שיעור בוקר 31.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 207, "פתיחה לפירוש הסולם", אות י"ד
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 207, "פתיחה לפירוש הסולם", אות י"ד.
אות י"ד
"ועם זה תבין מה שלפעמים אומר הזהר, שבעלית המלכות לבינה, נחלקו ה' אותיות של השם אלקים, באפן, אשר ב' אותיות מ"י נשארו במדרגה, וג' אותיות אל"ה יצאו ונתבטלו מן המדרגה (כמ"ש בהקדמת ספר הזהר דף כ' בהסולם ד"ה צייר). ולפעמים אומר הזהר להיפך, שבעלות המלכות לבינה נשארו ב' אותיות א"ל במדרגה, וג' אותיות הי"מ נתבטלו וירדו מהמדרגה (כמ"ש בזהר בראשית א' אות נ"ט). והענין הוא, כי ה' אותיות אלקים ה"ס ה' ספירות כח"ב תו"מ, או ה' אורות נרנח"י. ובעלית המלכות לבינה, הנה מבחינת הכלים נשארו כתר וחכמה במדרגה, שהם ב' אותיות א"ל. וג' אותיות הי"ם, ירדו מן המדרגה. ומבחינת האורות הוא להיפך, שב' האותיות התחתונות מ"י, הרומזות על ב' אורות התחתונים, נפש רוח, הם שנשארו במדרגה, וג' האותיות העליונות, אל"ה, הרומזות על יחידה חיה נשמה, הן שיצאו ונתבטלו מן המדרגה. לפיכך, בהקסה"ז, מדבר הזהר, מה' אורות נרנח"י המרומזים בה' אותיות אלקים, ע"כ אומר, אשר מ"י נשארו, ואל"ה יצאו מן המדרגה. ובזהר בראשית א', מדבר מה' כלים כח"ב תו"מ המרומזים בה' אותיות אלקים, וע"כ אומר להיפך, אשר, אל נשאר במדרגה, וג' אותיות, הים, יצאו מן המדרגה. וצריכים לזכור דברים אלו, ולהתבונן בכל מקום אם המדובר הוא באורות או בכלים, ועם זה יתישבו הרבה סתירות מדומות."
שאלה: למה בעליית מלכות לבינה הכלים יוצאים מהמדרגה, האם לא אמור להתווסף יותר אור, יותר כלים?
מה הוא מסביר לנו שקורה כאן. כשמלכות עולה לבינה נשארות ב' האותיות האלה במדרגה, א"ל, ואותיות הי"ם יצאו מהמדרגה. אז יש הבדל, התרחקות, יציאות, בין גלגלתא עיניים ואח"פ - מ"י לחוד ואל"ה לחוד.
תלמיד: האם האותיות מ"י ואל"ה הן בינה ומלכות?
לא, הן גלגלתא עיניים ואח"פ.
תלמיד: כשמלכות עולה לבינה, מה הקשר בין גלגלתא עיניים ואח"פ לבינה ומלכות?
זו פעולה שהיא מחייבת ששני החלקים האלה יתחלקו בכלי אחד.
שאלה: מדרגה גשמית אני יודע לצייר לעצמי, האם אני צריך לצייר לעצמי מדרגה רוחנית, ואם כן, מה זו מדרגה רוחנית?
אני לא יודע איך אתה מצייר.
תלמיד: אני יודע לצייר מדרגה גשמית, מדרגה רוחנית אני לא יודע. האם אני צריך לצייר מדרגה רוחנית? ואם כן, אז אשמח לשמוע.
זה יבוא. אני לא יכול לצייר בך, זה אסור. גם ציורים אנחנו לא כל כך מכבדים. מה שקורה כאן זה שאנחנו צריכים ללמוד לפי מה שכתוב, ולאט לאט הבלוקים האלו, א"ל, אלקים, הי"ם וכן הלאה, כל הדברים האלה יהיו לנו יותר ויותר ברורים. כשהם מתחברים ביניהם או כשמתפרדים, אז אנחנו מבינים מה קורה. או שזה צמצום ב', או ההיפך, יש חיבור בין גלגלתא עיניים ואח"פ, וכן הלאה.
שאלה: עליית מלכות לבינה, האם כבר מדובר על מ"ן של התחתונים או שזו פעולה של העליון?
עליית מלכות לבינה, זה אומר שעל ידי פעולת האור, בטוח, כי בלי זה לא יכול להיות שום שינוי, המלכות עולה לבינה.
תלמיד: האם יש בפעולה הזאת הכנה, חיסרון מצד התחתון?
כן.
תלמיד: בעבודה בינינו, בין החברים, החסרונות שמצטברים, הרצון, ההשתוקקויות, כל הדברים שאנחנו אוספים ורוצים להצמיד אותנו יותר להשפעה, האם זה יכול להיחשב כעליית מלכות לבינה?
נגיד שכן.
תלמיד: הוא כותב שכשמלכות עולה לבינה היא מסתיימת תחת חכמה, נכון?
כן.
תלמיד: מלכות היא רצון שעומד עכשיו בין בינה לבין חכמה, הוא עומד בין שני דברים הפוכים, ודווקא הרצון הוא שיגרום את החיבור, האם הציור הזה נכון?
נגיד.
תלמיד: כי יש פה קו מחשבה, איך דווקא הרצון עוזר לנו לחבר בין הדברים וליצור את הקשר הרוחני, כי הוא עומד כביכול באמצע בין שני דברים הפוכים.
יש בזה משהו, כן. עוד נלמד.
שאלה: למה המקובלים מדברים פעם מצד הכלים ופעם מצד האורות, והוא כותב פה "בזה יתישבו הרבה סתירות מדומות", למה השפה היא פעם כך ופעם כך? זה מאוד מבלבל.
כי אנחנו באמת נמצאים כאן במצב שבשינוי היחסים בין הכלים, עם זה אנחנו משלבים את האורות.
תלמיד: העיקרון הזה מובן, אבל יש שמות לאורות ויש שמות לכלים, למה הם לא נשארים בצורה עקבית לאורך כל החכמה? למה פעם קוראים לאורות על שם הכלים ופעם לכלים על שם האורות, האם בכוונה הם מבלבלים אותנו?
לא, אין למקובלים שום עניין לבלבל אתכם, אלא ההיפך.
תלמיד: הוא נותן דוגמה, הוא כותב, "לפיכך, בהקסה"ז, מדבר הזהר, מה' אורות נרנח"י המרומזים בה' אותיות אלקים, ע"כ אומר, אשר מ"י נשארו, ואל"ה יצאו מן המדרגה. ובזהר בראשית א', מדבר מה' כלים כח"ב תו"מ המרומזים בה' אותיות אלקים, וע"כ אומר להיפך, אשר, אל נשאר במדרגה, וג' אותיות, הים, יצאו מן המדרגה."
כן, כי תלוי מבחינת מה אתה מדבר, או מבחינת אורות או מבחינת כלים.
תלמיד: אבל יש שמות לכלים ויש שמות לאורות.
אז מה?
תלמיד: אז למה לא להשתמש בשמות של הכלים, כח"ב תו"מ, ובשמות של האורות, נרנח"י, ואז לא יתבלבלו.
תשתמש.
תלמיד: אני עם השכל שלי הייתי מבין, אבל למה הם כך רוצים, ולאורך כל החכמה יש את הסתירה המדומה הזאת?
קודם כל אני לא חושב שיש כאן איזה בלבול, אלא נוח להם כך. אם אני מדבר על אח"פ, אז נוח לי לדבר כך, אם אני מדבר על האורות שבאח"פ, אז נוח לי לדבר כך. אני לא כל כך מבין מה כאן הקושי, בהבנה ודאי שאין קושי. סך הכול מדובר בחמישה אורות וחמישה כלים, שמתפרדים על ידי צמצום ב' ומתחברים.
תלמיד: התהליך שהוא מתאר פה מובן. בעל הסולם בתלמוד עשר הספירות כרך א' כותב, "תשים אותם היטב בקופסה, כי אם לא תבין מילה אחת, אז כל החכמה תתבלבל לך, כי אין לך חכמה כמו חכמת הקבלה שהכול קשור בה כמו שרשראות, ואם חולייה אחת חסרה, אז אתה לא תבין כלום". הוא כל כך השקיע בטרמינולוגיה, במילון מושגים, שיהיה מדויק ושיהיה ברור. אבל בהרבה מקומות בחכמה הם לא משתמשים בטרמינולוגיה שהיא כל כך ברורה ומקפידים עליה.
להם ברור מה קורה. הוא לא כותב ספר לימוד לכיתה א', ברור להם מה קורה. אני זוכר כשלמדתי מהלל, הוא היה מתקשה להבין מה אני שואל, והיה תמיד מסביר את זה בצורה עוד יותר מבולבלת. כי אצלם הדברים פשוטים.
שאלה: הטרמינולוגיה, המושגים האלה, הם באים בסופו של דבר מהבורא.
מה זה באים מהבורא? הם מגיעים מהמקובלים שכך מבינים את הדברים שמספרים לנו.
תלמיד: מה שהם מספרים לנו, הם רואים, מרגישים איזו תופעה, ונותנים לתופעה הזאת שם. זה כביכול הבורא מאפשר להם לתת את השם הזה.
כן.
שאלה: ממה שאנחנו לומדים בזוהר, השם "אלוהים" שלקוח מהתורה, זו כבר מילה שהאורות והכלים נמצאים בתוכה, הניקוד בתוך הכלים. לפי מה שאני מבין אין פה בעיה, יש פה את השם "אלוהים" כשמדברים על אותיות מסוימות עם הניקוד שלהן, אז לפעמים מדברים מצד הכלים ולפעמים מצד האורות, אבל המילה עצמה כבר מכילה את שניהם ולכן אי אפשר להבדיל ביניהם.
אתה צודק. כן.
שאלה: למה הוא כותב על שני אורות, נפש רוח? כי בחצי העליון של הבינה אנחנו יכולים לעבוד בעל מנת להשפיע, אלו כלים דהשפעה, לא כלים דקבלה, אז למה לא נפש, רוח, נשמה?
כי אין לנו כלי לאור הנשמה, רק נפש רוח בקטנות.
תלמיד: שם זו כבר גדלות?
נשמה שייכת כבר לגדלות הכלי, כן.
תלמיד: תמיד דיברנו שאת נפש, רוח, נשמה, אנחנו יכולים לקבל כאור פנימי, ורק ג' וד' הם אורות מקיפים.
אתה צודק. נר"ן יש לנו בכלים עליונים, ובכלים התחתונים חיה ויחידה, או ההיפך.
שאלה: אנחנו יודעים שאחרי שנכנס צמצום ב' אנחנו בכלל לא משתמשים בכלים דקבלה, אין דבר כזה לקבל על מנת להשפיע. לקבל על מנת להשפיע זה שימוש של אח"פ דעלייה, כמו שרב"ש כותב על טיפת ויסקי על העוגה.
כן.
תלמיד: האם אותה טיפת ויסקי ששמים זה יהיה מספיק בשביל להיות אור לגויים? כי יותר מזה אנחנו לא יכולים לעשות.
מי יודע מה יהיה?
תלמיד: אור לגויים זה אור חכמה כנראה, אומות העולם לא מסתפקים באור חסדים.
כן.
תלמיד: אני לא יכול להעביר יותר מטיפת ויסקי. האם זה מספיק בשביל להיות אור לגויים אם אנחנו מגיעים לזה?
כנראה שכן.
תלמיד: אומרים שהם הסתירו, ולא רשב"י כתב אלא אחד אחר מהעשירייה כתב, ועכשיו בעל הסולם פותח לנו, כי הגיע הזמן. הם כתבו בצורה שאם אתה לא בעניין, אז לא תבין, זה לא יהיה ברור. כך אני חושב על זה.
כן.
שאלה: אנחנו לומדים, החומר מאוד מעניין, מאוד מקיף. המגוון של התובנות ושל ההרגשות של החברים מאוד שונה. אני משתדל לעשות תמיד את ההקשרים בין מה שאנחנו קוראים לבין העבודה של המקובל. מהי העבודה של מקובל כשהוא קורא את הטקסט – אח"פ, עלייה, ירידה? אם תוכל להסביר זאת מתוך העבודה שלך עם רב"ש, כי זה יכול לעזור לנו מאוד.
לא, אין לי מה להוסיף, כך למדתי. את כל הבלבולים שלי ניסיתי לסדר על ידי רב"ש.
תלמיד: אני אתן לך דוגמה למה אני מבקש ושואל את העצה שלך. סיפרת לנו על רב"ש שראית אותו רוקד בחדר. קראנו מאמר שהתענוג מגיע רק מהאור העליון. ואני עושה את הקישור שזה עוזר יותר לעשירייה, כשאני מעביר את זה דרך העשירייה, להבין את התהליכים וגם את התופעות. לכן זה כל כך חשוב שתיתן לנו את מה שחווית עם רב"ש.
אני לא יכול למסור את זה, אבל כשאנחנו לומדים אתם יכולים בעצמכם לטפס ולטעום את זה.
שאלה: יש שני מצבים שאני מרגיש, או עלייה, שמחה, התפעלות, או ירידה שהיא חושך וטעם של עפר, האם העלייה היא בינה והירידה היא מלכות?
כן.
תלמיד: אלו שני מצבים.
כן.
תלמיד: האם עליי לרצות להעלות את המלכות לבינה, כלומר להיות כל הזמן בשמחה ואף פעם לא להיות בחושך?
כן.
שאלה: האם לבקש מהבורא להיות תמיד בשמחה?
תבקש, כן.
תלמיד: אז למה הוא לא מעלה אותי?
תבקש.
תלמיד: אני כל הזמן מבקש.
הוא לא רוצה להעלות אותך.
תלמיד: אולי תכוון אותי לבקשה יותר מדויקת.
לא, אתה צריך עוד להשתפר.
שאלה: האם בזה שהוא מדגיש שהאותיות א"ל, אל, נשארות במדרגה, וג' ראשונות נעלמו, הוא רוצה להדגיש לנו שהכתר במדרגה כרגע הוא החסד, הוא נוכח במדרגה?
איפה זה כתוב?
תלמיד: זה היה כתוב באות הקודמת, שכתר כרגע הוא חסד. למה הוא רוצה להדגיש לנו, כמו שאמרת בצמצום ב', שהכתר של המדרגה הוא חסד והוא נוכח?
כי זה קטנות, זה קורה בזמני הקטנות.
תלמיד: ולמה חשוב לו להדגיש שחסד הוא ככתר במדרגה הנוכחית? מה זה אומר שהוא מעלה את חסד לדרגת כתר במדרגה הנוכחית כלפיי?
תשאל, יתנו לך אולי תשובה מלמעלה.
שאלה: החבר אמר שיש סדר מסוים, ופתאום המקובלים הופכים את הסדר. ואני מרגיש שהבורא אומר לנו, תקבלו את החברים בכל מקרה, גם אם אתם אוהבים את מה שהם אומרים או לא אוהבים. המקובלים עושים לנו הפוך על הפוך, כאילו פעם אחת הם אומרים לנו שיש קו מסוים שהולכים לפיו, פעם אחרת הם אומרים לנו שאין קו. זה נכון?
כן.
תלמיד: האם זו דוגמה בשבילנו לראות איך להתחבר עם החברים?
שיהיה ככה.
(סוף השיעור)