שיעור בוקר 01.10.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות ותשובות בדרך הרוחנית

איך אתם מכינים את עצמכם לחג?

תלמיד: מבחינת אירועים יש לנו סדרה של שיעורים שיקרו בשעות הבוקר, אחר כך גם תפילה וגם סעודה משותפת וגם שיעור בצהריים.

מבחינת חומרי לימוד, יש שפע של מאמרים על ראש השנה, וחשבנו דווקא לנצל את ארבעת ימי החג כדי לקחת נושא חברתי ולהתמקד בו, - הפריצה לרוחניות. שמענו ממך לפני כמה ימים שדווקא זה הזמן שלנו להתמקד בלפרוץ לרוחניות, שצריכים להגיע לנחיצות לזה. זה אומר להשתמש דווקא בימים של החג להתבשל ברעיון הזה יותר.

אבל מעבר לזה, מבחינת סדרים הכול במקום.

יש שאלות על זה?

שאלה: חגי תשרי, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, אלה חגים מאוד מאוד מורכבים מבחינת ההבנה, אני כבר לא מדבר על השגה. איך אנחנו משתמשים דווקא בתקופה הזאת כדי להשיג מה שרוצים להעביר לנו המקובלים, דרך החגים האלה. למשל, לקראת ראש השנה, מהו חטא האדם, ומהו יום כיפור, מה לעשות בימים הנוראיים.

אני מבין שכל העם שנמצא בארץ ישראל, הוא מבין שזה מצב מיוחד שאנחנו עוברים, שהמצב הזה דורש איחוד בינינו, וחיבור בינינו, והגברת כוח התקיפה כנגד השונאים שלנו שמקיפים אותנו, ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה ולרצות לעשות את זה ולהיות בטוחים שאם נרצה, כך זה יהיה. זה מה שאני יכול להגיד, כל היתר תלוי בכם, ממש בכם.

אם אנחנו נרצה, אז ארץ ישראל תהיה שלנו.

שאלה: אם הבנתי נכון, אתה קושר בין איזו פריצה לרוחניות לאיזו התמודדות עם השונאים של עם ישראל? יש איזה קשר בין הדברים?

כן. כן, אני חושב ששני המצבים האלה מתקרבים מאוד זה אל זה, וככל שאנחנו נהיה יותר ראויים לקבל רוחניות, כך אנחנו נהיה יותר ראויים לקבל את הארץ הגשמית.

תלמיד: יש איזו השפעה, יש יחסי גומלין ביניהם?

יש השפעה וקשר מאוד מאוד יפה וברור שמתגלה מיום ליום.

תלמיד: זאת אומרת, "סימנים יפים" שאנחנו רואים בתקופה האחרונה הם במידה מסוימת מצביעים על איזו מגמה?

כן.

תלמיד: והקשר הוא מפנימיות לחיצוניות, כמו שאנחנו מכירים מ""הקדמה לספר הזוהר?

ככל שנתחבר ונהיה מלוכדים, כך אנחנו נרגיש שיכולים להצליח בצורה גשמית. אלה דברים מאוד מאוד יפים ורק לא לפספס, זאת אומרת לא להיות בחולשה בעצמנו, ולא לתת מקום לזה שכל אחד קם ורוצה לשלוט באחר, עד שיהיה ממש מצב בינינו במיוחד גלוי ופתוח ולבבי, באהבה, בחיבור בינינו, אנחנו יכולים כאן ממש לכבוש את כל העולם לטובה, שמאיתנו והלאה ייצאו גלים טובים של חיבור ואחדות, והעולם יקבל את זה וישתתף בזה. זהו. הזמנים הם מאוד מאוד מסוגלים ויפים. ומה שלא יכולנו לעשות תוך אלפי שנים, עכשיו אפשר.

נקווה שנצליח בעזרת ה'.

שאלה: לא הבנתי מה בדיוק נפתח לנו עכשיו שלא נפתח קודם?

קודם לא הייתה לנו הזדמנות לבוא לצורת קשר כל כך הדוקה ומורגשת וקובעת את כל המציאות והעתיד שלנו, ועכשיו כן, אנחנו יכולים בהחלט, בזה שנקום ובכוח המיוחד שלנו נחייב את הטבע, את הבורא, שיביא אותנו לפסגת הקיום.

תלמיד: אז מה בדיוק התפקיד שלנו בכל המערכה הזאת?

התפקיד שלנו – לרצות שזה יקרה, ולעשות בינינו את כל הסדר שצריך להיות, בין היחידים ובין עשיריות ובין החלק הנשי והחלק הגברי ובין הילדים וכולם, ככל האפשר, שאנחנו כולנו נהיה מסודרים.

תלמיד: ההתגברות שאנחנו נוסיף באחדות שלנו, בין כל החלקים שלנו, זה יכתיב משהו במציאות, ישנה משהו במציאות?

בטח, ללא ספק.

תלמיד: איפה פה עם ישראל? מה התפקיד שלנו? אני מדבר על העם מסביבנו, שלא לומד קבלה.

העם מסביבנו זה אותו החומר שהוא יקיים את החיבור בפועל.

תלמיד: מה תלוי בו? הוא משנה משהו במציאות או שהוא רק נפעל?

לא, הוא נפעל.

תלמיד: אמרת שיש סימנים יפים לפנינו, דברים ברורים שהולכים להתגלות יותר ויותר ושלא נפספס את המצב.

כן.

תלמיד: איך לא לפספס את המצב הזה?

קודם כל לחשוב על עצמנו, שאנחנו צריכים להיות כמרכז החיבור, ולא חשוב לנו להיות במרכז אלא חשוב לנו לקבוע את החיבור ואנחנו מוכנים, כל אחד ואחד לתת לזה את כל הנרנח"י שלו.

תלמיד: כשאתה מכוון אותנו לפרוץ לרוחניות, מה הכוונה ב"לפרוץ"?

שאנחנו לא נחשוב שום דבר, רק על זה שכל אחד רוצה למלא את לב החבר.

תלמיד: מאיפה מקבלים, מגיעים לנחיצות כזאת לפרוץ ללב החבר?

אנחנו חייבים להיכנס לתוך הלב של כל חבר וחבר, זה נקרא "לכבוש את ארץ ישראל", וכך אנחנו נגיע לתיקון השלם.

תלמיד: אתה יכול לקשור בין לב החבר לארץ ישראל.

בטח. לב החבר זה ארץ ישראל בשבילי.

תלמיד: זה יפה. שמענו ממך לפני כמה ימים שאמרת שעכשיו זה דווקא זמן של התכללות בינינו, שאפילו לא חייבים להיות בעשיריות אלא דווקא צריכים להרגיש במשהו קצת יותר משותף כולל, גדול.

כן.

תלמיד: מה זה הציור הזה של התכללות, שהוא לא כל אחד בתוך העשירייה שלו מתקבע אלא מרגישים קצת חברה, כלי גדול יותר?

אנחנו צריכים לראות את כל החברים כשותפים שלמים הפעילים בתוך המסגרת שלנו, כך שכולם משתוקקים רק להיות בנקודה אחת המרכזית שלנו ושחוץ מזה אין לנו מקום להתייצב, רק חיבור כזה בפנים בתוך הנקודה המרכזית של ארץ ישראל, שם אנחנו צריכים לראות את עצמנו.

תלמיד: איפה אנחנו, בני ברוך, ביחס למצב הזה שאתה מתאר, לכבוש את לב החבר, לכבוש את ארץ ישראל?

אני חושב שאנחנו נמצאים ממש בגבול, בתחילת העשייה.

תלמיד: אם אנחנו לוקחים עכשיו את ארבעת ימי החג שיש לנו, אולי את התקופה הקרובה, נגיד כל חגי תשרי עוד יותר להיכנס פנימה, תמקד מה הנושא, אם רוצים להביא חומרי לימוד שיפתחו לנו את זה יותר.

אותו דבר, רק חיבור. אני לא רואה שום דבר שאנחנו צריכים להשיג חוץ מזה. והכול מוכן, אלא רק שאנחנו נתרום את עצמנו לזה. זה הכול.

תלמיד: מהו החיבור שאתה מדבר עליו, כי עד עכשיו דיברנו על חיבור בתוך עשירייה.

לא, עכשיו זה לא עשיריות, עכשיו זה כבר כולם. גברים, נשים. כולו לכל העם.

תלמיד: מה זה העבודה הזאת של חיבור כולו, לכל העם?

שאנחנו צריכים לחשוב על זה שכל האומה היא תהיה קבוצה אחת, שבה אנחנו רוצים לקיים את חוקי החיבור.

תלמיד: ואיפה העשירייה שלי בתוך הציור הזה?

בתוכה, אתה רוצה להרגיש אותה כמרכז הפעולה הזאת? אדרבא, בבקשה. אנחנו לא נפריע זה לזה, זה בטוח.

תלמיד: זאת אומרת, אני מרחיב את העשירייה שלי לכללות האומה.

כן.

תלמיד: אם אני מבין נכון, אז אתה מרגיש שיש עכשיו עת רצון, זמן מיוחד כזה, שאנחנו כקבוצה רוחנית צריכים ממש לדחוף קדימה. וכמו שמתבצע בגשמיות תהליך של מתקפה, גם אנחנו צריכים לבצע התקפה.

כן.

שאלה: זה מזכיר ששמענו ממך בעבר שאצל הרב"ש הייתה איזו הזדמנות בסוכות, והוא אמר שיש הזדמנות להתקפה. על מה צריכה להיות ההתקפה עכשיו? דיברת לכבוש את לב החבר.

רק על החיבור. גם אז זה היה על אותו דבר כשהוא דיבר כך, רק על החיבור. זו באמת הייתה הזדמנות, ורגעים כאלה מגיעים ממש לזמנים מיוחדים, במקרים מיוחדים. אני כמעט בטוח שאנחנו נמצאים בזה. עכשיו זה תלוי בנו ובכל עם ישראל, שאם נשים ליבנו להשיג את החיבור האמיתי, במידה שמגיע לנו, אבל נרצה, אז זו יכולה להיות תוצאה נפלאה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להיות שותפים. איך אנחנו גורמים לזה שבאמת נרגיש שיש לנו שותפות מיוחדת למצב הזה שאתה מדבר עליו, שנרגיש שאין דרך חזרה, שאנחנו חייבים ללכת קדימה, לפרוץ קדימה? איך גורמים אחד לשני להרגיש שיש לנו מטרה משותפת?

זה שאין לנו דרך אחרת, זה בטוח. זה שאנחנו מכוונים לגמר התיקון, זה גם בטוח. וזה שאנחנו צריכים להתחבר בינינו כדי לבצע את כל התיקון של האנושות, גם זה בטוח. רק צריכים לממש את זה. לכן אנחנו צריכים להתקשר, להיות בקשר אדיר זה עם זה, ונקווה שיהיו לנו חיבורים טובים בזמני האספות שלנו, של גברים, נשים. את כול זה אתם יודעים יותר ממני, אלא עלינו רק להיות מכוונים כולנו יחד בסופו של דבר למטרה היחידה.

אנחנו כבר עברנו את רוב ימי השנה שבהם היינו בהקפאה, ועכשיו אנחנו יוצאים מזה ונכנסים לימי חום ואהבה. אז צריכים לפתוח את זה בליבו של כל אחד ואחד.

תלמיד: אנחנו רוצים לצאת מההקפאה הזאת, ויש חברים שאני מאוד משתוקק שיהיו איתנו חזרה, אנחנו מרגישים שהם קצת התרחקו ואנחנו רוצים לקרב אותם. מה עוד צריך לעשות כדי שהחברים האלה יחזרו, כדי שנהיה כוח חזק יותר ומרוכז?

האמת שאני חושב שזה הכול תלוי בחיבור שלנו. זה שתלך ותדבר איתם, אני לא חושב שזה ימשוך אותם לטובה. אלא רק אם אנחנו בינינו נעורר עוד יותר רגשי אהבה וחיבור.

תלמיד: לתת דוגמה שאנחנו באמת רוצים להיות בתוך האהבה הזאת, בתוך החיבור.

דוגמה תראה בחברים.

תלמיד: השנה האחרונה הייתה מאוד משמעותית, מאוד קשה, עם הרבה אירועים דרמטיים לא פשוטים.

נכון.

שאלה: לאן אתה מרגיש שהעם הולך כרגע? מה המצב של העם?

אני מרגיש שדווקא עכשיו, בזמן האחרון, אפילו בימים האחרונים, יש שינוי כיוון, שבהחלט עם ישראל מתחיל להיות מוכן לחיבור הלבבות, וגם אנחנו מוכנים להראות להם את הכוונה איך ללכת. לכן אני חושב שכאן בדיוק קורה לנו שגם כיוון וגם רצון ולב, הכול מתחבר יחד בין בני ברוך לעם ישראל כולו.

תלמיד: זה מאוד מיוחד לשמוע איך שאתה מתאר את המצב של העם, כי זה מאוד מתחבר עם מה שנמצא ברשתות החברתיות, בשיח הציבורי. העם ממש עבר טרנספורמציה בשנה הזאת בכלל ובתקופה האחרונה בפרט ביחס שלו למקורות ולשורשים. זה כבר לגיטימי לגמרי לומר דברים שעד לא מזמן לא היה לגיטימי. האם אתה רואה את השינוי הזה כמשהו שיכול לעזור לנו בחיבור העם, בחיבור הכללי שדיברת עליו?

כן. אין טוב בלי רע, לכן מאותו המקרה של ההתפרצות נגדנו מלפני שנה, מאותם הזמנים אנחנו כבר נראה עכשיו את התוצאה הנכונה. רק לא לפספס אותה שוב אלא ללחוץ עד הסוף.

תלמיד: זה נשמע שאם אנחנו ממשיכים בקו שאנחנו בו עכשיו, עם העבודה שלנו עכשיו, אז צפויה לנו שנה טובה.

כן. חוץ מזה צריכים עוד לחשוב איך לצאת החוצה, קצת יותר החוצה לקראת העם.

שאלה: אמרת שאנחנו מוכנים להראות לעם ישראל שמוכן לחיבור הלבבות, איך ללכת. עם מה לצאת אל העם ומה להסביר לו, למה לכוון אותו, לאן?

שכל ההצלה שלנו היא בחיבור, כרגיל, אין כאן שום חידוש, ואנחנו צריכים להשתדל ללכת יחד, ואז בטוח נצליח והחיבור הזה יביא לנו גם תיקונים, שכל העם, כל נשמה ונשמה זקוקים לזה.

תלמיד: הדיבור עכשיו הוא "חיבור העם".

כן.

תלמיד: בכל מקום, בכל סופרמרקט כתוב "חיבור העם".

נכון.

תלמיד: אז מה הבשורה, מה החידוש פה?

אין כאן שום חידוש, לפי המילים גם לפני אלפיים שנה הכול היה ברור, אלא אנחנו צריכים להיות המוליכים את זה.

תלמיד: החיבור הזה שקורה הוא לא באמת חיבור נקי, כי זה חיבור נגד אויב. יש פה כל הזמן אויבים שאנחנו מתאחדים נגדם.

זה תמיד כך. אז מה?

תלמיד: איפה החיבור למען ה', למשהו הרבה יותר גדול, רחב ולא כנגד?

זה ממש אותו דבר.

תלמיד: זה אותו דבר?

זה אותו דבר, כן.

תלמיד: איך?

במידה שאנחנו משתדלים להיות מחוברים בינינו ונגד האויבים, במידה הזאת, בצורה הזאת אנחנו נהיה מקושרים בינינו ונביא את עצמנו לכך שיתגלה מבינינו שוב המשיח.

שאלה: לפני שנה העם היה מאוחד בגלל צרה גדולה מאוד שנפלה עליו. אחרי זה התחיל פירוד, שלא הצליח באמת להרים את האף אבל הוא היה, ועכשיו כולם שיכורים מניצחון. מה ישמור עלינו, איך אתה מרגיש את מה שקרה לעם, שישמור עליו מפני פירוד נוסף? במה אנחנו יכולים לתרום לזה?

אני חושב שמה שקרה, האסון האחרון הזה, וגם מה שקורה עד היום, מראה לנו את הדרך לתיקון הנשמות. שרק להתחבר מעל כל ההפרעות, מעל כל ההבדלים, זה מה שנשאר לנו, ואז יהיה מקום לכל אחד ואחד להיות במרכז האומה הגדולה ועל ידי זה נמשוך את כל העמים לתיקון.

תלמיד: מה השתנה בעם שלנו היום לעומת מה שהיה לפני שנה? מכל הסבל וכל השינויים שהעם עבר, מה בשל יותר בעם בכדי להביא את המשיח?

אני חושב שהזמן עבר ונעשו בירורים בתוך החומר של העולם, של האומה, ולכן עכשיו אנחנו יכולים לזהות את הצעדים שלנו שנעשו במשך ההיסטוריה מיום ליום, שהם כולם סיבות שפועלות עלינו כך שנתחבר נכון.

תלמיד: נתחבר זה אנחנו, "בני ברוך"?

שאנחנו נתחבר נכון כך שנראה עד כמה העולם כבר ירצה לעזוב את כל תהליכים שהוא עבר קודם ויהיה מחובר רק לחיבור אחד ולתיקון.

תלמיד: מה זה אומר מבחינתנו בעבודה בינינו? אמרנו שאנחנו עובדים בעשיריות ועכשיו כל הכלי עובד יחד. איך אנחנו כוללים את העם בפנים?

רק מספרים לעם שמה שאנחנו עושים ורוצים לעשות זה חיבור העם, שזה דבר הכרחי. ואנחנו נראה עד כמה יחד איתנו עוד ועוד קבוצות מהעולם, עמים שלמים יבואו ויתחברו. אני רואה את זה עכשיו.

שאלה: אני מאוד רוצה להיות בבקשה הגבוהה הזאת שאתה מדבר עליה, ובאותו זמן אני מרגיש בתוכי אגואיסט רחוק מזה, קר, אכזר אפילו, שמחריב מסביבי כל חלקה טובה. איך מתוך כזאת הרגשה להיות שייך לרצונות הגבוהים שאתה מדבר עליהם, שמרגישים שחייבים להיות בהם?

להתחיל בפעולות גשמיות, פעולות חיבור, פעולות השתתפות, ומתוך זה תראו עד כמה זה עובד, עד כמה יקבלו אתכם וירצו.

שאלה: הפירוד שיש בעם הוא עניין פוליטי בלבד? כי כשיש אויב ברור לכולם שצריך להשמיד אותו, ויש עניין של חיבור.

כן. אני חושב שאין ספק שהיום כולם כבר מסכימים לכך שחייב להיות חיבור, אבל הדרך לחיבור, בזה כל אחד כבר מתחיל להכניס את האגו שלו. כאן נצטרך עוד להסביר שזה לא קשור לדרך פרטית של אף אחד, אלא זה לפי החוק הרוחני.

תלמיד: אז אפילו רק ההסכמה על הצורך בזה כבר מספיקה?

כן. זה כבר ילך עכשיו, גמרנו את כל הבירורים האלה.

שאלה: במה צריכים להתמקד עכשיו כדי לא לפספס את ההזדמנות שאתה מדבר עליה, בחיבור לבבי בינינו או ביציאה לעם?

להתחיל ממש מהיום והלאה ככל האפשר יותר ויותר להתקשר ולדאוג לחיבור שלנו, לחיבור הלבבות, ולמשוך לזה את כולם.

תלמיד: אמרת שלוש פעמים בחלק הזה שלא לפספס את ההזדמנות הזאת שיש לפנינו. איך לא לפספס אותה?

אני לא יודע בדיוק מה יכול להיות. אני רק חושב שאם נרצה אנחנו נמצא.

שאלה: איזה מצב צריך להתקיים כדי שתצא קריאה, הכרזה כזו ש"אין לנו מלך אלא אתה"?

האומה עדיין לא תמצא את המלך שלה והיא לא תוכל ללכת אחרי הסיסמה הזאת. גם דתיים, גם חילונים מכוונים לכל מיני כיוונים, ולא תמצאו בזה יד ורגל משותפות.

תלמיד: מה צריך להתקיים בנו, בקבוצה שלנו, כדי שתהיה ההכרה הזו?

חיבור הלבבות, שום דבר חוץ מזה.

שאלה: אמרת הכול, רק כדי לשים לב לנקודה הזאת של "לא לפספס", כשאנחנו "בני ברוך" נכנסים לחג הזה, אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו כמנוע הפנימי של החיבור של העם? כשאנחנו מחזיקים את חיבור הלבבות בינינו, אנחנו מחזיקים גם את החיבור של העם כולו?

אנחנו משתדלים. עד כמה באמת נשפיע לזה? יכול להיות שבצורה פנימית נשפיע מאוד ובצורה חיצונית לא כל כך יראו את זה וידעו על זה. אז מה?

תלמיד: את התוצאות אנחנו מנתקים, אבל זה המאמץ.

כן.

שאלה: רק שאלה קטנה בקשר לחברים בעולם, מה התפקיד שלהם בתקופה הזאת?

להיות מחוברים איתנו, כל אחד ואחד.

תלמיד: זאת אומרת הם צריכים להרגיש שהחיבור ביניהם תומך בחיבור שלנו פה בארץ בכל מה שאנחנו עושים?

כן.

(סוף השיעור)