שיעור בוקר 05.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', הסתכלות פנימית,

עמ' 24, דף כ"ד, פרק ח', אותיות כ"ט-ל'

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', עמ' 24, דף כ"ד, הסתכלות פנימית, פרק ח', אות כ"ט.

פרק ח'

אות כ"ט

החכמה נקראת אור והחסדים מים. הבינה

נק' מים עליונים, והמלכות מים תחתונים.

"ועכשיו נבאר מהות ד' הבחינות עילה ועלול, המוכרחות להתפעלות שלימות הצורה של הרצון לקבל. כנ"ל, בסוד המים הרו וילדו אפילה. כי הנה באצילות יש ב' בחי' אור. הבחי' הא' נק' אור, שה"ס חכמה. והבחי' הב' נק' מים, שה"ס חסדים. כי הבחי' הא' נמשכת מעילא לתתא בלי סיוע מצד התחתון, והבחי' הב' נמשכת בסיוע מהצד התחתון, ע"כ נק' מים, שכן טבע האור שיסודו למעלה, וכן טבע המים שיסודם למטה, והבן. וגם במים עצמם ישנן ב' בחי' דהיינו מים עליונים, שהם ע"י הבחי' הב' שבד' הבחי'. ויש מים תחתונים, שהם ע"י הבחי' הד', שבד' הבחינות."

זה מה שכותב לנו בעל הסולם. יש לנו שני סוגי מים, מים עליונים ומים תחתונים, בינה ומלכות, כך הוא קורא לטבע של המים, ואנחנו לומדים במהלך כל הלימוד שלנו, שהכול תלוי בהתמזגות הבינה או המים עם המלכות, עם יתר הבחינות שיש לנו בעשר הספירות.

לכן יש הבדל גדול בין אור חכמה לבין אור החסדים, בין חכמה לבינה, או בין בינה למלכות וזה מה שאנחנו מבררים.

תלמיד: בעל הסולם אומר שיש כאן סיוע מצד התחתון. מהו הסיוע מצד התחתון?

בהתפשטות האור מלמעלה למטה, אנחנו רואים עד כמה האור עושה את כל הפעולות והתחתון, המלכות, יכולה להתלונן על זה שהיא לא מסוגלת או כן מסוגלת לקבלת האור, אבל בסופו של דבר הכול תלוי בכוונת העליון.

תלמיד: אם הכול תלוי בכוונת העליון, איזה סיוע יש מצד התחתון?

מצד התחתון יש עליית מ"ן, תפילות, מעשים טובים. בלי זה לא יהיה שום דבר מהעליון.

תלמיד: למה הבורא זקוק לסיוע מצד התחתון?

הבורא זקוק. כי כל מה שהוא באמת רוצה, זה שהתחתון ישתדל, ייתן מאמץ להכיר את העליון וילך יחד עמו.

תלמיד: מאין התחתון לוקח את היכולת ליצור אור, אור חסדים מלמטה למעלה?

התחתון לא יכול ליצור שום דבר, רק לבקש. כתוצאה מהבקשות השונות שלו, בכך שהעליון ממלא את הבקשות הללו, הוא בונה את התחתון, בונה בו תכונות חדשות. בצורה כזו יוצא שגם בכלים החיצוניים יש פעולות כלשהן, אבל למעשה, הן רק מגלות את מה שחסר לתחתון כדי להתקרב לעליון ולקבל ממנו.

תלמיד: איך אנחנו כעשירייה יכולים ליצור את אור החסדים הזה כלפי הבורא?

אתם לא יכולים עדיין לעשות את זה, כי אין לכם קשר עם העליון. לשם כך אתם צריכים להשתדל מאוד.

תלמיד: האם המים התעבו ויצרו התאדות?

כן, מים זה אור החסדים ולכן הם יורדים מלמעלה למטה, על ידי זה שמתעבים, זאת אומרת מקבלים תוספת רצון, תוספת עביות וכך מתחילה הבריאה.

תלמידה: האם אפשר להבין מהן תכונות היסוד שמאפיינות אור חכמה ואור חסדים? מה ההבדל המהותי ביניהן?

כן, אנחנו עוד נלמד את זה. בינתיים אלו רק שמות.

תלמיד: בעל הסולם מסביר שאור החסדים נקרא חלל ואוויר ריק, ועכשיו הוא קורא לו מים. אם כך מה קובע איך אנחנו מכנים את אור החסדים, בכינוי מים או אולי בכינויים אחרים?

לא, לאור החסדים אנחנו בדרך כלל קוראים מים. אומנם זה אור, אבל בכל זאת זה לא אור אמיתי, מפני שהאור האמיתי מתגלה רק בהתגברות על הרצון לקבל. וכאן לא, כאן זה להיפך.

תלמיד: איך אור חסדים יכול להיכנס לכלי של העשירייה?

על ידי כך שכל אחד מהמשתתפים בעשירייה מלכתחילה נמצא ברצון לקבל שלו, הרצונות לקבל הללו מבטלים כל אחד את עצמו כלפי האחרים, ועל ידי כך הם מתחברים. ואז יוצא שבחיבור הכללי יש לנו רצון להשפיע ומתגלה בו אור החסדים.

תלמידה: עכשיו יש לנו רצון להשתוקק לעליון, זאת אומרת הבורא רוצה שנתקרב אליו? האם אלו אותם רצונות או רצונות אחרים?

הרצונות האלה נכונים. כשאנחנו משתוקקים להיות בחיבור עם האור העליון, אנחנו מתחילים לקבל בכך מה שיש בעליון, את אור החסדים, ואחר כך את אור החכמה שמלובש באור החסדים. זה עוד לפנינו. עכשיו אנחנו רק מתחילים את זה.

תלמיד: האם ההשתוקקות והתפילה שאנחנו מעלים מהמים התחתונים, היא זו שעולה למים העליונים? עבור מה צריכה להיות התפילה שלנו?

התפילה צריכה להיות על כך שנהיה דבוקים במקור האור העליון.

תלמיד: בעל הסולם מסביר בתחילת הקטע על מהות ד' הבחינות ובחלק השני הוא מתחיל לדבר על אורות, אור חסדים ואור חכמה. מה הקשר בין הדברים?

הבחינות הן התכונות של הספירות וכתוצאה מהעבודה של הבחינות האלה, אנחנו אומרים שזה הופך להיות לרצון לקבל, לאור חסדים, לאור חכמה, או לרצון להשפיע לאורות האלה, לרצון להתחבר ביניהם, או להתרחק זה מזה.

תלמיד: כשאנחנו מנסים להפוך את זה לעבודה בינינו, אנחנו יותר מחפשים את הכלים, פחות לברר אורות, אלא להכין כלים. בשיעורים האחרונים בתע"ס דיברנו הרבה דווקא מכיוון האור, על המשיכה לאור.

כי מדובר על התפשטות האור בתוך הכלים.

תלמיד: יוצא שיש כאן תמונה קצת יותר רחבה, תוספת על העבודה שאנחנו בדרך כלל רגילים אליה, לכן יש קצת קושי לסדר את זה.

בסדר, נסדר.

תלמידה: יש כמה סוגים של אורות, אבל אור חסדים זה כבקשה מצד הנברא ואנחנו כל הזמן מבררים אותה, משנים אותה. האם אפשר להגיד שאור חסדים זה רק כשהבקשה מאוד קונקרטית, או שאור חסדים יכול להיות שונה?

הכי טוב זה כשאנחנו לא בורחים מהמילים אור חסדים ואור חכמה, כי הן מספרות לנו על הצורה שבה הכלי, הרצון לקבל, מתייחס לאור, איך הוא מראה לו את עצמו, מושך את האור אליו ומקבל אותו. כלומר, זו התכונה הבסיסית של הכלי.

תלמידה: אם זו בקשה לדבקות, אז זה כצורך לאהוב?

אפשר לומר גם כך, כן. את צודקת.

תלמיד: כתוב שאור חסדים נמשך בסיוע מצד התחתון. מה הסיוע הנדרש כדי שיבוא לאדם אור החסדים?

הסיוע שהתחתון רוצה לעבוד עם אור החסדים, ועל ידי זה שיתמלא באור החסדים הוא יעלה וידבק בעליון.

תלמיד: אור החסדים בא לידי ביטוי במאמץ שלנו לחיבור בינינו וזה נותן לנו ידיעות. אבל הידיעות לא תמיד חיוביות, כי אז אנחנו מגלים שאנחנו רחוקים מהבורא. איך עלינו לפעול כדי לבקש יותר אור חכמה?

עוד מעט נלמד על אור חכמה. כל זה מגיע עכשיו ברצף, אנחנו נכנסים לשינויים האלה במצבים של הכלי.

תלמיד: איפה עוצמת הכלי של התחתון יותר עצום, בתחילת הבריאה או בסוף, למעלה מטבור?

עוצמת הכלי, כמה שהרצון לקבל יותר קשור למלכות, אז הוא יותר גדול, יותר בולט.

תלמיד: אני מדבר על הכלי למעלה מטבור, לפני שהוא התפשט. האם כשהוא קרוב לטבור הוא יותר עוצמתי, או שזה כלי אחיד בכל החלק למעלה מטבור?

לא. כל הספירות למעלה מטבור וגם למטה מטבור, הן בסופו של דבר מתחברות ביניהן כדי ליצור את האופי האחיד של הכלי.

תלמיד: האם המסך מתפתח על ידי המים התחתונים דרך העבודה הרוחנית שהנברא עושה, ואם כן, האם זה על ידי בקשה מהמים העליונים?

גם וגם. בסופו של דבר הרצון לקבל צריך להרגיש מה חסר לו. וכשהוא מתקרב לבקשת העליון, אז הוא רואה שחסר לו רק חיסרון של האור, חיסרון של העליון, שהעליון יבוא ויתחבר עימו, וימשוך אותו למעלה. אנחנו עוד נלמד.

תלמיד: מה הקשר בין בינה ומלכות, בין מים עליונים למים תחתונים, למה שתיהן נקראות מים?

הקשר ביניהם הוא שהם פועלים מתוך הרצון לקבל. אז הרצון לקבל שבבינה עובד כדי למלאות את הבינה באור החסדים. אור החסדים שנמצא כבר במלכות פועל כדי למלאות אותה באור החכמה.

תלמיד: כשאנחנו עובדים יחד מתוך רצון לעשות נחת רוח לבורא איך אנחנו יכולים להשתמש באור חכמה, באור חסדים ביחד, באיזו דרך, באיזו צורה?

אנחנו יכולים לקבל אור חסדים, להיות יותר קרוב לספירות שהן מתמלאות עם אור החסדים, ואחר כך בספירות האלה לקבל גם את אור החכמה. נלמד את זה, תיכף זה יבוא.

תלמיד: כתוב "בסוד המים הרו וילדו אפילה". אז כשנהיית העביות הנוספת הזאת, המים הכבדים יותר, האם זה אומר שלמעשה יותר קשה לנו להתעורר מלמטה?

כן, גם, כי לעשות עבודה יותר גדולה, זו עבודה יותר קשה.

תלמיד: אם כך, איך אפשר להגיע לבקשה האמיתית הזאת, אם אנחנו מרגישים את הכבדות, ולא יכולים?

אנחנו מגיעים לזה בהדרגה, לאט, צעד צעד, אנחנו מרגישים את זה. אין בזה כל כך בעיה, הכול צריך להיות רק לפי מה שכתוב בספר. יש כאן עוד הרבה, אנחנו נגלה כל מיני תת מדרגות, וכשאנחנו נבצע אותן האור יבוא, ויתלבש בדיוק באותן המדרגות בלי שום בעיה. 

תלמיד:  מה ההבדל בין הקשר בעשירייה, לקשר עם כל האנושות?

זו שאלה שאני עדיין לא יודע איך לענות עליה. הקשר בעשירייה, בנוי על זה שכל אחד בעשירייה מבין מה זה אור העליון, איך הוא צריך להתקרב לאור העליון, שבשביל זה הוא צריך להיות ממש דבוק לחברים, ואז על ידי זה הם כולם עולים יחד בסולם של האור העליון. מה שאינו כן, אם הם לא עובדים בחיבור ביניהם, לא יוצאת מהם שום תועלת.  

תלמיד: לעיתים קרובות אמרת לנו שאנחנו כמו ילדים שלא יודעים מה זה אהבה. האם המי חסדים כבר נמצאים בינינו, והאם הם אור של השפעה או לא?

אם אנחנו נגיע לאור החסדים, אנחנו כבר נתחיל להרגיש את האהבה. כן.

תלמיד: שמעתי שהרצון לקבל צריך להיפתח, ולקבל את הכוח מהעליון. אם הרצון לקבל ירגיש בזה איזו תועלת, אז למה הוא עדיין מתנגד לקבל כוח מהאור העליון, ומאיפה באה ההתנגדות הזו?

הרצון לקבל לא מתנגד להתפתחות, רק אור החכמה, ואור החסדים שעובדים בו מובילים אותו להתפתחות בהתאם לבורא, בהתאם לכוח הבריאה הכללי, לאור העליון, ולכן הם מתנהגים כך. 

תלמידה: לפעמים בעל הסולם מוסיף "והבן" וכן הלאה, מה הוא רוצה להגיד בזה ומה העבודה שלנו?

זה קורה בהדרגה. בהדרגה אנחנו נרגיש את כל זה. יש דברים שאי אפשר להסביר במילים, והם מגיעים כתוצאה מהעבודה המשותפת שלנו, כסיכום שלה.

תלמידה: בעל הסולם כותב לנו פה ש"טבע האור שיסודו למעלה, וכן טבע המים שיסודם מלמטה". מה זה אומר היסוד הזה של האור והמים?

אנחנו נלמד על זה בהמשך, הוא עוד לא דיבר על זה ממש, אז תצטרכי לרשום לך בצד בין השאלות שיש לך, כל הזמן, יותר ויותר עד שזה ייפתח. 

תלמיד: איך אנחנו יכולים בעבודה המעשית בעשירייה לבדוק אם אנחנו פועלים מתוך אור של חכמה, ידיעה, התפשטות מלמעלה או מתוך מי חסדים, אמונה והשפעה, ואיך נחבר ביניהם כדי להתקדם לעבר השתוות הצורה?

אתם יכולים לעבוד נכון רק בתנאי שאתם משתוקקים להיות כאור החסדים. ואז ייפתח לכם קשר לספירות, ואתם תוכלו לחבר אותן כך שהבחינות שיש בכל ספירה וספירה יהיו ברורות לכם. כך כתוב.

תלמיד: אנחנו אמורים להרגיש או להבין את זה בשכל או שגם וגם?

גם וגם, אבל רצוי לצפות לזה ברגש. זה ברגש.

תלמיד: כתוב ש"מים הרו וילדו אפילה." איך חסדים יולדת אפילה?

נלמד את זה בטקסט. אם אין לנו אור חסדים, אנחנו מרגישים חושך, ואז עושים את הכול כדי למשוך על עצמנו את האור העליון. ובאיזו צורה הוא מגיע אלינו, זה כבר תלוי במצב שבו נמצא הכלי. ובהחלט ייתכן שהכלים זקוקים לאור החכמה, ואור החכמה לא יכול היה להאיר בלי אור חסדים.

תלמיד: מתוך מה שאני שומע, אור דחסדים זה המפתח, זה העיקר שאנחנו צריכים.

זה מה שחסר לנו כדי לפתוח לעצמנו את כל הצורה הזאת של היקום. 

תלמיד: מה זה אור דחסדים?

אור דחסדים זה אור הבינה. זה אור שמגיע מתכונת ההשפעה של הנברא, ואותו אנחנו צריכים.

תלמיד: איך מקבלים אור דחסדים?

כשאני רוצה להשפיע לזולת, אז אני מחפש את אור החסדים, איך אני יכול לקבל אותו מהעליון, ואיך אני יכול להעביר אותו לתחתון. 

תלמיד: כשאני רוצה להשפיע לזולת, ואין בי אור דחסדים, איפה עכשיו נפתח לי פתח או משהו שאני יכול לקבל אור דחסדים?

תפנה למעלה.

תלמיד: ואז?

ואז אתה צריך על התפילה שלך לקבל קשר לאור החסדים.

תלמיד: אמרת שהבורא הוא זה שמזמין את האור לראשונה, שהנברא לא יכול לעורר אותו מעצמו, אבל גם אומרים "אני מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותי".

אתם יכולים כביכול ללוות את הפעולה של הבורא בפעולות שלכם, התחתון יכול לעשות את זה.

תלמידה: למה אור החכמה לבדו לא מספיק? איזה תפקיד משחק אור החסדים בהשלמת הנשמה?

אור החסדים הוא אור שפותח לנו עבודה עם הכלים הרוחניים, כי הם כולם נמצאים סגורים בחושך. לכן אין לנו ברירה, עלינו קודם כל להתחבר בינינו, לפתוח את היחס שלנו לאור החסדים, ואז באור החסדים אנחנו יכולים גם למשוך אור חכמה.

תלמיד: גדילת העביות שמושכת את אור החסדים, האם היא באה מצד האין סוף או מצד הנברא?

מצד הנברא.

תלמיד: באות הקודמת למדנו שבחינה ד' דד' נשארה לגמרי ריקנית, ופה הוא כותב שבבחינה ד' יש את אור החסדים. מאיפה הגיע אליה אור החסדים?

אור החסדים מגיע אליה מאותו מקור של כל האורות.

תלמיד: הבחינה הזאת הייתה ריקנית, ועכשיו הוא כותב שיש בה חסדים.

כן. יכול להיות שכלפי העליון היא נמצאת ריקנית, וכלפי התחתונים היא מלאה באור.

תלמידה: מה הם היחסים שעלינו לבנות בין מלכות לבינה בשביל לעשות את העבודה מצד התחתון, לתת את העזרה, את היגיעה?

צריך שיהיה קשר בין מלכות לבינה, כדי שמלכות תוכל לקבל מבינה את אור החסדים, ואז היא יכולה להלביש בה את אור החכמה. אור החסדים הוא הכרחי. אם אנחנו פונים, אם אנחנו רוצים משהו, אז קודם כל שיהיה בכלים שלנו אור חסדים. באיזו עוצמה, באיזה גובה, זה כבר תלוי עד כמה היינו קודם, לפני כן ברצון לקבל.

תלמיד: אתה אומר שאור חסדים הוא הכרחי. האם התפקיד שלנו במחשבת הבריאה הוא להיות בהשתוקקות לאור חסדים, להיות חלק ממנו?

כן. קודם כל אנחנו צריכים להתמלאות עם אור חסדים, לקבל אור חסדים, ואז נוכל לשקול, לראות, איזה אור חכמה אנחנו צריכים.

תלמיד: האם אנחנו גורמים למערכת שתפעל בהשתוקקות שלנו לחסדים?

כן.

תלמידה: איך לזהות את אור החסדים?

זה אור שמגיע לנברא במצב שהנברא רוצה להתחבר לעליון, לבורא, לסביבה שלו. אור דחסדים זה אור שמגיע מהשפעה.

תלמידה: אור חוזר יוצר כלי השפעה שאליו נכנס אור החכמה מלובש באור החסדים. אם תוכל לעזור להבין את היחסים בין אור חוזר לאור חסדים.

האור החוזר זה כשהכלי מוצא כוחות כדי לא להשתתף בהעברת האור דרכו, הכלי מגן על עצמו מהשפעת האור. וכך הכלי מגיע למצב שמרגע זה ואילך הוא יכול לרצות לקבל את האור העליון רק לשם רצון הבורא.

תלמידה: האם לא על האור הזה מתלבש אור החכמה?

את צודקת, אור חכמה מתלבש דווקא באור החסדים. נכון.

תלמידה: כשאנחנו מדברים על ד' בחינות דאור ישר, מה התפקיד של העביות בתהליך התפשטות אותן הבחינות? מה קורה מבחינת עביות בד' בחינות דאור ישר?

בד' בחינות דאור ישר האור העליון מגיע לכלי ומתחיל להתפשט בו לפי עביות הכלי. כך הוא ממלא את הכלי, ומעורר בתוך הכלי הרגשה, שמצד אחד האור העליון מגיע לכלי ומוכן להסביר לו כול מה שקורה בעולם הרוחני, בקשר ביניהם. ומצד שני, האור הישר שדוחה את האור העליון, יוצא שהאור העליון עוזר לכלי להגיע לפתרון.

אות ל'

ביאור התפשטות אור א"ס לד' בחינות כדי

לגלות הכלי, שהוא הרצון לקבל.

"וע"כ יש בכל התפשטות של אור א"ס, עשר ספירות כי הא"ס שה"ס השורש והמאציל נקרא כתר, ואור ההתפשטות עצמו, נקרא חכמה. שהוא כל שיעור ההתפשטות של האור מלמעלה, מא"ס ב"ה. וכבר נודע, שבכל התפשטות אור מלמעלה כלול הרצון לקבל כנ"ל, אלא אין הצורה של הרצון לקבל נגלית בפועל, עד שיתעורר הנאצל לרצות ולהמשיך אור, יתר מכשיעור התפשטותו. וא"כ, כיון שהרצון לקבל כלול בבחי' כח תיכף באור ההתפשטות, ע"כ מחוייב האור לגלות הכח אל הפועל. וע"כ, מתעורר האור להמשיך תוספת שפע, יותר משיעור שבהתפשטותו מצד הא"ס, ובזה מתגלה הרצון לקבל בפועל, באור ההוא, וקונה צורת החידוש בשינוי צורה במעט כנ"ל, כי נעשה בזה כהה מן האור, כי נתעבה מחמת חידוש הצורה הנ"ל, וזה החלק שנתעבה נקרא בינה. וז"ס אני בינה לי גבורה, שבאמת הבינה היא חלק מן החכמה, דהיינו עצם אור ההתפשטות א"ס כנ"ל, אלא משום שהתגברה ברצון, והמשיכה שפע יותר משיעור ההתפשטות שבה, מא"ס, מחמת זה קנתה שינוי צורה, ונתעבתה מעט מן האור, ויצאה בשם לפי עצמה, שהיא ספירת בינה. והנה מהות תוספות השפע שהמשיכה מא"ס, בכח התגברות הרצון שלה, נק' אור של חסדים, או מים העליונים כנ"ל. מפני שאור זה לא נמשך ישר מא"ס ב"ה, כמו אור החכמה, אלא ע"י הסיוע של הנאצל, שהתגבר ברצון כנ"ל, וע"כ עולה בשם לפי עצמו, להיות נקרא אור דחסדים, או מים. והנך מוצא עכשיו בספירת הבינה, שהיא כלולה מג' בחי' אורות, בחי' א', היא אור עצמות הבינה, שהוא חלק מאור החכמה כנ"ל, ובחי' ב', בחי' ההתעבות ושינוי הצורה שבה, שקנתה ע"י התגברות הרצון כנ"ל. ובחי' ג', היא אור דחסדים שהגיע לה, ע"י המשכתה עצמה מהא"ס ב"ה.

אמנם, עדיין לא נגמר בזה כלי הקבלה על שלימותו, להיות הבינה מעצם אור החכמה הנעלה מאוד. שהוא ההתפשטות הישרה מאור א"ס ב"ה, ע"כ נגלה בבינה, רק בחי' שורש לכלי קבלה, ובחינת פועל, לפעולת הכלי. כי אח"כ, אותו אור דחסדים, שהמשיכה בכח התגברותה, שוב התפשט הימנה, ונתוספה הארה מועטת מאור החכמה. והתפשטות אור דחסדים זה, נקרא זעיר אנפין, או חג"ת, כמו"ש במקומו. והנה אור ההתפשטות הזה, ג"כ התגבר ברצונו, להמשיך שפע חדש, יתר מכשיעור הארת החכמה, שיש בהתפשטות שלו מן הבינה. ע"כ נבחנת התפשטות זו ג"כ לב' בחינות כי אור ההתפשטות בעצמו נק' ז"א או ו"ק, ובחי' ההתגברות שבו, נק' מלכות, וז"ס עשר הספירות, כתר, ה"ס א"ס. חכמה, היא אור ההתפשטות מא"ס. בינה, ה"ס אור החכמה שהתגבר להוסיף שפע, שעל ידי כן נתעבה כנ"ל. ז"א, הכולל חג"ת נה"י, ה"ס אור דחסדים עם הארת החכמה המתפשט מן הבינה. ומלכות, ה"ס התגברות הב' לתוספת הארת החכמה, יותר ממה שיש בז"א."

תלמידה: כמעט לכל שאלה הרב עונה שהפתרון הוא בחיבור, מה זה החיבור הזה, ובאיזו צורה הוא מושך אורות, או איזו תפילה אנחנו צריכים להעלות כדי להגיע לחיבור הזה שימשוך נכון את כל האורות?

אנחנו צריכים פשוט ללמוד מה שכתוב בספר, להשתדל לבצע את זה בצורה שאנחנו מתקשרים בינינו, שיהיו קשרים בינינו כמו שאנחנו לומדים בספר "תלמוד עשר הספירות", ולאט לאט כך אנחנו נתחיל להרגיש איך זה פועל בנו, איך אנחנו בעצמנו הופכים להיות לעשר ספירות.

תלמיד: מהיכן בנברא יש התעוררות נוספת לאור שברא את הנברא, איך זה מופיע?

העניין הוא בכך שהנברא מרגיש נחיצות בריפוי להידמות לתכונות האור, ולכן הנברא מפתח מתוכו את המערכת הזו ומתחיל להשתוקק אחרי האור, ממלכות ועד לכתר.

תלמיד: מאיפה השורש של השאיפה הזאת?

ההתחלה היא מההתחלה. מתחילה בנברא אין אור חכמה, אין הרגשת הבורא, והוא רוצה כן לקבל את התכונה הזאת, לשלוט בה.

תלמיד: זאת נקודת הבורא עצמו בנברא?

נכון.

תלמידה: מה המשמעות שהכול תלוי בהתמזגות הבינה עם המלכות ביתר הבחינות, למה הכול תלוי בבינה?

מפני שמלכות זה רצון לקבל שהבורא ברא יש מאין, וחסר לה רק לקבל תכונות של בינה, תכונות האור, תכונות הבורא, ההשפעה, ואז היא יכולה עם התכונה הזאת לעבוד עם כל מה שיש לה בעשר ספירות.

תלמיד: מה מולידה ההתמזגות בין מלכות לבינה?

הן הפוכות מלכות ובינה, ולכן מלכות משתוקקת להתחבר לבינה ולהתחיל להוליד איתה יחד פרצופים חדשים.

תלמיד: יש רצון לקבל ויש אור שזה כביכול בחינת אור חכמה. האם אור חסדים הוא סוג של מתאם בין שתי התוכנות?

כן, אפשר כך להגיד.

(סוף השיעור)