שיעור צהריים 08.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"מתחזקים באין עוד מלבדו" – קטעים נבחרים מן המקורות

באמת אין לנו מה עוד לעשות בחיינו, בקיומנו מלבד להתחזק באין עוד מלבדו, כי רק הבורא קיים ורק הבורא מנהל ועושה את הכול. לכן צריך להיות רק סביב הנקודה הזאת, כי הוא המקור והוא המטרה והוא עושה את הכול ובורא את הכול, ולכן אין חוץ מלבדו.

קריין: קטע ראשון

"הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.

והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד."

(בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")

התועלת מהדחיות המורגשות אצלנו כאילו הבורא דוחה אותנו, היא בזה שיהיה לנו צורך שהבורא יעזור לנו. זה דומה לפלירט שרואים לפעמים בין אנשים, בין בחור לבחורה. הבחורה, שהיא הרצון לקבל, מתנהגת כאילו היא לא מעוניינת ולא כל כך מוכנה, למה? כי על ידי כך היא מעוררת בבחור רצון יותר גדול, יותר חזק. וכך כאן הבורא, הוא זה שנותן לנו דוגמה, הוא דוחה אותנו כביכול אבל מהדחיות האלה אנחנו מקבלים רצון גדול ושלם שהבורא כן יקרב אותנו ויעשה לנו טובה גדולה בזה שנרגיש אותו ונתקרב אליו.

קריין: קטע שני, מתוך זוהר לעם.

"חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בכבוד ה', שהנברא ישיגוֹ כפועל רעות, כי אין זה מתאים לפועל השלם. וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור שורה עליו כפירה על השגחת ה', ונעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם." אין בעולם עונש יותר גדול מזה שהבורא נעלם מתפיסת האדם.

"הרי שהרגשת טו"ר בהשגחתו, מסבבת עימה הרגשת שכר ועונש. כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר. ואם לא יעלה לו להתאמץ, יש לו עונש, כי נפרד מאמונת ה'."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "ליל הכלה", סעיף 138)

שאלה: איך לא להרגיש את הרע המתגלה בעולם כדי להצדיק את הנהגת ה'?

להצדיק את הנהגת ה' אנחנו מחויבים בכל מקרה ויהי מה. אנחנו צריכים כל הזמן להחזיר את עצמנו למצב בו כל רע שמתגלה דווקא מוביל לטוב, לתיקון, לשיפור המצב, אחרת אף פעם לא היינו משתנים.

תלמיד: כתוב שבמידה שאדם מרגיש על הבשר שההנהגה פגומה אז זה מה שהוא מרגיש. הרי לא תלוי באדם מה הוא מרגיש?

נכון, לא תלוי באדם מה הוא מרגיש, אבל כן תלוי בו לקבל את כל מה שמגיע אליו ולשייך זאת לבורא. ולשייך זאת באופן שאין עוד מלבדו ובהשקעת מלוא המאמצים כדי לא להתנתק בשום נסיבות, בשום הרגשות מזה שמה שהוא מרגיש מגיע דווקא מהבורא.

תלמיד: האם במצב בו מתגלה רע, ייסורים, המקובל יכול לשייך זאת לבורא וליהנות מהקשר עם הבורא דווקא במצב הזה?

כאשר המקובל מרגיש רע ומרגיש שהרע הזה כביכול מגיע מהבורא, הוא מעלה את עצמו למצב בו הוא מרגיש שמה שמגיע מהבורא זה טוב.

תלמיד: כלומר הוא מתקשר לבורא במצב הזה?

כמובן.

תלמיד: זה הקשר שנותן לו את התענוג והיכולת להצדיק?

כן.

שאלה: כתוב "כי המתאמץ, שלא להיפרד מאמונת ה', אע"פ שטועם רע בהשגחה, יש לו שכר." מה זה אומר "המתאמץ שלא להיפרד מאמונת ה'"?

הוא לא בורח למחשבות אחרות אלא מחזיק בזה שגם הרע שהוא מרגיש בא לו כתוצאה מהרגשת הבורא. אומנם הבורא הוא טוב ומטיב ולא יכול להיות שאדם מרגיש רע, אבל אם הוא מרגיש רע הוא בכל זאת משייך זאת לבורא ובצורה כזאת נמצא במצב שהוא מרגיש את הבורא.

תלמיד: ואם הוא מרגיש רע, משמע שהוא כופר ויחד עם זאת יש לו קשר עם הבורא?

כן, אבל זה לא נקרא פנים בפנים אלא פנים באחוריים.

שאלה: כתוב במאמר שלא ניתן להשיג את הבורא כפועל רעות. אם אדם מרגיש רע או עצבות, האם הוא יכול לתבוע מהבורא שייקח את ההרגשה הזאת ממנו, כי הוא לא רוצה להתפעל מהרע הזה ורוצה להיות בקשר איתו. האם אדם יכול לסרב לקבל את ההרגשה הזאת?

לא. מה זאת אומרת קח את זה ממני, אני לא רוצה להיות בקשר איתך?

תלמיד: אני לא רוצה להיות בקשר כזה, אני רוצה להיות בקשר מעל זה.

זאת אומרת אם אני ארגיש טוב אז אני מוכן להיות איתך בקשר, ואם לא אז אני מוכן להיפרד?

תלמיד: עכשיו כשאתה מבטא זאת כך, אני מבין. תודה.

שאלה: מה היא הפעולה ''לשייך לבורא'', לחשוב על זה, לדבר על זה עם החברים?

זה נקרא שאתה מרגיש שאתה מקבל את זה מהבורא.

תלמיד: אז אני מרגיש כרגע רע, לא טוב לי ואני מרגיש או מנסה להרגיש שזה בא מהבורא האם זאת פעולה שנקראת ''לשייך לבורא'' או שיש פעולה נוספת שאני יכול לעשות?

''לשייך לבורא'', ואם אתה מבין שאתה מקבל זאת מהבורא אז מההבנה הזאת אתה כבר מתחיל להרגיש טוב.

תלמיד: האם יש קשר לעבודה עם החברים או שזו עבודה פרטית של כל אחד?

גם וגם.

שאלה: במה תלויה היכולת של אדם לקבוע ''אין עוד מלבדו''?

היכולת תלויה בעוצמה בה אדם מוקף בחברים המחזיקים אותו ומחברים ומכוונים אותו עם כולם ישר לבורא.

תלמיד: זה בידיים שלו או הם קובעים האם הוא יצליח לקבוע אין עוד מלבדו או לא?

זה בידיים שלו.

תלמיד: מה בדיוק?

שהוא מחבר את עצמו עם כל הקבוצה, עם כל החברים שלו ובצורה כזאת הוא משתדל להתקרב לבורא ולבקש ממנו שיקרב אותו באמת.

תלמיד: ומה צריך לעשות אם הוא לא מצליח לקבוע ''אין עוד מלבדו'' על מה שרואים בעיניים?

מתפללים. מבקשים שהבורא ייתן לנו קשר עימו שנוכל לתפוס את קצה החוט הזה, ולהתקרב אליו.

תלמיד: אבל אפילו לא צצה הרגשה כזאת בה אני רוצה להצדיק את המצב, להיפך, אני לגמרי לא יכול להצדיק את המצב, איך בכל זאת לקבוע אין עוד מלבדו?

יש מצב - היינו קשר, ויש הרגשה בקשר, אז למרות שהרגשה לא כל כך נעימה, אבל בכל זאת זה קשר עם הבורא.

תלמיד: האם הקביעה היא על הקשר עם הבורא למרות שההרגשה הפוכה לחלוטין?

זה לא חשוב, דווקא ההרגשה ההפוכה נותנת לך אפשרות להפוך את עצמך כך שאפילו בהרגשה רעה אתה לא רוצה להיפרד ממנו.

שאלה: אם הבורא לא פועל רעות אז איך להתייחס לכל הרע שקורה לנו?

להתייחס לזה כך שכל ההכוונות של הבורא הן כדי להביא אותנו לתיקון.

תלמיד: מה הרע הזה שאנחנו רואים?

אתה רואה את התכונות המקולקלות שלך.

תלמיד: אנחנו רואים בעיניים שלנו זוועות, מכות, מלחמות ואנחנו מבינים שהפעולות האלה מגיעות מהבורא וצריכים להצדיק. איפה הרגש הזולת, ההתכללות בצער ובכאב הציבור עם כל הרע שמתגלה לצד ההצדקה של הבורא בפעולות האלה, שכאב מכוון ומטרתי?

עלינו לומר, "עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו", אנחנו רוצים להמשיך בהתקרבות לבורא עד שנראה שזה הוא ולא אחר, ואז אנחנו נגלה שאין עוד מלבדו וחוץ ממנו יש רק את יצר הרע שלנו.

תלמיד: אני שומע מחברים מעין חשד שעולה, שעשינו משהו לא בסדר ועכשיו אנחנו חוטפים מכה, כמו כאן בישראל.

ודאי שגם זה עניין כשכר ועונש. אם אנחנו לא מתקרבים לבורא בדרך טובה אז הוא מוביל אותנו בדרך לא כל כך טובה, כמו שאנחנו רואים עכשיו.

תלמיד: האם מה שאנחנו רואים עכשיו זה עונש על פעולה לא טובה קודמת שעשינו?

לא, אלו לא עונשים, אין עונשים מצד הבורא, שהוא כאילו נותן לנו עונש, בני אדם יכולים לומר כך אבל זה לא שייך לבורא. הבורא כל הזמן מביא אותנו למטרה ואם אנחנו לא מבינים את הדרך הטובה והנכונה, אז אנחנו מרגישים את הדברים האלה בצורה הפוכה.

שאלה: הניסיון לתרגל את אין עוד מלבדו ברמת היום יום, לנסות להתמודד עם זה בענייני היום יום הביא אותי לנקודה או למחשבה שאני צריך כל הזמן להזכיר לעצמי שאני צריך כל הזמן לראות את אין עוד מלבדו. אבל כשאני נמצא במערכת יחסים עם אנשים אחרים אז אני מבין שגם הם קשורים לתהליך שאני עושה וזה מביא אותי למקום מאוד עדין איתם. זה בונה לי יחס מאוד מיוחד כלפי אנשים ואני רוצה שגם הם ישיגו את המטרה הזאת אפילו אם הם לא מכירים אותה, זה מייצר איזה סוג של רכות כלפי כולם. האם זה הגיוני, האם זה נכון?

זה הגיוני ונכון, תתאזר בסבלנות כי זה ישתנה עוד כמה פעמים. אבל בסופו של דבר ודאי שתגלה שכל הקשרים שלך דרך כל הסובבים אותך, הם קשר עם הבורא.

שאלה: קראנו שמי שמתייגע בכוחות עצמו מקבל את שכרו. מהו השכר שהבורא רוצה לתת לנו?

בזה שהוא מגלה את עצמו.

שאלה: על מה עלינו להתמקד בשעת ניסיון כדי שבמאמץ נגיע למצב הטבעי של השכר?

שאין לי שום דבר יותר חשוב בעולם מהקבוצה שלי כי דרכה אני משיג את הקשר עם הבורא.

שאלה: איך לאבחן בצורה מדויקת מה בדיוק הבורא רוצה לשדר לאדם דרך כאב וייסורים?

הבורא רוצה שנכיר שהנהגתו עלינו היא מוחלטת.

שאלה: איך נמצא בתוכנו אהבה פנימית ושלום פנימי כשבמציאות החיצונית אין שלום ואין אהבה?

אל תסתכלי על מה שיש בחוץ אלא תסתכלי על מה שיש בינך לבין החברות.

שאלה: אתמול וגם היום שמעתי אותך אומר שהמסה שלנו, הכנס וכל מה שעשינו השפיע על כל התהליך הזה. האם עם המסה והכוח הזה שלנו, זה לא הזמן שלנו עכשיו לקחת את עצמנו כעמותה פה בישראל ולעשות משהו בידיים וברגליים למען המדינה? יש כל כך הרבה עמותות שמתארגנות, ויש לנו כל כך הרבה כוח וידיעה שהכול זה הבורא. אולי זה מה שהבורא רוצה שנוסיף?

אנחנו פועלים מתוך הכללים שלנו. הכלל שלנו הוא כזה, אם אנחנו מתחברים בינינו ומבקשים קירבה לבורא אז זה עושה שינוי חיובי בעולם, כל יתר הפעולות לא עושות זאת. לכן תעשי את מה שאת יכולה עם החברות שלך. יש בעולם, כמו שאמרת, הרבה מאוד ארגונים שעושים כל מיני דברים חיוביים אבל הם לא רוצים לקשור את עצמם ביניהם ולבורא כמונו.

שאלה: איך להכין את עצמנו בעשירייה כדי להתייחס לכל חברה וחבר בחסד?

עליך לחשוב על איך את מתייחסת לחברות, להשתדל לחשוב עליהן כך שבאמת תרצי להתקרב אליהן עם רצון טוב ויחס יפה.

שאלה: לא מזמן קראנו מאמר מופלא על כך שהעתיד תלוי במידת ההודיה. אנחנו לומדים שסדר התפילה צריך להתחיל בהודיה ולהסתיים בהודיה, העניין שלא תמיד יש לאדם אפשרות להיות בהודיה. איך במצבים כאלה מורכבים לא לאבד את נקודת הקשר הנכונה עם הבורא, את נקודת ההודיה, ואיך להחזיק זאת בינינו?

רק בעזרת החברות, בהסכמה איתן, להשתוקק לקשר ביניכן ועם הבורא. אין כאן שום דבר מורכב, יש סך הכול שתי פעולות, להתחבר ביניכן ויחד להשתוקק לבורא.

תלמידה: האם נכון להבין שהתפילה שנדרשת מאיתנו בימים האלה היא קודם כל תפילה משותפת של הודיה על מה שאנחנו מקבלים מהבורא?

כן. התחלת לחשוב בצורה יותר טובה ולעניין.

שאלה: אני מבין שהרע שאני מרגיש ומגיע אלי, מגיע מהבורא, אבל אני לא מבין את הרע שמגיע לאחרים. איך אפשר להסביר את הרוע ואת הרשע שמתגלה כלפי אנשים חסרי ישע, כלפי אנשים לכאורה שלא עשו דבר בכל העולם?

ודאי שאנחנו לא רואים איך הבורא מנהל את העולם ומה קורה בו. אני ממליץ, אל תיכנס לזה יותר מדי, כי אתה לא תבין, זה חייב להיות בהשגחה גלויה, איך הבורא מנהל את כול העולם, זה עוד לפנינו בדרך. לכן תחשוב כמו שאנחנו חושבים, ולאט לאט גם תתקרב לזה.

שאלה: אנחנו יודעים שהכול תלוי בישראל. איך אתה מרגיש שהמצב בארץ משפיע על העולם מבחינה פנימית?

אני לא חושב שמה שקורה בארץ בכלל משפיע על העולם, העולם כמנהגו נוהג ולא אכפת לו על ישראל ומה שקורה כאן, וכמה אנחנו סובלים, ההיפך, הוא מוכן עוד לעזור לכל השונאים והאויבים שלנו. לכן אני לא מסתכל על העולם, על מה שהם מדברים ואיך הם מרגישים, זה מאוד רחוק מהם, לאט לאט אנחנו צריכים קודם כל לתקן את עצמנו. במידה שאנחנו מתקנים את עצמנו, כמו שכתוב בהרבה מקומות, בזה אנחנו נזמין בכל מיני חלקים אחרים של העולם יחס יותר נכון אלינו.

תלמידה: על פניו כרגע זה נראה כאילו כולם תומכים, זה משהו זמני?

קודם כל זה זמני ושנית, התמיכה הזאת בקושי היא במילים וגם ממקורות כאלה שרוצים להגיד עלינו כך.

שאלה: מהו ההבדל בין אותו הרע שיצר הבורא כפי שכתוב, "בראתי יצר הרע" לבין התכונות הלא מתוקנות שלנו שמקבלים מהבורא, קולטים מהבורא?

הם קשורים זה בזה, אנחנו בטח נלמד את זה.

שאלה: איך אנחנו יכולים לתמוך במשפחות, באימהות, במי שנמצא עכשיו בחרדה, בדאגה, מה התפקיד שלנו? אנחנו יכולים לעזור להם ולתמוך בהם?

אנחנו צריכים להתפלל, להצטער ולבקש מהבורא שיקצר את כל התקופה הזאת. אם אנחנו נעשה את זה איכשהו יחד, ודאי שזה ישפיע.

שאלה: מדוע כשהבורא מפעיל את הדינים ואת הייסורים, קל לנו יותר להרגיש אותו ולהבין שאין עוד מלבדו. אבל כאשר הוא מפעיל עלינו את החסדים שלו, נדמה לנו שזו הזכות שלנו והבורא נעלם.

תסתכלי על עצמך ואת תראי שזה נכון, שככה אנחנו ברואים. כיוון שאנחנו עשויים מהרע, אבל מזה שאנחנו בהדרגה מתקנים והופכים את הרע הזה לטוב, אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו יכולים לחשוב, להבין, לפעול בצורה אחרת כיוצא מהטוב.

שאלה: האם ניתן לאמור שדווקא הודות להתכללות ההדדית שלנו, אנחנו יכולים לגשת יותר קרוב לאותה תפילה המשולבת שאנחנו גם מודים וגם מבקשים?

כן, נכון.

שאלה: אם אנחנו מתחברים עם העשירייה, אנחנו נראה את המציאות יותר מתוקנת ואת הקשר עם הבורא שהוא רק מיטיב?

כן.

שאלה: אנחנו רוצות להודות על אותה דוגמה שאתה נותן לנו עכשיו, דווקא בתקופה הזאת, כאשר בישראל מתרחשים מאורעות כאלה. איזה רוגע, כוח אנחנו צריכים לגדל בתוך עצמנו, הרוגע הזה, איך אנחנו צריכים בעצמנו להביט על הסיטואציה הזאת ולא לתת להיות פתח לכל מיני מחשבות שונות כיוון שהן מיד מביאות לפאניקה ולכל מיני דברים לא רצויים.

איך עלינו להתאפק? איך עלינו לעבוד נכון? אבל אתה הדוגמה, אתה מראה לנו שעלינו להתחבר דווקא, ותודה לך על הדוגמה הזאת.

והחומה הפנימית הזאת שאנחנו בונים, ברור שמשכנו את האור, אבל החומה הזאת היא עדיין קטנה, אבל כך עלינו לעבוד בעשירייה. כל פעם שמתגלה הרע אנחנו מציבים חומה ומוסיפים לזה את הבורא כדי שהוא יוסיף את הלבנים. האם נכון?

נכון, תודה רבה לך.

שאלה: מה חסר בעבודה שלנו שאנחנו לא מצליחים להיות שותפים של הבורא כך שנשפיע על המציאות בצורה כזאת שנוכל אפילו למנוע מתקפות כאלה, כמו שאנו רואים בימים האחרונים?

חסר לנו רק דבר אחד להתקרב לחברים שלנו בעשירייה ומהעשירייה להתקרב לבורא. יש לנו שתי תחנות, תחנה ראשונה זה להתקרב לחברים ותחנה שנייה, זה להתקרב לבורא, זה הכול.

שאלה: אנחנו עשירייה ישראלית וגם אתמול וגם הבוקר, כולנו התחברנו והתפללנו למען כל ישראל וכל הכלי העולמי. אנחנו מבינות שהרוע הזה לא מגיע מהבורא, אלא מאיתנו מכך שאנחנו לא יודעים להתחבר.

היינו רוצות לבקש אולי שכל הכלי העולמי יתפלל עבור זה כיוון שאנחנו רק עשירייה אחת בודדה, אנחנו מעט. אם נהיה כל העשיריות שמבינות שהעיקר הוא החיבור שלנו, אז אולי יעזור החיבור המשותף, הכללי הזה, כנגד אותו הרע שאנחנו לא מצליחות לנצח בתוכנו.

הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות זה למצוא את החיבור שבינינו, ואז הכול יעבור ואז הכול בעולם שלנו יסתדר. ולא רק בעולם שלנו אלא בכל העולמות העליונים, רק להגיע לזה שנרצה להתחבר.

תלמידה: זה מה שאנחנו שואפות אליו וקוראות לכולם להצטרף אלינו בתפילה הזאת.

שאלה: על מה צריך לשים דגש בתפילה כדי לזכות לרחמי שמים מהבורא?

רק לבקש, רק לבקש מהבורא שיתקן אותנו ויעשה אותנו כאחד.

שאלה: עשינו בכנס שלנו הכול, התחברנו 6000 איש כמעט כולנו, עשינו תחנה ראשונה התחברנו בינינו, עשינו תחנה שנייה התפללנו ביחד, עשינו הכול, אז מה היה חסר שעכשיו קורה לנו מה שקורה לנו?

חוסר חיבור בינינו.

תלמידה: אבל עשינו. התחברנו.

לא, לא. לא עשינו.

תלמידה: אז מה חסר, חיבור?

חיבור בינינו.

שאלה: שמעתי שאמרת שהאדם לא יכול להבין את הבורא עם השכל הגשמי שלו. איך אנחנו יכולים להגביר את האמונה שלנו?

אם אנחנו מתחברים בינינו אז יהיה לנו שכל ורגש מורכבים מחברים, מכולם, ואז מתוך השכל והרגש הזה, אנחנו נוכל להבין ולהרגיש את הבורא.

שאלה: ביחס הנכון כלפי אותו רע שאנו פוגשים, אנחנו מתחילים לראות אותו כרע שמוביל אותנו לטוב או שהרע בפני עצמו מתחיל להראות לנו כטוב? את הרע אנחנו לא מבטלות, אלא רואות אותו ככלי שמביא אותנו לטוב?

כן.

שאלה: הבוקר אני הבנתי מהמילים שלך שאם אנחנו פונים בבקשה לבורא שיעזור לעם שלנו, שיציל אותם זאת בעצם בקשה אגואיסטית ושהפנייה אליו צריכה להיות שיוציא אותנו מאהבה עצמית, וזה משהו שישנה את הגורל שלנו באמת.

כן.

שאלה: שמעתי שענית לחברה שאנחנו צריכים להתפלל, להצטער ולבקש מהבורא שיקצר את התקופה הזאת. למה בבקשה הזאת אין פנייה אגואיסטית?

כי אנחנו מבקשים על אחרים.

תלמידה: אבל הם לא באמת אחרים.

בינתיים הם אחרים. אני לא עד כדי כך קשור אליהם, אני מבקש שלכולם יהיה טוב, אז אני מבקש עליהם, על כולם.

תלמידה: אז למעשה צריך לכלול בתפילה שלנו גם בקשה עבור חברים וגם בקשה שיוציא אותנו מאהבה עצמית.

נכון. כך אנחנו גם מתפללים, על הצדיקים, על החסידים וכן הלאה ועלינו, כלומר עלינו אחרונים, כך אנחנו מבקשים שהבורא יעשה טוב.

תלמידה: שאלו אותך איפה ההתכללות עם צער הציבור יחד עם להצדיק את פעולות הבורא, וענית שצריך להגיד לעצמנו "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". איך אני יכולה להגיד לעצמי דבר כזה ולהתכלל עם צער הציבור? אני אומרת לעצמי שהכול שקר, זה לא נכון, זה לא רע, הכול טוב, אבל אני צריכה להתכלל עם הצער הזה.

אנחנו צריכים להתכלל עם הצער הזה, להצטער על כל חיל וחיל, על כל אדם ואדם שנפגע ממה שקורה, ונקווה שזה מהר יגמר ויהיה בסופו של דבר שלום צודק.

תלמידה: כלפי מה "עיניים להם ולא יראו ואוזניים להם ולא ישמעו"?

דרך האגו, דרך הרצון האגואיסטי.

שאלה: בכנס קרו לנו דברים מדהימים, קרו הצלחות שלא שיערנו, חיבורים שלא חשבנו ושמחנו מאוד. יש לי הרגשה שלא ידענו להשתמש בזה נכון. האם זה עדיין אגו או שיש בזה טיפה של אמת?

אני לא רואה את כל ההבחנות שלך, ידענו, לא ידענו, איך כן ואיך לא. אנחנו חייבים להתקרב זה אל זה, זו בעצם כל העבודה שלנו, לנסות להתקרב יותר ויותר.

שאלה: במה מתבטא המאמץ שלי לא להיפרד מאמונת ה'?

בכך שאתה כל הזמן נזכר ב"אין עוד מלבדו".

תלמיד: האם בזה שכל היום אני רואה כיום חדש, מאמץ חדש, זה מראה שאני רוצה להתקרב יותר ויותר לבורא?

גם כן.

שאלה: מתוך מה ששמעתי ממך אני מגיע למסקנה שאין לנו את דרך אחישנה. אנחנו יכולים להתקדם אל הבורא אך ורק על ידי הבעיטות האלה מאחור, בעיתו. האם זה כך?

זה לא כך. אנחנו לא יכולים בעזרת זה להתקדם, אלא אנחנו לפעמים מקבלים מכות כדי להבין מתוך זה איך להתקדם. אבל מחוסר ההצלחות עצמן אנחנו לא מתקדמים.

תלמיד: איך לקבל את כל אי ההצלחות האלה?

ללמוד מהן ולא לחזור עליהן.

תלמיד: אבל אם אתה לא באמת יודע שעשית משהו לא נכון, אלא הכול היה נראה כביכול טוב.

אז לנסות לתקן.

שאלה: איך זה שאנחנו מאחרות בלהתכלל עם חברות מסוימות, עם תכונות מסוימות שלהן, או שאנחנו לא נותנות מספיק תשומת לב לקשר עם החברות, משפיע על היכולת שלנו להשיג את החיבור השלם איתן?

כך אנחנו לומדים, אלו השלבים שאנחנו לומדים, ואחר כך לאט לאט מגיעים לפתרון הנכון, להבנה הנכונה, וכך מתקדמים.

שאלה: אנחנו לומדים שהבורא לא מעניש, אלא אלו תיקונים, לא עונשים. במה אתה רואה את התיקון בעקבות האירועים שקורים לנו בימים האחרונים?

אני לא יודע. זו החלטה של הכוח העליון, אבל בטוח שאלו תיקונים. אנחנו רוצים לתקן את העולם על ידי זה שיוצאים לרחובות, צועקים, עושים כל מיני פעולות ומקללים זה את זה. האם על ידי זה אנחנו מתקנים את העולם? ודאי שלא.

תלמיד: לא נראה שאותם כוחות שיוצאים וצועקים מתכוונים לשנות כיוון, אלא להפך, הם עוד יותר מחריפים את הצעקות.

נכון. מה שקורה לנו בדרום זאת תוצאה ישירה גם מזה, מההתנהגות זה כלפי זה בתוך הארץ.

תלמיד: אז איפה התיקון?

זה לא תיקון. בסופו של דבר צריכים להביא אותנו להכרחיות לתקן את היחסים בינינו. מתי זה יקרה? עוד לא ידוע, אני עוד לא רואה את זה באופק.

שאלה: אנחנו בעשירייה כל שעה עגולה מתחברים לתפילה ויש גם התארגנויות של נשים שעושות תפילה לאורך היום. יש הרבה אנשים שהם מחוץ ל"בני ברוך" שאולי היו רוצים להפסיק לשמוע חדשות ולהתחבר לקבוצה של אנשים שמדברים על חיבור ומתפללים יחד. האם דבר כזה יכול לעבוד?

לא. מי שלא נמצא אתנו במערכת שלנו בצורה קבועה אין לו רשות להיכנס מידי פעם למערכת שלנו. אבל אתם יכולים לארגן איתם קבוצות, כמו שיש לנו למתחילים, אבל ללא שום ערבוביה עם האנשים שלנו, כי הם יכולים לקלקל מאוד חברים שלנו שעוד נמצאים בדרך ולא קבלו עמידה נכונה.

שאלה: יש כאן הרבה אימהות ואבות מהכלי הישראלי שבניהם ובנותיהם הוקפצו וגויסו, והדאגה והפחד על יקירינו מתלווה בכל רגע ובכל שניה. איך ניתן לצאת מתוך המעגל הזה של הפחד והחרדות? כי זה מה שבעצם מאוד מעסיק אותנו.

להתפלל יחד. תאספו את החברות ותתפללו.

שאלה איזה סוג של תפילה תעשה נחת רוח לבורא? חשבתי על "תפילת העני", כי אנחנו מרגישים שאין לנו שום דבר לתת לבורא, הכול מגיע ממנו, אבל אנחנו רוצים לעשות לו נחת רוח ולהביא את כל המערכת הזאת לתיקון. אם אנחנו מתפללים ככה, מבקשים ממנו, "אנחנו באמת צריכים שתעזור לנו עם זה", האם זה יעשה לו נחת רוח? כי אנחנו לא רוצים לשפוט שום דבר.

כן. אבל לשפוט אנחנו חייבים, אחרת אנחנו אפס. אנחנו צריכים לבדוק, לשפוט, לבקש ולדרוש כל מה שמגיע לנו כדי להגיע לגמר התיקון. הבורא שם לפנינו מטרה ואנחנו שמים לפניו שאלה, "מה אתה נותן לנו כדי שנשיג את המטרה?".

שאלה: כדי להתאחד או להתחבר אנחנו צריכים לבטל את עצמנו. האם אנחנו צריכים להתפלל לבורא עם דרישה לבטל את עצמנו בפני כולם? האם הביטול הוא מאוד חשוב והוא צריך להיעשות בפני כולם?

כן, גם זה.

שאלה: אחרי הכנס הרגשנו כל כך פתוחים ומוכנים אפילו לעבור ולהישאר בישראל. פתאום עם המלחמה הזאת אני מרגיש ששמים גבולות וקשיים, אני מרגיש את זה גם בתוך הלב שלי וגם בחיבור עם החברים. האם המלחמות האלה מכבידות את הלב, זה מה שהן יוצרות, הן סוגרות את הלבבות שלנו?

המלחמות האלה מראות לך עד כמה אנחנו עוד צריכים תיקונים ושלא נקפוץ מכאן לשמיים, אלא עלינו עדיין כאן על פני כדור הארץ לעשות תיקונים בקשר בינינו.

שאלה: אנחנו דורשות את כוח החיבור, כוח החיבור מגיע ואיתו מגיע הפירוד. האם לעבוד, לחשוב על כוח הפירוד הזה?

לא לייחס לזה חשיבות אלא רק לעבוד על החיבור.

תלמידה: איך בכל זאת לעבוד רק עם הכוח הטוב ולבקש רק על הכוח הטוב?

אני רוצה לעצום את העיניים ולבקש רק על זה.

שאלה: כל ערב נשות אזרבייג'ן בכלי שלנו מעלות תפילה. החלק האחרון של התפילה הוא עבור השלום בכל העולם. כשאנחנו מעלות כזאת תפילה על מה לשים דגש, האם על התיקון שלנו, על החיבור הכללי?

על החיבור שלנו, זה העיקר.

תלמיד: מצד אחד היו לנו הצלחות, מצד אחר צרות. כנראה שהבורא מאוד אוהב אותנו.

הבורא אוהב אותנו ומקדם אותנו בכל דרך אפשרית, כך שהכול יהיה בסדר.

תלמיד: אנחנו בתמיכה גדולה מאוד ובהשתתפות עם ישראל.

תודה רבה. מה שזכינו בו, זכינו.

שאלה: אחרי ניסיון להוכיח את נוכחותו של הכוח העליון אתה עובר כל מיני מהפכות פנימיות, ונראה לך שכל הזמן תהיה באין עוד מלבדו אבל אחר כך אתה נופל ומחפש הרבה שנים מחוץ לזה, ושוב אתה מבין שאין עוד מלבדו ואפשר להחזיק אך ורק בערבות.

זה נכון מאוד.

(סוף השיעור)