שיעור בוקר 07.08.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מהמקורות לתשעה באב

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא תשעה באב, המשך מציטוט מס' 22.

קטע מס' 22 מתוך רב"ש - ב', "מהו "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה" בעבודה")

"כשהאדם מתפלל על גלות השכינה, אל יתפלל על מה שרק שאצלו היא בעפרא. אלא האדם צריך להתפלל, מדוע היא כל כך בשפלות אצל כל העולם, בשיעור שכל העולם לא חושבים בכלל על רוחניות. והוא מתפלל עבור כל העולם, כמו שאנו מתפללים "ובנה ירושלים במהרה בימינו". שזה יהיה לכבוד לכל העולם.. והיות שאין הכלל מרגיש את החסרון, איך הם יכולים להתפלל. אלא האדם הזה, שהוא זכה להשיג על כל פנים בחינת חסרון, היינו שהוא השיג את הגלות, לכן הוא יכול לבקש על גאולה. מה שאין כן אלו אנשים, שהם לא מרגישים שיש גלות, איך הם יכולים לבקש שיוציאם מהגלות. נמצא, זה שהאדם מרגיש שהוא נמצא בגלות, כבר נקרא "עליה בדרגה". ועליו מוטל לבקש מילוי עבור הכלל כולו. "

(רב"ש - ב'. מאמר 39 "מהו "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה" בעבודה" 1990)

סדנה

איך אנחנו עוברים ממצב רע פרטי, למצב רע קבוצתי ולמצב רע עולמי, בהתאם לכך איך משתנה הבקשה שלנו?

*

מה השוני בין הרע שאני מתאר בעצמי, לרע שאני יכול לתאר בקבוצה שלי והרע שאני מתאר בעולם? מה השוני במושג הרע, לא הגודל שלו אלא איכות הרע? זה חייב להשתנות כי אם אני לבד או בקבוצה זה כבר מטרתי, מטרת הקבוצה, מטרת החיבור שלנו ומטרת העולם, החסרונות, המ"ן הוא אחר.

איך אנחנו מבדילים בין שני אופני המ"ן האלו? יותר נכון לא רק מבדילים, אלא איך אנחנו משתמשים במ"ן האלו? כתוב, "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המ"ן". מה זה נקרא "לאכול את המ"ן"?

*

איך זה נקרא שאני מתפלל עבור הקבוצה? נניח שהם רדומים, כלום, ואני מתפלל עבורם. איך זה נקרא שאני מתפלל עבור העולם, מעלה מ"ן עבור העולם? האם אלה החסרונות שלהם? אין להם את החסרונות האלו. מי ביקש ממני? איך אני יכול לעשות זאת, זה כאילו אונס.

*

איך אני יכול להתפלל עבור מישהו בעולם? אם אני לא מכיר אותו. למשל אתמול קיבלתי מכתב מאחד המכרים שלי, הוא כתב שהיתה מפולת, ושהוא הפסיד תוך כמה ימים כמעט חצי מיליארד דולר. זה לא כל מה שיש לו אבל בכל זאת הרגשתי שזה משהו.

מה, עכשיו אני צריך להתפלל עבור מה שהוא הפסיד? איך אני יכול לקבוע, לחייב מישהו למטרה רוחנית אם הוא עדיין לא קיים בזה? זאת שאלה.

אנחנו יכולים מתוך זה להבין שאם אני לא נכלל בעשירייה, בכלל אסור לי להתפלל עבור אף אחד בעולם כי אז בטוח שהתפילה שלי תהיה תפילה אגואיסטית. לכן קודם כל התכללות בסביבה, בעשירייה ואחר כך תפילה עבור העולם.

אבל באמת אתמול הייתה לו כזאת הרגשה, שהעולם איבד את החיים. ועכשיו אני אגיד לו, לא, גמר תיקון, אצילות, דבקות, ויתור, שהוא צריך לבטל את עצמו. איך?

*

קריין: קטע 23, מהר"ל מפראג, חידושי אגדות

"ראוי שיהיה בית המקדש שלימות כל העולם ולא לישראל בלבד, ולפיכך אמרה תורה לקבל קורבנות מן הגויים, ואם היו האומות מתנגדים אל בית המקדש, לא היה יכול לעמוד אף שעה אחת בשעה שהאומות מושלים, שהיו מחריבים אותו." כי בעצם בית המקדש קיים לכולם, הוא סמל של גמר תיקון. "לכך, אף כי האומות מתנגדים לישראל, לא חרב בית המקדש, לפי שיש במקדש צד בחינה, אשר בית המקדש הוא שלמות כל העולם, אף לאומות," זאת אומרת, אפילו שישראל הם לא בסדר, ולפי המצב שלהם בית המקדש חייב להיחרב, הוא עדיין לא נחרב בגלל שיש שם חלק מאומות העולם. "ולכך לא נחרב על ידי אומות, אלא רק על ידי שנאת חינם ומחלוקת, שנחלקו ישראל."

(מהר"ל מפראג. חידושי אגדות, גיטין נ"ה, ב')

אז אל תחשבו שהגיעו אנשים מבחוץ והרסו אלא הכול עשינו אנחנו במו ידינו. לכן כל מה שאנחנו לוקחים, להתפלל, לבקש ולהפיץ לכל העולם חייב לעבור את העשירייה, כי זה חייב להיות כמנגנון שלם. אז זה ישפיע וישפיע נכון.

מה שאינו כך אם השפעתנו תהיה בצורה לא נכונה, ואז כדי להביא את הקורקציה הזאת, את התיקון, אנחנו נצטרך להרגיש כל מיני כוחות לא נעימים עד שהם יישרו אותנו ויביאו אותנו בכל זאת לעיגול, וכשנהיה בעיגול כבר נוכל לפנות לכל העולם.

שאלה: לא הבנתי לא את הציטוט, ולא את ההסבר. מה זה נקרא שתיקון חייב לעבור דרך המנגנון של העשירייה.

אלא איך אתה מתייחס לעולם, אם לא בצורה שלמה? זה פשוט נותן לך יכולת לצאת בצורה שמתאימה לעולם.

תלמיד: גם בציטוט הקודם, אמרת אותו הדבר. שאם התפילה לא באה מתוך העשירייה, אם היא לא עוברת דרך העשירייה, זו לא תפילה על העולם.

כן. גם לבורא זה לא מגיע וגם לעולם זה לא מגיע.

תלמיד: מה זה הדבר הזה, לעבור דרך העשירייה?

כי לא קיים משהו פחות מעשר, ברוחניות לא קיים פחות מעשר.

תלמיד: זה ברור, אבל אני לא מבין מה זה נקרא שאני עובר דרך העשירייה?

אם אתה לא מבטל את עצמך כלפי תשעה חברים, זאת אומרת קודם ויתור, אחר כך ביטול, ואחר כך חיבור. אז כשאתה מגיע לההתכללות הזאת איתם, מעלה יחד איתם חסרון כשאתה כבר נכלל ומרגיש את הרצון המשותף וממנו אתה מעלה את החיסרון, אז החיסרון שלך יכול להיות עבור הקבוצה. אבל את הקבוצה אתה כבר משיג, השגת, ואז אתה מתפלל עבור העולם. ועל מה אתה צריך להתפלל עבור העולם? אתה לא מבקש שיהיה טוב לעולם, כי יוצא מזה כאילו שהבורא מקלקל ואתה מבקש, כמו האפוטרופוס של העולם. לא, אתה מבקש שהבורא יתלבש בכל העולם, שבעצם תהיה לו בזה נחת רוח, בצורה כזאת פשוטה.

אבל לפי הכלל "מאהבת הבריות לאהבת ה'" ככה אתה מגיע, אחרת אתה לא יכול לקפוץ לעולם ולבורא.

תלמיד: מה זה אומר שאני עובר דרך העשירייה? שמעתי שאמרת שאם אדם עושה פעולת הפצה והוא לא עובר דרך העשירייה, להיפך זה יביא רק יותר רע.

כן.

תלמיד: מה זה הדבר הזה, לעבור דרך העשירייה?

זה נקרא לצאת בצורה שלמה. ברצון שלם, בכוונה שלמה, בצורה נכונה, ואז אתה בטוח מגיע להזדהות עם הבורא ונמצא עימו באינטראקציה.

תלמיד: איך אתה עושה את זה דרך העשירייה?

זה לא פיסית, זה עניין פנימי, רגשי.

תלמיד: ברור לי שזה לא פיסי, אבל מה זה אומר עכשיו שאתה חלק מהעשירייה?

שאני רואה שהגורל הרוחני שלנו הוא גורל אחד. זה מאוד מאוד חשוב. ואני חייב להרגיש שזהו, זה גורל אחד. אני לא יכול לשנות, אני לא יכול להתחלק, אני לא יכול לברוח מזה, פשוט כך נקבע לנו מהשמים. לכן אני חייב לקבל את זה. וככול שאני מבטל את עצמי, מבטל את עצמי כלפי האגו שלי, כלפי הרוחניות, כלפי הבורא. זה אותו דבר, רק בצורה מעשית זה ניתן לי ככה.

אם אתם לא מרגישים שאתם יותר מתקרבים בחיבור ביניכם, אז אתם לא מתקרבים לבורא.

שאלה: האם המעבר צריך להיות ממקום שאני פועל בשביל שיהיו תוצאות בי, למקום שיהיו תוצאות שאנחנו מייצרים בינינו? זאת אומרת לאיזה קשר אנחנו מצליחים להגיע בתוך העשירייה. כלפי זה אני מחפש את התוצאות?

אתה מחפש תוצאות קודם כל בזה שאתה תרגיש שכל העשירייה היא אחד. משהו שאתה לא יכול להבדיל, קשה לך להבדיל מהקבוצה זה לחוד וזה לחוד וזה וזה. כי אתה לא מקבל בחשבון את צורת האופי, התנהגות, הפרצוף שלו או משהו, אתה מקבל את התכללות הנטיות.

ואז כשבעיניך יש לכולם אותה נטייה, אתה תופס את זה ועם זה אתה פונה הלאה. אז יש לך עשרה כאחד, זה סימן שאתה השתנית עכשיו להיות רוחני, להיות מחוצה ל"האני" שלך. אתה לא יכול להיות מחוצה לאגו שלך, אלא אם אתה נכלל עם התשעה.

ברגע שאתה נכללת עם התשעה, גמרנו, האגו שלך שם בפנים יעבוד כבר בצורה אחרת. הם ישלטו על האגו שלך, ואז אתה יכול לפנות לבורא. אז יש לך ט' ראשונות ומלכות, לא חשוב, אחר כך נגלה. ולצאת לעולם, איך אתה יכול להתפלל עבור העולם? זה שקר. קודם כל חייב להיות, "מאהבת הבריות לאהבת ה'". העולם זה הבורא, הכלי של הבורא.

תלמיד: איך אתה עושה את הפעולה שאתה נכלל בהם?

נכלל בעולם?

תלמיד: לא, קודם בעשירייה. איך אתה הופך להיות חלק מהעשירייה?

אני כל הזמן חייב חייב חייב לשטוף את עצמי עם הידיעה שאני חייב בהם ממש להיטמע. שאני חייב לדאוג רק לחיבור בינינו. אני לא חושב על המצב המשפחתי או הבריאותי או משהו של כל אחד ואחד, אבל על החיבור בינינו שהם יהיו כאחד אני כל הזמן כמו אימא רוצה לדאוג לזה. והדאגה הזאת הופכת להיות אחר כך לרצון שאיתו אני נכנס לרוחניות. לא עם הרצונות שלי, לא עם הכוונות שלי של היום.

תלמיד: ואחרי שמתחילים להיכנס לתוך העשירייה, איך אתה מתוכה מתחיל לפעול החוצה, מה זה אומר שאני פועל מתוך רצון אחד?

אני לא מבדיל בינינו. אני מרגיש שאני נכלל מהם והם נכללים בי וזה הכול אחד, ומתוך האחד הזה אני פונה. אני יכול לפנות לכל העולם כי יש לי כבר צורה נכונה, אינטגרלית, מינימלית, שזאת עשירייה. ואז אני פונה לכל העולם, לכל המציאות, לבורא, לא חשוב. אחרי הקבוצה תפנה לכל דבר. כאילו שאתה עובר איזה צינור.

שאלה: אתה מזכיר עכשיו מצב מאוד מאוד מתקדם, שבעצם החבר'ה כבר ברוחניות. אבל במצב שלנו כרגע המון חברים עושים הפצה. והם מתכללים בקבוצה, מבקשים את התמיכה של החברים ויוצאים כמו שיוצאים.

מותר. גם כותבים מאמרים, ולאנשים זרים, זה הכול מותר. אבל שוב, אם אתה רוצה להיות ממש מעביר כצינור אז חייב לארגן צינור דווקא בעשירייה. לכן הוא כותב שם שעם ישראל חייב להיות צינור לעולם.

שאלה: יש לנו חבר בבית חולים עכשיו.

כן, בכל זאת?

תלמיד: כן. יש חבר חולה, איך אני מארגן את התפילה שתעבור באמת דרך העשירייה, שזו תהיה דוגמה לבנות תפילה נכונה דרך העשירייה?

אתם צריכים לחשוב על זה כל הזמן. וכולם, כל העשיריות צריכות היום לתת תפילה על זה. מתי שאתם מתאספים ולא מתאספים, להשתדל להיות יחד בתפילה עליו. ודאי שהוא זקוק לתמיכה.

שאלה: לחזור עוד פעם לנושא העשירייה ולעולם. אם אנחנו מנסים להיות מכוונים כלפי העולם בלי שיש לנו כוונות גדולות, זה לא יכול להתחיל לעזור לנו כן להתחבר בעשירייה? כלומר הפוך.

ודאי, כן. לכן אני אומר לא להפסיק. אנחנו לא מפסיקים שום דבר שאנחנו עושים. והחיסרון שאנחנו נראה בעולם יעזור לנו להתארגן בעשירייה. עד כמה אנחנו נרגיש את העולם שהוא זקוק לשינויים טובים, יהיה לנו בזה דחף בעשירייה להתחבר.

תלמיד: כאילו זה שקר שאנחנו פועלים מהעשירייה לעולם, אבל כן אפשר לעבוד הפוך.

לא, זה שקר אם אנחנו לא פועלים מהעשירייה. אבל אם אתה פונה לעולם כדי לקבל ממנו חיסרון ואחר כך להתכלל בעשירייה למען העולם. זה מ"ד ראשונים, עוד נלמד את זה. בדיוק יש דבר כזה ברוחניות. כי אין לך חיסרון אמיתי לרוחניות, אתה משיג ואחר כך אתה מארגן את עצמך כדי לשרת את המ"ן הזה.

תלמיד: כן, יש קצת סערה בשווקים הפיננסיים בעולם. הסיבה העיקרית זה "חיבוק הדוב" הזה שסין וארצות הברית מחובקות אחת עם השנייה במלחמת סחר שרק הולכת ומתדרדרת.

אי אפשר לעצור את זה, זה אובייקטיבי שזה כך צריך לקרות, או שזה תלוי באופי של טראמפ, או בקומוניזם הסיני?

תלמיד: הקומוניזם הסיני יש לו רצון לבלוע את כל העולם ובאמת סין הפכה למעצמת השכר הגדולה בעולם בשנים האחרונות.

אז בזה אפשר דווקא להפיל אותה מהיר בגלל שהיא תלויה באחרים.

תלמיד: סין מאוד רגישה, מצד אחד באמת במצב הכלכלי שלה, כיוון שהיא תלויה בעולם וגם הצמיחה הפנימית שלה קצת נעצרה, אבל מצד שני, כיוון שהיא משטר דיקטטורי אז היא יכולה לעשות בכלכלה דברים מלאכותיים, כמו לשנות את שער הדולר שלה וככה לפגוע בארצות הברית באופן שטראמפ לא מסוגל.

אבל אם חותכים יחסית, לא לגמרי, קשרים מסחריים אז מה כל המעצמה הזאת?

תלמיד: באמת היום היא יותר רגישה. עד לפני שלוש או ארבע שנים סין נהנתה גם מזה שכל העולם קנה ממנה וגם מזה שבגלל האורבניזציה ועשרות מיליונים שעברו מאזורים כפריים לעיר והתחילו לעבוד וכיוצא בזה, אז הייתה לה גם צמיחה פנימית, זה היה המנוע הפנימי שלה לצמיחה.

אז היא עוד יותר רגישה היום לכל הדברים.

תלמיד: נכון, ורגישה מאוד למה שקורה בעולם, ומה שטראמפ עשה עכשיו אגב, פעם ראשונה מזה כמה שנים ששותפות הסחר הגדולות של ארצות הברית היום זה כבר לא סין, הוא הדיח אותם ממעמדם כמקום ראשון כשותפות סחר עיקרית של ארצות הברית ונשארו קנדה ומקסיקו שותפות עיקריות, מספר אחת ושתים. זאת אומרת סין כבר מקום שלישי. ולכן סין רוצה מאוד לפגוע בארצות הברית והשווקים הפיננסיים שהם מאוד רגישים לכל פיפס קטן מאוד מאוד חוששים שזה רק הולך להידרדר ולהשפיע משמעותית על הכלכלות, על הביזנס, לא רק על הפיננסים. ולכן יש לחץ בשווקים הפיננסיים, ירידות מצד אחד, ומצד שני המשקיעים נכנסים קצת לבונקר, הם מחפשים משהו בטוח. אז הזהב עולה, אגרות חוב של הממשלה עולות בצורה כזאת שפשוט שוברות שיאים של מחירים.

מה זה שייך לזה שהפסידו מיליארדים?

תלמיד: מי שהפסיד מיליארדים בדרך כלל אגב גם יכול להרוויח אותם חזרה ביומיים, כבר אתמול זה התהפך, זה דברים מאוד תנודתיים. זה לא משהו שכרגע נמצא בכיוון אחד, אבל עיקר ההפסדים הם בשוק המניות והרווחים הם אגרות החוב שנחשבות ליותר מוצלחות.

אם נניח הצופים שלנו שואלים מה קרה להשקעות שלהם בבורסה, אז נניח קרנות פנסיה וקופות גמל וקרנות השתלמות, צריכות להיות השנה ב-7%+, אחת השנים הטובות שלנו אי פעם.

אז יש לפה ויש לפה. המיליארדרים הפסידו, העמך פחות.

אלה הפסידו, אלה הפסידו ומי הרוויח? נקווה שהמיליארדרים יפסידו יותר.

שאלה: בכל זאת מה המשמעות של זה, איך אתה רואה את הדברים?

לא, אני מצפה למשהו יותר גדול. אני מצפה לזעזוע כזה [שיורגש חזק], אלה הדברים הקטנים, על זה לא מוזכר כמעט בדפוס או בעיתונות. אני לא רואה את זה. לא. זה עוד מוקדם. זה יבוא בצורה אחרת. אולי זה יכול להיות דרך אירן. צריכים [לראות] את כל המצב הזה. זה ישתנה.

קריין: קטע מס' 24, מתוך בעל הסולם, מאמר "השלום".

"אמרו ז"ל "שלא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום". כלומר, כל זמן, שהאהבה עצמית והאגואיזם, שוררים בין האומות, גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה', על צד הטהרה, בדבר השפעה לזולתו, כמ"ש בביאור הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". ודבר זה אנו רואים מפי הנסיון, שהרי ביאת הארץ ובנין בית המקדש, לא יכלו להחזיק מעמד, ולקבל הברכות, אשר נשבע ה' לאבותינו. וזהו שאמרו: "לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה". כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל, כלי המחזיק ברכת האבות. ועל כן, עוד לא נתקיימה השבועה, שנוכל לרשת ברכת הארץ, לנצחיות. כי רק שלום העולם, הוא הכלי היחידה, המאפשרת אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו."

(בעל הסולם. "השלום")

הייתי אומר את זה פשוט. אם יש לנו ראש וגוף, כל מה שיש בראש חייב להתפשט ולהתגלות בגוף. ואם זה לא מתגלה בגוף אז מה הראש? ראש ברוחניות בכלל לא קיים. אם אין גוף מתוקן, אין ראש. מבינים את זה מהפרצופים, שהכול, כל המציאות זה פרצוף אחד, ה-ו-י-ה. לכן אנחנו לא יכולים להתקיים אם לא מייעדים את עצמנו לצורך העולם. לכן במידה שאנחנו פונים לעולם, או לפחות מוכנים, אם יהיה כך, אם ירצו לשמוע, לקבל שיטה וכן הלאה, אז בצורה כזאת יש הצדקה לקיום שלנו, של ראש הפרצוף הכללי.

ולכן אנחנו צריכים כאן יותר לדבר ויותר להבין עד כמה שאנחנו תלויים בהם והם תלויים בנו. עד כמה שמהם השנאה מהגוף כלפי הראש, שהראש לא מתפקד כנכון, האנטישמיות הזאת וכולי, עד כמה שהדברים הם הכרחיים ושהבורא מעורר אותנו ואותם. ואנחנו בסופו של דבר נגיע למצב שכל אחד עוזר לשני לקבל את המצב שלו כפרצוף אחד שלם, ה-ו-י-ה שלמה. אחרת זה ממש בעיה.

הגוף לא מבין את הראש והראש לא מבין את הגוף. בפרט שבעם ישראל יש לך כאלה חלקים בעם שמזלזלים בזה לגמרי, אומרים "מה פתאום, זה רק אנחנו, רק בפנים, רק בתוכנו, התורה ניתנה לנו ולא לאומות העולם, ואין לנו שום עניין בזה".

יש עוד מה לתקן. לפני זה לא נגיע לטוב.

(סוף השיעור)