שיעור בוקר 27.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

כוח ההפצה הפנימית של העשירייה - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "כוח ההפצה הפנימית של העשירייה" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 1.

"כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי. ואם יארע איזה קלקול בגלגל, אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: איך יוצרים כזאת מכונה שאף גלגל לא מקולקל בה או לא מתפקד?

איך יוצרים מכונה שכל הגלגלים מתוקנים?

תלמיד: שעובדים נכון, בסנכרון מלא. הוא כותב שאם גלגל אחד לא עובד כמו שצריך, אז כל המכונה לא שווה.

בטח, לדוגמה השעון שלך.

תלמיד: בדיוק

אז מה השאלה?

תלמיד: איך מגיעים למצב כזה? כי יש הרבה גורמים. אלו אפשרויות של מיליארדי גלגלים.

אבל זה מה שיש לנו.

תלמיד: איך מגיעים לחוק הזה? איך יוצרים כזו מכונה?

החוק יוצא בעצמו משני כוחות. יש אור עליון שרוצה להפעיל את הרצון לקבל, ובונה את הרצון לקבל.

תלמיד: נגיד שאני גלגל במכונה הזאת, במערכת הזאת, ואני רוצה לתפקד כמו שצריך כדי שהמכונה תעבוד כמו שצריך, וגלגל אחר לא מתפקד כך. מה הכוח שלי בתור גלגל קטן בכל המערכת כדי שהגלגל הזה יעבוד כמו שצריך?

אתה צריך ללמד את כל הגלגלים שבמערכת מהי מטרת הקיום שלהם ועל ידי מה הם יכולים להיתקן - שיקבלו תיקון ויתקנו את עצמם, עד שיהיו כולם בעבודה משותפת יפה.

תלמיד: האם זה כן תלוי בי?

זה כן תלוי בך.

תלמיד: אבל למעשה יש כוח עליון שמפעיל את המכונה הזאת.

כן.

תלמיד: אז זה תלוי בו.

הכוח העליון בכוונה קלקל את הבריאה כדי שהנבראים בעצמם, אותם נבראים שהוא נותן להם אפשרות, יכולים להתחיל את התיקונים.

תלמיד: זה מצב שאני מחויב אך ורק לתפקוד הגלגל שלי, ואם כל אחד יתייחס כך לזה, אז המכונה תהיה מושלמת.

אם אתה תתייחס לחיים שלך כך שאתה רוצה ממש למסור את עצמך לתפקוד הנכון של המכונה, אז אתה כבר בסדר.

תלמיד: מה הפעולה הכי טובה שאני יכול לעשות כדי שהגלגל שלי יהיה מוצלח בתוך המערכת, האם להתבטל לתוכה?

לא להתבטל, ההיפך, אתה צריך לעלות לפני כולם ולפעול בצורה נכונה.

תלמיד: זאת אומרת כל גלגל מחויב לתת את כל המאמצים שלו שהמכונה הזאת תפעל.

כן.

תלמיד: יותר להתמקד בזה ולא כלפי גלגלים אחרים, אלא לתת לכוח העליון מתוך האינרציה שכל אחד נותן את מקסימום הכוח שלו כדי שהמערכת הזאת תעבוד.

כן.

שאלה: כתוב, "כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת". מה המשמעות שהגלגל מלוכד, האם שהוא כבר מחובר עם כולם?

מחובר.

תלמיד: במה התיקון של הגלגל?

שכל הגלגלים יסתובבו כדי להביא את כל המכונה לתיקון הכללי, לתפקידה הכללי.

תלמיד: במה זה תלוי, האם בכוונה?

זה תלוי במה שתלוי, גם בכוונה וגם בפעולה.

שאלה: כדי שהגלגל הזה ידאג שכל הגלגלים האחרים יתפקדו נכון, הוא צריך להתכלל בכולם, להכיר כל התיקונים שלהם.

זה באמת כך.

תלמיד: אבל בתשובה קודם זה נשמע שמספיק שאני אהיה בסדר בלי להתייחס לאחרים. אבל פה אני חייב להתייחס לכל אחד מהגלגלים האחרים ובזה יהיה תיקון, כי אחרת אני לא יודע איך המערכת צריכה להיות, להיבנות.

ודאי. זה פרט וכלל. אבל כאן השאלה, אם האדם חייב לדאוג שהתיקון שלו יתקבל בכל העולם וכולם יסתובבו כל פעם לפי התיקונים של מישהו, אז לא. לכן אנחנו צריכים ללכת רק בצורה כללית, והבורא בקשר איתנו יחד כבר גומר את העבודה של כל המערכת. במה שאמרת, אי אפשר לראות שאנחנו מגיעים כך לגמר התיקון.

תלמיד: אבל לנשמות מסוימות הבורא נותן את הידע על כל המערכת הכללית, והם מלמדים אותנו, וכל חלק יכול להתכלל במה זאת המערכת המתוקנת, להרגיש אותה, לחוות אותה באיזושהי צורה.

כן.

תלמיד: אז יש בזה צורך, אחרת לא היינו צריכים לקבל את החכמה הזאת.

ודאי שהכול לפי צורך העליון, אבל אנחנו צריכים לעשות מה שמצידנו נדרש.

תלמיד: לא מזמן ענית שאנחנו צריכים להכיר את כל המערכת כדי לחבר אותה.

בסופו של דבר כך כתוב, "דע את ה' אלוקיך ועבדהו".

תלמיד: האם צריך להיות באדם מאמץ להכיר את המערכת, להכיר את הדור שלו, להכיר את הרצון לקבל של הדור, להבין את התיקונים? כמו שבעל הסולם כתב שהוא זכה להכיר את כל התקלות של הדור ולכן הוא יכול לכתוב.

כן.

תלמיד: האם זה ליחידי סגולה, או שכל פרט שמיתקן צריך לשאוף להכיר את המציאות סביבו, את הרצון לקבל של כל הדור?

לי נראה שזה כל הדור. כל אחד לפי תפקידו בינתיים, אבל בסופו של דבר "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם".

תלמיד: האם התפקיד של האדם מתגלה מתוך זה שהוא משתדל להכיר את הדור שלו, ואז הוא יודע מה הוא צריך לעשות כלפיהם, או שהוא יכול לדעת מה הוא צריך לעשות בלי להכיר את שאר הגלגלים?

לי נראה שמתוך שאדם הולך להכיר את היחס שלו עם כל המערכת, מזה הוא מבין את התפקוד הכללי שלה.

שאלה: מצד אחד אנחנו אומרים שאם יש קלקול, אז כל המערכת נתקעת כי הם קשורים זה בזה. כשאני מסתכל על העולם אני רואה כל כך הרבה גלגלים שבורים שקשה לי להצדיק אותם. מצד שני, "אין אכזר בבית המלך", "אין עוד מלבדו", הכול מתוקן. איך צריך להסתכל על המערכת?

המערכת בעצמה עובדת ואנחנו משתתפים בה בצורה השלמה, בקשר בינינו, בקשר עם העליון, כך אנחנו. אבל מטרת הבריאה היא שנכיר את תפקידנו בצורה כזאת שנוכל עם השכל, עם הרגש, עם כל האמצעים שלנו, להפעיל את המכונה הכללית.

שאלה: לכאורה המכונה היא מתוקנת, נכון?

אבל לא כלפינו. את "אין אכזר בבית המלך" אנחנו מגלים אחר כך.

שאלה: אם כך אנחנו צריכים לתקן רק את ההסתכלות שלנו על המערכת המתוקנת שהוא בנה?

כן, כדי להכיר אותה בצורה השלמה אנחנו צריכים להתכלל בתפקוד שלה.

שאלה: להתכלל ולהצדיק אותה כל הזמן?

כן, בכך שאנחנו נכללים, אנחנו מצדיקים.

שאלה: ואיפה הקלקול?

הקלקול היה בנו, אנחנו ניגשים למכונה ורוצים להתכלל בה ולעבוד איתה, ומתוך כך אנחנו מבינים מה צריך לתקן, באיזו צורה אנחנו יכולים להתכלל בעבודת המכונה.

שאלה: כלומר, מבחינת הפרט כל המכונה נוצרה רק כדי שהפרט ילמד איך לתקן את עצמו?

כל הפרטים, זה רציני.

שאלה: אם אני מתייחס לעשירייה אחת כגלגל במכונה, אפשר להגיד שלכל עשירייה יש ייחודיות משלה?

כן, ודאי, לכל אדם.

שאלה: אני מסתכל ברובד של עשיריות עכשיו, במה עשירייה אחת נבדלת מעשירייה אחרת?

לפי הנשמות שכוללות את העשירייה האחת, ואת הנשמות שכוללות את העשירייה השנייה.

שאלה: עשירייה אחת יכולה להניע קדימה את שאר העשיריות במכונה?

לא, היא לא יכולה. היא יכולה לתת להם תנועה מועטה, אבל בסופו של דבר כולם צריכים להשתתף בתנועה הכללית.

שאלה: אז מה כוח של עשירייה בחברה? אם מסתכלים על עשירייה.

כשמסתכלים על עשירייה מבינים, מרגישים עד כמה כולם בה צמודים האחד אל האחר, עד כמה הם רוצים להיות מתוקנים, וכך כל עשירייה ועשירייה בכך שהיא עושה את העבודה, ובכך שהיא עושה את ההפצה, את הפרסום על העבודה הנכונה.

שאלה: האם ככל שעשירייה מתחברת יותר בתוכה, היא פועלת על שאר העשיריות בחברה?

כן.

שאלה: אם לקחת את הכנס הקרוב שלנו, איך כל העשיריות יפעלו בו כגלגלים במכונה אחת קדימה?

אם כולם ירצו להתקדם לעבודה נכונה, אמיתית, אז הקשר שלנו בזמן הכנס או לקראת הכנס ובכלל סביבו, הוא חשוב מאוד ויכול להביא אותנו כבר לדרגה הרוחנית.

שאלה: ובכנס אני צריך להתמקד בגלגל, במכונה?

לא, במכונה כולה אתה לא יכול להתכלל, אלא דרך הקבוצה שלך, הגלגל שלך, אתה יכול להשתדל להשפיע על המערכת.

שאלה: מה מיוחד בכנס שמקל עלינו את העבודה או להיפך, מה יש שם?

בכנס אנחנו נכללים זה בזה יותר מהרגיל, לכן העבודה שלנו מעלה אותנו למעלה.

שאלה: למה בכנס זה יותר מהרגיל, מה יש בו שאין ברגע הזה?

בהתכללות. כמו בישיבת חברים, בכל מקום שאנחנו נכללים האחד באחר.

שאלה: היום נכנסנו לשיעור עם יותר שאלות על עבודה פנימית, על היחס, על הקשר הפנימי בינינו כן הלאה. השאלה היא אם נכון יותר לשאול את השאלות האלה בפנים, או להציף אותן, נאמר בעשירייה או אפילו בשיעור? כי לפעמים כששואלים את השאלות בחוץ הן מאבדות את הערך, ולפעמים כששואלים בחוץ זה דווקא מעלה את הערך. איך יודעים אם להשאיר את השאלה בפנים או להוציא אותה?

יותר טוב להוציא, כי אז ברוב המקרים אנחנו יכולים למצוא את המשמעות ואת הפתרון.

שאלה: להוציא גם בשיעור וגם בעשירייה.

כן.

שאלה: מה הוא התפקיד של העשירייה? כשמדובר על איבר בגוף, ברור מה הוא תפקידו כלפי כל הגוף, מתי נדע מה הוא התפקיד של העשירייה? לא באופן כללי להתחבר אלא ממש באופן ספציפי, שהעשירייה היא כמו החלק בנשמה, או שלא נדע אף פעם?

אם אתה לא יכול להכיר את כל המערכת, איך אפשר להסביר לך על חלק מהמערכת בצורה כזאת שאתה תהיה מסופק, איך אפשר?

שאלה: לא, רק לדעת שיש תפקיד לכל עשירייה.

ודאי.

שאלה: וזה יתגלה? לעשירייה הזאת יהיה ברור שזה התפקיד שלה בגוף הכללי, כן?

כן.

שאלה: נתת קודם דוגמה על המערכת כמו שהיא עובדת בשעון, ובו לגלגלי השיניים יש תפקיד קבוע. האם גם אנחנו כך, או שאצלנו זה משתנה?

אנחנו עוד לא הגענו למצב הזה, כי כמו שאנחנו לומדים, גם מחוכמת הקבלה, אנחנו צריכים להיות בדרגת נפש רוח, ואז נרגיש מה באמת יכולה להיות הייחודיות לכל אחד ואחד, לצורה הכללית שלנו, לעשיריות, איך הן נכללות זו בזו ומתקשרות ביניהן כגלגלי שיניים וכן הלאה.

שאלה: אצלנו זה עובד יותר כמו בוכנות, כי פעם חבר אחד יכול להיות למעלה ופעם למטה.

זה קורה עם כל אחד.

שאלה: הכוונה היא שאם זה עובד בתור גלגלים, התפקידים כביכול משתנים, פעם אתה יכול להיות גלגל קטן ופעם גדול?

לא.

שאלה: או שאם אתה חושב שאתה גדול זו גאווה בכלל?

זה לא פשוט.

(סוף השיעור)