סדרת שיעורים בנושא: undefined

05 מרץ - 05 אפריל 2023

שיעור 15 מרץ 2023

שיעור בנושא "חיבור העולם בדור האחרון"

שיעור 1|5 מרץ 2023
לכל השיעורים בסדרה: חיבור העולם בדור האחרון

שיעור בוקר 05.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: "חיבור העולם בדור האחרון", קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 1.

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.

ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.

וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה.

ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח. וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה".

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

שאלה: כתוב בקטע, להידבק במידותיו, מה הוא רחום אף אתה היה רחום, אבל לאדם חיצון שרואה איך הבורא משפיע על העולם הוא לא נראה רחום.

איפה ראית את השפעתו על העולם, איך הוא משפיע?

תלמיד: בכול מיני תופעות חיצוניות שמתרחשות. אם תשאל אדם רגיל האם הבורא רחום? הוא יגיד לא, תראה מה קורה בעולם.

מי אמר לך שאלו פעולות הבורא? שזה הבורא פועל? כלומר יש כאן בעיה. איך עלינו להבין שהבורא פועל, ולמה הפעולות שלו נראות כאלה נוראיות כלפינו? כל הייסורים שהוא גורם, העולם מלא ייסורים והם באים ממנו מהיחיד ששולט. ואנחנו עוד צריכים באיזו צורה להודות לו על זה ולהתפעל ממנו, איפה ראית כזה דבר? זה נוגד כל הבנה, את הלוגיקה שלנו, את כל חינוך שנולדנו והתחנכנו בו. כלומר, מה הבורא בכלל דורש מאיתנו? זאת שאלה.

תלמיד: שאלה עוד יותר גדולה היא איך להידבק במידותיו, במיוחד כשאתה רואה שהן לא מידות רחומות, איך לפעול כמוהו כשכך אתה רואה?

אתה צודק, אני לא סותר אותך, אני מסכים לחלוטין עם התצפיות שלך על העולם.

תלמיד: אם אתה רוצה להתנהג כלפי העולם כמו הבורא ואתה רואה שהוא לא רחום בכלל, אז איך אנחנו צריכים להתייחס לעולם?

עלינו קודם כל לדעת האם יש בורא בעולם, מה הן תכונותיו, תכניותיו ופעולותיו, מה רצונו מאיתנו, ורק לאחר מכן להחליט מה עושים, מה לעשות. לכן לכל אחד מאיתנו בינו לבין הטבע יש בעיה, בעיה של בירור כל הנתונים האלה. מי הוא הבורא, מה הוא רוצה מאיתנו, למה ברא אותנו כאלה, איזה פעולות, איזה צעדים אנו עוברים בהתפתחותנו, וכן הלאה. את כל זה אנחנו חייבים לברר, ולא להיזרק לתוך פעולות שאנחנו לא יודעים מה המשמעות שלהן.

שאלה: האם המאמצים האלה לאזן בין גלגלתא ועיניים לאח״פ נעשים בעשירייה? והאם כשאנחנו מצליחים לאזן את המצבים האלה בין גלגלתא ועיניים לאח״פ אנחנו מגיעים להשתוות הצורה המלאה בינינו לבורא?

כן, הכול מתגלה, מתאזן, ומתחבר נכון רק בעשירייה.

שאלה: האם אנחנו יכולים להרגיש את הבורא? ומה זה אומר שאנחנו מרגישים את הבורא?

שאתה מרגיש כוח עליון שפועל עליך, בצורה שלילית, חיובית, לא חשוב איך.

תלמיד: כתוב בקטע, "אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא." האם היינו קשורים לבורא לפני שנבראנו בעולם הזה?

אנחנו תמיד קשורים לבורא.

תלמיד: גם לפני שנבראנו בעולם הזה?

אני יודע שאנחנו תמיד קשורים אליו, הוא המקור שלנו לעולם ועד.

תלמיד: אנחנו אומרים שכל העבודה היא השוואת הצורה עם הבורא, אז מה היא השוואת הצורה עם הבורא?

"השוואת הצורה" זה להיות דומים לו בתכונותיו."הוא רחום אף אתה היה רחום".

תלמיד: אני צריך לרחם על כולם כמו שהוא רחום?

כן. כך כתוב.

תלמיד: בעל הסולם אומר שיש להיות רחום כמו הבורא, מה זה אומר לרחם כמו הבורא?

תלמד איך הבורא מרחם על העולם, תדמה את עצמך לבורא, וכך תרחם על העולם.

תלמיד: אתה רואה שהוא מרחם על העולם? אני רק רואה רעידות אדמה, הרבה אסונות, איזה רחמים?

אתה רואה אסונות, אני רואה תיקונים. תלמד ותסכים איתי שאלה תיקונים.

תלמיד: תיקונים?

כן, תיקונים.

שאלה: האם כתבי הדור האחרון מסבירים למה נבראנו כל כך חלשים, חסרי יכולת, אפילו פחות מחיות קטנות?

אנחנו הכי חלשים, הכי מזיקים, באמת. אנחנו רואים שמכל החיות שבעולם האדם הוא הכי חלש, הוא נולד במצב שאין בו כלום, ולא יכול להיות כלום כביכול, אבל לאט הוא גדל ועולה על כולם, כך אנחנו צריכים לראות גם את המצב שלנו. זה רק בתחילה, "זה הקטן גדול יהיה".

שאלה: בקטע מדובר בחומרה על הנברא, אבל הבורא ברא את הנברא עם הכוונה ליהנות לו. אנחנו בעשירייה מאוד אוהבים ליהנות, ואנחנו עושות זאת בשביל להשפיע נחת רוח לבורא, אפשר כך ליהנות עם כוונה בשביל הבורא?

כמובן, אתן בוחרות כל תענוג שאתן רוצות בחיים שלכן, ולפני שאתן נהנות אתן אומרות שאתן עושות את זה לבורא ונהנות. אתן חושבות שזה נורמלי?

תלמידה: בחרנו עמדה כזאת בעשירייה, זאת עשירייה כזאת.

כך מתנהגים כל המאמינים, הם נותנים ברכה קטנה ואוכלים בהנאה וזה נקרא למען הבורא.

תלמידה: אם אסור לעשות כך, אז איך לתקן את עצמנו?

אפשר לתאר את זה כך, ברגע שאתן פורשות לגמרי מהנאה, עוברות כל מיני מצבים כאלה של התרחקות מתענוגים, שם מתגלה לכן אפשרות חדשה ליהנות למען הבורא כי הוא ייהנה מכן ולא אתן ממנו.

שאלה: אם אני מבין נכון, השיטה הזו לא מלמדת אותנו להאמין באלוהים, אם כך, איך לא לבלבל בין הרעיון הפילוסופי של אלוהים והעבודה האמיתית?

אלוהים זו עבודה אמיתית מפני שממלכות אנחנו צריכים לעלות לבינה, להתקשר בבינה. אז אנחנו מתנתקים ממלכות, מעמידים את עצמנו בבינה, ורק מבינה אנחנו יכולים להתחיל להשפיע לכתר.

שאלה: האם כל מה שהוא יותר מהכרחי האדם צריך להחזיר לחברה ולטבע ובזה הוא מאוזן עם הבורא?

כול מה שאדם מקבל הוא צריך ליהנות מזה אבל בעל מנת להשפיע, כלומר הוא מעביר את התענוגים האלה לכל הבריאה. הוא כאמצעי להחזיר לבריאה את כל מה שהוא מקבל מהבורא.

תלמיד: ומה הוא ההכרחי?

הכרחי זה מה שהוא צריך לעשות.

תלמיד: להחזיר הכול לבורא.

כן.

שאלה: ביחס לתיקונים בדור האחרון, מה התפקיד של בני ברוך ואיפה אנחנו נמצאים כלפי התפקיד הזה?

אנחנו נמצאים בדרך, יש לנו עוד עבודה גדולה וכך עלינו להמשיך. התפקיד שלנו הוא להיות הראשונים באותה קבוצה שהולכת לקראת גמר תיקון.

שאלה: בדרגה שלנו, מה התיקון חוץ מהקשר בינינו?

חוץ מהקשר בינינו אין לנו מה לתקן, רק להיות כאיש אחד בלב אחד. ואז נדבקים בבורא ודרכנו מחזירים לחיבור הזה את כל הנבראים.

תלמיד: יש עכשיו מין סחף מאוד גדול, חדשות, מריבות ומלחמות בעולם. ברור ששם אלו תוצאות ופה אנחנו קובעים את הדברים. האם לא לפתוח חדשות בכלל? איך לא להיות מחוברים לזה בצורה שזה סוחף אלא רק לראות את זה כעולם התוצאות? כי אני רואה שהמון חברים מאוד סוערים מהדברים שקורים בחוץ.

על מה בדיוק, אני לא יודע. אני שומע לפעמים שמפלגה אחת צועקת על מפלגה אחרת שהיא מסכנת את הדמוקרטיה, והמפלגה האחרת אומרת אותו דבר. אני לא יודע אם הם יודעים מה זו דמוקרטיה אבל כך הם צועקים, יותר מזה אני לא שומע שום דבר.

תלמיד: זה נכון, אבל יש המון הזדהות עם זה, של כולם, של המשפחות, של האנשים, בעבודה, בכל מקום מאוד מזדהים עם זה. איך אנחנו צריכים לשמור יותר על עצמנו?

ככל שהם מתקדמים יותר, הם טיפשים יותר, כך אני רואה. לכן מה אני אעשה איתם? אני לא הולך ללמד אותם או ללמוד מהם, ואין לי שום קשר איתם. ימין, שמאל, אמצע, רבע או חצי מימין או משמאל, אני לא מכיר את כל המבנה הזה. אני לא חושב שיש לנו עניין להיות מחוברים לזה, אני לא נגד ולא בעד אני פשוט מחוץ לזה.

לכן זה שאתה אומר שאתה פותח רדיו ונכנס למערבולת של החדשות או של הדעות, אני לא חושב שאנחנו צריכים להיות בזה בכלל. שיתעסקו בזה, הם כמו ילדים ברחוב או בחצר שרצים וצועקים. אני פותח את החלון בדירה שלי ואני שומע צעקות וצרחות של ילדים, אותו דבר כשאני פותח רדיו, אני שומע צעקות וצרחות של המפלגות זו על זו. זה בסדר, החיים נמשכים, אני לא נרגש מזה לא לחיוב ולא לשלילה.

לכן תירגע, יש לנו עבודה משלנו, אנחנו צריכים לחפש מהי הצורה הנוחה ביותר שאנחנו יכולים להעביר את המסר שלנו לכל אדם. ומה שיש להם חוץ מזה שיהיה, כנראה שזה צריך להיות. אי אפשר לעולם בלי בורסקאי, צריך להיות עסק שהוא גם מסריח, אז שיהיה.

שאלה: מה הקשר בין החיבור עם החברים לבין הצמצום שאני עושה על הנאה עצמית?

זהו קשר ישיר, כי ככל שאתה מתרחק מהנאה עצמית, כך אתה יכול להיות קרוב לחברים.

שאלה: כל מדרגה עליונה היא כיסוי למדרגה תחתונה, המקובלים הם כך בשבילינו ואנחנו כך בשביל העולם. אתה אומר שאתה לא עוסק בהפצה בצורה ישירה, אבל איך אנחנו מרימים את הרצון של כל העולם כי אנחנו הרי נכללים בו? איך אנחנו מתחילים את העבודה הזאת?

ברצון שלנו לפעול בצורה חיובית על העולם, להשפיע בצורה חיובית על העולם.

שאלה: איך להגיע לדרישה אם אני לא מרגיש או לא רואה את הבעיות של העולם?

זה לא טוב, אתה צריך להתקרב לעולם ולהרגיש מה חסר לעולם כדי להתקרב לתיקון.

שאלה: כמו שאני רואה אנחנו דווקא נמצאים בתקופה שמה שאנחנו לומדים אף פעם לא היה כל כך רלוונטי. אנחנו רואים שאנשים מתחילים לאט לאט להרגיש שהדמוקרטיה היא משהו מזויף, שהם לא מסוגלים לקיים דמוקרטיה אמיתית. איך אתה מרגיש את הרלוונטיות של מה שאנחנו לומדים? אפילו הקטע הזה שאנחנו קוראים עכשיו הוא כמו פתרון לכל החברה הישראלית, הכרה במה שכתוב כאן.

כן. אנחנו רק צריכים להמשיך, לא ימינה ולא שמאלה, רק להמשיך לפי כתבי בעל הסולם יותר ויותר. עברנו כנס, נעבור עוד אחד ואולי עוד אחד, ואתם תראו עד כמה נהיה כבר קרובים למטרה.

תלמיד: האם אתה יכול להגיד משהו לגבי הסברה שאנחנו צריכים להוציא?

כלפי הסברה יש לכם מערך הסברה מאוד גדול, יש שם אנשים שמבינים בזה, אני לא שייך לזה, אני התרחקתי מזה כבר עשרות שנים.

קריין: קטע מס' 2.

"מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר. והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם. 

וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה. 

אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו." 

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

(סוף השיעור)