שיעור בוקר 04.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חורבן כהזדמנות לתיקון, קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: חורבן כהזדמנות לתיקון, קטע מס' 15, מתוך "ליקוטי הלכות".

"עיקר החיות, והקיום, והתיקון של כל הבריאה. ע"י שבני אדם, שמשונים בדעותיהם, נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום."

("ליקוטי הלכות". ברכות הראיה וברכות פרטיות)

שאלה: מה זה נכללים יחד באהבה ואחדות ושלום?

בעל הסולם לא כותב כאן יותר, זאת אומרת, כל אחד ואחד שמתקרב לתיקון הזה, צריך לדעת שבהתכללות שלו באהבה ובאחדות ובשלום, שלושה מושגים שלא פשוט לפרש אותם, הוא נכלל עם כל יתר הבריות ונותן לכולם תנאים להגיע למטרת הבריאה.

תלמיד: ומה ההבדל בין זה לבין דעותיהם? איך אפשר להיות ביחד, באהבה, באחדות, בשלום?

ככל שדעותיהם שונות ובכל זאת הם מגיעים לאהבה, אחדות ושלום, כך הקשר שלהם יותר גדול.

תלמיד: באיזה רובד הם נכללים יחד באהבה, אחדות ושלום, בשונה מהרובד של דעותיהם השונות?

בזה שכל אחד מהם בלמעלה מהדעת מוכן לחיבור.

תלמיד: מה זה למעלה מהדעת?

על אף שיש ביניהם הרבה דעות שונות.

תלמיד: במה הם יחד, במה הם אוהבים, במה הם מתחברים? כלפי מה?

הם מתחברים בגלל שזה רצון העליון.

תלמיד: ואז דעותיהם נהיות שוות. איך הן נשארות שונות?

כל אחד לא נעשה שווה לאחר אלא הוא נעשה דומה לאחר, מצידו. אבל אף אחד לא משנה ולא מסוגל לשנות את טבעו.

תלמיד: מה ההבדל בין הרובד הזה של דעותיהם השונות לבין הרובד של למעלה מדעותיהם, ששם יכולה להיות אהבה, אחדות, שלום?

הם לא משתנים בטבע שלהם, אלא רק על ידי התיקון על הטבע שלהם הם מגיעים להזדהות.

קריין: קטע 16.

"כל עסקינו בתפלות ומצות מעשיות הוא, לחזור ולברר ולהעלות לכל אלו הנשמות שנשרו מאדה"ר ונפלו לקליפות, עד להביאן לשורשן הראשון, כמות שהיו בו, מטרם שחטא בעצה"ד."

(בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". חלק ח', אור פנימי, אות פ"ח)

שאלה: מהו אותו הכוח שיש בתפילות ובמצוות מעשיות, שיכול להעלות את הנשמות שירדו לקליפות, לשורשן?

על ידי זה שהכלים שירדו לקליפות מבקשים, מתפללים ועושים מעשים כדי לצאת משליטת הקליפה ששורה עליהם, שולטת עליהם, על ידי זה הם גם מתקרבים זה אל זה.

קריין: קטע 17.

"ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה', וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך, ולצרף אותם לגוף אחד. ובגוף השלם הזה ישרה ה' שכינתו בתוכו בקביעות בלי הפסק כלל. והמבוע של תבונה רבה, ונחלים עליונים של אור, יהיו כמעין שלא פסק. וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך. וכולם יתברכו בגינך, משום שיהיו מברכים אותך בקביעות."

(בעל הסולם. אגרת ד')

שאלה: זה נראה שאם אדם עושה את הפעולה הזאת שבעל הסולם מתאר פה, תפיסת העולם שלו משתנה.

ודאי.

תלמיד: יש תמיד שאלה, איך אותו אדם שתפיסת עולמו משתנה, משנה גם את תפיסת העולם של שאר האנשים שלידו? כי בעל הסולם אומר שכולם יברכו אותו.

לא מדובר על כולם, אלא הוא מרגיש שכל אלו שמגיעים לאותה דרגה, הם רואים את אותו הדבר שהוא רואה, ונמצאים באותה פעולה שבה הוא נמצא, וכך הוא מקבל את המציאות.

תלמיד: בעל הסולם אומר "וכל מקום שתתן עיניך בו, יתברך. וכולם יתברכו בגינך," בגללך, "משום שיהיו מברכים אותך בקביעות."

כן.

תלמיד: זאת אומרת, כך זה נראה לו.

כן.

תלמיד: כך הוא מרגיש.

כך זה באמת.

תלמיד: אז אם תשאל את אלו שהתברכו בגללו, הם יגידו, "אנחנו גם מברכים אותו".

כן.

תלמיד: מי גורם למי? הם עושים את זה ביחד?

לא. כל אדם לפי הדרגה שלו והמידה שבה הוא נותן יגיעה, לפי זה הוא משיג ולפי זה הוא רואה, הוא מרגיש.

תלמיד: אני שואל איך תפיסת מציאות של מישהו אחר משתנה כתוצאה מזה שהמקובל עושה תיקון. כי המקובל עשה תיקון, ובתפיסתו הוא רואה רק טוב, הכול מבורך, כל מקום שהוא שם את עיניו מתברך.

כן.

תלמיד: אם אתה אומר בדרגתו אז זה מובן, אז הוא אותו דבר, אבל אם הוא לא בדרגתו, גם תפיסתו משתנה?

לא, במה שהוא נמצא, כך הוא רואה את המציאות.

תלמיד: זאת אומרת שהוא לא יכול לעשות תיקון בשביל אחרים?

לא. הוא יכול לתת דוגמה, אבל שמישהו עושה תיקון במקום האחר לא, אין דבר כזה. עזרה זה משהו אחר, זו דוגמה או עזרה במשהו, אבל למעלה מהעולם הזה הוא לא יכול לקבל תמיכה.

תלמיד: אז מה זה שאנחנו רואים שמקובל עושה תיקון בשביל הדור או בשביל הכלל?

את זה הוא עושה כדי שלדור שלו, לדור שהוא מתכוון תהיה יותר הצלחה ביגיעה, אבל לא שמקבלים את זה חינם.

תלמיד: אין ארוחות חינם, כן.

כן. אחרת לא ירגישו.

שאלה: נשמע שיש פה בקטע מאוד יפה, הוא כותב בהתחלה, "ולא חסר לך כלום, אלא לצאת בשדה אשר ברכו ה'," זה נשמע פחות או יותר ברור, הרב"ש מדבר על זה כל הזמן, לצאת לקו ימין, קודם ברכה, זו תחילת העבודה, ופעולה שנייה "וללקט כל אלו האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך," וכנראה עוד פעולה, "ולצרף אותם לגוף אחד." מה זה "ללקט האיברים המדולדלים שהתדלדלו מנשמתך', מהי פעולת הליקוט?

כנראה שנשרו, נפלו והאדם יכול לאסוף אותם ושוב להחזיר למקומם.

תלמיד: אלו הפירודים, הרגשת הריחוק שהוא מרגיש מהחברים?

זה מעשים, כן.

תלמיד: ו"לצרף אותם לגוף אחד"?

לצרף לאותם המקומות שמהם נפלו.

תלמיד: את האיברים המדולדלים?

כן, הרצונות, הכוונות, המעשים.

תלמיד: או שהוא מצרף את השדה שברכו ה' ואת האיברים המדולדלים ביחד.

יחד.

שאלה: לפי הקטע שקראנו אנחנו מתפללים בעשירייה, עושים כוונות עבור החברים. עכשיו פה בעל הסולם אומר, שאנחנו אמורים על הנשמות שהידלדלו, שהתפרדו מהנשמה שלנו. מדובר על העשירייה או על הכלי העולמי?

מדובר באנשים שרוצים להתאחד כדי להשיג את הבורא, לגרום לו נחת רוח.

תלמיד: אם כך, יש פה מעבר בין העשירייה לבין הכלי הכללי, הגדלות של הכלי?

כן.

שאלה: יוצא שבלי השלב הזה של התכללות בכל השבירה, לא ניתן לאסוף את הכול, כל עוד כל אחד לא יכניס עצמו לתוך האיברים המדולדלים לא ניתן להגיע לאחדות?

כן.

שאלה: לעתים יש חברים שדוחפים את הדעות שלהם. מה הקריטריונים של ביטול הדעות האישיות, והאם החבר צריך לבדוק את דעות החברים?

זה יגיע בהדרגה, בתהליך הלימוד וההתקרבות וההבנה.

שאלה: אמרת שאנחנו לא יכולים לעשות עבודה רוחנית בשביל מישהו אחר. אז כשאני יושבת בשיעור וחושבת על העשירייה, אני עושה עבודה רוחנית בשבילן, הרי הן לא נמצאות פיזית כולן.

את מחוברת עם העשירייה שלך ולכן עליך לחשוב עליהן.

תלמידה: ובזה אני עוזרת להן גם בעבודה רוחנית.

כן.

קריין: קטע מס' 18.

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב. כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להיזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: איך באמת אפשר להרחיב את היחס למציאות בצורה כזאת שאנחנו לא מבטלים שום דבר?

מה שיתבטל יתבטל, מה שלא לא. אבל לא שאתה מבטל.

תלמיד: אבל היחס הפנימי שלי זה דווקא כן להתנגד לכל מיני דברים שאני רואה במציאות, ולא להצדיק את הבורא בצורה שלמה. אז איך כן בצורה רחבה להבין שזה חלק מתהליך?

תעשה מה שכתוב ואתה תראה שאתה תתרחב בתפיסתך במציאות ותקבל את כל המציאות כך שהיא מנוהלת אך ורק על ידי כוח אחד.

תלמיד: ומה קורה אם אני מוצא שאני כן מוציא שם רע על פועלו?

אז נפלת למצב כזה.

תלמיד: ומה אני עושה עם זה? איך אני יוצא מזה?

אתה מבקש, מתפלל ומתחבר עם חברים ככל האפשר עוד ועוד על מנת להיות למעלה ממחשבות כאלה.

שאלה: אז מה זה "הקם להורגך השכם להורגו" וכל מה שנקרא עונש מוות בתורה, שמותר במקרים מסוימים לעשות את זה?

זה הכול סודות התורה, מה זה "השכם להורגו", ואיך אתה עושה את זה, מה פתאום אתה שופט? כל אחד שופט? איזה בלגן זה עושה בכלל בעולם. לא כך. נתקדם ונראה איך ולמה הם כתבו כך.

תלמיד: כשהוא אומר פה שאסור לעשות משהו זאת אומרת שאולי אנחנו עושים את זה בלי לשים לב.

זה בטוח. כן.

תלמיד: אפשר להרוג רצון?

כן, ודאי. זה במיוחד מה שאנחנו עושים עם ילדים, עם חברים.

שאלה: אתה לימדת אותנו שלמעשה אסור זה אי אפשר, זאת אומרת אי אפשר גם אם רוצים כביכול למחוק משהו שנראה לנו רע. זאת הכוונה?

לא, אני מדבר כמו שכתוב.

תלמיד: כמו שכתוב, פשוט לא לחשוב שאנחנו יכולים למחוק משהו שהוא רע או לא להתייחס אליו, לרצות, אז מה זה "שנאו את הרע"?

השנאה לרע מוטלת עלינו.

תלמיד: וזה לא נקרא להטיל דופי בבריאה?

לא. כי זה כוח שבעזרתו מתרחקים מהרע כביכול שלא נמצא.

תלמיד: לא לנסות למחוק אותו.

לא, זה בידי הבורא בלבד.

שאלה: איך להבין נכון את המשפט, "לתקנו ולהביאו למוטב", איך זה משתלב שאני צריך לתקן את התפיסה שלי.

כן. היחס שלך לאותו דבר שהוא מזיק ואתה רוצה למחוק אותו מהמציאות, זה התיקון שלו.

תלמיד: אז אני מתקן רק את היחס שלי.

מה עוד אתה יכול לעשות?

שאלה: אנחנו רואים בעיניים פשוטות שבמציאות יש הרבה רע והיה טוב שלא יתקיים. המקובלים שמסתכלים מהצד יכולים לכתוב, לבער את הרע. אבל אם הם היו בעלי מעשה וצריכים להחליט לעשות בפועל פעולות, לנהל, מה הם היו עושים? כשמסתכלים מהצד אז רואים שהבורא משתמש ברע כדי לקדם את כולם קדימה, אי אפשר בלי רע, יש שני כוחות במציאות.

כן.

תלמיד: אבל אם היו נותנים למקובלים לנהל בפועל חברה מה הם היו עושים?

היו מגלים שחוקי הבורא מנהלים את כל העולם ולא משאירים שום דבר ריק חוץ ממה שניתן לאדם להשלים, במשהו. ואז הם היו מבינים שרק כאן יש להם חופש בחירה לברר ולתקן.

תלמיד: איך אפשר בכלל לקבוע איפה אפשר להתערב ולבער את הרע? יש הרבה רע בחברה היום. איך אפשר להתערב בדבר כזה בכלל?

לכן יש לך תורה ומצוות, שעל ידם אתה יכול לברר מה הדברים שלא טובים בעולם שלנו, שאנחנו צריכים לתקנם. זה נקרא שימוש נכון בתורה.

שאלה: שמעתי שאמרת שאסור להרוג רצון. מה זה אומר להרוג רצון ואיך אפשר להימנע מזה?

לא להשתמש ברצון שאתה מחליט שאתה לא רוצה שיהיה בך. צריכים לדעת איך לתקן אותו, להביא אותו לשימוש הטוב.

שאלה: אסור לבער את הרע כי יש לו תפקיד, להביא את האדם לתיקון.

רק ברגע שהוא סיים את התפקיד שלו, ברגע שהוא עשה את התיקון אז הוא יכול להיעלם.

כן.

תלמיד: הוא כותב שאסור לבער את הטוב. מה הכוונה? למה שאדם ירצה לבער את הטוב.

אולי נראה לו הטוב הזה כרע.

שאלה: הוא כותב ש"התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה". למה הכוונה? בעבר שאלו אותך כשאני מתפעל מהטבע נגיד, ואתה אמרת לא לזה, לא שם מגלים את הבורא. אדם שמסתכל בשקיעה יפה או בעננים, זה לא הבורא. אז למה הכוונה?

גם זה הבורא אבל אנחנו לא יכולים על פי תופעות כאלה להגיד "תראו איך הבורא כולל הכול ועושה את הכול". אלה דברים קטנים.

תלמיד: כשמדובר ש"התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה", במה כן אפשר?

אם אנחנו קולטים איזה חלק מהבריאה אז כל חלק וחלק, זה לא עניין של דומם, צומח, חי, מדבר, זו הבריאה, אז כל פרגמנט, חלק מהבריאה מביא לנו את הרגשת השלימות.

שאלה: האם זה לא ברמה שאנחנו יכולים לעשות את זה? כשאמרת שזה לא דומם, צומח, חי ומדבר. אני מבין שאתה מתכוון לפרגמנט, חלק, אבל באיזה מהרמות של הבריאה?

לא חשוב באיזה רמות.

תלמיד: במה אנחנו יכולים להתבונן?

בשלמות.

תלמיד: אבל כתוב שאת השלמות מגלים דרך חלק. אז איזה חלק אנחנו יכולים לראות?

בכל חלק שאתה יכול לגלות שלמות, תתבונן בו.

תלמיד: הכוונה ביחסים בין בני האדם, או במה?

לא חשוב במה. אתה מבין? אם אתה מגלה איזו שלמות בבריאה, תתבונן בה.

שאלה: הגישה הזאת של הרצון לקבל, זה כאילו מובנה בנו הגישה של לרצות לבטל הכול. איך נראית הגישה של לרצות לתקן, דווקא להסתכל על הדברים בדרך של תיקון, ואיך זה מתלבש על הגישה הטבעית, המקולקלת?

לא הבנתי.

תלמיד: איך אדם יכול לשנות את הגישה שלו? עכשיו כל דבר שלא נראה לו, הוא ישר רוצה לבטל אותו, ולהמית אותו, אז איך הוא יכול לשנות גישה ולראות שהוא רוצה לתקן את הכל הדברים, ולראות אותו כמתוקנים?

אם אדם מגלה בעולם סביבו כל מיני תופעות שפועלות כדי לקלקל את העולם, לחלק אותו לחלקים, להביא להרגשת ייסורים, וצרות לכל הדרגות, דומם, צומח, חי, ומדבר. אז האדם צריך להבין שמראים לו את זה כדי שהוא יבין שהבריאה צריכה להיות אחרת, להיות בחיבור, בהדדיות. אך ורק כך הוא יכול להגיע למהות הבריאה, למקור הבריאה.

תלמיד: אז התיקון הוא רק ביחס של האדם, או שבאמת משהו צריך להשתנות?

התיקון כבר נמצא, אלא מראים לנו חוקים ותכונות הפוכות מהתיקון כדי שאנחנו נבין את התיקון בצורה יותר עמוקה, מהצורה ההפוכה, מהחושך לראות את האור.

תלמיד: יש משהו שאי אפשר לתקן, יש משהו שלא ניתן לתיקון, נניח משהו מאוד ישן שכבר אין טעם לתקן אותו?

אין דבר כזה בכלל כי אין במציאות משהו מקולקל. אתה מבין? אין קלקול במציאות. ולכן האדם שמגלה, מגלה כל הזמן את הבריאה כשהיא מתפתחת, וכך היא מתגלה כלפיו בצורה יותר ויותר שלמה.

שאלה: אנחנו בטבע שלנו מקולקלים מלכתחילה, נכון? באנו לעולם הזה, קבלנו את עולם הבריאה בשביל לתקן אותו כמערכת הבריאה, "להשכילנו על גודל שלימות פועלתה ויוצרה". איך אנחנו יכולים לראות את השלמות הזאת אם אנחנו מקולקלים?

מהנקודה ההפוכה אנחנו יכולים לראות שבהחלט העולם כולו שלם, וכל הבריות, דומם, חי, צומח, מדבר, הכול בשלמות, ורק אנחנו, בגלל היצר רע שבנו, יכולים לקבוע את הבריאה כבחוסר שלמות, ואת חוסר השלמות, זה מה שאנחנו צריכים לתקן.

תלמיד: איך אני רואה את חוסר השלמות, כביכול בגישה שכל מה שאני רואה מבחוץ זה אצלי, והכול הפוך?

תתקן את עצמך, ואז תראה שהכול נמצא בשלמות.

תלמיד: אבל אני לא מבין את הגישה הזאת. אני רוצה לראות את העולם הזה שלם, אני רוצה לראות את העולם הזה כטוב. אבל הרי הטבע שלי לא נותן לי לראות את זה. אז איך בכל זאת אני מבקש, ומגיע לנקודה כזאת שאני כן אראה אותו בטוב?

מאיפה יש לך טבע כזה?

תלמיד: מהבורא.

נו, אז תפנה אליו.

תלמיד: אז זה בתפילה, כלומר בסופו של דבר, אני צריך לבקש על כל מה שאני רואה בחוץ?

אין שום אמצעי אחר.

תלמיד: אז ההשכלה שאני מקבל, כמו שהוא אומר, "אתה משכיל כל פעם לראות את הבריאה בשלמות", זה שבעצם כל יום בעבודה שלנו אני מגלה עוד ועוד קלקולים, ומבקש מהבורא את התיקונים האלה?

כן.

תלמיד: וכל יום אני רואה יותר ויותר את השלמות של הבריאה?

כן.

שאלה: מה זה הרגשת שלמות?

את הרגשת השלמות אי אפשר להעביר מאחד לשני. בכלל, את כל הרגשות. אלא לפעמים, אם אנחנו כבר נמצאים באותם הרגשות, אז אנחנו יכולים להצביע עליהם, ואז מבינים זה את זה. אבל בעצם, במיוחד הרגשת השלמות, מי נמצא בזה שהוא יכול להסביר, להבין, ולכוון מישהו לזה.

תלמיד: אבל הוא כותב שצריך להגיע לזה.

להגיע, כן.

שאלה: הרגשת השלמות זה משהו קבוע או שהוא משתנה?

יש דרגות בהרגשת השלמות, כמו דרגות בכל השגה.

תלמיד: כי אם לקחת מהניסיון שלנו, אז יש הרגשה, ואחר כך היא נעלמת. אז כנראה שאנחנו לא מגיעים להרגשת השלמות, אלא בדרך אליה, או שיש נקודות שמרגישים משהו, איזה נר דקיק ממנה?

לא. כשמתחילים לגלות את הבורא, להרגיש את הבורא, אז אנחנו בזה מרגישים מידות בהשגת הבורא, ואלה מידות בהרגשת השלמות.

תלמיד: הרגשת השלמות נותנת הצדקה לכל הקלקולים?

כתוצאה מזה היא נותנת כל מיני השלכות.

תלמיד: אז אפשר להגיד שהרגשת השלמות זו השגת הבורא?

כן.

שאלה: איך המקובל מתייחס לאויביי ישראל, האם יש להם זכות קיום, אסור להשחיתם ולבערם כליל מן העולם?

כן.

תלמיד: איזה זכות קיום יש למשל לארגוני טרור?

כי הכול יוצא מיד ה'. יש משהו שפועל מחוצה לזה?

תלמיד: ברור שהכול נמצא במערכת של הבורא. אבל בכל זאת.

מה בכל זאת?

תלמיד: אם זה רע ומזיק.

כי הוא עשה את זה כדי שאנחנו נתקן את הרע ועל ידי זה נגיע לטוב המוחלט.

תלמיד: אם כך זה מבטל לגמרי כל צדק שאנחנו מתארים לעצמנו, כל חוק.

למה?

תלמיד: בעצם לא לעשות כלום.

לא.

תלמיד: לכל פעולה במציאות יש תכלית ולכן לא לגעת בכלום, לא לזוז.

לא. אז אתה באמת לא יכול לזוז. ואתה צריך להגיע לתיקונים ולגילויים ולהשגות.

תלמיד: עד שנגיע להשגה כזאת, אז יש דברים שהם רעים והם מזיקים בעולם, לפחות לפי העיניים שלי.

כן.

תלמיד: אז איך להתייחס לזה? לתת לזה את המקום?

לא, רק מה שכתוב עליהם אתה צריך לבצע כי אתה באמת לא יודע מה זה טוב ומה זה רע.

תלמיד: אני לא יודע איך לשפוט נכון. אני מנסה להבין. גורמים קיצוניים בעולם, גורמים אלימים שמשמידים, משחיתים, הורסים חיים של אחרים, איך אני מתייחס אליהם בתור מי שלא מבין את המציאות? יש להם מקום או אין להם מקום?

מקום בינתיים אתה רואה שיש.

תלמיד: אבל האם אנחנו יכולים להתערב בזה? האם צריכים להתערב? כי כתוב "כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם,".

כן.

תלמיד: זאת אומרת, אל תתערב.

לא. לא כתוב אל תתערב.

תלמיד: "אסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם".

כליל, אסור. זאת אומרת, אל תחשוב שאתה יכול לעשות את זה. אתה יכול להתערב בכל המציאות ולפי כמה שאתה משיג יש לתופעה הזאת מקום בגמר התיקון או לא? ולפי זה כך להתייחס לזה.

תלמיד: אז למשל לטרור בגמר תיקון יש לו מקום?

לא.

תלמיד: לא. אז לכן האם מותר לי להתערב כבר עכשיו?

זה אני לא יודע, להתערב עכשיו, מחר, איך, באיזו צורה. זה יש ויש.

תלמיד: אז אני שואל קונקרטית איך מקובל מתייחס לזה, לאויבים?

המקובל ודאי שהיה רוצה לגמור עם כל הדברים האלה, אבל הוא לא מסוגל כי זה נמצא בידי ההמון.

תלמיד: עדיין לא תפסתי עד הסוף. כשאתה מסתכל על תופעות כאלה, זה שהרצון שהדבר הזה יגמר זה ברצון אבל בשטח בפועל צריך לפעול או לא צריך?

צריך לפעול בשטח ולהרוג מי שבא אליך להרוג, כמו שכתוב. וכך לתקן.

תלמיד: מה הכוונה שיש זכות קיום לדבר הרע והמזיק שבעולם?

כי על ידי הדברים השליליים שאנחנו מגלים אותם, מרגישים בהם כאבים, דברים נוראיים אפילו, אנחנו כן משתנים ופונים למקור ומטפלים, מתקנים את כל הרע הזה. אין כאן משהו אחר.

שאלה: יש עניין למחות את זרע עמלק שהוא כאילו הייצוג של השונאים של ישראל.

להכרית את זרע עמלק. זו מצווה בתורה לכרות אותו. אז כן צריך לבער כליל כאילו.

כנראה שכן. אם אתה תזהה מי זה. ודאי שלא בני הדודים שלך.

קריין: קטע 19. בעל הסולם מתוך "השלום בעולם".

"יש ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות:

אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.

ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

קריין: שוב קטע 19 של בעל הסולם מתוך "השלום בעולם".

"יש ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות:

אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. זאת אומרת, זה ברור שכך זה יהיה. "אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה.

ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

תלמיד: אנחנו רואים לפי ההיסטוריה גם שהמקובל לא יכול לשנות את המציאות החיצונית.

לא.

שאלה: לא ניתן לו הכוח הזה, אז יוצא רק המון העם, עם הארץ, זאת אומרת, בני אדם, כמות גדולה של אנשים יכולים לשנות את המציאות?

גם בצורה כזאת שהם לא מרגישים שהם משנים את זה, לא שהם עושים איזה הוקוס פוקוס, אלא הם משנים את המציאות ברצון שלהם, בהתפעלות, בתפילה.

תלמיד: כמה בעלי השגה צריכים להיות כמותית כדי לשנות את המציאות מדרך ייסורים לדרך תורה?

אין דבר כזה. הבורא לא עושה שום דבר כנגד הטבע, כנגד אותם החוקים שהוא קבע.

תלמיד: לא נגד הטבע. נניח אמורות להיות מלחמות, שלישית ורביעית.

כן.

תלמיד: אני מניח שאפשר לשנות את זה, שזה יעבור ברמה הרוחנית ולא בגשמיות.

גם.

תלמיד: מי יכול לשנות את הדבר? אנחנו מבינים שמקובל לא יכול, קבוצת אנשים מקובלים.

קבוצת אנשים כן יכולה.

תלמיד: אז קבוצה כן יכולה. הקבוצה היא לא עם הארץ?

לא.

תלמיד: אם תהיה קבוצה של עשרה, מאה, מאתיים איש, הם יכולים לשנות? או שזה בידיים של העם, של ההמון, של אלפים, מיליונים?

לא, לא זה לא חייב להיות כך. זה לא עניין כמותי.

תלמיד: למה לא ניתן למקובל לשנות?

כי הוא אחד, מה פתאום?

תלמיד: אז מה תפקידו?

תפקידו ללמד, למשוך אנשים לזה, אבל אתה רואה בכל הדורות מה קורה.

תלמיד: כן, רואים שזה לא קרה.

זהו.

שאלה: המקובל לא יכול לשנות את המציאות החיצונית?

לא.

תלמיד: אבל אנחנו רואים שמדור לדור דברים משתנים. מהם השינויים האלה? למה העולם פשוט לא עומד במצב שלו וכל עוד אין תיקון אין התקדמות? הרי הזמן עובר ואנחנו רואים שינויים בחברות, שינויים בכוחות שונים בעולם.

זה נקרא שהזמן משנה את העולם.

תלמיד: אז מהו השינוי הזה שהזמן עושה, שהבורא עושה, ולא האדם עושה? איך זה יכול להיות בכלל, כי הרי הכול נתון לנו, מה זה אומר שהבורא מקדם את המציאות הזאת?

יש כוח פנימי בחומר, בדומם, צומח, חי, מדבר, והחומר הזה מקבל פקודות מבפנים, מתוכו, זה כוח הבורא, והכוח שמפעיל אותו, מפעיל אותו קצת אחרת מקודם, עוד צעד ועוד צעד. אלה השינויים.

תלמיד: אם יש דור שלא סיים את התיקונים שלו והזמן התקדם, מה קורה עם כל חלקי הרצון שלא תוקנו? איך יכול להיות שהוא התקדם ללא סיום התיקון של המדרגה הקודמת, אם בכלל אפשר לומר איזו מדרגה קודמת?

אנחנו לא כל כך מבינים איך זה קורה, אנחנו לא מבינים מה נגמר ומה מתחיל מדרגה חדשה, איזו התחלפות יש בין המדרגות, התקשרות. עוד נרגיש את זה, קשה בכלל להסביר במילים שלנו.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על זה, לא ברור מהי המציאות שזזה, אלפי שנים זזות, משהו קורה ולא ברור מה זה בכלל.

זה קורה בזכות כוחות הטבע הנעלמים מאתנו, אבל פתאום קורית קפיצה.

תלמיד: אם לא עשיתי שינוי פנימי, אני לא מבין איך יכול להיות שהמציאות משתנה לי.

יכול להיות שעשית, אבל אתה לא מרגיש.

תלמיד: זה כאילו הבורא מביא את האדם לעולם ועושה עבורו שינויים.

גם כן.

שאלה: בעל הסולם מדבר על "ממשלת השמים", ו"ממשלת הארץ". על ממשלת הארץ הוא אומר "שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם". מה זאת אומרת שלקחו את השליטה הזאת?

כמו במהפכות, בכל מיני מלחמות, בכל מיני דברים, בדרך כלל לא טובים.

תלמיד: כי כתוב שזה גם ממהר את התיקון, להשתחרר מהכבלים.

כן, ודאי, כל דבר ממהר את התיקון.

שאלה: ענית קודם שמקובל לא יכול לשנות את המציאות. אני שואל שוב, הוא יכול לשנות או לא?

לא יודע. מה הלאה?

תלמיד: התכוונת שאדם אחד לא יכול, אבל קבוצה כן יכולה להביא לשינוי?

קורה כך וקורה כך.

תלמיד: איזו קבוצה יכולה לשנות את המציאות? קבוצת מקובלים, או קבוצת אנשים באשר היא, שמתקבצת ויכולה לגרום לשינוי במציאות?

השאלה מה זה נקרא לשנות את המציאות. שיעשו מהפכה זה נקרא לשנות?

תלמיד: לא.

לא. מה זה נקרא "שינוי המציאות"? שינוי המציאות זה שאנשים יקבלו ברצון ובראש שלהם, במחשבות שלהם גישה אחרת למציאות.

תלמיד: ומקובל לא יכול לשנות באחרים את המחשבות?

לא.

תלמיד: אז כל אדם משנה בעצמו. אבל קבוצה יכולה לשנות לאחרים את המחשבות?

כן.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לקבוע את הדרגה הרוחנית הבאה שלנו, נניח להציב לעצמנו יעד, "אנחנו רוצים להיות בעלי השגה, אנחנו רוצים להגיע לדרגה מסוימת" או שזאת תכנית הבורא ואין לנו פה בכלל מה לקבוע?

להתפלל, זה מה שאתם יכולים.

תלמיד: זהו.

בדרך כלל.

תלמיד: להתפלל למה, לשינוי?

לשינוי, למה שאתם רוצים.

שאלה: האם מקובלים כמו האר"י והבעל שם טוב שינו את המציאות?

לא, הם לא שינו שום דבר.

תלמידה: דברנו על כך שהקִדמה הגיעה בזכותם.

מה שיש, זה מה שיש. למה לך לדעת את זה, מה ההבדל?

(סוף השיעור)