שיעור בוקר 07.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', עמ' 258, דף רנ"ח, "הסתכלות פנימית", פרק ב', אותיות ט' – ט"ו

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', עמ' 258, דף רנ"ח, הסתכלות פנימית, פרק ב', אות ט'.

"הסתכלות פנימית" חלק ד' ב"תלמוד עשר הספירות" זה חלק מאוד מאוד חשוב. יש בו הרבה פרטים, כמה סוגים של אור חוזר, אור ישר, רשימות וכדומה. אבל כדאי לנו לקרוא אותו, גם רב"ש לחץ שנלמד את זה. ודאי שאת רוב הדברים אנחנו שוכחים עד שנתקלים בהם במעשה, אבל זה חשוב. נקרא ונשמע איזה פרטים יש בכל תופעה רוחנית.

אות ט'

ב' מיני או"ח הם או"פ ואו"מ הפרש גדול בין

חו"ב תו"מ דאו"פ

"והנה ב' מיני או"ח הנ"ל, הם נבחנים לאו"פ ואו"מ של ע"ס דראש. כי אותו האו"ח המלביש על ע"ס דאו"י, הוא חלק קטן מאוד מכללות האו"ח הנדחה לאחוריו, להיותו, רק תולדה ובחינת יחס משותף, מכלי מלכות ואור הנדחה. וכבר ידעת, שיש ד' בחינות של אור ישר זה למעלה מזה, הנקראים ח"ב, ז"א, ומלכות, והכתר הוא שורשם. וההפרש ביניהם רב ועצום מאד. ולפיכך, אינו דומה התולדה שנולדת מבחינת יחס משותף של האור הנדחה עם בחינת מלכות, להנולדת מיחס משותף, מן האור הנדחה עם בחינת ז"א, ומכ"ש עם הבחינות שלמעלה מז"א."

שאלה: יש כאן שתי צורות של אור חוזר, האור המקיף והאור הפנימי בראש. מה זה אומר?

תכף נלמד כמה אורות יש בתוך הפרצוף. זה לא רק אור ישר אחד, אור חוזר אחד, אחד מקיף ואחד פנימי, יש הרבה מאוד אורות. קצת סבלנות ותראה כמה אורות יש.

שאלה: בכותרת של הסעיף כתוב שיש שני מיני אור חוזר, מקיף ופנימי, והרי אלה שני דברים שונים, אז למה הוא קורא לשני האורות האלה "אור חוזר"?

מדחייה של האור על ידי המסך יש אור שקולט את האור הישר בתוך הפרצוף שהוא "אור פנימי", ועל זה יש אור שנמצא סביב הפרצוף שלא יכול לקבל את האור הפנימי ולכן הוא נמצא מחוץ לפרצוף שהוא "אור מקיף".

שאלה: האם מדובר כאן על אור שנדחה מהמסך ואור שנדחה מהטבור?

כן.

אות י'

נרנח"י נולדים ויוצאים מיחס משותף מאו"ח הנדחה,

וכח"ב תו"מ דאור ישר

"ובהמתבאר תבין, לידת ה' האורות, הנקראים: נפש רוח נשמה חיה ויחידה. כי הנולד מן יחס משותף, מאו"ח עם בחינת המלכות, נקרא אור הנפש. והנולד מיחס משותף, מאו"ח עם בחינת ז"א, נקרא אור הרוח. והנולד מיחס משותף, מאו"ח ובחינת בינה נקרא אור נשמה. והנולד, מאו"ח עם בחינת חכמה, ניקרא אור החיה. והנולד, מאו"ח ובחינת הכתר נק' אור היחידה."

למדנו שיש אור אחד, ומפני שבמסך יש חמש דרגות של עביות אז יוצאים חמישה אורות בחזרה, חמישה אורות של אור חוזר.

אות י"א

אם או"ח המלביש הוא תולדה מיחס משותף מאו"ח הנדחה,

עם המלכות, נבחן האור לאור הנפש

"והנה עתה, אשר האו"ח המלביש על ע"ס דאו"י, היה תולדה מהאו"ח עם בחינת המלכות, הרי האור הנמשך תוך ע"ס הללו, נק' אור נפש. והוא בחינת או"פ של ע"ס הללו, וכללות אוה"ח הנדחה, הוא אוה"מ של ע"ס הללו. והנה נתבאר ב' מינים של או"ח."

אור מקיף ואור פנימי.

אות י"ב

או"ח ג', הוא המלובש במלכות דראש, שהוא מקור וכתר,

הן לע"ס דאו"ח שבראש, והן לע"ס שבגוף

"המין הג' של אוה"ח, הוא אוה"ח הנשאר קבוע וקיים במלכות של ראש, בבחינת מקור ומאציל לכל האורות והכלים, שיש בגוף. שאין לך משהו בגוף, שלא יהיה נמשך מהמקור ההוא, כי בהיות המלכות, בכמות אוה"ח שהיא מעלית, מלבשת לכל האורות של ראש, כנ"ל, הריהי נחשבת בזה לבחינת כתר ושורש, הן לאורות דראש והן לאורות של הגוף. כי אין אחיזה כלל באור בלי כלי וכיון, שהיא המולדת את אוה"ח המלביש לאורות, ע"כ נחשבת כמו שהולידה גם לאורות עצמם."

אות י"ג

או"ח ד' הוא מתפשט מן הפה עד הטבור,

שנעשה לכלים על או"י, אלא בלתי גמורים

"המין הד', הוא, האו"ח המרחיב את כלי המלכות, לע"ס מינה ובה ממעלה למטה, המכונה, מפה עד הטבור. כי המלכות של ראש מכונה פה, והמלכות של הגוף, שהיא הספירה העשירית של המלכות דראש, נקראת טבור. ובאמת אוה"ח הזה נעשה לבחינת כלים ממש, על עה"ס דאור ישר, היורדים בתוכו ממעלה למטה, כי על כן, נקראות עה"ס הללו, בשם, גוף הפרצוף, אלא שאינן ניכרות כן, והוא מפאת חשיבותו הרבה של העביות שבו. כמ"ש באו"פ (פ"ו אות ה')."

שאלה: מה מתרחב ממלכות עד הטבור?

הכלים של מלכות היו קודם מצומצמים, היה רק ראש. עכשיו היא מתחילה להרחיב את הכלים שלה, היא יכולה להרשות לעצמה לפי המסך שבה לקבל על מנת להשפיע חלק מהאור שיש בראש גם בתוך הכלי, בתוך הרצון, וזה מה שהיא עושה.

תלמיד: ממי היא מקבלת את הכוח לזה?

מתוך האור העליון שנמצא מעליה. אם היא מחליטה שהיא הולכת לקבל על מנת להשפיע, אז היא יכולה לקבל מהאור העליון כוחות. ואז היא מתרחבת, זאת אומרת מכניסה עוד רצונות שלה שהיו מצומצמים, ועכשיו יכולים להשתמש בהם בעל מנת להשפיע.

נניח שאני יושב מול בעל הבית ומרגיש שעד כאן אני יכול לקבל ממנו ממה שהוא הכין לי ויותר מזה לא. זה היה כך. עכשיו אני יכול לקבל יותר, למה? כי ראיתי את בעל הבית, חקרתי עד כמה הוא רצה לעשות את זה על מנת להשפיע לי, ומתוך זה נעשה בי גם רצון להשפיע לו בחזרה, אז עכשיו אני יכול לקבל בעל מנת להשפיע מפה עד הטבור. תנסו לדבר על זה ותראו שכך זה עובד.

תלמיד: אבל בדוגמה הזו של האורח ובעל הבית הוא הרי לא רק נותן מטעמים, אלא הוא גם צריך לתת כוחות לעשות את זה?

האורח מקבל כוח מזה שהוא לומד את בעל בית, עד כמה בעל הבית רוצה לטובתו, עד כמה הוא אוהב אותו, עד כמה הוא הכין בשבילו, מתוך זה יש לו כוח לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: מה הקשר בין האור הפנימי לבין האור החוזר בהגדרה הנוכחית?

אור פנימי זה מה שנשאר בתוך הפרצוף בלקבל על מנת להשפיע שהוא מלובש באור חוזר.

אות י"ד

או"ח ה' הוא או"ח שבמלכות דגוף הנקרא טבור

"המין הה', הוא אוה"ח שבמלכות דגוף, הנקרא אור נקבה, שהוא באמת הארה מאור ישר, אלא שהוא הארה קטנה, שיש בה רק בחינת קבלה, מבלי שום כח של השפעה, וע"כ נקרא בשם או"ח. וזכור זה."

שאלה: הוא כותב "ובאמת אוה"ח הזה נעשה לבחינת כלים ממש, על עה"ס דאור ישר" איך נוצר האור החוזר הזה שהוא הופך לכלים של ממש?

האורח שיושב אצל בעל הבית אומר בהתחלה "אני לא מקבל". אחר כך הוא אומר "יש לי רעיון על מנת לעשות טוב יותר לבעל הבית. בזה שאני לא מקבל אני לא עושה לו שום דבר, אלא ההפך, אני מזלזל בו, לכן עכשיו אני אקבל על מנת להשפיע". הוא עושה חשבון כמה מקסימום הוא מסוגל לקבל על מנת להשפיע רק כדי לשמור על עצמו שזה יהיה באמת בעל מנת להשפיע. את החשבון הזה הוא מבטא אחר כך בזה שהוא מקבל על מנת להשפיע מבעל הבית, זה כבר נקרא שמקבל על מנת להשפיע בתוך הפרצוף, בגופו.

תלמיד: ובסוף המשפט הוא כותב "והוא מפאת חשיבותו הרבה של העביות שבו. כמ"ש באו"פ", האם הכול תלוי בעביות?

הכול תלוי בעביות עם המסך. במידה שיש לו רצון לקבל ומסך עם כוונה על מנת להשפיע, אז לפי זה הוא יכול להשפיע לבעל הבית.

אות ט"ו

או"ח ו' הוא המתפשט מטבור ולמטה

זאת אומרת בסוף הפרצוף.

"המין הו' של או"ח, הוא כל המתפשט מטבור ולמטה דגוף וכולו הוא בחינת מלכות של הגוף בלבד, כי ע"ס המתפשטות מהפה לגוף, הנה טה"ס הראשונות, הן מסתיימות על הטבור, והמלכות שבהן תופסת כל זה המקום, אשר מהטבור עד סיומו של הפרצוף. ואע"פ שהיא רק מלכות בלבד, מ"מ היא נבחנת לעצמה שמתפשטת לע"ס. והוא מצד בחינת הסיום של כל ספירה וספירה הנבחן במקום הזה."

יש את אותם החלקים מכל ספירה וספירה שבהם היא קיבלה בתוך הפרצוף, מפה עד הטבור, ויש בכל ספירה עוד חלקים ששם היא לא יכולה לקבל, והחלקים האלה נשארים למטה מטבור, והם בעצם סוף הפרצוף.

אז מעשר ספירות דראש, יש חלוקה לעשר ספירות דתוך שבהן מתמלאים החלקים האלה מכל ספירה וספירה, ועשר ספירות דסוף שבהן הם לא יכולים להתמלאות, יש בהם רק אור חוזר. ובעשר ספירות דתוך יש התלבשות אור ישר בתוך אור חוזר.

שאלה: מה היא הפונקציה של האור הפנימי? אם הוא נכנס לתוך הפרצוף וזו קבלה על מנת להשפיע, אז האם האור לא צריך לצאת חזרה למקור?

אני קיבלתי אותו בעל מנת להשפיע ומה שנמצא בי זו מידת ההשפעה שלי, צורת ההשפעה שלי לבורא, ובזה אני והבורא נעשים כאחד. זאת אומרת ברצון לקבל שלי שזה מפה עד סיום רגלין של הנשמה שלי, יש לי כבר חלק שהוא במשהו דומה לבורא, זה התוך של הנשמה שלי, של הפרצוף שלי. הוא מתמלא עם האור העליון, עם הבורא, באיזו צורה, באיזו מידה, וזה נשאר. בחלק הזה אני והבורא נעשים כאחד בדבקות. איפה זה נעשה? בתוך הנברא וגם בתוך הבורא ובזה אנחנו כאן יחד.

תלמיד: האם אפשר על בסיס דוגמת בעל הבית והאורח להסביר מה זה אומר שהאור נשאר בפרצוף? אם אני צריך להשפיע אותו, אז מה זה אומר שהוא נותר בפנים?

אני לא נותן שום דבר, אין לי מה להחזיר לבורא חוץ מהכוונה שמה שאני אוכל כאורח זה לטובת בעל הבית, ומזה בעל הבית נהנה.

תלמיד: האם אני אוכל וזה טעים לי וזה מחזיק אותי בחיי?

איך אתה יכול להנות את בעל הבית אם לא תאכל ולא תהנה מהאוכל? דווקא כשאתה אוכל ונהנה ככל האפשר, בזה אתה מהנה את בעל הבית.

תחשוב, דיברנו על זה הרבה.

שאלה: כשאור מקיף לוחץ על הטבור, האם מלכות מתפתחת לעשר ספירות ויש בה פרצוף עם ראש, תוך, סוף?

לא. כשאור מקיף לוחץ על הטבור להיכנס לסיום של הפרצוף, בזה הוא לא נכנס הוא רק לוחץ. המלכות עומדת ומגבילה אותו.

שאלה: כעקרון על פי חוק שימור האנרגיה, האנרגיה לא צריכה להיעצר בנברא היא צריכה באמת לעבור בסירקולציה בין הבורא לבין הנברא. אם כך, למה בעצם המלכות צריכה לבלוע את האנרגיה הזו?

אני לא יודע על מה אתה מדבר.

תלמיד: אתה אומר שהנברא צריך להגיע לדבקות באמצעות התענוג שהוא מקבל מהבורא, ואז מה יוצא?

כתוצאה מהפעולה הרוחנית יוצאות לנו כוונות "אני לדודי ודודי לי". אל תתחילו כאן לחשוב על תופעות גשמיות, אין דבר כזה.

שאלה: בעבודה הפרקטית היומיומית שלנו, מה שבעל הבית מכנה "לטעום ממנה חדשה", האם אפשר להגיד שזה כמו שבעשירייה מופיעה איזו דחיה מהחברים?

אני לא רוצה לשמוע את כל הדברים האלה כי עוד לא הגענו לזה. אתה מדבר כבר על הפרצוף השני שנולד מהפרצוף הראשון, זה לא פשוט. אתם רואים כמה פרטים יש בפרצוף הראשון שעוד לא הגענו לזה, לכן לא לרוץ, זה חלק שאנחנו לא רוצים לרוץ בו.

שאלה: לגבי החלוקה של ט' ראשונות מעל הטבור ומלכות מתחת לטבור. הרבה פעמים הוא כותב כך ופעמים אחרות הוא כותב שחג"ת מעל הטבור ונה"י מתחת לטבור, איך מתיישבים שני הדברים האלה?

זה מתיישב, יש עוד הרבה חלוקות, תלוי כלפי מה אנחנו מדברים. אנחנו נדבר על זה, אני שמח שאתם רואים בזה עניין.

אנחנו נשמח להפעיל את המרכז שלנו יותר, ואם יש לכם רעיונות על פעילות נוספת שאנחנו יכולים לעשות כאן לגברים, לנשים, לילדים ובכלל לכולם יחד, אז תשלחו את הרעיונות שלכם ואנחנו נשמח. אני מאוד מעוניין שאחרי כל השנתיים של הקורונה נחזור למרכז. בהצלחה, כל טוב.

(סוף השיעור)