שיעור בוקר 21.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם, כרך א', עמ' 198, "הקדמת ספר הזוהר"

מאמר "מי ברא אלה"

קריין: ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 198, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "מי ברא אלה" סעיף 9.

"הקדמת ספר הזוהר" שכוללת בתוכה את המהות של כל ספר הזוהר, מסבירה לנו את מבנה המערכת העליונה שפועלת עלינו מלמעלה, מהבורא, מאין סוף, ובירידה הדרגתית מגיעה אלינו ומפעילה אותנו כדי לחנך ולגדל אותנו ולהביא אותנו למצב שנוכל להבין, להרגיש, לגלות את הבורא, להתקרב אליו ולהיות כמוהו בסופו של דבר. זו מטרת ההתפתחות שלנו.

אז בואו נתייחס לחומר הזה כאל החומר החשוב ביותר, זו העבודה שלנו בחיים האלה, בעולם הזה, כדי שנעלה ממנו, מלא לשמה לדרגת העולם הבא, לדרגת העולם עליון, לדרגת לשמה. שמעל מנת לקבל נגיע לתכונתנו העתידה, בעל מנת להשפיע.

קריין: "זוהר לעם", כרך א', עמ' 198, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "מי ברא אלה", סעיף 9.

".9 על העניין הזה כתוב, מה אעידֵךְ, מה אדמֶה לָך הבת ירושלים. כי כשחרב ביהמ"ק, יוצא קול ואומר, מה אעידך, מה אדמה לך. כלומר, במ"ה ההוא אעידך. שבכל יום ויום העידותי בך מימים קדמונים, כמ"ש, העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ.

מה אדמה לך. באותו אופן ממש, העטרתי לך בעטרות קדושות, ועשיתי אותך ממשלה על העולם. כמ"ש, הזאת העיר, שיאמרו כלילת יופי. קראתי לך ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו.

מה אַשְׁווה לך ואֲנַחֲמֵך. כעין שאת יושבת, כך הוא כביכול למעלה, בירושלים של מעלה. כמו שעתה אין נכנסים בך העם הקדוש בסדרים הקדושים, כך אני נשבע לך, שלא אכנס אני למעלה, עד שייכנסו בך צבאותיך למטה. וזוהי הנחמה שלך, מאחר שאני משווה לך מדרגה זו, ירושלים של מעלה, המלכות, בכל. ועתה שאת כאן, גדול כיָם שִׁבְרֵךְ. ואם תאמרי, שאין לך קיום ורפואה, מי יִרְפָּא לך, אותה מדרגה הסתומה העליונה, הנקראת מ"י, שהכול מתקיים על ידיה, שהיא בינה, תרפאך ותקים אותך.

ביאור הדברים. חורבן ביהמ"ק היה מחמת שחטאו ישראל בעבודה זרה ולא רצו להעלות מ"ן לזיווג זו"ן, אלא שרצו להמשיך השפע לס"א, הנקרא אלוהים אחרים, שמסיבה זו נפרד הזיווג דזו"ן, והתבטלו מאה הברכות מהנוקבא, ונחרב ביהמ"ק.

כשחרב ביהמ"ק, יוצא קול ואומר, מה אעידך. שבכל יום ויום העידותי בך מימים קדמונים. אלו ו"ק דגדלות, שהנוקבא מקבלת במ"ה, נקרא ימים קדמונים. כמ"ש, כי שְׁאַל נא לימים ראשונים, ולמִקצה השמיים ועד קצה השמיים.

ונקרא כך, להיותם ו"ק דאו"א, כי הישסו"ת הוא ז"ת דאו"א. ושבעת הימים של או"א הם ראשונים אל שבעת הימים דזו"ן, כמ"ש, העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ. פירושו על זיווג זו"ן, הנקראים שמיים וארץ, שהזהיר הכתוב לשמור ולקיים את הזיווג. ואם לא, מזהיר הכתוב, כי אָבוד תאבֵדון מַהֵר מעל הארץ. וכמ"ש, מ"ה אעידך, על אלו מאה ברכות הזהרתי אותך לשומרם ולעשותם, ואתה עברת עליהם, לכן התקיים בכם, כי אבוד תאבדון מהר מעל הארץ."

כתוב כאן שאנחנו חייבים לשמור, לדאוג לקשר בין המלכות שכוללת את כל הנשמות ובין המערכות שלמעלה מהמלכות, מערכות זעיר אנפין וז"ת דבינה. זו כל הדאגה שלנו, כי אז האור מגיע מז"ת דבינה ונכנס למלכות, מתקן וממלא אותה ואנחנו מרגישים את עצמנו כמתוקנים, מסודרים, מחוברים וכן הלאה. הכול תלוי באותו האור שמגיע אלינו מהבינה, ואם הוא לא מגיע אז כוחותינו מתפזרים ואנחנו מגיעים לכל מיני צורות של חורבן.

שאלה: למה הוא מתכוון בזוהר שמשהו נבנה לאחר שנהרס?

אי אפשר לבנות שום דבר אם לא מגלים קודם באיזה מצב התחלתי אנחנו נמצאים. המצב מלכתחילה הוא חורבן, ולכן אנחנו מגיעים לגילוי החורבן, למצב מאוד לא נעים, לא טוב, מצב מפחיד, וממנו, כשאנחנו לומדים את המטרה, אנחנו מתחילים להצדיק גם את המצב ההתחלתי שנמצאים בו ומקימים את החיבור בינינו בצורה נכונה וכך מתקדמים לתיקון.

שאלה: בקטע שקראנו נאמר "ירושלים העיר שחוברה לה יחדיו". הרי הכוונה היא לא לירושלים המערבית והמזרחית שאנחנו מכירים, אז למה הכוונה?

לא מדובר בכלל על אבנים ועל כל מיני אנשים ששוטטו בעולם הזה לפנינו, אלא אנחנו מתכוונים שאותה מערכת עליונה תתחבר למערכת בינה, ואור הבינה יבוא דרך מערכת ישסו"ת, ז"ת דבינה לזו"ן, וזו"ן על ידי זה יתחברו ביניהם, ובעיקר יחברו את המלכות לזעיר אנפין, ובזה המלכות תתחיל להיתקן ולהעמיד את עצמה בצורה נכונה לעומת מערכת יותר עליונה שמעליה, וכך נזכה לתיקון הכללי שבכל העולם.

שאלה: איך אנחנו שומרים על הקשר עם המלכות כל רגע ורגע?

על ידי זה שאנחנו רוצים להיות מקושרים בינינו, ומהקשר בינינו להיות מקושרים לכוח העליון, לבינה שמעלינו. אם אנחנו מתקשרים אז אנחנו מדמים את עצמנו לזו"ן העליונים ומעל הזו"ן העליונים אלו כוחות הבינה, כוחות ההשפעה. אם אנחנו מתקשרים כך בינינו, אנחנו כבר יכולים לקבל משם את כל הכוחות.

שאלה: הטקסט כל כך מרגש, ועולה שאלה מאיפה המקובלים כותבים את הטקסט ומחברים אותו למערכת הזאת. כשהזוהר כותב "מה אדמה לך", מי כותב את זה? מאיפה?

המחבר כותב ברוח הקודש. הוא רואה שהדברים האלה מתרחשים כך ולוקח את העט ומתחיל לכתוב מה שקורה, איזה קשר אפשר לבטא בין בינה, זעיר אנפין ומלכות. בכתר וחכמה יש תוכנית, גם את המצב העתידי, הכול נמצא שם. אבל איך זה צריך לבוא אלינו ולשנות אותנו, ללמד ולחנך אותנו כדי שנתאים לכתר, חכמה וג"ר דבינה, ג' ראשונות, על זה הוא כותב. גם כשאנחנו לומדים את כתבי בעל הסולם, אנחנו מבינים שכך הוא ראה וכתב, ואנחנו צריכים להידמות לאותן המערכות שהוא מתאר לנו.

שאלה: החברים גדולי הדור שכותבים את הזוהר, כותבים מהמצבים שהם עוברים וחיים, והם חיו בתקופה לא פשוטה והם מתארים אותה פה. האם הכול מתקשר כאחד?

כן.

שאלה: הזכרת קודם שהמצב ההתחלתי הוא גילוי החורבן. במה תלויה ההצלחה לראות בגילוי החורבן אמצעי להתקדמות?

אנחנו נמצאים בתחילת הבריאה. הבורא ברא את העולם, את המערכת בצורה מתוקנת. זאת אומרת אפילו לא היה מתוקן, כי זה לא היה מקולקל מקודם, אבל בתוך המערכת שלו היו כוחות גם של קלקול וגם של תיקון והכוחות האלה היו מאוזנים. אחר כך כדי לחנך את הנבראים, את הבנים שלו, הוא היה חייב לשבור את הקשר ביניהם, שלא תהיה מערכת שבורה, וכך עשה.

ומתוך זה אנחנו קיימים. זאת אומרת אנחנו קיימים כחלקים שבורים שמרגישים את עצמם בכל מיני צורות לא נעימות, מסוכנות, והבורא מעביר אותנו דרך כל המצבים האלה, כדי להראות לנו עד כמה אנחנו נמצאים במצב שלא כדאי להיות בו ולהישאר בו, וכך הוא מלמד אותנו ומביא לנו רצון לתקן את עצמנו.

הרצון לתקן את עצמנו הוא קודם כל מתגלה בנו כרצון אגואיסטי, כשאנחנו רוצים להיות במצב יותר טוב, ומתוך זה אנחנו לומדים את הקשר שלנו עם הכוחות שמפעילים אותנו ומתחילים להבין שהכוחות האלו הם פועלים לא לטובת עצמם אלא לטובתנו, כמו אבא ואמא כלפי הילד הקטן. ומזה אנחנו לומדים שכדאי לנו ללמוד מהכוחות האלה של אבא ואמא, חכמה ובינה, שהם פועלים על הזו"ן, על הילדים.

וכך אנחנו מתקדמים ומתחילים להגיע למצבים שאנחנו לא רוצים לעבוד רק לטובת עצמנו, שיהיה לנו טוב לזו"ן, לילדים, אלא אנחנו רוצים גם לעשות טוב לאבא ואמא, להורים שלנו, לעליונים שלנו. וכך אנחנו מתקדמים לטובת אבא ואמא - וזה כבר נקרא "לשמה", שלא לעצמנו אנחנו רוצים את זה, אלא לטובתם, ועד כדי כך, שהמצב שלנו בעצמנו לגמרי לגמרי לא חשוב לנו יותר ויותר, והעיקר בשבילנו זה איך ירגישו חכמה ובינה, אבא ואמא מכל המצבים שלנו.

וכאן אנחנו מתחילים ללמוד את המערכת, איך היא בנויה בצורה כזאת שמסוגלת, רוצה ונותנת לנו, כל מיני מצבים שבהם אנחנו יכולים להציג את היחס שלנו היותר ויותר מתוקן, זאת אומרת יותר ויותר על מנת להשפיע לאבא ואמא - ובזה אנחנו מתקדמים.

העבודה הזאת, שאנחנו עוברים, מדאגה למצבנו לדאגה על מצב העליונים, אבא ואמא, היא נקראת עבודת המעבר מלא לשמה ללשמה - לטובתם. וזו בעצם העבודה שלנו.

וככל שאנחנו נכללים בעבודה הזאת, אנחנו מתחילים יותר להבין מיהם אבא ואמא, איך אנחנו יכולים להצטרף להם, כי בכל זאת זה חכמה ובינה, שני הכוחות העיקריים שנמצאים בטבע ומפעילים את כל הטבע. וכך אנחנו מתקדמים וגדלים.

את זה הוא מתחיל כאן להסביר והלאה בכל הכתבים של הזוהר הוא יביא לנו בסך הכול הסבר איך אנחנו נכללים בעליונים עם כל הכוחות שלנו, של התחתונים, ואיך אנחנו מעלים את כל הבריאה עד השורשים העליונים שלנו, של אבא ואמא, של הג"ר דאצילות ובזה אנחנו מתקנים את כל הבריאה וכל הנבראים נכללים בבורא, וזה בעצם גמר התיקון.

אנחנו נראה יחד עם זה איך שזה קורה במציאות עצמה, בטבע, איתנו, בכל העולם הסובב אותנו, כי הכול זו מערכת אחת וכך היא מתנהגת.

שאלה: אנחנו לומדים את כל המערכת הזאת מתוך חיבור, והחברים שלנו שאיתם אנחנו מתחברים, זאת הנקודה שמתוכה אנחנו צריכים ללמוד את הזוהר. איך מתוך הנקודה הזאת להרגיש את ההורים הרוחניים שעליהם מדובר, כתר, חכמה, אבא ואמא?

אני חושב שאת זה אנחנו צריכים לגלות לאט לאט. הם יתגלו לא לפי הצורות והמצבים כמו שאתה מתאר לעצמך שצריך להיות, אבל זה יתגלה. בכל מיני מקרים, אפילו לא קשורים זה לזה זה יתחבר זה לזה ויבנה בך יכולת להבין, לתפוס, להרגיש אותם.

שאלה: לעשות נחת רוח לאבא ואמא, זה כאילו הנפשה, אני מרגיש כאילו שאתה מדבר על משהו מוחשי ולא חוקים מוחלטים. זו טעות שלי, או שזה מה שאתה מנסה להקרין לנו?

ודאי שזה שלא מדבר על אבא ואמא שלך, זה מדבר על מערכות של אבא ואמא. ולאט לאט זה יתבהר יותר, אבל ודאי שלא מדובר על מה שקורה בעולם הגשמי.

שאלה: אנחנו צריכים להרגיש את הרגשות כביכול של הפרצוף העליון?

כן.

שאלה: האם זה טוב ששבירת בית המקדש נעשתה, כיוון שישראל חטאו בעבודת אלילים? ושאלתי, איך אנחנו בעשירייה יכולים להימנע מהמצב של עבודת האלילים, ומה זה בכלל בחיבור?

עבודת אלילים זה השתחוות לכוח האגואיסטי, כשאנחנו עושים משהו למען עצמנו, לא למען הבורא, אלא למען עצמנו. בכללות אנחנו צריכים לראות כך את הדברים האלה ואז לא נטעה.

תלמידה: כלומר, בעשירייה אנחנו צריכים לעבוד לשם החברים, לשם החיבור ביניהם כדי שנוכל לבנות את הכוונה הנכונה? איך לכוון את הווקטור מעצמי אליהם?

אני לא יודע למה את מכוונת בווקטורים. אני יודע רק דבר אחד, לחשוב על אחרים במקום לחשוב על עצמי.

שאלה: איך אפשר להתעלות על הדרישה של האגו שלנו ולדאוג לאבא ואמא שלנו?

זה מגיע לאט לאט על ידי המאור המחזיר למוטב. זה לא שאנחנו בסיבוב כפתור מעבירים ממחשבה על עצמנו, לאיזשהם אבא ואמא שאנחנו לא מרגישים ולא מכירים אותם. צריכה להיות כבר איזו הארה מלמעלה, שתשפיע עלי ובהתאם לזה אתייחס להארה הזאת, למערכת הזאת של אבא ואמא ואז זה יבוא.

שאלה: כתוב במאמר "אני נשבע לך, שלא אכנס אני למעלה, עד שייכנסו בך צבאותיך למטה". מה זה אומר?

עד שאנחנו התחתונים, לא נבנה נכון מערכת קשר בינינו, המערכת העליונה של חכמה ובינה, שמנהלת אותנו ומשפיעה עלינו היא גם לא תתגלה.

שאלה: זה שאתה אומר לנו לעבוד לטובת אבא ואמא, האם אתה מתכוון לכך שאנחנו צריכים להציע כל רגע לחיים שלנו שאנחנו לא חיים עבורנו, אלא חיים עבורם?

כן. אנחנו חיים עבור המערכות העליונות ודרכן לכל האנושות, לכל המלכות.

שאלה: מה מאפיין כוונה נכונה בזמן קריאת הזוהר?

שאני דבוק להשפעה.

שאלה: אנחנו מדברים על המערכת של אבא ואמא, איך אני פונה לבורא, או אני פונה למערכת? איפה כאן הבורא ואיפה כאן אבא ואמא?

את תמיד פונה לכוח עליון, שאין עוד מלבדו, את פונה אליו בלבד.

תלמידה: אותה המערכת היא בעצם הכוחות שהוא מפעיל עלינו, שינהלו אותנו?

כן.

שאלה: אתה אמרת שהארה באה עלינו ואז אנחנו נכללים במה שכתוב בזוהר. איך מזהים את ההארה הזאת ואיך פועלים איתה?

כשהיא תבוא, אז את תביני. אין כאן יותר מה להסביר לפני שמרגישים.

שאלה: למי הזוהר מדבר, הוא מדבר אליי?

ודאי, לכל אדם ואדם.

שאלה: איך נוכל להתגבר על הדרישה של האגו שלנו לדאוג לאבא ואמא שלנו?

על ידי התפילה.

שאלה: מה עושה טוב לבורא?

שאנחנו מתחברים ופונים אליו.

שאלה: איך הלימוד בספר הזוהר וביחוד על גילוי החורבן יכול לעזור לנו להעלות את החשיבות להפצת חכמת הקבלה?

הוא מתקן את החורבן ומעלה אותנו ממנו.

שאלה: המעבר מהרצון לקבל לעצמי לרצון להשפיע, נשמע שאנחנו עוברים ממצב אחד למצב מנוגד לגמרי, זה מרגיש שיש פה איזה נתק שצריך משהו שיגשר על שני הקטבים האלה.

העליון מקשר את זה. לכן אל תשאל על דברים שבהם אתה עוד לא נמצא ולכן נראה לך שזה לא יכול להיות.

שאלה: בכדי להיות מותאמים לכוח העליון, האם עלינו גם לתקן את הדומם, צומח והחי גם?

הם מיתקנים מעצמם, אם אנחנו מיתקנים בדרגת המדבר.

שאלה: מהו האיזון בין חכמה לבינה, האם קיים איזון בפני עצמו?

חכמה ובינה צריכים להיות כשני כוחות מקבילים. כשהם מתחברים ביניהם, אז הם מגיעים לשלמות. מי מחבר אותם נכון? זעיר אנפין, שהוא הקו האמצעי שמחבר בין חכמה ובינה. את זה עוד נלמד בעתיד.

שאלה: מהתיאור של המערכת שדיברנו עליה בחצי שעה האחרונה, יוצא כביכול שכל המערכת הזאת בסוף תלויה בחלק הכי חלש בה, בתחתונים, שיעלו מ"ן ואז בעצם כל שאר הדברים מתחילים לקרות. אנחנו מדברים המון על ההשתלשלות מלמעלה למטה, וכמעט אף פעם לא מדברים על איך התחתונים פתאום מתעוררים ומתחילים לעשות פעולות.

תבדוק על עצמך איך התחתונים האלה מתחילים להתפלל, להתרגש, להתפעל, ולעשות איזה תיקונים, חיבור, תנועה זה כלפי זה, תנועה כלפי העליונים. ככה זה.

תלמיד: האם הספר של הזוהר, שנקרא "זיהרא עילאה" כמו שלימדת אותנו, הוא המכשיר אולי העיקרי לזה שפתאום התחתונים האלה יתחילו להתעורר ויקבלו את הארה, זאת אומרת, הוא בעצם המפתח לכל הסיפור הזה?

כן, זה נקרא שאם אנחנו לומדים מה שכתוב בספר ורוצים לייצב וליישם את זה על עצמנו, אז כך ספר הזוהר עובד עלינו.

תלמיד: יש לספר הזוהר אפשרות לעבוד גם על כאלה שסתם יקראו אותו, בלי כל ההכנות שאנחנו עשינו פה במשך כמה שנים?

כן, אפילו סתם, כל אחד ככל שמסוגל להיות קשור לספר הזוהר, בכל זאת נכנס תחת השפעתו.

תלמיד: בגלל זה אומר בעל הסולם שבזכות ספר הזוהר בני ישראל ייצאו ממצרים?

כן.

שאלה: איזה חלקים כלולים במאמץ של המלכות להידמות לזעיר אנפין? מה היא עושה?

מלכות זה רצון לקבל, זעיר אנפין זה רצון להשפיע. ומלכות יכולה בהדרגה לבטל את עצמה כלפי זעיר אנפין שישפיע עליה אור החסדים ועל ידי זה היא תתקן את עצמה ותוכל להידבק אליו עוד ועוד.

תלמיד: אז את הכוחות לממש את זה היא מקבלת מזעיר אנפין או שזה עולה עד למעלה?

ודאי שזה מלמעלה, מהמקום הכי גבוה, אבל דרך זעיר אנפין תמיד.

תלמיד: מה ההבדל בין מלכות לפני שהמ"ן עלה לבין אחרי זה?

במלכות לפני שהיא מעלה מ"ן, אין שום דבר. כשהעליון מעורר אותה, היא מתחילה לחפש איך היא יכולה להיות דבוקה לעליון, ואז היא מתחילה להעלות אליו חסרונות, כי היא רוצה להרגיש את העליון, להיות יותר קרובה אליו, דבוקה אליו, וזה נקרא מ"ן. כתוצאה מזה היא מקבלת מלמעלה הארה, וההארה הזאת מקרבת בין שניהם, וכך זעיר אנפין ומלכות מתחברים עוד ועוד. יש שם כל מיני צורות, תוכנות, אנחנו עוד נדבר על זה. יש גם ירידות ושבירות ועליות, כך אנחנו לומדים את המערכת.

תלמיד: כשהמלכות מנסה לעשות את הפעולה הזו, אז יש את מה שהיא עושה, שמנסה להשפיע ויש אחרי שהיא מקבלת כוחות. אז מה ההבדל, מה משתנה במלכות עצמה? יש את המאמץ שהיא כבר מנסה לעשות, היא רוצה להשפיע, ולבין זה שהיא מקבלת כוחות למשהו?

במה שמלכות יכולה להיות דבוקה לזעיר אנפין אפילו במידה הקטנה, לפי זה היא כבר יכולה לעלות ולהשתתף עם זעיר אנפין בדרגה יותר עליונה של השפעה.

תלמיד: וזהו? ואין לה יותר חיסרון?

לא, יש שם את כל התהליך של עיבור, יניקה, מוחין. אנחנו נלמד.

שאלה: הזכרת קודם שהבורא פועל לחנך אותנו. מהי פעולת החינוך של הבורא עלינו, איפה היא באה לידי ביטוי?

בזה שהוא מעביר אותנו דרך כל המדרגות, המצבים, ואנחנו עוברים ממצב למצב, כן לומדים, לא לומדים, כן מבינים, לא מבינים את המצבים, ושינויי המצבים האלו שאנחנו לומדים, הם מלמדים אותנו מי אנחנו, איפה אנחנו נמצאים, תחת איזו השפעה אנחנו נמצאים, וכך אנחנו לומדים, זה בית הספר שלנו. אנחנו נלמד את זה. דווקא על זה כתוב הרבה.

קריין: עמוד 198 בטור ב', פסקה שנייה, "וכמ"ש".

"וכמ"ש, מ"ה אדמה לך. באותו אופן ממש, העטרתי לך בעטרות קדושות, ועשיתי אותך ממשלה על העולם. קראתי לך ירושלים הבנויה, כעיר שחוברה לה יחדיו.

כי אלו מאה הברכות, שהנוקבא מקבלת מהז"א בזיווג, שמ"ה הן בעלייתם לישסו"ת, ונעשה ז"א לבחינת ישראל סבא, והנוקבא נעשתה לבחינת תבונה. ואז נעשים האורות שלה מאה ברכות, כמו האורות דתבונה. ועל זה כתוב, כעיר שחוברה לה יחדיו.

כי הנוקבא, הנקראת עיר, התחברה עם התבונה יחדיו, ונעשתה הנוקבא לבחינת התבונה. והיא מקבלת משם המוחין דתבונה, הנקרא עטרות קדושות, ואז נקרא כְּלִילת יופי משׂושׂ כל הארץ, ומקבלת ממשלה על העולם.

מ"ה אשווה לך ואנחמך. כעין שאת יושבת, כך הוא כביכול למעלה, בירושלים של מעלה. כלומר, שבסיבת חטאם של ישראל, שנחרב ביהמ"ק ונגלו מעל אדמתם, גרמו בזה גם פירוד לנוקבא, כי ט"ת שלה נפלו לקליפות, והיא חזרה לנקודה תחת היסוד.

וכמ"ש, מ"י ירפא לך. אם ישובו בני ישראל בתשובה, ויתקנו מעשיהם, ויעלו מ"ן לזו"ן, הנה אז שוב יימשכו המוחין עילאין אל הזו"ן, ושוב תעלה הנוקבא לישסו"ת, הנקרא מ"י, ואז תהיה לך רפואה."

שאלה: כיצד עלינו לקרוא את הזוהר כעשירייה, איך אנחנו יכולים להיכנס לתוך הזוהר כעשירייה?

פשוט תקראו אותו יחד. אנחנו קוראים, וכל אחד ודאי מרגיש אחרת מתוך הלב שלו, תנסו לחבר את כל הרגשות האלה יחד, זה מספיק כדי שאתם תתקרבו לאמת.

בזה שאתם רוצים להתקרב זה אל זה בקריאת הזוהר, אתם מקרבים את עצמכם בצורה רוחנית, ואז האור נעשה בכם יותר חזק. ומכל זה שכבר יש למשל לא אור אחד קטן למישהו, אלא עשרה אורות בעשירייה, אז יש לכם כבר כוח אחר והכוח הזה כבר יפתח לכם את כל המצב שאתם נמצאים בו, כל מצב הרוחני.

ולפי מה שאני רואה כאן לפניי על המסך של כל הקבוצות, באמת אני רק יכול להגיד, שאין קבוצה שלא יכולה להתחיל להרגיש את הדברים האלה בפועל, שהם מתחברים והאור מתחבר ונעשה יותר גדול ויותר מרוכז, יותר חזק, עד שאתם מתחילים להבין על מה הספר מדבר. ממש כך.

שאלה: אמרת שהם מתחברים ושהאור מתחבר, איך בחיבור בין החברים אנחנו יכולים לחבר את האורות השונים האלה?

זה יקרה מאליו, אל תדאג לזה, העיקר שאנחנו נשתוקק לחיבור ובחיבור הזה שנהיה בו כולנו כאחד, עד כמה שאנחנו יכולים לתאר את זה לעצמנו ואיך זה נעשה בדיוק, אנחנו נדע מאוחר יותר, זה לא יקרה בקרוב, אבל קודם אנחנו נרגיש את התוצאה.

שאלה: אם בני ישראל יתוקנו, איזה מ"ן צריך להעלות כדי לתקן את זה?

"ישראל" נקרא כל אדם בעולם שמכוון לבורא, ישראל, ישר-אל. ברגע שאנחנו מתחילים באמצעות המאמצים שלנו, לא משנה איזה, לרצות להיות מכוונים יחד אל הבורא, כלומר להיות כמוהו במשהו, אז הוא מתחיל להראות לנו שהוא בהתאם לכך גם פונה אלינו ואנחנו מתחילים להיות במצב של "אני לדודי ודודי לי", אני אליו והוא אליי. וכאן מתחיל כבר הקשר בינינו, כמו בעולם שלנו, חיבוק, נשיקה וכן הלאה, כך שאנחנו צריכים לתאר עצמנו שאנחנו משתתפים בפעולות האלה.

שאלה: בסוף קטע 9 כתוב שאם ישראל יחזרו בתשובה ויתקנו את מעשיהם ויעלו מ"ן, יחזרו בתשובה, זה עוד איכשהו מובן, אבל מה זה בשבילנו לתקן?

לתקן את המעשים שלנו זה לעזוב את האגואיזם שלנו ולחשוב על כולם, על כל העולם. זו המשימה של ישראל, כלומר של אלה שיש בהם איזשהו רצון לבורא, ישר-אל, ישראל.

הם חייבים להשתדל להתאסף יחד ולהשתוקק יחד אל הבורא ואז הם יקבלו מהבורא בתגובה כזו השפעה שתסייע להם לפנות כבר לכל העולם והעולם ירגיש שמגיע אור עליון ושצריך להתאחד, זו למעשה תכנית הבריאה.

שאלה: לפעמים אני מגיעה באמצע השיעור, אני נכנסת לשיעור אבל פספסתי את ההסברים של ההתחלה, איך אפשר להשלים את מה שפספסתי והאם זה מזיק לעבודה שלי?

זה מזיק לעבודה שלך וזה מזיק גם לכל הקבוצה, אבל אם אין ברירה, אם אין מה לעשות, אז את צריכה אחר כך, אם אפשר, להשלים את זה לבד.

שאלה: אמרת "יחד לבורא", האם כתוצאה מזה שאנחנו קוראים ביחד את הזוהר העולם ירגיש דרישה להיות יחד לבורא או שבכל זאת צריך לבוא ולהסביר להם מספר פעמים שלהיות יחד לבורא זו מטרת הבריאה?

העולם ירגיש אבל ככל הנראה אנחנו נצטרך לצאת לעולם בצורה ברורה יותר, על אף שנראה לי שמספיק אם אנחנו נלמד ומזה תהיה הקרנה לעולם והעולם ירגיש שהכרחי להתחבר.

תלמיד: בעל הסולם כותב "ועשיתי אותך ממשלה על העולם". האם זה יקרה ברגע שאנחנו, בני ברוך, נהיה כצינור מעבר כולנו ביחד לכל העולם?

כן, נכון.

שאלה: קשה לקבל את הרעיון שעצם קריאת הזוהר גם ללא הבנה מושכת כוח גדול של תיקון. האם זה דבר שניתן לאמת אותו?

כן, יש הרבה חוקים וכוחות בעולם שאנחנו משתמשים בהם, על אף שאנחנו לא יודעים ממש עד הסוף איך הם עובדים. כך גם ברוחניות, לאט לאט מתקרבים ומשתמשים.

קריין: אנחנו ממשיכים בעמוד 199, סעיף 10.

"10. מ"י קצה השמיים. מ"י, קצה השמיים למעלה, ישסו"ת. מ"ה, קצה השמיים למטה, המלכות. וזה ירש יעקב, ז"א, המבריח מן הקצה אל הקצה. מן הקצה הראשון, מ"י, עד הקצה האחרון, מ"ה. משום שעומד באמצע בין ישסו"ת למלכות. וע"כ כתוב, מי ברא אלה. ישסו"ת, מ"י, בראו את ז"א ומלכות, אל"ה.

ביאור הדברים. היה לַכָּתוּב לומר, מראש השמיים ועד קצה השמיים. ולמה נאמר, מקצה ועד קצה, מסוף עד סוף? אלא נאמר, מ"י קצה השמיים למעלה, ישסו"ת, שעומד לשאלה, הוא המלביש מהחזה עד הטבור דא"א. מ"ה, הנוקבא, שמטרם העלאת מ"ן היא סוף כל המדרגות מחזה דז"א ולמטה. וביניהם עומד יעקב, ז"א, המתחיל להלביש ממקום הטבור דא"א עד הנוקבא.

ואז הוא מבריח מקצה דמ"י עד הקצה דמ"ה. כי מ"י מסתיים בטבור דא"א, ושם מתחיל יעקב. והנוקבא, מ"ה, עומדת בסיומו.

אמנם הכתוב מדבר כבר אחַר המשכת המוחין אל הזו"ן, כמ"ש, שאַל נא לימים ראשונים, שהוא בעת שהזו"ן עולים ומקבלים המוחין דישסו"ת, הנקרא ימים ראשונים. שאז נמצא, שקצה השמיים שלמטה, מ"ה, הנוקבא, עלתה והלבישה על קצה השמיים למעלה, על מ"י, ישסו"ת. ונמצאים שניהם במקום אחד ממש.

וע"כ כתוב, מקצה עד הקצה, שהרי עתה נעשו שניהם בחינת קצה השמיים אחד. כי הימים הראשונים מקבל הז"א, שהם ו"ק מישראל סבא, חג"ת נה"י. והנוקבא נוטלת התבונה, המלכות דבינה, הנמצאת עתה בקצה דז"א, הנקרא שמיים. אלא בערך הקודם למוחין, נבחנת לראש השמיים.

ויש עוד פירוש, אשר השמיים שלמעלה הוא ישראל סבא, הכולל ששת הימים הראשונים, חג"ת נה"י דבינה. וקצה השמיים שלמעלה הוא התבונה, המלכות דבינה. ויהיה פירוש הכתוב מהקצה של ישראל סבא, עד הקצה דז"א, הנקרא שמיים שלמטה.

ועל אלו המוחין כתוב, מ"י ברא אל"ה. כי מ"י הוא ישסו"ת, העומד במקום בריאה דא"א, מחזה עד הטבור, למטה מפרסא שבתוך מעֵי א"א, ששם אינה מגיעה עוד הארת ראש דא"א. שע"כ נבחן לבריאה, לבַר מראש דא"א. וע"כ הוא עומד לשאלה.

ונמצא אחר שהזו"ן משיגים אלו המוחין, שהם עולים ומלבישים את המ"י הזה, ונוטלים מקומו מהחזה עד הטבור דא"א, הרי גם המוחין שלהם עתה רק בבחינת בריאה דא"א. וכמ"ש, מ"י ברא אלה, הזו"ן, נטלו מוחין דבריאה מהמ"י."

כך הוא מספר לנו על הראש של כל התהליך הזה שעליו יהיה מדובר יותר בהמשך. לפי חוסר השאלות אני רואה שזה לא כל כך מובן. ברור שזה לא מובן מפני שכאן הוא מדבר בצורה מאוד קצרה, אחר כך הוא ירחיב על זה, איך ראש דעולם האצילות שהוא עתיק, אריך אנפין, אבא ואימא, משפיע דרך ישסו"ת לגוף דאצילות, וגוף דאצילות כבר משפיע לעולמות התחתונים, בריאה, יצירה, עשיה, שבהם אנחנו נמצאים.

שאלה: מה זה אומר לקרוא את הזוהר ביחד, האם מדובר על חיבור פיזי בין החברים או הכוונה למצוא את החברים בתוך הטקסט ולבנות את החיבור שם?

שאלת יפה, זה גם וגם. אנחנו צריכים להשתדל להיות ככל האפשר קרובים פיזית זה לזה, זאת אומרת להתחבר כמו שעכשיו אנחנו מחוברים על ידי איזו מערכת קשר בינינו, וגם להשתדל להכיר זה את זה, להיפגש בכל מיני הזדמנויות, ועל ידי זה אנחנו מתקרבים ומתוך ההתקרבות הזאת אנחנו נכללים. אחר כך נלמד מה הטכניקה של ההתכללות ולמה אנחנו בכלל בנויים בצורה כזאת, שאנחנו חלקים, שכל אחד הוא בפני עצמו ואנחנו רחוקים זה מזה, וצריכים בכל זאת להתחבר זה עם זה. אחר כך נלמד למה הטבע חילק אותנו בצורה כזאת, הכול יבוא.

שאלה: לפני כל פעולה רוחנית אנו בונים כוונה, אז מה הכוונה הנכונה בקריאה של הזוהר, מה ההבדל בכוונה בין קריאה אישית לבד לבין קריאה עם העשירייה?

הכוונה בקריאת הזוהר היא שאני רוצה להגיע למצב של קשר עם הבורא. ודאי שאני לא יכול להגיע לזה אלא אך ורק אם אני מגיע קודם כל לקשר עם העשירייה ודרך העשירייה לבורא. לכן אני צריך להכין כך את עצמי.

שאלה: מה התפקיד של ישסו"ת כלפי נוקבא?

ישסו"ת זה ז"ת דבינה, שדרכו עובר כל האור שרוצים לתת, כתר, חכמה, בינה, לתחתונים ולמלכות.

שאלה: למה זה חשוב לעשות נחת לאבא ואימא, מאיפה יכולה להיווצר בנו חשיבות כזאת?

אבא ואימא הן שתי מערכות עליונות שמטפלות בנו ולכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו פועלים עליהן בחזרה, ומשתדלים להעלות להן כאלה תגובות מאתנו שמשמחות את אבא ואימא, וכך אנחנו מתקדמים, אנחנו להן והן לנו.

שאלה: האם בהשפעת האור מקריאת הזוהר האגו גדל יותר?

כן ודאי. האגו גדל יותר ואנחנו גדלים יחד עם האגו שלנו, כמו שכתוב "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".

שאלה: איך הבורא מלמד אותנו מה לא נכון לעשות?

הבורא מלמד אותנו מה עלינו לעשות דרך כל הפעולות שלנו.

תלמיד: איך הוא מלמד אותנו מה לא נכון לעשות?

באותה הצורה.

שאלה: האם ניתן לומר שכאשר אנו מתחברים כאדם אחד בלב אחד, אנו משפיעים על כוחות של עולמות עליונים ומשפיעים לטובה גם עלינו וגם על האנושות כולה?

כן, ודאי. כי המערכת היא אחת.

שאלה: באיזו תקופה מיוחדת אנחנו נמצאים ככלי עולמי בעולם שאנחנו ראויים לקרוא את ספר הזוהר, ואיך זה משפיע על העולם?

אנחנו נמצאים בזמן מאוד מיוחד, שכבר ניתן ללמוד בצורה גלויה, בפרהסיה את ספר הזוהר, וזה מה שאנחנו עושים בכל השפות שאנחנו מסוגלים ללמד, ולכל אדם שעל פני כדור הארץ שאפשר להגיע אליו. הלימוד שלנו צריך להיות רחב ככל שאפשר, ועל ידי זה, אנחנו קוראים לפי דברי המקובלים, אנחנו מביאים את העולם לתיקון. נקווה שנגיע אליו ונראה עוד תוצאות מהמאמצים שלנו.

שאלה: מה זה אומר שהנוקבא מקבלת שליטה?

נוקבא היא המלכות הכללית, וכשהיא מקבלת דרכנו מהמערכת העליונה, אז היא משפיעה על כל העולם לטובה.

שאלה: היחס בין האם לבן הוא משהו מאוד ייחודי, איך הבן צריך להחזיר את היחס הזה ולא רק לספוג אלא גם לתת?

ביחס כלפי התחתונים שלו. אם הוא מקבל משהו מאבא ואימא, הוא צריך לתת למטה כדוגמת היחס של אבא ואימא אליו.

שאלה: להיות פעיל או להפעיל את המערכת הזאת בצורה מינימלית, זה מלמעלה למטה במה שעובר דרך הכול, או שאנחנו נמצאים בתלות באיזו מערכת שממנה אנחנו מקבלים?

אנחנו לא מוגבלים בכלום, אבל המערכת העליונה נותנת לנו את מה שנחוץ לנו.

תלמיד: בכל זאת יש רצון לצאת מהתלות באיזו מערכת שבה אנחנו נמצאים תחת השפעתה זמן מסוים, כל עוד אין לנו תנועה חופשית. מאיזה רגע ואילך בכל זאת יש לנו חופש?

החופש מתחיל מהרגע שבו אתה מסכים לחלוטין עם המערכת העליונה ולא מרגיש הגבלה מצידה.

תלמיד: אבל עם זאת אנחנו בכל זאת בונים את המדרגה.

בדרגת חופש גדולה עוד יותר.

שאלה: אמרת שהכוונה בזמן קריאת הזוהר היא שצריך לנסות ולהתחבר עם הבורא, וצריך לעלות ולהתחבר עם אבא ואימא. האם הבורא והמדרגות האלה של אבא ואימא שאנחנו מרגישים זה אותו הדבר או איזו התגלות של הבורא בצורות שונות?

אבא ואימא זו מערכת שבאמצעותה האור העליון מתפשט אלינו. אבא זה חכמה, אימא זו בינה, ואור החכמה והבינה עובר אלינו ומעצב אותנו.

תלמיד: ואיפה הבורא בתמונה הזו? הוא המקור של האור הזה?

כמובן.

תלמיד: אבל כשאנחנו קוראים על אבא ואימא, עם מה אנחנו רוצים להתחבר, עם המדרגה עצמה או עם המקור?

עם המקור.

שאלה: כשאנחנו קוראות בעשירייה בזוהר מורגש תהליך שמצריך זמן כדי להיכנס באמת לתוך הקריאה עם הכוונה הנכונה. האם זה נכון שכדאי לנסות לקצר את הדיבור בסדנה כדי להשאיר יותר זמן לקריאה או שעדיף להשלים את הקריאה מחוץ לסדנה בעשירייה, בזוגות או לבד?

הכי טוב בסדנה זה להתחבר עם החברות ואת מה שכתוב את יכולה להשלים אחר כך.

שאלה: מדוע נוקבא לא מסתפקת ברכוש של ו"ק? מה עוד היא צריכה?

היא צריכה להיות כמו כתר. לקבל את כל האור שיוצא מהכתר, וזו המטרה שלה.

שאלה: קשה לקבל את הרעיון שעצם קריאת הזוהר מושכת עוצמה גדולה של תיקון גם אם לא מבינים. האם הטענה הזו נכונה?

נכון. קריאת הזוהר מושכת את כל אור אין סוף.

שאלה: מה המשמעות הרוחנית של המעי דאריך אנפין?

אריך אנפין הוא כמו כתר. מעי דאריך אנפין, את זה עוד מעט נלמד.

שאלה: האם העלאת מ"ן היא מהלימוד והחיבור או שאפשר לעלות מ"ן גם בעזרת הפצה?

אפשר. ככל שאתה מחבר יותר אנשים, כך יש לך יותר העלאת מ"ן.

שאלה: האם העלאת מ"ן זה משהו שאני צריך לדרוש מעצמי או לדרוש גם מאחרים?

לא, מאחרים אתה לא יכול לדרוש, אבל מעצמך כן ואתה יכול לתת להם דוגמה.

שאלה: יש לי כרגע קשר עם העשירייה, האם על הקשר הזה פועלות הצורות שמתוארות בזוהר?

כן. אנחנו תמיד נמצאים באותה המערכת, רק השאלה היא אם אנחנו מעוררים אותה, או נמצאים בה בצורה פסיבית.

תלמיד: אז מה צריך לעשות כדי לעורר אותה, כדי שהיא תהיה מורגשת בקשר שכבר יש?

להשתדל לעשות כל מיני פעולות שבהן אנחנו מעוררים את המערכת. כמו שבעל הסולם כותב, אל תחשוב שאתה מתרחק חלילה וחס, אלא תעורר, תעורר יותר את המערכת.

תלמיד: במה לעורר, איך הקריאה עוזרת לעורר? אילו פעולות אחרות עוזרות?

כשאתה קורא על המערכת ואתה רוצה להרגיש אותה, ללמוד אותה יותר, לנענע אותה כלפי עצמך, כך זה יעבוד.

תלמיד: מה זה אומר לרצות יותר?

למשוך אותה, לקרב אותה אליך, או להתקרב אליה.

תלמיד: לראות איך מה שמתואר במה שכתוב מתרחש בינינו?

כן.

תלמיד: ואם זו טעות או אשליה, איך לדעת?

זה לא חשוב. מי לא טועה? תסתכל על התינוק, מה הוא עושה נכון?

שאלה: בעבודה בעשירייה יש שני חלקים שאני לא מצליח לחבר אותם. אנחנו עובדים על החיבור, ההשפעה בינינו וזה חלק אחד. ושמענו היום, שצריך גם לרצות להשפיע לבורא. הפעולות האלה צריכות לבוא כאחת או שהן שתי פעולות נפרדות?

רצוי יחד.

תלמיד: במאמץ שלנו אנחנו צריכים להחזיק גם את החיבור בינינו וגם את הכוונה להשפיע לעליון ושתי הכוונות האלו צריכות להיות זו בתוך זו?

הן צריכות לבוא יחד.

שאלה: בזמן לימוד הזוהר, יש תחושה שהאור מאיר גם על הפערים או המרחק בתוך העשירייה. איך אפשר להשתמש באור הזוהר כדי לקרב אותנו?

על ידי כך שכולנו רוצים להתכלל בו. אנחנו לא יכולים להתכלל במישור שלנו, אלא רק אם נעלה למקור האור. לכן ככל שהוא ישפיע עלינו, יקרב אותנו אליו, כך נתקרב ונתכלל עמו.

תלמיד: האור מדגיש את הפערים בינינו, איך אפשר להשתמש באור הזה כדי להתקרב אליו למרות הפערים שהוא מאיר בנו?

דווקא ככל שנרגיש את הפערים בינינו, אז כשנתכלל באור הזה והוא יחבר בינינו, נרגיש בפער בין זה לזה, בין ריחוק וחיבור, את עוצמת העליון. זה יהיה הגילוי של העליון, זה הכלי שבו העליון מתגלה.

שאלה: יש לנו כל ערב מפגש בעשירייה שבו אנחנו לומדים זוהר במשך שעה. האם אתה ממליץ ללמוד שוב את מה שלמדנו היום או לנסות לקרוא ולברר חומר שאנחנו הולכים ללמוד מחר ואז לקבל תשובות של אמת על ידך?

אתם עושים מאמץ מאוד טוב וחזק, על אף שלא דיברתי עליו, ולכן אני חושב שתמשיכו כמו שהתחלתם ונראה את התוצאה.

שאלה: איזו הכנה דרושה לנו כדי להגיע מוכנים ובשלים לקריאת הזוהר?

הזוהר בעצמו מכין אותנו לזה, הוא מסביר לנו כל פעם מאיפה הוא מגיע, מהי המערכת, איך אנחנו יכולים להתכלל וכן הלאה. אני לא יודע איזו הקדמה נוספת צריכה להיות ל"הקדמת ספר הזוהר" שאנחנו לומדים. נראה לי שהחומר של ההקדמה בעצמו כל כך מיוחד, שאין מה להגיד.

כל המערכת מהבורא אלינו, היא אותה המערכת שמסבירים לנו ב"תלמוד עשר הספירות", ב"פתיחה לחכמת הקבלה", ב"עץ חיים". הרבה מקובלים תארו אותן מדרגות של המעטת האור בדרך מהבורא עד אלינו. זה מה שיש לנו ללמוד, וללמוד איך להשתמש נכון.

תלמיד: מורגש איך הקדמת ספר הזוהר ממש מכשירה את הלב מרגע שקוראים בה, אבל אני שואל ספציפית על ההכנה לשיעור, בעשר הדקות כשכולנו מתאספים, כל הכלי העולמי, רגע לפני קריאת הזוהר. איזו הכנה אנחנו יכולים לעשות, כדי שהיא תכניס אותנו יותר פנימה אל הספר, אל האור?

אני אחשוב על זה.

(סוף השיעור)