שיעור בוקר 27.08.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לטהר את הלב – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: במסגרת ההכנה לכנס העולמי, "פותחים את הלב", שיערך ב-30 לספטמבר, נקרא כעת קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "לטהר את הלב". קטע מס' 1.

"ענין תפלה הוא, שידע, שהתורה ומצות שהוא מקיים, אין זה לתועלת הבורא אלא לתועלת הנברא. זאת אומרת, היות שהוא רוצה לטהר את לבו, כמו שכתוב "וטהר לבנו לעבדך באמת", נמצא שע"י התפלה, כשהאדם מתפלל על טהרת הלב, אז הוא יזכור שהתו"מ שהאדם מקיים, הוא לתועלת האדם. ואז הוא רואה, איך הרע שולט על האדם, שאין ביכולתו לצאת משליטתו. כלומר, שע"י קיום תו"מ, ומתפלל, שזה יביא לו טהרת הלב." 

(הרב"ש. מאמר 30 "מהו ענין הדלקת המנורה, בעבודה" 1989)

שאלה: בהרבה מקומות כתוב שצריכים לבקש מהבורא לעשות את כל מעשינו בשבילו, למענו.

כן. וכאן?

תלמיד: כאן כתוב שחשוב לזכור שדווקא הכול למעננו, למען הנברא.

כתוב "אין זה לתועלת הבורא אלא לתועלת הנברא". זאת אומרת הבורא לא העמיד לפנינו את כל תרי"ג המצוות, אלא כדי שעל ידן אנחנו נגיע לקדושה.

זה מצד הבורא. מצד הנברא הוא צריך לקיים תורה ומצוות, לא מפני שהוא רוצה להגיע לקדושה בשביל עצמו, כביכול שהולך להרוויח, אלא בכדי לעשות נחת רוח לבורא הוא רוצה לעלות לדרגת הקדושה.

תלמיד: אז למה חשוב, כמו שכתוב פה, לזכור שהכול לטובת הנברא? למה הדגש הזה?

כן. לטובת הנברא. מצד הבורא זה כך.

תלמיד: אבל למה חשוב לזכור את זה? רב"ש אומר שחשוב לזכור שהכול לטובת הנברא. למה?

כדי שגם אנחנו, כשנרצה להידמות לבורא, נעשה את זה לטובתו, לטובת הבורא.

תלמיד: אז למה חשוב לזכור שזה לטובת הנברא דווקא?

הבורא עשה את הכול כדי להיטיב לנבראיו. הנבראים צריכים לקבל את כל התנאים שהם מקבלים מהבורא, אם נראה להם או לא נראה להם, אבל התיקון הוא בזה שהם מביאים את הכול למצב שהכול יהיה לטובת הבורא. ואז תהיה השתוות ביניהם, בין בורא ונברא, לגמרי.

קריין: קטע מספר 2.

"השכל משמש לאדם להלב, שהוא בחינת רצון לקבל, כמו הידים והרגלים ושאר משמשים שיש לו לאדם. לכן אין עצה, אלא לטהרת הלב אנו צריכים, ועל זה אנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת". אין השכל יכול להכריע לאדם שהוא ילך בדרך הטוב או להיפך חס ושלום. אלא כמו שאמרו במתן תורה, "נעשה ונשמע". היינו מקודם נעשה בלי שכל, ואחר כך נזכה לבחינת שמיעה, שנוכל לשמוע מה שאנחנו עושים הוא הטוב בשבילנו. מה שאין כן אם רוצים להבין מקודם שכדאי לנו לעשות להשפיע לה' ואחר כך נעשה, אף פעם לא נגיע לזה."

(הרב"ש. 942. "בענין מוח שליט על הלב")

שאלה: איך עושים בלי שכל?

"בלי שכל" זה נקרא בלי שכל גשמי. למעלה מהשכל, מהחשבון הגשמי.

שאלה: רב"ש מרבה למדבר בקטע הזה על לעשות, ובקטע הקודם הוא דיבר על קיום תורה ומצוות. מה זה קיום? זה היה קיים? אני צריך לקיים?

על ידי המאור שהבורא מאיר לאדם, האדם יכול לשנות את עצמו ולהפוך את הטבע שלו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. זה נקרא שעל ידי התורה, על ידי המאור, הוא משנה את עצמו במעשים.

תלמיד: זה נשמע כמו פעולה, מעשה. אני אעשה אחת, שתיים, שלוש, ונקבל ארבע. אבל מה זה" קיום תורה ומצוות"? אני מבין שמשהו היה קיים, האם אני רק מגלה את זה? אני נותן בזה חיים? מה הפעולה הזאת שנקראת "קיום"?

שאתה מזמין, מושך, במידה שאתה לומד, את המאור המחזיר למוטב, שהוא כבר משנה אותך.

תלמיד: למשוך מאור זה נקרא "קיום"?

כן.

תלמיד: יש עניין של תורה ויש עניין של מצוות. אנחנו מייחסים תורה לפעולה של האור.

נכון.

תלמיד: מה אני מקיים בתורה?

על ידי התורה אתה מקיים מצוות, פעולות שעל ידן אתה מתקן את עצמך מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: כאילו יש אור, ויש כלים ויש אדם באמצע שצריך לדאוג לחיבור ביניהם.

כן.

שאלה: מה זה המצב של לב טהור?

"לב טהור" זה נקרא רצונות האדם שממש הופכים להיות טהורים. זאת אומרת, ללא שום כוונה על מנת לקבל.

תלמיד: תפילה מטהרת את הלב?

אם היא משיגה מה שצריכים, אז כן.

תלמיד: ומאיפה באה התפילה, לא מהלב עצמו?

היא לא באה מעצמה. היא באה מתוך זה שאדם משתדל שכך יקרה.

תלמיד: מאיפה באה ההשתדלות הזאת? לא מתוך הלב?

מתוך הלב, מתוך אהבת חברים, מתוך עבודה בתוך העשירייה.

תלמיד: זאת אומרת, הלב עצמו מבקש שהלב ייטהר?

גם כן. אדם מרגיש שיש לו לב רע ושהלב דורש תיקון. שליבו רוצה תורה, מאור המחזיר למוטב.

קריין: קטע מספר 3.

"על הלב אין לאדם שום שליטה, שיהיה בידו לשנות הרגשת הלב, אם הלב מרגיש מה שדורותיו אומרים לו. והלב נמשך אחר הרוב. לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה, ולבקש מה' שיתן לו לב אחר. וכמו שכתוב "וטהר לבנו"."

(הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")

שאלה: איפה הנקודה שבה הלב יכול לבקש על טהרה כי אם הלב הוא רק רצון לקבל מאיפה הנקודה שממנה הוא מתחיל?

לא, לב זה לא רק רצון לקבל, יש בו עוד כל מיני מערכות. האדם מתחיל להרגיש גם מה שהוא מבקש בלב ואיך הוא מבקר את הלב.

תלמיד: אבל מאיפה בא הרצון להשפעה על הלב שהוא רק רצון לקבל? איפה הטריגר הזה שממנו מתחיל בכלל הרצון להשפיע?

מהראש.

תלמיד: מאיפה לראש יש כזה רצון?

מלכתחילה יש מוחא וליבא, ואז הרצונות והמחשבות מתחילים להשתנות, להתרוצץ ממדרגה למדרגה, והלב מתחיל להרגיש, והמוח מתחיל לחשב את ההבדלים בין המצבים, עד שהאדם רואה שזה לא יכול להיות כך.

תלמיד: אבל אנחנו אומרים שהמחשבה היא תולדה מהרצון אז עדיין זה מתחיל ברצון.

נכון, הכול מתחיל ברצון.

תלמיד: אבל ברצון יש רק רצון לקבל.

אבל אחר כך הדברים האלה משתנים, הם מתאספים זה עם זה והמוח עושה חשבון, ואת החשבון הזה הוא שוב מחזיר ללב.

תלמיד: ברגע שיש רצון מהמוח אז מתחיל איזה בירור, אבל ברצון הראשוני הגולמי אין שום רצון כזה. רב"ש אומר פה שאם אין לך רצון אז תתחיל לעשות מעשים, אבל מאיפה הרצון להתחיל לעשות מעשים?

הרצון לקבל שיש לנו בלב דוחף אותנו לעשות כל מיני פעולות, הפעולות האלה מביאות לנו תוצאות, התוצאות יכולות להיות טובות או לא כל כך טובות לפי דעתנו, ואז אנחנו מתחילים להשוות ביניהן, וכך מגיעים להחלטות ורוצים לעשות פעולות כך שהמצבים שלנו יהיו אחרים מאלו שהיו קודם, ואז מבקשים שינוי. זה ברור אני חושב.

תלמיד: כן, הכול ברור בתוך הרצון לקבל, אבל אין לנו את הרצון להשפיע.

אותו רצון להשפיע אין לנו, אבל במי שיש נקודה שבלב, והוא מרגיש שהדברים שלו לא מסתדרים כל כך, אז הוא מתחיל לשאול את השאלות מנקודת הרצון להשפיע, ורואה שהוא לא שייך לרצון לקבל בלבד ושיש לו אפשרות לעשות פעולות שהן למעלה מהרצון לקבל.

תלמיד: כלומר כל הבירור מתחיל רק מרגע שהתעוררה הנקודה.

בלי זה אין שום בירור. בלי זה יש רק בירור במה אפשר להרוויח יותר או פחות.

שאלה: מה זו הפעולה הזאת של טהרת הלב? מה בדיוק מאפיין אותה?

"לב" זה רצונות, "מוח" זה מחשבות. אז שכל הרצונות שלנו יהיו מכוונים להגיע להשפעה, זה נקרא טהור.

תלמיד: ומה זו הפעולה הזאת של הטהרה? מה זה "טהר ליבנו"?

על ידי המאור המחזיר למוטב אנחנו רוצים לטהר את הלב שלנו. שהרצון שבלב יהיה כולו על מנת להשפיע.

תלמיד: אם כך זו גם בקשה, תפילה בסופו של דבר?

זו תפילה.

תלמיד: יש הבדל בין טהרת הלב ופתיחת הלב? אלו שני דברים שונים?

פתיחת הלב, כך אנחנו מדברים, מה זו פתיחה וסגירה הלב. אבל טהרת הלב היא שהרצון בלב שלנו יהיה ממש לטובת הבורא, לטובת הנבראים.

תלמיד: אני מבין שהכוונה צריכה להיות נקייה.

כן.

תלמיד: כל הרצונות צריכים להיות בעל מנת להשפיע.

כן.

תלמיד: ומה הקשר בין זה לחיבור?

כי על ידי החיבור אנחנו מגיעים לבקשה כזאת כך שהמאור המחזיר למוטב פועל עלינו ומתקן אותנו.

תלמיד: זאת אומרת החיבור הוא אמצעי להגיע למצב של לב טהור.

נכון.

תלמיד: כשהלב טהור האדם מרגיש שהוא נקי? כי בדרך האדם מרגיש שהוא יותר ויותר מלוכלך, מגושם.

זה כך עד שמגיעים ללב טהור.

תלמיד: ומה הוא מרגיש במצב של לב טהור?

הוא מרגיש שהוא רוצה רק לטובת הזולת. הוא לא יכול להביא בחשבון את טובת עצמו.

תלמיד: לאיפה הלך כל הלכלוך?

נשרף באור.

שאלה: רב"ש כותב שהלב הולך אחרי הרוב. מה זה אומר?

בדרך כלל אחרי הרוב זה אחרי הרצונות הרגילים שאדם רגיל להרגיש אותם. את זה בסך הכול הלב מרגיש.

תלמיד: אבל מה זה הולך אחרי הרוב? הולך אחרי רוב העשירייה?

לא. נראה לי אחרי רוב המחשבות והרצונות שהאדם מרגיש.

תלמיד: לא מדובר לפי הכיוון שעשירייה סוחבת את הלב שלו.

לא. כאילו אין עדיין עשירייה.

תלמיד: רב"ש כותב הקטע 3 "לכן אז אין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה,", וגם בקטע הקודם הוא דיבר על "נעשה ונשמע" כאילו שזה חידוש. השאלה היא, למה הוא מדבר על זה כאילו שזה משהו חריג? הרי כך לומדים תמיד. לא לומדים גיטרה בשכל, לומדים לנגן בפועל. לא לומדים לתכנת תיאורטית, לומדים לתכנת בפועל. זה תהליך למידה רגיל מקטנות בכל תחום בחיים, קודם עושים ואחר כך מבינים. אז למה פתאום זה משהו מיוחד "נעשה ונשמע"?

יכול להיות שאתה צודק.

תלמיד: במה שאמרתי אין חידוש, אבל רב"ש כותב פה בשני הקטעים כאילו שזה חידוש, שיש משהו מתחת לאף ואנחנו לא קולטים משהו. על אף שזה תמיד כך, אם אתה לא מנסה אז לא תלמד, בכל זאת יש פה חידוש אבל אני לא רואה מהו.

אז נראה. נקרא כמה פעמים את הפסוק ונבצע אותו ככל האפשר, ואז נראה על מה הוא מדבר.

שאלה: רב"ש אומר שנעשה מעשים של השפעה עוד לפני שיש כוונה להשפיע, הלב עוד לא מכוון, רק אחר כך הוא אומר טהר את ליבנו.

כן.

תלמיד: לכן זה לא כמו ללמוד גיטרה, אני עושה פה פעולה לא הגיונית, אני משפיע עוד לפני שאני מכוון להשפיע.

כן.

תלמיד: איך זה יכול להיות?

תעשה, אם אתה רוצה להגיע להשפעה, אז תעשה אותה בפועל.

תלמיד: נגיד בעשירייה אנחנו עושים פעולות לחיבור אפילו שהכוונה עוד לא מבוררת ואחר כך מצפים שהיא תסתדר? מה הסדר פה, איך זה "נעשה ונשמע"?

תעשה אפילו בלי כוונה, אפילו בלי כוונה דלהשפיע.

שאלה: אבל אחרי זה אנחנו צריכים כן לבקש שיסדר את זה?

כן, זו רק ההתחלה.

שאלה: כתוב כאן שעלינו לטהר את ליבנו, כלומר אני צריך לבקש על הלב הכללי ולא על טיהור הלב שלי?

כעיקרון כן.

תלמיד: כמובן שכולנו משפיעים זה על זה בעשירייה, איך לבקש על טיהור הלב הכללי?

אנחנו רוצים שהבורא ייטהר את ליבנו, כלומר את הרצונות שלנו מהמחשבה התמידית על עצמנו.

תלמיד: ומה יקרה כתוצאה מהטיהור הזה, כל הזמן נחשוב אחד על השני, על הבורא?

אנחנו נחשוב על הרצון המשותף שלנו, שיחבר את כולנו, ויביא אותנו להשתוקקות לבורא.

שאלה: מה התפילה האמיתית בעשירייה שתאפשר ללב האבן להיטהר?

תפילה לבורא שיעזור לנו לטהר את לב האבן, שאנחנו מוכנים להיות תחת הפעולה הזאת, בניתוח הזה, של ההשפעה שלו שמטהרת את לב האבן.

שאלה: אנו קוראים את הקטעים האלה כהכנה לכנס, איזה לב אנחנו צריכים לבקש מהבורא?

שהלב המשותף יהיה מכוון רק כלפי החברות.

שאלה: אנחנו יודעים שהדרך שלנו היא להתבטל בפני החבר, אבל למה זה כל כך קשה להיכנע לרצון החבר, ולקבל אותו כפי שהוא בלי להוסיף או לגרוע?

בגלל האגו שלנו. האגו שלנו מתגבר, ומתנגד שנרגיש את השני כיותר גדול, יותר צודק, יותר חזק, ואני אצטרך להתכופף לפניו. זה מאוד קשה.

שאלה: תפילה זו תוצאה של הלב או המוח?

של שניהם, גם לב וגם מוח.

תלמיד: אומרים שתפילה חייבת להיות מכל הלב. מה ההשפעה של המוח פה?

המוח מארגן את התפילה, מחבר את התפילה, מכוון אותה, אבל הלב הוא זה ששולח אותה לבורא כביכול.

תלמיד: זאת אומרת, אפשר להגיד שהסתירה בין הרצון לקבל, והרצון לצאת מהרצון לקבל מפעילה את המוח, והוא עושה את הפעולות?

כן.

שאלה: שמעתי שאמרת שבלב יש כמה מערכות. איפה נמצא הלב?

הלב נמצא בתוך האדם, בתוך הלב נמצא הרצון לקבל של האדם.

תלמיד: מה זאת אומרת שהלב נמצא בתוך האדם? זה לא בתוך הגוף.

את לא יודעת שהלב נמצא בחזה?

תלמידה: אתה מדבר על הלב הגשמי או העל לב האחר?

אני מדבר על הרצון לקבל שנמצא בתוך האדם.

תלמידה: חשבתי שזו מערכת שהיא בכלל מחוצה לי, ורק אני חושבת שהיא בתוכי. האם היא בתוכי או במקום אחר?

היא בתוך האדם, הלב נמצא בתוך האדם.

תלמידה: ומה הקשר בין הלב שלי ללבבות אחרים?

אין קשר, יש נתק. הלבבות האלה הם לבבות שבורים, ואין ביניהם קשר. פעם היה לב אחד, והיה אדם אחד, ומאז שהוא נשבר, נעשו הרבה לבבות, הרבה בני אדם, ולכן כולם נקראים בני אדם.

תלמידה: אז מה זה אומר שנחבר את הלבבות? איך עושים את הדבר הזה?

כאיש אחד בלב אחד. אנחנו רוצים לחזור למצב כזה.

תלמידה: רק רוצים, וזה כבר נקרא חיבור?

מבקשים, מתפללים, עושים כל מיני חשבונות איך אנחנו יכולים להתחבר. כל המאמצים האלו מזמינים את המאור המחזיר למוטב, ואז אנחנו מצליחים.

תלמידה: אני יכולה להרגיש יותר חזק את הרצון של החברות שלי להתחבר, וככה לחזק גם את הרצון שלי.

ודאי.

תלמידה: איך מגבירים את הרגשת הרצון של החברות?

את מתפללת שהרצון שלהן יהיה יותר מאוחד, שיכלול את כל הרצונות הפרטיים שלהן, ושמכל הרצונות האלה יהיה רצון אחד שיתעלה לבורא.

תלמידה: אני מתפללת רק על הרצון שלהן לחיבור יהיה יותר חזק?

אין יותר.

שאלה: אחרי טהרת הלב תהיה לנו שליטה עליו?

כן. אחרי שנתקן את הלב הוא יהיה בשליטה שלנו. ואנחנו על ידי השליטה הזאת נעשה רק פעולות השפעה.

שאלה: לפני חמש דקות ענית לחבר ואמרת לו להפסיק לחשוב על עצמו. אבל זה בלתי אפשרי, כי כל חמש דקות אתה עוצר את עצמך, ומבין שאתה חושב רק על עצמך, כמו קרוסלה. אז אם אני מבחין בכך, האם זה אומר שזה מקום עבודה, לעצור, להתבונן, ולחשוב שבאותו רגע שלכל הכלי העולמי ייטהר הלב, וכולנו נפסיק לחשוב על עצמנו, זאת עבודה פרקטית? כי אחרת כבר אי אפשר לחיות עם זה.

כן, זה נהדר. צריך להשתדל, צריך לנסות.

שאלה: מה זה לב העשירייה אם יש מרחק בין הלבבות?

לא, כי בכל זאת יש איזה חיבור בתוך העשירייה, וזה נקרא לב העשירייה. בכל עשירייה מהעשיריות שלנו יש איזה רצון שמחבר אותם, מאחד אותם. הם חושבים על עצמם שהם בכל זאת עשירייה, וזה נקרא ליבם.

שאלה: האם אפשר לראות את הלב כמסך שנמצא בריאקציה עם הרשימות כדי שיוכל לקבל דוגמה מהרשימות להשפיע, והתוצאה תהיה להגביר ולטהר את הקשרים בינינו?

ככה זה יתגלה. כן.

שאלה: בחלק הראשון של השיעור אמרת שהבורא שולט על כל מה שקורה בעשירייה. למה התכוונת, מה הדגש כאן, מה חדש כאן באמירה שהבורא שולט על הכול?

העניין הוא שהבורא שולט, או בגילוי או בהסתר. ודאי שהוא שולט בהכול, אין עוד מלבדו, בכל פרט ופרט, ולא חשוב על איזה פרטים, אבל אנחנו מגלים אותו מתי שהוא רוצה שנגלה אותו, וביתר המקרים אנחנו לא מגלים אותו, כי הוא לא רוצה שנגלה. זה הכול.

תלמיד: ובעשירייה הוא גלוי?

מתי שהוא רוצה להתגלות, הוא מתגלה, ומתי שלא לא. אבל אנחנו מצידנו צריכים לתת לו כמה שיותר אפשרויות להתגלות.

תלמיד: מה העבודה בעשירייה שדווקא שם הוא יכול להתגלות?

החיבור בינינו, להעלות את העשירייה לגובה יותר רוחני.

תלמיד: איך מעלים את העשירייה לגובה רוחני?

כשמחברים את עצמנו, ובינינו משתדלים להיות כאיש אחד בלב אחד, כמו שכתוב.

שאלה: מתי נוכל לשלוט בלב?

מתי שתרצו, כל התרגילים שאנחנו עוברים הם בעצם כלפי השליטה בלב.

שאלה: כתוב בקטע "שאין שום עצה אחרת רק להתגבר מבחינת המעשה לעשית מעשים של השפעה". אז מה הפעולה שלי של השפעה לעשירייה?

כשאתה פועל בכוח ההשפעה, בכך אתה בעצם דוחף קדימה את כל העשירייה להשפעה.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו מתגברים באמצעות מעשים?

מתגברים על האגו שלנו, ורוצים להגיע להיות יותר מחוברים בתוצאה מסוימת.

שאלה: איך עלינו ככלי עולמי להכין את עצמנו לכנס כך שנגיש לבורא לב המוכן להיטהר?

אני מקווה שמתוך הלימוד שלנו, ויש לנו כמעט חודש ימים, עוד נלמד באיזו צורה אנחנו רוצים להראות את עצמנו זה לזה, וכלפי הבורא בכנס. עוד נברר את זה. אבל רוצים להיות כגוף אחד, כאיש אחד, שהאנשים שבאים לכנס לא באים סתם לבקר את המקום שלנו, אלא הם כבר מכירים אותנו, מכירים את המקום שלנו, ומה קורה כאן.

לכן אני חושב שהם באים לכאן כשהם כבר מוכנים להתחבר איתנו, להיכנס לתוך הארגון שלנו. ואנחנו מצפים שתגיע כמות גדולה של אנשים. ונעשה יחד חיבור כזה שכבר יהיה לנו יותר קל למשוך את הבורא אלינו. זה נקרא "נצחוני בני", כשאנחנו רוצים למשוך אותו אלינו.

שאלה: אתמול אמרת שהכנס הזה הוא צעד בדרך לגמר התיקון. אז איזה שלב מהווה הכנס הזה, ומה המצב שאנחנו אמורים להשיג בכנס?

מה שתרצו. לי נראה שאין גבול למה שאנחנו יכולים לקבל. אנחנו נמצאים בדור המשיח, בדור האחרון. אנחנו נמצאים בלימוד הנכון, וסך הכול אנחנו צריכים רק לכוון את הלב של כל אחד לחיבור בעשיריות, לחיבור במאות, באלפים, וכולנו יחד לבורא.

תלמיד: איך כל עשירייה צריכה להכין את עצמה לכנס?

נלמד את זה בשיעורים הקרובים, אנחנו צריכים ללמוד מה זה נקרא להיות יחד. כנס זה לא סתם כינוס של אנשים במתחם אחד. אלא אנחנו צריכים להרגיש עד כמה כל אחד מוכן לתת מקום לכולם בתוך ליבו ומוחו.

שאלה: בכנס הגדול הקודם הרגשתי שכל חבר שהגיע מרחוק, ועשה מאמץ להגיע, ממש הרגשתי בושה וחובה פנימית להיות מרוכז, ולהתפלל עבורו. מה זה המעשים האלה שהחברים עושים כשהם נותנים יגיעה, ובאים?

הם נותנים יגיעה גדולה מאוד בזמן, בכוח, בכסף, בכל מה שיש להם, כדי להגיע לכאן ולהיות איתנו כמה ימים. ואנחנו צריכים להרגיש את זה, להעריך את זה, ובאמת לעזור להם ככל האפשר. לכן עלינו לבדוק כמה עולה להם להגיע לכאן, להיות כאן, ושלא הם בעצמם יכסו את ההוצאות, אלא גם אנחנו איתם. שההוצאות יהיו ממש בשווה. עד כדי כך, ממש בשווה.

שאלה: היום יש ישיבת חברים עולמית. איך לנצל את ההזדמנות הזו כהכנה טובה לכנס?

תדברו על זה, ותחליטו יחד. טוב שמתחילים מזה שאין לנו שום רצון, ושום תוכנית, ושום כיוון ומטרה, כלום. ואז מתחילים להתרכז, באים לריכוז ואז לאט לאט מתבהר לנו לפני מה אנחנו עומדים.

תלמיד: מה הבורא רוצה שיקרה בינינו?

הבורא רוצה שתבינו מה עומד לפניכם, איך אתם יכולים לממש את זה, ושתבנו ביחד התחלות כדי שזה יתממש.

(סוף השיעור)