שיעור צהריים 16.03.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -"מאהבת הבריות לאהבת ה'"

קריין: שיעור בנושא - "מאהבת הבריות לאהבת ה'", נלמד קטעים מן המקורות, נמשיך מקטע מספר 6.

אתם אולי רוצים לשאול למה אנחנו לומדים את הנושא הזה כל כך הרבה זמן ועוד יש המשך. העניין הוא שבאמת צריכים הרבה זמן להשקיע בזה עד שטיפין טיפין, טיפות טיפות ייכנסו לתוך הלב שלנו, לתוך המוח שלנו, לתוך ההכרה הפנימית, כך שנרגיש עד כמה הדבר הזה הוא חשוב ונמצא במרכז של כל המציאות, ואין בכל הטבע, בכל העולמות יותר חשוב מחיבור בינינו בנקודות הפנימיות שלנו.

הנקודות הפנימיות האלו לא תלויות לא בזמן ולא במקום ולא במין ולא בכלום אלא רק בהרגשה הפנימית שמגיעה אלינו מהבורא כדי שנוכל להיות מחוברים בהן ואז בתוכן נסדר את המקום, את הרצון האחד, כך שהבורא יוכל לגלות שם את עצמו. לכן אנחנו עדיין נמשכים לאותו חומר ונמצאים באותו נושא ועוד ועוד נצטרך להישאר בו.

שאלה: שמעתי שאמרת לסדר מקום אחד שבו הבורא יוכל לגלות את עצמו. איזה מן מקום זה?

זה חיבור ברצונות שלנו, בלבבות שלנו, בנטיות שלנו, שכולנו נרצה להתקרב זה אל זה. יהיה רצון אחד, מחשבה אחת, נטייה אחת, הבנה אחת שהכול מגיע לחיבור הלבבות ללב אחד. לאט לאט זה נבנה, כל יום ויום זה עוד ועוד נבנה וכולנו גם מחוברים יותר וגם נכללים זה בזה עד שנגיע ללב אחד, אבל זה כבר בדרך.

תלמיד: מתי חיבור הלבבות מתאים לגלות בתוכו את הבורא? מה הרף המתאים?

שאנחנו לא מרגישים שינויים בינינו, אלא נמצאים בחיבור כזה שכולנו יחד. ''כולנו'' לא צריך להיות כל מיליארדי האנשים או הלבבות ולא שש מאות אלף כמו שכתוב בתורה, בחכמת הקבלה, אלא שבסך הכול העשיריות שלנו עובדות כולן לכיוון זה ואז ככל שכל עשירייה ועשירייה נמשכת להיות בחיבור פנימי כך יש עזרה מעשירייה לעשירייה.

אנחנו נרגיש שהדברים האלה מתחילים להישפך, לעבור, לזרום מלב ללב, מעשירייה לעשירייה וכך על ידי "איש את רעהו יעזורו" נגיע למצב שבהחלט הבורא יוכל להתגלות בנו. אני מקווה שבקרוב תרגישו חיבור כזה בינינו שאף אחד לא ירגיש את הלב שלו אלא כולנו נרגיש את הלב הכללי. על אף שזה נראה לנו עדיין לא מציאותי אבל זה יקרה בקרוב. פשוט צריכים לא לעזוב את הנושא הזה ואת המטרה הזאת וכך נגיע ל"קבלה מעשית" מה שנקרא, כדי לבנות לבורא מקום שהוא יוכל להתגלות שם במעשה. והמקום הזה הוא מאיתנו, שכולנו מוכנים להיות אותו מקום, אותה מלכות שבה הוא מתגלה.

זה זמן נהדר שבו אנחנו יכולים להתחיל להתחבר בינינו, ולהבין קצת יותר את סוג הקשר בינינו. הנקודה הזאת שאנחנו נגלה לב אחד מתקרבת. כך אנחנו נראה, "מרחוק ה' נראה לי"¹.

שאלה: מה זאת העזרה מעשירייה אחת לעשירייה אחרת, במה זה בא לידי ביטוי ואיך עלינו לפעול? באיזו כוונה?

לא כדאי לנו בינתיים לעסוק בעזרה בין העשיריות מפני שזה יכול לנתק אותנו מקשר בתוך העשירייה, אלא לפעמים צריך רק להרגיש כמה אנחנו רוצים להשפיע גם לעשיריות הסמוכות בכל הכלי של בני ברוך העולמי, וככל שאנחנו מצפים מהם שיעזרו לנו, וככל שאנחנו רוצים לעזור לכל העשיריות בכלי העולמי, כך בצורה הדדית אנחנו נחזק את כולם ונרגיש השפעה הדדית.

אני ממש צריך להרגיש חיבור והדדיות שיש לנו בין כל העשיריות, וכמה כולנו כבר נמצאים בהתקרבות ובהשפעה הדדית זה אל זה. תעלה ההרגשה בין כולם ונתחיל להכיר כמה אנחנו חייבים אחד לאחר מעשירייה לעשירייה מחיבור לחיבור, גם משיעור לשיעור. כך זה יתגלגל ויתעצב, אנחנו נגיע לזה בקרוב.

אחר כך כל הדברים האלה ילכו בצורה יותר קלה. עכשיו זה הזמן שאנחנו נמצאים במעבר אז מרגישים ולא מרגישים, נמשכים ולא נמשכים, אבל באמת אנחנו כבר קרובים לחיבור הראשון בתוך העשיריות ובמידה מסוימת בין העשיריות, ואחר כך זה כבר ילך בצורה יותר קלה.

שאלה: התחלנו לשמוע את הדברים שאתה אומר ומזה מתפשטת בלבבות שלנו שמחה כאילו שהרצון המשמעותי ביותר שלנו עומד להתמלא בקרוב. האם אנחנו יכולות כבר להתחיל לרקוד ולחגוג את מה שאתה מלמד אותנו על אף שאנחנו עוד לא לגמרי יודעות איזה רצונות צריכים להתמלא בנו? השמחה ממש מתפשטת כבר, היא ממלאה את הלבבות שלנו.

אנחנו כבר מזמן יכולים לחגוג את זה שזכינו לדרך מיוחדת, לשיטה מיוחדת שמחברת את הרצונות שלנו והופכת אותם מצורה אגואיסטית אינדיבידואלית בדידה ללב אחד.

אנחנו כבר נמצאים בדרך. יש כאלו שכבר מתחילים להיות בהרגשה מסוימת, ויש כאלו שהם במצב שהוא קצת פחות מזה, אבל בכל זאת בסופו של דבר אנחנו מגיעים להתקרבות למטרה.

תלמידה: אנחנו רוצות ממש לרקוד ולהזמין גם אותך לשמחה המשותפת שלנו, אנחנו נחגוג יחד, תודה רבה לך.

תודה לך.

שאלה: כל הרגשות הללו מעורבבים אצלנו, האם אנחנו צריכים לנסות לבודד רגש מסוים או חיבור מסוים כדי להבין אותו יותר?

בינתיים לא. אנחנו לא צריכים לעסוק באנליזה וסינתזה של הרגשות שלנו וסוג החיבורים, זה יבוא אחר כך, אנחנו עדיין לא מחזיקים את החיבורים חזק בידיים שלנו, אבל זה יהיה.

שאלה: אנחנו יודעות איך לאהוב את העשירייה בצורה חיצונית, לבוא לשיעור, להראות דוגמה. איך בצורה פנימית לעשות כך שאני אסחב את העשירייה?

תחשבו על זה כל הזמן ואז תופיע בכם ההרגשה והכלל על פיו תוכלו לעשות זאת, ואתם תצליחו.

שאלה: ככל שאנחנו מתקדמים יש הרגשה של הודיה עצומה לך ולבורא. אני שמח מהעשירייה שלי ומכל הכלי העולמי, יש שמחה עצומה. האם זוהי התפילה לבורא?

זו תפילה לבורא אבל יש גם תפילות אחרות.

שאלה: מה הקשר בין החיבור בתוך העשירייה לבין הגשר או החיבור שאנחנו מנסים לבנות עם עשיריות אחרות?

אנחנו כולנו שייכים לכלי אחד שנקרא אדם, וודאי שאנחנו משפיעים זה על זה. אבל יש הבדל בין אם אנחנו נמשכים לחיבור בינינו בתוך עשירייה שזה חיבור ההכרחי לחיים, לבנות את תא החיים שהוא יסוד החיים, כמו עשר הספירות, לבין כל המבנה הגדול שכל עשר הספירות במיליוני אולי אופנים - מתקשרים זה אל זה.

אבל לפחות אנחנו צריכים להגיע ל- "עשר ולא תשע ולא אחד עשרה" כמו שכתוב. זאת אומרת שנרגיש בדיוק את העשירייה, לא לפי מספרים כמה חברים נמצאים בה, אלא לפי החיבור השלם שכל אחד ואחד משקיע את עצמו כדי להחזיק את האחרים. ואחר כך עוד נדבר, אבל כבר זה נמצא בדרך, ואני מאוד מרוצה ושמח שאנחנו נמצאים יום יום בחיבור יותר מתגבר ובכיוון הנכון.

שאלה: נניח שהאדם נמצא במצב של קבלה מעשית שהוא יכול כבר לפתוח את הכלי שלו לאור, איך האדם עובר מדרגה לדרגה, מה בדיוק קורה שם בהתעלות הזאת בין הדרגות השונות?

הוא לא יודע. הוא יודע רק שצריך להמשיך. בדרגות הראשונות שעדיין לא מבין את דרגת העביות ולא יכול למשוך מאור המחזיר למוטב ולא יכול לתקן את הרצון שלו לעל מנת להשפיע, אלא הוא עושה את זה בצורה מאוד כללית, כמו ילד קטן שלא יודע איך הוא חי, למה הוא חי ומה בדיוק הוא עושה אלא האינסטינקטים שלו דוחפים אותו קדימה. כך אנחנו צריכים להשתדל לגדול.

קריין: קטע מספר 6, אומר הרב"ש.

"נתן לנו הקב"ה מצוות בין אדם לחברו, שעל ידי זה האדם ירגיל את עצמו לעבוד לטובת זולתו, ועל ידי זה הוא יבוא למדריגה יותר גדולה שתהיה לו יכולת לעבוד גם לשם שמים. אחרת אפילו שהאדם עוסק בתורה ומצוות אי אפשר לו לעסוק לשם הקב"ה. נמצא לפי זה, אם הוא עוסק בתורה בלבד ולא בגמילות חסדים, נמצא שאי אפשר לו לעסוק לשם שמים, משום שחסרה לו הסגולה של אהבת זולתו.

נמצא לפי זה הגם שעוסק בתורה ומצוות, אם אינו לשם שמים זה דומה כמי שאין לו אלוה, כי אם היתה לו באמת הרגשת אלקות בטח שהיה עוסק לשם שמים - אבל אם היה עוסק בגמילות חסדים, אז היתה לו הסגולה של אהבת זולתו, שעל ידי זה היה בא גם כן לידי אהבת ה', שהיה בידו כח לעשות תורה ומצוות לשם שמים. נמצא מזה, שהאדם צריך לעשות כח ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו, שעל ידי זה יזכה אח"כ לעבוד עם אלו המדות לשם שמים."

(הרב"ש. אגרת ס"ו)

זאת אומרת מה שניתן לנו זה בכל זאת שיטה איך אנחנו מגיעים לעל מנת להשפיע לחברים בעשירייה, ליתר העשיריות, ליתר האנושות. אבל בסופו של דבר צריך שזה יהיה מכוון לבורא. רק אנחנו לא יכולים לכוון את עצמנו ישר לבורא כי אין לנו בזה שום הרגשה וכיוון והבחנות, אבל מאהבת הבריות אנחנו לאט, לאט מגיעים להרגשת אהבת הבורא וכך משנים את עצמנו. בתוך אהבת הבריות צומחת אהבת הבורא.

שאלה: אם אנחנו רשעים גמורים אז מהם מעשים טובים, או מעשים של גמילות חסדים בתוך העשירייה?

נכון שאנחנו עבריינים, שאנחנו רשעים גמורים, אגואיסטיים, שקועים ברצון לקבל לעצמנו ואפילו לא מודעים לזה, עד כדי כך השקיעה שלנו ברצון לקבל היא עמוקה וכללית. אבל לאט, לאט, על ידי זה שאנחנו מתחברים, על ידי זה שאנחנו לומדים יחד - פועל עלינו האור העליון. מתוך זה שהוא פועל עלינו - אחד- אז הוא מקשר אותנו לשורש שלנו - אחד, וכך אנחנו מגיעים לזה שעוזרים זה לזה והכוח העליון פועל עלינו. אפילו שאנחנו עדיין מחוברים בצורה אגואיסטית, אבל זה שאנחנו רוצים כולנו להגיע למטרה, ואכן המטרה הזאת היא גם נראית עדיין אגואיסטית, אבל בכל זאת זה פועל, זה עובד. זה נקרא "האור המחזיר למוטב", מצורה האגואיסטית לצורה של אהבת הזולת וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: מה אפשר לעשות כדי שהאהבה תפרח בעשירייה, כי בעשירייה מורגש מאבק של כוחות והתנגדויות, רוצים לאהוב חברות מסוימות?

אנחנו בפועל צריכים לעשות פעולות חיבור. כמו ילדים שמשחקים במשהו יחד, כך אנחנו צריכים להתחיל את הדברים האלה בפועל להפעיל. ואז הבורא יסדר לנו עוד משחקים כאלה, עוד מצבים כאלו שאנחנו בהם נצטרך להשקיע את עצמנו יותר ויותר. וכך אנחנו נתקרב להשפעה רוחנית.

שאלה: הרבה פעמים אתה נותן דוגמאות של אמא וילד. למה כשמדברים על אהבת הזולת מאוד קל לחוות רגשות אהבה לילד קטן, אפילו לילד זר, לא הילד שלי, ולמה קשה יותר לאהוב ילד זר ככל שהוא יותר גדול. האם יש הסבר לזה מנקודת מבט רוחנית?

כיוון שלילד קטן אין עדיין את האגואיזם הייחודי שלו, הוא כמו בעל חיים קטן ולכן כך אנחנו מתנהגים אליו בדאגה, עם חמלה. וכשהוא גדל כבר מופיע בו האגו שלו מכוון רק לעצמו, הוא נהיה ערמומי. כלומר הוא מבין איך לרמות את האחרים כדי להרוויח. לילדים קטנים אין את זה, הם כאלה ישירים, כנים באגו שלהם וזה מוצא חן בעינינו.

תלמידה: איך להסתכל על זה כגדילה של עשירייה?

אז תמשיכו בעצמכם ואחרי זה עוד נדבר על זה.

שאלה: כשבאתי לכנס נפגשתי עם הרבה נשים מהכלי העולמי, והיה לנו ממש חיבור מאוד מיוחד. ואני הצעתי לחברות מהעשירייה שלי להחזיק את הקשר עם אותן חברות, לעשות פגישות עם העשירייה שלנו. ואתמול נפגשנו עם חברה מאיטה 8 , וזה היה ממש זמן של שמחה גדולה. ועשינו לחיים, התפללנו ביחד עבור הכלי העולמי. האם זה תרגיל שאפשר להמשיך לעשות, או עדיף להתרכז בעשירייה שלנו?

קודם כל בעשירייה, זה ברור, ממש בעשירייה. ואם אתם יחד בעשירייה כבר מחוברים ורוצים להרחיב את המעגל שלכם, אז אתם יכולים להתחבר לפעמים עם עשיריות אחרות. אבל העיקר זאת עבודה בתוך עשירייה.

שאלה: אם לחברה בעשירייה יש תלות בכל מיני חומרים, משיכה למשהו. האם זה משפיע על כל העשירייה באופן שלילי, ואם כן אם אפשר איכשהו להתגונן מזה?

אני מבין את השאלה שלך. הכרחי להשפיע עליה בצורה כזאת שהיא תדחה את כל ההרגלים השליליים, הפעולות השליליות האלה, ואז הכול יהיה בסדר. אבל אם היא לא יכולה לסרב להם, לדחות אותם, אז לא תהיה ברירה אלא להיפטר ממנה.

שאלה: האם עיסוק בתורה למען עצמי דומה לאלטרואיזם בהמי? כלומר יש לי כוח לתת כי אני יכולה להרשות את זה לעצמי. לעומת זאת לעסוק בתורה לשם שמים זה אומר שאין לי כוחות ואין לי מאיפה לקחת ואני משפיעה אהבה משום מקום.

זה לא לגמרי נכון, את עדיין נמצאת בשלב הבירור. נחכה ובהמשך תתחילי לדבר בצורה ברורה ויפה.

שאלה: בתהליך שבו אנחנו לומדים לאהוב אומרים שאישה היא עזר כנגדו. איך אפשר לעזור לצעירים בדור הזה?

נדבר על זה בהמשך. כאן אנחנו מדברים רק על מבנה העשירייה, זה הדבר החשוב ביותר לנו, ואנחנו לא יוצאים עדיין מתוך מסגרת העשירייה לעבודות אחרות עם הקהל הרחב.

שאלה: מה כל כך מיוחד באהבה שאדם צריך לבנות כלפי בני אדם אחרים? כשמדברים על האהבה הזאת לא מדברים על אהבה לדומם, לחי ולצומח, אלא רק לבני האדם. מה מיוחד בבני האדם?

המיוחד באהבה לבני האדם הוא שכל אחד יוצא מהאגו האינדיבידואלי שלו ומגיע לצורת השפעה אמיתית, הוא מתעלה מעל הטבע שלו. מאחורי הטבע שלו נמצא הבורא ושם הוא מתחיל להתחבר עימו.

שאלה: אם הרצון מורגש רק בעשירייה, האם אנחנו צריכים להגביל אותו או לצמצם אותו בצורה כלשהי?

לא. אנחנו צרכים פשוט להשתמש בחיבור בינינו בעשירייה שזו המטרה שלנו עכשיו. וכשנגיע לחיבור בינינו, אז נתחיל להרגיש בו את השלב הבא ונמשיך בו. אבל אלו יהיו חוקים שונים במקצת, יותר רחבים, יותר מיוחדים בחיבור ובהשפעה הדדית. לפני הכול זה חיבור בעשירייה.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לפעמים לעשות דברים יחד?

בתוך העשירייה אנחנו צריכים להשתדל לעשות את כל הדברים יחד ככל האפשר. לדבר על זה לפני השיעור ואחרי השיעור, וכמה פעמים ביום עלינו להיות בקשר ולהשתדל להיות בזה.

שאלה:. האם האהבה שלי לחבר צריכה להתבטא אך ורק במילים יפות או שאפשר להוסיף לזה ביקורת, עקיצה, שקר, כדי לעזור לו לפחות לפי ההרגשה שלי שזה נכון?

לא. רצוי רק להראות דברים חיוביים, ישרים, ולתת לו דוגמה נכונה בלבד.

שאלה: איך אפשר להגדיל את החשיבות של גילוי האהבה בין החברים בקבוצה? כי אולי אין לנו עדיין מספיק ייסורים, או אין לנו הרגשה שבאמת יש לנו נחיצות לגלות אותה. איפה להשקיע מאמצים שכולם ירצו וזה יבער לכולנו?

כתוב "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם", כלומר מעלים אותו לדרגה גבוהה, זה נקרא להוציא אותו מהדרגה שהוא נמצא בה. לכן אנחנו צריכים לעבוד על זה בינינו כך שנשתמש נכון בקנאה, בתאווה ובכבוד, וכך כל אחד ירצה לעזוב את מצבו ולהיות במצב גבוה יותר.

קריין: קטע שביעי. אומר בעל הסולם.

"אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:

האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו [...].

וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'.

(בעל הסולם. "השלום")

שאלה: איך אפשר לקחת את התרופה הזאת להשפעה לזולת אם החיבור בעשירייה הוא חמקמק?

תתפלל לבורא שיעזור לך.

שאלה: איך למצוא חן בעיני הבורא?

תתייחסי נכון לחברות, תעשי כלפיהן כל מה שהבורא מייעץ, ואז תמצאי חן בעיניהן.

שאלה: בעזרת החיבור בינינו אנחנו קוראות לבורא. איך לשמור כל הזמן על הנקודה שבלב שתהיה במצב רגיש ושתהיה פתוחה? והאם אנחנו צריכים לחשוש מהכבדת הלב או מהקשחת הלב?

לא חשוב מה יהיה, חשוב לנו עכשיו להגיב נכון על מה שאנחנו מרגישים, על מה שהבורא משפיע עלינו.

שאלה: כשאני רוצה להשפיע על מנת להשפיע בעשירייה אני יכול, אבל לקבל את החבר כמו שהוא כדי להשפיע לו זה מאוד קשה. למה קשה לקבל את החבר?

כי זה לקבל על מנת להשפיע, וודאי שזה עוד רחוק מאיתנו. אנחנו צריכים להשתדל ככל האפשר להיות מחוברים ובהמשך מתוך החיבור נגיע לכל יתר ההבחנות.

תלמיד: האם לא עוסקים בינתיים בלקבל את החבר כדי להשפיע לו?

ודאי שכן, אבל אני רק אומר שכל הדברים האלה מגיעים בהדרגה.

שאלה: כשהבורא משחק איתנו, הוא נותן לנו כל מיני מצבים שעליהם אנחנו צריכים להתגבר והוא מצפה שנתקרב בינינו. האם זה הכלל היחיד במשחק הזה? ולמה קשה לנו לקבל את החיים כמו שאת המשחק של הבורא?

משום שזה מחייב אותנו לאהוב זה את זה, לדאוג זה לזה, להתקרב בינינו, לכן אנחנו לא רוצים את זה.

שאלה: הנקודה שבה אנחנו מוצאים את הבורא היא אהבה לחבר, האם זו גם הנקודה של אמונה למעלה מהדעת, או שזו נקודת החיפוש?

כן, זאת כבר הנקודה של אמונה למעלה מהדעת.

קריין: קטע מס' 8, אומר בעל הסולם.

"הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו.

כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמיית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש. נמצא, שהוא פועל בזה שיעור מסויים של התקדמות, בהסולם של אהבת זולתו, בכל בני העולם בכללם.

כי מדרגה זו, שאותו היחיד גרם במעשיו, אם מדה גדולה או מדה קטנה, סוף סוף נמצאת מצטרפת לעתיד, בהכרעת העולם לכף זכות, כי גם חלקו הוכנס ומצטרף שם להכרעה."

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ב)

שאלה: קודם אמרת שצריכים להגיב בצורה נכונה למה שהבורא משפיע עלינו. מה התגובה הנכונה למה שהבורא משפיע ?

התגובה הנכונה היא שאנחנו רוצים להשפיע לבורא את מה שהוא רוצה להשפיע עלינו.

תלמידה: אבל הוא לא תמיד משפיע דברים שכייף לי.

זה תלוי, עד שאת מבינה ומשיגה את זה.

שאלה: אהבת הזולת חייבת להיות המאמץ שלנו בעבודה, ואהבת הבורא צריכה להיות עם כל הלב שלנו, כל העוצמה שלנו. האם החיסרון שאנחנו משיגים זה עוד ועוד מאמץ אליו?

כן, כך אנו מרגישים, שמתוך אהבת החברים, בתוך האהבה הזאת נולדת ומתפתחת בנו אהבה לבורא. כמו שכתוב, "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: עכשיו במשפט אחרון שאמרת, וגם לפני כמה דקות אמרת "בתוך אהבת הבריות צומחת אהבת הבורא". מה אנחנו רוצים שיצמח?

שאנחנו נרגיש את הבורא כמורה שלנו, כמטפל בנו, כמושך אותנו קדימה לאהבת הזולת. ומתוך זה שנמשכים יותר לאהבת הזולת על ידי שהבורא פועל עלינו, אנחנו מתחילים להרגיש שיש בנו גם אהבה לבורא כטוב וכך מתקדמים.

שאלה: אני רוצה לאהוב את החברים באמת, ומה אכפת לי שיש להם אגו, אני רוצה לאהוב אותם אפילו שיש להם אגו, וגם את הרצון לקבל שלהם, כי זה רק לא נעים לרצון לקבל שלי. זו הדעה של רצון לקבל שלי, אז מה אכפת לי מהדעה של רצון לקבל שלי, אם משהו לא נעים לו. אני עדיין רוצה לאהוב את החברים שיש להם רצון לקבל, ואני רוצה לכבד את הרצון לקבל שלהם, ולהיות איתם בחיבור. העיקר להיות בחיבור ביחד. זה נכון?

בסדר גמור, תמשיך כך.

שאלה: יש לי התפעלות גדולה מהשיעורים האחרונים, ובכלל מהתקופה האחרונה איך אתה מוביל אותנו. יש הודיה עצומה, והרגשה שאנחנו עומדים לקראת משהו ממש גדול עצום, שהדלתות פתוחות כמו שאמרת. בקטע מדובר על זה שאנחנו צריכים לעבוד לשמה. בכל זאת מורגש שיש פה משהו אגואיסטי, שזה בשבילי, שאני מקבל פה משהו. איך לעבוד נכון, איך לעבור ללא לשמה, שנעבוד להשפיע? איך לעשות את זה, באמצעות תפילה, זו גם השפעה אגואיסטית לעשירייה, מה עוד להוסיף?

אני אוהב לשמוע את המילים האלה מה שאת אומרת, גם כן אורן אני רואה שנהנה מהם. את צודקת כך צריכים להתייחס למצבנו ולזה שאנחנו נמשכים קדימה לבורא. תודה לך על המילים האלו.

שאלה: איך להימשך ולהיות בנטייה לאהבת הנבראים, לאהבת הזולת.

להיות כל הזמן בנטייה לאהבת הבורא, להבין שהיא יכולה להיות רק בתוך אהבה לזולת, לבני אדם, או לפחות להיות בעשירייה, וכך להתקדם. לחשוב על זה כל הזמן.

שאלה: גם בקטע השביעי והשמיני יש מילים מאוד נוקשות, למשל "בלי שום תקווה של אהבה עצמית", "להקדים צרכי זולתו על צרכי עצמו". הדרישות הן מוחלטות וגבוהות, ואני מרגיש את עצמי כזה קטן ואגואיסט. איך להגיע לכזאת מוחלטות?

כי אלה עצות לאורך כל הדרך. הוא נותן לך עכשיו עצות, הכוונות, לכל הדרך שעליך לעשות עד גמר התיקון, ולכן זה נראה לך מאוד גבוה, ואתה נראה לעצמך מאוד קטן לעומת זה, וזה טוב מאוד. אבל זה אומר שאתה כבר נמצא בדרך ישרה. אומנם יכול להיות שהדרך תהיה קצת ארוכה, אבל אנו כבר רואים את החוקים הנכונים, המוחלטים, והם ממשיכים עד סוף התיקונים, עד גמר הדרך.

קריין: קטע מס' 9 אומר הרב"ש.

"עלינו לדעת, כי זה שניתן לנו ענין אהבת חברים, הוא ללמוד מזה שלא לפגום בכבוד המלך. פירוש, שאם אין לו רצון רק להשפיע נחת רוח להמלך, בטח הוא יפגום בכבוד המלך, שזה נקרא שמוסר קדושה לחיצוניים. ומשום זה לא לזלזל בכבוד של חשיבות של עבודת אהבת חברים, כי ממנה האדם ילמד איך לצאת מאהבת עצמית, ולְהִכָּנֵס לדרך של אהבת הזולת. וכישגמור את העבודה של אהבת חברים, אז הוא יכול לזכות לאהבת ה'."

(הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)

שאלה: מה זה נקרא לפגום בכבוד המלך, אני באמת יכול לפגום בבורא?

בזה שאתה מזלזל במה שהבורא ממליץ לנו לעשות.

שאלה: זה לא הטבע שלי? הרי גם ככה אני לא בדיוק בשרות הבורא.

כן, אבל אם כבר בחרת בדרך, ואתה רוצה להגיע לקשר עם הבורא על ידי אהבה הבריות, אז אתה רוצה להחזיק בזה ולא לזלזל, זה נקרא "לא לפגום".

אז כל טוב לכולם. אני מבקש שתחזרו על כל הפסוקים האלו במשך היום, לבד או יותר טוב שתקראו אותם אחד לשני, וגם לבד. לפעמים אדם קורא לבד, ואז הוא רואה יותר. אבל הפסוקים האלה שקראנו היום ואתמול מאוד מאוד חשובים, והם יעזרו לכם לעשות את קפיצת הדרך.

בהצלחה לכולם, חיבוק חם, וכל טוב.

(סוף השיעור)

---

1. מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד (ירמיהו ל"א, א')↩