שיעור צהריים 14.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם",

עמ' 1652, מאמר 121. "ב' כוחות באדם"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1652, מאמר 121, "ב' כוחות באדם".

ב' כוחות באדם

"ב' כוחות האדם מבחין בעולם:

א. כח הדוחה לאדם, שיזוז ממצב זה שבו הוא נמצא.

ב. כח המושך, שמושך האדם, שמסיבה זאת הוא מוכרח לזוז מהמצב שבו הוא נמצא.

כח הדוחה נקרא יסורים. וזה שהוא סובל יסורים במצב שבו הוא נמצא, זה גורם לו שיעזוב את המקום, וילך ויחפש מקום, שתהיה לו יכולת להנות מהחיים.

כח המושך נקרא תענוג. ואם האדם רואה שיש מקום, שאם הוא ילך לשם הוא יקבל תענוג יותר מכפי שיש לו במקום הזה, הגם שיש לו גם כאן תענוגים, מכל מקום אם רואה במקום אחר שיש לו יכולת להנות יותר מהחיים, הוא עוזב את מקומו והולך לשם.

אולם כח אחד משניהם אינו מספיק, היות שיש מציאות שאין לו סיפוק ממצב שבו הוא נמצא, אבל אין הוא רואה מקום שיהיה לו יותר טוב. כמשל המובא בדברי חז"ל, משל מיונה, שתחת האבן היה נחש, ומבחוץ היה נץ, אם כן לאן יכולים ללכת. שישראל, בזמן שיצאו ממצרים, לפניהם היה ים ומאחוריהם היה פרעה והמצרים.

ויש לפעמים שכן יכולים לקבל יתר תענוג, אבל צריכים לתת יגיעה. לכן האדם מפחד לעזוב את המקום, שלא יהיה קרח מכאן וקרח מכאן.

מה שאין כן כשיש כח הדוחה וכח המושך, אז האדם יכול לזוז ממקומו. כלומר בזמן שהאדם מרגיש יסורים במצב שבו הוא נמצא, ומאמין שיש מקום ללכת לקבל תענוג, אז האדם הולך קדימה, וזהו נקרא "סור מרע ועשה טוב"."

שאלה: מה זה אומר לברוח מעצמי, מהמצרים שלי?

כשאדם מרגיש שהוא נמצא בכל מיני מחשבות, רצונות, פעולות שלא מביאים לו סיפוק וכל הזמן מתעוררת בו הרגשת הרע, נקרא שהוא נמצא במצרים. כשהוא מסתכל על עצמו ועל העתיד שלו ועל מה שעבר, הוא רואה שמאף מקום אין לו שום דבר טוב ולא יכול להיות שיהיה טוב, וכך הוא מצייר לעצמו את החיים, וזה נקרא שממש נמצא בכל התכונות שלו בבעיות, בחיים קשים.

שאלה: האם יש טעם באמונה?

כמובן שיש טעם באמונה, רק אנחנו צריכים למצוא אותו, לגלות אותו, לטעום אותו, לנסות, לראות מה הטעם של זה ואחר כך כדי שתמיד נוכל לקבוע האם אנחנו נמצאים באמונה או קרוב אליה או בדרך אליה, אז הכול יהיה יותר ברור בשבילנו.

שאלה: פה נאמר על שני כוחות, טעם מר שדוחה וטעם מתוק שמושך, טעם של אמונה זה משהו אחר?

זה טעם מתוק, של משיכה.

שאלה: אני כל הזמן מנסה לברר במה המאמץ שלי. כשהבורא מפעיל לחץ חזק, ברור שבצורה מחויבת אני מסכימה לא לחשוב על תועלת עצמי אלא בכדי לצאת מהייסורים, אני כאילו מקבלת את עבודת הבורא עליי, אבל כשהלחץ עובר צריך להיות מאמץ שלי כדי ללחוץ על עצמי בעצמי?

זה תלוי בך. אולי את מתארת לעצמך את מצבך הנוכחי כשלם או כאיזשהו מצב עתידי, אבל בעיקרון כל המצבים שלך תלויים אך ורק בך, איך את מדרגת אותם, ואחרי זה כבר מה את עושה איתם.

תלמידה: אז זה לא רק בביטול העבודה שלי, לא רק בלקבל, להסכים?

בטח, בטח שכן.

שאלה: במאמר מדובר על כך שאתה מרגיש שהכול בסדר אבל אין סיפוק ואתה לא רואה מקום שבו יהיה יותר טוב, וגם אם אתה רואה, אז אין לך את האפשרויות האלו. איך לעבוד עם זה?

איזה אפשרויות אין לך?

תלמידה: נגיד אתה רואה משהו מקדימה שהוא יותר טוב ואתה רוצה להשיג את זה, אבל איך לעשות את זה אתה לא יודע.

יש לך אפשרות להשיג את זה רק על ידי פעולה אחת, על ידי כך שכל הזמן תחשבי רק על כך שתצברי כוחות לבורא, ובסופו של דבר את תתחילי להרגיש אותו יותר ויותר, את תתחילי להבין איך את יכולה לחזק את הקשר איתו, ומשם ואילך זו כבר עבודה שלו. את רק צריכה להושיט לו את הרצונות שלך, והוא כבר יתקן אותם.

שאלה: מדובר פה על מצב של שני כוחות, מצד אחד כוח דוחה, מצד אחר כוח מושך, וגם מתואר כאן מצב שבו הוא לא יכול לזוז ממקומו, כתוב שתחת האבן יש נחש וכן הלאה. איך להתקדם בעשירייה, באיזה כוח יותר טוב להשתמש, המושך, הדוחה? כי בפעולות היומיומיות העשירייה מתקדמת במהירות קבועה בלי תאוצה.

אתם צריכים לחפש את כוח המשיכה, יתר כוח משיכה, כדי שהוא ימשוך אתכם, ואז יהיה לכם יותר קל לצאת מתוך הירידה שלכם, מתוך האדישות, ותשתדלו להשתייך לכוח המשיכה וההתקדמות.

תלמיד: מה זה כוח המשיכה הזה עבור העשירייה, איפה לחפש אותו?

בבורא, איפה עוד? רק בבורא.

תלמיד: איך העשירייה מרגישה את כוח המשיכה הזה, האם מופיעה בה איזו אנרגיה, איך מתגלה כוח המשיכה?

כשאתם מדברים על הבורא ועל העשירייה אתם צריכים להרגיש שבעשירייה ישנו כזה כוח שמושך אתכם קדימה והכוח הזה בסופו של דבר יתגלה בכם. כך אתם צריכים לפעול.

שאלה: אנחנו רואים שיש את שני הכוחות האלה בתוכנו, כוח הדוחה, כוח המושך, האם אנחנו צריכים להתייחס אליהם באותו אופן או שצריך להעדיף כוח אחד על פני האחר?

אנחנו יכולים להתקדם גם על ידי כוח המשיכה וגם על ידי כוח הדחייה, בעיקרון אין ביניהם הבדל. אני צריך להשתמש גם בכוח המשיכה וגם בכוח הדחייה, ואיפה להשתמש בכוח אחד או בכוח האחר אני צריך לראות מהמצב עצמו.

שאלה: כל שנה ביום כיפור הבורא מראה לי את הריחוק שלי ממנו, איך האגו שוב ניצח ואז אני ממשיכה את העבודה בתפילה בעשירייה. האם זה נכון להרגיש יותר ויותר תהום ביני לבין הבורא?

כל שנה זה יותר ויותר?

תלמידה: כן, אני מרגישה יותר ויותר את התהום בינינו, את האגו הגדול שפשוט מנצח אותי.

זה טוב, הבורא מראה לך את המרחק היותר ויותר אמיתי בינך לבינו. כנראה שיש לך את האפשרות לבקש ממנו שיקרב אותך.

שאלה: ענית קודם לחברה שזה תלוי במצב, שצריך גם את הכוח המושך וגם את הכוח הדוחף. יש אפשרות להתעלות מעל המצב שאתה נמצא בו, ויש אפשרות לזוז מהמקום, כלומר אפשר לשנות פיזית את המצב ואפשר להתעלות.

כן.

תלמיד: השאלה מתי לפעול כך ומתי כך, קצת קשה לדעת מתי הבורא רוצה שתשנה מקום ומתי הוא רוצה שתשתנה?

לא, זה לא קשה, כל אדם צריך לחקור איך הוא יכול לצאת מהמצב, תחת איזה כוחות הטבע הוא צריך לשים את עצמו וכך לראות איך להתקדם.

תלמיד: אז אפשר להחליט לפי האפשרות להישאר בדרך, זאת אומרת להתגבר על הכול כל זמן שאתה יכול להתחבר לחברים ולמסגרת?

נכון.

תלמיד: שהדברים הגשמיים לא ישנו לך?

נכון.

שאלה: קודם כל רציתי להגיד עד כמה מיוחד המאמר הזה של בעל הסולם, הוא מאוד ישיר, הוא מתאר בצורה מאוד ברורה את כל המציאות, גם הרוחנית, גם הגשמית וזה מעלה שורה של שאלות. כתוב שכוח אחד מעורר ייסורים והוא בא מיצר הרע, הכוח הדוחה, והכוח האחר, המושך, פשוט צריך לבוא מיצר הטוב. השאלה היא עד כמה חשוב לברר את הצורה של המצב העתידי ושל יצר הרע כדי בדיוק לבקש מה לתקן או להיפך, בדיוק להבין שהלב משתוקק למצב זה או אחר שצריך להתגבר עליו, האם צריך לבאר את הצורות האלה?

לא, אני חושב שיותר נכון אם נשייך כל אחד מהמצבים האלה לעבודה שלנו, האגואיסטית או האלטרואיסטית, ובצורה כזאת אנחנו נצא מהם בצורה מהירה.

תלמיד: וכשהיצר הרע מתגלה, בזה שאני קורא לזה יצר רע ומכיר בקיומו, אני כביכול מחזק אותו מצד אחד, ומצד אחר אני יכול לתת לבורא לתקן אותו, וכביכול נוצרת איזו סתירה.

לא. את היצר הרע אתה פשוט צריך להגדיר בצורה מאוד ברורה בתוכך, להבין שזה הוא, ואחרי זה להשתמש בזה רק כשאתה צריך את זה. אם יש לך את הכוחות לקחת את היצר הרע הזה ולהתחיל לעלות מעליו, אז תעשה את הפעולה הזאת, ותראה עד כמה היצר הרע עוזר לך יותר מהיצר הטוב.

תלמיד: ואם האדם לא מסוגל לעלות מעל יצר הרע, אז צריך להגדיל את החלק העליון, כן?

כן.

שאלה: יש מצבים שבהם אני סובלת מהעבודה הרוחנית שלי. מה ישמור עליי שאני לא אברח מהמקום הזה? במה אני צריכה להיאחז?

בעבודה הרוחנית את נמצאת תמיד בשליטת הבורא. את לא יכולה סתם לברוח ממנה, מהעבודה הזאת. עליך כל הזמן לבדוק, שיהיה לך חיסרון להשפעה, למלאות את הרצון לקבל. אל תפחדי, זה לא יברח ממך ואת לא תברחי מזה.

שאלה: המצב הזה שהוא כותב עליו, שישראל מנסים לצאת ממצרים ומאחורה יש את פרעה ומקדימה ים. מצב כזה שאתה לא יודע מה יותר טוב, איך לצאת ממנו?

הכי טוב זה אם תבקשי מהבורא את כוחות הטוב, שהוא יספק לך אנרגיה חיובית, טובה, כוחות טובים, ואז את תצאי מהמצב הזה. כאילו את עצמך נמצאת באיזו ביצה, או במעמקי הים, ואת מנסה בכוחותיך לצאת מהמצב הזה, וככה זה יצליח לך.

שאלה: בייסורים מסוימים אתה מגיע למסקנה שהפתרון הוא תמיד הגדלת האמונה בבורא, שהוא עושה הכול לטובה, ושזה אפילו הופך להיות משהו שהוא רווחי בחיים. האם זו מסקנה רצויה?

לא. בחכמת הקבלה נאמר ויותר מפעם, שעבורנו מצב רווחי, מצב טוב, הוא כשאנחנו מנסים למצוא את האמת, ואז אנחנו מחזיקים בו. אין מצב אחר טוב.

תלמיד: הכוח המושך בעשירייה, שאנחנו נזקקים לאמונה כדי להמשיך. כשאני נמצא תחת מעמסה של כל ההפרעות האלה, יש דברים מסוימים שאני לא יכול לראות שהם לטובה, ודווקא בעשירייה אני יכול לקבל את כוח האמונה כדי להמשיך, ולראות שזה הבורא בעצם מושך אותי דרך ההפרעות האלה. האם אנחנו יכולים לגלות שכל אחד מביא את הדרישה הפרטית שלו באמונה, ולמעשה זהו אותו הכוח המושך?

כן, בדיוק, נכון.

שאלה: איך האדם יכול לבנות מגן כאשר הוא נמצא תחת שליטתו של הכוח שדוחה את גופו ונשמתו?

זו שאלה טובה, שאלה פרקטית. הוא צריך להיכנס לרצונות, לכוונות, למחשבות ולפעולות כאלו שהם כולם משפיעים על הרצון לקבל, ולדחות את הרצון לקבל ככל שמסוגל. ואז הוא יראה שבאמת לרצון להשפיע יש כוחות הרבה יותר גדולים מאשר לרצון לקבל, והוא ימשוך את הרצון להשפיע ויתחיל לעבוד עימו. על זה כתוב, "אין חכם כבעל ניסיון". ככל שהוא יותר מנסה לעבוד עם הרצון להשפיע, כך יהיה לו מובן יותר שרק עם הרצון הזה הוא יכול לעבוד.

שאלה: אמרת שיצר הרע יכול לעזור. היצר הרע מנסה כל הזמן להפריע לנו בזה שאנחנו לא רואים את הטוב של הבורא. האם בגלל זה להתפלל ולבקש?

כן.

תלמידה: האם יש דבר כזה שבעולם הגשמי קורה משהו שמרחיק מהעולם הרוחני, אבל גם בזה יש כוח מושך?

בהכרח כן. תמיד יש גם כוח חיובי.

תלמידה: אנחנו לא יכולים לברר אם עכשיו זה כוח מושך או כוח דוחה, שדוחה אותי מרוחניות. האם גם בכוח כזה צריך תמיד לראות את הכוח המושך?

כן.

שאלה: אנחנו מדברים על מה שדוחה אותנו ומושך אותנו לרוחניות, דברים בגשמיות שדוחים אותנו ומושכים אותנו לרוחניות. יש לנו חברים שמושכים אותם דברים בגשמיות ואנחנו לא יכולים להחזיק אותם, לא בתפילה, לא בכלום. מה זה הכוח הזה שמושך את האדם לגשמיות אפילו שהוא כבר טעם כאן את הטעמים האלה?

זה לא משנה. נאמר "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"¹.

תלמיד: איך אפשר לכסות על זה?

רק על ידי הקשר ביניכם, לא על ידי שום דבר אחר. קשר ודוגמה טובה מהחברים.

תלמיד: כלומר אנחנו כמו משפחה, אנחנו טוטאלית תלויים זה בזה, ובצורה כזאת אף אחד לא ייפול שוב לגשמיות.

כן.

שאלה: איך שני הכוחות האלו, הדוחה והמושך, מביאים אותנו לרוחניות?

הבורא נותן לנו אפשרויות, ואנחנו רוצים לתקן את הרצונות שלנו כדי להעלות את עצמנו לכוח השפעה. אנחנו יותר ויותר מקבלים את כוח ההשפעה הזה, עד שהוא מתלבש בנו ונעשה שולט.

שאלה: הרי כל הרצונות מגיעים מהבורא, וזה לא רע שיש הרבה רצונות, נכון?

נכון.

תלמידה: כלומר אנחנו צריכים לראות את החלק הרוחני בכל רצון.

כן.

תלמידה: לפעמים אני יכולה בהצדקה של עצמי להגיד שאני כזה אדם רוחני, ובשביל מה אני צריכה את הרצון הזה, אבל זה גם אגו.

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שאנחנו מחוללים את כוח המשיכה על ידי התפילה שלנו, ואם אנחנו לא מבקשים, אז את כוח הדחייה מחולל הבורא?

גם בזה וגם בזה, בשני המקרים אנחנו צריכים לחפש את הבורא ולהתכוון אליו.

שאלה: כל חבר בעשירייה יכול להעריך את מצבו אם הוא מתקדם על ידי כוח משיכה או דחייה. אבל איך לעשות הערכה אמיתית של המצב הכללי בעשירייה? איך למדוד נכון?

זה בלתי אפשרי. בינתיים בלתי אפשרי לעשות את זה. יבוא הזמן שבו תוכל לעלות למעלה מהרצון לקבל ובאמת להיות בעד הרצון להשפיע, ואז תהיה לך אפשרות לשקול את הרצון לקבל ואיך לעבוד עמו לכיוון השפעה.

שאלה: האם אפשר לחשוב על הגבולות של התעוררות מלמטה ומסירות נפש, ולברר מה עוד חסר מצידי כדי להדק את הקשר התמידי עם הבורא, כך שהוא אף פעם לא ייאבד?

בעיקרון אפשר לעשות ככה, אבל תביני, בכל זאת קשר קבוע עם הבורא לא יכול להיות לך עד שלא תתקני את כל האגו שלך שיהיה בעל מנת להשפיע.

שאלה: איך לעבוד נכון על מצב של איזון פנימי?

מצב של איזון פנימי זה כאשר אַת מייחסת אֶת כל הרצונות והמחשבות שלך לבורא, ולא סוטה מהדרך הזאת לשום כיוון.

תלמידה: איך עושים את זה, בסוף היום עושים סיכום בין כוחות הדחייה והמשיכה או איך?

בדיוק, באיזון הזה תחזיקי.

שאלה: מה הכוח שמשפיע על האדם, שנדמה לאדם שמישהו קרוב אליו נמצא בייסורים, אבל כשהוא שואל הוא מגלה שזה לגמרי לא ככה. איך לעבוד עם הדבר הזה?

לא יודע, תבקשי מהבורא שיעזור לך לברר. זאת שאלה מאוד טובה. אם את לא יכולה לברר את הרצונות והכוונות שלך, תבקשי מהבורא, ודווקא זה יעבוד. מצד אחד את תתקרבי אליו, ומצד שני תעוררי את תשומת ליבו אליך.

שאלה: האם יש כוח בקבוצה שמחזיק כל חבר קצר, שקל להיכנס, וקשה לצאת, כלומר יש כזה כוח שמחזיק כל אחד מאיתנו?

כן, במשהו הוא מתגלה. אבל בכל זאת, להיכנס לרוחניות הרבה יותר קשה מאשר לצאת.

שאלה: כתוב, "כלומר בזמן שהאדם מרגיש יסורים במצב שבו הוא נמצא, ומאמין שיש מקום ללכת לקבל תענוג, אז האדם הולך קדימה, וזהו נקרא "סור מרע ועשה טוב"." האם זה המגן, ואיך לקבל עוד כוח להאמין שיש מקום שאפשר ללכת אליו ושם לקבל עזרה?

צריך לפנות לבורא, ולבקש תשובה.

 שאלה: מדובר על שני כוחות, אחד שרע לי בעולם הזה, והשני שאני רוצה להנות לבורא. ואני רוצה לבטל את ההרגשה הזאת כדי להנות לרב, כדי להתחבר עם הבורא, כדי להנות לחברים, כדי להתחבר עם הבורא. מדובר על שני הכוחות האלה, האם נכון לראות את זה ככה?

כן. נכון מאוד.

שאלה: מה זה אומר כוח רוחני שמושך בקבוצה?

הכוח הרוחני המושך בקבוצה זה כוח חיובי שדוחף אתכם לכך שתקבעו בדיוק את יחס הבורא כלפיכם, ומכאן כבר תהיה לכם בקשה לבורא.

שאלה: בעשירייה שלנו אנחנו מרגישות כל יום הרגשה יותר גדולה של דחיפות, ואנחנו מנסות לעשות פעולות. איך לזרז את הקבלה של כוח ההשפעה, כי אנחנו מאוד רוצות את זה?

רק תפילה, רק תפילה.

שאלה: אדם חייב להשקיע מאמצים בשביל לעבור למצב אחר, אבל אם יש לו פחד לאבד את מה שכבר יש, ואת מה שאנחנו יכולים להשיג בעתיד?

לא צריך להיות לו כזה פחד.

תלמידה: יוצא שאני מאבדת את האמונה, כן?

צריך להיות לך איזה שהוא קשר עם הבורא, ומלבד זאת את צריכה כל הזמן להרגיש את עצמך ואת החברות כעולות אליו, ונעשות יותר ויותר קרובות.

תלמידה: ואם יש את כל זה, אבל הפחד בכל זאת נשאר? יכול להיות שאני לא מבינה את הפחד הזה, אולי צריך לברר אותו?

כן.

שאלה: האם לבטל את עצמי זה נחשב כמאמץ?

כן, ודאי. מאוד קשה לאדם לבטל את עצמו.

שאלה: יש עוד כוח שעובד עלינו, וזה כוח הטבע שלנו להיות במנוחה. מתי יותר קל לאדם להיות רוחני, כשהטבע של המנוחה יותר גדול או יותר קטן?

ודאי שכשהוא לא צריך לעשות מאמצים, בשבילו העבודה יותר קלה.

תלמידה: זאת אומרת כשהכוח למנוחה יותר קטן?

כן.

תלמידה: כשהוא יותר נייד?

כן.

שאלה: היה שיעור על התכללות, מה זה כף זכות, ואיזו זכות יש בכלל לאדם לדון את העולם לכף זכות? ואם הוא כבר נכלל, האם זה לא המחשבות שלו בכלל בכל העולם? כי היה כתוב בקטעים שהוא כולל בעצמו את המחשבות של כל העולם.

כן, הוא צריך לבקש עבור העולם כולו, ואז הכול יעבוד כמו שצריך.

שאלה: כשהאדם הולך למעלה מהדעת, זה האדם שהולך, או הבורא שמושך אותו?

מה זה חשוב?

תלמיד: יש כזאת הרגשה שזה חשוב, כי בצד אחד יש את היגיעה של האדם, ובצד השני יש את העבודה של העליון, או שזה גם וגם?

העבודה שלנו ברוחניות, אתה יודע איך היא נקראת?

תלמיד: עבודת ה'.

אז מה עוד אתה רוצה לשאול? אם אנחנו קוראים לעבודה ברוחניות "עבודת ה'", אז זו העבודה שלו. ואנחנו איפה? אנחנו בכלל לא נמצאים בזה, אנחנו רק מבצעים את מה שהבורא שולח לנו.

שאלה: בשביל ביטול צריך שתהיה אמונה הדדית בעשירייה. מה היסוד לזה, איך זה צריך להיוולד בעשירייה?

זה נולד בהדרגה מתוך זה שאתן מתפללות יחד, פונות לבורא. לכן יוצאת לכן מין קבוצה מאוחדת כזו, והקבוצה הזאת כבר מורגשת על ידי הבורא, וכתוצאה אתן מקבלות ממנו תגובה. ככה זה עובד.

שאלה: אני לא בטוח אם זה נכון, האם אנחנו יכולים להשתמש בכוח ונחישות כדי לפרוץ לתוך הרוחניות ככוח המניע?

יכול להיות שכן, צריכים לנסות. אנחנו לומדים, ועושים את זה, אבל עד כמה אנחנו ממש שמים את כל האומץ שלנו בזה? זאת שאלה.

שאלה: מורגש שיש בעולמות העליונים כוח המושך אותנו. מה הכוח הזה?

הכוח שמושך אותנו, זה אותו כוח הבורא שכמו שהוא דוחה, הוא גם כוח מושך. אז מה אתה רוצה לשאול?

תלמיד: ואיך מתלבשת המשיכה הזאת בחוויה שלנו, בניסיון שלנו?

את זה עוד נלמד, עכשיו זה עדיין לא בשבילנו.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתכלל ברצונות אגואיסטיים של החברות?

לא.

שאלה: פשוט לפעמים יש כאלה תחושות, אולי אני טועה, שלחברה יש רצון, ואני מרגישה איך הרצון הזה נהיה שלי עם הזמן. לא היה לי אותו לפני כן, והוא ב-100% אגואיסטי. איך לא להיכנס לרצון הזה?

לא להיכנס. את לא חייבת להיכנס לכל הרצונות של החברות.

תלמידה: ואיך לעצור את עצמי?

את צריכה לשלוט בזה. את צריכה לשלוט באותם רצונות שאת מרגישה שמגיעים ממנה אליך, ומשפיעים עליך.

שאלה: שמעתי שאנחנו מבצעים את מה שהבורא שולח לנו. איך לבצע את זה נכון?

תשאלי אותו. אבל אפילו אם לא תשאלי אלא תקיימי, הוא כבר יכוון אותך, ומזה תלמדי איך להגיב בצורה נכונה.

שאלה: מה אפשר לעשות כדי לברוח ממצב שבו כל העשירייה נתקעה, ומרגישה אי נוחות, אבל גם איך להתקדם העשירייה לא יודעת?

צריך לעבוד יותר ביניכן. לעכל, ולשפשף את כל מה שאתן מרגישות מהבורא.

תלמידה: זאת אומרת, כמה שיותר נדון בזה, ונעשה סדנאות, הבורא ייתן לנו יותר כוחות לזה?

כן.

שאלה: בעשירייה שלנו לצד התפילה היומית, התחלנו גם לקרוא בסידור, ואנחנו מאוד אוהבות את זה, זה מחזק אותנו. האם זו פעולה נכונה?

כן. זה מאוד יעזור לכן.

שאלה: כשהייסורים הופכים למין הרגל, איך אפשר לשבור את המעגל השלילי הזה, ולמצוא את הדרך החוצה?

רק על ידי חיבור עם חברות.

שאלה: יוצא שצריך למצוא בחברות רק רצונות של השפעה, ולהתקרב רק לרצון הזה?

בעיקרון כן, עדיף לראות בהן רק פעולות נכונות.

שאלה: כשהתחברנו ולכולנו בעשירייה יש רצונות להשפיע, מה היא העבודה הלאה? מה העבודה בעשירייה כשאנחנו בהרגשת השפעה כלפי הבורא?

אנחנו עוד נעבור את זה.

שאלה: נניח יש לי השתוקקות דרך החבר לבורא, כזו שממש מחזקת אותי. ואני מנסה לבטל אותה, אבל ההשתוקקות הזאת לא עוברת, וכל פעם נולדת מחדש. האם זה כוח להתקדמות או שאני לא משתמשת נכון במתנה הזו, כי אני רוצה לבטל את ההשתוקקות הזו?

תעבדי על זה עוד קצת. עדיף לשהות קצת במצב כזה.

שאלה: כולנו בעשירייה מתאמצות ושואפות להתמיד בלימוד, אבל לפעמים יש כוח שמושך אותנו למטה, למשל כל מיני מצבים גשמיים. וזה כמו אדם שנמצא באמצע הים ויש אבן שקשורה לו לרגליים, אז במצבים האלו איך אנחנו יכולות להפעיל את הכוח שימשוך אותנו למעלה ויציל אותנו מטביעה?

יחד כולכן לפנות לבורא ולבקש ממנו. זה בדיוק המצב הכי נכון כדי לפנות לבורא ולבקש ממנו הצלה.

שאלה: אנחנו כתלמידים שלך, איזה כוח אנחנו יכולים להעביר לך כדי שהבורא ימלא אותך ויקדם אותך יחד איתנו עוד שנים רבות שיהיה לך כוחות? איזה כוח אנחנו יכולים להעביר לך?

הכי טוב אם תבקשו מהבורא שייתן לכולכם כוח שיעלה אתכם.

תלמיד: אבל כולנו יחד איתך?

יחד איתי.

תלמיד: איזה כוח אנחנו צריכים לבקש כדי שלך יהיו כוחות, כדי שהבורא יגלה בפנינו אילו מדרגות חדשות או שידחוף אותנו מאחורה?

ככה לבקש.

תלמיד: אנחנו עושים עבודה בעשירייה, עובדים על קירוב הלבבות. איך להבין איך הבורא מעריך את העבודה שלנו, כעשירייה, או כל אחד בפרט?

גם וגם. גם כל אחד כפרט וגם כולם יחד.

תלמיד: איך למדוד, על מה להתכוונן?

על זה שהוא כל הזמן עוזר לכם.

תלמיד: זו התקרבות אבל בהדרגה כביכול, כי יש התקרבות, התרחקות?

כן, נכון.

שאלה: רב"ש כותב על האדם ושני הכוחות שפועלים בו ומביא יותר דוגמאות גשמיות. במה הכוחות של הדחייה והקירוב נבדלים גם מבחינת העבודה שלנו בינינו, גם כלפי הבורא, האם אלה כוחות שונים?

בטח שזה כוחות שונים. בכל רגע, בכל פעולה יש כוחות אחרים.

תלמיד: אני שואל על עיקרון הפעולה, זאת אומרת על הרצון להשפיע ועל הרצונות הגשמיים.

גם הרצונות הגשמיים וגם הרצונות הרוחניים, אפילו אם הם קרובים מאוד, אנחנו בכל זאת לא מבינים עד כמה הם שונים.

תלמיד: אם מתעורר רצון גשמי, אתה לא מרגיש את הכוח המושך, אבל אתה מבין שזה לא נחיצות. אבל הבורא לא נותן לך את הכוחות האלה של המשיכה לרצון הגשמי. מה זה אומר?

על זה שאתה לא מבקש ממנו מספיק. בסופו של דבר יש לך אפשרות לדבר איתו, לפנות אליו, לבקש. לא לנסות לברוח, אלא דווקא להתעקש על זה שהוא יסביר לך.

שאלה: האם אפשר לברר בעשירייה את המצבים שקיבלנו במחשבות וברצונות?

בטח שאפשר, תנסי. את תמצאי איפה אותו הגבול, שמעבר לשם לא כדאי לך לעבור את היחסים עם החברים.

תלמידה: הספקות תמיד יהיו, תמיד ילוו אותנו בדרך?

בעיקרון כן.

שאלה: הדרך לכבד את הרב זה לראות בו שהוא נציג הבורא בעולם הזה, להגיד לו תודה. ואז אפשר להתכלל עימו דרך שאלות שבעל מנת להשפיע. חייבים לטפס למדרגה שנקראת התכללות דרך אהבת הרב. כל אחד יכול לאהוב את הרב.. רב לא צריך את האהבה שלנו. אני אוהב את הרב בכך שאני מתכלל עימו. תודה רב יקר, זכיתי שתהיה הנציג של הבורא בעולם שלי. לחיים.

תודה, תודה לך.

תודה לכולם. שתהיה לכולם הרבה הבנה בכל מה שאנחנו לומדים. נתחבר יחד בלב אחד ונגלה את הכול. תודה.

(סוף השיעור)

---

1. "הלל אומר, אל תפרוש מן הציבור, ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע וסופו להישמע." (מסכת אבות, פרק ב', ה')↩