שיעור צהריים 27.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא "העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית"

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "העוצמה הרוחנית שבהתאספות הפיזית" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 8.

"עניין אסיפת חברים. בזמן שהם מתאספים, מאיזה עניין יש לדבר. קודם כל צריכה להיות המטרה גלויה לכולם, שהאסיפה הזו צריכה לתת תוצאה של אהבת חברים, שכל אחד מהחברים יתעורר לאהוב את השני, שזה נקרא "אהבת הזולת". אולם זה תוצאה. אבל כדי שייוולד הבן הנחמד הזה, צריכים לעשות פעולות, שיביאו את האהבה."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

שאלה: הרב"ש מציין בקטע שקראנו שיש לעשות פעולות כדי להגיע לאהבת הזולת, ובמשך השנים אתה חושב מה עוד אפשר להוסיף. איפה אפשר להוסיף פעולות?

כל יום אתה צריך לשאול את עצמך מה אתה מוסיף היום.

תלמיד: מה אני מוסיף?

אני לא יודע, תשאל את עצמך מה אפשר עוד להוסיף. אתה הגעת לסוף האהבה?

תלמיד: לא.

הגעת לחיבור כזה שכבר אין לו סוף? לא, יש לו סוף.

תלמיד: מה הן העצות לעשות פעולות שנקראות פעולות של אהבה?

צריך לשאול את החברים. לפחות מכמה מאות אנשים שלומדים איתך יחד אתה תשמע משהו ששכחת, שלא חשבת על זה, וכך יצטבר לך משהו.

תלמיד: נגיד שיש פעולה בעשירייה שאני יודע שאני יכול לעשות, אז חובה עליי לעשות את הפעולה הזאת כלפי העשירייה.

כן.

שאלה: כתוב במאמר שבאסיפת החברים כולם מתאספים יחד, והאסיפה "צריכה לתת תוצאה של אהבת חברים, שכל אחד מהחברים יתעורר לאהוב את השני". מה זאת אומרת להתעורר לאהוב את החברים?

כאשר אני מרגיש שהאנשים האלו מאוד מאוד יקרים לי, ואני מוכן לעשות הכול כדי שיהיה להם טוב.

תלמידה: מה בתוכם הכי יקר בשבילי?

דביקות בבורא, נטייה לבורא, לכן הם חברים שלי ואני רוצה להיות כמה שיותר קרוב אליהם.

תלמידה: מה הקשר בין גדלות הבורא ואהבת הזולת?

אהבת הזולת זו הפעולה שאליה אני צריך להגיע, לָמה? כיוון שאני רוצה לגלות את אהבת הבורא.

תלמידה: מה קודם למה, האם אהבת הזולת ואחר כך אהבת הבורא או להיפך?

לא, אהבת הבורא זו המטרה, הכוונה, ואהבת הזולת היא הממוצע, האמצעי, שעל ידי אהבת הזולת אני אגיע לאהבת הבורא.

תלמידה: לאדם יש התנגדויות, הפרעות פנימיות, מה עוזר לו להתעלות מעל כל ההפרעות כדי להתקרב לאהבת הזולת, להשיג את אהבת הזולת?

אני צריך להגיע לאהבת הזולת כי אהבת הזולת מביאה אותי לאהבת הבורא. לפיכך אני צריך לתאר לעצמי מה היחס שלי לזולת, איך אני יכול לשנות את היחס הזה ממה שהוא עכשיו לאהבה, ואז על ידי מימוש אהבת הזולת לחברים שלי אני יכול להגיע לאהבת הבורא.

תלמידה: מה עוזר לאדם לעשות את הצעדים האלה?

זה שהוא משתתף עם כל החברים, רוצה לעזור להם, מראה להם עד כמה הוא רוצה לעזור להם בכוח, בפועל, ומתוך זה גם הם משתנים ומתייחסים אליו כך. אלו בעצם הפעולות שהם צריכים לעשות.

שאלה: לעזור ולתמוך אלה דברים שהם יחסית קלים, אפשר לעשות אותם גם בלי הרבה רגש, אבל אהבה, אדם יכול לגלות שזה משהו שמאוד מפחיד אותו. כשזה מגיע הלכה למעשה אחד על אחד לאהוב חברה, פתאום מתגלה פחד, מה עושים עם זה?

יכול להיות שאת צודקת, כן. אנחנו צריכים להיות בקשר בכזה בינינו, שכל החברים שרוצים להגיע לאהבת הזולת מבינים עד כמה זה חשוב, כמה הם כרוכים יחד זה בזה, ולכן זה נקרא שכולם יחד משתתפים ביחס הדדי זה אל זה. יש בזה הרבה דברים.

תלמידה: במה אנחנו כרוכים יחד?

יחד אנחנו צריכים להגיע ליחס כזה בינינו שאף אחד לא ירגיש שהוא מחוץ לאחדות, לחיבור, והבורא יתגלה מסך כל החיבור בינינו.

תלמידה: בשכל אני יכולה להסביר לעצמי את הכול. אבל ברגש אהבה דורשת אמון, דורשת מחויבות, כביכול התחייבות לנצח, וזה מאד מרתיע. כי באהבה אגואיסטית טבעית אהבה מגיעה פתאום, אתה לא נלחם כדי לאהוב משהו, ואילו בעשירייה יש הרבה עבודה טכנית והלב ממש לא יכול להצטרף לזה כי הוא אומר, "לא בחרתי, זה לא בא לי טבעי". מה עושים עם הדבר הזה? זה כמו חיה שאתה לא יודע איך לעבוד איתה.

אני מבין אותך ומאמין לך שכך את מרגישה. אז יש כאן פתרון, אני צריך להחליט שאני מוכר את עצמי לחברים שלי, אני לא רוצה כלום חוץ מלהיות מכור אליהם. ואם אני מתפלל על זה, אז אני מרגיש איך אני מקבל את ההרגשה הזאת, ובתוך ההרגשה איך אני מקבל את היחס המיוחד שיש לי אליהם ומהם אלי.

תלמידה: תמורת מה אני מוכרת את עצמי?

תמורת אהבה.

תלמידה: כשקוראים את האגרות של בעל הסולם, מרגישים איך הוא אוהב כל תלמיד ותלמיד באופן טוטאלי. מה מאפשר לו לאהוב כל אחד למרות שהם אולי שונים, אולי שונים ממנו? מאיפה הכוח הזה לאהוב אותם?

אהבה מתקנת את הכול. אהבה קושרת בין רחוקים, הפוכים.

שאלה: הרבה פעמים כשאנחנו דנים בשאלה הזאת של איך לעזור לחברות, איך לאהוב את החברות, אז עולות תשובות שונות, לכל אחת יש הבנה אחרת של מה זאת אהבה. לפעמים יש תשובות שהן יותר חיצוניות, פעולות יותר חיצוניות, ואחרות מתייחסות לזה בצורה יותר פנימית. האם יש תשובה אחת או שזה אמור להיות כך שלכל אחד יש את הסגנון שלו בלאהוב ולהשפיע?

בסופו של דבר האדם צריך להתפעל מהסביבה ולהעלות מעצמו בקשה לבורא שיעזור לו בזה.

תלמידה: האם כולנו צריכים להגיע לפעולה ספציפית שהיא אהבה נכונה, אמיתית לזולת?

כן.

תלמידה: האם זאת פעולה פנימית או חיצונית?

פנימית. "ואהבת את ה׳ אלוקיך" זו המצווה הראשונה והאחרונה.

תלמידה: כשאנחנו בדרך למצב הזה של אהבה, איזה פעולות הכי עוזרות לנו להגיע לזה, האם המאמצים הלבביים או גם כל הפעולות החיצוניות בעזרה ותמיכה בחברות?

כן, ודאי שעזרה ותמיכה בחברות עוזרות אולי יותר מכל מיני פעולות אחרות.

תלמידה: יותר ממאמץ פנימי?

כן.

שאלה: לפעמים כשאתה עושה את הפעולות האלה הבורא מצייר לך איזו תמונה שזה לא הדדי מבחינת החברים, וזו תמונה שבראש שלך, זו לא באמת המציאות. ומה שאני עושה בשביל שיהיה לי כוח להמשיך, אני כביכול תופסת את הבורא ואומרת לו, "אתה ערב לזה שאני עכשיו נותנת מעצמי את כל מה שיש לי ואתה ערב לזה שאני אתקדם, אגיע אליך". האם העבודה הזאת נכונה?

ודאי שלא. את דורשת תמורה, ובתנאי שהוא מבטיח לך תמורה, את מוכנה לעשות כך וכך. זה לא שייך לאהבה.

תלמידה: איך אני מתגברת על המצב שהבורא מצייר שאני נותנת את עצמי, ובמה הביטחון שלי?

אין לי שום ביטחון ואני גם לא רוצה ביטחון. אם תהיה כאן הרגשת ביטחון, אז זה כמו "מקח וממכר", זו החלפת דברים, כל אחד נותן לשני, ובכך הם לא יוצאים מהמצב שהיו בו מלכתחילה.

תלמידה: אני זוכרת שנתת מזמן דוגמה, שרב"ש נתן לך לחלק עגבניות, והיה לך בירור של איזה עגבניות לתת לחברים או איזה עגבניות להשאיר לעצמך.

כן.

תלמידה: איך עושים את הבירור הזה?

זה היה כדי לראות מה באמת חשוב בשבילך, עגבנייה או חבר. כשאתה צריך לחלק את העגבניות לכל אחד, אתה יכול לתפוס את עצמך עד כמה על כל אחד הרצון לקבל שלך עוצר אותך ומחייב לחלק עגבניות לפי האגו שלך.

שאלה: לפעמים נראה שהאהבה היא בעצם איזו מתנה שהבורא נותן. האדם עושה מאמץ, מנסה לעשות כל מיני פעולות, אפילו פעולות טכניות, מרגיש ריקנות בפנים, ואז האהבה היא כמו משהו שיורד מלמעלה והוא מרגיש שזה לא ממנו. האם באמת האהבה הזאת היא באה מהבורא או שהאדם יכול בעצמו לייצר את זה?

לא. האהבה היא צריכה לבוא מלמעלה.

תלמידה: כשיש את הרגעים האלה שמגיעה האהבה מלמעלה, מה לעשות עם זה? זה לפעמים כמו "מה עושים עם זה עכשיו?"

האהבה מגיעה לאדם כלפי הזולת, והוא מתחיל להרגיש שהזולת יותר קרוב אליו ממה שהוא לעצמו.

תלמידה: למה צריך לכוון את האהבה? אני לא יכולה עכשיו לבוא להתחבק עם בן אדם, עם העשירייה.

לא.

תלמידה: איך מכוונים את האהבה הזאת שהיא לא תלך לרצון לקבל?

את זה כבר צריכים ללמוד. ללמוד את עצמך, ללמוד את היחסים ביניכם, ואז אתה יכול להבין לשם מי אתה מקיים את הפעולה ומה אתה צריך לעשות כדי שהפעולה תצא כטוב.

שאלה: אם עשינו אסיפת חברות ולא הרגשנו בסוף הסדנה, האסיפה, אהבת חברות, מה פספסנו?

אתן צריכות לצאת מישיבת חברות בהרגשה בטוחה שכוללת את כולן, שכולן בקבוצה הזאת אוהבות את כולן.

תלמידה: איזו הכנה פנימית צריכה להיות לכל חבר או חברה לפני כל מפגש?

צריכה להיות הכנה שאני הולך להיפגש עם אלו שהנשמה שלי כלולה בהם, תלויה בהם, ולכן הם כל כך קרובים וחשובים לי.

תלמידה: איך נפרוץ את הקיר הזה שעומד בינינו כדי לאהוב את החברות?

אנחנו נמצאים בכוונה בקבוצה פיזית כדי שנוכל להתקרב זה לזה, ומתוך ההתקרבות הפיזית להגיע להתקרבות רוחנית. במיוחד אלו שנמצאים כאן או איכשהו קשורים לקבוצה של "בני ברוך" ישראל, אבל אפילו אלה שנמצאים רחוק ואני קשור איתם, מעניין שנפתחת להם אותה ההזדמנות, אפשרות, שהם יכולים לנענע את עצמם ולהגיע לחיבור ואהבה.

שאלה: אני באה ממשפחה עם הרבה אחים ואחיות ואני מרגישה ששם עשיתי המון עבודה כדי להיות מסוגלת לאהוב אותם. וכשאני באה לעשירייה כולן באות עם אותה כוונה והן כולם עם הנקודה שבלב, ויותר קל לי. ההתנגדויות שיש לי עם האחים שלי הרבה יותר קשות מההתנגדויות שיש לי בעשירייה. האם אני עושה משהו לא נכון?

כן, יכול להיות. כי כאן את לומדת חוקים רוחניים, קשרים רוחניים עם האחרים, וביתר העסקים שלך עם בני הבית, בעבודה, את לא נמצאת איתם בקשרים כאלה ולכן שם זה קשה מאוד.

תלמידה: זה קשה מאוד, אבל האם זה תורם לי משהו מבחינה רוחנית?

לא. אני לא חושב שזה ניתן.

שאלה: אם אנחנו לוקחים את הדוגמא של רבי יוסי בן קסמא, אני זוכר שלא היה לו אכפת עם איזו קבוצה הוא נמצא, באיזו רמה התלמידים שלו, העיקר שהוא יכול לעשות את העבודה כלפיהם. ואני רואה את זה כך שהעיקר למקובל להיות צינור בין בורא לנבראים או לקבוצה.

איך שאני רואה את זה, הוא לא מצפה שום דבר מהתלמידים שלו ומהחברים שלו. אבל אצלנו בהסברים שלנו ומה שאני שומע ממך, כשאנחנו נמצאים באסיפת חברים, אנחנו כן צריכים להשתוקק למשהו כדי שיהיה משהו הדדי בינינו.

למה זה חשוב שיהיה משהו הדדי? למה זה לא חשוב איך החברים שלי, שתהיה לי רק אפשרות להתפלל לבורא ולהיות איתו בקשר כלפיהם, ולא לצפות מהם לשום דבר?

לא לצפות מהם לשום דבר, אני לא חושב שזה טוב. אנחנו צריכים להשתדל להיות בהתקרבות הדדית כולנו לכולם, אחרת לא נוכל לחזק זה את זה ולא נוכל להתקדם.

תלמיד: אז רק בשלב א' כדי שיהיה לנו בהתקדמות, או שבסופו של דבר אנחנו נשיג כוחות גם בלי עזרה, בלי התמיכה הזאת, להיות רק בעבודה נקיה כלפי הבורא או להיות צינור? כל העצות האלה שאנחנו עכשיו שומעים גם מרב"ש, גם ממך, זה להתחלה או שכל הזמן זה צריך להיות כך, עד גמר תיקון חייבת להיות תמיכה מהסביבה?

כן. תמיכה חייבת להיות כל הזמן וכל הזמן היא תגדל יותר ויותר וכך אנחנו נעלה.

שאלה: השיעור של היום מראה לי שוב שאני יכולה להתקרב לבורא רק דרך החברות, רק דרך האהבה אליהן ואני צריכה כל מעשה שלהן להפוך לטוב בתוכי. ובדרך כלל, גם אם בהתחלה זה התנגדות, בסופו של דבר עם התפילה לבורא אני מצליחה לעשות את זה, אבל אם אני מרגישה משהו שלילי מה' ולא מהבנות, אני לא יודעת איך לעשות את הפעולה ההפוכה, זאת אומרת להרגיש שהבורא הוא טוב ומיטיב דרך הבנות. איך אני עושה את זה?

אני צריך בכל מקרה להשתוקק לקשר אהבה שלי עם חבריי.

תלמידה: עם האהבה שלי לחברות אני מרגישה פחות בעיה מאשר אהבה שלי לה', כי אחרי כל חברה עומד בורא ואחרי הבורא כבר אין אף אחד, אין מישהו שאחראי על זה, זה רק אני והוא. ואני לא מצליחה להתקרב אליו ולהרגיש שהוא באמת טוב ומיטיב. ממש זה כבר תקופה מאוד ארוכה והיא מאוד כואבת.

לא נורא, זה יסתדר. כתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'", העיקר להגיע לאהבת החברות.

שאלה: מהן הפעולות המעשיות, כדי לעורר אהבה אלינו מלמעלה שתשפיע עלינו? אנחנו מדברים בשיעור על אהבה.

אז אני צריך ללמוד איך מגיעים, מה זה אהבת ה', איך הבורא משפיע עלי, איך אני יכול לעלות בהשפעה אליו, איך אנחנו יכולים להתקשר בינינו באהבה זה אל זה, אני לבורא והבורא לי, וכך להתחבר.

תלמידה: אנחנו מקודם אמרנו שהאהבה הזאת מגיעה מלמעלה, גם אם אני עושה פעולות שמעוררות אהבה בסופו של דבר האהבה תגיע מלמעלה. כלומר זה לא תלוי בי שאני עושה פעולות אהבה, אלא האהבה שאנחנו מתכוונים אליה היא מלמעלה. הבנתי נכון?

נכון שאנחנו שמתייחסים לבורא אנחנו רוצים להגיע לאהבה, ואז אנחנו מתחילים להרגיש לאט לאט, בהדרגה, שהבורא אוהב אותנו ומגלה את האהבה הזאת.

תלמידה: האם האהבה הזאת היא כלפי כל הזולת, או רק כלפי החברות בעשירייה שאני אמורה לעבוד איתן?

קודם כל זה כלפי העשירייה, ועוד לפני כן זה כלפי הבורא, ומתוך אהבתי אליו אני רוצה גם להרגיש את האהבה לחברה שלי. ואחר כך העיגול הזה כבר מתרחב יותר ויותר ואני רואה בתוך העיגול הזה את כל העולם.

תלמידה: אם קורה למשל ששני אחים במשפחה לומדים בדרך אבל הריחוק ביניהם מכאיב וחזק, ואין קשר בכלל. ואתה מדבר על זה שבסופו של דבר נגיע דרך אהבת הבורא לאהבה בעשירייה ואחר כך לאהבה בעולם, האם יש איזו עבודה עם אח, או אחים שלומדים באותה מסגרת, או בני דודים, או לא משנה, והם לא באותה עשירייה?

ודאי שזה טוב להגיע לאהבת אחים, לאהבת חברים, לאהבת הבורא, אבל לפעמים זה לא הולך, דווקא בין אחים. ראיתי הרבה דוגמאות כאלה. אין מה לעשות, זה ייתקן לאט, לאט.

שאלה: כשאני אוהבת את הילדים שלי אני מרגישה שהאהבה אומרת לי איך להתנהג איתם. איך להיות איתם קשוחה, רכה, איך לתת להם לבד, איך לכוון אותם, איך לכעוס עליהם וכולי. האהבה אומרת לי מה לעשות. עד שלא קיבלתי את האהבה מהבורא, את המתנה הרוחנית הזאת, אז כלפי החברות הרגשתי שהן אלה שמלמדות אותי מה זאת אהבה. אני רואה איך הן מתנהגות אחת לחברתה ואיך הן מבקשות אותה ממני, באיזו צורה, וככה אני מנסה את הכי טוב שלי, בטח עם המון טעויות. האם כך עובדים עד שמקבלים את האהבה מהבורא?

יש בזה כמה דרכים, העיקר להיות בדבקות עם הבורא ואז תגיעי לתוצאה הנכונה והטובה.

תלמידה: הבורא זה גילוי האהבה השלם כלפי החברות?

כן.

שאלה: שמעתי שענית שעוד לפני האהבה לחברות יש אהבה לבורא ובגלל זה החָברה רוצה לאהוב את החברות?

לא, את זה היא לא יכולה להשיג ככה, אבל בכוונה כן. היא מתכוונת שהיא רוצה להגיע לאהבת ה' ומתוך זה היא מתחילה לפתח אהבתה לחברות, לחברה.

תלמידה: יש איזה אזור כזה אינטימי של האדם עם הבורא, שהוא יכול לפתח אותו ומשם לקבל מוטיבציה לעבוד עם החברה?

כן זה בלב.

תלמידה: איך מפתחים את הקשר הזה?

לא יודע, תפתחי את הלב ותרגישי שהבורא מוכן למלא לך את הלב ושאת יכולה שם להתקשר אליו.

תלמידה: אפילו במצבי שאני לא בהשגה ולא כלום אפשר לעשות את זה?

כן, לא מדובר על השגה.

תלמידה: איך המקובל פותח את צינור האהבה שממנו הוא יכול לאהוב את כולם?

לא יודע איך להגיד לך. על לפתוח צינורות אהבה, תשאלי את החברות.

שאלה: האם התנאי יגיע לאהבת החברות הוא קודם לגלות את הגדלות שלהן?

לא, את יכולה לאהוב כך כל אחת ואחת, מישהי גדולה, קטנה, בינונית ביניכן זה לא חשוב. זה תלוי עד כמה האדם עובד על האהבה.

תלמידה: זה היה ממש חידוש. נניח שאני מזהה חברות גדולות, אני לא מוצאת בהן חסרונות, אני רואה בהן באמת בכל דרך כמה הן גדולות. מהצורה שהן מתנהגות, עד השפה שלהן, עד צורת הביטוי ועד הדאגה, ממש אפס פגמים. אבל אני לא מבינה איך מהמצב הזה מגיעים למצב כמו שאמרת, שהזולת יותר קרוב אלי ממה שאני עצמי?

ככה מרגישים. אין מה לעשות.

תלמידה: איך זה הופך למצב הזה, מלראות חברה גדולה, ממש מקובלת למצב שהיא יותר קרובה אלי מאשר אני עצמי?

אבל זה מה שקורה. ככה הלב אומר. צריכים לפתוח את הלב ואז יהיה מובן יותר. יש לך לב גדול אבל את מפחדת לפתוח אותו.

תלמידה: כי יש לי אופי עצבני.

לא, פשוט צריכים לסגור עיניים ולפתוח את הלב.

שאלה: בנוגע לעשירייה, העשירייה שלי תמכה בי מאוד חזק והרגשתי את אהבתן והן אפילו הגיעו אלי ויש לי כזאת תחושה שאני בידיים של הבורא. אני מבינה מה קרה, איבדתי את אימא ואבא זה הכול מהבורא. כמו התקרבות לבורא, מה זה המצבים האלה שאני עוברת, לאבד משהו ויחד עם זה אני צוברת את האהבה של החברות?

מראים לך שהיחסים שלך בעשירייה מביאים אותך לרצון נכון לבורא.

שאלה: חברה דיברה קודם על האהבה שאנחנו מרגישים דרך הכתבים, דרך האגרות של בעל הסולם. וכל שיעור איתך וכל יום איתך אני, אנחנו מרגישים את האהבה הזאת, לא רק מבעל הסולם אלא מכל מה שאתה אומר, מהתמלילים, מהכול. ואתמול בעקבות הרצאה של תלמיד על בינה מלאכותית, הוא הראה איך אפשר לתמצת מה שאמרת בשיעור בחמישה משפטים והיה שם כביכול הכול.

את הדברים שלך אפשר לתמצת אבל אין שם אהבה וזה מה שזיהיתי אתמול. איך אנחנו יוצאים לקהל, בכלל עם מה שאתה אומר שכל כך הרבה אהבה יש בפנים ופתאום מההתקדמות היא נעלמת, זה הפחד הכי גדול שלי להתקדם. אני מרגישה לפעמים שלא בא לי להתקדם בשביל לא לאבד את האהבה שאתה נותן?

ידוע. זה כמו תינוק שתופס משהו וזה יקר לו ולא רוצה יותר להתפתח. זה קורה.

שאלה: כתוב בקטע שאהבת הזולת זה כמו תולדה, זה כמו איזה ילד נחמד כזה שנולד לנו מהנשמה. איך אני יכולה להכין את עצמי כדי שייוולד כזה ילד, שכזאת מתנה תיוולד לנו?

אנחנו צריכים להיכנס לתוך הקבוצה, לכן כתוב על העשירייה, על יותר, על עשר עשיריות, מאה עשיריות, אבל לעשירייה בכל זאת, ובתוך העשירייה אני צריכה למצוא את הנקודה הראשונה שלי בקשר עם הבורא. הנקודה הראשונה בהתקשרות לבורא צריכה להיות בעשירייה שלי ואז אני מתקדמת מהעשירייה הזאת לעשירייה הבאה בסולם ועוד עשירייה ועוד עשירייה וככה נכללים זה מזה עד שהבורא מתגלה בסולם הזה.

שאלה: מה זה הנקודה הראשונה הזאת של המגע עם הבורא בעשירייה?

נקודת המגע הראשונה עם הבורא, זה שהכתר התחתון מתחבר עם המלכות של העליון.

תלמיד: מה זה הכתר של התחתון, זאת אומרת הכתר של העשירייה?

זה כוח ההשפעה שלנו, כוח ההשפעה עולה ומגיע עד למלכות דה עליון.

תלמיד: בוא נגיד אנחנו התאספנו בעשירייה ויצרנו את כוח ההשפעה הזה בינינו ככתר, איך עכשיו מתוכו אנחנו מתחברים למלכות דה עליון?

לא, כשאתם מתחברים ביניכם בזה אתם כבר יוצרים את הכתר שלכם, צריכים להתחבר רק למלכות דה עליון.

תלמיד: אז איך אנחנו מתחברים למלכות דה עליון, מתוך הכתר המשותף שלנו?

אם אתם משתוקקים למלכות דה עליון, אתם צריכים לחבר את כל הרצונות שלכם להשפעה, את הכתרים שלכם ולעלות אותם למלכות דה עליון. למה שהעליון רוצה מכם, זה הכול.

תלמיד: כלומר, המלכות דה עליון זה להתחבר עם הרצון של הבורא?

נניח שכך.

תלמיד: אז איך לתאר את זה בצורה רגשית, איך למשש את זה שהכתר שלנו יתחבר איתו?

אתם צריכים להתחבר ביניכם ובסופו של דבר בסיכום של הקשרים ביניכם, אתם תוכלו להרגיש מה זה מלכות דה עליון, להתעלות אליו, להתאגד, להתאסף ולאחוז בו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: יש הרגשה שבלי הבורא הכול לא נכון, לכן בכל מצב בעשירייה שלא מובן לי אני צריך למשוך את הבורא. האם זה נכון להשתמש בזה ככלל? ואז אני כל הזמן מתבטל בפני הבורא וזה התיקון.

כן, נכון.

שאלה: האם נכון מחיבור לחיבור בעשירייה לזכור את ההתפעלויות הטובות מהקשרים הקודמים ולהשתמש בהם לגילוי בחיבור החדש של קשרים חדשים, או להתחיל מאפס?

לא צריך להתחיל מאפס, תתחילי מזה שיש לך קשר טוב עם העליון ואת רוצה לחזק אותו.

שאלה: לגבי אהבה, יש דרגות שקודם הבורא מגלה, פותח לך את הלב, ואז אתה מגלה שהלב שלך כל כך קטן, שאין בו מקום לאחרים. אתה אומר, תפתחי את הלב. מי פותח את הלב בפעם הראשונה?

הבורא הוא זה שתמיד פותח. הבורא פותח את הלב באדם, אבל זוהי כבר תשובה על תפילת האדם.

שאלה: האהבה צריכה להגיע מלמעלה כשנרגיש אותו יותר קרוב מעצמנו. איך לזרז את התהליך?

נשתדל להתייחס כך לבורא.

שאלה: רב"ש כותב שהאהבה צריכה לבוא כתוצאה מהאסיפה. אם אצלנו בעשירייה יש דחייה כתוצאה מהאספות, זה מתבטא בתלונות לחברות, וזה ממש כשרשרת בעשירייה, איך לעבוד עם זה?

אתן צריכות לסכם ביניכן חיבור בין שתיים, שלוש חברות, ובהדרגה אתן מתחברות אך ורק כדי לבטל את עצמכן בפני האחרות.

שאלה: אמרת שהאהבה מגיעה כשהזולת יותר קרוב אלינו מעצמנו. מה זה יותר קרוב אלינו מעצמנו?

זה משהו שקורה לפעמים, זה מה שהבורא נותן, מדרגה יותר עליונה.

תלמידה: האם אפשר אהבה כזו להעביר ממצב אחד לאחר?

לא.

תלמידה: אז מה הם עשו כדי שהלב שלהם ירגיש ככה?

כשיגיע הזמן, תגלי.

שאלה: מה הדבר הראשון, האם אהבה לבורא או אהבה לחברים? האם מגיעים לאהבה לבורא דרך אהבה לחברים, או הפוך?

אפשר גם כך וגם כך. באופן כללי מאהבת חברים אנחנו מגיעים לאהבת הבורא. הרי אנחנו לא יודעים מה זו אהבה, אנחנו יכולים לחשוב שכל רגש טוב בתוכנו הוא אהבה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להתחבר בכתרים שלנו ולעלות למלכות דעליון וכך לבצע את מה שהעליון רוצה מאתנו.

כן.

תלמידה: האם מספיק שרק נרצה לבצע את מה שהוא נותן לנו, או שאנחנו צריכים ממש להבין מה הוא רוצה מאתנו?

אנחנו צריכים להבין מה העליון, הבורא, רוצה מאתנו.

תלמידה: האם להבין או רק לרצות להבין?

אנחנו רוצים לרצות להבין ולהבין.

תלמידה: האם לאחר מכן צריכים גם לבצע?

ואחר כך לבצע, כן.

תלמידה: במה הביצוע?

בזה שאנחנו מחליפים את הכלים שלנו לכלים כאלה שאנחנו יכולים לתקן.

שאלה: האם הסיבה לאהבה ולהגיע לחברות הוא הרצון להרגיש את האהבה לבורא?

כן.

שאלה: אתה מלמד שגילויי האהבה שאדם מגלה הם מאוד אינטימיים ופרטיים ולא צריך לדבר עליהם. איך אני משתחרר מההרגשה שזה נעשה יותר אגואיסטי, ואני לא יכול לשקר לחברים?

עזוב, זה יתוקן אחר כך. העיקר תתקדם.

שאלה: לאהוב זה להיות חופשיים מעצמנו, אבל נראה שזה הדבר היחיד שאנחנו מפחדים לעשות. מדוע אנחנו מפחדים לאהוב?

אנחנו מפחדים לאהוב כי זה מחייב. אנחנו לא רוצים להיות מחויבים לאנשים ולכן דוחים את ההתקרבות בינינו, בתת ההכרה.

תלמידה: אנחנו מקבלים כל כך הרבה כוח מלראות אתכם בשיעורי הבוקר, בבקשה תמשיכו להיות שם, וגם הגברים שלא נמצאים שם אתכם, אני מתפללת שיהיה לכם הכוח להיות שם בשיעורי הבוקר.

תודה.

(סוף השיעור)