שיעור צהריים 22.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא - התנאים ללימוד בין החברים

חוץ מזה שאדם יכול ללמוד על חכמת הקבלה, את העיקר בחכמת הקבלה לומדים מהחיבור, מזה שאנחנו מתקרבים זה אל זה. אומנם הטבע שלנו הוא דווקא להתרחק ולנצל את הזולת, שהוא הרצון לקבל, האגו שלנו, הטבע שלא נותן לנו כל כך להיות טוב לאחר אלא ההיפך אפילו, לנצל את הזולת, אבל חכמת הקבלה מלמדת אותנו שאם אנחנו רוצים להכיר את הבריאה, את הכוח העליון, אנחנו צריכים כן להתקרב לזולת ולהיות עימו ממש בלב אחד, ברצון אחד, בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית, ואת כל זה אנחנו צריכים לעשות נגד הטבע שלנו ולהשתדל להיות ממש באיחוד.

לכן אחד מהתנאים להשיג את התכונה של הבורא, ''אהבת עולם'', ''אהבה שלמה'', חיבור שלם בינינו, הוא אם נהיה בצוותא, זאת אומרת בקבוצה. הקבוצה הזאת היא ממש תעבוד לחיבור של כל אחד עם כולם. ואז נתחיל להרגיש את הטבע של הבורא, ולאט לאט - נגד ההפרעות, אם נתחיל לעבוד בחיבור בינינו - נתחיל להבין את טבע הבורא ולהתקרב אליו.

בצורה כזאת יהיה לנו ברור איך בנוי העולם, מה טבעו, איך אפשר להתחבר כך שנרגיש את כל המציאות, את כל העמקות והרוחב של כל העולמות. אנחנו נעלה למעלה בהשגה, בהבנה, בהרגשה, נעלה למעלה מהעולם שלנו, ונבין עד כמה הוא קטן וחשוך, ושאנחנו בעצם מרגישים רק את עצמנו. נתחיל לחקור מה קורה באמת בטבע הכללי וזה ייתן לנו לראות למעלה מפלנטות וכוכבים וגלקסיות. אנחנו נתחיל להבין ולהרגיש את הכוח העליון שמחזיק את כל המציאות יחד, בכוח אחד ובצורה אינסופית. וכמו שהוא קיים בצורה אינסופית, כך גם אנחנו נרגיש שאנחנו קיימים ולא תלויים בגוף שלנו שהיום הוא חי ומחר הוא מת, אלא אנחנו שייכים לטבע הנצחי, השלם. לזה נגיע רק על ידי התחברות עם החברים שלנו ולימוד ביחד על הטבע העליון.

כשאנחנו נלמד, אז נרגיש עד כמה הטבע העליון הוא למעלה מהטבע שלנו, עד כמה אנחנו מסוגלים לפנות לבורא, להרגיש אותו, לחייב אותו לתקן אותנו. הכול תלוי בבקשה שלנו אליו. ככל שכל אחד יתבטל כלפי האחר באגו שלו, שהוא הטבע של העולם שלנו התחתון מכולם, ואם נרצה להיות מקושרים יחד ולהגיע לעולם העליון, אז אנחנו נשיג, והבורא כן יעזור לנו. כך נרגיש את המציאות הנצחית ובעצמנו ניעשה נצחיים ושלמים. זה מה שאנחנו מגלים וזה מה שעומד ומחכה לנו.

נקרא את הקטעים האלה על "התנאים ללימוד בין חברים", כי רק בלימוד בין החברים אנחנו יכולים להשיג תכונות חדשות של העולם העליון. ואז לפי התכונות האלה נתחיל להרגיש אותו, להשיג אותו, להמחיש אותו, ונעלה בו ונתקיים בו בהרגשה, בהבנה, בהכרה, בהשגה.

קריין: מסמך בשם "התנאים ללימוד בין חברים", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע ראשון מתוך "תלמוד בבלי".

""הרבה למדתי מרבותיי, ומחבריי – יותר מרבותיי, ומתלמידיי – יותר מכולן"."

(תלמוד בבלי. מסכת תענית, דף ז', עמוד א')

אדם כך צריך להבין, שיש לו ממי ללמוד, מהמורים שלו זה ''מרבותיי'', ''מהחברים'' שלו, עם מי שהוא לומד, ועוד יותר ממי שהוא ''מלמד'', גם מהם. מכולם אני יכול ללמוד, ממי ששייך ללימוד של חכמת הקבלה, ללימוד של העולם העליון, גם מהמורים, גם מהחברים וגם מהתלמידים.

שאלה: כשמדברים בחכמת הקבלה על לימוד, מה הכוונה, האם זו קבלת אינפורמציה?

זו לא קבלת אינפורמציה. אני לומד עד כמה הם משתוקקים, עד כמה הם רוצים, עד כמה הם מבטלים את עצמם כלפי האחר כדי ללמוד יחד. יש הבדל גדול בין ללמוד יחד או לבד, כי אז אנחנו לא משיגים שום דבר מהרוחניות. אלא במידה שכל אחד מבטל את עצמו לאחר, במידה הזאת אנחנו מקבלים, מושכים את הטבע העליון והוא מתלבש בנו, ואנחנו נכנסים ממש ממדרגה למדרגה יותר עליונה. כך אנחנו רוכשים את כל הסולם המדרגות וכך עוברים בכל העולמות.

תלמיד: האם הכוונה היא שלומדים מדוגמאות של האחרים?

בעיקר מחיבור, אבל חיבור יכול להיות רק על ידי ויתור. לכן למדתי מרבותיי, כלפיהם אני מבטל את עצמי כתלמיד כי זה יותר טבעי, אחר כך מחבריי שזה יותר קשה כי אנחנו כאילו שווים. ואחר כך מתלמידיי, לא שהם ירגישו את זה, אבל אני מרגיש שיש לי אפשרות לבטל את עצמי עוד יותר.

גם "רבותיי", גם "חבריי" וגם "תלמידיי", שלושת הדוגמאות האלה, המדרגות האלה, בשבילי זה פשוט ללמוד דרך אנשים זרים. ככל שאני מחבר את עצמי אליהם, רוצה להיות איתם כאיש אחד בלב אחד, כך אני יכול לקבל מהם יותר. לכן ודאי שלא סתם אני לומד יותר מאלה שאני יכול להתכופף כלפיהם יותר שהם תלמידיי.

תלמיד: מה האדם לומד מהרב ומה האדם לומד מהחברים?

אני לומד תמיד מהבורא, רוצה או לא רוצה, אבל הלימוד הוא תמיד מהבורא. ואז ככל שאני מקטין את עצמי באגו שלי ומתחבר עם הבורא דרך או רבותיי או חבריי או תלמידיי, אז ככל שאני מקטין את עצמי, מוריד את עצמי, בהתאם לזה אני יכול ללמוד דרכם. אבל תמיד מה שלומדים לומדים מהבורא.

תלמיד: לומדים מהבורא דרך הרב או דרך החבר או דרך התלמיד. מה הייחודיות שהאדם מקבל מהרב ומה הוא מקבל מהחבר?

הוא מקבל מהבורא כוח עליון שנכנס בו ומסדר לו את התפיסה הנכונה במציאות.

תלמיד: למה מהחבר האדם מקבל יותר ולא מהרב?

מהתלמיד מקבלים עוד יותר.

תלמיד: זה עוד רחוק.

זה לא רחוק, כך זה כדי להבין את ההבדל. כי הכול תלוי עד כמה הוא מקטין את האגו שלו ומוכן להתחבר עם הזולת. ''זולת'' זה או מורה או חבר או תלמיד, במידה שהוא מקטין את האגו שלו, כך הוא יכול לקבל מהבורא יותר.

שאלה: האם הכוונה בללמוד מהתלמיד היא להתחבר לחסרונות של התלמיד?

לא, אלו כבר דברים נוספים. ללמוד מהתלמיד זה כשכולנו מתחברים, כל אחד על ידי ביטול עצמו, ואני מקבל מהאחר דברים שאפילו הוא לא יודע עליהם, אבל אני מקבל דרכו ידיעה, הרגשה ומסר מהבורא. ככל שאני מבטל את עצמי, וכלפי התלמיד שלי זה עוד יותר מאשר כלפי החבר או המורה, אז בהתאם לזה אני הופך את עצמי לכלי קבלה, ומקבל מהבורא דרך האדם הזה שלא יודע ולא מבין, אני מקבל בצורה כזאת את הידיעה, את ההרגשה ואת הגילוי.

שאלה: מה ההבדל בין ללמוד מהבורא ובין ללמוד מהחיים?

אנחנו תמיד לומדים מהבורא דרך מישהו, כמו שהוא כותב כאן – או דרך המורה או דרך החבר או דרך התלמיד - אלו שלושת האפשרויות שיש. וממה שלומדים משם, מקבלים ידיעה, הרגשה והשגה מהבורא.

שאלה: מהי התלבשות האור העליון בנו ואיך מגיעים לחיסרון לזה?

התלבשות האור העליון בנו היא לפי השתוות הצורה. ככל שאנחנו רוצים להשפיע כמו הטבע של האור העליון להשפיע, כך הוא מתלבש בנו. זו השתוות הצורה.

שאלה: איך לעבוד על האגרסיביות שנובעת מתוך הטבע שלי בעבודה עם חברים בעשירייה, בהפצה?

זו בעיה ואין מה לעשות. יש כאלו שפחות אגרסיביים ואפילו יותר ידידותיים, ויש כאלו שיותר אגרסיביים ואפילו נמצאים בדחייה ובשנאה לזולת ולאחרים. אין מה לעשות, זה הטבע שלנו ואנחנו צריכים להסכים עמו, ולעבוד עם מה שקיבלנו מהבורא בצורה עקבית וממושכת ולאט לאט זה יעבור.

תלמיד: בעבר היו כמה חברים בכלי הטורקי שהתלוננו עליי שאני אגרסיבי ומפעיל לחץ על אנשים בוועדות. אני מרגיש שאני נעשה יותר אגרסיבי, ממש כמו מפלצת שיוצאת משליטה לפני הלימוד, ואני מרגיש שהאור עושה זאת. איך עלי להתנהג כדי לא לפגוע בחברים, לא לשבור את הלב שלהם?

אני ממליץ להסתכל על כל הדברים האלה בצורה עניינית. כלומר מה אני צריך לעשות באותה הקבוצה שהבורא סידר לי להיות בה ולהיות בחיבור דווקא עם האנשים האלה, כדי להשיג את הבורא. עלי לקבל את החברים האלה ולהתייחס אליהם כמו שצריך כדי להשיג את הבורא, כלומר להיות איתם בלב אחד, כאיש אחד, בצורה הדדית, ולאט לאט כך זה ישתנה גם מצידם של האנשים האלה כלפיי וגם מצידי אליהם.

אם יהיו תנאים עוד יותר קשים, אז עלי להבין שבסופו של דבר הבורא מסדר לי זאת כדי לתקן אותי. כי ככל שהרצון לקבל של האדם הוא יותר גדול ויש לו יותר קושי בלימוד ובחיבור, אז המשמעות היא שיש לו הזדמנות להגיע לדרגה יותר גבוהה.

שאלה: כל הדברים שעוברים דרכינו מגיעים מהתכללות, מההשפעה שלך ושל החברים, חוץ מהמצבים בהם אנחנו לומדים בין חברים, או שמלמדים חברים בקמפוס, ושם יש דברים שאפילו לא שמענו ממך. מאיפה זה נובע?

אני לא יודע, צריך לברר.

שאלה: כשאנחנו מתחברים ונעשים כאיש אחד בלב אחד, אז מתגלה הבורא. ואם אנחנו מתחברים ומרגישים לא מתוקנים, אז האם תוך כדי מהלך החיבור זה מיתקן או שעלינו עדיין לברר את ההשתוקקות, את ההכוונה לבורא?

תוך כדי מהלך החיבור הזה מיתקן וכך אנחנו מתקרבים זה אל זה ולומדים את טבע הבריאה, את הטבע של עצמנו ואת הטבע של הבורא. צריכים פשוט לעבור את כל התהליך הזה, הוא לא קצר, הוא ארוך, אבל בלעדיו אין לנו מה לעשות ודווקא בהתקדמות כזו נשיג את טבע הבריאה.

קריין: קטע מס' 2, כותב הרב"ש.

"בזמן שמי שהוא צריך ללמוד מהשני, זאת אומרת, במקום שאם הוא מחשיב את השני, השני מחייב לו יגיעה, אז הגוף מבטל את דעתו ועשייתו של השני." אנחנו לא אוהבים לשמוע את הדעות של האחר. אם מלכתחילה הוא אדם גדול בעינינו, אז אנחנו מוכנים אבל אחרת לא. "והוא מטעם, שהגוף רוצה במנוחה. לכן יותר טוב לו ויותר נח לו לבטל את דעתו והמעשים של חבירו, כדי שלא יצטרך לתת יגיעה. לכן נקרא זה "עשה לך רב", שפירושו, שבכדי שהחבר יהיה לך רב, אתה צריך לעשות זה. היינו, לא בשכל, כי השכל מחייב אחרת, ולפעמים הוא מראה לו להיפך, שהוא יכול להיות רב והשני תלמיד שלו. לכן נקרא "עשה" לשון עשיה ולא שכל."

(הרב"ש. מאמר 1 "עשה לך רב וקנה לך חבר - א'" 1985)

בקבוצה, בצורה שיטתית, עליו כל הזמן להיות אדם ששומע את האחרים, ולהיות מוכן לקבל דעות זרות מהחברים וללכת בעקבותיהם. להיות חבר זה לא שהוא מבטל את עצמו, אלא הוא רוצה להיות כמוהם ולהיות יחד איתם. אבל עם זאת, כדי שיהיה ביניהם חיבור, הוא מוכן להקטין את עצמו וכך להמשיך. בסופו של דבר אדם ירגיש שהוא הקטן ביותר בכל העולם, ובמקרה כזה הוא כאילו נעלם מהעולם ונעשה יותר ויותר קרוב לבורא שהוא הנעלם מכולם.

שאלה: תיארת לנו שהכי קשה להתבטל בפני התלמידים והקל ביותר זה להתבטל בפני הרב, אם אפשר כך להשוות. האם יהיה עוד יותר קל להתבטל בפני הבורא?

אנחנו הרי לא רואים, לא מרגישים את הבורא ולא נמצאים איתו בקשר, ולכן לא עליו מדובר.

תלמידה: בהקשר לזה אני רוצה לשאול לגבי ביטול.

אין לנו בפני מי להתבטל כי אנחנו לא מרגישים את הבורא.

תלמידה: מה זה ביטול? האם הביטול הוא בכך שלא נעשה משהו?

מה זה אומר כשאני מבטל את עצמי בפני האחרים? שאני מחשיב את האחר כגבוה ממני.

שאלה: האם הרמות האלה של רב, חברים ותלמידים יכולות להתקיים גם כלפי חבר בעשירייה?

כל ג' המדרגות?

תלמיד: כן, לראות את החברים גדולים כרב, לראות אותם כשווים ולראות אותם כתלמידים מתחתיי.

כן, כמובן.

תלמיד: כלומר להתבטל לפני אלה שאני רואה אותם מתחתיי ובצורה כזאת הם נעשים גדולים יותר וכך אני לומד.

כן.

שאלה: מה עלי ללמוד כאשר יש לחברים אפטיות גדולה או סטרס גדול בצורה פיזית?

הכול תלוי ביחס שלך ולא בחברים עצמם. לכן תנסי להתייחס אליהם עם לב עוד יותר פתוח, ואז תביני איך את יכולה לבטל את עצמך כלפיהם כדי לקבל דרכם השפעה מהבורא.

שאלה: אנחנו הרבה פעמים עובדים בסדנאות, בחיבור בינינו, ואנחנו כאילו שומעות את החברות. איך לחדש את המקום הזה שממש נקשיב לחברה ולא רק כביכול נשמע אחת ועוד אחת ועוד אחת?

להשתדל להבין אותה, מאיפה היא מדברת כך, להתלבש בה, ואז תביני את החידוש שיש במילים שלה.

שאלה: העשירייה שלנו קיבלה בקשה לקבל שלושה חברים לעשירייה.

הם נשארו לבד בעשירייה שלהם?

תלמיד: נותרו רק שלושה חברים מתוך העשירייה שהייתה.

כלומר הייתה עשירייה, נשארו שלושה, והשלישייה הזאת רוצה להצטרף אליכם.

תלמיד: נכון. אנחנו מאוד שמחים, אבל לחבר אחד יש כמה ספקות כלפי אחד מהחברים שאנחנו צריכים לקבל. כיוון שאין לנו הרבה ניסיון ואנחנו כבר עשרה אנשים, אנחנו מבקשים את עצתך בנושא.

אני לא יודע מה להגיד, אתם בעצמכם צריכים להחליט. אתם יכולים להוסיף עוד שלושה, זה לא כל כך נורא שתהיו שלושה עשר במקום עשרה, אבל השאלה היא האם כולכם מוכנים לזה.

תלמיד: כן, כולנו מסכימים חוץ מחבר אחד שיש לו ספקות.

זאת אומרת הוא לא נגד, רק יש לו ספקות?

תלמיד: נכון.

אז תנסו לשכנע אותו אולי, תנסו. או שתדונו בזה, למה יש לו ספקות, שיבטא את עצמו, מה מפריע לו, והאחרים יגידו את דעתם. ההחלטה בידיכם.

תלמיד: כן, באמת כבר עשינו את זה, רק רצינו לשמוע את זה ממך.

אני לא יכול לייעץ לכם שום דבר, זה עסק של העשירייה.

שאלה: אם הכול תלוי בי, במידת הביטול שלי כלפי מי שאני לומדת ממנו, למה חסרים מורים שאני יכולה ללמוד מהם בעולם החיצון, בחיי היום יום, לא בדרך שלנו. כתוב "הרבה למדתי מרבותיי", למה יש מעט מורים שאני יכולה ללמוד מהם?

קודם כל אנחנו מדברים על חכמת הקבלה, על חכמת הבורא, אז ודאי שאין הרבה אנשים שמבינים ומרגישים את החכמה, שלומדים אותה ואפילו יכולים להיות מורים. בארגון שלנו יש הרבה מורים והייתי אומר שיש גם הרבה נשים מורות, ואפשר לבקש מהן שילמדו. הן מוכרות לנו, כל הגברים שלנו מכירים אותן, אז אפשר לארגן כאלו קבוצות של נשים שילמדו אותן מורות ולא מורים. אין שום בעיה, יש לנו כמות מספקת של מורים כך שניתן ללמד את כולם.

תלמיד: אם אני אוהבת מישהו בעולם החיצון, למה הוא לא יכול להיות גם המורה שלי? אם אני רוצה להתבטל כלפי מישהו, למה הוא חייב להיות שייך ל"בני ברוך"?

על איזה מורה את מדברת? הוא לומד את חכמת הקבלה? הוא תלמיד?

תלמיד: לא, לא מישהו שלומד, אדם מהחיים החיצוניים לחכמת הקבלה.

תעשי מה שאת רוצה, אני לא יכול להגיד לך שום דבר. אבל אם את לומדת במסגרת שלנו, את חייבת ללמוד ממורה שלנו.

שאלה: איך להפוך את החבר לרב, למורה אבל לא בשכל?

מורה הוא יותר מסתם אדם שמלמד אתכם. זה אדם שמפרמט אתכם, שבונה אתכם. שנותן לכם הכרה, תודעה חדשה. ולכן זאת עבודה גדולה ורצינית מאוד, לאדם כזה יש אחריות גדולה מאוד. תלוי איך הוא מלמד, מה הוא מלמד אתכם.

שאלה: אם בעשירייה יש קבוצת חברות שיוצרות סיטואציות שהן לכאורה נגד הדרך, והן לא מתבטלות לאהבה וזה מביא מצב של פירוד, מה עלינו לעשות? האם עלינו להתבטל כלפיהן?

במקרה כזה אתן חייבות לפנות למי שנמצא מעליכן.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לביטול מוחלט כלפי החברים מבלי לוותר בכלל על עצמינו?

אי אפשר. לא יכול להיות אחד ללא האחר. ככל שאני מבטל את עצמי, כך אני יכול להעלות את החבר בעיניים שלי. ואני חייב לעשות את זה עד שאני מעלה אותו לגובה של הבורא. ואז דרכו אני יכול לקבל מהבורא מה שיש בבורא.

שאלה: ממך אני לומדת כמו ממדרגה עליונה, איך לבצע את ההכוונות שלך ומתוך התלמידים אני מקבלת התפעלות, אז למה יש כזאת דחייה חזקה שהחברים מתחילים לשים את עצמם אל המדרגה העליונה ולדבר משם כביכול? ולמה זה מרגיז כל כך?

זה מרגיז אותך כי את לא רוצה לרומם אותם מעל עצמך, אלא להיפך את ממשיכה לשחק בזה. צריכה להמשיך לשחק בזה שאת מאוד רוצה לשמוע ולראות אותם כגדולים. בזה את צריכה לשחק ומזה את תלמדי הרבה.

שאלה: אז להפוך את החבר לרב, למורה, אנחנו רואים את זה הרבה פעמים, הבורא מצייר לנו כך שמישהי יותר גדולה, ומישהי פחות גדולה, ולעשות את הפעולה הזאת כדי לראות מאחורי אותה חברה את המדרגה שלי שהחברה הזאת תהיה עבורי כרגע המורה הטובה ביותר, נכון לראות ככה?

כן, העיקר שבעינייך כל החברות יהיו גבוהות מעצמך, גדולות ממך, ואז דרך כולן תוכלי לקבל את השפעת הבורא.

שאלה: האם ניתן ללמוד השגה, או שהיכולת להשגה זה משהו שניתן רק מהבורא?

ההשגה ניתנת רק על ידי הבורא.

שאלה: יוצא אצלי כך שלא תמיד אני מצליח להתבטל באותו רגע. באותו רגע לפעמים בא לי לפוצץ את כל מה שמסביבי, ואחר כך אני נדבק לחברים, אליך, לבורא, אין עוד מלבדו, ורק אחר כך אני מתקשר לחבר שלי ומתנצל בפניו, ורק כך אני מתחיל להתבטל. האם כך זה בסדר?

זה בעיקרון אגואיזם טוב, בריא, אבל תנסה בכל זאת מראש להעמיד את עצמך כך שכל החברים יהיו בעיניך גדולים ממך, ושתמיד תתנהג ותתייחס אליהם כך.

שאלה: האם ניתן לראות את כולם בעולם כגדולים ממני וללמוד מהם?

לא, זה בלתי אפשרי וגם לא צריך את זה, כיוון שאתה לא תלמד מזה שום דבר. אתה צריך לבטל את עצמך בפני כאלה חברים שהולכים אל המטרה בעדיפות יחד איתך.

תלמיד: אבל גם בפניהם מופיע בורא.

אני לא רוצה להתווכח, אני אומר לך את הדברים איך שהם. יהיה יותר טוב אם אתה תקבל את זה ותפעל בהתאם. פילוסופיות אפשר למצוא מספיק לכל דבר.

תלמיד: כפי שאני רואה יש לנו ארבע קטגוריות, מורה, חברים, תלמידים, מרצה. וזה כמו לנסוע ברכב, מורה זה מי שכבר יודע לנסוע ויכול ללמד, מרצה זה מי שיכול לספר איך נוהגים ברכב, חברים זה אלו שיחד איתי באותו רכב והם יכולים לשתף על ההתפעלויות איך זה לנסוע באותו רכב, והתלמידים הם אלו שאליהם אנו מעבירים את הידע שלנו בנהיגה, בהתפעלויות איך זה לנהוג ברכב הזה.

נכון, כן, אפשר להגיד ככה.

תלמיד: המורה זה אתה, מרצים יש לנו הרבה, חברים עוד יותר, ואם יהיו לנו הרבה תלמידים אנחנו נתקדם מאוד מהר.

הכול בידיים שלך.

שאלה: לגבי חברות ותיקות בדרך מעשיריות אחרות, אני יכולה לשמוע להן בלי סוף, ולחברות שאצלי בעשירייה שאני יודעת שהן לא שומעות כל כך שיעורים כבר כמה ימים, אני לא כל כך יכולה לשמוע. מה אני יכולה לעשות, איך אני יכולה ללמוד מהן? למה אני צריכה ללמוד מהן אם אני מרגישה שהדיבורים שלהן מנוגדים לדיבורים שלי?

אז את צריכה ללמד אותן ששמעת מהמורה משהו אחר ממה שהן מדברות. ברכות להגיד להן, שיבינו שבכל זאת צריך להיות בשיעורים.

תלמידה: ויש גם כזה פנומן שאני מנסה אפילו לתת להן איזה קטע או וידאו מדבריך וזה גורם להן לדחייה ממך, אני לא יודעת מה לעשות.

זה בגלל שאני מדבר על ביטול האגו וזה בשבילן סוג של סתירה, זה גורם להן לדחייה. אז אין מה לעשות, צריך במנות קצובות לשלוח כאלה הודעות לחברות שלך, כדי לא לדחות אותן.

שאלה: בפירוש שנתת לקטע שקראנו, שמעתי שאנחנו שומעים את החבר בעצם כדי להתחבר, שזו הסיבה שאנחנו שומעים אותו. מה ההבדל בין הסיבה שאנחנו שומעים את החבר, לסיבה שאנחנו שומעים את הרב?

גם רב אותו דבר. רב וחבר צריכים להיות בשבילנו כמעט אותו הדבר, רק עם החבר אנחנו יכולים לעשות חשבון כדאי, לא כדאי לשמוע או לא, ורב - כשאני מראש מקבל את הדברים שלו כנכונים ומשתדל לקלוט אותם.

תלמיד: אז החבר הוא הקרוב יותר בעצם מהבחינה הזאת.

כן ודאי.

שאלה: לאורך השנים תמיד הצלחתי לראות את החברות בעשירייה שלי מאוד גדולות ורציתי להיות כמוהן. עכשיו אני ממשיכה לראות אותן גדולות, הן ענקיות, הן עוד יותר מתרחקות ממני מרוב שהן גדולות, אבל אני לא רוצה להיות כמוהן. באגו שלי נוח לי להיות ביניהן. אני מרגישה שנלקח לי הרצון והתשוקה להיות כמוהן וזה גם מתרחק ממני מאוד, מה לעשות, זה מקולקל, נכון?

אני חושב שאת צריכה לבקש מכל החברות לעשות איזו ישיבה ולדבר על הבעיה שיש שם ביניכן.

תלמידה: הן חברות ענקיות, הן חברות הכי טובות שלי.

את לא צריכה להסביר לי, אני אומר לך איפה את צריכה לברר את זה, רק ביניכן יחד, אם יש לך איזו בעיה. אני יודע שלהיכנס ביניכן ולהתחיל לברר ולהיות שם שופט, לא יהיה לזה סוף.

שאלה: עברנו בירורים ויצא כך שהמוטיבציות שאיתן הגענו לחכמת הקבלה היו שונות, זה צריך להיות משהו אחיד או שזה לא משנה, העיקר לבוא לכאן, ללמוד או להתחבר ואחר כך זה יתברר?

אפשר לחכות ואפשר להתארגן ולדבר, אבל שזה יהיה בנימה מאוד נעימה ובהסכמה של כולן.

תלמידה: מהו הרצון העיקרי שצריך להיות לפי דעתך?

הרצון העיקרי זה ברצון המשותף שלכן, ביניכן לגלות את הבורא, זה ייתן מענה לכול.

שאלה: כדי להגיע לחיבור עם חברים, האם צריך לראות אותם מעליי או כשווים?

גבוהים ממך.

קריין: קטע מס' 3, כותב "מאור ושמש".

"כל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת השי"ת והאיך למצוא את השי"ת ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה אזי ממילא יותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם ונפתח להם ממילא כל הישועות וכל הברכות וכל השפעות טובות ממקור הרחמים."

("מאור ושמש". פרשת ויחי)

שאלה: איך עלינו להתנהג עם חברות שלא נמצאות בשיעור ובסדנאות? מה צריך להיות היחס?

לתת להן דוגמה טובה, וככל האפשר למשוך אותן לתוך הלימוד, לתוך החברה. מה אפשר עוד לעשות? רק לתת דוגמה טובה לכל החברות.

שאלה: אנחנו קוראים למורה עליון, רב, זו תכונת הבורא. אבל אם אני לא רואה את החבר שלי מעלי, האם אין לי קשר עם הבורא?

אין לך קשר עם הבורא. כל החברים צריכים להיות בעינייך יחד וקשורים לבורא. כך את צריכה לתאר את זה לעצמך, שזאת העשירייה שלך והיא קשורה לבורא ואת נכללת בעשירייה הזאת, מתמוססת בה, נדבקת אליה, ואז את מקבלת קשר עם הבורא.

שאלה: יש חבר שהוא דוגמה בשבילי ואני רואה בו גם מורה, אבל אני לא יכול להתחבר איתו, מה עלי לעשות?

להמשיך ככל שאתה יכול, וכל הדברים האלה יסתדרו לאט לאט.

שאלה: אם לעשירייה יש פעילות קבועה פעם בשבוע שנמשכת כבר שנים, כמו למשל קריאה בזוהר, ובפעילות הזאת משתתפות חברות מכל אותה ארץ. האם פעילות כזאת צריכה להמשיך לפי החיסרון של החברות?

בינתיים תניחו לזה ותמשיכו ללמוד כמו שעכשיו, העיקר לבוא לשיעורים. ועוד מעט תוכלו לברר את זה בעצמכן.

שאלה: האם ניתן לבטל את עצמי בפני החברות על ידי כוח הרצון, או שזה בהדדיות?

את צריכה לנסות בכל הכוח לבטל את עצמך כלפי החברות.

שאלה: מתוך הקטע שקראנו ברור שהבורא מקרב את עצמו אל הבריות, ואנחנו לומדים שעלינו לקרב את עצמנו אליו. נראה שזו פעולה הדדית שאנחנו עושים צעד כלפי הבורא והוא עושה צעד כלפינו. האם נכון לחשוב כך?

כן.

שאלה: איך להתנהג עם חברות שמכריזות על עצמן כמורות ומתנהגות כמורות בתוך העשירייה, ואני לא מצליחה בשום צורה לבטל את עצמי?

תנסי, זה בריא, מה זה משנה לך? זה בריא.

תלמידה: הייתי רוצה לבחור לי את המורה, אבל כך הן רואות את עצמן.

זה לא חשוב, תלמדי מזה הרבה.

שאלה: כדי לראות את החבר גדול ממני, האם צריך לעשות צמצום, לצאת ממצרים, וכשהים יפתח זה יהיה כהתעוררות עליונה?

אני לא מכיר את הסיפורים האלה. ולכן אל תדברי איתי במילים כאלה, תשאלי את השאלה במילים שלך.

תלמידה: האם ניתן לראות את גדלות החברים רק על ידי צמצום? האם זה מעבר מחסום, או שזה עוד לפני?

זה עוד לפני.

שאלה: הכול מגיע מהבורא, ואם אני מבטלת את עצמי, אז אני מחייה את המתנות שהוא נותן שאלו המורים, החברים, התלמידים. האם זה השלב הראשון של החיבור ואחרי זה מגיעה השפעה?

כן.

שאלה: לפעמים יש תחושה שהזמן של הבורא מואץ והוא פותח את מעיינות החסדים. מדוע זה מורגש כך?

זה מורגש. אנחנו עוד נלמד איך הבורא פותח וסוגר את שבילי האור שמשפיעים עלינו.

שאלה: אם חברה החלה לעסוק במסגרת המקצוע שלה בשיטות רוחניות אחרות, והיא לא משתתפת בפעילויות משותפות של העשירייה, האם יש מקום בשבילה בעשירייה?

אין לה מקום. צריכים להפסיק את החיבור והיחסים איתה.

(סוף השיעור)