שיעור בוקר 24.12.20 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

נושא: חוק האהבה במערכת אדה"ר

חוק האהבה במערכת אדה"ר – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "חוק האהבה במערכת אדה"ר". נקרא קטעים נבחרים מהמקורות, אנחנו נמשיך מקטע 27.

אנחנו רואים איך המקובלים מסבירים לנו על המבנה של כל המציאות, שהבורא ברא מערכת שכל החלקים שלה הם נקראים מערכת אדם, שהמערכת הזאת מטרתה להגיע להידמות לבורא, לכן זה נקרא אדם, מהמילה "דומה". ואחר כך כדי לתת למערכת הזאת אפשרות להתקיים בצורה עצמאית ובעצמה להגיע להידמות לבורא ואז להרגיש את עצמה כמו בורא לכל דבר בהבנה, בהרגשה, ביכולת, בהכול, אז הבורא שבר את המערכת הזאת לחלקים, ומספר החלקים האלו הם נמצאים אז בכוח הדחייה, בחוסר חיבור ביניהם, שזה נקרא אצלנו ששונאים זה את זה, מתייחסים בצורה אגואיסטית זה לזה.

ואז העבודה שלנו היא "על כל פשעים תכסה אהבה"¹, שאנחנו צריכים דווקא להשתדל להתחבר בינינו כך שהחיבור יהיה על פני הפירוד, אהבה על פני שנאה, התקרבות על פני התרחקות, אור על פני חושך. ואנחנו צריכים ללכת כאן נגד הרצון שלנו, לבנות את החיבור הנכון בינינו על פני זה שמלכתחילה הבורא שם אותנו במצבים, ברגשות, בהבנות שאנחנו מנוגדים זה לזה, שאנחנו מרוחקים זה לזה, שונאים זה את זה, דוחים זה את זה, וכמה שיותר מתקרבים מתחילים להרגיש בינינו עוד יותר התרחקות וניגוד.

אז אנחנו צריכים יחד עם זה להבין שהדברים האלה לא נבראו סתם, אלא זה מגיע אלינו מהכוח העליון שהוא מסדר אותנו בצורה כזאת שרק בצורה כזאת כנברא שהוא הפוך מהבורא, הוא מגיע להידמות לבורא, וזו העבודה שלנו. לכן הסיסמה של כל העבודה שלנו היא "על כל פשעים תכסה אהבה". ולכן ללקט של כל הפסוקים שקיבצנו כאן, קראנו לזה "חוק האהבה במערכת אדה"ר".

אם זו הייתה מערכת שכולה קשורה זה לזה בצורה טבעית כפי שהיא באה מיד הבורא, ואחרת הוא לא יכול לברוא, כי זה הטבע שלו, כאחד, ולכן ברא את המערכת הזאת כאחד, אז אחר כך הוא שבר אותה וחילק לחלקים, שהחלקים האלה הם כולם מנוגדים זה לזה, מרוחקים זה מזה. אבל על ידי זה שאנחנו באים ואוספים את החלקים האלה, שאנחנו בעצמנו אוספים אותם יחד, מקרבים אותם יחד, מחברים אותם, על ידי זה אנחנו בעצם מגיעים להבנה, להכרחיות למה הם צריכים להיות מחוברים, למה הם צריכים דווקא על פני כל הניגוד שביניהם להשלים זה את זה.

ובזה בעצם אנחנו מבינים את הבורא שהוא ברא אותם, את החלקים האלה, ומתוך זה אנחנו מבינים את המחשבה שלו, זה נקרא "מחשבת הבריאה". אחרת לא היינו משיגים את זה. היינו מגלים את עצמנו בפירוד ואחר כך בחיבור, אבל למה? בשביל מה? מאיפה? זאת אומרת, מי הוא בעצם, לא היינו מגלים.

לכן אנחנו צריכים להודות לבריאה הזאת, עד כמה שהיא נמצאת עכשיו בניתוק, בשבירה בינינו. שמתוך זה שאנחנו מחפשים איך אנחנו יכולים להשלים זה את זה כמו חלקי פאזל, לגו, כל מיני חלקים כאלה שבורים, לחבר אותם למערכת אחת, ועל ידי מה אנחנו רואים שהחלקים האלה מתאימים זה לזה? מה יש בנו שאנחנו מרגישים שאנחנו מותאמים זה לזה? לפי האופי, לפי הצבע, לפי איזה סימנים? אז אנחנו מתחילים לגלות שבכל חלק וחלק איפה שאנחנו צריכים לחבר אותו לחלקים האחרים, בכל החלקים האלה אנחנו מתחילים להרגיש את הבורא, מהות הבורא, מחשבת הבריאה, עד כמה שהוא רוצה בחיבור שלנו ועושה את החיבור בצורה מתוחכמת יותר ויותר. וכל ההתפתחות שלנו היא עד כמה שאנחנו מגלים את הכוח העליון, את הבורא, שאנחנו דורשים אותו שיעזור לנו להתחבר בינינו בצורה נכונה למערכת אחת.

וכל פעם בשבילנו החיבור הזה הוא ממש כאיזה מין גילוי פתאומי איך שזה יכול להיות. זה לא יכול להיות, ופתאום זה כן קורה ועובד. דווקא בצורה כזאת שדברים מנוגדים הם משלימים זה את זה.

קריין: מתוך מאמר "אהבת חברים" של הרב"ש.

"כשהם מתאספים, כל אחד יחשוב, שהוא בא עכשיו להמטרה לבטל את אהבה עצמית, היינו שלא יחשוב עתה איך למלאות את הרצון לקבל שלו, אלא יחשוב עכשיו עד כמה שאפשר רק על אהבת הזולת, רק על ידי זה הוא יכול לקבל רצון וצורך, שצריכים, לקבל תכונה חדשה שנקרא רצון להשפיע. ומאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, היינו שרוצה להשפיע להבורא נחת רוח. נמצא שרק על ידי זה קבל צורך שמבין שענין להשפיע הוא דבר חשוב ונחוץ וזה הגיע לו ע"י אהבת חברים."

(הרב"ש. מאמר 6 "אהבת חברים - ב'" 1984)

מכאן אני חושב שיש לנו תוצאה אחת, שכל אחד צריך להשתמש בעצמו כדבק בין החברים. אין "אני" אלא רק מה שיכול לחבר אותם ביניהם, שאני ממש כמו נוזל, כמו דבק נכנס בין החברים ורוצה לחברם יחד. זו העבודה שלי, זה התפקיד שלי, כך כל אחד צריך לחשוב. ואז בטוח נגיע למצב שכולנו מחוברים ומגלים לא אף אחד את עצמנו, אלא מגלים את הכוח שמחבר בינינו שזה הבורא.

ואני שמבטל את עצמי ורוצה לחבר את החברים יחד, אני בזה מתקרב לבורא, והחבר שלי גם כך ועוד חבר, ואז יוצא שאף אחד לא נשאר במה שהוא אלא כל אחד נשאר במה שבינינו. וכך אנחנו הופכים להיות מחלקים אגואיסטים שזה כל אחד מאיתנו, לממש הנוזל, הדבק שממלא בינינו וזה הבורא.

שאלה: ממה עשוי החומר הזה שנקרא "אהבה" ברוחניות וגשמיות?

זה כוח הבורא, זה האור.

שאלה: פתחת את השיעור ואמרת "דברים מנוגדים משלימים זה את זה". ואחרי זה עוד אומרים שמאהבת חברים הוא יכול להגיע לאהבת הבורא, מה הקשר בין הדברים?

לא יודע.

תלמיד: אתה יודע, אתה לא רוצה להגיד.

נכון.

תלמיד: אבל מה זה באמת שדברים מנוגדים משלימים זה את זה?

ככה זה, כמו שאנחנו בחיים שלנו, דברים מנוגדים משלימים זה את זה. אין לך יותר מנוגד מזכר ונקבה, נגיד בעולם שלנו, אבל בקשר ביניהם הם מולידים את הצאצאים, דווקא מזה שהם מנוגדים לגמרי.

שאלה: מה הקשר בין החברים ובין הבורא?

הקשר בין החברים, שאמנם כולם מנוגדים, שכך הבורא ברא אותם, ואין להם שום סיכוי להתחבר ביניהם, שום סיכוי, שזה מה שהאנושות כל הזמן משתוקקת לגלות, אולי יש איזה סיכוי להיות מחוברים באיזו צורה יפה, טובה, וכל יום ויום מתגלה לנו עד כמה שאנחנו הפוכים ולא יכולים להגיע לשום חיבור, ולא יהיה חיבור עד שנהרוס את כל העולם הזה עם כדור הארץ וזהו.

תלמיד: מה שרואים זה שמתפללים רק לבורא. אף אחד לא מבין שצריך להתחבר לחברים בשביל להתחבר לבורא. כולם רואים רק בורא, גם בכנסיות, דרך אגב גם בארץ, כולם מתפללים ישירות לבורא. אז איך משנים את המודעות הזאת שבעצם החברים הם חיבור לבורא?

אם אנחנו נעשה פעולות נכונות, אנחנו בזה נחייב את כל באי עולם, כולל החברים שלך שבכל ישראל, שהם יחשבו נכון. הכול תלוי איך אנחנו נבצע את שיטת התיקון. שאנחנו נהיה בזה כראש הפרצוף והם כגוף הפרצוף.

תלמיד: אתה רואה שבעל הסולם כל הזמן רוצה את זה, כולם רוצים את זה, אבל לא כל כך הולך לנו בקטע הזה לשכנע את האנשים שבעצם מחיבור בינינו נגיע לחיבור לבורא. זה קטע נורא קשה להסביר לקהל, בכלל.

אתה יכול להתלונן עד ביאת המשיח, זה לא יעזור לך, והוא גם לא יבוא, עד שנבצע פעולות בצורה נכונה. והבורא עוזר לנו, בזה שבהתאם לכמה שאנחנו עדיין מתרשלים בזה אז הוא עוזר לנו בכל מיני מכות קטנות, בכל זאת להפעיל את השכל והרגש כדי להגיע לאיזו הבנה בדרך, איך לבנות את מערכת האדם בצורה נכונה.

תלמיד: אם כך השאלה פשוטה, על איזה כפתור ללחוץ, כדי שבאמת אפשר יהיה לקדם את הנושא, שבאמת אנשים יבינו סוף סוף?

אני אגיד לך, על הלב, זה הכול. אם כבר גיליתי לך את הסוד הזה אז בטוח שתצליח, במשך היום כבר הכול נמצא לפניך.

שאלה: אני מקבל הארה ועושה מאמצים באמת להיות אותו נוזל שיחבר בין החברים אבל הנוזל הזה מחזיק דקה, אני לא ממש אני מחזיק בזה זמן ממושך, מה עושים?

אתה צריך מדלל שיעשה לך כל הזמן נוזל ושלא ייתן לו להתקשות. שאתה תכנס בין כל החברים ותהיה ביניהם ממש כמו הדבק שמחבר את כולם, מלטף את כולם, עוטף, ממש כך. תשתדל, אין לי יותר מה להגיד.

שאלה: לפי אילו סימנים אני צריך להרגיש את רצון הבורא בחיבור בינינו?

לפי כל מה שיש ביניכם אתה צריך לגלות שזה רצון הבורא, כל הדברים, הרעים, הטובים, לא חשוב מה, זה הכול הבורא ביניכם מייצב, כדי שאת הכול, לא חשוב, דברים רעים, טובים, את הכול תאספו כך יחד ותגיעו לאהבה.

שאלה: מקובלים קוראים "אהבה" לפעולות שאנחנו עושים או להרגשה שבלב?

"אהבה" זה נקרא גילוי הבורא בין כלים מנוגדים, שהגילוי הטוב, אהבה, מכסה את הפשעים עד כדי כך שכל הפשעים הם מגדילים, מגבירים, את כוח האהבה פי תר"ך פעמים.

תלמיד: זאת אומרת שהפעולות הן לא העניין, אלא העניין הוא איזו הרגשה שבלב שתהיה לנו מתישהו, "כוונה" מה שנקרא?

זאת תוצאה מהפעולות.

תלמיד: ולזה יקרא "אהבה", כשתהיה הכוונה הנכונה?

בכוונה מתגלה המצב שבו אתה משיג את האיחוד, איחוד זה אהבה. איחוד זה לפי הפעולה ולפי המרכיבים והתוצאה ממנו, ההרגשה ממנו, מהאיחוד, היא נקראת אהבה.

שוב, זה מתוך זה שמחוברים כל החלקים המנוגדים בניגוד טוטאלי שלהם ויחד עם זה הם מחוברים ומדליקים זה את זה, משלימים, גם בצורה שלילית וגם בצורה חיובית, ואז זה מגיע לתוצאה כזאת.

שאלה: התוצאה הרוחנית מגיעה ברגש ושכל ביחד?

לאו דווקא, אבל סופית כן. גמר כל מדרגה שמתגלים גם רגש וגם שכל יחד.

קריין: קטע 28, מתוך אגרת ב' של בעל הסולם.

"איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות אהבה שבנינו, והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף גם זה לפגם תחשב: בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה המתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה דומה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת האהבה, ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות. וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו, בכל יום ויום ממש, שוה בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו, להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה של עכשיו, יהיה נוגע בחושים שלנו, כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות, וערוכות לעת הצורך." 

(בעל הסולם. אגרת ב')

סדנה

עכשיו סדנה קצרה. איך אנחנו מחדשים יום יום את האהבה במשך היום, לא סתם פעם אחת ביום? איך אנחנו מחדשים את קשר האהבה בינינו יום יום, במשך היום כך, שאנחנו כל הזמן דואגים לזה, זה היסוד של בניית הכלי הרוחני, היסוד לגילוי הבורא בינינו. איך אנחנו דואגים לחידוש האהבה בינינו?

קריין: קטע מספר 29 מתוך מאמר "מה לדרוש מאסיפת חברים" של הרב"ש.

"ענין אהבת חברים, שבנויה על בסיס של אהבת הזולת, שע"י זה יכולים להגיע לאהבת ה', הוא ענין הפוך מה שמקובל באהבת חברים. שפירושו, שענין אהבת הזולת, אין הפירוש, שהחברים יאהבו אותי. אלא, שאני צריך לאהוב את החברים. אם כן לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני. לכן בזמן שהאדם נותן את היגיעה ודן אותו לכף זכות, זוהי סגולה, שע"י היגיעה מה שהאדם נותן, נקרא זה "אתערותא דלתתא", ונותנים לו מלמעלה כח, שתהיה לו היכולת לאהוב את כל החברים בלי יוצא מהכלל."

(הרב"ש. מאמר 30 "מה לדרוש מאסיפת חברים" 1988)

שאלה: בעשירייה שלנו הרבה פעמים היו הרבה חיכוכים ויחסים לא טובים, הייתה שנאה, ודרך הביטול הגענו למצב טוב וחם, לאווירה טובה, וכולנו מרגישים את זה. אנחנו מרגישים משפיעים, אנחנו מרגישים את האהבה. ויכול להיות שקורה הפוך שאנחנו דואגים לקבוצה ועושים מעשה השפעה, מראים דוגמה טובה.

כי אתם לא קושרים את זה עם הבורא, אין לכם את הרע באמצעות שתי התכונות, שנאה ואהבה. שנאה ואהבה צריכות להיות יחד כדי להתקרב לבורא, לא אחת או השנייה. אצלכם זה או שנאה ואחר כך אהבה, לא. חייבת להיות שנאה, אחר כך אתם משיגים אהבה ואתם לא שוכחים את השנאה, אתם מחזיקים את השנאה ליד האהבה, יחד.

כך אתם מתקדמים, כי את שתיהן אתם מקבלים מהבורא, ואתם צריכים לייחס גם את השנאה וגם את האהבה לבורא שאין עוד מלבדו, הוא מעורר בכם את הרגשות האלו ומעורר אותן, את הרגשות האלו כדי שאתם תפנו אליו כמו למקור, ואז אתם תגלו אותו. כך צריך לעשות. תנסו ואז נדבר הלאה.

שאלה: מה הם הגבולות של התחבולות שאנחנו צריכים להשתמש בהם במשחק של אהבת החברים?

אין גבולות, רק צריכים להעמיד שנאה כנגד אהבה, אהבה כנגד שנאה, לא להפריד ביניהן, אלא שיהיו שתיהן קיימות זו מול זו.

תלמיד: אתמול למדנו שחוק האהבה לא תקף בין גדול וקטן כי שני אוהבים צריכים להרגיש את עצמם שווים. בקטע הזה נאמר שאני צריך לאהוב את החברים ולא שהחברים צריכים לאהוב אותי. איך משלבים את זה ששני האוהבים צריכים להרגיש שווים, אם כתוב שרק אני צריך לאהוב את החברים ולא הם אותי?

אתה צריך לאהוב את החברים מפני שעל ידי זה אתה מגיע לאהבה לבורא. יחד עם זאת אתה צריך לדאוג בחברה שיהיו דוגמאות של אהבה מכולם לכולם, כי על ידי זה אתם מעוררים כל אחד את החברים לאהבה כללית משותפת. ובאהבה שאתם מגלים סך הכול בעשירייה, אתם מגלים יותר ויותר את הבורא, את השכינה. תנסו. תראו. אתם תקבלו תשובות מכל זה על כל השאלות.

תלמיד: אז איפה ההדדיות באהבה כמו שמתואר כאן?

בדוגמאות, שכל אחד נותן בזה דוגמה לאחרים.

שאלה: איפה אני יכול למצוא את אותה אהבה שיכולה להשתוות לשנאה?

אתה צריך לבקש שיתנו את זה לך מהשמים, מהבורא. הבורא מעורר שנאה ובזה הוא מחכה עד שאתה תבקש ממנו אהבה, ואז אתה תמצא קשר עימו.

שאלה: נאמר שעלינו להתפלל על מנת לשכוח. גם רב"ש אומר שעלינו להזכיר את האהבה, לעורר את האהבה הישנה בינינו. האם זה שאנחנו מעוררים את האהבה הישנה נותן חיים לחבר ולקבוצה?

ודאי שכן, מה זה אהבה? אהבה זה הרגשת החיים. מה זה פירוד, שנאה? הרגשת המוות.

שאלה: הוא נותן כאן דוגמה של חבר שמדבר לשון הרע, שזה בפני עצמו כאילו הולך נגד הכללים של רב"ש. מה זה חבר שמדבר לשון הרע, ועוד החבר השני צריך אחר כך להצדיק אותו ולאהוב אותו, איך זה פועל?

אין דבר כזה, אם הוא מדבר לשון הרע הוא לא חבר שלי, אני צריך ממש ברגע זה ובמידה הזאת למחוק אותו מהקבוצה, מהחברים. אסור לדבר לשון הרע על הקבוצה, על המורים שלנו, על רב"ש, על בעל הסולם, על כל המקובלים, על כל הקבוצה העולמית, אין דבר כזה לשון הרע.

מי שמדבר לשון הרע על מישהו, הוא מדבר לשון הרע על הבורא. הוא מקבל את ההרגשה הזאת מהבורא, אבל הוא מקבל את ההרגשה הזאת כדי להתעלות מעליה, והוא משתמש בה בצורה הפוכה .

תלמיד: בדוגמה רב"ש במפורש כותב ש"לא משנה זה שהחבר מדבר עליו לשון הרע, שבטח יש לו עליו שנאה. אלא האדם הרוצה לקנות אהבת חברים מטעם אהבת הזולת, האדם הזה הוא צריך תיקון, שיאהב את השני.".

זה כבר משהו אחר. זאת אומרת אם אפילו נדמה לי שהחבר מדבר עלי רע, ועושה ככה וכך מתנהג אלי, זה לא צריך לעצור אותי מלגלות אהבה אליו בתנאי שהוא לא מפר את חוקי היסוד של העשירייה.

תלמיד: אבל לשון הרע זה הפרת חוקי היסוד של העשירייה.

אולי זה לא לשון הרע אלא אמת? אני לא יכול להיכנס לכל הפלפולים שלכם.

תלמיד: לא פלפולים, מה רב"ש כותב? הוא אומר שחבר מדבר עלי לשון הרע ובאמת הוא מדבר עלי לשון הרע, אבל אני צריך להגיד, בגלל שאני רוצה אהבת הזולת אז אני הולך ומצדיק אותו.

כן, תנסה. תרוויח כפול.

תלמיד: חבר מפר בבוטות את כללי רב"ש ואני בכל זאת צריך להצדיק אותו, איפה הגבול?

מצד שני יכול להיות שבזה שהוא ככה מדבר עם כולם, לפני כולם, הוא ממש מקלקל לנו את היחס בינינו בחברה, ואז אנחנו צרכים לדון על זה כולנו. מותר לי לדבר עם כולם על זה.

תלמיד: לא מובן מה הפרקטיקה. חבר מדבר לשון הרע. אני צריך לעלות למעלה מהדעת ולאהוב אותו או שאני צריך להגיד "לא, הוא עושה חור בסירה בוא נזרוק אותו מהעשירייה"?

גם וגם. גם וגם, אני אומר לך. זה לא דבר שהולך לך בפעולה אחת. אתה צריך לראות איך אתה בסך הכול מעלה את הקבוצה שלך לדרגה יותר עליונה, מבריא את המצב. ואיך אתה מתקן את המצב שלך עם החבר, ואיך אתה מעלה את עצמך בדרגה יותר עליונה של השפעה וכל הדברים האלה, איך אתה בונה.

יכול להיות, תלוי גם באיזה מצב אתם נמצאים. אתה יכול להגיד שזה לא החבר עושה אלא זה הבורא עושה וכן הלאה. תדון יחד עם החברים על המצב, תראה מה הם אומרים.

תלמיד: אז כדי שלא יהיה בלבול, כשמתגלה כזה מצב, לדון עם החברים ולשמוע מה הם אומרים ויחד להחליט איך לטפל במצב?

זה בטוח, ולא להסתיר שום דבר, כי זה לא שייך ביני לבינו אלא זה שייך לכל הקבוצה.

שאלה: איזו דוגמה אתה יכול לתת לנו שנבין ונזכור שבלי שנאה אי אפשר להגיע לאהבה, כך שלא ננסה להסתיר את עצמנו או למחוק את השנאה?

כל מדרגה ומדרגה רוחנית מתחילה כמו כל הבריאה, מחושך. ולכן אנחנו צריכים להתרגל להתחיל כל מצב ומצב מצורת החושך. ריחוק, שנאה, דחיה, אלה הדברים הנכונים. אני לא כמו ילד קטן שאני קם ורוצה לצחוק ושכולם יצחקו כלפיי. לא. אני קם לעבודה כל פעם, כל רגע ורגע בחיים שלי. ולכן אפילו שאני מגלה בכל רגע את עצמי במצב החשוך, רצון לקבל יותר גדול, קלקולים יותר גדולים, אני לא נופל מזה כי זו העבודה שלי. וכך אנחנו מתקיימים.

העיקר זה בכל הדברים האלה להרגיש שאתה נמצא בחברה וכולם נמצאים סביבך ומוכנים לעזור לך, לחבק אותך ולהחזיק אותך שלא תיפול וגם הם צריכים ממך אותה עזרה. כמו שאתה נותן להם כך גם אתה תקבל מהם.

שאלה: בעשירייה התגלה מצב של שנאה, ומצב השנאה הזה הוא מתגלה מהבורא. אז מה זה אומר לבקש ממנו אהבה, תיקון?

זה נקרא שאני רוצה על כל השנאה הזאת שמתגלה, להרגיש מה יכולה להיות האהבה שמכסה את השנאה. זהו. אני אפילו לא רוצה כל כך להיכנס לזה שיש שנאה בגלל זה, או בגלל משהו אחר. זה לא חשוב לי, חשוב לי לגלות את המצב שיכול לצאת מזה. איזו תכונת אהבה, חיבור, אני יכול להשיג מהשנאה הזאת, כדי להרגיש את עצמי מתקדם לרוחניות. זה היחס הטוב ביותר שיכול להיות.

תלמיד: נתחיל בהמלצה שלך לשמוע את צוות המקורות שלנו, איך הם משיגים את הקטעים.

תלמיד: רצינו לשתף קצת, איך אנחנו בוחרים את החומרים.

אז קודם כל על בסיס יומי אנחנו כולנו משתתפים בשיעורים, זה ממש הכרחיות עבורנו כדי לבחור את הקטעים ואנחנו משתדלים לזהות כל פעם את הנקודות המרכזיות שהרב מדבר עליהן במהלך השיעור.

בדרך כלל הליבה, המרכז של השיעור קורה בתחילת השיעור כמו שהרב תמיד אומר לנו. ואז קורים כמה תהליכים. לפעמים זה קורה בלייב ממש בזמן השיעור, ואז מוציאים מיידית חומרים ומעבירים לקריין ולצוותים, על מנת שיהיו תרגומים ולפעמים אנחנו גם במהלך היום עובדים.

איך אנחנו עושים זאת?

אנחנו מגיעים עם כמה הצעות לרב. לדוגמה על השיעור של היום, דיברנו איתו אתמול. אמרנו לו שיש לנו אפשרות ללמוד, "התכווצות התפשטות", "אמונה למעלה מהדעת", "הסתרה" או "מאמרי רב"ש". ואז מי שבסוף באמת יודע זה הרב. הוא אמר שהכי מתאים לנו עכשיו לתקופה שלנו זאת הסתרה. וזה מה שעשינו הבאנו מסמך על הסתרה.

כדי לבנות את המסמכים, יש לנו צוות גדול שבנוי מגברים ומנשים מהארץ ומהעולם, של חברים שעוסקים באיסוף החומרים ואלה הם, עמיחי יהודי וענבל גווילי. לאחר מכן יש לנו צוות שעושה סינון ובירור של החומרים, שזה אריק קדוש, דוד לנדברג, אייל עוז, דרור מקרואטיה, אסנת ורוחמה מאוסטרליה, יוסי ירושלמי, מיכאל מילר ועילאי ניסים.

את הסגירה הסופית של המסמך עושים בעיקר דודי אני שסוגרים אותו ביחד.

לאחר מכן יש הפקה שלמה שקורית ברקע, כדי לגרום לזה שכל העבודה הזאת תצא לפועל ותגיע עד לאחרון החברים בכלי העולמי ובשיעורים, והמרכזת את כל הפעילות הזו זו מרגלית ונטורה שגם מנהלת את צוות המתרגמים שלנו לכל השפות.

כמו כן יש לנו גם צוות של כתוביות שמרכז את הפעילות שלו שלומי חבני יחד עם ציפי בר וחברים נוספים.

אז זהו, כל מי שמעוניין לקחת חלק, או להמליץ על נושא מסוים, או על חומר מסוים, מוזמן לפנות אלינו ישירות או לשלוח מייל ל-boardworldkli@gmail.com ואנחנו נשתדל להתייחס ולתת לכל אחד את המקום שירצה.

בעיקר תודה על ההזדמנות ועל הזכות לשרת אתכם.

אולי כדאי לנו אפילו לפרסם את הקטעים האלה עוד מהערב, זאת אומרת כמה שיותר מוקדם לפני השיעור, שלאנשים שיש להם זמן יוכלו לקרוא ולחשוב על השיעור הבא ואז יקבלו אותו בצורה יותר קרובה.

תלמיד: אנחנו עושים את זה תמיד. חומר הלימוד יוצא תמיד יום לפני זה, בדרך כלל בשעות הצהריים של היום שלפני ואפילו מוקדם יותר. הוא מפורסם במייל בארבע שפות, הקטעים עצמם מתורגמים כבר לארבע שפות. וגם מי שנכנס למערכת "הערבות" יש שם כפתור Study Material חומר לימוד, שבתוכו גם כן אפשר להגיע לחומר הלימוד היומי שנמצא בארבע שפות.

יופי.

(סוף השיעור)

---

1. "ועל כל פשעים, תכסה אהבה" (משלי י', י"ב(.↩