שיעור הקבלה היומי27 жовт 2020 р.(בוקר)
שיעור בוקר 27.10.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
נושא: פרשת בראשית
פרשת בראשית - קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: נקרא בספר "בראשית", נתחיל מקטע מספר 35.
כמו שאמרתי לפני השיעור, יש לנו כמה חלקים בלימוד שלנו שאנחנו לא יכולים ביום אחד בשיעור בוקר לעבור על כל החלקים. לפעמים אנחנו נמצאים עם פרשת השבוע, לפעמים עם "תלמוד עשר הספירות", כך נעבור לסירוגין על כל הדברים האלה. אל תדאגו, תקבלו את כל הזר הזה כמו שצריך. נקרא את קטע 35 "בצלמנו כדמותנו".
קריין: קטע 35.
"ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו; וירדו בדגת הים ובעוף השמיים, ובבהמה ובכל-הארץ, ובכל-הרמש, הרומש על-הארץ."
("בראשית". א', כ"ו)
בסופו של דבר האדם מלכתחילה נברא בדומה לבורא, זאת אומרת שיוכל להשיג, להרגיש, להבין, לשלוט, בכל מה שהבורא מקדיש לבריאה וזו המטרה שלנו, זו מטרת התיקון שלנו, ולזה אנחנו נגיע, אין בזה שום ספק. רק השאלה היא, שהכול תלוי בנו. עכשיו ניתנה לנו הזדמנות באמת לגלות את הדברים האלה בפועל.
קריין: קטע 36
"הנה הפסוק אומר: "ויברא אלקים את האדם בצלמו". וענין בריאה נופל דוקא על דבר חדש, היינו מציאות יש מאין, שהקב"ה ברא דבר חדש שלא היתה מציאות זו לפני שבראה. ופירשו ז"ל, שמציאות זו נקרא "רצון לקבל תענוג", שהוא בחינת חסרון וריקן שצריכים עכשיו למלאות את החסרון הזה. ומציאות חסרון לא היתה לפני שבראה, שלפני הבריאה הזו היה רק שלמות, משום שאי אפשר לומר שהקב"ה כולל בחינת חסרון. לכן רק זה הוא דבר מחודש, היינו הרצון לקבל."
(הרב"ש. אגרת ל"ח/א')
שאלה: מה זה אומר "ויברא אלקים את האדם בצלמו"?
שהרצון לקבל שהבורא ברא מלכתחילה הוא ברא אותו בצורה מתוקנת בעל מנת להשפיע, והצורה הזאת כבר נמצאת וקיימת, אבל זה ללא התערבות הרצון לקבל עצמו, התערבות האדם. זאת אומרת זאת מין מערכת מושלמת כקיימת. אנחנו צריכים להגיע למערכת הזאת מהצורה ההפוכה, שאנחנו הפוכים מהמערכת הזאת, ואז מתוך זה שאנחנו הפוכים ממנה ומבינים לאט לאט ורוכשים אותה לאט לאט ומזדהים איתה לאט לאט, כשאנחנו מגיעים אליה, אנחנו מגיעים עם שתי הבחנות.
הבחנה אחת היא שאנחנו רצון לקבל הפוך מהבורא, והצורה השנייה שאנחנו עשינו את עצמנו דומים לבורא. ואז שתי ההבחנות האלה מתלבשות זו בזו ונמצא שאנחנו כלולים משתיים. אנחנו כלולים מהנברא שהוא הפוך מהבורא ואנחנו כלולים מצורת הבורא, ואז שתי הצורות האלה נמצאות בנו. ואז אנחנו מכירים את כל הבריאה מההתחלה ועד הסוף ובאמת אנחנו מתחילים לראות, להרגיש, לגלות, כמו הבורא עצמו.
שאלה: "ומציאות חסרון לא היתה לפני שבראה, שלפני הבריאה הזו היה רק שלמות". מה זה "מציאות חסרון" מי היה מעורב בחסרון הזה לפני שבראה?
לפני הבריאה אנחנו לא מדברים, כמעט ולא מדברים, אין לנו מה לדבר על זה, זה רק מתוך הדמיון הפרוע שלנו.
תלמיד: מה זה שלפני הבריאה הייתה רק שלמות?
קיים כוח השפעה בלבד. וגם אי אפשר להגיד שכוח ההשפעה הזה היה קיים, כלפי מה הוא קיים? כך אנחנו מדברים. לאט לאט נתחיל לקבל קצת הבחנות רוחניות יותר יותר ונוכל לתאר את הדברים האלה יותר נכון. בינתיים זה לא כל כך מדאיג אותי.
תלמיד: בעצם השלמות נשברה?
רק השלמות שהייתה לאדם הראשון בגן עדן נשברה. זו הייתה שלמות מאוד קטנה וזה קטנות דזו"ן דאצילות שנשברה כדי שמתוכה אפשר יהיה להרכיב את האגו ולהגיע להבנה של השלמות האמיתית.
שאלה: "נעשה" זה משתמע שאנחנו נעשה?
"נעשה" זה כוח השפעה וכוח קבלה יחד, אתה צודק, על זה יש הרבה פירושים.
שאלה: למה לא נולדנו, נבראנו בפורמט מתוקן?
אני לא יכול להגיד למה, הבורא לא התייעץ איתי לפני הבריאה. את השאלות האלה למה, רק אחר כך אנחנו משיגים מתוך זה שמתחילים להרגיש עד כמה הבריאה דווקא בצורה כזאת היא מושלמת. לא יכול להיות נברא שהוא קיים ומשיג משהו אם הוא לא קיים משתי הצורות ההפוכות ומגלה זה על פני זה. אי אפשר לעשות אחרת.
לכן אנחנו גם לא יכולים לתאר מה זה הבורא מחוצה לנברא, כי זו איזו מציאות, שאיך היא קיימת, במה היא קיימת, באיזו צורה קיימת, לא נותנת, לא מקבלת, לא פועלת, אלא מה זה? אנחנו לא יכולים לתאר את הדבר הזה לא במוח ולא ברגש שלנו. לכן כל הבריאה מתחילה מ"בר" לכן היא נקראת "בריאה," "בר", "חוץ" מהשלמות ההיא.
וממה האר"י מתחיל לדבר? "דע כי קודם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון ממלא כל המציאות. ולא היה לו בחינת תוך ולא בחינת סוף אלא הכול היה ממולא באור אין סוף" וכן הלאה. ככה זה. זו הנקודה שממנה אנחנו יכולים להתחיל. והוא גם אומר, מהי הנקודה הזאת? קודם שנבראו העולמות וכל הדברים האלה. קודם. זאת אומרת הוא בכל זאת כבר קשור לזמן ולפעולה.
כאן זו פילוסופיה ולא חכמת הקבלה, כי אנחנו בינתיים לא משיגים בפועל את הדברים האלה ולכן חכמת הקבלה לא כל כך שמחה לדבר בזה. כי אם זה לא בא בחושים שאנחנו יכולים למדוד, לשנות, לבקר, אז זו פילוסופיה.
קריין: קטע 37 אומר הרב"ש.
"צריכים להבין מקודם מדרש חז"ל (מ"ר פ"ו), שבעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים "נעשה אדם בצלמנו"," מלאכים זה כוח, כוחות שבבריאה שעל ידם גם הבורא וגם אנחנו פועלים, כוחות רוחניים, הם נקראים "מלאכים", מהמילה "מלכות", שמתוך המלכות אנחנו מפעילים את הכוחות האלה. "שבעת בריאת העולם, כשאמר למלאכים "נעשה אדם בצלמנו", הנה חסד אמר "יברא, מפני שגומל חסד", אמת אמר "אל יברא, מפני שכולו שקרים"." צדק אמר "יברא, מפני שעושה צדקות". שלום אמר "אל יברא, מפני שכולו קטטה"."
אנחנו רואים שישנם ארבעה כוחות בבריאה וכולם מנוגדים זה לזה. לא לברוא, כן לברוא, למה לא ולמה כן. ומתוך ההשתתפות הנכונה של כל הדברים האלה המנוגדים וההפוכים, דווקא בכל זאת נברא האדם, ולכן הוא נמצא בצורה שיכול לברר מתוך הניגוד את שלימות הבורא.
זאת אומרת מה כל הכוחות האלו אומרים? שאי אפשר להסתדר עם כולם יחד. אבל הבורא עשה את זה בצורה כזאת, שאם אנחנו משתמשים נכון בכל הכוחות האלה, אז מתוך כל הכוחות האלה אנחנו לא מבררים אותם, אנחנו מבררים את הבורא עצמו. זאת המטרה שכך ברא. "מה עשה הקב"ה, נטל האמת והשליכו ארצה.
פירוש, כי נודעו דברי חז"ל "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". כי האדם, מתוך שפלותו, אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה במצותיו יתברך, כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו. ואי אפשר לו מטבעו לעשות איזו תנועה, אם לא לטובת עצמו. לכן הוא מוכרח מתחילה לעסוק במצות שלא לשמה. דהיינו, מתוך תועלת עצמו. אבל עם כל זה, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות. אשר ע"י השפע שממשיך, סופו לבוא לעסוק במצות לשמה."
(הרב"ש. מאמר 40 "מהם אמת ושקר, בעבודה" 1991)
זאת אומרת, האדם עושה פעולות שאומרים לו לעשות. הפעולות האלה, אין שום הכרחיות לקיים אותן מהחיים הגשמיים שלו. אבל אם הוא עושה אותן כדי לעלות לדרגה הרוחנית, כדי לתת לפעולות שלו מהות רוחנית של השפעה, של חיבור, של התקרבות לבורא, אז הפעולות האלה הופכות להיות פעולות רוחניות ומקדמות את האדם לבורא.
שאלה: אמרנו ש"מלאכים" זה מהמילה "מלכות" שמתוך המלכות אנחנו מפעילים כוחות רוחניים. מה זה אומר שמפעילים כוחות רוחניים ממלכות?
אין לך מאיפה להפעיל כוחות חוץ ממלכות שבמידה שהיא מתחברת לט' ראשונות, היא מוסיפה להן כוח שלה, בדרך כלל זה כוח התנגדות לרצון לקבל שלה, ואז היא מפעילה תכונות שלמעלה ממנה, ובזה היא מתקרבת לבורא.
תלמיד: אז להתקדם בתוך העשירייה מתוך כוחות כאלה זה נקרא להפעיל כוחות מהמלכות?
זה בדיוק מה שרב"ש כותב לך, עד כמה שאתה מבטל את עצמך כלפי החברים, עד כמה שאתה מתחבר איתם וכן הלאה. הוא מברר את זה רק מתוך פעולות פרקטיות.
שאלה: מה זאת אומרת שהאמת נזרקה ארצה?
שאנחנו לא יכולים להשתמש בה, אם אנחנו משתמשים בכל התכונות האחרות, אז "אמת מארץ תצמח", אנחנו משפיעים על הארץ, על הרצון, על ידי שלוש התכונות האחרות, ואז תכונת האמת צומחת מהארץ, אומנם שאנחנו לא יכולים בצורה ישירה להתקשר אליה ולהשפיע עליה כי אנחנו הפוכים מהאמת.
שאלה: מה קרה שגרם לבורא להגיד למלאכים בואו נברא אדם?
זו מחשבת הבריאה, הבורא רוצה לברוא את הנברא ולהעלות אותו לדרגה של עצמו. הוא לא יכול לברוא פחות מעצמו, כי זה לא מתאים לבורא, אני מדבר אליך [בלשון] בני אדם כי כך בדרך כלל מסבירים, אז כך הוא הבורא, בורא את האדם, ייצור רוחני, לא את בני האדם שאתה רואה לפניך בעין גשמית, אלה לא בני אדם, הם צורת חי, אלא את אותו ייצור רוחני, אותו כוח קבלה המלובש בכוונה על מנת להשפיע, שגדל כאיזו רוח מאיתנו, הוא נקרא "אדם". ואנחנו כולנו "כבהמות נדמו", באמת אין שום הבדל בין אדם לבין בהמה.
לכן רק הצורה הרוחנית הזאת שאנחנו מגדלים מתוכנו, תיקרא "אדם" ועד אז אנחנו כולנו ממש בהמות, דרגת חי, כי אין לך שום דבר שמבדיל אותך מהחיות. אתה גדול יותר באגו שלך, ולכן אתה מפותח יותר ברצון האגואיסטי שלך ויודע יותר לקלקל את העולם. זה בעצם ההבדל בין אדם לבהמה, בהמה לא מקלקלת את העולם ואתה מביא את העולם הזה ממש לאבדון, לקלקול ולסוף. בזה נקרא שאתה אדם? אתה הבהמה הכי גרועה והכי מזיקה. לכן, לא עליך מדובר כשהבורא ברא את האדם, אלא על האדם שייצא כתוצאה מזה שהוא ירצה להידמות לבורא. לכן הדמות הרוחנית הזו שכולה בהשפעה ובאהבת הזולת היא תיקרא "אדם", דומה לבורא.
שאלה: כתוב שהוא ברא את האדם ב"צלמו בדמותו". "צלם ודמות" אלה שתי תכונות שבאדם?
לא, אלה צורות הבורא, לפי הצורות האלה הוא ברא את האדם הרוחני. והאדם הרוחני הזה אחר כך התנפץ, התחלק להרבה מאוד חלקים, וכל החלקים האלה נפלו לתוך הרצון לקבל הגשמי, הבהמי, ובכולנו, כולנו ישנם הניצוצין האלו מאותו האדם הרוחני, שזה קצת רצון לקבל ובו קצת אור, זה נקרא, ניצוץ הבורא וניצוץ הנברא, שנמצא בכל אחד ואחד מאיתנו ונותן לנו אפשרות לפתח את הניצוץ הזה, לחבר אותו עם ניצוצין אחרים וכך להגיע לדרגת הבורא כולנו יחד.
אבל איפה הניצוץ הזה? הוא מלובש בתוך העטיפה הזאת שנקראת "בהמה", שנקרא "אדם בליעל", אדם דעולם הזה". אנחנו חיות, בהמות, אבל יש בנו ניצוץ, כשהניצוץ הזה מושך את האדם לחזור להיות אדם רוחני זה נקרא שהוא "מדרגת ישראל", ישר-אל, כשלא נמשך להיות כבורא נקרא "אומות העולם", וכך אנחנו לאט לאט מתקרבים לזה שכולנו נתעורר. בזמננו אנחנו נמצאים עכשיו בפתח, כולנו נתחיל להתעורר להיות כמו הבורא, לחזור אליו, כמו שכתוב "שובו בני ישראל עד ה' א-לוהיך". וכולם, כולם, כל המיליארדים בסופו של דבר יגיעו לזה, כמו שכתוב "ביתי", בית זה הבורא עצמו, "ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים1", "ונהרו אליו כל הגויים", כל העמים.
תלמיד: אמרת שהבורא ברא את האדם, הוא ברא למעשה את הרצון עם כל האור בגמר תיקונו. אחרי זה הייתה השבירה והכול אבל על זה אנחנו עוד לא מדברים.
הוא לא ברא אותו בגמר התיקון, יש פה תוספות בגמר התיקון מהעבודה שלנו, מההשגה שלנו, הוא ברא אותו בצורה שלימה מצד העליון, אבל אין כאן עדיין עבודה ויגיעה והסכמה והשתתפות מצד התחתון. זאת אומרת, הוא ברא אותו כאיזו דמות, נניח כאיזה בלון בצורת אדם, אבל פנימיות, עם הרצון, עם עצבים, עם היגיעה שלנו, עם כל מה שאנחנו מחפשים ורוצים ודורשים, כול זה עדיין חסר בבלון הזה.
תלמיד: על זה בדיוק רציתי לשאול, כי אנחנו לומדים שבעלייה של התחתונים למעלה, בתיקונים, אנחנו בסוף משיגים פי תר"ך פעמים.
כן, נכון. כי אנחנו לא משיגים עכשיו כלום, אבל אפילו מאותה ההרגשה שהייתה באדם הראשון בגן עדן, זאת אומרת, כשהיה כבלון נפוח והכול היה על חשבון הבורא, אנחנו משיגים פי תר"ך פעמים יותר, אתה צודק, זה כשאנחנו מגיעים עם היגיעה שלנו. עוד מעט.
שאלה: האם האנשים בעולם הזה יכולים להזיק אחד לשני במחשבות למרות שהם עדיין נחשבים לבהמות?
אבל אנחנו חייבים להבין שאנחנו נמצאים במערכת אחת, וכמה שאנחנו מתקדמים, וההתקדמות שלנו תלויה לא רק בנו אלא גם בתהליך הכללי, אז אנחנו משפיעים זה על זה, ודאי, בכל המחשבות שלנו, בכול הרצונות שלנו, אנחנו בהשפעה הדדית זה אל זה.
תלמיד: למה אין לנו פחד מזה?
כי אנחנו טיפשים, אתה רואה מה יש לפנינו? אנחנו גומרים את כדור הארץ, את האקולוגיה, פצצות, הכול מוכן כדי להשמיד אותנו, אנחנו הכנו את הכול מכל הכיוונים ומה קורה? אין לנו אפילו שכל לעכל מה עשינו ואיך לשמור על עצמנו מזה, שבאמת לא נפעל בכל הכוחות הרעים האלה שהכנו. ממש רק הכוח העליון שומר עלינו.
שאלה: שמעתי שאמרת שאנחנו רואים שישנם ארבעה כוחות בבריאה וכולם מנוגדים זה לזה, והבורא עשה את זה כך, שנשתמש נכון בכל הכוחות. מה זאת אומרת להשתמש נכון בכל ארבעת הכוחות המנוגדים?
את זה אנחנו לומדים במאמר "השלום בעולם", ארבעת הכוחות האלה, הם כמו ארבע הבחינות שמתקיימות בצורה נכונה.
קריין: קטע 38.
"הכתוב, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, מהו שכתוב אח"כ, ויברא אלקים את האדם בצלמו? כששאל את המלאכים על בריאת האדם, היו מהם שאומרים, ייברא, ומהם אמרו, לא ייברא. והקב"ה ברא אותו, כמ"ש, ויברא אלקים את האדם בצלמו.
אם כך הוא, הרי לא נתן בו חלק אחד ממלאכים, ולא נעשה בצורה שלהם, אלא בצורה של המלך בצלמו כדמותו, בצלם דמות תבניתו בלבד.
("זוהר לעם". פינחס, מאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", סעיף 500)
הכוחות האלה הפועלים עלינו, שנקראים המלאכים, מהמילה "מלכות", שמפעילים אותנו, הם בסך הכול מפעילים, דוחפים אותנו כדי לקבל את צורת הבורא. זה מה שהכוח העליון רוצה, שנהייה כמוהו, אומנם שאנחנו בנויים מחומר הפוך. אנחנו עוד לא מבינים מה קורה כאן, שמהחומר ההפוך, מהרצון לקבל, נקבל צורת רצון להשפיע ונתקיים בשתי הצורות האלה. איזו הזדמנות יש לנו בזה להכיר את הבריאה כולה מבפנים, אין לנו אפשרות להבין, להרגיש, להודות על זה. זה יבוא אחר כך.
שאלה: למה אתה אומר שהחברים נמצאים בדרגת בהמה?
כי אנחנו חיות. לפי מה אנחנו בני אדם? בני אדם זה נקרא ה"דומים לבורא", אדם זה נקרא דומה לבורא, במה אני דומה לבורא? זה שאני יכול להתפתח יותר מהחיות בעולם הזה, נכון. אבל זה לא נקרא שאני כבר נמצא בדרגה מפותחת יותר מהן בצורה כלפי הא-לוהות, אני נמצא באותו רצון לקבל בלבד. לכן אין לי שום עדיפות על החיות, אני חיה גרועה יותר מכל החיות. כי אני משתמש בכל החיות לטובת עצמי, אני הורג אותן אפילו שאני לא צריך להרוג, אני עושה [כול מה שעולה על דעתי] מכל דבר, מדומם, מצומח, מחי וגם מבני אדם. אף חיה לא משתמשת ברצון לקבל שלה יותר ממה שהיא חייבת כדי לשרוד, כדי לחיות, לכן כל הטבע נמצא באיזון, אם לא האדם שנכנס לתוך הטבע והורס לגמרי את הכול. מה זה נקרא שאני גבוה יותר מהחיות או נמוך יותר? גרוע יותר.
שאלה: אמרו לא ייברא, היה ספק בבריאת האדם?
כן, כי אם ארבע הבחינות האלה נמצאות אז אי אפשר להגיע להשלמה, אי אפשר להגיע למטרת הבריאה.
תלמיד: דיברת על ארבע בחינות?
כן. ארבע הבחינות לא נותנות לנו להגיע לזה, אם לא ההתערבות מלמעלה, מהבורא.
תלמיד: זאת אומרת שאת הכול עושה הבורא בעצם, זה המשחק שלו.
נגיד שזה המשחק שלו, "משחק עם לווייתן". בסדר.
קריין: 'טע 39 מתוך "זוהר לעם" פרשת "יתרו".
"והקב"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של הסודות העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. וכולם נחקקים באדם, הנמצא בצלם אלקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה."
("זוהר לעם". יתרו, מאמר "ואתה תחזה בסוד קווי הידיים", סעיף 123)
טוב, כך הזוהר מתאר לנו את הבריאה, כי בסופו של דבר הזוהר לא מדבר על אדם גשמי, הוא מדבר רק על אדם רוחני שמתפתח לדרגת הבורא.
קריין: 40. "זוהר לעם" פרשת "וארא".
"כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם. שהרי הקב"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו, והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו."
("זוהר לעם". וארא, מאמר "ד' יסודות אש רוח מים עפר", סעיף 32)
הזוהר מתפעל, "כמה הם האנשים אטומים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים על מה הם נמצאים בעולם. שהרי הקב"ה, כשברא את העולם, עשה את האדם בצלמו," כמו הבורא "והתקין אותו בתיקוניו, כדי שיעסוק בתורה וילך בדרכיו." ואנחנו צריכים לעשות את זה. זאת אומרת, כמה שאנחנו מתקדמים על ידי התורה, והתורה נקראת המאור המחזיר למוטב, האור שמשפיע עלינו בזמן הנכון, כשאנחנו מתחברים נכון, ורוצים להתקדם לגוף אחד, לאדם אחד, לאותו אדם הראשון, למערכת אחת. אז משפיע עלינו האור העליון מאותו מצב ומקדם אותנו.
קריין: "זוהר לעם", "בראשית".
"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. בצלמנו, באור שלנו. כדמותנו, בחושך שלנו, שהוא לבוש לאור, להבדיל מאותו חושך שנברא ביום א', שעליו נאמר, ורשעים בחושך יידמו. כי הוא אינו לבוש לאור, אלא מחטיא את האדם. וחושך דאמא הוא לבוש לאור, כמו הגוף, שהוא לבוש לנשמה."
("זוהר לעם". בראשית-א', מאמר "נעשה אדם", סעיף 167)
זה קצת מסובך.
שאלה: מה זה אומר שהבורא ברא את האדם בצלמו?
להשפיע, כולו בהשפעה. הוא רצה לעשות את האדם שיהיה כולו משפיע כמוהו. כי צורת ההשפעה זו צורה מיוחדת, שלמה, עליונה, ולכן עשה אותו בצורה כזאת. אבל זה לא מספיק לעשות אותו בצורה כזאת, אלא אותה הדמות שעשה, צריכה להגיע להחלטה שבאמת טוב להיות המשפיע כמו הבורא. ואיך הוא עושה את זה? מהצורה ההפוכה, שהוא לגמרי לא רוצה את זה. זאת אומרת, צריכים לברוא את האדם בצורה אגואיסטית, הפוכה לגמרי מהבורא, ושהוא בעצמו לאט לאט יגיע להחלטה שהוא רוצה וחייב להיות כמו הבורא, ואז הוא מגיע לזה.
שאלה: אם האדם השיג את הרצון להשפיע לחלוטין, מה ההבדל בינו ובין מלאך?
מלאך, Angel, הוא כוח השפעה, יש גם כוח הקבלה, יש כוח טוב וכוח רע, והבורא מפעיל אותם כדי לנהל אותנו בדרך. הכוחות האלה נפעלים על ידי הבורא, על ידי החלטת הבורא. מה שאינו כן האדם, הוא נמצא בבחירה חופשית, כן לעשות, לא לעשות, למה, בשביל מה, על ידי מה עושים, וכן הלאה. למלאכים אין בחירה, הם פועלים וזהו, פועלים.
לכן הבדל בין מלאך לאדם, שלאדם יש בחירה חופשית ולמלאך אין שום בחירה, הוא כמו מכונה, כמו חיות. נגיד כל הדומם צומח, חי, נמצאים בדרגת מלאכים, ורק האדם נמצא כבר בבחירה חופשית. לכן כתוב שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב, ואומר קח לך". רוצה? כן, לא רוצה? לא, אבל הבורא ממליץ שתיקח.
שאלה: למה כדי להיות דומים לבורא בצורה מינימלית צריך קודם לקבל עביות גדולה?
לא עביות גדולה, אלא צריך להרגיש שאני אגואיסט, כדי שתהיה לי מתוך זה החלטה מה אני רוצה לעשות.
שאלה: הוא כותב בהתחלה, נברא האדם בלשון יחיד, ואחר כך הוא כותב וירדו בלשון רבים.
אנחנו נלמד את זה, זה עסק ארוך. זו התחלקות להרבה, קודם לשניים, אדם וחוה, זאת אומרת אשתו, ואחר כך לעוד יותר.
שאלה: מה זה אומר להיות מעשה ידי הבורא, כמו שאמרת?
אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו סך הכל כחומר ביד היוצר, כי הבורא בעצם עושה את הכל, אלא לפי כמה שאנחנו מבקשים ממנו. ואחר כך כשאנחנו משיגים שזה לא לפי כמה שמבקשים, אלא עד כמה שהבקשות שלנו משתוות עם התוכנית שלו.
שאלה: מה הם שני סוגי החושך שהקטע מדבר עליהם? באופן אחד אפשר למות ובשני להתלבש באור.
יש חושך שבא מכלים דקבלה שלי, ויש חושך שאני בעצמי עוטף את עצמי בכלים דהסתרה, כי אני לא רוצה לראות את הבורא מפני שאני מפחד שאקבל על מנת לקבל.
שאלה: גם אנחנו כמו הזוהר מתפלאים עד כמה אנחנו אטומים, ולמרות שמדברים ועושים, הרבה פעמים מוצאים את עצמנו מנותקים מהבורא ומהמטרה. מה העצה של הזוהר לצאת מהאטימות הזאת?
העצה של הזוהר? דרך הקבוצה לבקש מהבורא את תכונת ההשפעה, ואז בתוך הקבוצה להשתמש נכון בתכונת ההשפעה, כדי להביא את הקבוצה לפרצוף הרוחני שבו הבורא מתגלה בהדרגה.
(סוף השיעור)
-
(ישעיהו, נ"ו, ז').↩