שיעור בוקר 11.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 193, אות קל"ח

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם". עמוד 193. את ה"פתיחה לחכמת הקבלה". אות קל"ח.

נמשיך ונראה אחר כך איך נחזור ומתי נחזור אבל בינתיים ממשיכים. יש חוקים לכל דבר, כתוב "מתחילה למגמר", כלומר לומדים מההתחלה לסוף ואחר כך מתחילים לראות מה הבנו, מה לא הבנו, אם שכחנו בדרך, אבל קודם כל שתהיה לנו סקירה ראשונה, כך כתוב על סדר הלימוד.

אות קל"ח

"ותדע, כי אלו ה"פ אצילות הנ"ל עתיק וא"א ואו"א וזו"ן שנתקנו בקביעות ואין שום מיעוט נוהג בהם, (כנ"ל באות קכ"ו), שעתיק יצא בקומת כתר וא"א בקומת חכמה ואו"א בקומת בינה וזו"ן בקומת ז"א, ו"ק בלי ראש. הנה הכלים דאח"פ שנתבררו להם מעת הגדלות, היו מבחינת השלמת ע"ס דמין הא', והיינו על דרך נקודת החולם שהאיר בכתר דנקודים, שאז נשלמו גם או"א על ידי הכתר והשיגו הארת כלים דאח"פ, (כנ"ל באות קל"ד), ולפיכך אע"פ שהיה לכל אחד מעתיק וא"א ואו"א ע"ס שלמות בראש, מ"מ לא הגיע מזה בחי' ג"ר לגופין שלהם, ואפילו פרצוף עתיק לא היה לו בגוף אלא בחינת ו"ק בלי ראש, וכן א"א ואו"א, והטעם הוא, כי כל הזך נברר תחילה, וע"כ לא נברר בהם רק השלמת ע"ס דמין הא', שהוא מצד עליתו בעליון, דהיינו בחינת הארת כלים דאח"פ המספיק להשלים הע"ס בראש, אבל אין עוד התפשטות מהראש לגוף. כי בעת שאו"א נכללו בכתר דנקודים היה מספיק להם הארת אח"פ מכח הכתר, ולא כלל בהתפשטותם למקומם עצמם מפה דכתר דנקודים ולמטה. (כנ"ל באות קל"ה). וכיון שהגופין דעתיק וא"א ואו"א היו בו"ק בלי ראש, מכ"ש הזו"ן עצמם שהם בחינת גוף הכולל דאצילות, שיצאו בו"ק בלי ראש."

שאלה: מה זה התהליך של מילוי הראש על חשבון הגוף?

אנחנו לומדים שכל הפרצופים היו בצמצום ב', אסור היה להשתמש בכלים דאח"פ, בכלים דקבלה, כלומר אין כוח מסך שיכול לאפשר להשתמש בכלים דקבלה על מנת להשפיע אלא רק בכלים דהשפעה, בלהשפיע על מנת להשפיע. כתר, חכמה וג"ר דבינה שהוא חצי עליון של בינה, אלו כלים דהשפעה, יש בהם עביות שורש, א' וחצי ב' ולכן הם יכולים להיות רק בלהשפיע, הם לא צריכים יותר, אין להם רצונות לקבל. ואילו ז"ת דבינה, חצי תחתון של בינה, ז"א ומלכות, הם כלים דקבלה שרוצים לקבל בעל מנת להשפיע, לא מספיק להם להיות בלהשפיע על מנת להשפיע. לכן כל פרצוף ופרצוף כבר מתחיל להיות מחולק לכלים דהשפעה ולכלים דקבלה.

כל התיקונים שאנחנו צריכים לעשות אחרי השבירות הם קודם כל לתקן את הכלים דהשפעה שהם כתר, חכמה, וג"ר דבינה, שאלו כלים בעביות דשורש א׳ וקצת מ-ב'. הכלים האלה לא צריכים הרבה תיקונים, צריך רק להוציא אותם מהשבירה, לתת להם מסכים שהם יוכלו להתחבר עם האחרים בלהשפיע על מנת להשפיע. אין בהם רצון לקבל בעל מנת להשפיע לכן הם נקראים כלים דהשפעה. וכשאנחנו מתקנים אותם הם נשארים בצורה כזאת, הם יכולים להיות בצורה קבועה, אין להם לא עליות ולא ירידות כי אין להם רצון לקבל בפועל שיכול לגרום להם עליות ונפילות. ואילו ז"ת דבינה, בהם כבר מעורב רצון לקבל, קצת בבינה, כדי להעביר אורות לתחתונים מכתר, חכמה ומבינה לזעיר אנפין ולמלכות, ולכן אנחנו צריכים לראות איך לתקן אותם, זה לא פשוט. אחר כך לא רק את ז"ת דבינה אלא גם את זעיר אנפין ומלכות, אלו כבר כלים רציניים. בזעיר אנפין יש רצון לקבל, אומנם הוא מגיע מלמעלה, אבל הוא כבר מעורב בו ולכן הוא צריך תיקון רציני. ובמלכות בכלל אי אפשר לגעת כל כך, כי בה הרצון לקבל מגיע מהרצון לקבל עצמו שרוצה לקבל ומרגיש תענוגים בעצמו, עד כמה הוא מקבל. לכן כאן אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתקנים את הכלים האלו, זה לא פשוט.

כשאני עושה טובות למישהו ואני נהנה מזה, אז יש לי תענוג מהשפעה, זה כמו בז"ת דבינה שהיא כבר מעוניינת להשפיע בעצמה, היא נהנית מזה. זעיר אנפין מקבל במקצת, אומנם לא בכוחות שלו, הוא קטן, אבל ממה שנותנים לו הוא נהנה כמו קטנים שבעצמם לא יכולים למשוך, אין להם כוחות, אין להם כוונות מספיקות, אבל בכל זאת הוא נמצא בזה, נהנה ויכול לדרוש. במלכות שולט הרצון לקבל בצורה כזאת שאין מה לעשות, זה ממש רצון לקבל במלואו. לכן אנחנו צריכים לחלק את כול המערכת הזאת לכלים דהשפעה - כתר, חכמה וג"ר דבינה, ולכלים דקבלה - ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, ואיך מתקנים אותם. זה מה שהוא אומר.

בעיקר זה מתבטא בחמישה פרצופים של עולם האצילות, כי אחר כך עולמות בריאה, יצירה, עשיה, הם העתקה מעולם האצילות ברצון לקבל דעביות ב', ג' וד', ולכן שם לא קורה משהו מיוחד. ודאי שיהיו שם הגבלות גדולות מאוד, הגבלות נוספות בכל עולם ועולם, אבל לא יקרה שם משהו מהותי חדש, כי הכול נובע מעולם האצילות ועד כמה הוא מבצע את הפעולות שלו בעביות ב' שזה עולם הבריאה, בעביות ג' שזה עולם היצירה, ובעביות ד' שזה עולם העשייה.

שאלה: כתוב, "ולפיכך אע"פ שהיה לכל אחד מעתיק וא"א ואו"א ע"ס שלמות בראש, מ"מ לא הגיע מזה בחי' ג"ר לגופין שלהם," למה יש אור בראש שלא מגיע בג"ר?

כי כדי להשלים את הראש, את ג"ר, אתה צריך לתקן כלים דקבלה בגוף, כי יש ערך הפוך אורות וכלים. ככל שאתה עובד בכלים יותר כבדים, כך אתה מתקן כלים יותר עליונים. ולכן הוא אומר שעדיין אין מגיע תיקון בראש.

שאלה: בעל הסולם כותב שחמשת הפרצופים התייצבו במקום קבוע. מה זה אומר שהם התייצבו במקום קבוע?

כל פרצופי אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, העולמות האלה באו כדי להשלים מה שעולם אדם קדמון, עולם הנקודים לא יכולים לעשות. הם באים כדי לתקן את נה"י דא"ק, את סוף גלגלתא. לכן הם מתלבשים על סוף גלגלתא, מעבירים אורות ותיקונים לסוף גלגלתא, לוקחים מסוף גלגלתא את כל הרצונות הגדולים, הכבדים, ומחלקים אותם לחלקים ולמדרגות, 5000 שנה וכן הלאה, יש שם הרבה שינויים. ואז בחלקים הקטנים הם מתקנים את כול הרצונות השבורים, ואחר כך מחברים אותם יחד עד שיהיה פרצוף גלגלתא שלם שמאיר מהראש, מאין סוף עד סוף גלגלתא, שזה נקרא "התיקון השלם".

שאלה: אומר בעל הסולם, "כי בעת שאו"א נכללו בכתר דנקודים היה מספיק להם הארת אח"פ מכח הכתר". מה זאת אומרת שהכתר הוא מעל עולם הנקודים? בעולם הנקודים זו השבירה, איך פתאום יש לו כתר? מאיפה זה בא?

כך אנחנו נלמד. אנחנו נראה מה נשבר, ומה לא נשבר ואיך מתקנים. כל הפרצופים האלה של עולמות אבי"ע בעצם מתלבשים על עולם הנקודים השבור, ומשחזרים אותו עד שמגיעים לעבוד במקום עולם הנקודים השבור, כוללים אותו בתוכם כקו שמאל, ועל ידי זה הם מתקנים אותו, משחזרים אותו, מביאים את כל המערכת לגמר התיקון.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין ששבירת הכלים בעולם הנקודים הייתה בכוונה כדי שיהיו ברורים לנו כל אותם הליקויים שיש ברצון לקבל שלא יכול להיות בעל מנת להשפיע. לכן אנחנו צריכים לגלות את כל החסרונות שיש ברצון לקבל שלא יכול לתקן את עצמו בעל מנת להשפיע, ולכן נשבר. כלומר השבירה היא דבר הכרחי כדי לגלות מה עוד צריכים לתקן, וכך אנחנו מגיעים לתיקונים. גם אצלנו, כמו שכתוב, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אנחנו תמיד צריכים לגלות את המצבים השבורים שלנו ורק אחרי שאנחנו מגלים אותם, אנחנו מגיעים למצבים של התיקון.

תלמיד: עולם הנקודים זה סוג של מקום ניטראלי?

למה ניטראלי?

תלמיד: כי לא נעשה בו שום דבר חוץ מאשר שליטה מלמעלה עם הכתר.

זה לפי מה שאתה יודע.

תלמיד: לפי מה שכתוב. אולי תסביר מה זה עולם הנקודים? מה הם עושים שם? מה הטכניקה בעולם הנקודים? ממה הם מושפעים?

עולם הנקודים נשבר. זאת אומרת, הוא בירר איפה בדיוק נמצא כישלון גדול בתוך הרצון לקבל שלא יכול להגיע לעל מנת להשפיע. עולם הנקודים גילה איפה אנחנו צריכים ומה אנחנו צריכים לתקן במערכת כדי שהיא תגיע לעל מנת להשפיע. כלומר, הגילוי של עולם הנקודים זה הגילוי החשוב ביותר.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו שייכים לעולם הנקודים?

זאת שאלה אחרת, למה אנחנו שייכים. כל אחד מאיתנו שייך למקום שבו הוא נמצא.

שאלה: אני יודע שאתה כל פעם מסביר ומייעץ לנו שלא כדאי ללמוד בשכל במיוחד ב"פתיחה". אני מרגיש שאני מנסה לא להפעיל את השכל, אבל כשאתה מסביר הסברים כאלה חשובים אין קליטה, אני לא מבין, אני לא מצליח ממש להיכנס בזה. מה אתה יכול לייעץ בעניין הזה?

אני יכול לייעץ לך מה שעשיתי בעצמי, לקחתי עיפרון ופתחתי את הספר. בזמני לא היה מחשב, אבל אתה יכול לעשות את זה במחשב, אז תעבוד על הטקסט, תברר מילה מילה על מה בדיוק מדובר. אם אני אראה לך את הספרים שלמדתי בהם, אז תראה עד כמה קשקשתי בהם ומה עשיתי. לא תמצא סנטימטר מרובע באיזשהו מקום שלא רשמתי בו משהו.

וכך אנחנו צריכים לעשות. לבדוק את החומר, לנסות לראות אותו כך כך, לסובב אותו כך וכך, ואת כל זה לעשות גם לפני השיעור וגם אחרי השיעור, ולראות עד כמה אנחנו יותר קשורים לטקסט, מצד אחד. ומצד אחר, בכל זאת "לא החכם לומד". כי לימוד בחכמת הקבלה זה לימוד של חיבור מביננו לבורא. זה העיקר, ורק לזה לשים לב. ולכן אפילו שאתה עובד על הטקסט ורושם הערות בעיפרון, ויוצא מזה מבולבל, ואתה לא יודע שום דבר ודוחה את כל הלימוד הזה בספר או בטקסט במחשב, זה לא חשוב. העיקר עד כמה אחרי זה אתה מבין שהמימוש האמיתי הוא החיבור בינינו. שאז תתחיל להרגיש, להרגיש בפנים מה קורה.

וזה לא שייך לשכל, כי בשכל אנחנו לא מסוגלים לתפוס מה שקורה ברוחניות, זה לא מותאם לתאי המוח שלנו. אנחנו צריכים שכל רוחני, והוא מגיע רק מתוך זה שכלים של בינה ומלכות יהיו מחוברים יחד, כמו שעכשיו אנחנו לומדים איך מגיעים למערכת כזאת. ולכן יבוא הזמן שאנחנו נוכל לחבר, להרגיש גם את בינה וגם את מלכות ואיך הן מתחברות בכל מאה עשרים וחמש המדרגות עד גמר התיקון.

ורק במידה שהן יתחברו בנו, יתייצבו בנו, במידה הזאת אנחנו נרגיש, ואחרי זה נבין מתוך ההרגשה שלנו מה אנחנו מרגישים. זה נקרא "השגה", שאני מבין מה שאני מרגיש. כי קודם כל הבורא ברא רצון לקבל, זאת אומרת, רצון להרגיש מה שיש בו.

לכן "לא החכם למד", אלא אנחנו צריכים לעבור את כל המצבים הללו עד שנגיע. ולמה נגיע, זו כבר דאגה של הבורא, אנחנו צריכים לבצע מה שאנחנו מסוגלים. כל אחד ככל שמסוגל, כל אחד לפי השכל והרגש שיש לו, שיתאמץ בזה ככל האפשר, והבורא כמו שכתוב, "ה' יגמור בעדי", הבורא גומר את העבודה.

אז להיות בנוח, ליהנות מזה שיש לנו קשר לבורא, שיש לנו בכל זאת איזו התקשרות בינינו. מתוך ההתקשרות בינינו אנחנו נמשכים, מתעלים קצת אליו, וזה דבר גדול מאוד. לכן אל תהיו כאלו מודאגים, זה רחוק מרוחניות, זה רחוק מהקדושה. אנחנו צריכים לחבר את עצמנו, לעשות מעצמנו ככל האפשר מערכת רוחנית, ומה שיצא, יצא. להתפלל, לבקש, לקוות.

שאלה: כמה חשוב הניסיון בעבודה שלנו?

הניסיון חשוב כמו שכתוב, "אלף פעם ייפול צדיק וקם". לכן צריך ניסיון מזה שנופלים ועולים, נופלים וקמים וכך מתקדמים, בזה צריך להיות ניסיון. כשנופלים הניסיון נעלם אבל הוא בכל זאת עוזר, והאדם כבר מקים מערכת סביבתית שעוזרת לו לקום.

כל ההתקדמות שלנו היא רק על ידי חיבור עם החברים כדי שכולנו נוכל לעזור זה לזה. זה לאו דווקא בעשירייה, אלא בכלל בכל הקבוצה העולמית הגדולה שלנו שבה רוצים להיות בחיבור הדדי, לתמוך, למשוך, ולהקים כל אחד ואחד מכל הירידות, הנפילות, האכזבות שיש לו יום יום.

שאלה: כמה פעמים שמענו עצה איך לבצע בזהירות את התהליך הרגשי והשכלי של בירור הטקסט בעשירייה, אבל כשאנחנו מנסים לממש את הבירור הזה אנחנו מאוד מפחדים לא לבלבל את החברים. האם כדאי לנסות לברר ביחד את הטקסט או שזו עבודה פרטנית?

אני לא חושב שזה טוב כי זה יכול להביא לבלבול, אבל תנסו. לקרוא יחד זה משהו אחר, כי לקרוא יחד זה סגולה, אתם קוראים יחד ורוצים להשיג את פנימיות הטקסט.

שאלה: אני שם לב שקל לי יותר להיות בקשר עם חברים מהכלי העולמי שאני מכיר מאשר עם העשירייה. למה זה כך שאני לא יכול לקבל את החברים מהעשירייה ואת היותר רחוקים כן?

כך עובד האגו שלך שלא רוצה לעבוד קשה, שלא רוצה להתבטל. תנסה להתבטל כלפי החברים שנמצאים קרוב, אני לא אומר שתזרוק את אלה שנמצאים רחוק, אבל תנסה ככל האפשר להגיע למצב שאתה מתחבר עם העשירייה. זה קשה, זה הרבה יותר קשה. בדרך כלל אחרי כל העבודות מסביב מאין ברירה אנחנו שוב נוחתים לתוך העשירייה, כך עובד האגו שלנו, הוא לא נותן לנו בצורה ישירה להתחיל להתחבר בינינו. לפעמים לוקח המון שנים עד שאנחנו בכל זאת מחליטים שאין עבודה אחרת אלא בעשירייה.

תלמיד: אתה אומר לבטל את עצמי. מה זה לבטל, פשוט לשתוק? אם לדוגמה אני מרגיש שאני לא מסכים עם החברים, אז פשוט לדרוך על עצמי ולשתוק?

לנטרל את עצמך ולהסכים לכל דבר שהם קובעים. כשכל אחד יעשה כך כל כלפי האחרים, אתם תתחילו לשמוע את קול ה', את הבורא שנמצא ביניכם, כי תגיעו בזה לצמצום.

מה אכפת לך מה קורה בעשירייה? תלך לכיוון אחר, לזה שנותנים לך הזדמנות לבטל את עצמך.

תלמיד: התחלתי להבדיל בין החברים, יש כאלה שאני מכבד ואת האחרים פחות, זה מה שמדאיג אותי. כי העשירייה צריכה להיות גוף אחיד, אני צריך להתייחס בשווה לכל החברים.

תמשיך, יהיה בסדר, יהיה טוב.

תלמיד: אתה תמיד אומר ככה.

יש לך ברירה? אין. נמשיך יחד, ולמה שנגיע, נגיע, אבל אנחנו ממשיכים. אני מודה לבורא על כל יום, והימים האלו הם לא כולם דבש, אבל צריך לקבל אותם כדבר טוב. זה מה שטוב בעיניי הבורא כי הוא טוב ומיטיב, ומה שמקבלים ממנו בטוח שבא מטוב ומיטיב. לכן זה שאני לא מסכים ולא רואה את הדברים הטובים האלה כאן זו העבודה שלנו, להחליף את עצמנו לכך שבמקום הרע נרגיש טוב.

שאלה: לפני הכנס האחרון היה מצב כזה שכביכול הייתה לנו הכנה מאוד טובה, וניתנה הזכות לעשירייה שלנו להשתתף בכל מיני אירועים. עוד לפני הכנס התחיל מצב שבו היו כל מיני שאלות שהתחלנו לברר בתוך העשירייה, פנינו ביחד לבורא והיו מגיעות התשובות. מה זה המצב הזה? האם זו ידיעה חדשה שמעליה צריך לעלות?

תמשיכו. בזמן האחרון אני לא רואה אתכם בשיעורים, פתאום נעלמתם, לא מרגישים אתכם.

תלמיד: העשירייה שלנו כל יום בשיעור, ואולי בדיוק על זה מדובר בגלל זה אני שואל עכשיו.

אתם הגעתם למצב שאת כל השאלות אתם פותרים בתוך העשירייה?

תלמיד: כך אני מרגיש וזה גם מה שאני שומע מהחברים שכך זה מורגש, שאנחנו יחד פונים לבורא והוא משיג לנו את הכול, כאילו הכול ברור.

מצוין. תמשיכו, אין מה להגיד. אבל תמשיכו באמת כמו שצריך, ואז תראו מתי שוב תזדקקו לחיבור עם כולם, לשאול אותי שאלות וכן הלאה. יפה, בינתיים אין לי מה להגיד, אני שמח שאתם שוב נראים על המסך.

תלמיד: האם צריך איכשהו לעורר את הרצון לשאול אותך?

אתם לא צריכים לתת לי עבודה, אל תדאגו לזה שאני אהיה עסוק, יש לי עוד במה לעסוק. אם יש שאלות, אז יש, אם אין שאלות, אז אין, העיקר שתהיה שאלה אחת לחיבור בינינו עד שהבורא יתגלה בינינו.

שאלה: מה זה פרצוף? מה הם ה' פרצופי אצילות ומה ההבדל ביניהם?

פרצוף אלו עשר ספירות שעובדות יחד כדי להידמות לבורא בצורה שהן מסוגלות לבצע את זה.

שאלה: מה זה אומר שיש הארה באח"פ אך לא בראש, איך זה ייתכן?

זה לא ייתכן. ודאי שיש הארה בראש, אלא כך אנחנו אומרים לפעמים שיש הארה בכל מיני חלקים של הפרצוף, אבל ודאי שהיא מגיעה דרך הראש. אין שינוי במבנה הפרצוף, ואפילו שאנחנו אומרים שאין רגליים, תוך או סוף, זה רק כדי להדגיש שהעיקר הוא החלקים שעובדים.

שאלה: מדוע כל הפעולות מתרחשות בעולם האצילות?

כי עולם האצילות קם על שרידי הכלים השבורים, הוא מתקן אותם, ממלא אותם, ולכן הוא החשוב ביותר מכל העולמות.

(סוף השיעור)