בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*אמונה למעלה מהדעת*
להיכנס לאמונה למעלה מהדעת דורש מאדם לבטא הרבה רצון לגלות, סכום יגיעה גדולה וממושכת בכל מיני מצבים, וללמוד מזה איך הוא עומד מול העניין הזה של האמונה למעלה מהדעת דעת. כמה זה סוחב אותו לכל מיני כיוונים, סוגר לו את הדרך ושוב פותח, וכמה הוא מסוגל להמשיך, למרות כל המכשולים שמתגלים גם מימין וגם משמאל, ולא מתייאש אלא הולך קדימה, עד שמוצא את הקשר הנכון לאמונה למעלה מהדעת. זאת אומרת עד שמתקשר לבורא למעלה מכל המכשולים, מאמין בבורא למעלה מכל מה שמתראה לו בחיים שלו, וכך הוא מגיע בסופו של דבר לזה שנפתחת לו קשר איזושהי קרן אור כביכול מלמעלה שמראה לו כמה הכוח העליון הוא השולט בכל המציאות.
להשתדל להגיע למגע עם הבורא אפילו בירידות. *דווקא בירידות האדם נמצא כביכול יותר קרוב לבורא*. בירידות הבורא יורד לאדם ואז יותר קל לאדם להגיע לבורא, שיחשוב איך עושים את זה, איך פונים לבורא בצורה נכונה בירידות, ואז הוא יצליח.
ש:
איך
לשמוח
דווקא
בירידה?
ר:
קודם
כל,
כשיש
קשר
עם
הבורא
אז
אדם
שמח.
שנית,
כשהוא
מרגיש
שהוא
נמצא
בקשר
עם
הבורא
אפילו
בירידות,
אז
מה
חשוב
לו
ירידות
או
עליות?
הוא
רק
רוצה
לקבוע
שהוא
תמיד
קשור
עם
הבורא.
איך
הוא
יכול
להיות
קשור
לבורא?
מפני
שהבורא
מתייחס
אליו
כל
פעם,
בכל
מצב,
בטוב
ומיטיב..
גם
אדם,
אפילו
שלא
רואה
את
זה
ואולי
לא
מסוגל
כל
כך
בקלות
לראות,
אבל
צריך
להתייחס
לבורא
כאל
טוב
ומיטיב.
הפעולות
שהבורא
עושה
ומביא
את
האדם
לכל
מיני
מצבים
בלתי
נעימים,
את
המצבים
האלה
הבורא
מכין
לאדם,
מייצב
לאדם,
דווקא
כדי
שהאדם,
בכל
מקום,
לא
חשוב
מה
הוא
מרגיש,
מתייחס
לבורא
באותה
צורה
של
נאמנות,
אהבה,
חיבור,
מסירות
וכן
הלאה.
לכן
*דווקא
במצבים
של
ירידות
אנחנו
יכולים
לקבוע
את
היחס
הנכון
שלנו
לבורא,
כי
יש
לנו
פרטים
שהם
נגד
החיבור,
שלא
דוחפים
אותנו
ממש
להתקרבות
לבורא,
ואנחנו
כן
יכולים
להעמיד
אותם*.
*מרגלים* זה הרצונות האגואיסטים שלך שמתעוררים בך ומעכבים לך את ההתקשרות לבורא. אתה צריך לדעת איך אתה עונה להם, כי *לפי איך שאתה עונה למרגלים אתה בונה את עצמך, וכך לאט לאט מעמיד נגדם כוח וכך נכנס דרך הכוח הזה, או בעזרת כוח הזה, במגע עם הבורא* אפילו בזמן של מלחמות מרגלים, ריחוק, התנגשות וכן הלאה.
*תנסה לעזור לחברים בכל דבר שאפשר, זאת אומרת תעלה למעלה מהמצב רוח שלך ומהרצון שלך, ותעזור להם כאילו שיש לך כוחות*. כמו שרב"ש אומר כלפי החברים במאמרים הראשונים שלו. הוא כותב על החברה איך אתה צריך להתנהג. *אתה צריך לקחת משם את כל מה שכתוב, ואחד אחד, משפט משפט, לבצע*.
בכל רגע ורגע יש רשימו חדש שאני צריך להשתמש בו כדי להידבק בבורא. הבורא לא צריך לתת לך יותר, כל היתר זה עליך ועל הסביבה שלך. *הבורא מעורר קצת את הרשימו הפרטי של האדם, והאדם צריך לעורר את הסביבה ולחבר את הרשימו שלו עם הרשימו של הסביבה, וכך להגיע למצב שהוא מעורר את כולם, זאת אומרת את כל העשירייה, כולל את עצמו, לדבקות בבורא*. זה נקרא שהוא מממש את הרשימו שהיה לו, שהבורא עורר.
ש:
איך
לדייק
יחס
לבורא
במצב
של
ירידה?
ר:
העיקר
להרגיש
שלמרות
שיש
לך
הרגשת
הירידה,
ריחוק,
הפכיות,
חוסר
כוח
וחוסר
מצב
רוח,
זה
הכל
הרגשות
הפרטיות
שלך,
אבל
באמת
אתה
נמצא
אפילו
במצבים
כאלו
בדבקות
עם
הבורא.
*אין
מצב
חוץ
מדבקות,
רק
הכל
זה
כלפי
האדם
שצריך
לתקן
את
המצב
שלו
כך
שבאמת
ירגיש
דבקות
בכל
מצב
ומצב.
זה
התהליך
שהוא
עובר,
זה
בית
הספר
הרוחני
שלנו.
מצד
הבורא
מגיעים
אלינו
כל
הזמן
מצבים
של
דבקות,
ואפילו
שהם
נראים
לנו
הפוכים
ממנו,
אנחנו
כל
הזמן
צריכים
לגלות
את
עצמנו
בדבקות.
העבודה
הזאת
נקראת
עבודה
של
התגברות*.
ש:
מאיפה
יש
לו
כוח
לעורר
הסביבה
שלו?
ר:
לאדם
יש
כוח
לעורר
את
הסביבה
שלו
מפני
שהוא
קשור
עם
הסביבה,
ואפילו
שנמצא
בכלי
שבור
שמתגלה,
אבל
בכל
זאת
השבירה
הזאת
מופיעה
בכלי
אחד.
לכן
נראה
לי
שזה
הכל
תלוי
באדם,
כמה
הוא
מעמיד
את
עצמו,
קושר
את
עצמו
לקבוצה
ולבורא,
ולא
שוכח
שאין
כאן
שום
דבר,
אלא
רק
שמגלים
לו
שהוא
נמצא
כבר
בקשר
ובידיים
של
הבורא
והחברים
סביבו.
רק
כל
זה
נסתר
ממנו
פה
ושם,
כדי
לעורר
אותו
לרצות
את
המצבים
האמיתיים
האלו.
*אתם
צריכים
להתאמץ
לתאר
את
המצב
הזה
שכל
אחד
ואחד
נמצא
בידיים
של
הבורא
כמו
שתינוק
יושב
על
הידיים
של
אמא
ושאמא
משחקת
עימו
כדי
לעורר
אותו
ליתר
התקשרות
אליה.
האמא
גם
משתמשת
בכל
הסביבה
כדי
לחזק
את
התינוק*,
כי
הוא
לא
יכול
להיות
כל
הזמן
מקושר
לאמא,
אבל
כשהוא
מסתכל
על
האחרים
כשהוא
קצת
גדל,
הוא
לומד
מהם,
הוא
מתחבר
אליהם.
כדי לפנות לבורא בצורה נכונה אתה צריך להיות ב-1 מ-2 מצבים, או במצב של בקשה או במצב של הודיה. או להגיד לו תודה, או לבקש ממנו, זה נקרא שאתה פונה לבורא. *אם יש לך סיבה לבקש מהבורא, או סיבה להודות לו, אז דבר אליו ובטוח שאתה נמצא בקשר עימו. אמנם יכול להיות שאתה עוד לא מרגיש בחזרה את התגובה שלו, את התוצאה מההתקשרות ביניכם, אבל זה יבוא. אתה תתחיל להרגיש שאתם נמצאים בקו פתוח ביניכם, אתה והבורא*.
ש:
הירידה
כואבת,
מצד
שני
זמן
מצוין
כי
אפשר
להעלות
מ"ן..
אם
זו
הזדמנות
לפנות
לבורא..?
ר:
ודאי
שזה
מספיק
לעזור
לך
לבנות
כלי.
אם
יש
לך
עשירייה,
בתוך
העשירייה
אתה
יודע
איך
להתקדם,
להתקדם
לחיבור
ביניכם
ולמצוא
בתוכו
את
הכוח
המשותף
ביניכם,
כלומר
את
הבורא.
אתם
בונים
אותו
מתוך
המאמץ
בחיבור.
*אתם
שומעים
אותי?
תשמעו
שוב
כולם.
כשהעשירייה,
לפחות
כל
עשירייה
ועשירייה,
מתחברת
ביניכם
ורוצה
בחיבור
ביניכם
לייצב
את
הכוח
הפנימי
שלכם,
לבנות
אותו,
לגלות
אותו,
לייצב
אותו
כתוצאה
מהמאמץ
שלהם,
הכוח
הזה
נקרא
בורא.
זה
מה
שאנחנו
צריכים
להשתדל,
בכל
יום
ויום,
לייצב
בינינו*.
מה
זה
להיות
בקו
פתוח
עם
הבורא..?
ר:
אנחנו
צריכים
קודם
כל
להיות
מקושרים
בינינו,
ואז
מתוך
הקשר
שלנו
לפנות
אליו.
אחרת
לא
יהיה
לנו
כלי
לקבל
תשובה
ממנו.
ש:
...
אמונה
למעלה
מהדעת
...
ר:
במציאות
הרוחנית,
באמונה
למעלה
מהדעת,
אין
טעויות.
יש
בעיות,
יש
יגיעה
גדולה
כדי
להגיע
לזה,
כדי
להעמיד
את
השאלה
הנכונה,
אבל
לא
טעויות.
ש:
אבל
אני
מסתכל
ורואה
אינספור
פגמים..
ר:
אבל
*אתה
הולך
למעלה
מהדעת.
אני
משנה
את
היחס
שלי,
שכל
זה
בא
מהבורא,
מטוב
ומיטיב,
ואין
עוד
מלבדו
בלבד.
זה
מגיע
ממנו
ואני
רוצה
להידבק
אליו,
להדבק
בו
עם
כל
החברים
שלי.
שום
דבר
חוץ
מזה
אנחנו
לא
צריכים*.
ש:..
ר:
לעלות
למעלה
מהדעת
זה
הנקרא
לתקן
את
הפגם,
כי
אתה
מעלה
את
עצמך
מדעת
ללמעלה
מהדעת.
*כל
הפגם
זה
להיות
בתוך
הדעת*.
ש:
...
ר:
*בלמעלה
מהדעת
הכל
מסתדר,
זאת
אומרת
אין
שם
בעיות,
אין
התנגשות
בינך
לבורא.
כשאתה
מתעלה
למעלה
מהדעת
אתה
מקבל
את
זה
שהבורא
הוא
היחיד,
הטוב
ומיטיב,
ופועל
עליך
עם
העשירייה.
הבורא
רואה
אתכם
מולו
ורוצה
לקרבכם
אליו.
ורק
בצורה
כזאת
הוא
פועל,
ואז
מסתדר
לך
הכל*.
ש:
כאילו
יש
בורא
שמתגלה
בעשירייה
ויש
לי
בורא
פרטי.
מה
עושים
עם
ה-2
בורא
האלה?
ר:
תדברו
עם
כל
אחד.
מה
הבעיה?
ש:
מי
יותר
חשוב?
איפה
להשקיע
יותר
אנרגיה?
ר:
אין
ביניהם
תחרות,
אלא
פשוט
מתגלה
לך
משהו
קצת
שונה
בכל
מצב,
בכל
צורה.
ש:
איך
אני
יכול
לדעת
מה
חבר
מבקש?
ר:
מה
שאתה
יודע
זה
מספיק.
*אתה
צריך
לדעת
רק
דבר
אחד:
אני
רוצה
להיות
קשור
לכל
החברים
שלי
בעשירייה
בלב
ונפש
כמה
שיותר,
פשוט
להיטמע
בהם,
שלא
יהיה
הבדל
ביני
לבינם.
מתוך
זה
שאתה
מרגיש
כמה
אתה
נעלם
שם,
מתבטל,
כמו
שרב"ש
כותב
אחד
כלפי
אפס
ואפס
כלפי
אחד
במאמרים
שלו
על
העשירייה,
כך
אתה
תתחיל
להרגיש
איפה
האמת,
איפה
העתיד
שלך*.
ש:
איזה
טעויות
יכולות
להיות
כשמדבר
עם
הבורא
ואין
עשירייה?
ר:
זה
לוקח
אותו
תמיד
מכיוון
האגואיסטי
ואז
מי
יודע
לאן
הוא
יכול
להגיע,
איך
שהוא
מתאר
לעצמו
את
דרכו,
הקבוצה
והחברים.
ש:
..
העיקר
שתהיו
ובקשר
איתו,
אבל
העשירייה
לא
צריך
זה
מוביל
אדם..?
ר:
זה
בדרך,
כך
קורה
לו.
הוא
שוכח
על
זה
שהוא
בעשירייה
ומברר
את
הדברים
שלו
בקשר
לחברים
בצורה
פרטית,
ואחר
כך
האדם
שוב
חוזר
לעשירייה
מפני
שבצורה
פרטית
רואה
שלא
יכול
להתקדם
כל
כך,
זה
עובר.
אני
שמח
שיש
הרבה
שאלות,
הן
מתעוררות
בנו
מפני
שהחלק
הזה
הוא
מאוד
פרקטי.
לכן
אני
לא
בורח
מהשאלות
האלה
אלא
מרגיש
התחייבות
לברר
אותן
אחת
אחת.
ש:
נמצאים
בהכנות
לכנס.
איך
בזמן
כל
הפעולות
להיות
באמונה
למעלה
מהדעת?
ר:
*אתם
צריכים
לחשוב,
בזמן
שאתם
מכינים
כנס,
מקום
הכנס,
כל
השיעורים
וכן
האלה,
איך
אתם
מכינים
מקום
ששם
כל
העולם
יוכל
להתיישב,
להתחבק,
להתחבר,
ולהתכלל,
כדי
שהתוצאה
מהחיבוק
וההתכללות
שלהם
תהיה
הרגשת
הבורא*
שאתם
מגלים
בצורה
כזאת
ביניכם.
שהתחלנו
להתחבק
והרגשנו
את
עצמנו
יותר
ויותר
מחזיקים
את
הקשרים
בינינו
*ופתאום
אנחנו
מרגישים
שאנחנו
לא
מחבקים
את
החברים
שלנו,
אלא
זה
הבורא
בעצמו
שנמצא
בחיבוק.
זה
מה
שאנחנו
צריכים
לעשות,
להכין
את
עצמנו
לכזה
כנס*.
ש:
אם
מצליחים
לממש
את
החיבור
בעשירייה,
עדיין
צריך
להתפלל?
ר:
רצוי
לא
לחכות,
אלא
להתפלל
מראש
בכל
מצב.
תנסה
להיות
עם
הבקשה
לפני
הכל,
ואז
תרוויח
יותר.
תנסה
כמו
ילד
שכל
הזמן
נמצא
בבקשה,
מנדנד,
דורש,
לא
עוזב,
אפילו
עם
השטויות
שלו.
ש:
איך
לעזור
לחבר
שלא
ימית
את
עצמו?
ר:
*אם
אתה
עוזר
לחבר,
אז
בדרך
כלל
אין
לך
מה
לשמור
על
עצמך,
כי
פעולת
העזרה
שאתה
עושה
כבר
שומרת
עליך.
אתה
מזה
מתמלא
באור
החסדים.
אם
אתה
הולך
לעזור
לאחרים,
זה
נקרא
שליח
מצוה.
הם
לא
ניזוקו,
כתוב
עליהם.
אז
אל
תפחד,
תעשה*.
ש:
איך
לעזור
לחבר?
ר:
הכי
טוב
זה
לרדת
למקומו,
לחבק
אותו,
לתפוס
אותו
ולעלות
יחד
עימו.
כמו
שאנחנו
רוצים
להציל
את
האדם
שטובע
בתוך
המים,
אנחנו
צריכים
לקפוץ
אליו,
לתפוס
אותו
ולעלות
עימו
יחד.
*תע"ס חלק ו*'
אנחנו נלמד שלא רק שהאור מתפשט מלמעלה למטה, אלא הוא גם יכול לעלות מלמטה למעלה. זה קורה באמצעות המבנה שנקרא פרסא. יש כאן עניין העברת האורות למעלה מפרסה ולמטה מפרסה. לעשות סדר שהפרסה תעבוד בצורה כזאת שהאורות יסתדרו גם למעלה וגם למטה, והיא תשלוט על העברת האורות.
ש:
עכשיו
אני
מבין
שיש
תפקיד
של
האדם,
הוא
מעורב
בצמצום?
ר:
בכל
המערכת
הזאת,
מלמעלה
עד
למטה,
יש
לך
הגדרות
של
האורות
והכלים.
כשהאדם
משתלב
במערכת
הזאת
מלמטה
למעלה,
הוא
חייב
לקבל
על
עצמו
אותם
החוקים
של
האורות
והכלים
שהשתלשלו
מלמעלה
למטה.
ש:
למה
האור
מתמעט?
ר:
ודאי
שצריכים
להיות
אורות
יותר
גדולים
כדי
לתקן
את
הכלים
השבורים,
כך
אנחנו
לומדים
וכך
אחר
כך
עובדים.
אבל
העבודה
שלנו
היא
לא
שאנחנו
יורדים
למטה,
אנחנו
יורדים
למטה
אבל
עם
הכלים
האלה
אחר
כך
אנחנו
עולים
למעלה,
ובזה
התיקון.
התיקון
הוא
כשאנחנו
מעלים
את
הכלים
האלו
למעלה,
ושם
הם
מתתקנים.
למטה
אי
אפשר
לתקן..
זה
עדיין
בלי
עבודה
שלנו,
אנחנו
צריכים
אחר
כך
להיכנס
לתוך
הכלים
האלו
ולעורר
אותם
לחיבור,
לתיקון,
ולעלייה.
ש:
מדוע
עולמות
חדשים
יוצאים
רק
ע"י
צמצום
האורות?
ר:
כי
קבלת
האור
בתוך
הכלי
בעל
מנת
להשפיע
קובעת
את
דרגת
הכלי
.אם
זה
אור
חכמה
שמקבל
על
מנת
להשפיע,
אז
יש
לו
כלי
גבוה
שיכול
להיות
מפה
דגלגלתא
ומטה.
אם
יש
לו
רק
אפשרות
לקבל
את
אור
החסדים,
אז
זה
כלי
קטן,
חלש,
נמוך,
ובהתאם
לזה
מקומו
בסולם.
*מאמר הערבות*
אנחנו חייבים לעבוד על שלמות הספינה, שהכלי שלנו של עשירייה יהיה כמה שיותר שלם, לפי הדרגה שלנו, לפי ההבנה כמה שמתגלה לנו. אבל אנחנו צריכים לדאוג לזה, כי *דווקא לפי עוצמת העשירייה, הבורא עושה חשבון איתנו. לא עם אף אחד, אלא עם העשירייה יחד*.
ש:
מה
זה
שאני
קודח
חור
בצורה
רוחנית?
ר:
שאתה
לא
דואג
לחיבור
בין
החברים.
ש:
מי
עושה
את
הגדר?
ר:
אדם
שלא
רוצה
להגיע
לערבות
עם
האחרים,
מקלקל
את
כולם.
ש:
מהי
הגדר
שמדובר
עליה?
ר:
גדר
בין
העשירייה
לאור
העליון.
חייבים
לעמוד
על
השמירה.
ש:
בעבר
אמרת
שצריך
להתייחס
לזה
ברחמנות
כמו
לילד
שטועה?
ר:
זה
בהתאם
לדרגה
הרוחנית
שלנו.
לילד
קטן
אני
סולח,
ולמישהו
שהוא
גדול
אני
כבר
לא
סולח.
אנחנו
צריכים
להתייחס
לכל
אדם
ואדם
לפיה
הדרגה
שלו.
ש:
האם
תיקון
שלי
הוא
לדרוש
לעזור
לחברים
להיות
בערבות,
או
לדרוש
רק
מעצמי?
ר:
לדרוש
מכולם.
*לדרוש
מכולם.
שאלתם
אותי
על
החור
בדופן
הספינה?
אנחנו
צריכים
להבין
שכאן
אין
חשבונות
כאלה
שאני
לא
רואה
את
הדברים,
שאני
רוצה
לכסות
אותם.
אלא
אנחנו
צריכים
לתקן
את
החורים
האלה.
בינינו
זה
נקרא
דופן
הספינה,
הקשר
בינינו,
כדי
שזה
לא
יקרה*.
ש:
איך
נעבוד
עם
חיבור
מחוץ
לעשיריה?
ר:
עכשיו
זה
לא
חשוב
לנו.
אנחנו
צריכים
ללמוד
בתוך
העשירייה
איך
שאנחנו
מבצעים
את
התיקון,
ואז
מזה
נלמד
איך
עושים
מחוץ
לעשירייה.
ש:
בגלל
כל
רצונות
לזיווג
לפרנסה,
כאילו
גם
הם
קודחים
חור...
ר:
*אם
זה
לא
חברים
שלי
בעשירייה,
הם
לא
יכולים
לפגום
בעשירייה*.
ש:
ואם
זה
חברים
בני
ברוך
מהכלי?
ר:
גם
לא.
*העשירייה
היא
הדבר
הכי
גבוה
בשבילי,
זהו.
האחרים
לא
יכולים
לפגוע
בה*.
ש:
האם
לא
לתת
את
100%,
זה
גם
נקרא
לעשות
חור?
ר:
*כן.
לכן
צריכים
לדאוג
ב-100%
לתמוך
בחברות,
בחברים.
רק
על
ידי
זה
אפשר
להגיע
לערבות
ולתיקון*.
מ