו את כל הכוחות שלכם, עם כל הכלים, ותתחילו להתקיף אותו.

תלמיד: נעשה ככה, תודה.

שאלה: מה המכשול בתיקון המלכות דמלכות?

התיקון של מלכות דמלכות הוא התיקון הרגיל, זה הקשר בין כולם למעלה מהאגו, למעלה מחשבונות אגואיסטים. זה במשפט אחד. אם תקיימו את זה, אז הגעתם לגמר התיקון.

שאלה: איפה בחבר אני מוצא את עצמי? האם זה אומר למצוא את התכונות שלי בחבר?

כשאתה תידבק בחבר, אז תמצא שם גם את התכונות שלך, אבל לפני שאתה נדבק בו אין לך מה לחפש.

שאלה: בתהליך של התיקונים, איפה תלוי המאמץ של האדם או שהכול תלוי בבורא?

הכול תלוי בבורא אחרי המאמץ של האדם.

שאלה: בהקשר למה שקראנו בקטע "שמטרם שהגוף נרקב כולו לא תוכל הנשמה לעלות למקומה לגן עדן". מהו הסימן שהרצון לקבל נרקב בכללותו?

מהי הסיבה? שהאדם לא רוצה להשתמש בו.

תלמידה: מהו הסימן?

האדם לא רוצה להשתמש בו ולכן הוא נפרד מהתפקיד שלו, מראה את עצמו כאפס ונופל מהדרגה שלו, מתפקידו.

שאלה: המאמץ שלנו להעלות תפילה לבורא לתיקון, האם היא תלויה באדם או שהיא מגיעה מהבורא?

זו החלטה שצריכה לבוא דרך האדם.

שאלה: יש בשיעור הזה הרגשה של פחד, ממה אנחנו מפחדים?

אנחנו מפחדים מהלא ידוע, זה בעיקר, וברגע שאנחנו יודעים אפילו דברים נוראים, אז אנחנו כבר פחות מפחדים.

שאלה: היום אנחנו נפרדים מחבר שנפטר וזה מעורר הרבה רגשות ומחשבות, האם יש לך איזו הכוונה מאזנת?

הוא חברנו לנצח, ואנחנו כך צריכים להתרגל לראות את החברים בעולם הזה ובעולם הבא. לא להיכנס לכל מיני אירועים מיוחדים של צער.

שאלה: מה יש בנשים שבזכותן יוצאים ממצרים?

אישה משלימה את הדרגה של הגבר, ואם הנשים הולכות איתנו, אז וודאי שנצליח ונגיע למטרה.

שאלה: מה זה עוזר לגברים לא לשכוח ש"בזכות נשים צדקניות"?

בזכות נשים צדקניות זה שכוח האישה עולה לדרגת הצדק, ואז נגיע לתיקונים של הרצון לקבל.

שאלה: על מה אנחנו הנשים אחראיות? מה השטח המיוחד של העבודה שלנו שכל כך משפיע על כל התיקון?

אישה יכולה להשפיע מאוד על הגבר, היא יכולה לדחוף את קבוצת הגברים לחיבור, והיא בדרך כלל מבינה ומרגישה יותר מהגברים את חוסר התיקון ובאיזה תיקון צריך להיות. אני ראיתי את זה לא פעם אחת, אז קדימה.

תלמיד: אני רוצה לקרוא תרגיל קטן שקיבלנו היום מהרב - להיכנס פנימה לקשר עם החברים ולהשתדל לאתר איפה הוא הקשר הפנימי הזה, וזה בעצם העיקר - איפה הקשר הפנימי בינינו.

אנחנו שומעים כל בוקר הרבה מאוד עצות ותרגילים שמובילים אותנו למטרה שלנו לחיבור, לרוחניות, ואנחנו רוצים להזמין אתכם היום לישיבת חברים מאוד מאוד מיוחדת שתעסוק בגדלות ובחשיבות של המורה שלנו.

(סוף השיעור)