028_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vD1aEUbp?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 280, דף ר"פ. "לוח התשובות לפירוש המלות". אות נ"א

איך אפשר לומר שכלים דגוף, הם יותר חשובים מכלים דראש? הוא לא יכול לסבול האור, והוא כן סובל האור. אלא כאן נקרא סובל מטעם בחירה, הוא לא רוצה לקבל אותו. היות שהוא רוצה מקודם לעשות חשבון, מה שכן מותר, מה שלא מותר.

אם כן, מה הוא עוסק? בעניין שלא לקבל אותו. מדוע הוא לא מקבל אותו? שהוא עכשיו במצב של ממטה למעלה. מה זה ממטה למעלה? הוא הכול החשבון שלו מה שהוא רוצה, להשפיע לעליון, שיהיה השתוות הצורה. מאחר שגמר כבר בחינה של חשבון הזה, שכבר יודע טוב מאוד מה שיכול לקבל, כבר יהיה בהשתוות הצורה, אז כבר מותר לו לקבל, זה נקרא גוף.

לכן יוצא כלל, כל ראש נקרא אור חוזר ממטה למעלה. זה הזמן שאורות הוא לא מקבל. זה נקרא, לא יכול לסובלו. אבל הוא אומר, כלים דגוף כן סובלים אותו. מדוע? שכבר נגמר אצלו. אבל אינני יכול לומר שכלים דגוף יכול להיות חשובים מכלים דראש. כלים דראש לא יכולים לקבל, וכאן כן יכול לקבל? אלא רק סדר. ראש נקרא שעושה טרם שמקבל, וגוף נקרא מה שהתחיל כבר לקבל.

מה זה עניין דק מאוד? שהוא ב... מצד אחד הוא אומר שראש, מה נקרא ראש? מלכות דראש עשתה חשבון, מה שהיא יכולה לקבל, מה שלא יכולה לקבל. אם כן, אומרים שעדיין לא קיבלה. ואחר כך כן קיבלה, לאחר החשבון.

אז אנו אומרים, ברוחניות, כל צורה חדשה, היא בחינה חדשה. זה גורם לנו שנחלק בין ראש וגוף. אבל הוא מחלק את זה. נשאלה השאלה, איזה כלים יותר זכים, בראש וגוף? גוף בא אחר עבודה רק המשכה, מה שנמשך מעבודה שבראש. ונמצא שראש, אני אומר שלא.. ... לא בגלל זה מכוח בחירתו, לכן הוא לא מקבל אותו. זה רק שאני אומר שברוחניות, כל צורה חדשה בחינה חדשה.

מצד אחד, אני יכול לומר, ראש כבר יכול לקבל. עיקר עבודה היה בראש, מלכות עשתה חשבון. מכל מקום הוא אומר, החשבון נקרא מסך ממטה למעלה. היינו שלא מקבל אותו. על זה הוא אומר, עניין דק מאוד. נמצא שלא מקבל אותו. ומתי שמקבל, כבר נקרא גוף.

תלמיד: ...

רב"ש: לא. בראש אין ... לכן הרב, אין הכלים דראש יכולים לסובלו.

תלמיד: לא ברור, מה יכול לקבל בראש?

רב"ש: לא, בצורה אחרת. מה שהראש שאמר שיכול לקבל, אז הוא מקבל. זה תוצאה מהראש. להפך.

נתחיל נ"א. כן.

נא) סיום העליה:

אם אין מקומות, מה הפירוש עלייה? מה הפירוש סיום עלייה? אין מקומות. אז הוא מפרש. כשהמסך מתחיל להזדכך מבחינה לבחינה, כגון מבחי"ד לבחי"ג, יש להבחין שם, בחינת ההמשך של הזדככות.

עוד הפעם.

כשהמסך מתחיל להזדכך מבחינה לבחינה, כגון מבחי"ד לבחי"ג, יש להבחין שם, בחינת ההמשך של הזדככות, דהיינו, כמו שאומרים, בכלל יצא ועד לא הגיע. דהיינו, בטרם שמגיע לנקודת עביות שבבחי"ג, אשר נמצא הפרצוף בלי אור לגמרי, מדוע? כי הזווג שבבחי"ד כבר נפסק, ואל הזווג דבחי"ג עדיין לא הגיע. הנמצא, בזמן של בינתיים יצא מבחינה ד' ועוד לא עשה זיווג דהכאה על מסך דבחינה ג'.

ויש להבחין בחינת "סיום העליה", דהיינו, אחר שגמר הזדככות מכל עביות דבחי"ד, והגיע לעביות דבחי"ג, אשר אור העליון, שאינו פוסק אפילו רגע, נמצא מזדווג בה ומוציא קומה חדשה דחכמה. שעתה חזר האור להתפשט בפרצוף כמקודם, אלא בקומת חכמה, הנמוכה מקומה הקודמת.

אם כן, הרב אומר, סיום עלייה מטרם שנזדכך לגמרי, אבל כאן נשאלת, הוא אומר סתם, סתם. יכולים לדבר באופן פרטי, באופן כללי. דהיינו, יותר קל ללמוד סיום עלייה, דהיינו שהיה עליות בפרצוף גלגלתא, התחיל להזדכך מד' לג' שבד', לב' שבד', א' שבד' עד שנזדכך לגמרי כל הבחינה ד' לגמרי, זה נקרא סיום עלייה, ואז יצא פרצוף חדש, נקרא פרצוף ע"ב בקומת חכמה. זה באופן כללי.

מצד השני, משמע שהוא רוצה לומר גם כן, אפילו בפרצוף אחד, בפרצוף גלגלתא, בזמן של הזדככות מד' לג', מג' לד', גם כן יש בינתיים, גם כן יש סיום עלייה. כך משמע מבפנים. שאני מדבר כלל יותר קל להבין את זה.

אנו לומדים, מה זה זמן? אתה שואל. איך אני אומר יש הבדל בזמן בינתיים? כבר נתן לנו, כמו שלמדנו מקודם, סיום עלייה. השאלה, לא אין מקומות, אלא עלייה נקרא עלייה בדרגה. היינו שמתחיל להשתמש פחות בעביות. זה נקרא עלייה.

שאומר, זמן נקרא סיבה ומסובב. מה זה סיבה ומסובב? כמו אצלנו, לא יכולים להבין סיבה ומסובב, רק בזמן, ולמעלה אין זמן, שאומר ... זמן, כוונתו לסיבה ומסובב. זאת אומרת, מטרם שהמדרגה לא נגמרה, שאין לו שום דבר מבחינה ד', מקומת כתר, היא לא יכולה לקבל מדרגה יותר קטנה. אלא לאחר שכבר נסתלקו ממנו כל המדרגה הגדולה, אז היא מסוגלת לקבל מדרגה יותר קטנה.

נמצא, מעת שהתחיל להסתלק מדרגה גדולה, ועד שלא הסתלקה, נמצא זה סיבה. ואנחנו, וכמו אצלנו, סיבה ומסובב דווקא בזמן, לכן שהוא רוצה לדבר מסיבה ומסובב ברוחניות, שאין זמן, מכנה אותו בזמן.

נב) עובי דופן:

אז צריכים לדעת ברוחניות, אחד, מה זה דופן בכלל? ואחר כך נדבר, מה זה עובי. אז הוא אומר.

כל חומר בית הקבול של הכלי הוא עביות שבו, הרצון לקבל, כנודע, וע"כ, ד' הבחינות של עביות נבחנות כמסבבות זה על זו, והן עושות יחד את דופן הכלי, והעב מחבירו, הוא יותר פנימי ממנו (עי' חצ' עובי הדופן).

זה קשה להבין. מדוע? יש לנו להבחין שתי הבחנות. אחת, פנימיות וחיצוניות דמסך, ופנימיות וחיצוניות דד' בחינות דאור ישר. שאנו מדברים מאור ישר, אומרים, מי נקרא כלי? בחינה ד'. והם סיבה ומסובב.

אי אפשר להוציא בחינה ד' שנקרא נברא, להשתוקק למשהו, שיהיה לו רצון לקבל, אם אין הקדם של ג' בחינות הקודמות. לכן הוא נותן כלל, הג' בחינות הראשונות נקראים אורות, כל הט' ראשונות נקרא אור, וכלי הוא רק מלכות. מלכות המקבלת. שיש מלכות, המלכות מקבלת האור, שהם בט' ראשונות. נמצא, שהם דפנות, שמסבבות זו לזו ותמיד מקבלים בכלי הפנימי, שהוא ד' דאור ישר, הנקרא מקבל על מנת לקבל. אלא לפי המסך שבו.

לפעמים הוא מכנה דפנות על המסכים גם כן. דהיינו, אינני אומר שהבחינה ד' דאור ישר משתנה פעם. אף פעם לא משתנה. אין כלי אחר, רק ד' דאור ישר, רק אסור לקבל. זה … פנימיות וחיצוניות, מה שאני אומר, מדרגה גדולה, מדרגה קטנה, הכוונה על המסך. כמו בכ… כמו שמקבלת תמיד בפנימיות, הכלי בגשמיות. רצונות היא לא מקבלת, הם רק סומכות אותה, לכן כל שעב ביותר נקרא פנימי, וזך חיצוני.

אותו הדבר הוא משמש על המס... על המסך. על המסך עביות ... אבל בחינה ד' דאור ישר ... במדרגה, אין שום שינוי. רק מה, אני יכול לומר, מקודם היה הפנימיות שלו בחינה ד', עכשיו הפנימיות שלו נעשה בחינה ג'. יש לחשוב שעכשיו זעיר אנפין מקבל, לא מלכות ... כוונה. רק מה, הפנימיות שלו, שנקרא ד' דאור ישר, משמשת עכשיו מרצונו של המסך, הנבחן ג'. מזה מתבלבלים.

אז גמרנו נ"ב, כן?

נג) עליות האורות: מה זה עליות האורות?

עי' חזרת אורות למאציל. שהמאציל מזדככות, אז יש הסתלקות האורות.

נד) עלית הכתר למאציל: הזדככות [מ]בחי"ד לבחי"ג.

אז כתר כבר נסתלק.

נה) עלית חכמה למאציל: כבר חכמה נסתלקה. מי היה גורם?

הזדככות מ[בחי"]ג ל[בחי"]ב.

ט) עלית בינה למאציל: הזדככות מבחי"ב לבחי"א.

נז) עלית ז"א למאציל: הזדככות מבחי"א לבחינת כתר.

נח) עלית מלכות למאציל: היינו על ידי הזדככות מבחינת כתר אל בחינת מלכות דראש, פירוש הדבר, שאין שם מבחינת עביות שממעלה למטה ולא כלום. ואז מושוה צורתה אל מלכות של ראש, והיא נכללת שם. זה נקרא שעלתה למלכות דראש.

אז, בעמוד, בנ"ט, הוא אומר כאן, ... ברוחניות מלכות של ראש, שעביות דמסך משמשת שם ממטה למעלה, נקראת "פה". הוא שואל, מה זה פה ברוחניות? מלכות של ראש. מה זה מלכות של ראש? שעביות שיהיה במלכות הזאת, כמו שאומרים ... מלמטה, אם אני לא רוצה לקבל ... זה עושה … כמה כן לקבל, כמה לא לקבל ... מקבלת שום דבר, נקרא זה ממטה למעלה, תחתון ... לעליון. זה נקרא פה.

פרק ס'.

מה השאלה? ס) פניהם למטה:

כשהאור מושפע להתאחז ולהתלבש לפי מדת גודלה של עביות שבמסך, מכונה זה "פניהם למטה", כי פניותיהם של האורות הוא לבא ולהתלבש בעביות המכונה, למטה.

מהו השאלה? מה זה ברוחניות פניהם? מה הפירוש ברוחניות למטה? אז הוא אומר, מלכות, שאור מושפע להתלבש בכלי, ... ... כלי והיות שאין ראש שמשפיע לתחתון במידה היותר גדולה, ושהבחינה האחרונה היא יותר גדולה, לכן נקרא זה פניהם, כי פניותיהם להשפיע, הוא לבא ולהתלבש בעביות המכונה, למטה.

אז תמיד לומדים, מה זה בחינה אחרונה? שנקרא מלכות. אם כן, בכל מדרגה מדרגה יש בחינת מטה, המכונה ד' דהתלבשות, ד' דאור ישר, שהוא מקבל על מנת לקבל. רק מה, התחתון לא רוצה לקבל אותו, אז נעשה זיווג דהכאה. אבל תמיד פניותיהם של האורות הוא להאיר למטה ליסוד תחתון. נמצא, פניהם, פנייתם מטה דעביות.

עכשיו, מה הפירוש סא) פניהם למעלה:

בשעת הזדככות המסך, אשר הזווגים הולכים ונעשים, בכל פעם בבחינה הזכה יותר, היינו, שהמסך מזדכך, שלא יכול להתגבר על בחינה מ... רק מה הוא מקבל מדרגה יותר זכה, נקרא למעלה ... מד' עד עביות דכתר. עד שנפסק הזווג לגמרי, מכונה זה "פניהם למעלה", כלומר שמסתלקים ופונים את עצמם מן העביות אל הזכות. כי ממעלה למטה, פירושו, מזכות אל עביות. וממטה למעלה מעביות אל הזכות.

מה ... אחת, פנייתם למעלה, אז יהיה פנייתם השפעה, הוא עכשיו למעלה בכל פעם הוא משפיע בעביות היותר עליונה. מה זה יותר עליונה? יותר זכה. מה שיותר מטה, נקרא יותר עבה. נמצא, פניהם למעלה, פירוש הדבר ש... שפע יותר זכה עד שאין למעלה, שאין שום עביות ונעשה זך.

נמצא, מלמעלה למטה נשאר למטה. מעלה, מעלה, מלמעלה נקרא זך, מטה נקרא עב. למעלה, מטה, תמיד יש בחינה אחרונה אחרת. לכן, ממטה למעלה זה, לכן, מזה מתבלבלים. פעם הוא אומר ממעלה למטה, פעם העליון משפיע למטה לעביות. כאן מלמטה למעלה, מעביות אל הזכות. ממטה למעלה, מעביות אל הזכות. היינו, שהוא מזדכך למטה למעלה, עד שנזדכך לגמרי.

... מזה, אני אגיד מה שחשוב. אנחנו למדנו, כל עביות שבראש, נקרא ממטה למעלה. ממטה נקרא מקבל, ממעלה פירושו שהוא לא רוצה לקבל. אז מה שהוא אצל הגוף לא מקבל בכלל. כאן מפרש פניהם למעלה, זה שהוא משפיע כל פעם ממטה למעלה. מתחיל מעב ביותר עד ש... זך ביותר.

כאן פניהם למעלה, נקרא שהיות שהיה ביטוש פנימי ומקיף, אז המקיף מזד… מתחיל להזדכך. נמצא, שכל אורות נתפשטו מעכשיו למעלה. נמצא עכשיו, כאילו עלייתו למעלה, האורות שוב נזדכך, מדוע? משום שאין לתחתון מסך. פנייתם למעלה, פנייתם למעלה נזדככו לגמרי.

שאלה סב) פנים ואחור. מה הוא אומר?

ההתלבשות והדחיה, המתפעלות בזווג דהכאה שבמלכות דראש, אינן מתגלות שם, אלא במלכות של הגוף, שנקרא טבור. שהתלבשות נעשית מטבור ולמעלה, ודחית האור נעשית מטבור ולמטה. וע"כ, מקום התלבשות שבגוף נקרא "פנים", והמקום, שנדחה האור משם, נקרא "אחור".

מה השאלה? מה שייך לומר פנים ואחוריים ברוחניות? משורש ... ממקום שהוא … צריך אלא להיות אלא היות שמלכות ראש עשתה חשבון, את החלק שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע תקבל, והחלק שלא יכול לקבל על מנת להשפיע לא תקבל. וה... לא קיבל שום דבר. ומה שיש בראש, מתפשט אחר כך בגוף.

לכן, החלק שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, זה נקרא פנים, וזה נקרא מקום מפה עד הטבור, מלכות דגוף.

וזה מתחלק בגוף. מטבור למעלה נקרא פנים. שם יש אור. שם אומר, אני רוצה לקבל, היות שהוא רוצה להשפיע. מקבל, מה זה נקרא? אחור. שהוא אז, הוא לא רוצה לקבל. למדנו, אף על פי שהוא אחור, שנקרא …, מכל מקום משתווים … שם הארה. מאיר למעלה, פירושו פנייתם למעלה, הוא רוצה מה שהשתוות … התחתון קשור לעליון, למאציל. מדוע? מטעם שאין לו מסך, המסך מתחיל להזדכך, אז הוא מזדכך, שהוא לא. לכן הם רוצים להזדכך. מדוע? היות שאין להם מסך.

פנייתם למטה, פירושו להפך. התחתון, העליון רוצה להשפיע ... בתחתון. מדוע? מטעם שכן יש לו מסך.

עכשיו שואל, סב) מה זה פנים ואחור?

נותן דוגמה, מה שמאיר נקרא פנים, מה שלא מאיר נקרא אחור. אז הוא נותן דוגמה, אבל יש הרבה דוגמאות. הוא נותן רק כאן, רק דוגמה אחת. למשל, מלכות דראש אמרה, עשתה חשבון, את החלק שהיא יכולה לקבל, מכנה ... החלק שהיא רוצה בהתלבשות, והיא דהיינו, מה שהיא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע, יש חלק שלא יכולה לכוון בעל מנת להשפיע. את זה הוא דוחה. ... ושניהם מתלבשים בגוף. נמצא, חלק מאיר בגוף, היינו מה שי… מה שלא יכול ...